PAGE
34
ועדת החינוך, התרבות והספורט
03/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 21>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ה בסיון התשע"ג (03 ביוני 2013), שעה 10:00

<1. תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה) (הוראת שעה), התשע"ג-2013
2. אישור תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (פטור מנוכחות מדריך בחדר כושר), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

>
שלמה סביה - הכשרת מאמנים ומדריכים, משרד התרבות והספורט

עו"ד מיטל שרעבי - לשכה משפטית, משרד התרבות והספורט

עו"ד יעקב פרידברג - משרד המשפטים

מיקי דור - ראש אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

עו"ד מוריה בן צור - משרד הבריאות

רומן ברזובסקי - נציגות אישית

פנינה בן-דוד - כלכלנית, התאחדות המלונות

זהר לוי - לוביסטית, התאחדות המלונות

מירב ישראלי; עידו בן-יצחק

יהודית גידלי

שרון רפאלי
<1. תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה) (הוראת שעה), התשע"ג-2013
2. אישור תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (פטור מנוכחות מדריך בחדר כושר), התשע"ג-2013>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו דנים בתקנות הספורט. במה אנחנו מתחילים?

אתם מעדיפים להתחיל במשהו מסוים?

חיוב בתעודות הסמכה.

אוקיי. תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה) (הוראת שעה), התשע"ג-2013. בבקשה.

חוק הספורט נחקק ב-1988. סעיף 2א לחוק הספורט קובע שרשאי השר לקבוע בצו שבענף מסוים לא יוכל אדם לעסוק כמדריך או כמאמן, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו ענף. בשנת1997 הותקנו תקנות ונקבעה רשימה של ענפי ספורט רבים שבהם נדרשת תעודת הסמכה כמדריך או כמאמן. אחד הענפים המופיעים בסעיף 53 זה הענף שאנחנו נדון בו היום – רכיבה על סוסים. סעיף 3 לאותן תקנות קובע שבמקרה שבו אדם רוצה להדריך ילדים עד גיל 16 הוא נדרש לתעודת מדריך בלבד, ואם הוא רוצה לאמן ילדים מעל גיל 16 הוא נדרש לתעודת מאמן.

רק הגיל קובע או יש גם הדרכה מעל גיל 16?

בענף הזה הגיל קובע.

אבל הדרכה זה עד 16 ואימון זה מגיל 16?

הוא רשאי להדריך ילדים עד גיל 16, ואם הוא רוצה לאמן אנשים מעל גיל 16 הוא נדרש לתעודת מאמן.

אם הוא רוצה רק להדריך מעל גיל 16? המונחים "הדרכה" ו"אימון" זה לפי גיל?

המונחים "הדרכה" ו"אימון" כפי שאתה תופס אותם, שניהם אימון. אבל הדרכה ואימון זה מדריך או מאמן. בחוק נקבע שמדריך יכול לעבוד עם ילדים עד גיל 16.

צריך תעודת הסמכה.

ההכשרה היא שונה.

כמה הכשרה קיבל להדריך. מאמן הוא מוכשר יותר.

אני חשבת שמאמן זה תחרויות ספורט, והדרכה זה לכיף או ספורט עממי. זאת אומרת עד גיל 16 זה ייקרא "מדריך", ומגיל 16 זה אימון. זה במקרה של רכיבה על סוסים.

כן.

המצב הוא שעד מרס 2011 לא היו מאמנים בארץ וגם לא היו קורסים להכשרת מאמנים, אלא רק קורסים להכשרת מדריכים. מה שקרה הוא שאותם אנשים שיש בידיהם תעודת הסמכה בפועל הם הדריכו גם אנשים שהם מעל גיל 16, וזה בעצם בניגוד לתקנות. קצת לפני מרס 2011 התאחדות הרכיבה, שהוא גוף דו-מהותי שמוכר על-ידי משרד הספורט ועל-ידי הגופים הבין-לאומיים בא למנהל הספורט ואמר שיש באפשרותה להתחיל לקיים בארץ קורס יישור קו. זה קורס שנועד להכשיר את הטובים ביותר, לפי קריטריונים מסוימים להיות מאמנים, והם בעצם אלה שיאמנו ספורטאים מעל גיל 16. נערך קורס יישור קו, והוכשר גרעין מסוים של מאמנים, וכיום יש קורסים משלימים שהוא קורס רחב יותר לאותם אנשים שיש בידיהם תעודת הדרכה, והם רוצים לקבל תעודת מאמן.

