PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
03/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 23 >
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ה בסיון התשע"ג (03 ביוני 2013), שעה 10:00

<השינויים במדיניות של חברת התקשורת "הוט" בהעסקת עובדיה>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר

מיכל בירן

אילן גילאון

אורלי לוי אבקסיס

יעקב מרגי

שמעון סולומון

רינה פרנקל

מיקי רוזנטל

עפו אגבאריה
איתן כבל

מיכל רוזין

נתי ביאליסטוק - יועץ למנכ"ל משרד התקשורת

רבקה ורבנר - סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד הכלכלה

עמליה זרקא - סמנכ"ל משאבי אנוש, חברת הוט

אילן צחי - סמנכ"ל שירות לקוחות, חברת הוט

לילך טל - סמנכ"ל מטה, תקשורת ורגולציה, חברת הוט

נתן קבליס - ועד עובדי הוט

צח קמחי - ועד עובדי הוט

ודים בליה - ועד עובדי הוט

איתי בלייכר - ועד עובדי הוט

מיכל משרקי - ועד עובדי הוט


צחי קמחי - ועד עובדי הוט

מתן בורג - כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי

רמי הוד - כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי

נעה בן שבת

וילמה מאור

י.ר, חבר המתרגמים בע"מ
<השינויים במדיניות של חברת התקשורת "הוט" בהעסקת עובדיה>

בוקר טוב, היום יום שני בשבוע, פותחים שבוע חדש, כ"ה בסיוון, שבוע חדש מבחינת הכנסת, כ"ה בסיוון, 3 ביוני 2013, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. הנושא – השינויים במדיניות של חברת התקשורת הוט בהעסקת עובדיה. אני אתן פה רשות דיבור לנציגי העובדים וגם להנהלה. אם ההנהלה תגיד משהו שלא מתאים לעובדים, אל תגידו. אותו דבר ההנהלה, היא תביע את דעתה, ואף אחד לא יפריע להם.
על-מנת שאנחנו נדע, נכיר את הסיפור ושלא רק מקריאה בעיתונים, יש פה מישהו, נציג עובדים? בבקשה.

אני נציג תמיכה טכנית במוקד בבאר-שבע.

בוא, ספר לנו את הסיפור. אנחנו, לצורך העניין, לא יודעים כלום.

מה שכולם יודעים זה שבשבועיים האחרונים, בדיוק שבועיים היום, אנחנו התחלנו במהלך של התאגדות לוועד עובדים בחברת הוט, במסגרת ארגון כוח לעובדים.

מה קרה בשבועיים האחרונים שהחלטתם להתאגד? כמה זמן אתה עובד?

אני עובד שנה וחצי.

אז למה לא החלטת לפני שנה וחצי?

היו ניסיונות בעבר, בחברה, שנפלו, מסיבות כאלה ואחרות, לא ניכנס לזה כאן. בחודשים האחרונים, אנחנו, הנציגים, הטכנאים, נציגי השירות, התמיכה, מרגישים את הצורך מלמטה בדבר מאוד פשוט – בשקיפות.

למה? למה אתם מרגישים את הצורך? למה?

מה שקורה זה דבר שאולי לחברים שיושבים פה יהיה קשה להבין, אבל זה מציאות.

למה יהיה קשה להבין? אנחנו נעשה לך חיים קשים.

אין בעיה, זה בסדר.

למה לחברים פה יהיה קשה להבין?

אני באתי מוכן. זה בסדר, כל שאלה, אני גם יהיו לי התשובות. אולי לא הייתי נציג תמיכה טכנית בחברת הוט, או טכנאי. מה שקורה, והדוגמה הכי טובה זה יום שלישי ויום ראשון לפני שבועיים, קם בבוקר נציג תמיכה טכנית או טכנאי, מקבל הודעה מהמנהל שלו, שיגיע דחוף למוקד ושהוא נאלץ היום, עד השעה תשע בערב, לחתום על חוזה שאסור לו להוציא מהחדר, ולעבור להעסקה קבלנית. בן-אדם שהיה חמש, שבע, שנתיים, עובד הוט, בן רגע, עושה את אותה עבודה, מאותו שולחן, עם אותו רכב, אם הוא טכנאי, אבל הבוס שלו הוא לא הוט, אלא "תקשוב" או "בבקום" או "כלנית" או כל קבלן שהם יקראו לזה ספק. מבחינתנו, זה אותו דבר.

איזה תנאים? מה הוא קיבל? איזה תנאים הוא קיבל בחתימה? פיצויים של כמה?

הם קיבלו פיצויים, זה ברמות שונות.

כל אחד בנפרד?

כן.

היתה התמקחות?

היה ניסיון לייפות את המצב ואת החוזה, כמובן לנסות לשווק את החוזה לאותו עובד בקצה, אבל בפועל, נוצר מצב שעובדים מאבדים את הזכויות שלהם, מאבדים את הוותק שלהם, מאבדים את הביטחון התעסוקתי. כי ברגע שחברת הוט תחליט שהיא מפסיקה את ההעסקה עם אותו מעסיק, אין לו, לא יהיה לו איפה לעבוד. לו, זה לעוד 200 כמוהו. אם זה 200 בנשר או 200 בבאר-שבע, בשבועות האחרונים, במיוחד מאז שהתחלנו להתאגד. זה מה שאנחנו רואים בבוטות.

איך הולך התהליך של ההתאגדות?

אנחנו אתמול הכרזנו על סכסוך עבודה.

איך הולך התאגיד של ההתאגדות?

התחלנו תקשורת עם ארגון כוח לעובדים לפני ארבעה חודשים.

לפני כוח לעובדים. אתם, כשאתם באים, אחד כמוך שבא ורוצה להתאגד. מתחיל לעניין?

את החברים, כן. זה בשיחות חולין, בפינת העישון, במזנון, בעבודה, במכללה. רובנו גם סטודנטים. ומבינים שיש צורך לקחת את הגורל בידיים שלנו. זה נשמע כמו סיסמה, אבל זה לא פחות מזה. נוצר מצב שאנחנו פונים לכוח לעובדים, מבינים, תוך כדי, עושים, לומדים גם בעצמנו, על המשמעויות של התהליך, על זכויות עובדים. אנחנו לא נולדנו מהפכנים או אנשי צדק ששואפים לזכויות עובדים, אבל בשורה התחתונה, נוצר מצב שאנחנו רוצים להקים את הוועד הזה, אחרי ניסיונות גם בהסתדרות הכללית וגם בהסתדרות הלאומית. פנינו לכוח לעובדים שבפועל אנחנו מרכיבים צוותים מובילים בכל הארץ, בבאר-שבע, בנשר וביקום, שהתפקיד שלהם הוא לקשר אותנו, נציגי הוועד, אל העובדים בשטח, שזה דו-סטרי, גם כלפי הוועד, שנשמע מה חסר, מה צריך, מה הבעיות, וגם את העמדות שלנו, הוועד, כלפי העבודה.

מה חסר? מה צריך? בוא, תגיד לנו.

אנחנו צריכים, בשורה התחתונה, שאילן ועמליה שיושבים אתנו פה, יעבירו הלאה ויבינו גם בעצמם, שיכירו בנו כארגון יציג, שישבו אתנו למשא ומתן.

מה אתם רוצים? אתה הולך לישון כמהפכן צעיר, כחבר ועד חדש. מה הבשורה? מה אתה רוצה להודיע מחר לעובדים? תאסוף את העובדים בבוקר, במגאפון, בואו בואו בואו, מה הבאתי לכם. מה?

אני רוצה להודיע לעובדים שההנהלה מכירה ביותר מ- 1,200 עובדים שיצטרפו לכוח לעובדים ויושבת אתנו לשמוע מה אנחנו רוצים.

מה אתם רוצים, אבל-?

זה מספר העובדים בהוט? 1,200?

