PAGE
37
ועדת הפנים והגנת הסביבה
23/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 53>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, ט"ו בתמוז התשע"ג (23 ביוני 2013), שעה 11:00

<סיור בישוב הדרוזי ג'וליס>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר

דוד אזולאי

חמד עמאר

רינה פרנקל

איציק שמולי

>
יוסף משלב - הממונה על מחוז חיפה, משרד הפנים

סאהר אסמעיל - יועץ שר הפנים

אלכס שפול - ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

נבואני סעיד - מנהל מרחב צפון, רשות האוכלוסין

בדיע עבדאללה - יועץ השר לביטחון פנים

נורית מיכאלי - מנהלת מחוז חיפה, משרד הבינוי והשיכון

כאמל בדר - מחוז חיפה, משרד השיכון והבינוי

גונן סער - ראש אגף רשויות וגורמי חוץ, מע"צ

פהמי חלבי - יו"ר הוועדה הדרוזית להגנה על אדמות

אריק ברמי - יו"ר מועצת ינוח ג'ת בוסתן אל מורג'

סלמאן הינו - ראש מועצת ג'וליס

וג'יה כיוף - ראש המועצה המקומית עוספיה

סעוד ג'אנם - מבקר מועצה מקומית מג'אר

חסן פאלח - ראש מועצת ירכא

עלי הזימה - ראש מועצת אבו סנאן ויו"ר פורום ראשי רשויות

חיר נסראללה - ראש מועצה מקומית פקיעין

סאלח פארס - ראש מועצה מקומית חורפיש

ביאן קבלאן - יו"ר מועצה מקומית בית ג'אן

חמד טאפש - ראש ועדה ציבורית לתכנון ובנייה, בית ג'אן

שווקי אבו לטיף - ראש מועצת ראמה

מרקא הזימה - חבר מועצת מקומית ויו"ר התכנון

עמשאב שאוקת - חבר מועצה דתית, ועדת רשויות מקומיות

אידאב ווהב - חבר המועצה הדתית

נדאל אבו עסלי - חבר העמותה לסיוע משפטי לבני העדה הדרוזית

ריאד חמזה - מבקר פנים ומנכ"ל עמותת המוסד המשפטי

ואכד עאמר - מנהל מרכז חיילים משוחררים ותיירות, ג'וליס

נג'י עבאס - מנהל גן אל-מונה, ג'וליס

מואפק טריף - שייח', ג'וליס

שפיע הני - אימאם בכפר ג'וליס

נבואני סלימאן - פנסיונר

סאלח סאלח - ירכא

נבואני נזיה - ראש ועדת מצוקת דיור, ג'וליס

ראיד שנאן - עו"ד, יועץ משפטי, המועצה הדרוזית

נזיה עבדאללה - עו"ד, נציג ציבור

אמין זאהר - יו"ר עמותת אלסדק ולוביסט בכנסת

מועדי סעיד - יועץ שר הפנים לשעבר

סאלח טריף - ח"כ לשעבר

מגלי והבה - ח"כ לשעבר

הנו נעב - קאדי בדימוס

מועדי סלים - גמלאי משרד החינוך

תומר רוזנר

יפה שפירא

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור בישוב הדרוזי ג'וליס>

רקע לגבי ג'וליס, המרכז הרוחני של העדה הדרוזית. ג'וליס, בגדול, היא יישוב דרוזי, ידוע מהמאה ה-16. היום מספר התושבים כ-5,900 נפשות, כולם דרוזים. המקור של ג'וליס, אומרים, על שם הקיסר הרומי יוליוס קיסר. גם הייתה התיישבות יהודית באזור ובזמן העות'מאניים הגיעו מספר הנפשות בג'וליס ל-280 נפשות. זה היה ב-1830. כמובן היישוב גדל ואנחנו הגענו ל-5,900 תושבים.

לגבי המחיה וכל הדברים הקשורים בפרנסה, כמעט 45% מהתושבים הם שייכים לזרועות הביטחון במדינה. זרועות הביטחון זה צבא, משטרה, משמר הגבול, שב"ס וכל זה. ג'וליס יישוב מוכר בזכות החינוך שיש לנו, לשמחתנו אנחנו כפר שמשקיע בחינוך ורוב הצעירים אצלנו מסיימים י"ב ויש לנו אחוז גבוה של בנות שלומדות באוניברסיטאות. האחוז הגבוה גם מבחינה כללית הוא האחוז הכי גבוה בעדה הדרוזית ואני אומר תמיד, זה לא טוב, אני לא רוצה להשוות את עצמי לדרוזים, אני רוצה להשוות את עצמי ליהודים. כי אני רוצה עוד יותר, שיהיה אחוז יותר גבוה. אנחנו שואפים למעלה, להיות למעלה. לשמחתנו, אמרתי, 70% מהסטודנטים הם סטודנטיות ואחוז הצעירים שהולך ללימודים אחרי הצבא הוא אחוז לא גדול, ואנחנו הרבה משקיעים מהבחינה הזאת בלשכנע אותם ללכת אחרי הצבא, אחרי שמשתחררים, ויש לנו בעיה קשה, כי פשוט החיים הם קשים והם רוצים להתחיל לעבוד מיד ולקבל כסף. אנחנו אומרים, 'רבותיי, אם תלמד עכשיו, עד גיל 29 אתה כבר תרוויח כסף יותר ממישהו שהתחיל לעבוד מיד אחרי הצבא'. את זה רואים בסקרים. חלק מבין וחלק לא, וחלק נשמעים לנו.
יש לנו שאיפה להתקדמות והתפתחות היישוב. יש לנו בעיה רצינית עם החיילים המשתחררים, במיוחד בנקודת בניית הבתים ודירות. אין לנו פה דירות להשכיר. לשמחתי פעמיים חילקו מגרשים לחיילים ואנחנו ניכנס גם לשכונות האלה, שכונות יפות מאוד ונחמד לגור שם והצעירים השקיעו.

אנחנו רואים ממול, זה חלק משכונה חדשה שקמה. אז חילקו 20 מגרשים. יש שכונות יותר ותיקות של חיילים משוחררים. נכון להיום חסר לנו כמעט 200 מגרשים שאנשים שרוצים לבנות ואין איפה לבנות. אין לנו יזמים לבנות בנייה ציבורית שאנשים יכולים להשכיר וזו גם בעיה. אני חושב שניתן להתלבש על זה מבחינת מינהל מקרקעי ישראל, הוא יכול להקצות חלקות אדמה ליזמים שיבואו ויבנו. אני מאמין שאנשים יבואו לקנות ולשכור מהבנייה הציבורית.
אנחנו מגיעים עכשיו לגן הציבורי, גן אל-מונה שהרבה זוגות צעירים שמתחתנים באים לכאן לתמונות. מקום יפה, נעשה סיור קטן עם בעל הגינה ואחר כך נמשיך הלאה.

אני אציג את עצמי קודם כל. לי קוראים נג'י. אני הכי צעיר במשפחה שלי ואיך שמספרים על השם שלי, נג'י הוא שם עירקי, איתו אני מרגיש מצוין, כי קיבלתי אותו מאבא ואמא ואני מרגיש מצוין עם כל דבר שקיבלתי מההורים. אז כל המקום היפה הזה שאתם הולכים לראות יחד איתי, זאת אנדרטה לזכרם של אמא ואבא, על שם אמא שלי, מונא, לזכרה ולזכר אבא רשיד.

זה מקום פרטי?

זה מקום פרטי, זה התחיל כבוסתן של סבא, באר המים של סבא, אז אמא ואבא המשיכו את הדרך וכל מה שתראו כאן בתוך הגנים זה עיצוב גן, בחירת צמחיה, יותר תאווה וזה 80% אשתי, 20% אני והילדים, על האישה הטובה נדבר בתוך הבית של אמא ואבא.

אתם תראו כאן הרבה דלתות והרבה חלונות, כי אנחנו, הדרוזים, מאמינים בגורל. את משימת הגורל אף אחד לא יכול לנחש, לא יכול לדעת מה מחכה לו ומה ממתין לו בעוד רגע ובעוד שנייה. אתם תראו כאן הרבה זרימת מים וכולם יודעים שאין חיים בלי מים וכל המים כאן עובדים על סירקולציה. הכי חשוב כאן, תראו, הרבה צמחיה. הרבה חזקים, הרבה חלשים, כמעט מרוב חלקי העולם, ושימו לב, אין ריב, אין צעקות, כולם שורדים ביחד. אם אנחנו מסתכלים על כולם, כאן כולם נראים כעשירים, כי אומרים מי הוא העשיר? השמח בחלקו, בטבע זה קיים. ואני תמיד קורא לבני אדם, תצאו לטבע, כי זו האוניברסיטה הפתוחה, ממנה אפשר ללמוד איך להיות ביחד, בתנאי שכל אחד יהיה מרוצה ושמח בחלק שלו.

אנחנו נגיע לחלק מהבית של אמא ואבא, אנחנו נגיע לנגישות של נכה ומוגבל, כי לצערי בהרבה מקומות נוטשים את הנכה הזה, שהולך על כיסא הגלגלים. כאן דאגנו לנכים, יש להם נגישות ויש להם תצפית שיכולה להגיע למצב שירגיש הכי גבוה מכולם, לא הכי נמוך מכולם. להגיע למטה, לכוכבים, להגיע לתחנת הרכבת, פסי הרכבת, אז בואו נתחיל לאט לאט, נראה לכם את כל הפרויקט שעשינו כאן בתוך 25 שנה. בבקשה.

יש לנו כאן את אחד העצים הכי חזקים והכי ותיקים במקום הזה. עץ הפיקוס, כולם רואים את הפיקוס הזה. אנחנו גדלנו בבית עם גנן מקצוען, לפי דעתי עבודת האבא בתוך הבית, הוא הגנן, הצמחייה שלו זה הילדים, אז הוא תמיד גזם אותנו בחיים, הוא תמיד אמר לנו מה מותר ומה אסור. אנחנו גדלים יפה, לא מפריעים לאף אחד ואף אחד לא מפריע לנו.
שמתם לב? בכניסה אין לנו שער שאנחנו נועלים, אבל יש שם שער מאוד חזק, אפילו יותר חזק מהפלדה. השער הזה הוא נשמתם של אמא ואבא, היא שומרת, מגנה, מלווה כל מי שנכנס לגן הזה.

לעץ הזה אנחנו עולים פעמיים בשנה. עלינו אליו לפני שבוע ומפחיתים לו את הנפח שלו ושימו לב, הוא ממשיך להיות שמח בחלקו, הוא לא מונע מהחלשים לקבל מה שמגיע להם. לצערי, במציאות, לא כולם, רובם בני אדם שגדלים ואך ורק מפריעים לחלשים. בטבע, עוד פעם, זה להיפך, כולם כאן גדלים ביחד וכל אחד מקבל מה שמגיע לו.

חבר'ה, יש לנו כאן נגישות שדיברתי עליה. לפני שבע שנים הגיעו אליי חתן-כלה. לחתן הזה קוראים איימרה, הוא מחורפיש, קטוע שתי רגליים, הוא חייל קרבי, בהיתקלות עם מחבלים נקטעו לו שתי רגליים ואנחנו מאמינים בגורל. אז הוא לא הגיע לקצה למעלה ולא הייתה לנו כאן נגישות של נכה, של מוגבל, ולצערי בהרבה מקומות. אני תמיד אומר שזה הקרקס, שבמדינה יש קרקס, הם צריכים להתחשב בדבר הזה. אז יום אחרי זה לקחנו החלטה, אשתי ואני והילדים, הבן שלי רואד, הוא חייל שנה ושמונה חודשים, הוא באחת הסיירות הכי מובחרות, הוא בדובדבן, הוא מייצר את כל עבודות העץ, הוא לקח את הפרויקט הזה על עצמו, הוא יוצר את הנגישות והמשיך עם הנגישות שלו, הוא יצר גשר ותצפית. היום נכה ומוגבל שיושב על כיסא גלגלים יכול להגיע עד לשם ושם הוא מתחיל להרגיש שהוא הכי גבוה מכולם, לא הכי נמוך מכולם, הוא כמעט רואה כל מה שאנחנו ראינו.
אז בואו נמשיך דרך המראות. אתם עד עכשיו נראים מצוין, חבר'ה. אני מקווה שתמיד נסתכל למראה כי בני אדם משתנים מרגע לרגע, כשמסתכלים אפשר לעשות את הדברים הכי טובים. בבקשה, חבר'ה.

חבר'ה, זה חלק מהבית של אמא ואבא ואני תמיד אומר, מי שזוכר את עברו, עתידו כן בטוח. יש כאן הרבה אור בתוך הבית, אנחנו חונכנו בבית עם הרבה אור, הרגשנו ואנחנו עדיין מרגישים, כשיש אישה טובה בתוך הבית, רק האישה טובה, אז הבית מואר מצוין, אין פינות חשוכות, אין סימני שאלה. לנו יש בעיה, כמעט לא משעמם ולא יוצאים מהבית, כי בתוך הבית הכול ברור וזה חוזר אך ורק לאישה הטובה.

סיפרתי על הגנן שלנו, זה אבא. הוא גזם אותנו יפה. יש פה עלי טבק מיובשים, הם על הקיר. לאבא שלי יש את הטבק הזה קרוב ל-30 שנה. זה שגזם אותי בחיים, הוא תמיד בא ואמר לי 'נג'י, אל תעשן', תמיד שמעתי בקולו של אבא, בחיים לא עישנתי, אבל למענו של אבא אני כל שנה שותל שתיל אחד של טבק, מגדל את השתיל, קוטף את העלים, מייבש אותם ומרשה לעצמי מדי פעם להריח אותם. חבר'ה, כשאני מריח אותם אני יכול להריח את הריח של אבא. גם של אמא, גם של הפרנסה. כי הטבק היה כמעט מקור הפרנסה היחידי למשפחה ועל זה אני לא מוכן לוותר.

בצד השני יש לנו את שתילי השומשום. עשו חיבוק, עשו אותם בחבילות, שמו אותם כלפי מעלה מתחת לשמש. לשומשום יש הרבה תרמילים. הופכים, מנערים, לוקחים את הגרעינים, שמנים בתוך הנפה, בתוך האורבל, מסננים אותם ולוקחים את המובחרים. ומה דעתכם, חבר'ה? אני חושב שבעולם הזה כבר צריך מסננת, יש הרבה מה לסנן בעולם הזה.

שימו לב למעלה, תסתכלו איזה חיבור ואיזה חיבוק בין כולם. כמעט מרוב חלקי העולם וכולם נראים כעשירים. אז כאן הכול קיים, חבר'ה. עוד פעם, אומרים מי הוא העשיר? השמח בחלקו, ואנחנו לוקחים את המילה עשיר בעברית, היא מתחילה ב-ע', זה מישהו שאלוהים נתן לו עיניים, ה-ש' זה השיניים, י' זה ידיים ו-ר' זה רגליים. זה בן אדם עשיר שלא צריך אף אחד. אז כל נכה ומוגבל עולה לכאן והוא יכול לראות כמעט כל מה שאנחנו רואים, ופה הוא מרגיש שהוא הכי גבוה מכולם.

אז אין לכם הרבה זמן, בואו נמשיך, יש לנו 7.5 דונם לעבור.

לא נכון.

חבר'ה, יש לנו כאן תחנת רכבת, עם פסי רכבת, גלגל החיים, תיכף נגיע אליו. התחנה הזו, אבא שלו, קוראים לו רשיד, המשפחה זה עבאס, תיכף נראה לכם את התעודה של אבא. אבא שלי, רשיד עבאס, הוא החייל הראשון הדרוזי. הוא התגייס ב-27.9.48, ויש לו אות הקוממיות של המדינה. הצעד שאבא עשה, אנחנו מאוד מאוד גאים במעשה של אבא. אחרי קום המדינה, אחרי כל מה שעשו הדרוזים למען קום המדינה וכולם יודעים שדרוזים עשו הרבה ועדיין נותנים הרבה, בן גוריון ז"ל בשנת 59' החליט לבוא לפגוש את המכובדים של העדה, לפגוש את החיילים הראשונים, אז המפגש נעשה כאן, בחלקה הזאת. כאן הוא נפגש איתם וכאן סוכמו שאר הדברים שצריכים לסכם.