באותה פנייה שהתאחדות הרכיבה אמרה שיש בידה לקיים קורס יישור קו היא גם אמרה בצדק שיש אולי לתת מענה לסוגיה שעד שישלימו את הקורס המלא תהיה התאמה בתקנות שתאפשר להם לאמן גם מעל גיל 16 תקופה מסוימת.

למדריכים לאמן.

כן. עד שהם ישלימו את ההכשרה של אלה שלא נכנסו לקורס יישור קו. אנחנו, כמובן, נענינו לבקשה שלהם. בהתחלה חשבנו ששנתיים זה פרק זמן מספיק. הפנינו את הטיוטה להערות בהתאחדות הרכיבה, והיא ביקשה פרק זמן של ארבע שנים, אם אני לא טועה. בסוף הוחלט על שלוש שנים שזה בעצם פרק הזמן שיאפשר להם לעשות את ההשלמה - -

פשרה מפא"יניקית.

- - ובאמת לפעול לפי החוק ולפי התקנות. אנחנו מבקשים לתקן את תקנות ההסמכה כך שבסעיף 1 יבוא 53 שיאפשר כל פעילות לכל מי שיש בידו תעודת מדריך, והוא יוכל גם למי שמלאו 16 שנים, ואחרי התקופה של 1 בדצמבר 2014 שזה פרק הזמן שעבר – כשלוש שנים – לחזור למצב שקיים היום שלמי שיש תעודת מדריך יוכל להדריך עד גיל 16, ולמי שיש בידו תעודת מאמן יוכל לאמן מעל עד גיל 16. זה התיקון המוצע.
אתמול הייתה לנו שיחה עם מירב ועם משרד המשפטים, ואנחנו מציעים לקבוע כאן סעיף נוסף שהוראת השעה תחול רק במקרה שאדם התחיל את קורס ההסמכה שלו אחרי פרסום התקנות. זאת אומרת אנחנו מפרסמים את התקנות ברשומות, אם יאושרו, כמובן, ומי שהתחיל את הקורס אחרי הפרסום ברשומות יחול עליו הדין הקיים היום שהוא יוכל להדריך עד גיל 16.

זאת אומרת בעצם הוראת השעה תחול רק על מי שהתחיל את הקורס לפני תחילת התקנות. אם להגיד הפוך.

כדי לא לפגוע באינטרס ההסתמכות שלו שהוא ידע שאנחנו – אנחנו גם הצענו להגיש את התיקון במסגרת העתירה שתלויה ועומדת בבג"ץ, וכמובן, ציינו שזה כפוף לאישור הוועדה.

לא הבנתי. אני מדריך, ואני רוצה להירשם אחרי שהתקנות יפורסמו להסמכה למאמן – אני לא יכול?

יכול להירשם, אבל לא תוכל לאמן עד שתקבל את התעודה.

שלוש שנים או עד שאני אקבל את התעודה.

כן, עד שתקבל את התעודה.

אז על מי חל בעצם הדבר הזה?

זה חל על אנשים שמאמנים כבר היום.

מאמנים בפועל.

כן, זאת המשמעות.

אבל הם צריכים בשלוש שנים להשלים את זה.

נכון.

לכם יש שליטה אפקטיבית על פתיחת קורסים מכוח הוראות חוק אחרות. מדוע לא פשוט תמנעו פתיחה של קורסים מעכשיו עד שהוראת השעה הזאת מסתיימת? או שתוודאו שהם לא מסתיימים?

אבל אין מניעה לפתוח - - - לא חל על עליהם. אין סיבה.