לא, למעלה מ- 3,000. אנחנו נשמח לדעת מספר יותר מדויק, אבל ההערכה שלנו. הם לא נותנים את מספר העובדים, הם יצטרכו לתת, באיזה שהוא שלב. אנחנו עברנו את ה- 1,200 חברים.

אתה לא עונה למה שאני שואל אותך. מה אתה רוצה? אתה מקים ארגון, מה היעדים? מה המטרות?

אנחנו רוצים דבר ראשון, ביטחון תעסוקתי. אנחנו רוצים שישאלו אותנו ולא ייתנו לנו התראה של 12 שעות, לפני שמעבירים אותנו להעסקה של בוס אחר, בסוף היום. אנחנו רוצים קצת יותר תנאים, לא הרבה. אנחנו לא מבקשים משכורות עתק.

מה, למשל? בוא, תדבר, מה אתה רוצה? אני עכשיו ההנהלה שלך, אני רוצה לתת לך. מה אתה רוצה?

אנחנו נדרוש זה תוספת שכר וותק, נדרוש סיבוס.

מה זה תוספת שכר לוותק?

תוספת שכר לוותק.

הוא מקבל אוטומאטית כל שנה ותק, אחוז אחד בריבית דריבית.

לא. לא.

מה לא?

לא.

הצחוק עובר דרך הכבלים עכשיו.

לא קורה. במקרה הטוב, אם אתה עובר שנה, אתה מקבל עוד שקל, וזהו. לפחות במוקדי השירות.

מה, למחיר שעה? שקל לשעה?

זה לא קרה. אני אפרט תכף.

תוספת של אוכל, שנציג שמגיע למשמרת ערב או בסוף שבוע, לא יצטרך להזמין פיצה כדי שיהיה לו מה לאכול. אנחנו נרצה יותר. אנחנו נרצה לשפר את הפנסיה שלנו. ביטוח מנהלים.

אין פנסיה, אתה לא יכול לשפר. עזוב אותך, חבל.

למה?

למה אין, אני לא הולך לתת לך הרצאה.

אל תוותר, אל תוותר.

לא יודע לשפר את הפנסיה. לפי החוק, הם, עכשיו אתה חמש חמש חמש, הם עשרה אחוז אתה חמישה אחוז, אין לשפר.

קרן השתלמות, מותר לדרוש?

כן.

ביטוח מנהלים, כמו שבהוט מובייל.

לא לא, ביטוח מנהלים – לא. זה או פנסיה או ביטוח מנהלים. אין יותר ביטוח מנהלים במשק הישראלי. אין יותר ביטוח מנהלים לאף אחד, גם לא למנהלים.

יום מחלה מהיום הראשון, מותר לדרוש?

כן. בטח.

גם לא לעצמאיים?

אין. ברגע שהורידו את המקדם, אין פנסיה.

אבל צריך לדאוג שיפרישו לפי החוק. שיהיה הפרשות לפי החוק.

חיים, מה שקורה זה מצב שנציג שעובד ארבע או חמש שנים בחברה, מתוגמל על-ידי בונוס של בין 600 ל-900 שקלים, תלוי בתפקיד, זה בונוס שהוא לא התעדכן שש שנים או שבע שנים. זאת אומרת, רק מעמיסים עלינו עוד ועוד נתונים ועוד ועוד נהלים לעמוד בהם, ויעדים לעמוד בהם, אבל קשה מאוד להגיע לבונוס הזה.

גברתי, מנהלת כוח-אדם. בואי תסבירי לי, בחברה שמרוויחה כל-כך הרבה כסף, למה קמים, איזה סיבה יש לעובדים לקום מחר בבוקר ולהגיד – וואלה, אנחנו מתמרדים, אנחנו נגד מקום העבודה שלנו, אנחנו רוצים תנאים. לא נגד, אנחנו רוצים להיות במקום העבודה, אנחנו נגד המנהלים שלנו, שהם לא אומרים את זה, אבל מצטייר וואלה, קצת חזירות יש פה. קצת. טיפה, אותם עובדים שבכלום, אנחנו שומעים על המשכורות בהוט, לצמרת הניהולית. זה הדריכה. בואי תגידי לי ככה, תני לי ללמוד, להבין.

קודם כל, בוקר טוב לכולם, שמי עמליה, אני סמנכ"ל משאבי אנוש. אני רוצה להתנצל בשמו של הרצל, הוא היה אמור להגיע, אבל בגלל איזה שהוא שיבוש, משהו נסיבות אישיות, הוא לא יכול.

נעשה דיון בעוד שבועיים, מעקב.

אין בעיה.

הרצל עוזר זה המנכ"ל של הוט. הרוויח בשנת 2012 - -

מיקי, מיקי, מה אמרנו? מיקי, מה אמרנו?

אני.

לא, אתה תבקש רשות דיבור, תדבר.

תרשמי אותי, וילמה.

אתה רשום.

אז קודם כל, אני רוצה להגיד שצר לנו על התמונה שמתקבלת בתקשורת. אנחנו ממעטים להגיב מתוך כבוד לעובדים שלנו ומתוך מטרה לא לנהל את כל הבוכהלטריה שנוצרה שם, על גבי העיתונים, או בעמודי האינטרנט, בטח לא בפייסבוק. אבל בוודאי מה ששמעתם וראיתם, בכלל בכלל בכלל לא משקף את העובדות ולא קרוב אפילו למציאות.
עוד מילה להקדמה. הנושא של ההתארגנות, אנחנו גם מכירים את החוק, אנחנו מכבדים את זכותם הלגיטימית של העובדים להתארגן.

איך זה עולה בקנה אחד עם מה שאתם עושים?

אנחנו מכבדים את זכותם הלגיטימית להתארגן, אנחנו, מייד עם ההודעה על ההתארגנות, הנחינו את כל המנהלים, בלי יוצא מן הכלל, גם בהיכרותנו את החוק בנושא התנכלות וכו' וגם בעקבות פסק-דין פלאפון, לא רק שלא נאיים להתנכל, אלא גם לא להביע עמדה. זה מה שאנחנו מחויבים היום ואני חושבת שבצד השני של השולחן אין כלפינו טענות בתחום הזה, כי אנחנו מאוד מאוד מקפידים, אני באופן אישי וכל המנהלים הבכירים, מנחים, בשום פנים ואופן לא להתנכל. אני באופן אישי גם ניגשתי לא פעם ולא פעמיים לנציגים של כוח לעובדים, בכניסה ליקום, ושאלתי אותם אם הכל בסדר, אם הם מרגישים נוח, אם הם עומדים במקום שהם רצו, אם מישהו ניגש וכו' וכו'. כך שאנחנו מכבדים את הזכות הלגיטימית הזאת, לא רק ברמת דקלרציה, אלא גם ברמת אופרציה. נתחיל עם זה.

עוד מילה אחת, רק ליישור קו, שכולנו נדע במה המדובר. חברים, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שעובדת אצלנו, שאורך החיים שלה בממוצע בחברה הוא בין 12 ל- 18 חודש, חברים, אנחנו מדברים על אנשים שעובדים בחברה, שאורך חיי נציג אצלנו, בין 12 ל- 18.

השאלה הבאה, רציתי לשאול אותה, זה בדיוק השאלה הבאה. אם מ- 12 ל- 18 חודש, למה אתם מפטרים אותם? למה אתם לא מעסיקים אותם? הם אומרים – הם הולכים לבד, למה אנחנו צריכים דרך ראיסים? למה אנחנו צריכים לפצות חברות קבלניות? למה?

אנחנו תכף נסביר את המהלך. מה שחשוב לי להגיד, שלמרות שמדובר ואמר קודם נתן. רובנו סטודנטים, שמעתם את המשפט. למרות שמדובר באוכלוסייה הזאת, אני חושבת שכמו שעשינו את המהלך וכמו שתפרנו אותו וכמו שתכננו אותו, עם הרבה מאוד אוריינטציה אנושית, עם הרבה מאוד אוריינטציה.