יש לנו כאן תחנת רכבת, אבל כאן לא הייתה תחנה ומכאן לא עברה רכבת. אנחנו, הדרוזים, מאמינים בגלגול נשמות. אני אישית לא זוכר מאין באתי, אני לא זוכר איפה הייתי, אבא שלי בגיל 62 קם בבוקר, בריא ושלם, הייתה לו משימה קטנה לעשות, יצא מהבית בכיוון של הבנק, נכנס לבנק, משך לי כמות של כסף מזומן, כשיצא מהבנק הרגיש לא טוב, אשתי הייתה בחודש התשיעי להריונה, באותו רגע גם היא חשה לא טוב, גם אותה הסיעו לבית חולים נהריה, שם אבא ואשתי נפגשו. הייתי רחוק כמעט נסיעה של שעה, אמרו לי 'נג'י, תגיע לבית חולים נהריה', כי אשתי נמצאת שם, הם שיקרו לי ולא אמרו שגם אבא נמצא שם. כשהגעתי לשם הופתעתי מאבא, ולאבא שלי חיכתה שם מתנה, המתנה שאבא קיבל אותה בבית חולים נהריה זה דום הלב, חבר'ה. לדום לב אני קורא מתנה, אבא דאג לנו, עשה לנו הרבה דברים טובים, סיים את המסע שלו בכבוד, לא סבל ולא הצטרך אף אחד. באותו רגע, באותה שנייה נולדה לי הבת. לי יש ארבעה בנים ויש לי בת שמתחתנת בעוד חודש, קוראים לה רנין. הפירוש של רנין זה ציר של מנגינה.
חבר'ה, אני מאמין שכל בן אדם מגיע לעולם הזה, בתחנה הוא זוכה בכרטיס ביקור, אז אבא שלי קיבל את כרטיס הביקור שלו, הוא לא ידע שהכרטיס הזה הולך להסתיים באותה תחנה שנכדתו תעלה לחיים. שמתי בתוך התחנה מאזניים, המאזניים, חבר'ה, זה חשבון הנפש. כדאי בסופו של כל יום. אנחנו גדלנו בבית ותמיד אמרו לנו שכשקמים בבוקר פותחים את העיניים ודבר ראשון להגיד תודה לאל, שקיבלנו עוד יום מתנה לחיות. אז עשיתי לבת שלי פסי רכבת, מסע החיים שלה ויצרתי לה גלגל.

אפילו דוד אזולאי מסכים עם כל מה שאתה אומר. הוא חותם על זה שתיתן דרשה בבית כנסת.

אז הגלגל הזה בערבית נקרא נעורא ובעברית זה אנטיליה. בשפה שלי, אני קורא לזה גלגל החיים, נקווה שהגלגל הזה ימשיך להסתובב לאט לאט ויזרים לבת שלי חיים יותר ארוכים ממה שאבא קיבל. חבר'ה, תעלו על הפסים, אין לכם מה לדאוג, אנחנו כולנו בתוך הרכבת. בבקשה.

יפה מאוד, יישר כוח.

בהתחלה למטה, כשאין לו כלום, ורגע אחד הוא חייב להיות למעלה. חבר'ה, אלה החיים, רגע למטה ורגע למעלה. תיזהרו, חבר'ה, כשעולים למעלה תחשבו על העבר, כי בלי זה לא היינו מגיעים.

מירי, זאת התעודה של אבא, שהוא החייל הראשון הדרוזי, עם אות הקוממיות של המדינה. זה המפגש בין הדרוזים לבן גוריון כאן. ויש פה, חבר'ה, קשר. תמיד שאלנו מה הקשר שלנו, העם הדרוזי, עִם העם היהודי. חבר'ה, אמא של גבי אשכנזי היא חלבית, מי שהביא אותה ארצה זה סבא שלי, בשנות ה-20-30, אבא קם והמשיך את הדרך. יש לי חייל משוחרר, אני הייתי בצבא, הוא היה חוקר מצ"ח, יש לי אחד בדובדבן ויש אחד מסתערב במג"ב ויש פה, חבר'ה, כתבה שקיבלתי אותה, עשו אותה בבית חולים רמב"ם, מוצאם של הדרוזים והיהודים מאבות משותפים, קובע מחקר גנטי שנערך בטכניון. לקחו דם של דרוזים מסוריה, מלבנון, מהארץ, לקחו דם של יהודים ומצאו שם גן אחד משותף מאז הכוהנים. חבר'ה, זה אומר שאנחנו שני העמים אחים לא מקום המדינה, אנחנו אחים מקום העולם.

אחים בדם.

נישאר ביחד עד שנגיע למשימה הכי טובה, בעזרת ה'.

זה יפה מאוד.

זה אבא שלי, חבר'ה. צמוד לתחנת הרכבת, כי כולם עולים בתחנה וכולם יורדים בתחנה. מקווים שנמשיך לזמן יותר ארוך ממה - - -

שיהיה יישר כוח, ואנחנו נבוא לבקר עם המשפחה פה. אבל אחר כך כבש, אין, אנחנו לא עוזבים פה בלי כבש. אבל כבש שעבר כמובן - - -

כשר.

שחיטה אצל דוד אזולאי.

יש לנו חייל פצוע, נפצע לפני עשר שנים וחצי בבית אל, בשירותו הצבאי, אח של אשתי. בסוף כשעברתי עם כל המסמכים ולא מצאתי תשובה, אז פניתי לבני ברק, ישבתי עם הרב פירר, הראיתי לו את כל המסמכים, הוא אמר לי 'נג'י, מבחינה רפואית אין מה לעשות, רק לחכות לנס מאלוהים'. אנחנו עשר שנים מחכים לנס הזה.

עכשיו אנחנו עוברים בשכונה חדשה. לשכונה הקוראים הזאת יש בעיות. הכביש הזה נסלל - - -

אנחנו עזבנו בשנות ה-70'.

יש חיילים ויש גם אדמה פרטית גם. אומרים שיש 120 שותפים, דבר כזה אין בישראל.

מה זה 120 שותפים?

זה 120 אנשים שכאילו מייצגים משפחות שיש להם חלק באדמה ויש גם חלק מהמדינה ויש חלק פרטי.

זה יכול להיות שיש כאן 120 שותפים בקרקע פרטית?

משלב, אתה מכיר את הסיפור של האנשים כאן?

120 שותפים בקרקע פרטית? יכול להיות?

מה הגודל של - - -

אנשים בעלי משפחות שהיו שותפים וזה מפריע.

המדינה לדוגמה לא יכולה להיכנס למשא ומתן כדי להרחיב - - -

מירי, בדיוק, יש לנו עכשיו באיזה 40 דונם והם שותפים וצריך לעשות איחוד וחלוקה. זו בעיה רצינית.

חבר'ה, בגדול, בג'וליס, אמרתי לכם, חשוב להם החינוך וחשוב להם בית טוב וגינה. הכפר שלנו ירוק.

עוד דבר שרציתי להגיד לגבי הצבא והמתגייסים. אנחנו קיבלנו מקום ראשון במדינה וקיבלנו תעודה על זה, אצלנו פה מתגייסים 87%.

מתגייסים ללחימה?

לכל זרועות הביטחון, יש לנו החל מחיל אוויר עד הש"ג. בכל זרועות הביטחון. יש לנו גם טייסים וכל מיני - - -

יש טייס דרוזי?

יותר מאחד, כן.

הכביש הזה, סללו אותו חדש, הרבה בעיות. יש לנו בעיות תעסוקה. אני אדבר על בעיות תעסוקה ביישוב. היו לנו ארבע מתפרות בעבר וגמרו את הסיפור של המתפרות והתעשייה הזעירה, במרכאות. יש לנו בעיה עם הנשים והבנות, שאין מקורות עבודה ואין מקורות תעסוקה, וצריך למצוא משהו שיוכל לשלב את הכוח הזה בעבודה. כי פשוט אם אין הכנסה שנייה בבית זו בעיה רצינית. כשאומרים אצלנו, משקיעים בבתים, משקיעים הרבה בבנייה ולצערי זה עולה להם גם בבריאות. כי אין להם את כל הכסף ולא חצי כסף, אבל הם לקחו הלוואות ולוקחים ו'אני יש לי בית ולמה לשכן יש גינה יותר ירוקה? אז אני צריך גם בית וגם גינה', וזה מכניס את הצעירים להרבה לחץ, בעיקר לחץ כספי.

זו שכונה צפונית של היישוב. ג'וליס איבדה במלחמות ישראל כמעט 25 חיילים וכל שנה אנחנו גם ביום הזיכרון עולים לבתי הקברות. יש לנו שני בתי קברות בכפר. אנחנו נלך עכשיו למקום מיוחד,ששם נקברו שלושה חיילים. מבחינת הגיוס, אמרתי לכם, אצלנו אחוז הגיוס הוא 87%, רק מי שחולה או משהו אחר שבריאותית לא יכול להתגייס, כולם מתגייסים.

מצב המועצה בגדול. אצלנו המצב לא טוב ויש הרבה קשיים והקשיים נבעו, אני סבור שכולכם זוכרים את האיחוד שנכפה על הכפרים, ג'וליס, ירכא, אבו סנאן, ינוח ג'ת, אז רצו לעשות מה וזה, ולא נתנו את הדעת ולא את התכניות, על כן היינו שנה בלי ראש רשות, בלי מועצה. שנה שלמה עד שביטלו את החוק. הרי חוק אחרי שנה אתה יכול לבטל אותו, אתם מכירים את זה יותר טוב ממני, אז אחרי שנה ביטלו את החוק ואז חזרנו לבחירות. השנה הזאת היה ואקום גדול וזה הכניס את המועצה להרבה קשיים כלכליים ואנחנו עד היום סובלים מקשיים. באמת צריך תמיכה מסוימת למועצה, כי פה, בגדול, יש לנו אזור תעשייה קטן שלא מביא לנו הרבה פרנסה והכנסה - - -

איך אחוזי הגבייה של הארנונה?

אחוז הגבייה של הארנונה, בשנה שעברה סגרנו עם כמעט 75%. אז אנשים בגגדול כולם שכירים ושכיר לא מכניס הרבה ארנונה, אז מקורות ההכנסה של המועצה הם מקורות דלים מאוד, ובמידה מסוימת - - -

חבר'ה, ממול, זה הבית של חבר הכנסת סאלח טריף, אנחנו ניקח שמאלה.
המועצה נמצאת בגירעון כספי וצריך לחשוב טוב מאוד איך פעם אחת ולתמיד צריך לצאת מהמצוקה הזאת. בעיה של שנה מפריעה לך למשך המון שנים.

אזורי תעשייה יש פה?

יש לנו אזור תעשייה קטן וצריך להרחיב את זה, דחוף צריך להרחיב את זה.

יש פה יזמות?

יש מפעלים מהמרכז גם ומהיי טק. ואני מכיר שלושה כאלה שרוצים לבוא.

ו-?

ואין להם אדמה.

אין הקצאות או אין - - - יש אדמה, אבל אין תכנון.

כדי לפתח אזור תעשייה צריך אדמה. יש אדמה שהיא משותפת, בגלל שהיא אדמה של המדינה, ובאמצע יש אדמה פרטית. יש בעיה שצריך באמת לשבת על זה ולעשות מעשה עם האנשים הפרטיים. אתה לא תוכל לקחת את האדמה שלהם, צריך למצוא איזה שהוא פתרון שהוא טוב לשניהם.

הפתרון היחיד שיוותרו על האדמות ויאפשרו - - -

דוד, היית מוותר על אדמה שלך?

לי אין אדמה.

זה אדמה שלו שירש מאבא ומסבא וסבא. אפשר למצוא פתרון, תמיד אפשר למצוא פתרון.

חבר'ה, אנחנו עוד מעט נגיע לקבר שייח' הצדיק, הייתם אצלו בעבר, זה הבית שלו. קבר השייח' הצדיק, השייח' עלי פארס. השייח' הזה הוא צדיק, נולד בשנת 1704 ונפטר ב-1751, הוא מוכר כאיש צדיק, איש גלוי עיניים, סגפן ומוכר גם בזכות השירה והאהבה לאלוהים. הקבר שלו כאן נמצא 300 שנה, הוא קבור כאן. הוא בא אלינו מירכא, הכפר השכן, הוא גדל בג'וליס ונקבר כאן. ויש גם פה שלושה קברים של חללי צה"ל שאנחנו גם נראה איך טקסי הקבורה אצלנו. בבקשה.

רבותיי, אנחנו נמצאים במקום קדוש, שמכל הכפרים של העדה הדרוזית באים לבקר כאן, קבר שייח' עלי פארס עליו השלום. אני סיפרתי לחבר'ה באוטובוס, הוא נולד ב-1704 ונפטר ב-1751, הוא ידוע כאיש צדיק, צדיק גדול, מבחינת רמה הוא בדרגה מתחת לנביאים, הוא מוכר בשירים שלו, שירי האהבה לאלוהים והוא איש גלוי עיניים וסגפן שמוכר מאוד. אחד הסיפורים הוא שכשהוא היה בג'וליס הוא עבר בוואדי, מזרחית לג'וליס 2 קילומטרים, שם הוא התבודד כחצי שנה וכל יום היו לוקחים לו את המים והאוכל עד שחזר לכאן. אחד הסיפורים היפים הוא שתמיד לקחו לו מים ואוכל והוא ראה בזה מעמסה גדולה לאלה שבאו, שעתיים הליכה ושעתיים בחזרה, ואז הוא אמר להם, 'חבר'ה, אל תביאו לי', ויום אחד כשבאו אליו בבוקר מצאו שהתקרה מטפטפת לה מים. ועד עכשיו זה מטפטף מים.

זה בגדול בקצרה. עכשיו ראש המועצה ידבר כמה מילים.

אין לי מה להוסיף. אני סלמאן הינו, ראש מועצת ג'וליס, אני מברך אתכם ג'וליס, בברכה דרוזית, אהלן וסהלן. ג'וליס, הסביר לכם ואכד, זה 5,500 תושבים, כולם דרוזים, מאה אחוז דרוזים. בג'וליס יש את המנהיגות הדתית של העדה הדרוזית מזה 350 שנה. זה התחיל כאן מזמנו של השייח' עלי פארס ומאז זה המשך במשפחת טריף, כמשפחה דתית ידועה, 300 שנה הם מנהיגים את העדה מבחינה רוחנית דתית וגם מבחינה פוליטית, בזמן העות'מאניים, בזמן הבריטים ובזמן מדינת ישראל. אנחנו מחזקים את הדבר הזה, מחזקים את הקשר עם המדינה.
כאן בג'וליס נרקם הקשר בין העדה הדרוזית לבין העם היהודי, לפני קום המדינה, כשהיהודים התחילו לעלות לארץ אחרי חזון הרצל, בתחילת המאה הקודמת, כאן בג'וליס נרקמו הרבה יחסים בין העדה הדרוזית לבין העם היהודי והרבה קשרים. אחר כך זה התפתח לשאר היישובים, לשפרעם, לעוספיה, כשהנהגת העדה הייתה גם בשפרעם, גם בעוספיה, גם בירכא, שייח' ג'אבר מועדי, ונרקם והתחיל קשר מאוד חזק.
אחרי קום המדינה, בשנת 54', כשכל צעירי העדה הדרוזית היו מתנדבים לשרת בכוחות צה"ל, אז הם אמרו 'אנחנו חלק בלתי נפרד מהמדינה הזאת ורוצים להיות שווים בין שווים'. ואז נחתם ההסכם שבני העדה הדרוזית, כל אחד שמגיע לגיל הגיוס מתגייס לצה"ל. כאן בג'וליס, איפה שביקרנו, בגן אל-מונה, שם נחת בן גוריון במסוק, ירד, יש תמונות, אתם לא נכנסים ולא ראיתם את התמונות על הקיר, בן גוריון שיורד והנאום של בן גוריון, הנאום של שייח' אמין טריף ושל ג'אבר מועדי והם חתמו על ההסכם שבני העדה הדרוזית מתחילים להתגייס. אז לג'וליס יש את המעמד הזה.
בג'וליס, אמרנו שאנחנו מתגייסים, אז יש גם חללים ויש קצינים בכירים. כאן גם במקום הזה יש לנו בית קברות לחלק מהמשפחות של היישוב. יש לנו חיילים כאן, יש לנו את סגן האלוף חוסין עאמר, שהיה מג"ד בגולני, דרגה בכירה ותפקיד בכיר, כאן הקבר שלו. יש את המצבות. ואנחנו ממשיכים לחזק את הקשר.

אני מברך על הביקור הזה, לא נאריך הרבה. את מסתכלת עליי ואומרת - - -

היא המנהלת.

סלמאן, יש עוד מפגש אחד ששכחת להזכיר, של הרב עובדיה יוסף עם השייח' אמין טריף.

נכון, אנחנו תיכף נגיע לבית העדה, לבית של אמין טריף ואתם תראו את ההיסטוריה של מדינת ישראל שם. אין נשיא מדינה, אין ראש ממשלה, אין שר שלא ביקר בג'וליס, שלא היה ג'וליס. אנחנו ניכנס לחדר שם אצל השייח' אמין טריף, איפה שהוא קיבל את כל האורחים שלו, את כל האורחים של העדה. תמיד אני הגדרתי את זה שם היסטוריה של מדינת ישראל.

יש פה שלוש מצבות ביניכם. אלה בני דודים שלי. טקסי הקבורה אצלנו פשוטים וצנועים. אנחנו קוברים במה שנקרא חדרים בתוך האדמה. בתוך ארון, מכניסים את המת בפנים וזהו. קוברים את כולם ביחד. אם קורה שנפטר מישהו היום, אז בתא הזה. מחר, בהוא, כדי לא ליצור שיהיו בבת אחת. אז אצלנו לא מאמינים בגוף, מאמינים בנשמה ואין ערך לגוף. לכן אין לנו מצבות, רק לחללים. לעמך, מי שמת, לא עושים מצבה ולא כלום, רק לחללים.

למה?

כי אנחנו לא מאמינים בגוף. אנחנו מאמינים בנשמה, הנשמה עוברת הלאה. בקיצור רב.

האלוף משלב לא לימד אותנו.

בואו נעבור לשייח'. היינו יכולים לדבר עוד הרבה, אבל מחוסר זמן ולוחצים מכל הכיוונים. בבקשה.