זה לא מה שאני שואל אותך. למה אתם הולכים לסרסורי עבודה, לסרסורי עבודה, ואתם חברה שמרוויחים ואני שמח שמרוויחים וזה לא בושה להרוויח, למה אתם צריכים לעשוק את העובדים שלכם? למה אתם צריכים לעשוק את העובדים שלכם?

אני אתייחס, אני סמנכ"ל השירות של החברה, שלום.

למה? מנהלת כוח האדם לא יודעת לענות? היא לא יודעת לענות?

היא יודעת.

אז תן לה לענות.

אני חושבת שיש פה - - -

יש פה איזה שהוא- - -

סלח לי, אדוני. אתה לא בהוט עכשיו. פה אתה בכנסת ואני מוביל את הישיבה הזאת ואני נותן רשות דיבור ולא כל אחד מדבר מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. כן, גברתי.

כבוד היושב ראש, אנחנו ביצענו בינינו איזה שהיא חלוקה של מענה לתחומים שכל אחד מאיתנו אחראי.

את מנהלת כוח-האדם של הוט?

נכון.

זה כמו שאמרת, למה אתם בהוט, תעני לי, אם הוותק הממוצע בואי נגיד 36 חודשים, למה בגין 36 חודשים, אתם מצטיירים רע, מצטיירים כעושקי עובדים ואת אומרת שזה לא כך? לוקחים את העובדים וזורקים אותם לחברות קבלניות. למה? אם הם לא צוברים כלום, הם לא צוברים ב- 36 חודש או בשנתיים, הם לא צוברים, לא זכויות פנסיוניות ואתם נותנים להם את ה- 100% פיצויים, את יודעת, יש כלל גדול בתורה שזה נהנה וזה לא חסר. למה אתם צריכים ללכת למהלך הזה, שלכם תדמיתית לא נותן כלום וכמו שאת אומרת, אני לא יודע אם זה, כלכלית לא נותן כלום. למה אתם הולכים לשם?

קודם כל, מאז ומתמיד, מאז שאני מכירה את עצמי בהוט ואני כבר מעל חמש שנים בהוט. הוט, לכל אורך הדרך, עובדת עם חברות מתמחות. בשום נקודה, לא היו מאה אחוז מציגי השירות עובדי הוט באופן מלא.

כמה היום עובדים תחת חברות מתמחות, לפני שהתחלתם בפרויקט?

בערך 50%, קצת פחות מ- 50%. 40% - 60%.

אז מה קרה עכשיו שאתם רוצים לשנות את האחוזים?

אנחנו חושבים שלחברות המתמחות יש יתרון במתן שירות, מפני שהן מתמחות במתן שירות. אנחנו חושבים שזה יעזור לנו לשפר את השירות ללקוחות, מפני שזה הביזנס שלהם ואת זה הם יודעים לעשות הכי מוצלח.

עמליה, כמה זה יוזיל לכם את העלויות? כמה זה ייפגע באחוזים בעובדים? כמה עובדים יקבלו פחות, נו-?

העובדים עברו באותם תנאים, אותו שכר שעה, אותן הפרשות. העובדים עברו באותם תנאים.

כן, אבל מה זה אותו שכר שעה? עד אתמול בערב, את היית המעסיק שלו. היום את כבר לא המעסיק שלו, אין לך שום יחסי עובד-מעביד אתו. עשית outsourcing, העפת אותו החוצה, אמרת – וואלה, יש לו קבלן חיצוני, הוא משלם, אותו עובד שלי, אני לא אחראית. אני יכולה להודיע לקבלן – תפטר אותו עכשיו, אין לך צורך לעשות שימוע. אותו קבלן חיצוני יעשה את הכל. בכמה קנית את זה? כמה כסף? ב- 100% פיצויים? תשמעי, אתם חברה שנותנת שירות ואתם מצטיירים פה במהלך הזה כחברה דורסנית. אני לא חושב שזה בסדר. בבקשה, לפרוטוקול. שם ותפקיד.

אני סמנכ"ל שירות. רוצה רגע להסביר בכמה מילים שאנחנו מדברים בין המונח של עובדי קבלן לחברות מתמחות. הוט עובדת מזה מספר שנים עם חברות מתמחות במתן שירות טלפוני. חברת תקשוב שעלתה פה, בכמה ניירות, היא חברה שמחזיקה 4,500 עובדים, ההתמחות שלה – מתן שירות טלפוני. אנחנו יודעים שבשוק הזה היום, ההתמחות של חברות נותנת להם יתרון יחסי. תקשוב הצליחה לפתח יתרון יחסי לעומתנו, בניהול שירות טלפוני. אני לא מוצא בזה שום דבר פסול לעבוד עם חברות כאלה.

כלומר שאתם רוצים להתמקצע.

אני חושב, אני מאמין- - -

אני מודיע לך שבתור לקוח שלך, אני לא מרגיש את ההתמקצעות שלך, דווקא בתחום שאמרת אותו עכשיו. זה קש וגבבה, מה שאתה אומר כרגע. קש וגבבה. שטות מוחלטת. אתם בסך-הכל, השאלה המרכזית היא למה אתם צריכים להיות כל-כך גרידים. קחו בחשבון שגם לכם יש לקוחות ואתם עלולים לאבד אותם, כי גם הם יכולים ללכת למיקור חוץ. לא רק העובדים שלכם. ואתם צריכים לענות מה קרה בתקופה האחרונה, מאז ההתארגנות של העובדים שאתם מוציאים את כולם לעבודות קבלן.

הפעילות הזאת לא התחילה - - -

הדיבור המכובס הזה.

לא, כי אם זה היה רק בשירות.

לא, אנחנו נשמע עכשיו כמה זה נפלא.

אם צריך, אם רוצים לעבוד, הם פה שניים או שלושה, ובצד הזה יש 87, לא כוחות הוגנים. תהיה סבלני.

אבל הכסף אצלם.

כן, בבקשה.

רק בשביל לסכם את המשפט האחרון – המטרה היא לא לפגוע באף עובד שלנו ואנחנו דאגנו להסכמים שמאפשרים לעובדים שלנו לעבור לחברות האלה, כדי להמשיך ולשמור להם על התנאים. אי-אפשר להתעלם מזה שהוותק הממוצע הוא ותק יחסית צעיר. אנחנו מאפשרים להם את המעבר הזה, כדי שיוכלו לקבל אלטרנטיבות תעסוקתיות בחברות האלה וההתייחסות לחברות האלה כחברות קבלן, שמעסיקות את העובדים שלהן בתנאים לא ראויים, זה עובדתית לא נכון. זה עובדתית לא נכון. התנאים שם הם תנאים מכבדים, מכבדים את העובדים וזה חברות מכובדות, יש הנהלה מסודרת.

עוד לא ראיתי חברת קבלן שבאמת מכבדת את העובדים.

כי הם לא חברת קבלן. הם חברת מיקור חוץ. אנחנו מתייחסים לחברות מכובדות, שמעסיקות מאות עובדים שזה ההתמחות שלהם בשוק.

חבר הכנסת, מיקי רוזנטל.

קודם כל, אם זה היה אמת, היה בדל של אמת בדברים שאתה אומר, אז היית מעביר רק את הטלפנים, אבל אתה לא מעביר רק את הטלפנים.

לא התכוונתי לשקר.

אתם מנסים להעביר גם את הטכנאים והעברתם חלק מהם וגם מחלקות אחרות, כך שזה לא עומד בעניין של השירות. אחד. שתיים, דיבורי הנועם שאתה משמיע פה, לא עולים בקנה אחד עם האיומים המפורשים שהשמעתם לעובדים והכרחתם אותם לחתום על חוזים, כאילו הם עשו את זה בהסכמתם. בחוזה כתוב שהעובד פנה להוט וביקש לעבור לחברה, מה שהוא שקר גס. בחוזה כתוב שהעובד התייעץ עם עורך-דין, בעוד שאתם לא הרשיתם לעובדים להוציא את ההסכמים האלה, על-מנת שיתייעצו ואתם פעלתם בניגוד מפורש, ציטטתם פה את נשיאת בית-המשפט לענייני עבודה בעניין פלאפון, שם נכתב במפורש שעובדים בשלב ההתארגנות שלהם, אסור להנהלה לפגוע בהם ואתם פגעתם בעובדים באופן של טרור תעסוקתי, אין לזה מילים אחרות. אני לא מדבר עכשיו על איך אתם משלמים לספקים, מהיום פלוס שוטף וכל מיני דברים כאלה, שזה לא הנושא היום. אבל אתם חברה שפשוט עומדת על המקפצה ועושה דברים איומים ונוראיים. אני עוד לא ראיתי התנהלות כוחנית כזאת. התנהלות שמאיימת על עובדים, פוגעת בזכויות של עובדים, פוגעת בזכויות בסיסיות של התאגדות של עובדים ואני חושב שאי-אפשר לעבור על זה לסדר היום.
או שתתנהלו בהתאם, או שנטפל בכם בהתאם.

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל בירן.

אני מאוד שמחה לשמוע על כוונותיכם הטובות, חייבת להודות שאני קצת סקפטית, אבל יש לי שתי שאלות פשוטות. אחת, הייתי רוצה לדעת כמה עובדים יש בהוט?

זה נתון שאנחנו לא מסתירים, יש דו"חות כספיים.

אז אפשר לשמוע אותו?

בהוט מערכות, בהוט טלקום, נט, יש 3,500 עובדים, הוט מובייל כ- 1,000 עובדים נוספים.

ואני מבינה מההצהרה שלכם שאתם ממש תשמחו לשבת עם העובדים באופן מיידי למשא ומתן?

אנחנו, כמו שאני אמרתי, אנחנו מכבדים את הזכות שלהם להתארגן. יש פרוצדורה.

השאלה שלי היתה נורא פשוטה.

את מקבלת תשובה מאוד פשוטה. יש סדר, יש קשר בין שני הארגונים. יש, הם אתמול דיברו על הגעה ליציגות, יש פרוצדורה מבחינה של הגעה ליציגות וכמובן כמובן כמובן אנחנו נשב אתם ברגע שתהיה להם נציגות. כמובן. זה לא משהו שהוא וולונטארי אפילו מבחינתי, זה החובה שלנו, לפי החוק.

אני יכולה להוסיף עוד כמה דברים, בבקשה?

כן.

אחד. במבחן התוצאה, חברים, עם כל המילים והתקשורת והזה, קודם כל, מיקי, טכנאים לא עברו לחברות קבלן.

ניסיתם.

לא ניסינו.

טכנאים עוברים בימים אלה לקבלן.

לא ניסינו.

גם לנו ברור שזה חברות קבלן.

חברים, אני חוזרת על מה שמיקי אמר. טכנאים לא עברו לחברות קבלן, לא עברו לחברות מתמחות.

מתן בורג.

סלח לי, אדוני.

טכנאים לא עברו, חברים. עובדות אתם רוצים או שאתם רוצים להמשיך?

לא לא.

אז בבקשה, עובדות. לא עברו. נשבעת לכם, לא עברו.

טכנאים עוברים בימים אלה ממש.

צא החוצה.

זה פשוט שקר, מה שאת אומרת.

סלח לי, תוציא אותו. תוציא אותו. צא החוצה.

במבחן התוצאה, מי שלא רצה לעבור לתקשוב או לחברה מתמחה, לא עבר ונשאר בהוט ויש כאלה אנשים, גם בנשר, גם בבאר-שבע, שבחרו לא לעבור ונשארו בהוט. כך שכל המהלך הזה.

תדגימי במספרים על מה את מדברת.

בנשר אנחנו יודעים היום על מעל 20 אנשים שנשארו. חלק מהם, אגב, ביוזמה שלנו, נשארו.

לעומת כמה?

מתוך 180. כי יש, היו בעיות פרט שאנחנו צריכים להמשיך ללוות. רובם כן רצו לעבור ותנו קרדיט לאנשים האלה, הם צעירים, הם אינטליגנטים, הם מבינים.

אנחנו נותנים להם קרדיט.

אנחנו לא נותנים להם קרדיט?

ואם הם החליטו לעבור, אז התוצאות מדברות בעד עצמן. ניתנה להם האפשרות להישאר.

זאת אומרת, מבחינתכם, כל מי שרוצה להישאר – יכול להישאר?

בוודאי. בוודאי.

אז אנחנו מביאים לכם רשימה של אנשים שרוצים להישאר?

ודאי.

מיכל, מיכל.

אנשים יודעים להגיד שהם רוצים להישאר והם נשארו, הם חלק מאיתנו.

מאלה שחתמו, כמה חזרו בהם?

עד לרגע זה, אף אחד.

זאת אומרת, מי שחתם, אף אחד לא חזר?

עד לרגע זה.

ומי שיחזור גם לא יפטרו אותו?

לא יפטרו אותו, מה פתאום שיפטרו אותו? חבר'ה, אנחנו צריכים את האנשים האלה.

כן, אבל אנחנו יודעים להחליף אותם.

אנחנו גם תפרנו את כל המהלך ככה שאפשר יהיה לשמר אותם, שהם ימשיכו לעבוד. האנשים האלה, השקענו בהם. הם אנשים מקצועיים.

ימשיכו לעבוד, ו"לא בבית ספרנו". "לא בבית ספרנו". תשמעי, זה "לא בבית ספרנו". נו, באמת.

מה, שבחרו להישאר? בוודאי שיש עובדים שבחרו להישאר.

אבל למה הם לא פה?

יש עובדים שבחרו להישאר ונשארו והם איתנו. זה מבחן התוצאה.

OK. חבר הכנסת עפו אגבריה.

אני אמנם לא לקוח של הוט, אני לקוח של yes וזה לא מבחירה, מתוך זה שבאזור שלנו יש רק yes ואין הוט. אז כנראה שיש עוד מקומות שצריך להכניס את הוט, אבל במקרה כזה, אני לא חושב שזה הדרך הנכונה.

אתם כנראה לא משלמים.

שם אין לא משלמים, שם זה הוראת קבע. אתה לא, זה לא כמו בעיריות.

זאת אומרת בעיריות אנחנו לא משלמים.

לא בעיריות. שם אתה יכול להגיד, לנגח. אבל פה לא. אבל כנראה שמישהו דואג שלא ייכנס לאזורים כאלה. אני מאום אל פחם, אם מישהו עוד לא ידע. וגם על זה יש לי ביקורת גדולה, על התכנים שנותנים גם ב- yes וגם בהוט לאוכלוסייה הערבית. זה דבר עלוב ביותר, ממש עלוב ביותר. אני ראיתי את התוכניות וראיתי את התוכניות מה שאתם נותנים לאוכלוסייה מסוימת ומה שנותנים לאוכלוסייה הערבית, זה ממש עלוב. כי כנראה שזה נגוע באיזה שהוא וירוס פוליטי ואיזה תחנות הולכים ושמים. אבל לא על זה מדובר.

הכתפיים שלנו קטנות.

לא, לא על זה מדברים. הם שמים רק אל ג'זירה ולא שמים איזה תחנה אחרת. למשל, יש רוסיה בערבית שעכשיו משום מה הורידו אותה מהכבלים, הורידו אותה גם מ-הוט וגם מ-yes. אני לא יודע למה.

אנחנו עוסקים בעובדי קבלן.