אנחנו עושים את זה בריצה וחוסר זמן, חבל שאין מספיק זמן להשמיע לכם דברים, לשאול שאלות, באמת לדעת יותר לעומק על העדה, כי יש הרבה דברים, לצערי, שאתם לא מכירים, פשוט לא מכירים. זו לא בושה לא להכיר, אבל בושה להמשיך לא להכיר, כי באמת צריך ללמוד על חיי העדה הדרוזית ואני תמיד, בכל המפגשים בפורומים מכובדים, אני אומר 'חבר'ה, אנחנו צריכים יותר לתת ליהודי להיות פתוח אלינו'. ויש הרבה מה לעשות בנושא הזה. בתוקף תפקידי ובעבודתי הרבה חבר'ה אומרים לי, 'מה, אתם לא צמים רמדאן?' זו דוגמה, רמדאן זה למוסלמים, לא לדרוזים. כל מיני שאלות כל כך פשוטות על אנשים שחיים כאן יותר מיובל שנים ומתערבבים במדינה ומשרתים ביחד. הנוער היהודי שמגיע לצבא, לפחות המינימום של המודעות מי בני האדם האלה. וזה הרבה מקרב. יש לי ילדים גם בצבא, הם באים אלינו, תאמינו לי, הם כל כך רוצים לשמוע על העדה ולהבין, אבל אנחנו בינתיים לא נותנים.

חברים, אנחנו פותחים באופן רשמי דיון של ועדת הפנים במגזר הדרוזי. נמצא פה גם התמלילן של הוועדה, מנהלת הוועדה, יפה, תודה לך על הארגון של הסיור הזה יחד עם אמיר, העוזר של השייח'. אני רוצה להודות לשייח' על הזימון שלנו, על האירוח שלנו כאן, לראש מועצת ג'וליס, על הסיור שעשינו, הסיור הקצר שעשינו פה, לנציגי המשרדים שהגיעו לכאן, שתיכף נשמע גם את אמירותיהם. חברי הכנסת שהגיעו, חברת הכנסת רינה פרנקל, חבר הכנסת עמאר, חבר הכנסת דוד אזולאי, לשעבר גם יושב ראש ועדת הפנים. אני רוצה להודות לסאהר, ידידי, היועץ של שר הפנים, שגם ליווה והצטרף לביקור הזה. לכל החברים, ראשי המועצות שהגיעו, חברים שהגיעו לכאן, ברוכים הבאים לכולם.

הדיון הזה הוא דיון ראשון שיעסוק בתשתיות, בבינוי ובעצם בבעיות שראשי המועצה הדרוזית יעלו בפנינו, על מנת לראות כיצד אנחנו יכולים לקדם את זה בוועדת הפנים. ועדת הפנים אחראית גם על כל סוגיית תכנון ובנייה. אני יודעת ,גם מתפקידי בצבא, שהיינו בקשר מצוין עם המגזר הדרוזי ועשינו כמה ביקורים, גם עם הרמטכ"ל, אצל השייח', על הבעיות שיש, של חיילים משוחררים. אבל אני רוצה לשמוע את זה בצורה מרוכזת. אנחנו נפעל באופן נקודתי במהלך השנה כדי לטפל בבעיות שאתם תעלו. לא נצליח לטפל בכול, אבל אנחנו נקבל החלטה פה ויכול להיות שאפילו נקים ועדת היגוי משותפת לכמה חברים, כדי שנחליט מה הם הנושאים שעליהם נשים דגש בשנה הקרובה. לאחר מכן אנחנו נמשיך הלאה. אנחנו לא נרפה מסוגיות מתאר וסוגיות שונות שיש במגזר הדרוזי.
מי ששותף מלא שלי בעבודה זה ידידי עמאר, שהוא גם יושב ראש של השדולה של הדרוזים וערך אירוע מאוד מאוד מכובד לפני שבועיים. דוד, שהגיע לפה, מכיר את הנושאים של המגזר, הוא מכיר אותם מצוין, כיושב ראש ועדה, והגיע לפה כדי להיות שותף מלא בעשייה, וכמובן רינה פרנקל.

גם מכירה.

שמכירה וגם הצטרפה. אני רואה את איציק שמול, שאתם מכירים אותו, הוא אמור היה להיות פה, אני מקווה שהוא יצטרף באיזה שהוא שלב.

בכל מקרה הוועדה, בשונה משדולה, היא ועדה סטטוטורית, שיש לה שיניים, שאנחנו נפנה למשרדים הרלוונטיים ונבקש תשובות, לא סיפורים ולא דיבורים, נבקש תשובות כדי לתת מענה לבעיות אמיתיות.

לפני שאנחנו נפתח את הדיון ניתן לשייח' טריף, אם הוא רוצה, או בסוף? מה שאתה מעדיף.

שיפתח ויברך גם.

תפתח, תברך בכמה מילים, לאחר מכן יציגו את עצמם ראשי המועצות שנמצאים פה ונפתח את הדיון. השייח', בבקשה.

אנחנו מברכים את יושבת ראש הוועדה.

סאלח טריף, ברוך הבא.

ברכות.

אנחנו כמובן מודים על הביקור, על קיום הוועדה כאן בכפר ג'וליס. חילקתי נייר עבודה שממש הזכרתי את כל הבעיות כמעט שקיימות היום בעדה הדרוזית. אז אנחנו מברכים את כולם, אהלן וסהלן, ברוכים הבאים.

תודה רבה. הנייר מונח לפנינו. בואו נתחיל בבקשה רק בסבב קצר, שנראה מי נמצא פה ואז עמאר, אתה תפתח.

(סבב נוכחות).

אנחנו מתומכי הוועדה. אני הייתי יושב ראש הוועדה לפני שני עשורים, אז אני מברך אותך שהגעת לוועדה. כי את דוד אזולאי לא הצלחנו ל - - - אנחנו רק באים לתמוך בך קצת.

אל"ף, אני שמחה ואני מודה לך, אני אמרתי כבר בתחילת הדברים, אנחנו מתכוונים לאמץ את זה בצורה מאוד רצינית. הוא השאיר לנו גם ירושה. רק בלגן עשה לנו בכנסת.

ראשון הדוברים שגם ביקש כמה דיונים מהירים והצעות לסדר בסוגיות של מתאר ובסוגיה בכלל של מצוקות הדיור זה חמד עמאר. אז אתה פותח את הדיון. לאחר מכן אנחנו נפתח לראשי רשויות ראשונים שידברו. נא להירשם פה אצל סאהר, ובין לבין חברי כנסת, חברי כנסת לשעבר, אני נותנת לכם גם מעמד זהה, יכולים להצטרף לדיון. אני רק מבקשת שלא נחזור על הדברים של האחרים, כדי שנמקד את הבעיות ובסוף נצא מפה עם איזה שהיא תכנית עבודה.

חבר הכנסת עמאר, בבקשה.

קודם כל בוקר טוב לכולם. גברתי יושבת הראש, שייח' מואפק. בהתחלה אני רוצה להודות לשייח' מואפק על האירוח, השייח' אבו חסאן, אירוח הוועדה אצלו בבית. זה כבוד גדול להגיע עם כל הוועדה, ועדת הפנים, לכאן, לבית של השייח', לכפר ג'וליס. לראש המועצה, להודות על הסיור שהיינו איתו, וליושבת ראש הוועדה שבחרה לעשות את ישיבת הוועדה החשובה הזאת ביישוב ג'וליס, ביישוב הדרוזי, באמת תודה רב שהגענו לכאן. לראשי רשויות, לחברי הכנסת שטרחו והגיעו לג'וליס וביום ראשון, תודה דוד, תודה רינה. ולחברי הכנסת לשעבר והשר לשעבר סאלח, למג'לי, לכל מי שהגיע לכאן, חברי עמותות, באמת תודה לכולם. כל מי שבא בזמן שלו לכאן היום, במיוחד חברי העמותות, שרואים את עצמם כשליחים של האזרחים, של התושבים, אני גם מודה להם, מודה להם מקרב לב.
הבעיה הראשית אצל העדה הדרוזית, ואם נצליח לפתור את הבעיה הזאת אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במקום אחר, זו הבעיה של תכנון ובנייה. הכול קשור בתכנון ובנייה. לא יכול להיות מצב שיישובים יותר מ-30 שנה לא אושרה להם תכנית הרחבה. לא יכול להיות מצב כזה. לא יכול להיות מצב כמו היישוב עוספיה שמשנות ה-70 התכנית האחרונה הופקדה שם ואושרה. יישוב כמו ירכא, יישוב כמו חורפיש. לא יכול להיות שתהיה בנייה בלתי חוקית, אני קורא לה בכנסת בנייה לא מאושרת. כל הבנייה במגזר הדרוזי היא בנייה על אדמות פרטיות, לא אדמות של המינהל, לא פלישה, לא כניסה לרשות של אף אחד, בנייה על אדמות פרטיות של אנשים שבאים ובונים את הבית שלהם וזו מצוקה אמיתית של הצעירים. מה יעשו הצעירים?

מהדוח שביקשתי מה-מ.מ.מ., מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מראים ירידה בגידול הטבעי של העדה הדרוזית וזה מראה לי שהצעירים הדרוזים כבר לא מתחתנים, כי אין להם איפה לבנות את הבית שלהם, אין להם איפה לגור.

מצוקת דיור.

זו אחת הבעיות הקשות שהמדינה והעדה היום סובלת ממנה. אנחנו מדברים על דברים שאני חושב, ואמרתי את זה כל הזמן, הדבר הזה לא היה צריך להעסיק אותנו. מה שהיה צריך להעסיק אותנו היום, כעדה, בשנת 2013, זה עניין של חינוך, כמה אקדמאים יש לנו, איך אנחנו מגדילים את האקדמאים שלנו, איך אנחנו מתקדמים בחינוך, ולא להתעסק בתכנון ובנייה. בכל מקום שהולכים, דבר ראשון פותחים ישיבה, כי חבר כנסת שמגיע לאיזה שהוא מקום, 'מה עם התכנון ובנייה? מה עם הקנסות שהצעירים פותחים?' אני חושב שגם הנושא של הכנסת, שבית המשפט ידו קלה מאוד על הנושא, ש-120,000 ו-150,000 שקל - - -

אתה מדבר על הבנייה הבלתי חוקית? הקנסות שמקבלים כתוצאה מזה?

לא בלתי חוקית, בלתי מורשית. בואו נתקן את זה, יותר לא נגיד 'בלתי חוקית', בלתי מורשית. הבנייה הבלתי מורשית. במליאה ובכל מקום אני אומר הבנייה הבלתי מורשית. לא יכול להיות שנגיע למצב של 130,000, 140,000, להכניס אנשים לכלא היום.

מה שאני מבקש מהוועדה, זה אחד הדברים בנוסף לזירוז של כל הנושא של תכנון ובנייה, הנושא של הקפאת תהליכים משפטיים נגד הצעירים, שכל העברה שהם ביצעו, שהלכו ובנו את הבית שלהם על האדמות שלהם. אתה נתקל בבחור שמשרת ביחידה הכי קרבית שיש, קצין מוצלח, ואבא שלו בונה את הבית על השם שלו כי הוא לא רוצה שלבן שלו יהיה תיק פלילי, כי בנייה לא מורשית היום היא תיק פלילי במשטרה. בנושא הזה אנחנו צריכים לטפל ולהקפיא.

אנחנו בוועדת הפנים, נושא חינוך, אני אומר ואני אומר את זה, כל המכובדים של העדה הדרוזית נמצאים כאן, נושא החינוך זה הדבר שצריך להדאיג אותנו. תכנון ובנייה, אנחנו צריכים להיות מאחריו ואני מאמין בממשלה הזאת שנצליח לעשות את זה, מה שצריך להדאיג אותנו זה הנושא של החינוך, להתרכז בנושא של לימודים, שהצעירים הדרוזים יתחילו ללמוד. גם אני קראתי את זה, הבנות אצלנו, אחוז הסטודנטיות יותר מהיהודים באחוזים, אצל הבנות. אחוז הסטודנטיות אצלנו יותר מהיהודים במדינת ישראל, אבל אצל הבנים, לצערי הרב, האחוז הוא מאוד מאוד מאוד נמוך. לכן צריכים להתרכז בנושא הזה.

והנושא האחרון שאני אדבר בו זה נושא התעסוקה. אני אמרתי את זה לא מזמן, אמרתי את זה גם במליאה, שנושא תעסוקה זה החלטת ממשלה, שהממשלה תגיד 'אני רוצה להשקיע בנושא תעסוקה' ותקצה מיליארדים, לא מאות מיליונים ולא 10 מיליון שקל ו-20 מיליון לאזור תעשייה. לבוא ולהגיד 'אני מקצה כסף לנושא של תעסוקה', ואני רוצה שתהיה תעסוקת היי טק בכפרים הדרוזים, אני רוצה שתהיה תעסוקת ייצור ביישובים הדרוזיים ואם הממשלה לא תשכיל ותיקח את הנושא של התעסוקה של המגזר, לא בהשקעה של כמה מיליונים, בהשקעה מאוד מאוד מאוד רצינית בתעסוקה, שכל הנשים ובעיית האבטלה בקרב הנשים, יש קרוב ל-70% אבטלה בקרב נשים, אם לא ניקח את הנושא הזה ולא נפתור את הבעיה של התעסוקה, אנחנו נהיה כאן בעוד עשר שנים ונדבר על הנושא הזה. הממשלה צריכה לקחת את זה לידיים ולהשקיע המון המון כסף בנושא של תעסוקה. הקמת אזורי תעשייה, לא רק להקים אזור תעשייה כמו בפקיעין וכיסרא סמיע שעומד ריק שנים רבות. לבוא ולהגיד כממשלה, 'אנחנו רוצים להשקיע שם כסף', להביא מפעלים, להביא היי טק, להשקיע, להגיד למפעל שנמצא בתל אביב, 'בוא קבל כסף, משתלם לך להקים את המפעל שלך באזור התעשייה כיסרא סמיע ופקיעין', ושם שיעסיק הרבה אנשים.
עוד פעם אני מודה לך שהגענו לכאן, תודה רבה. תודה לכל המכובדים שהגיעו.

תודה רבה לך.

עלי, בבקשה, כמה מילים, ואחר כך נעבור לראשי המועצות.

בוקר טוב לכולם, יושבת ראש הוועדה, אני מודה לך, וכל חברי הוועדה, לשייח' מואפק טריף, הראש הרוחני לעדה הדרוזית, שמארח אותנו בבית שלו, וכל השייח'ים המכובדים, עמיתיי ראשי רשויות, כל נציגי הממשלה, חברי הכנסת, ברוכים הנמצאים.

האמת, אני מקווה שהקול שלנו היום יועברו דברים לאנשים האחראים בממשלת ישראל. אנחנו כבר ישבנו בוועדות, מזה 20 שנה יושבים בוועדות, גומרים ועדה, כולם מדברים, חוזרים, ולא יוצא שום דבר. 20 שנה לא היו תכניות מתאר ואיפה מעלים את הבעיות האלה? בוועדת הפנים. היינו בכנסת הרבה פעמים, כולם יפים, כולם מדברים יפה, אבל ביצוע וצ'קים, אין איפה לפרוע. לכן לא ייתכן, אנחנו יושבים - - - כמובן יש דברים טובים שהתקדמו ויש דברים שלא התקדמו.

בעיות. היום עשו מהצעירים שלנו עבריינים. משפחות שכולות, ילדים, נשים, עומדים בבתי משפט בתור, למה הם בנו על האדמות שלהם, לא על אדמות מדינה. כי אין אפילו אדמות מדינה, יש שבעה, שמונה יישובים, ביניהם ג'וליס, שהם חסומים. תמ"א 35, שזה מעשה ידיה של משרד הפנים ומשרד התכנון, סגרו את כל הכפרים הדרוזים, עשו אותנו יישובים עירוניים. והיישובים מסביב, מועצות אזוריות שלהם מותר הכול, מגיע להם הכול, והיישובים הדרוזים יישוב עירוני. על מה? שומעים שזה יישוב עירוני, כאילו שיש משהו. זה בשביל עוד מיסים וזה בשביל לחסום אותם ולחנוק אותם. כל היישובים הדרוזים היום חנוקים בתמ"א 35.

לפני שנה העלינו את זה לפני מנכ"ל משרד הפנים, עמרם קלעג'י, ויושבת ראש הוועדה בירושלים, בינת שוורץ, הבטיחו, ישבנו עם כל ראשי הרשויות שירחיבו, יפרצו את תמ"א 35, עד היום לא יצא שום דבר.
יש אדמות ששייכות למועצות אזוריות שהן בעיקרן אדמות של העדה הדרוזית. האדמות האלה, צריך לשייך אותם ליישובים הדרוזים, להרחיב את התכניות, לעשות איחוד גבולות, בשביל לתת שכונות חדשות גם לצעירים וגם לחיילים שלנו. על מה מדברים, חבר'ה? חלקה של 250-300 מטר, לתת אותה לחייל שנתן את נשמתו למען המדינה. בשביל לתת את המגרש הזה, אנחנו שומעים רק בתקשורת. לעומת זה אנחנו לא נגד חייל שעושה שירות לאומי, נוצרי או מוסלמי, אנחנו מאחלים שייתנו לו גם ואנחנו מקווים שיהיה שוויון מלא לכלל אזרחי המדינה. אבל מאחר שהשוויון הזה לא נמצא, לא ייתכן שבגלל שהוא עושה שירות לאומי הוא יקבל 500 מטר בחינם, והדרוזי, אין לו איפה לגור והוא צריך לשלם כפול והוא צריך לשלם קנס בגלל שהוא בונה על אדמתו. הילדה הזאת, אדוני חמד עמאר, לא סתם באה - - -

עלי, בוא נקצר, כי יש הרבה דוברים, לא לחזור על הדברים.