עובדי קבלן, לא פוליטיקה. שזה גם על זה יש לנו הרבה מה להגיד. אבל האם באמת כאשר אתם הולכים ונותנים את האפשרות לעובדים האלה להתארגן, מה שאת אומרת, זה בעצם מה שאת אמרת, לא אמרת שום דבר לגופו של עניין. שנותנים להם אפשרות להתארגן, אבל אנחנו גם ככה מפטרים אותם. למה מפטרים אותם? כי אנחנו לא רוצים שהם יהיו עובדים שלנו, אנחנו רוצים לראות שהם יהיו עובדי קבלן.

עובדי קבלן, באמת, אני עוד לא ראיתי קבלן אחד שרוצה שאיזה שהיא חברה נותנת את זה לקבלן, רק מטעמים שהיא דואגת לאינטרסים של העובדים, אלא לאינטרסים שלה, שהיא תרוויח יותר, שהעובדים יעבדו יותר, אבל יקבלו פחות ואז מי שיהיה מושמץ זה הקבלן ולא החברה עצמה ובזה, זה הקפיטליזם שאנחנו מדברים עליו, שהוא מדכא את העובדים בצורה כזו ולא נותן להם את האפשרות להתפתח.

לכן, אני לא חושב שהשיטה הזו היא נכונה ואנחנו חושבים שיש לעשות את הצעד הנכון, זה לאתר או לתת לעובדים להיות עובדים עם הזכות שלהם גם להתארגן וגם להתפרנס בכבוד.

תודה רבה. חבר הכנסת איתן כבל.

תודה. האמת היא, אני מוכרח לומר לכם שאני מרגיש די נבוך, זאת אומרת, מישהו משקר פה. זאת אומרת, זה הסיפור. זאת אומרת, גם אם אני רוצה להגיע ברגע זה לחקר האמת, לקבוע עמדה בעד צד כזה או אחר. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אין לנו, אני באתי עם עמדה, אני רוצה להגן על העובדים והכל בסדר, ואתם יודעים מה? אני גם לא נגד הוט. אבל גם אם אני רוצה, אם יהיה בי שמץ של רצון להגיד איזו מילה טובה, אין כלים. זאת אומרת, נכון לרגע זה, ממה שאני מקבל, שעל כל דבר שאני קיבלתי, גם דיברתי עם המנכ"ל שלכם, לשם הגילוי, גם הוא ידיד שלי, אני אומר זאת. אבל יחד עם זאת, אין לי תשובות. זאת אומרת, כי לאורך כל הדרך, מה שאני מקבל מהעובדים, אלה בדיוק נתונים הפוכים ממה שמוצגים על ידכם. זאת אומרת, בסופו של עניין, אפילו אי-אפשר לעשות יחלוקו. כאן אין יחלוקו. פה מישהו צריך להיות צודק. או שהחברה צודקת או שהעובדים צודקים במילתם. אין אמצע. זה לא מסוג הדברים שאתה אומר – הפרשנות. זה שחור, זה כמעט מסוג אותם נושאים שהם שחור-לבן. אדוני היושב ראש וגם אני אמרתי לך והצעתי לך, אני אשמח להיכנס בין שני הגופים האלה ולו רק כדי להביא לוועדה את הנתונים כפי שמשתקפים במציאות, בשטח. תודה.

חבר הכנסת שמעון סולומון.

תודה רבה. קודם כל, מה שחבר הכנסת כבל אומר זה נכון, זה יהיה אולי, יהיו לנו נתונים שנוכל לדבר עליהם באמת מתוך ידע בסיסי, אבל אם צריך להגיד משהו על בסיס מה שנאמר פה, אז אני שומע שהרצון להעביר למקומות אחרים, זה שיפור איכות השירות. בבסיס, באמת כוונה טובה. אבל איך זה נוגד? אני לא מבין איך זה נוגד את הרצון של העובדים גם לקרן ההשתלמות, להפסקות, לאוכל, במשמרות, אולי גם לתגמול הולם. אני לא רואה סתירה ביניהם. יש כאן בקשה ודרישה שהיא נראית לכאורה מאוד מאוד בסיסית, כי החברה הזו היא מצליחה וטוב שהיא מצליחה. אין את ה-עליהום הזה, אני לא חושב שזה, טוב שהיא מצליחה, היא לא חברה ששורדת, היא חברה באמת שבין המצליחות. לכן, אני לא מבין את הרצון הזה, לא להיענות לצורכי העובדים. העובדים האלה מתארגנים, כי הם דורשים את הדברים המינימאליים, הם לא מבקשים להתעשר והם לא מבקשים שוויון במאה אחוז בין ההנהלה לעובדים שנמצאים בתחתית. לכן, נראה לי על פניו, שהבקשה להתארגנות שלהם, כדי להגן על האינטרסים שלהם, היא בקשה לגיטימית.

חד משמעית, אני מסכימה.

עכשיו זה פתאום נהיה מסכימים. כאילו.

חברת הכנסת רינה פרנקל.

אני פשוט לא מבינה דבר אחד. אתם צריכים את העובדים, אני מבינה שאתם צריכים אותם ומצד שני, אתם רוצים שהם יעברו לחברה אחרת. הרי אתם תצטרכו גם לשלם לאותה חברה עבור השירות שהיא נותנת. אז מה המשחק פה? זה לא ברור לי בכלל. לא ברור לי. כי בסופו של דבר צריכים את העובדים.

פחות משלמים.

ואתם צריכים להעסיק אותם בחברה שהיא לא שייכת לכם ולא בטוח שהם מתחת לכותרת של חברה אחרת, ייתנו שירותים טובים יותר מ-הוט עצמה, כי אתם בעצם מכשירים אנשים ויודעים להכשיר אנשים ולא בטוח שהחברה השנייה תוכל לעשות את זה באותה מידה.

אני מבקש להשלים משפט ששכחתי לומר. פשוט להשלים מה שרציתי להגיד, שהחברה הזו מצליחה, לכל הדעות. היא מצליחה לא בגלל שהטייטל של הוט, היא מצליחה בגלל העובדים שיש בה. אז ליצור מרמור בקרב העובדים?

לא רק, לא רק.

לא רק, גם בגלל המונופול שיש לה.

עוד כמה דברים. אבל בסדר.

בזה אפשר לטפל.

מי שעושה את העבודה זה הטכנאים והאנשים שעובדים.

טוב. יעקב מרגי.

כשמדברים על באר-שבע, אני נזעק, מדברים על עובדים – גם נזעק. ובאמת, באתי לדיון הזה בלי דעות קדומות, כדי באמת לזעוק את זעקת העובדים ובאותה תחושה שיש לכל החברים פה, אתה שומע טענה, שומע תשובה. יש פה שאלה שאני רוצה להפנות ל-הוט. הם שאלו אותה, גם חבריי, בצורה אולי יותר, אני לא מאמין, אלא אם כן תבואי ותגידי כן, אנחנו כן משלמים יותר לחברה, חברת השירות הזו, שאתם קוראים לה תקשוב והאחרות. אלא אם כן תבואו ותאמרו, תשימו פה על השולחן שהחוזה עולה לנו יותר מאשר עלות העובדים. כי אנחנו רוצים להשיג א', ב', ג', ד'. יש פה איזה מצב שבאמת לדיון, אנחנו לא מצליחים להבין מה הרציונאל. אם אתם מוכנים לקלוט אותם חזרה, ואם העובדים עוברים באותה עלות.

עזוב, הם לא מוכנים. זה סתם. זה סיסמאות.

זה משהו שבכל, בכל הליך קבלת החלטות בניהול של גוף הכי הכי הכי, צריך להניע משהו. אנחנו לא מבינים את המניע.

כן, אתה רצית להגיד משהו. בבקשה.

אני נציג הארגון, כוח לעובדים. חבר בהנהגת הארגון. אני רוצה להתייחס מאוד בקצרה לכמה נקודות. אחת, לגבי הנושא של ההעברה למיקור חוץ. אנחנו יודעים שאין באמת בחירה חופשית, מהרבה מאוד בחינות. אל"ף, הוט, שימו לב ש-הוט מעסיקה עובדים בפריפריה. המקומות האלה, נשר ובאר-שבע, זה לא מקומות שאנשים צעירים בלי השכלה באמת יכולים ליהנות מאיזה שהן אפשרויות תעסוקתיות יותר מדי נרחבות ו-הוט מנצלת את זה.