את תשמעי הרבה דברים, אבל אחר כך לא תסכמי שום דבר. אנחנו סובלים מהדברים האלה.

אני מסכמת. בינתיים אני באתי לפה, אז תנו לי צ'אנס.

הרחבת הכפרים, לפרוץ את תמ"א 35 זה חשוב על מנת לתת שכונות לחיילים המשוחררים. כל הכפרים הדרוזים, לעשות אותם כאזור פיתוח א', לתת את המגרש הזה בחינם לחייל המשוחרר. העלינו את זה לפני ראש הממשלה וגם לפני שר הפנים.

בעיות קרקעות המדינה. היום יש לנו בעיה גם בתוך הארץ, אדמת דליה ועוספיה, שעד היום לא גמרו איפה שעברה הרכבת. מדוע? אנחנו חלק מהמדינה, רוצים לתת את חלקנו, אבל לא ייתכן, 85% מאדמת הדרוזים לקחו, נשאר לנו 15%, היום, איפה שעובר כביש וצריך להרחיב, אנחנו מוכנים להיות חלק מזה, אבל שגם השכנים היהודים יהיו חלק מזה. אדמת דליה ועוספיה, צריך לגמור את הבעיה הזאת.

בעיית ירכא – סיכמו עם המינהל על החלפה בנוכחות השייח' ובנוכחות חברי הכנסת וסיכמו על החלפה. עד היום זה לא יצא לפועל. כל הזמן משנים ומכריזים ומוציאים.

בעיית האדמה ברמת הגולן – הרי ברמת הגולן מזה הרבה שנים, באותו זמן הדרוזים לא הלכו לרשום את האדמות שלהם בגלל שלא הכירו עוד במדינת ישראל, כי יש להם אחים בסוריה. לא יכול להיות שלא רשמו, היום מוצאים שזה אדמת מדינה כשזו אדמה של ההורים שלהם. היום הרבה צעירים ברמת הגולן עד היום לא התחתנו בגלל שאין להם את השטחים האלה. בעיה, רמת הגולן בקשר לאדמת המינהל, צריך למצוא פתרון, אחרת תקרה שם זעקה גדולה, לא יודעים איפה זה ייגמר וזה ימשיך מרמת הגולן לתוך הצעירים בתוך מדינת ישראל.

משפט סיכום. אני חייב להגיד את הדברים הטובים. אחרי ההגעה של ראש הממשלה לבית השייח', לברך את העדה הדרוזית לרגל הנביא יתרו, אנחנו ראינו שיש שינוי מהותי, ממש 90 מעלות, כלפי השרים, לטפל בעדה הדרוזית. ואני רוצה להעלות על נס את ביקורנו האחרון אצל שר הפנים, שהיה ביקור לתפארת מדינת ישראל, ועל המקום הוא נתן פתרונות להרבה דברים. אני מקווה שהשאר ייגמרו, אם זה בקשר לתכניות מתאר, אם זה אנשים במחוזות, מנהלי המחוזות היו, משלב היה, מתכנן המחוז גם היה וש מענו דברים טובים ואני מקווה שזה לא ייפול בין הכיסאות. חייבים להגיד את הדברים הטובים, אני רוצה להעלות על נס את המאמצים שעושה השר ישראל כץ במשרד התחבורה לטובת העדה הדרוזית ולכלל אזרחי מדינת ישראל. אלה דברים טובים, אבל עדיין הרבה דברים לא גומרים אותם. אני רוצה להודות לחמד עמאר ולראש הממשלה וראש המפלגה שלו שעמדו על הרגליים ולא היה קיצוץ לדרוזים בפעם הזאת שהיה קיצוץ.

תקוותי שבאזורי התעשייה תפן יחולקו המיסים עם הכפרים הדרוזים, יש לנו אזור תעשייה של כפר סמיע כיסרא, עד היום עומד ריק בגלל המדיניות. צריך לשנות את המדיניות במדינת ישראל, צריך לתת לאזור התעשייה הזה להתפתח וצריך לפתח את אזורי התעשייה הקיימים ולהוסיף אזורי תעשייה. תקוותי שיהיה שינוי במדיניות. תודה רבה.

תודה רבה לך.
אני מבקשת מאריק ברמי לדבר ולאחר מכן מסאלח. אריק ברמי, בבקשה, קצר.

אני רוצה לחזק את הדברים חבר הכנסת חמד עמאר ושל הזימה ואני רוצה להגיד עוד משפט אחד על העניין הזה. יש פה חוסר התחשבות של המינהל בפרמטר אחד שהוא מאוד מאוד בעייתי. כמעט כל יישובי הדרוזים בנויים על אדמת טרשים קשה מאוד ולהגיע למצב שבן אדם מסדר את האדמה שלו כדי לבנות עליה בית, זה סיפור יקר מאוד, ואף אחד פה לא נותן את הדעת והמחירים בעננים. אז מישהו צריך להרים את הדגל הזה ולקבוע חד משמעית שביישובים האלה. למשל אצלנו בינוח ג'ת לחצוב בסלע זה עניין של 15-10 ימים עד שמחליקים שטח לבנייה. זה קשה מאוד. מבחינה כספית זה קשה.

זה אומר שהפיתוח הוא מאוד יקר.

יקר מאוד, לא מאוד יקר. ומישהו צריך להבין את זה ולך תסביר. אנחנו כל פעם מסבירים את זה. המינהל, שיירדו לשטח בכלל, שלא יישבו במשרדים, שיירדו ויראו את זה.

אוקיי, תביא אותם. תודה רבה לך.

אני לא נתתי לראש מועצת ג'וליס לדבר, הוא בכל זאת המארח ואחר כך אתה, סאלח טריף.

תודה, מירי. שלום לכולם, תודה לשייח' מואפק טריף על הדוגמה הזאת של להביא את ועדת הפנים. כל פעם אנחנו הולכים אליהם, כל חודש אנחנו בירושלים בוועדה, באמת אני מודה לשייח' על היוזמה, מודה לחמד עמאר, תודה לחברי הכנסת שטרחו והגיעו לג'וליס, ברוכים הבאים כולם כאן בג'וליס.

אני רוצה לחזק את הדברים שאמר יושב ראש הפורום, הוא אמר את הדברים בטון גבוה וזה יצא ממש מהתרגשות גדולה. זה מה שאנחנו סובלים. השייח' מואפק תמיד מעלה את הדברים והעלה אותם גם בנייר העבודה שנתן לכם. אני רוצה רק להדגיש דבר אחד, כפי שאמר ידידי אריק, ראש מועצת ינוח ג'ת. העניין של תכנון ובנייה, שזה הדבר הכי נוגע לנו, הכי הכי הכי נוגע לנו. ראש הפורום הדגיש שבג'וליס אין יותר אדמות מינהל, כולם בונים על אדמות פרטיות שלהם ומי שיש לו אדמה פרטית יכול לבנות, ומי שאין, לא יכול לבנות וזה אחוז קטן שיש להם אדמות פרטיות. צריך לפרוץ את הגבולות של שטחי שיפוט, להקים ועדה שוועדת הפנים תרים את הכפפה ותקיים ועדה לפריצת שטחי שיפוט וחלוקת גבולות מחדש. אני הרמתי את זה כראש רשות של ג'וליס, רציתי לעשות חלוקת שטחים עם מועצה אזורית משגב, שהיא השכנה שלי, ומה שתקע אותי זה קו תמ"א 35, שאי אפשר, ובמינהל התכנון יש אטימות אוזניים, לא שומעים אף אחד וכמה שמדברים איתם. ישבנו עם מנכ"ל לשעבר של משרד הפנים, קלעג'י, ועם ראש מינהל התכנון ועם מנהל המחוז במחוז וניסינו לקדם את זה, הובטח לנו וכלום לא זז. חוזרים ומדברים ואומרים להם, בדבר הזה אני חושב שמישהו צריך להרים את הכפפה ואין יותר טוב מאשר ועדת הפנים, אתם יכולים לעשות את זה. אפשר לעשות את זה וזה יעשה הרבה נחת ביישובים, בעיקר בג'וליס.

מה שאמר ידידי ראש מועצת ינוח. עולה לנו הרבה לבנות על האדמה הפרטית שלנו. עולה לנו הרבה ומי שבונה על האדמה הפרטית שלו לא מקבל סבסוד ומישהו צריך לתת את הדעת בעניין הזה. שהמינהל ורשות התכנון יירדו לשטח ויידעו מה קורה בשטח.

אני אתן לשאר החברים שלי לדבר, אני לא ארחיב, יש הרבה נושאים שאפשר לדבר עליהם. אני מודה לכם.

אל"ף, אני ממש מודה לך ומודיע לך חגיגית שבאו לכאן ארבעה חברי כנסת מוועדת הפנים וזה מכובד מאוד, ואני מציע שלא נהיה כעוסים שמדברים. אל תהיו כועסים, דברו על העניין, זאת ועדת הפנים, לא ועדת הכלכלה ולא ועדת הכספים ולא ועדת החינוך, דברו בסוגיות שמועלות על ידי הוועדה ותתמקדו בזה. ואני מציע, באמת, גם ליושבת הראש ולחברים שבאו לכאן. כמי שהיה פעם לפני 20 שנה יושב ראש הוועדה הזאת, היא חשובה, ואני מאוד שמח שעלי מדבר גם על שני הדברים החשובים. עלי אמר שחל שינוי, תפנית, גם אצל ראש הממשלה וגם אצל שר הפנים החדש וזה בהחלט ראוי לציון. יושבים כאן חבר'ה שהובילו את המשרד הישן וגם יועץ השר החדש, סאהר, ונושא התכנון והבנייה הוא האקוטי ביותר מבחינתנו. תשימו את האצבע על העניין הזה. אם בנושא התכנון והבנייה יהיה follow up בוועדה הזאת על רשויות התכנון, זה גם יביא את המינהל וגם יביא את האחרים וזו הפואנטה. זה הקטע המרכזי, זו הבעיה. תתמקדו בזה ואתם יכולים להתפתח על תקציבי הפיתוח של הרשויות ועל מענקים של המועצות, אבל מעבר לזה, הנושא הזה, לפי הערכתי, הוא נושא שאם הוועדה הזאת תעשה לו מעקב קבוע, בעבודה נכונה שלכם, ראשי הרשויות, עם ראש העדה שיש לו את המועצה הדתית היחידה בארץ שהיא לא יהודית והיא מתוקצבת הכי - - - היא לא מתוקצבת כמעט, כיוון שאני הייתי והכרחתי את שר האוצר הורידו לה כ-200% מהתקציב, לכן ראוי שגם הוא יעלה את זה והוועדה הזאת, בראשותה של מירי רגב, שהיא חברת כנסת מאוד פעילה ויש לה קבלות, יכולה לסייע לנו ולרשויות בקידום העניינים האלה.

תודה רבה לך.

האמת, אנחנו לא צריכים ל - - - יש לכם תובנות מצוינות. אבל הבעיה שלנו עם המדיניות, כולם נתקלים במדיניות שמי שקובע אותה לא רוצה לשנות אותה. אני אומר לך, גברתי יושבת הראש, שעד היום אנחנו רואים מדיניות זהה של ממשלות ישראל כלפי העדה הזאת.

אני רוצה להגיד לך כמה דברים טלגרפית, כמו שאומרים. אצלנו למשל לא מדברים על הדיור, מדברים על מצוקת הדיור. למה? כי אנחנו תמיד במצוקה.

לא, גם אצל ה - - -

אל תגידי לי 'אצל הישראלים', כי אני די מבין בזה. זה אחת. שתיים, אל תגידו לי, את יודעת מה? אני מזדהה עם הישראלים שלא קיבלו דיור, אבל אני רוצה לקבל, אני עוד לא ראיתי דיור ציבורי אחד, אחד. אל תגידי לי, כשבעצם יש לנו כל הזמן תכנון מגיב. מה זה תכנון מגיב? זה להכיר באותן טעויות ובאותם דברים שהיו. אנחנו צריכים תכנון יזום. מותר לנו.

שלישית, אני רוצה להגיד לך, יש לי קטע כביש במע"צ. מע"צ שולחת לי מכתב ש'אני מוסרת לך את הכביש'. הכביש הזה נקרא, יש קונצנזוס, שזה כביש המוות, כי כל שנה יש לנו כמה הרוגים בכביש הזה. זה מעניין מישהו? מעניין את השר, מעניין את סגן השר? מעניין את מע"צ? מעניין את כל האנשים האלה? למישהו אכפת מזה? זה מעניין מישהו? אתם יודעים מה, אני חושב שהנושא של הקשר בינינו לבין המוסדות הוא כשל גדול, כי הקשר הוא קשר של מכובדים, ורק, כבוד. לא, אתם הדרוזים, אוהבים אתכם, אוהבים אותנו, זה הקשר הקיים וזו האמת.

אני רוצה עוד סוגיה. טוב שיש לי ממונה על המחוז בשם משלב פה, ואני חושב שמגיע לך, משלב, קומפלימנט, שנושא התכנון שהובלת אותו בעוספיה בדלית אל כרמל, אין לו אח ורע, ואנחנו מתקדמים בנושא התכנון והבנייה. זאת אומרת, כשיש אדם במקום הנכון, יש אדם במקום הנכון, יש תוצאות.

אני רוצה להגיד לכם עוד דבר אחד, מ-1996, חברים, הכירו בעוספיה ובדלית אל כרמל, בעוספיה יותר, כאזור ביוספרי. אתם יודעים מה זה? זאת אומרת צריך להביא תעסוקה לאנשים בקורלציה למיקום, זאת אומרת צריך לבנות שם תעשייה של תיירות וכדומה. אני רוצה להגיד לכם שיש גד זאבי שרוצה לבנות 350 חדרים שם במקום. אני מבקש להכיר בעוספיה כאזור עדיפות א' בתיירות, על מנת שהמשקיע שבא לעשות את הדבר הזה, שיכירו לו ויקלו. אף אחד לא שש, לא מעניין אף אחד. כשבאים קונקרטית לבקש דבר מסוים, אז אנחנו בעצם לא מקבלים אותו. חוץ מזה באים ואומרים 'אנחנו עושים תכניות לדרוזים', אני לא רוצה תכניות - - -

משפט סיכום, בבקשה.

חמד, אנחנו לא רוצים תכניות לדרוזים, אנחנו רוצים להיות אזרחים בתוך התקציב. בתוך התקציב תכניסו את זה, אל תעשו לנו תכניות כל הזמן. מה, אנחנו אזרחם סוג ב'? אל תעשו לי תכניות לדרוזים, אני אזרח כמו יקנעם, ככה אני רוצה שיתייחסו אליי. תודה רבה.

תודה רבה.

חברת הכנסת רינה פרנקל.

תודה רבה. קודם כל אני מברכת את ועדת הפנים ובראשה את מירי רגב וגם את חבר הכנסת חמד עמאר, על יוזמתם לדיון, וגם את חבר הכנסת עמאר שגם הקים שדולה ותורם למגזר הדרוזי. אני, כתושבת צפון, ובתפקידי הקודם כסגנית מנהלת מחוז בשירות התעסוקה, מכירה היטב את כל מה שקורה במגזר הדרוזי. חייל משוחרר שהשתחרר מהצבא, מה שהוא צריך, הוא צריך דירה ועבודה. אלה שני דברים בסיסיים שהוא צריך וחייבים איכשהו לספק לו את הדברים הבסיסיים האלה.

אני מסתובבת פה בסביבה, כתושבת הצפון, ואני שומעת מהרבה צעירים שאין להם אישורי בנייה וזה מאוד מאוד מצער. אז אני חושבת שאנחנו צריכים לפעול על מנת לתקן את המצב הזה ולאפשר בנייה ביישובים הדרוזיים.

כמו כן תעסוקה. אנחנו צריכים למשוך לכאן יזמים וגם לפתח יזמות עסקית במגזר הדרוזי. אנחנו רואים איך ירכא מתפתחת מהעסקים שקמים ובאמת יש שם צמיחה גדולה ביישוב הזה. אנחנו צריכים שלכל יישוב תגיע צמיחה.

בנוסף אני רוצה לדבר על יזמות בתחום היי טק. חייבים באמת לנצל פה, יש פה פוטנציאל גדול. נסגרו פה תעשיית טקסטיל ותעשיית ההיי טק פשוט נדרשת כאן, עבודות מדויקות לנשים, לנשים שירצו לעבוד פה ביישוב, זה מאוד חשוב.

אז אני מברכת ומקווה שאנחנו נצליח יחד.

תודה רבה.

בבקשה, תציג את עצמך לטובת הפרוטוקול, וקצר.

קצר. שמי פהמי חלבי, אני ראש מועצת דלית אל כרמל לשעבר ואני היום יושב ראש הוועדה הדרוזית הארצית להגנה על האדמות ועל הבית, נקרא לזה. בוודאי אני מצטרף לברכות של השייח' ושל קיום הישיבה היום במקום הזה, כי לדעתי בכל זאת זו ישיבה חשובה.

אני רוצה להגיד לכולם, הבעיות מוכרות. לדעתי לא צריך הרבה להוסיף, הבעיות שלנו כתובות, מוכרות כבר 65 שנה. הבעיה האקוטית והחשובה ביותר צריכה לבוא ממשרד ראש הממשלה, לדעתי. צריך קודם כל שם למעלה להכיר שיש אפליה. הייתה אפליה במשך שנים למגזר הדרוזי בכל תחומי החיים. קודם כל צריך לשנות את המדיניות. הדרוזים במשך השנים נתנו הכול, מדברים עכשיו על שוויון בנטל, מדברים על צדק חברתי, הייתה מחאה לפני שלוש שנים. לדעתי צריכים לקחת את הדוגמה, המופת של האנשים שמשלמים מיסים, עובדים, לומדים, אוהבים את המדינה, עושים את הכול, אלה הדרוזים, ומה קיבלו? קיבלו הדרה, אפליה, כל המילים שאפשר להשתמש בהן. לדעתי זו בושה וחרפה. לא יכול להיות מצב כזה - - -

מה אתה מציע?

אני אציע, יש לי הצעה, אבל כמה משפטים - - -

אנחנו לא באנו לפה להתלונן, באנו לפה לפתור את - - -

אני לא מתלונן, אני מציע, יש לי הצעה. אני עכשיו מציע ככה, אם יש כוח לוועדת הפנים, זו ההזדמנות להגיד לכם - - -

יש לנו הרבה כוח.

אני מקווה. להביא הצעה טובה לממשלת ישראל, להקפיא את כל מה שקורה היום בתכנון ובנייה. אני שמחתי שחברי חמד עמאר אמר את זה, הבעיה העיקרית זה המשפטים, להקפיא את כל נושא המשפטים, הקנסות, כל הדברים האלה להקפיא באופן מיידי, דרך היועץ המשפטי, דרך הכנסת. מצד שני, אני בטוח שחבריי ראשי הרשויות יפעלו באופן מיידי, הם עובדים, אני משבח את מה שהם עושים ואני יודע מה שהם עושים, אבל שיפעלו יחד עם חמד עמאר, עם הממונה על המחוז שעושה עבודה טובה אצלנו, שיפעלו לקדם את התכניות כמה שאפשר, אנשים לא יכולים לחכות אלף שנה עד שיהיו תכניות, ואז אפשר להביא למצב כזה: מצד אחד הקפאה, מצד שני תכנון. זה הפתרון, לדעתי. כל דבר אחר, זה יישאר דיבורים בעלמא. תודה רבה.

תודה רבה לך.

ראש מועצת חורפיש, בבקשה.

אני מנצל את זכותי לוותר על זכות הדיבור.

אתה עד כדי כך מיואש?

לא, בכלל לא מיואש.

אוקי. ראש מועצת ראמה, ולאחר מכן מג'לי.

גברתי יושבת הראש, אני ראש המועצה מה-1.9.2011, לפניי מועצת ראמה לא הייתה נכללת בפורום הזה. כשנכנסתי, ביום הראשון, כבר הצטרפתי לפורום הזה וביקשתי באמת להצטרף אליהם ולהיות חלק אינטגרלי מהפורום. מענקי האיזון ומענקי הפיתוח שלי עדיין נחשבים על העבר, על המענקים שאני מקבל כשהייתי לפני הפורום הזה. אני מבקש לעשות את העדכון הזה, שאני אקבל את המענקים. אני מקבל מענקי פיתוח 400,000 שקל, כשאני, אם אני אצטרך לבנות קיר תומך באיזה שהיא שכונה, זה יעלה לי שבעתיים, ממש שבעתיים. זה מצחיק לאללה, 400,000 שקל, אני לא יכול לעשות כלום עם הדבר הזה. כמו כן מענקי האיזון.

תכניות המתאר. אני גם הצטרפתי לתכנית לא מזמן, אני לא רוצה לעכב בעניין הזה, מכיוון שיש פער זמן. גם תכנית החיילים משוחררים – אני מבקש מהוועדה שתריץ את זה, מ-96' התחלנו עם התכנית ועד היום אין לנו חלוקה ולא שיווק. אנחנו עומדים ממש רגע לפני. אני מבקש, אם אתם יכולים לזרז את העניין ולהזיז אותו, אתם מבורכים מאוד.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה תכנית ההבראה. אני נכנסתי למועצה עם 56 מיליון שקל גירעון. עשיתי תכנית הבראה, ביצעתי אותה, התחלתי לבצע אותה, אבל מתי התחלתי? בנובמבר שנה שעברה, 2012, ואז לא היה כסף בקופה של התכנית הזו, מה אמרו לי? המענק שלך יעמוד על 25%, במקום 50% כמקובל לכל הרשויות, ובמידה שייכנס בעתיד הקרוב כסף לקופה הזו, אתה תקבל את הפיצוי של ה-25%. אני ידעתי שנכנס כבר כסף, 296 מיליון שקל לטובת תכניות ההבראה, אם אני לא טועה במספר, לא לתפוס אותי במילה, אני חושב שזה המספר, נכנסו 296 מיליון שקל לתכניות הבראה, אני מבקש לעדכן את ה-25% שהבטיחו לי לפני כן. תודה רבה לוועדה.

תודה רבה לך.

חבר הכנסת מגלי.

גברתי היושבת ראש, אל"ף, אני מודה לך. זו הפעם הראשונה שפורום של ועדת פנים - - - היו בעבר ביקורים, אבל מגיע ולוקח את העניינים ברצינות.

אני רוצה לדבר על שלוש נקודות חשובות ולא לחזור על הדברים שאמרו החברים, על מנת שנוכל לצאת מפה עם החלטות שיועילו גם לכם וגם לנו. הדבר הראשון זה שהוועדה תוציא מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, לשרת המשפטים, שתבקש מהם הקפאת התהליכים על הבנייה הלא מורשית, דברים שנעשו בעבר ולא קוימו, ולבקש התייחסות, כי אנחנו, עם כל הישיבות והניסיונות לפתור את הבעיות, האוכלוסייה שלא מיוצגת פה באופן ישיר, אלא באופן עקיף, עדיין סובלת מאותם משפטים. דיבר חברי חמד עמאר על 100,000. אנשים נשפטו לפני שבוע על סכומים של 400,000 ו-300,000 בבית ג'אן וגם במקומות אחרים. כך שמחכים לערעור עד שתתברר התמונה. המכתב הזה, אם ייצא ויופנה לאותה כתובת, אני מקווה שאולי ייצא משהו מהדבר הזה.

הנושא השני, אני ראיתי את החברים, ואני מדבר בצורה רגועה וטובה - - -

עד עכשיו.

היית רואה בכנסת מה זה רגוע.

אלה היתרונות של להיות בחוץ.

הנושא של תקציב ראשי הרשויות ותכנית החומש של הממשלה. לצערי הרב, עם כל הדברים היפים ששמענו פה, עדיין חלק ניכר מהתקציב לא מנוצל ולא הועבר לרשויות. זה תקציב קיים, אבל לא הועבר. זה לא של ראשי הרשויות שנמצאים פה, שבעוד חצי שנה יש בחירות, זה לאוכלוסייה שצריכה לקבל את מה שמגיע לה. אם תבקשי את האחוזים, לשנינו היה פעם בקטע הזה בוועדת הכספים - - -

נכון.

אז האחוז עדיין נמוך וזו בעיה.

הנקודה השלישית ולא פחות חשובה. עכשיו תקציב המדינה עבר בקריאה ראשונה ומונח בידי חברי הכנסת. אם תעשו בדיקה לתקציב המיועד לדרוזים, בחלק מהתחומים הוא כמעט אפסי, הוא אפס, וצריך להסיט בתוך התקציב עכשיו, זה הזמן שחמד יצטרך לעבוד קשה, וגם חבריי פה, אני מבין שגם דוד מכיר את זה היטב, שנינו בצד המקופח, אז אנחנו יודעים איך זה - - -

אני לא מקופח.

מצוין. העיתונאים עכשיו יגידו, 'ש"ס מרוצה מהממשלה', בסדר, אין לי בעיה. אני אומר שבנושא הזה של התקציבים אנחנו צריכים לדאוג שיופיעו שם תקציבים ייעודיים, אני מדבר על הרווחה, אני מדבר על נושאים שקשורים לוועדת הפנים ולא נמשיך לדבר ולחזור על עצמנו, שאנחנו בבעיה.

נושא אחרון, אני ציפיתי מראש מועצת עוספיה, לשמוע אותו, עדיין הבתים לא מחוברים לחשמל, לא בעוספיה ולא בדליה. אז אנחנו יכולים להגיד שהכול בסדר והכול טוב, עובדתית, חברים, עדיין לא מחוברים בין 1,000 ל-3,000 בתים, ואנחנו יודעים שזה טופל, הובטח מראש הממשלה עד אחרון הפקידים שהנושא ייפתר, יטופל, יש עדיין בעיה, וזה לפתחכם.

ואני מודה לך ואני מודה לכל החברים.

תודה לך.

ראש מועצת בית ג'אן.

צהריים טובים. מזה כשבע שנים אנחנו הגשנו תכניות ועד עכשיו אפילו לא הגענו לשלב של הפקדת התכנית. צריך לעשות מרתון לסגירת פערים, להקפיא את כל ההליכים המשפטיים בתכניות מוצעות, ויש לנו בעיה, וצריך להגיד את האמת, יש לנו אנשים שבתוך המתאר גם חרגו. אלה שחרגו ובנו בניגוד לתכניות, אין לנו בעיה שיינקט נגדם הליך משפטי, אבל אלה שאין להם פתרון, מאחר שלא מחלקים חלקות כבר שני עשורים ועד עכשיו אין שום פתרון, לאנשים האלה צריך לתת הזדמנות להתקדם, כי לא יכול להיות ששבע שנים ושמונה שנים ויותר, מטפלים בתכנית מפורטת או בתכנית מתאר.
שטחי שיפוט – אני לא יודע למה קיים המושג הזה שטחי שיפוט. אצלנו שטח השיפוט הוא בגודל תכנית המתאר המאושרת. יש לי הרבה תושבים, היום על הבוקר אני מקבל ממקורות, מבקשים החזר ארנונה מ-2008 כי הם מחוץ לשיפוט של בית ג'אן, הוא במרחק של 50 מטר מגבול המתאר. יש לי תושבים שעלו על הרעיון, פנו לבית המשפט ובית המשפט פתר אותם מתשלום ארנונה. אני נותן להם את כל השירותים, שטח השיפוט, סליחה על ההשוואה, זה כמו בגטאות, ממש צריך לבדוק את זה, או שנותנים לנו - - - כי כל הקרקעות הפרטיות שלנו מחוץ לשטח השיפוט של המועצה, אני צריך לתת פתרונות לחקלאים, אני צריך לתת הרבה פתרונות, גם לתושבים שבנו מחוץ לשטח השיפוט אני לא יכול לתת שום שירות. שטח השיפוט לא צריך להדאיג אף אחד, לא את הירוקים ולא אף גורם אחר, כי שטח שיפוט לא נגרע משטחים ירוקים, הוא לא נגרע משטחי הרשות.

ועדות מקצועיות – בין ועדה לוועדה חצי שנה. ב-13 בינואר הגשתי תכנית מים וביוב במשרד הבריאות. החזירו לנו לתיקונים, ב-18 ביוני, לפני כמה ימים, הייתה הוועדה השנייה. עכשיו מה קורה? הוועדה הזאת מתכנסת פעם בחודש, יש לה 12 יום בשנה והיא צריכה לתת פתרונות לא רק לבית ג'אן, היא צריכה לתת פתרונות לכל המדינה. צריך גם לרכז את הוועדות, איכות הסביבה, חקלאות, ביטחון, ולנת"ע ארצית וממש לעשות מרתון שייתנו לנו פתרונות מיידיים, כי לא ניתן להתאפק יותר, המצב בשטח זועק ואנשים ממש סובלים.

עניין חיבורי החשמל – הרבה חיבורים פיראטיים. זו סכנת חיים. לפני שנתיים בעוספיה משפחה נפגעה, שלושה בני משפחה הלכו לעולמם בגלל חיבור פיראטי. זה יוצר לנו הרבה בעיות. בעניין של עוספיה ודליה, גם צריך לעשות בשאר הכפרים.

בנייה לגובה – אצלנו בבית ג'אן, מאחר שאנחנו נמצאים בשטח של רשות שמורות הטבע, מותר לנו לבנות שתי קומות, על קומה שלישית צריך להגיש תכנית מפורטת. צריך לאפשר לנו לבנות יותר. אנחנו רוצים שהקרקעות שלנו, גם אנחנו חוסכים בקרקעות, גם לפרטיים וגם למדינה, צריך לאפשר את הנקודה הזאת.

עניין של קו עימות – בעזרת בג"צ קיבלנו הטבות במס ב-22 במאי. אנחנו יישוב שעומד בכל הקריטריונים מבחינת יישוב קו עימות ואנחנו מבקשים לכלול אותנו ביישובי קו עימות.

במפת העדיפות הלאומית.

מפת העדיפות הלאומית בעדיפות א'. אנחנו בעדיפות ב' ומבקשים שיכללו אותנו, מאחר שאנחנו עומדים בכל הקריטריונים בקו העימות של יישובי הצפון. תודה רבה.

תודה רבה.

ראש מועצת ירכא, בבקשה.

אני מצטרף לברכות. מצד שני, כולנו פה ואמר את זה חבר הכנסת עמאר בהתחלה, שבהחלט בעיית התכנון והבנייה היא הבעיה הכי אקוטית, אבל אני מבין ביורוקרטיה, וקיימת ביורוקרטיה בכל המדינה, לא רק אצל הדרוזים. הייתי, בעוונותיי, ראש אתר במשטרת ישראל וגם שם לקח לנו שנים, אבל יש פה בעיות ייחודיות שמינהל התכנון וועדות התכנון - - - לא צריך שינוי חקיקה, אגב. אני אתן לך דוגמה קטנה. ירכא, הרצנו תמ"מ 29. זאת אומרת אם תגידי לי היום מה הפארטו, אני אגיד לך הפארטו זה מתאר, מתאר, מתאר ושטחי שיפוט ביחד. כשאני אומר מתאר, זה כולל חשיבה על שטחי השיפוט, כולל חשיבה, תיקונים קלים לשטחי השיפוט. זה ה-10% שנותן לנו את ה-90%. למעשה שאר התקציבים, תאמיני לי, יוזרמו לאט לאט ברגע שהכול מסודר.

אני אתן לך דוגמה קטנה, על מה דיברו החבר'ה? אני רוצה לחדד. הממונה על המחוז יושב פה, אלכס שפול, ביוזמתו, יחד עם ראשי הרשויות, הרצנו תכנית 292, גם הוא היה שותף, מחוזית. תכנית מבורכת ויזומה, רצנו שנתיים, הגענו לארצית, בינת שוורץ, בחורה רצינית מאוד, משכמה ומעלה, היא הריצה את זה חודשיים באוויר, היה פרסום, וירכא כרגע קיבלה 3,000 דונם ועוד 2,000 דונם, סך הכול 5,000 דונם. עכשיו מה קורה לאנשים? מפה אנחנו צריכים לחשוב רגע מה זה לעצור את המשפטים. הרי כבר הקו הכחול ידוע לנו, בגלל בעיות טכניות אחרות אני יכול לגלגל את זה גם 10 שנים, או 15 שנים. אם רוצים תסקיר איכות סביבה זה 10 שנים. על זה מדברים, על דגל לבן, על דגל אפור. זאת אומרת אגף התכנון הארצי אישר את הקו הכחול, אז מדוע אדם צריך לקבל - - -

אז מה הבעיה? המחוזיות לא - - -

לא, מחוזיות, חייב רשות הניקוז, חייב נספח נופי, שמורת טבע. יש לנו כל כך הרבה דברים ואז זה התעכב. ברגע שיש דגל לבן בתוך המתאר, אם מישהו שגה, אז שישלם, ואם מישהו בתוך השטח האפור הזה, כבר יש שטח כחול, הבעיות הן טכניות בלבד, אסור שיהיה בית משפט. וגם היועצים המשפטיים מוכנים לקבל את זה. ברגע שמישהו בנה באדמת מדינה מחוץ לשטח המאושר, אתה יודע מה? שיילך לכלא, מצדי שיהרסו לו את הבית. על זה אני לא מדבר, אני מדבר על אלה שבנו באדמתם והקו הכחול נקבע.

אני אתן לך עוד דוגמה קטנה של פארטו על ממ"י. כשאני אומר מתאר זה כולל ממ"י. מינהל מקרקעי ישראל. אני אתן לך דוגמה על ירכא. החליפו את כל האדמות כמעט ששייכים למדינה לתושבי ירכא. מה קורה לי? אני רוצה לפתח, אני צריך להפקיע 35% לתושבים, מאיפה יש לנו כסף? מאיפה יש לי כסף? בסוף הגעתי ל-28% להפקיע במפורטות, מאיפה יש לנו כסף להפקיע? אני אומר לממ"י, כמו שהחלפתם הפוך, תחליפו לי הפוך לצרכי ציבור. אישרו לי שלושה מקרים, אבל בשבעת מדורי גהינום. זה נקודתי. זאת אומרת אנחנו מדברים על שתי נקודות.
עכשיו לשר הפנים יש סמכות למינוי ועדה מיוחדת ובינת שוורץ עשתה ביקור בזק פתע, בירכא, ביום חמישי, והיא ראתה את הדברים מקרוב. היא הבטיחה שתוך שנה להזיז את תמ"א 35, הסמכות שלה, 20% הקלה בחוק שלה. ראתה שירכא מדרום, אני נותן דוגמה את ירכא, אבל זה רוב הכפרים, התפתחה משני כיוונים או כיוון וחצי אפילו. זאת אומרת הסמכות של אגף התכנון להקל 20%. 20% הקלה, אז שטח השיפוט סוגר אותך. לג'וליס אין מטר אחד מדינה שטח שיפוט, אבל יש הקלה, יש סמכות לבינת שוורץ ולשר הפנים לקחת שכונה מחוץ לתמ"א 35 וזה כבר נעשה במקומות אחרים במדינה. לכן אני אומר, אם מתרכזים בשני המקומות האלה והולכים - - - אגב, היועצים המשפטיים של משרד הפנים, דיברנו איתם על הדגל הלבן והדגל האפור והם מסכימים איתנו. זה הפתרון.