מה שהיא אמרה, זה לא נכון? שפרק זמן העבודה הוא, לצורך העניין, בוא נגיד, 24 חודש?

פרק זמן העבודה הוא, לצערנו קצר, אבל זה בגלל שהתנאים נוראיים. אין הרבה לאן לרדת בתנאים וככל הנראה שזאת הכוונה.

מה התנאים שלהם?

נאמר פה הרבה. אנשים פה מרוויחים 26 שקל לשעה, במקרה הטוב, לאורך שנים. המשכורות האלה לא מתעדכנות ואנחנו יודעים מה קורה עם יוקר המחייה וזה בעצם אחד הרקעים להתארגנות, כי פה לא רק שלא רוצים להעלות את השכר, רוצים להוריד אותו וזה נאמר מכמה אנשים ברור, שהמעבר לתקשוב לכולם ברור, למרות שאומרים לעובדים במפורש ובגלוי – התנאים שלכם יישמרו, אנחנו יודעים וגם מתשובת הוט לבית-הדין, ביום רביעי שעבר, ראינו וזה עולה די בבירור, שהתנאים לא יישמרו, בטח לא לאורך זמן. מה שקורה כאן זה שרוצים להעביר את העובדים האלה שצברו ידע וניסיון מקצועי, לחברות קבלן.

מה זה לא יישמרו שלא לאורך זמן? בוא, בוא, הם מרוויחים 26 שקלים לשעה, שכר מינימום כמה זה?

22 וקצת.

23 ומשהו. קרן פנסיה, הם חייבים לתת להם את המינימום, שזה חמש חמש חמש. זה, הם נותנים להם. מעבר לזה, הם לא נותנים להם כלום. סנדוויצ'ים הם לא נותנים להם, מה זה התנאים לא יישמרו? הוט עושקת את העובדים שלה. הוט לא עושקת את מנהליה. חלק מעובדיה היא עושקת. מתייחסת אליהם, אתה יודע, כמו בימי הביניים.

הדבר החשוב שרציתי להגיד זה שעובדי הוט, על רקע הרעת תנאים של השנה האחרונה ואני לא אכנס לפרטים, אבל היתה הרעת תנאים. על הרקע הזה, עובדי הוט התארגנו.

למה לא תיכנס לפרטים? מה קרה בשנה האחרונה?

בשנה האחרונה הוט עצרה את הגיוסים, אנשים שידעו שיש להם אופק של קידום, ראו אותו נעצר.

מה זה אופק של קידום?

אופק של קידום זה אומר להתקדם לתפקיד קצת יותר בכיר בחברה.

בכסף-?

בשקלים בודדים, אבל זה קידום. וגם עוד 100, 200, 300 שקל לבן-אדם שמרוויח מעט, זה הרבה. והדברים האלה נעצרו. הבונוסים ירדו. אנשים מרוויחים בהוט, בפועל, בשורה התחתונה, פחות בשנה האחרונה.

כמה זה בונוס לשנה?

600 שקל בחודש.

בחודש?

קשה לך מאוד להגיע לזה, בגלל שמוסיפים.

לכמה אתה מגיע?

אני מגיע ל- 300 במקרה הטוב. ואני לא נציג רע. זה אחוז משרה. ביחס לאחוז המשרה שלי. שלוש משמרות בשבוע, קשה לי מאוד לעמוד ביעדים שהם מציבים עלי. פחות עובדים, עושים את אותה עבודה, צריכים לענות ליותר לקוחות.

כמה המחיר שעה שלך?

24. אני מקבל 24 שקלים לשעה.

הנקודה החשובה אבל זה שהדברים האלה נקבעים בצורה חד-צדדית לחלוטין, בהוט. לעובדים אין שום say, וזה מה שנגמר כאן. אתמול הכרזנו על יציגות בחברת הוט, אנחנו מבקשים מחברת הוט, כמו שאמרה הגברת, לשבת אתנו למשא ומתן. בשלב ראשון, לעצור את מיקור החוץ. זאת הדרישה החד-משמעית של העובדים. ועד שלא נגיע לאיזה שהן הסכמות בעניין הזה, אנחנו דורשים מכם לעצור את זה. בשביל זה אנחנו יושבים כאן.

אני רוצה להדגים, לא, רק לעניין שהוא נתן, זאת אומרת, מה זה אומר. בהוט הם יצאו להפסקה, כשהם עבדו, היו עובדים, הם היו יוצאים לכמה וכמה הפסקות. יש לי פה עשרה מכתבים מעובדים שעובדים בחברת מיקור חוץ ורודים בהם כאילו הם עבדים במאה ה- 16. לא נותנים להם לצאת להפסקה. הפסקה של השירותים נחשבת להם להפסקה מהותית, כשהם יוצאים לשירותים. התעללות בעובדים.

שיעשו בפינת החדר.

זאת המשמעות. זאת המשמעות. יש לי פה עשרה מכתבים, אני מוכן להראות אותם לכולם.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

אדוני היושב-ראש. אני מסתכלת על הדברים ואני קצת תמהה. קודם כל, אני מברכת על זה שהדיון הוא פה, כי מי כמוך יודע ומתעסק בזכויות עובדים, שלא יבואו וימכרו לנו סיפור שהם עושים את זה לטובת העובדים. לא ייתכן שיהיו פה מצג שווא. למה מצג שווא? כי אם אני מתבשרת שבאותו חוזה שאתם מכריחים את אותם עובדים לשבת בחדר סגור בלי לצאת החוצה עד תשע בערב ומקצים להם עם שעון עצר – חברים יש לכם ככה וככה שעות, או אתה יודע, מה שדיברנו פה בוויסקונסין, שש שעות ולא נותנים לך לזוז, אבל זה בדיוק, זו הסיטואציה שלפחות אנחנו נחשפנו אליה ואתם מכריחים אותם לחתום בידיעה שהם חותמים על משהו שהוא שקרי. כי אם אותו בן-אדם יושב בבוקר והוא יודע שבתשע בערב הוא חייב להגיש, אם הוא מעוניין או לא מעוניין, והוא חותם שם שהוא פנה ל-הוט וביקש את זה והוא נדרש לחתום על כך שהוא התייעץ עם עורך-דין. חברים, מעבר לעניין אם זה בסדר או לא בסדר להעביר אותם למיקור חוץ, מה אתם עושים עם העובדים, אתם בידיעה מכריחים אנשים לשקר במסמכים. קודם כל, לחוזה הזה אין תוקף משפטי, כי יש פה מצג שווא. יש פה חוסר בתום לב. יש פה חוסר תום לב.
אני לקוחה שלכם, אני לקוחה מאוד טובה.

את משלמת כל חודש?

בטח, ואתה גם לא רוצה לדעת כמה.

מה זה לקוחה רעה, לא משלמת?

לא, לקוחה טובה שמסיימת את החודש בלמעלה מ- 600 שקל. יש לי ילדים. אני רוצה להגיד לכם, עם ההתנהלות הזו, לצערי הרב, אני נמצאת במקום שאני אומרת, באופן אישי, אם היתה לי את האופציה לעבור ל- yes, זו היתה המחאה הקטנה שלי.

צריך להעביר את הכנסת, את כל הכנסת.

לא, אני נמצאת בקיבוץ שהתשתיות שם, אין לנו אפשרות אחרת.

ניתן להם סיכוי שיתקנו את עצמם.