אנחנו ננסה - - - תודה רבה.

רק לחזק נקודה שסאלח העלה וזה התקציב של המועצה הדתית הדרוזית, גברתי. אנחנו מדברים על מועצה דתית דרוזית שמשרתת 130,000 נפשות במדינת ישראל וברמת הגולן. התקציב שלה שנתית הוא 2.7 מיליון שקל. זה התקציב של המועצה. כמבקר פנים במקרה אני יודע גם מה קורה במועצות אחרות, אני רק רוצה לסבר את האוזן, במועצה דתית מסוימת, ששם התושבים של אותה עיירה הם 35,000 נפשות, המועצה הזו מתוקצבת ב-7.5 מיליון. אני מקווה ששמעתם אותי. המועצה הדתית המסוימת, ששם ישנם 35,000 תושבים מתוקצבת ב-7.5 מיליון שקלים שנתית. אנחנו, שמשרתם 130,000 נפשות מקבלים רק 2.7 מיליון. זה אומר שלפחות צריכים להשליש או אפילו קצת יותר את התקציב השנתי של המועצה הדתית. תודה רבה.

המועצה הדתית, מי מתקצב אותה?

משרד הפנים.

בנוסף למה שאמר ראש המועצה של בית ג'אן, אני אתמקד בבעיות של בית ג'אן - - -

לא, לא. אני מצטערת, יש אחרים שלא דיברו. על בית ג'אן היה ראש מועצה שדיבר יפה.

אני יודע, רק לגעת בדבר אחד שהוא מאוד חשוב, וזה הוועדה שמתחילה בוועדת הפנים, שבבית ג'אן יש תכנית מתאר אחת שהתחילו לתכנן אותה ב-77', ב-83' הגישו אותה, אושרה רק ב-93'. אנחנו הכנו מכתב שהוגש ליועץ המשפטי של הממשלה, אם זו הבעיה שנגרמה כתוצאה מוועדות הפנים וממשרד הפנים, למה שהתושבים ישלמו את המחיר? לצערנו רק לפני שבועיים אחד שבנה בית על האדמה שלו, שהיא כלולה בשטח החדש של התכנית המוצעת החדשה, נשפט ל-200,000 שקל קנס, לכלא על תנאי, להריסה - - -

כבר דיברו על זה.

לא, על זה לא דיברו. ועל איסור שימוש. בעיה כזאת, אותה עברה הייתה בדלתון לדוגמה, הוא קיבל 15,000 שקל. אז אנחנו מבקשים - - -

---היועץ המשפטי לממשלה - - - לא להתעסק בזה.

עוד שתי מילים. אתם מגישים את כתבי האישום נגד האנשים, כי הוועדה שלכם - - -

מי זה אתם?

הוועדה שלכם, הפרקליטות שעובדת בוועדה המחוזית.

אני לא פרקליטות, אני ועדת פנים.

יפה, אז ההנחיה שלכם לפחות להקפיא את כתבי האישום נגד האנשים שבתוך התכנית החדשה.

שלום רב, לכל הנכבדים הנמצאים, ללא יוצא מן הכלל. בהיותי ראש המועצה היחיד, נראה לי, מיישובי הדרוזים מרמת הגולן, והיות וחלק גדול ממה שנוגע גם ליישובים הדרוזים ברמת הגולן נאמר כבר על ידי עמיתיי ראשי הרשויות, אז אני לא אחזור על זה, אבל אתם מתבקשים כמובן להתייחס לאותם נושאים, נושאים שגם קשורים אלינו.

אנחנו היישובים, שלמעשה נמצאים בפריפריה של הפריפריה, סובלים מכמה בעיות קשות. הקשים ביותר מביניהם זה שאנחנו רחוקים מאוד מאוד מהמרכז ואין לנו מספיק תעסוקה.

חלוקת משאבים. באזור שאנחנו גרים בו, לצערי הרב, שכנינו וידידינו הקיבוצים והמושבים הקיימים, לקחו כבר את כל החלק החשוב והמאפשר התייעלות מקומית ופיתוח ומה שנשאר לנו זה רק החקלאות המגמגמת והלא מחזירה לחקלאים את ההשקעה.

אנחנו סובלים מאוד מנושאים של הסדר קרקעות, הרחבת תכניות מתאר ליישובים. שמורת הטבע יותר מדי לוחצת עלינו, לא מאפשרת לנו פיתוח יישובים, תקציבי הפיתוח שאנחנו מקבלים לא ראויים אפילו להתייחסות, אנחנו גרים באזור שידוע שלגים ותנאי מזג אוויר קשים ביותר, מה שדורש מהרשויות המקומיות השקעה בלתי פוסקת, בעיקר בעונת החורף, שיש לנו קריסה ברשת החשמל ובמים. נתנו לנו להיות מחלק היסטורי, גם למים וגם לחשמל. אנחנו מוכרים ברשויות המקומיות מים וחשמל לתושבים ומקבצים מתושבים שבחלקם הגדול מסכנים ועניים, כתוצאה מאי תעשייה, רחוקים מהמרכז.
רבותיי, אנחנו מבקשים מהממשלה קצת התייחסות ליישובי הדרוזים ברמת הגולן. אנחנו רואים את עצמנו חלק בלתי נפרד מאחינו הדרוזים בגליל ובכרמל ואנחנו מבקשים התייחסות - - -

אז למה לא רואים אתכם גם?

כי עד עכשיו לא ראו אותנו ככה, לצערי הרב. עד עכשיו לא ראו אותנו בתמונה הזאת.

למה? אני שואלת למה יש הבדל בין רמת הגולן לגליל.

כי כשפנינו, למשל, למשרד השיכון, התברר שהיישובים הדרוזים ברמת הגולן לא מופיעים בתכנית החומש. תודה רבה.

טוב, הבנתי, תודה רבה.

אני מבקשת מנזיה עבדאללה, לאחר מכן דוד אזולאי ואז נבקש מהגורמים הממשלתיים להגיב על הדברים ונסכם.

אני מודה לך ולכל חברי הוועדה. אחת הגרורות של הבנייה הבלתי מורשית, לא אנשים בונים לא מאושר, לא רק משלמים גם קנסות, גם יש את הדבר הכי קשה שזה תיק פלילי, רישום פלילי, כאילו הבן אדם שקרע את הנשמה, סיכן את החיים שלו לטובת המדינה, פתאום למחרת הוא עבריין, שזה מונע ממנו קידומים - - -

הבנתי, זה אחד הנושאים הראשונים - - -

סליחה, יש לי בקשה, כל מי שמוגש נגדו כתב אישום בגין דברים כאלה, שלא יופיע בשום מקום ושלא יפגע בו, כי זה פוגע בו, הן בתעסוקה והן בקידום.

נושא חשוב נוסף, מצבם העגום של החיילים הנכים. יש פה מספר נכי צה"ל שלא משולבים באף מקום ועל משרדי הממשלה ומשרד הפנים לדאוג - - -

נכי צה"ל מטופלים עם משרד הביטחון?

מה זה מטופלים? אני לא רוצה שיטפלו בזה, אני רוצה שממש ישלבו אותם במשרדי ממשלה בתפקידים. לא יעלה על הדעת שנכה יישב בבית ויקבל משכורת. אני לא רוצה את זה.

טוב, זה נכון לגבי כלל הנכים, זה לא רק לגבי הדרוזים.

בסדר, אנחנו פשוט מאוד נרקבים ביישובים.

קודם כל אני מודה לשייח' על האירוח. ידוע שכל היישובים הדרוזים מורכבים משכונות של - - -

לא כולם.

אמרתי הרוב.

אתה אומר כולם.

בשכונות שיקום. לפי חוק תכנון ובנייה אדם שבונה בשכונת שיקום צריך להיות פטור מהיטל השבחה. לצערי ועדות התכנון מתעלמות מהחוק ודורשות תשלום מאנשים שמבקשים היתרי בנייה, שולחים להם דרישות תשלום להיטל השבחה. סעיף 17א לחוק התכנון והבנייה פוטר תושב שהוא הולך לבנות בשכונת שיקום מהיטל השבחה. למשל, אני אתן דוגמה, בירכא היה פטור בשנת 95' עד לפני שנה וחצי, פתאום ועדת התכנון החליטה לשלוח דרישות תשלום לתושבים לשלם היטל השבחה. אפשר לבדוק את החוק. ועדות התכנון מתעלמות מהחוק. מה שאני אומר, שצריך לפטור את כולם מהיטל השבחה.

אני חייב להגיב, ברשותך, כי אני עתרתי כמעט לבג"צ. האזור המסומן לשיקום הוא פטור ולא פטרו אותי.

תודה.

חבר הכנסת דוד אזולאי.

אני רוצה להודות לשייח' על הכנסת האורחים. אני יודע עד כמה חשוב לו מה שקורה בתוך העדה, הוא לא מתעסק רק בעניינים הדתיים של העדה, הוא מתעסק בכלל הדברים, ואני מברך אותך, יושבת ראש הוועדה, על היוזמה הברוכה לקיים את הדיון ואני כבר בהתחלה אומר לך, גם לך וגם לחברי הכנסת שהצטרפו, אני רוצה לקוות ומתפלל שלא נתאכזב, מפני שמה ששמעתי פה היום, אני יכול להגיד לך שאין חידושים, אני מכיר את זה ואני לא אחזור על הדברים. הנושא הבוער והכואב ביותר זה נושא התכנון והבנייה, שם אנחנו תקועים. אני חייב לציין, יש פה אנשים שלא נמצאים איתנו, חברי כנסת, יושבי ראש ועדות לשעבר, שטיפלו. אני זוכר שהיה חבר הכנסת ראלב מג'אדלה יושב ראש ועדת הפנים והוא לקח על עצמו את הנושא של תכנון ובנייה, והוא מכיר את זה והוא הקים ועדות משנה לטפל בנושאים האלה ולצערי הרב אנחנו נמצאים באותו מקום שטיפלו בדברים האלה.

אני רוצה קצת לתת עצות מעשיות איך להתקדם. לדעתי אחד הדברים שאנחנו חייבים לעשות זה קודם כל לתת תקציב מיוחד להכנת תכניות מתאר. תשמעי, פה ראשי רשויות דיברו על כל מיני פרויקטים חשובים, זה עוגות, מדברים פה אנשים על הלחם. לפני העוגות קודם לחם. זאת אחת הבעיות. הנושא הזה של אישור תכניות מתאר, אנחנו בבעיה. לכן אני חושב שצריכה להיות פנייה של הוועדה לשר הפנים לתת תקציב צבוע מיוחד לטובת תכניות המתאר.

הנושא השני, חברי, חבר הכנסת לשעבר מגלי והבה. נתת עצה מכשילה ליושבת ראש כשאמרת לה שתפנה ליועץ המשפטי. אני לא הייתי עושה את זה, כי אני כבר עשיתי את זה וכשפניתי ליועץ המשפטי באותו עניין קיבלתי נזיפה מהיועץ המשפטי. אני לא מדבר איתך על היום, אני מדבר על לפני שמונה ותשע שנים, כאשר פניתי. מנהלת הוועדה, הגב' יפה שפירא, יכולה להעיד על כך, אני פניתי ליועץ המשפטי לממשלה - - -

על מה קיבלת נזיפה?

על כך שהעזתי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש לבטל את כתבי האישום ולהפסיק להגיש כתבי אישום.

לא לבטל, להקפיא.

תראה, זאת התערבות בהליך משפטי. מירי, אין לי שום בעיה, אני בעד זה שתפני והלוואי שתיעני, כי אני חושב שזאת בעיה. מילא כשמדברים היום על שוויון בנטל, אז אני רגע חשבתי שאני נמצא בבני ברק, שאנשים שם לא הולכים לצבא, אבל פה הולכים לצבא, איפה השוויון בנטל? זה השוויון בנטל ואת זה אני לא רואה, לצערי הרב.

לגבי המועצה הדתית הדרוזית. את חטאיי אני מזכיר היום, אנחנו הקמנו את המועצה הדתית הדרוזית ואני חושב שזה נכון, זה הזמן לפנות ולבקש את הגדלת התקציב למועצה הדתית הדרוזית. לצערי הרב זה לעג לרש, אותו תקציב שעומד היום הוא זה שבעצם במשך השנים, לא העלו את התקציב הזה. הגיע הזמן להעלות אותו. אנחנו ניסינו, לצערי הרב לא הצלחנו. אדרבא, בואו תנסו היום להגדיל את התקציב. זאת אפשרות לא בשמים, מדובר על עוד 3-4 מיליון, זה באמת כסף קטן כדי לענות לצרכי העדה.

שכונה לחיילים משוחררים – יש פה הרבה חיילים משוחררים. זה לא אצלנו. אצלנו חייל משתחרר, הולך לעיירות הפיתוח, לפריפריה, פה אי אפשר. חייל שמשתחרר רוצה להמשיך לגור עם הקהילה שלו, עם החמולה שלו, הוא רוצה להישאר ביישוב, הוא לא רוצה לעזוב .יש מצוקה נוראה, לכן אחד הדברים, קודם כל אני חושב שאותם חיילים משוחררים שתרמו למדינה ועשה למדינה, מן הראוי לתת להם איזה שהיא קדימות, לתת להם הטבה, אפילו מסלול ירוק מיוחד לאותם חיילים משוחררים שהגישו בקשה לבנייה או להיתר. זה המינימום שמדינת ישראל יכולה לעשות למען האוכלוסייה הזאת.

לסיכום, גברתי היושבת ראש, אני רוצה להציע הצעה. יושבים פה כל ראשי הרשויות, יושב ראש הפורום, עלי הזימה, ידידנו, נמצא כאן. מה שהייתי מציע, בואו נהיה מסודרים, אני מציע לכם, אתם ראשי הרשויות, תכינו נייר עבודה, תעבירו את נייר העבודה שאתם, ראשי הרשויות - - -

יש כבר.

אני מדבר על פורום ראשי הרשויות. עם כל הכבוד, יש פה מסמך שהוא מהשייח'. אני חלילה לא מטיל דופי בזה, אבל אני אומר שייצא מסמך מקצועי מטעם כל ראשי הרשויות, מסמך אחד, תביאו אותו לוועדה ואני מציע לוועדה שבעוד שנה בעזרת ה' אנחנו ניפגש כאן במקום הזה, עם אותו נייר עבודה ונסמן וי, מה נעשה ומה לא נעשה, ואם לא נעשה, אנחנו יכולים להגיד, רבותיי, ממשלות ישראל לדורותיהן כשלו.

שפרעם, רוצה להגיד משפט. מי משפרעם?

חבר'ה, לגבי היישובים המעורבים. הדרוזים ביישובים המעורבים - - - לגבי פיתוח השכונות, ראש העיר טוען שהשכונות מקבלות תקציב מראשי הרשויות הדרוזיות וראשי הרשויות הדרוזיות אומרים שהם מקבלים תקציב מהערבים והתוצאה שאנחנו לא מקבלים תקציב, לא מפה ולא מפה.

אנחנו נעבור למשרד הפנים.

---להגיש הצעת חוק פרטית, שהוועדה תאמץ אותה, שבמסגרתה תהיה הקפאת הליכים משפטיים כנגד מי שהוגש נגדם כתבי אישום. כי אם להמתין ליועץ המשפטי להגיש כל בקשה נפרדת של עיכוב הליכים, הדבר יארך שנים ולא יטופל. הקפאה כוללת, עם תנאים פרטניים של, נניח כמו שאמר פה ראש המועצה בירכא, בתים שבתוך קרקע - - -

אנחנו לא נוכל לעשות את זה, תיתן לנו לטפל בזה דרך - - -

אז אולי אחרים שיגישו. כי זה פתרון קונקרטי. אני אומר איפה זה נעשה, כבוד יושבת הראש. הדבר נעשה, אני אומר לך מאיפה אני לוקח את הרעיון, בתקופת ההתנתקות לגבי כל המתיישבים באזור עזה שהואשמו בעברות קלות יחסית והוגש בעניינם כתבי אישום - - - אז אפשר לקחת את הרעיון משם וליישם אותו פה. אני חושב שאפשר להרים את זה.

- - - בוועדת הפנים והיה גם הרב אזולאי - - - אולי לקחת את המנגנון הזה והוועדה תאמץ אותו ל - - -

נמצא את הפרוטוקולים ונראה מה עושים. משלב, אתה רוצה לפתוח?

תודה. קודם כל אני רוצה להגיד שהבעיות שהעלה יושב ראש הפורום הוצגו לשר הפנים ממש לפני תקופה קצרה ובאמת זה קמצוץ מהבעיות שהעדה סובלת. אני כממונה מחוז אחראי רק על שתי רשויות - - -

מי אחראי על המועצות האחרות?

אלכס.

זאת אומרת אין אחד שיש לו ראייה כללית על המגזר הדרוזי.

האמת היא שזאת לא הבעיה.

אנחנו לא פועלים לפי מגזרים.

זאת בדיוק הבעיה. שיכול להיות שאם הייתם מבינים את המצוקות של המגזר הזה, אז הייתם מבינים שאי אפשר לפעול במגזר הזה כמו שפועלים מול היהודים.

זה נכון.

אם הייתם פועלים עם המגזר, הייתם מבינים את הבעיות של המגזר ואז אולי זה היה נראה אחרת. תיכף נדבר גם על זה.

מירי, אני יכול לומר לך שרק דליה ועוספיה, ואני באמת רוצה לפתור את הבעיות רק של שני היישובים האלה, צריך חצי מיליארד שקל בתכנית רב שנתית בכדי להביא אותם למצב שירימו את הראש מעל המים. עובדים כמו בתקופת האבן. האנשים עם בורות סופגים לביוב. אנחנו במאה ה-20. כבישים. אני מסייר בשכונות האלה עם ראש המועצה, וסהיר היה איתי שם. אנחנו נמצאים הרבה אחורה.

לכן לידידי וג'יה אני אומר, אנחנו לא בזמן הזה שאומרים 'אני כמו כל אזרח, שים לו בתכנית'. ישימו לך בתקציב מה שאתה יכול. אני חוזר על הסעיף הזה, הבעיות סוכמו אצל השר, אני מציע גם שהוועדה תפעל בתיאום עם השר, כי הוא הנחה את המנכ"ל לעשות ישיבות מעקב אחת לשלושה חודשים בכדי להתקדם.

ישיבות מעקב זה בסדר, השאלה היא מה ההחלטות שהתקבלו.

לכן אני חושב שצריך קודם כל מסמך אחד שמדרג את הבעיות מ-1 עד 100 בסדר עדיפות, אחר כך אומר מי אחראי, עד מתי, מול זה הכסף ועל זה הוועדה יכולה לעשות מעקב. אנחנו עוד לא שם, עדיין מדברים הרבה, הרבה רצונות טובים, בסוף שכונת חיילים משוחררים. בסדר. שכונה מאושרת בדלית אל כרמל, בשביל לפתח אותה צריך 80 מיליון שקל, מאיפה? תכנית ההבראה של דליה, נשאר חוב של 80 מיליון שקל מתקופת העיר ווג'יה עם 60, שני ראשי רשויות הגיעו אתמול לעבודה, מאיפה הוא יודע לתפקד? לשלם משכורות?

צריך לצאת מהקופסה, צריך להגדיל את המענק בתכניות ההבראה, ש - - - אני אומר לך, ציון לשבח עם ראש מועצה, יכול 10% הלוואות להשית על התקציב שלו, ו-90% שיהיה מענק. הרי מה הוא? הוא משלם על משהו שקודמיו - - - או שישנו את זה, יעשו חיובי, שראש מועצה שלא מצליח לאזן את הרשות, עם כל סגל המועצה, שישלם את זה. המציאות הזאת מאוד בעייתית, אנחנו מדברים על מחירי יחידות דיור, מדברים על הקמת שכונות. לי במחוז יש 40,000 יחידות דיור מאושרות, כולן עם חסמים, אז על מה אנחנו מדברים?

חסמים של מי?

חסמים של דיור, חסמים של תשתיות חשמל, חסמים של - - -

של הירוקים.

אז זה גם מגיע לרשויות האלה. שתי הרשויות האלה התאגדו בתאגיד מים וביוב, קיבלו החלטה במועצה להתאגד. נכון, צריך להיות חכם עכשיו לפני בחירות לכפות על ראש מועצה. הם לא יכולים להתחבר, כי התאגיד ברשות המים לא יכול לתת לתאגיד הזה פה שעשינו עבודה. זה צוואר בקבוק שהוועדה יכולה להתערב, לתפוס את המשרד לתשתיות לאומיות ולקדם.

לגבי הבעיות שעלו כאן. 672, אני אישית מתנגד כל עוד לא נמצא ציר עוקף חלופי. מה פתאום עכשיו? בעברית רוצים להשית את העלות של האחזקה על שתי רשויות קורסות תקציבית. אני מתנגד לזה אישית, כמובן לא שואלים אותי, זה שר התחבורה מחליט. אתם, לדעתי, יכולים להגיד את העניין.

לגבי שכונת חיילים משוחררים. זה נושא קרוב מאוד ללבי. אנחנו בדליה כרגע בהפקדה של תכנית - - -

מע"צ נמצא פה? אתה יכול להגיב לעניין הזה? אחרי העבודה המצוינת שאמרו כאן שהמשרד שלכם עושה, האם אתם יכולים להגיד לנו על העניין של ה - - -?

- - - דבר ששנים היה נושא של - - - מנגנונים כאלה ואחרים להעביר את הכבישים אלינו או למועצות. במסגרת העבודה הזאת העבירו אל מע"צ כ-1,600 קילומטר של כבישים וממע"צ ליישובים כ-200 או 150. כביש לא עובר לרשות בדרך כלל בלי שהוא יהיה בסטנדרט מסוים של האספלט ובדרך כלל כבישים שהם חוצי יישובים יטופלו בהתאם ובאחזקה אמורים להתחלק עם משרד התחבורה בצורה כזו או אחרת, גם לפי קריטריונים. אבל עדיין אפשר לדבר על זה.

גברתי, זה חשוב לי. הכביש שהועבר במצב מכני 115%, הוא הועבר אליי בלא לתת לי, מה הכסף שאני צריך להחזיק את הכביש. הרי צריך להחזיק את הכביש, לא מספיק שאני קיבלתי רשות עם 80 מיליון שקל מינוס, עכשיו באים - - - מה עוד שהכביש הזה, 672, הוא שרוול של כביש 6, ואף אחד לא שאל אותי ואף אחד לא - - - את יודעת מה? זה כמו הממשל הבריטי, 'אנחנו החלטנו להעביר אליך כך וכך וכך'. אני התנגדתי, מישהו שאל אותי? מישהו אמר לי למה? בואו תיסעו בכביש הזה, תראו איזה בורות יש בכביש הזה.

- - - שדלית ועוספיה, עשינו סקר ל-8,500 בתים, מתוכם 1,750 בתים עם היתר והשאר אין להם היתרים. אין היתר. כשבן אדם בונה לא חוקי אז קוראים לזה לא חוקי, כששניים בונים לא חוקי, אז שניים. עשרה, מאה, אבל כשיש 7,000 בתים בלי היתר, זה צריך הממסד לשאול את עצמו פעמיים מה עשה לטובת העניין.

בעזרת חבר הכנסת עמאר הבעיה נפתרה, הבעיה היא לא תכנית המתאר, כפי שתכנית המתאר המפורטת, כי היתר מקבלים בתכנית מפורטת, יש פה אנשי תכנון, לא היה כסף בתכנון המפורט, אז בהתערבותו של חמד באחד הדיונים של הכנסת, אנחנו עשינו את המאמץ האחרון. כרגע הפער אצלי בשני היישובים, בדלית ועוספיה, זה 8 מיליון שקל, אלה אנשים שמשרתים בכוחות הביטחון שאני נפגש איתם. צריך לתת מקור תקציבי להשלים את התכנון המפורט.

פתרונות לחיילים המשוחררים, לשמחתי בדליה יש כרגע תכנית מופקדת ומשרד השיכון מוביל את הפרויקט הזה. יש עוד תכנית מאושרת, ששם אפשר עוד 200 דונם. בעוספיה אנחנו ממש בישורת האחרונה עם משרד השיכון להפקדת תכנית של חיילים משוחררים בחלקה על אדמת המינהל וזוגות צעירים בשאר. התכנית הזאת, צפי שעד סוף השנה נפקיד אותה. כך בשני היישובים אני שקט שאנחנו מטפלים בזה בעדיפות. כל המהלך התכנוני הזה לא היה מתממש ללא שותפות של ראשי הרשויות. כלומר היה נוח לעשות את זה.

חיבורי החשמל – פעם ראשונה לדעתי באופן מסודר אנחנו מפעילים את סעיף 157א(ח1) לחוק, לפיו תכנית מפורטת, ברגע שהיא מופקדת, האנשים יכולים להפקיד ערבות בוועדה ולהתחבר לחשמל חוקי. התכנית הראשונה היא של וג'יה, עמק הזיתים, 1,000 יחידות דיור, מתוכם כ-400 בתים בנויים. עוד חודשיים יכולים לגשת לוועדה שלושה ולקבל את החשמל.

מה כן יש פה בעיה?חבר הכנסת עמאר, אולי תוכל לעזור, חוק שחל נקטע באיזה שנה, נשארו קרוב ל-50 בתים - - -

הבעיה שזה לא היה חוק שחל, זה תקנה.

צו, תקנה, מה שתקרא לזה. תקראו לזה מה שאם רוצים לקרוא, האנשים שילמו את הכסף, שמו להם פילר ליד הבית, ראינו את זה בעין, צריך להגיד ליפתח שיחבר אותם. השייח' העלה לו את העניין הזה לא מזמן ועושים על זה דיונים ובסוף האנשים האלה, חאראם, שיחברו אותם. זהו, תודה.

קודם כל אני מצטרף, באמת פעם ראשונה רואים פה ועדת פנים ואיכות הסביבה של הכנסת. אני אגיד, רוב האוכלוסייה היא במחוז צפון ומחוז צפון, כל אחד מראשי הרשויות יכול להגיד, קיבל יחס מיוחד. לא בעיה להכין תכנית, עכשיו אני יכול, עשו את הציטוט, אין יישוב דרוזי שלא הוכנה תכנית מתאר מעודכנת. הבעיה היא לא להכין תכנית, הבעיה היא להעביר את התכנית למצב של תכנית מאושרת. מה לעשות, יש פה בדיוק ועדה מתאימה שיכולה לפתור לנו את הבעיה. ראש היישובים הדרוזים נמצאים בשטח המוגן מהפיתוח, בעל ערכים סביבתיים ונופיים הכי גבוהים . אותה ועדה, שהיום באה ומנסה לפתור את הבעיה, חקקה חוק של הכנסה בתוך ההליכים סקר של עצים בוגרים. כשאני בא ואני צריך להרחיב את השטח של היישוב, אני צריך את הסקר של עצים בוגרים. אבל זה לא מספיק, הסקר הזה, שזה הרבה כסף, צריך להגיע לפקיד היערות. פקיד היערות יגיד, 'תנתחו לי את כל השטח הזה'? בחיים לא, כי הוא פקיד היערות. אותה ועדה שהיא ועדת פנים ואיכות סביבה אמרה אי אפשר לקחת שטח כל כך יקר מבחינת נוף, אקולוגיה, איכות הסביבה, ללא נספח נופי סביבתי. רק להכין את הנספח הנופי הסביבתי זה הרבה כסף. אבל זה לא מספיק, הנספח הנופי סביבתי צריך לעבור את המשרד לאיכות הסביבה, הגנת הסביבה היום, את רשות הטבע והגנים, את משרד החקלאות. תלכי עכשיו ותבקשי מכל אחד את חוות הדעת. ואחרי זה תראו כמה זה.
אני כבר לא מדבר על תסקיר השפעה על הסביבה. להרחיב את ירכא בתוך שטח השמורה. אני כבר לא מדבר על בית ג'אן, למה? כי שואלים אותי, 'אתה צריך פרוגרמה', לא אכפת להם שיש שם 4, 5, 50 בתים בנויים, אבל הם בנויים בניגוד לחוק, הם בנויים בלי היתר, אז אמרתי 'מה לעשות?' אז אתה מעודד עבריינות? אתה עכשיו בא לפגוע בטבע, באקולוגיה, בדברים החשובים, למה? כי אתה רוצה לעודד את העבריינות - - -

אלכס, אנחנו לא באנו לשמוע את הבעיות שלך, באנו לראות איך אתה פותר אותן.

אז הבעיות שלי זה לא בעיות שלי, זה בעיות של אותה אוכלוסייה - - -

אז אתה אומר שהבעיה היא לא אצלך.

אני אומר שהבעיה היא בעיה של האוכלוסייה.

על מה מדברים? אנשים לא פגעו בטבע ו - - -

אז לא הבנת, תנסה להבין ואתה תראה.

אני יודע שאתה מגן עלינו ואתה רוצה ל - - - אבל אני שואל את אותן מערכות ואות רשויות.

תשאלו את אותן ועדות. זאת בעיה שאם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה של האוכלוסייה המסוימת הנמצאת בשטחים רגישים, אנחנו צריכים להקל בכל הביורוקרטיה הקשה הזאת. זה, לצערי הרב, לא בידיים של הוועדה לתכנון ובנייה, לא ברמה המקומית ולא ברמה המחוזית. אני יכול להתפוצץ, אני לא יכול להרחיב את ירכא מעל לקרקע - - - אני יכול לעשות מה שאני רוצה, בית ג'אן בקושי מעבירה עכשיו את התכנית של בית ג'אן, אבל גם בקושי. התכנית של חורפיש, מחר אני ביקשתי מסאלח לשבת עם שר הפנים על מנת לא לעבור עוד סיבוב שינוי לתמ"מ 2, כי היא תכנית פי כמה ממה שמותר לי.

זאת בעיה. אני חושב שהבעיה היא ברמה של חקיקה. תנו לנו לעבוד ותפתרו את כל הבעיות. אנחנו, כאנשי פקידות מקצועית שעובדים בהתאם למסגרת שאתם מחוקקים, אנחנו לא יכולים לחרוג מזה. תקלו עלינו, אנחנו נעשה את זה, כי אנחנו רוצים את השקט ורוצים את זה לטובה.

הבנתי. אני שומעת פה ממנהלת הוועדה שאפשר לגרוע שטחים מגן לאומי ומשמורות טבע, זה הליך ששר הפנים עושה באישור ועדת הפנים. אז בסדר. זה בסדר להגיד 'אני לא אשם' וזה לא אשם, בסוף המצוקה של המגזר הדרוזי כבר בערך 10-15 שנה היא אותה מצוקה. זה נחמד שלכולם יש כוונות טובות, אבל אי אפשר להעביר הכול מאחד לשני. או שיהיה גורם אחד שמתייחס למגזר הדרוזי, או שנמשיך להעביר את הכול מאחד לשני. בסופו של דבר יש כאן מציאות בלתי אפשרית שלאנשים אין איפה לגור והתפיסה שלהם היא אחרת מהתפיסה של חברה יהודית. כמו שאנחנו מתייחסים למגזר הבדואי, המגזר הדרוזי צריך לקבל יותר יותר בגלל השותפות שלו בחיי המדינה הזאת.
אבל את זה אני אסכם. הבנתי את התשובות שלך, אבל אני מצטערת, אלה בעיניי תשובות של פקידים ואני מצפה לשמוע פה תשובות של מנהיגות, איך אנחנו פותרים את הבעיה של המגזר הדרוזי ואת זה לא שמעתי.

רק משפט אחד. שימי לב, את דיברת שהבעיה היא לא של פקידים, אלא של קובעי מדיניות. אני רוצה להגיד לך משפט אחד. ב-93' ממשלת ישראל החליטה על שוויון וצבעה את התקציב של הדרוזים בתקציב המדינה. ב-2004 ממשלת ישראל בחוק ההסדרים מחקה את הצביעה של השוויון. בסדר?

משרד השיכון, בבקשה.

ראשית אנחנו עובדים לפי החלטות ממשלה, במגזר הזה יש שתי החלטות שנוגעות לדברים שדיברנו עליהם. אפשר לחלק את זה לשלושה תחומים, תחום אחד זה תכנון, תחום אחד זה סבסוד תשתיות בקרקע פרטית ותחום שני סבסוד תשתיות בקרקע מדינה. ארבעה יישובים נכללים בהחלטת ממשלה בתכנית החומש הראשונה של 13 יישובים, שיש בהם סבסוד בקרקע פרטית. כל האחרים לא נכללים. זה שפרעם, עוספיה, דליה ומראר. כל היתר לא נכללים בסבסוד בקרקע פרטית, כאשר הסבסוד מדבר על בנייה רוויה בלבד. 25,000 שקל ליחידה. מה זה אומר? יש יישובים שאין להם אגרות והיטלים, שיש להם קרקע פרטית, שלא יכולים לפתח את הקרקע הפרטית בגלל מחסור באגרות והיטלים. מה שצריך לעשות ואפשר לעשות. אחת הבעיות למשל עלתה גם בדליה וכנראה שגם בעוספיה - - -

ההחלטה על דיור ציבורי לא ישימה. הכסף נמצא, אבל אנחנו לא יכולים להשתמש בו. זאת החלטה שאין בה שום - - -

למה אתה יכול להשתמש בו?

כי אין לה שום קשר למציאות שלנו.

אני אסביר.

מה זאת אומרת אין קשר למציאות שלכם?