אין לנו אופציה לבחור. וזה אולי באמת, הייתי רוצה לשמוע, כן, אני רוצה שעובדים ימשיכו לעבוד, אני רוצה לשמר להם את מקום העבודה. אבל אי-אפשר לשחק במשחק של – זה הם בכלל שרוצים את זה, תסתכלו על מה הם חותמים, כשבעצם זה חוזה אחיד, זה מה שנכתב שם. והמשמעות היא שמי שלא יחתום עד תשע בערב, חכה תראה מה יקרה לך. העמימות הזו. יש פה ממש, לדעתי, כפייה.

בכנסת הקודמת, ביטלנו את הכיסא החשמלי במדינת ישראל, ביטלנו. אני אומר לך.

אז מישהו המציא אותו בגרסה החדשה. מישהו המציא אותו בגרסה חדשה.

אני רוצה לדעת מה עמדת משרד התקשורת בנושא הזה. האם ישנם כללים מחייבים, בסיסיים, האם יש מעקב, האם יש איזה שהוא משהו שמשרד התקשורת מחייב את החברות?

הם בניו-יורק עכשיו.

יש פה נציג של משרד התקשורת, אחד המבריקים ואחד האנשים המבריקים במשרדים שאני מכירה, עבדתי מולו, יחד גם העברנו את החוק של 1202, על נפגעות תקיפה מינית, טלפון חינם. אני באמת הייתי רוצה לדעת אם יש רגולאטור לאותן חברות, מה מותר ומה אסור בהתקשרות שלהם. האם הם חסומים בפני קנסות? בפני משהו? אם לא, אני לא יודעת גם מה כוחנו פה, חיים, ואני הייתי רוצה לחשוב שפרט להתדיין ולהגיד שזה לא בסדר, חברים, אתם לא נוהגים כמו שצריך, איזה כלי אמיתי יש בידינו כדי להעניש את מי שרוצה להעניש את העובדים שהיו עובדים טובים שלו. זה הכל.

מאה אחוז, תודה רבה. חבר הכנסת אילן גילאון.

תראו, חבר'ה, מאחורי המילים המאוד מכובסות שלכם, בכל זאת מסתתר איזה שהוא סיפור מאוד מלוכלך של כסף. רק כסף. אתם יודעים, הגרידיות, בעיני, היא מידה כל-כך שנואה. אני חושב שגרידיות יותר שנואה בעיני מאשר הקמצנות. ואתם חברה גרידית ואני אומר גם למה. משום שאתם נהנים כאן, במשך תקופה כל-כך ארוכה, למען הגילוי הנאות, הייתי עובד של הוט באמצעות קבלן, JVC או משהו כזה? לא יודע, אבל אני לא סוגר אתם חשבון, זה כבר נשכח.

זו גם חברה מתמחה.

JVC. היא לקחה טאלנטים.

דיון אחר.

היות והם לא חברה מתמחה, הם גייסו אדם כמוני, שהוא לא, ועבדתי, בתור טאלנט זול. תראו, אתם באיזה שהוא מקום גם אם תרצו, גם אם לא תרצו, אתם דומים לחברה ציבורית, משום שאתם באמת נהנים, יחד עם yes, אגב, מדואופול מטורף. כי אם אני צריך להשוות את מה שמשלמים מנויי כבלים בארצות-הברית או באירופה, לעומתכם, חברים, אנחנו משלמים לכם אגרה ולכן אתם קבוצה ציבורית ולא פרטית. אנחנו משלמים את האגרה אולי באהבה, אבל אתם לא יכולים לשמור אותה לעצמכם.
מה שקורה כאן הוא, פשוטו כמשמעו, זה מה שבזמנים עברו קראו לזה יברכן. אתם לא מסוגלים להתמודד עם קהל מאורגן בעבודה שלכם והנה הם מתארגנים והסיבה לבואנו כאן ובה אני רוצה לגעת לפני שנגעתי בנושא של תנאי העבודה, אני לא רוצה לדבר על זה בכלל, אלא להתמקד בעיקר, והעיקר הוא שבתקופה האחרונה, כתוצאה מהתארגנות של אנשים, אתם כופים באופן בודד, בודדת, על אחד אחד, לחתום לכם על מה שאתם רוצים, כדי שהוא יצא למיקור החוץ הזה. זאת ההתנהלות שלכם לאשורה. אין דבר אחר. לכן, אני לא רוצה לחפש את חקר האמת. אני בא ואומר לכם – חיזרו בכם ולא. אנחנו נטפל בכם בשני אופנים – אחד, באופן הציבורי, הנה, אני מבטיח לכם, אני בכוונה לא קניתי עדיין את החבילה החדשה שהציעו לי, שכוללת הכל ואינטרנט וכל מה שאתם רוצים, אבל אני מחזיק עדיין את החבילה הישנה, רק בגלל זה שאני רוצה שיהיה לי מה לזרוק עליכם חזרה, את ההסכם שלי אתכם. אבל אני לא אעשה את זה לבד, זה ברור לכם. זאת אומרת, אם לא תחזרו בכם, תתחיל פה תנועה ציבורית שתביא אותנו לקבל שירותים במיקור חוץ. יש היום, ברוך השם, עוד כמה הצעות.
והדבר השני, לטפל בכם בצורה קצת יותר מואצת, בדואופול ובמעמד המיוחד הזה שאתם נהנים, אם אתם לא רוצים אפילו פירורים להשאיר לאף אחד. ואני מציע לכם שתגידו למנכ"ל שלכם ותבינו אתם בעצמכם, כי אני יכול למדוד מייד את הפערים של משכורת המנכ"ל לעומת הבחור שמקבל 26 שקלים לשעה. 24 שקלים. ולכן, חבר'ה, תשמעו, עזבו את הדיון, לכו בחזרה הביתה, תעשו רוורס, בכל מה שעשיתם, ותיקחו את העובדים שלכם בבית שלכם. ותפסיקו לבלבל את המוח, עם ההתמחות והמיקור חוץ. אתם בסך-הכל, מה שמוביל אתכם, זה לשלם פחות ולהרוויח יותר. למקסם רווחים ולצמצם הוצאות. במצב שלכם, דיר בלאק, אל תהיו גרידים מדי.

הוט, אתם רוצים להגיב?

שני דברים. אחד, ראשית, גם לגבי הנושא של מיקור חוץ שנדון בבית-המשפט. בית-הדין לא, בעצם אישר את המשך המהלך.

לא לא לא לא, תדייקי, בבקשה.

סליחה.

לא, בית-הדין התייחס להסכם הנלוז שהחתמתם.

תן לה.

רק על זה. אין שום פסיקה אחרת.

OK. דבר שני, וצריך, ואני חוזרת רק לעובדות, חברים, תשע בערב ונאמרים פה הרבה דברים.

עובדות זה לא מושג יחסי, לא נעים לי להגיד לך.

לא.

רגע, לא איימתם על עובדים?

עובדות זה מושג של תאריכים וזמן ומקום, זה עובדות, בעיניי.

כמה זמן לקח להם ללמוד?

רק שנייה, שנייה, תני לי להשיב. את דיברת.

אני שואלת, לא.

את אמרת סך-הכל יש לכם 4,500 עובדים. כמה הם עובדים שלכם, של הוט, כמה הם עובדי קבלן? אלה העובדות.

אמרה לך 40 – 60, נו.

חבר הכנסת גלאון, הוט מפרנסת במעגלים השונים שלה מעל 8,000 עובדים.

אבל גם חברה אחרת יכולה לפרנס את זה, זה קהל לקוחות שבוי. אם ייבחר משרד התקשורת, יכול להיות שנעשה מהלך לפתוח את זה לחברות אחרות. הם עדיין יתפרנסו.

אורלי, אורלי, אורלי. תנו לה. תתייחסי למילה מפרנסת. כשבן-אדם הולך הביתה עם 3,000 שקל, זה מפרנסת?

או 4,000.

או 4,000, זה מפרנסת? לא לא, כשאת אומרת מפרנסת.

זה הזיכיון של המדינה.