יש כאן החלטה שאפשר ליישם אותה בקטע של תכנון בקרקע פרטית. בקרקע מדינה אין שום בעיה מבחינת תכנון, אנחנו מתכננים תכנון מפורט, תב"עות, תכנית בינוי, תכנון מפורט ואנחנו מקדמים במגזר. תכנון בקרקע פרטית, גם זה לא מוגבל כרגע, בתנאי שיש יצירת יחידות דיור חדשות וזאת הבעיה. אם יש לנו אפשרות בקטע של לגליזציה גם ליצור יחידות דיור חדשות, אנחנו עושים את זה. אין לנו אפשרות במקום שלא יוצרים יחידות דיור חדשות. לגבי הנושא של סבסוד בקרקע פרטית. מאחר שצריכים לבוא לכאן כמה תנאים זה לא יוצא לפועל וכרגע בפורום הכלכלי, יחד עם אגף התקציבים ויחד עם אגף פרוגרמות אצלנו מנסים לשנות את התכנית, ליצור אותה ולעשות ממנה תכנית פעילה. אנחנו נשמח אם אתם תתמכו בשינויים שאנחנו מבקשים אותם.

מה שאני יכולה לומר זה שנעשים מאמצים, השר שלנו נפגש לפני שבועיים עם כל ראשי העדה ועם השייח' ואנחנו מקווים שאנחנו נזיז את העגלה הזו. אצלנו כל הרשויות הדרוזיות נמצאות במחוז חיפה, למעט רמת הגולן. יישובי רמת הגולן נמצאים עדיין במחוז הגליל. אנחנו מנסים לאחד את הדברים.

אני רוצה לומר עוד דבר קטן. אנחנו מנסים לעשות פיילוט במגזר הדרוזי של מנהלת המגורים של צה"ל. ניסיתי לעשות את זה בבנייה רוויה, שזה באמת יהיה דבר מיוחד במינו, נאמר לי על ידי מנהלת המגורים שכרגע כל המאמצים הולכים לכיוון הדרום. אני אשמח מאוד אם תהיה תמיכה שלכם לעשות פיילוט במגזר הדרוזי.

מגרשים לחיילים המשוחררים, לא שמענו.

מגרשים לחיילים המשוחררים זה מינהל מקרקעי ישראל, זה לא אצלי.

זה לא משרד השיכון?

זה משרד השיכון - - -

גברתי, בנושא של תכנון - - -

אני מצטערת, אנחנו לא יכולים - - -

כאמל הוא משרד השיכון.

אני אתן תשובה לנקודה מסוימת. בנושא של תכנון בקרקע מדינה, אנחנו מתכננים שכונות חיילים בקרקע מדינה. בחלק היישובים אין לנו בעיה, יש לי בעיה עם הנושא של התכנון, שנגע בו אלכס קודם, לפי דעתי צריך לתת מסלול ירוק לשכונות האלה שמיועדות לחיילים ואני יודע מה צריך לחיילים משוחררים. לפעמים תכנית לוקחת 15 שנה או 10 או 5, דבר שאתה חושב עליו רק, זה משהו שלא יכול להיות. לכן אנחנו מבקשים לתת מסלול ירוק לתכניות האלה של הוועדות, במיוחד במחוזית, שייתנו הקלה, למשל בית ג'אן - - -

הבנתי את מה שאתה אומר, לא ניכנס עכשיו לפרטים.

אני רוצה לחדד שלושה דברים ולהגיד את זה בצורה ברורה ביותר. אחד, מדיניות משרד הפנים השתנתה. יחד עם זאת, שיתוף הפעולה עם ועדת הפנים הוא בצורה בלתי נתפסת מרוב שהוא חיובי, ובזכות יושבת הראש וחברי הוועדה כמובן, ואנחנו בכיוון מאוד חיובי. שר הפנים מתכוון לסייע לרשויות הדרוזיות באופן ישיר ואמיתי והוא הודיע על כך גם בישיבת ראשי הרשויות, הוא כבר נתן כמה הנחיות. אחת, טיפול נקודתי בצורה ברורה לעדה הדרוזית. הוא כבר הנחה את המנכ"ל והקימו כבר ועדת חקירה בנושא גבולות, שטחי שיפוט, חלוקת המשאבים, ארנונה, מאזורי תעשייה כגון תפן וכו', ויחד עם זאת גם גריעת שטח משטח גלילי לטובת תכניות המתאר שהוגשו, וכמובן הכול על בסיס העבודה מול המחוזות. יחד עם זאת תגבור וחיזוק כל הסמכויות של הוועדה המחוזית/ועדה מקומית על מנת לקצר ביורוקרטיה, כי משרד הפנים היום, בהנהגתו של גדעון סער, רואה את נושא הביורוקרטיה כסוגיה מאוד בעייתית והיא תטופל. זו הנחיית שר הפנים. אני לא רוצה להרחיב, כמובן גורמי המקצוע מודעים. אני אומר בצורה ברורה ביותר, המדיניות השתנתה, הכיוון מאוד חיובי, מחכים לתקציב המדינה בעניין תקציבי האיזון, רזרבות שר, תקציבי פיתוח, הסרגל ישתנה ואנחנו נצא לדרך חדשה. מודעים לבעיות, כואבים את הבעיות שקיבלנו אותן בירושה ומה שנקרא שר הפנים גדעון סער, בהיותי לידו, הוא יודע בדיוק כל בעיה ובעיה בכל יישוב ויישוב דרוזי ודברים יבואו על טיפולם, כמובן בסיוע של ועדת הפנים בכל נושא החקיקה וכל מה שקשור.

מאה אחוז. קודם כל תודה רבה לך.

תראו, אנחנו הגענו לסיור היום לא לחלק מחמאות, אלא לראות איך אנחנו מקדמים דברים. אני מציעה, וגם נוציא על זה מכתב מסודר. מנהלת הוועדה, סכמי ברוח הזאת. קודם כל אני מבקשת משרד הפנים לשקול, שיהיה גורם אחד בתכנון ובנייה שיתייחס למגזר הדרוזי. המגזר הדרוזי, צריך להסתכל במערכת מערכתית בעקבות גם החלק של התרבות שלו. נכון, רוב הכפרים בנויים לרוחב, אבל יש היום הרבה מאוד גורמים, ראשי מועצות ואחרים, שמבינים שכדי להחזיק את הילדים לידם הם צריכים גם לבנות לגובה. אז לא צריך עכשיו, כשאתה בונה עוד קומה, להתחיל לעשות להם עוד פעם את כל האישורים מחדש. לכן צריך לקבל החלטה ונקיים על זה דיון עם בינת שוורץ בוועדת משנה לתכנון ובנייה רק בסוגיית הדרוזים, שתבוא ותציג את הסוגיה הזאת, איך בעצם אנחנו הולכים בכיוון של המסלול הירוק לגבי בנייה ביישובים הדרוזים כדי לאפשר לאותם חיילים משוחררים וצעירים אפשרות מגורים. אין מה לעשות, אלכס. עם כל הכבוד, אי אפשר להגיד לא מתייחסים אל זה כמגזר, זה מגזר שיש לו את התרבות שלו, יש לו את הערכים שלו, יש לו דרך חיים משלו, ורק כשאתה מבין את האתגרים של אותו מגזר אתה יכול להתייחס אליהם. אנחנו משקיעים מאות של שעות עבודה, ועכשיו בחוק הסדרה שיעלה מחר, בנושא הבדואים. אין שום סיבה בעולם שלמגזר הזה, שהוא מגזר שמשרתים בצבא, שהוא מגזר שעושה מילואים, שהוא מגזר שיש אנשי קבע, לא יתייחסו אליו כנושא נקודתי. ולכן אני כן חושבת שהשר צריך לקבוע גורם אחד במינהל התכנון, בכל סוגיית התכנון, שיתייחס למגזר הדרוזי. זה דבר אחד.
דבר שני, אנחנו נקיים דיון בוועדת משנה שלי, לוועדת תכנון ובנייה, בסוגיית תכנון ובנייה והמתאר של המגזר הדרוזי, בהשתתפות בינת שוורץ ובהשתתפות כל מנהלי המחוזות הרלוונטיים ועם כל הגורמים הרלוונטיים. תיכף אני אגיד מי הם.

בנושא הקפאת התהליכים המשפטיים. יש כאן בעיה לפנות ליועץ המשפטי ולהגיד לו 'תפסיק את מה שהיה'. מה שכן אפשר לעשות, ופה כן צריך לשלוח מכתב, לקיים דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה יחד עם שרת המשפטים בסוגיה האמיתית שקיימת, כמו שאמר פה משלב, ש-7,000 בניות בלתי חוקיות, לא בגלל שהם רוצים לבנות ככה, אלא משום אין להם איפה לגור. אין להם איפה לגור. ממשלה צריכה למצוא להם, מדינה צריכה למצוא להם אלטרנטיבה, ואין להם אלטרנטיבה והם צריכים לגור בסוף איפה שהוא. לכן בעניין הזה צריך לטפל בזה ככה. כתוצאה מהטיפול אוטומטית גם יהיה ביטול של התהליכים. אבל אני כן רוצה לקיים דיון עקרוני עם משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, מה עושים עם כל אותם כתבי אישום שמפנים לאותם צעירים, חיילים, אנשים, שבעצם על לא עוול בכפם מקבלים את הענישה הזאת, שהיא ענישה שהיא הייתה מתבקשת אילו הייתה להם אלטרנטיבה. פה נצטרך לעשות דיון נקודתי בעניין הזה ונעשה את זה כמה שיותר מהר.

הנושא השלישי שמעניין אותי, ובו אני אטפל, זה נושא תעסוקת נשים מול התמ"ת. אנחנו נפנה לשר בנט ונקיים דיון נקודתי בסוגיית תעסוקת נשים במגזר הדרוזי. זה כן מעניין אותי.

שאר הדברים הם חשובים, אבל לא נתעסק בכול. אחד זה תכנון ובנייה, השני זה הנושא של ההליכים המשפטיים סביב אותם אנשים שאין שום סיבה שזה יקרה, והדבר השלישי זה תעסוקת נשים. כל שאר הנושאים, אני משאירה לך.

ברשותך, אם אפשר, במפגש עם היועץ המשפטי אני מציע שמגזר מחוז חיפה ומגזר מחוז הצפון, ששניהם יהיו שותפים בדיון הזה. אני חושב שאין מי שמכיר - - -

לא, אני אבקש משר הפנים להצטרף במכתב שלי ליועץ המשפטי לממשלה.

בנושא ממ"י, אני מבקשת שמנכ"ל ממ"י, בנצי ליברמן, יהיה בדיון שאנחנו נעשה בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, יחד עם בינת שוורץ. שיגיע ממ"י ויסביר את כל ההליכים של מה שקורה בממ"י.

דבר נוסף, אני רוצה בדיון הזה את נציג האוצר. בלי שום קשר צריך לשלוח מכתב לשר האוצר בעניין תכניות ההבראה. באמת 400,000 שקלים לפיתוח זה פשוט צחוק. הרי פה אלה אדמות עם סלעים ועם טרשים, שרק כדי לפתח אותן, זה לא יעלה את הדעת. רק זה מעלה את ערך הבית בכמעט 40%. לכן זה לא הגיוני. גם כל הנושא של מענקי הפיתוח ותכניות ההבראה ומענקי האיזון, צריך לשלוח מכתב עקרוני ליאיר לפיד, שאני יודעת שהמגזר מעניין אותו, אבל אי אפשר רק בדיבורים שזה יעניין אותו. תכניות זה בסדר, בסוף זה היישום שלהן. אני לא אבוא לפה עוד פעם בלי שהתכניות האלה יילכו לאיזה שהוא כיוון, כי מה שקורה פה זה פשוט מצב שכל אחד אומר 'אני בנקודה הקטנה שלי, בחלקת האלוהים הקטנה שלי, מנסה לטפל', אבל בסוף, כמערכה, לא מטופל המגזר הדרוזי כמו שצריך. צריך להבין את זה.
לכן אני רוצה פה לשר האוצר מכתב נקודתי בנושא המגזר הדרוזי ותקציבים למגזר הדרוזי, ואני רוצה את הנציג שלהם בדיון העקרוני בישיבה עם בינת שוורץ בסוגיות האלה, כיצד האוצר מסייע בעניין הזה.

אנחנו גם נקיים סיור בשניים-שלושה מוקדים עם בינת שוורץ, כמו שעשינו עכשיו בשדה בריר בעקבות הבעיה שהייתה עם שרת הבריאות, כדי לבדוק גם את הסוגיה הזאת.

שטחי שיפוט גם יבואו. הולך להיות דיון גדול, שתדעו, בעניין שטחי שיפוט וגבולות וחלוקת הרווחים מהסוגיה הזו. זה דיון שמי שמריץ אותו ועשה עבודת מטה זה היה ראש עיריית דימונה, שהיום הוא שר הרווחה. הוא העביר את זה ליאיר לפיד וזה היה חלק מההסכם שיאיר לפיד בא לדבר על זה עם ראש הממשלה נתניהו, חלוקת רווחים וחלוקת גבולות. יהיה דיון בעניין הזה בכלל, אבל אני חושבת שכדאי שנעשה דיון ממוקד בנושא של המגזר הדרוזי בנושא של חלוקת רווחים ושיפוט.

כל הסוגיה של בתים שלא מחוברים לחשמל. נראה לי פשוט לא להאמין שזה קורה היום. אני פשוט לא מאמינה שזה קורה. אז אל"ף, סעיף 154 לחוק זה בסדר, אבל את חוק שחל, אפשר להביא כהוראת שעה לשנה הקרובה כדי לטפל בסוגיה הזו.

צו שעה.

צו שעה, הוראת שעה, לא משנה, זה אותו דבר.

להפוך את החשמל לאמצעי הומני ולא לאמצעי ענישה.

בואו נשלח קודם כל מכתב לראש הממשלה בעניין הזה, ואם תהיה בעיה נביא את זה כהצעת חוק. אבל נראה לי שהצעת חוק ייקח שנה להעביר, חבל, נעשה את זה בעניין של התשתיות.

הלאה. תקציב המועצה הדתית. נראה לי שזו סוגיה מהותית, חשובה, ואני מבקשת כאן להעלות מכתב לשר הפנים, להגדיל את תקציב המועצה הדתית. זה נראה לי נכון, זה נראה לי מתחייב המציאות ואני אשלח מכתב. אני כמובן אשלח עותק מסודר לשייח'.

גברתי היושבת ראש, בשבוע הבא כבר יש דיון עם המחלקה בנושא תקציב המועצה הדתית.

מעולה, אז אתה תקבל רוח גבית לדיון הזה גם ממכתב שאנחנו נוציא לשר.

מצוין.

מע"צ. הסוגיה של מע"צ. שר התחבורה קיבל פה כל כך הרבה שבחים וזה יפה, אז בואו, שיפתור את בעיית כביש חוצה דליה ועוספיה. אני מבקשת גם פה לשלוח מכתב לעניין הזה, כדי שנראה איפה זה נמצא.

הדבר האחרון. אני קבעתי שבוועדת הפנים אנחנו נעשה אחת לחודש דיון ממוקד על עיר מסוימת. עשינו לא מזמן על נצרת עלית, על מספר ערים, אחרי שאני רואה באמת שיש נושאים אקוטיים שנכון לקיים עליהם דיון ממוקד. אני כבר אומרת לכם, לא כולם פה יבואו לדיון ממוקד השנה לוועדה, אבל כן נכון יהיה לקחת, תשלחו לי ראשי מועצות, זה לא קשור לאף אחד, מסמך, כל אחד עם הבעיות הנקודתיות שיש לו ביישוב. אנחנו ניקח ונראה מי אקוטי ונראה איך במהלך השנה אני מכניסה את זה בתוך הדיונים של אחת לחודש. זה לא קשור למגזר כזה או אחר, לוקחים ערים, יישובים, לטיפול נקודתי. תשלחו לי מכתב, אני מבקשת, יפה, להכניס לפחות שתי מועצות דרוזיות לטובת הנושא הזה של הדיון הממוקד בערים, כפי שאנחנו עושים ביישובים היהודיים.
לגבי המועצות ברמת הגולן, אנחנו נשב על זה בנפרד. אנחנו נשב בנפרד על סוגיית הדרוזים ברמת הגולן. נבדוק מה קורה עם הדרוזים ברמת הגולן, עם היישובים הדרוזיים ברמת הגולן, ונראה איך מטפלים בהם.

כרגע שלושת הדברים הכי חשובים זה ועדת תכנון ובנייה, שאני מקווה שנוכל לקיים אותה עוד לפני סיום המושב הזה בסוף יולי. והיה ולא, באוקטובר יהיה דיון ראשון של הוועדה בעניין המגזר הדרוזי, בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. הדבר השני, היועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים, כדי למנוע את העוול הזה בעניין של הקנסות. זה יטופל במיידי, יישלח אליכם עותק של המכתב שלי לכל ראשי המועצות. הדבר השלישי זה הסוגיה של תעסוקת נשים, תמ"ת. היא תחכה קצת, היא לא תהיה במיידי. כרגע במיידי זה הנושא של ממ"י והנושא של ההקפאה. כמובן שכונות לחיילים ייכנס לתוך ישיבת התכנון והבנייה. ואני מבקשת ממע"צ לפתור את העניין הזה ואת העניין של החיבורים לחשמל. כי זה פוגע אישית באזרחים שחיים חיי איכות מאוד מאוד בעייתיים. את זה צריך לגמור ולתת פתרון לעניין הזה כמה שיותר מהר. כמובן בנושא התקציב למועצה אנחנו נטפל גם במקביל.

חברים, דיון ראשון, לא אחרון, אנחנו נקדם את הדברים.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>