הוט מפרנסת את מנכ"ל הוט וצוות ההנהלה בצורה מכובדת, שיכולים לנסוע כל שבועיים לחו"ל ולהיות במלון חמישה כוכבים ולפתוח חשבונות כאלה, והיא לא מפרנסת את עובדיה.

היא מנצלת את עובדיה.

הוט מעסיקה את עובדיה שאין לה ברירה וגם את זה היא רוצה להקיא החוצה. הוט מנצלת את עובדיה, היא לא מפרנסת.

אני רוצה להגיד משהו על מדיניות השכר של הוט.

24 שקלים, שמעתי.

חברים. מדיניות השכר של הוט נקבעת על-פי מה שמקובל בשוק. יש סקרים.

איזה שוק? שוק עבדים?

בשוק המקצועי.

איזה שוק את מדברת? תגידי, אתם הרווחתם 300 מיליון שקל בשנה שעברה, על מה את מדברת?

חצי מיליארד!

מה, אין לכם בושה? מה יש אם העובדים שלכם ירוויחו מעט יותר, יתפרנסו כמו בני-אדם, והמנכ"ל ירוויח טיפה פחות.

כמה הוא מרוויח?

לא יודע. 12 מיליון? 14 מיליון? ארבעה מיליארד? מה אתם, באמת.

מדיניות, מדיניות שכר נקבעת על-פי מה שמקובל בשוק המקצועי.

מה זה מקובל?

אני חושבת שגם לחברי כנסת יש סולם שכר מוסדר, אותו דבר בעולם של הנציגים, בעולם של המהנדסים, בעולם של הטכנולוגיות, על זה אני אחראית, אז לפחות זה נושא שאני מכירה.

השכר שלנו נקבע על-פי חוק.

אורלי, אורלי.

לא לא לא, שנייה. אי-אפשר שכל פעם יגידו. השכר שלנו נקבע על-פי חוק ותאמיני לי, אנחנו עובדים קשה. זה דבר ראשון.

לבריאות, חברים.

דבר שני, השכר שלכם לא נקבע על-פי חוק, הזיכיון ניתן לכם על-פי חוק, "לעשות קופה" על הציבור. כמו שנתנו לכם את הזיכיון, יכולים לתת את זה למפעיל אחר.

אפשר גם לקחת אותו.

אל תאיימו.

לא שלכם לנצח, העניין הזה.

אורלי, אני אתן אותך, את תדברי במקומה. פעם תשבי פה, פעם תלכי לשם.

זה נהיה פופוליסטי להגיד חברי כנסת. אנחנו על-פי חוק.

אורלי, מי שלא מתאים לך, את לא נותנת לו לדבר. זה שיטה. כל מי שלא מתאים לך, את לא נותנת לו לדבר.

חיים, צריך להעמיד את הנקודה בזמן.

לא, זה לא בסדר. לא בסדר.

בסדר.

את לא תסתמי פה פיות.

אני לא סותמת פיות.

את לא נותנת לה לדבר.

אני שמה דברים על השולחן. זו אמירה פופוליסטית, זו אמירה פופוליסטית.

אורלי, את סותמת פיות.

לא.

אז אל תסתמי פיות.

אני, אני שמה את זה על השולחן.

אני מבקש, אורלי, אני מבקש ממך, תני לה לדבר. אם את רוצה, תדברי במקומה. תדברי במקומה, תעני לה את, אחר-כך.

להשלים עוד עובדה אחת חשובה, להשלים עוד עובדה אחת חשובה, ששוב, אני מדברת רק על מבחן התוצאה ועל דברים שבאמת אפשר לאמוד ולהוכיח. אנשים חתמו למחרת ואחרי יומיים ואחרי שלושה וגם אחרי שבוע. כלומר, תשע בערב זה יופי, ככותרת לסיפור, אבל בפועל, אנשים חתמו וניתנה להם השהות והם לקחו חוזים והם העתיקו חלקים מחוזים. חברים, אפשר לייצר את האווירה הזאת ואפשר גם, אפשר גם להקשיב.

עמליה, גברתי מנהלת כוח-האדם.

תכריחי אחד לבוא לפה.

בן-אדם שעובד אצלך שנה וחצי והוא רוצה את הפיצויים וללכת הביתה, הוא יחתום לך.

אני לא רוצה שהוא ילך הביתה.

הוא ילך הביתה, את לא מעניינת אותו, סליחה. גברתי. אם את חושבת שהעובדים הם מטומטמים, הם לא מטומטמים. יש לו הזדמנות ללכת הביתה, למה הוא צריך לבוא לבקש ממך פיצויים להתפטר, לא תתני לו פיצויים, לא תתני לו. יש לו הזדמנות היום לקחת את הפיצויים. ברגע שהוא עובר את המעסיק, הוא לוקח את הפיצויים, הולך הביתה והוא לא צריך את הטובות שלך. הוא לא צריך, למה אם היה תלוי בך, לא היית נותנת להם.

אתה צודק. אבל במבחן התוצאה, כולם נשארו.

שנייה, שנייה.

רובם נשארו.

זה נראה מה יקרה בעוד שבועיים-שלושה.

אולי נשמע קצת את העובדים?

אין להם מה להגיד.

יש לנו הרבה מה להגיד, רק, זה יפה מאוד, עמליה, שאת לוקחת פסיקה של בית-משפט שבזכותו, בזכות דיון בבית-משפט לענייני עבודה, שנתנה לנו שבוע לכל הסכם עתידי לחברה קבלנית, בזכות הפעילות שלנו, לוקחת את הפסיקה הזאת ומשתמשת בזה כאילו אתם נותנים לנו את זכות הבחירה. כי מה שקרה שבוע לפני זה, בנשר, 200 עובדים נכנסו לחדר ומיקי היה שם ולא נתנו להם להוציא את החוזה.

כן. למה לא נתנו לנציגי העובדים להיכנס? אולי תסבירי את זה. כי הם לא תיאמו אתכם? כי זה מתקן ביטחוני של השב"כ? איזה תירוצים תמציאו עכשיו?

אני רוצה לסכם את העניין.

אפשר להתייחס לחלק מהדברים שעלו פה?

כן, בבקשה.

דובר כאן על כל מיני, ויש סוג של ציטוטים מכל מיני קטעים, שמדברים – אין הפסקות, אין אוכל.

לא חשוב, עזוב, עזוב. אתם מצוינים.

רגע, שנייה.

לא חשוב, בוא, אני אגיד. חברה מצוינת.

לא, לא קשור לזה.

לא? אל תגיד, בשביל מה, אתה עובד שלהם.

לא, לא קשור לזה.

חברת הוט חברה מצוינת, נותנת תנאים מצוינים, נותנת ארוחות, נותנת קרן, הכל בסדר. יחד עם זה, יחד עם זה, הוועדה קוראת להנהלת הוט להפסיק לאלתר, אנחנו מציעים לכם, להפסיק לאלתר את המהלך של הבאת העובדים, של העברת עובדים למיקור חוץ. לאלתר. הוועדה קוראת להנהלת הוט לקלוט מחדש עובדים שיחזרו בהם מהסכמתם לעבור לעבוד אצל קבלן, לפחות עד סוף החודש. לפחות עד סוף החודש הזה, יש להם זמן של חודש ימים לבוא להגיד – התבלבלנו. הוועדה קוראת להנהלת הוט להכיר בהתארגנות העובדים, להיכנס אתם לאלתר למשא ומתן למיצוי זכויותיהם ולשיפור תנאי העסקתם.

ואני, אני מבקש ממך, כוועדה, שלא לחוקק לכם, אני לא רוצה לחוקק חוקים של הסכמי שכר, לא רוצה. שלא תקבלו בראש, איך אמר אילן? אל תהיו גרידים. תהיו גרידים, "תקבלו בראש, לא תבינו מאיפה זה בא לכם". זה יהיה הרבה הרבה יותר גרוע ממה שאתם חושבים. קחו את זה לתשומת לבכם. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>