אין כניסה לקורס מאמנים ולקורס מדריכים. אז אתה תמנע פתיחת קורס מדריכים אז לא יהיו אנשים שילמדו קורס מאמנים. אתה תעשה פעולה הפוכה, אתה תפגע בזה.

למעשה, הם צריכים להמשיך את כל מה שהם עושים כמו שהם עושים.

אנחנו פשוט רוצים לאפשר ל"דור המדבר" – אני קורא לזה – להשלים את הכשרתם כדי שיעמדו בחוק.

לתת לו זמן.

נכון.

שלוש שנים.

זה מה שאנחנו מבקשים.

זה כבר פחות משלוש שנים.

אבל על איזה מספרים מדובר?

להערכתי, מדובר על למעלה מ-100 איש.

זה הרבה.

אפילו יותר. כל ענף הרכיבה היום מבוסס אך ורק על מדריכים, רק על קורס יישור קו שציינה כאן מיטל. כלומר עד היום בכלל לא היה קורס מאמנים.

זאת אומרת שהיום כל מי שמדריך או מאמן היום מעל גיל 16 הוא עבריין.

נכון. כדי שהוא לא יהיה עבריין אנחנו מבקשים את הוראת השעה הזאת.

אז אם אני מבינה נכון אתם בעצם אומרים שצריך להגדיר איזה קורס כי אני מבינה שיש קורס יישור קו ויש קורס מאמנים - -

לא, קורס יישור קו הסתיים. הוא חד-פעמי.

כל מי שהתחיל בקורס לקבלת תעודת מדריך - -

אתם לא מתכוונים עכשיו שהם יוסמכו למאמנים בסוף הקורס?

מי שרוצה לעבוד עם אוכלוסייה של ספורטאים או חניכים מעל גיל 16 יהיה חייב בתעודת מאמן, על-פי החוק.

אז אני אומרת, הקורס הזה אמור להקנות לו תעודת מאמן בסופו של דבר.

נכון.

אם ככה אנחנו אומרים שההוראה הזאת תחול על מי שהתחיל את הקורס שאנחנו צריכים לתת לו שם- -

קורס לצורך קבלת תעודת מדריך.

למה מדריך ולא מאמן?

למה מדריך?

למה אנחנו צריכים לנקוב במילים "מי שהתחיל" או "מי שסיים"? מי שעד היום מחזיק בידו תעודת מדריך - -

אבל השאלה היא מתי היה הקורס האחרון להדרכה?

למדריכים?

כן.

יש כל הזמן.

מתי הוא הסתיים? תגיד לי דוגמה.

הוא יכול להסתיים למשל בעוד שבועיים, ובתחילת יולי ייפתחו קורסים נוספים.

אוקיי. התקנות יתפרסמו בעוד שלושה שבועות. אתה רוצה שמי שסיים את קורס מדריכים בעוד שבועיים כבר יוכל מאמן? זאת המשמעות?

לא.

אוקיי, אז מה שאתם אומרים הוא לא מדויק. בעיקרון מה שאתם רוצים זה שמי שצבר איזשהו ניסיון ומוכשר לאמן ניתן לו לאמן עד שהוא יקבל תעודת מאמן.

ככה אני הבנתי את זה.

גם אני. את זה אני מנסה לנסח.

נקודת הזמן היא מתי התחלת את הקורס.

איזה קורס?

קורס לצורך קבלת תעודת מדריך.

אבל למה? אני שוב אומרת: אם התחלת לפני חצי שנה את קורס המדריכים ותקבל את התעודה מחר, למה שאני אתן לך לאמן? איזו סמכות יש לך פה?

אני הבנתי שרק מי שיש לו יישור קו עושה את הקורס הנוסף. אני לא מבין.

גם אני לא. אני הבנתי אחרת לגמרי את מה שאמרתם.

תנו לי, בבקשה, להסביר. אנחנו רוצים לא לפגוע באותם עבריינים כפי שצוין כאן.

זאת אומרת הם מדריכים, אבל הם עובדים עם ילדים עד גיל 16.

עובדים בפועל היום בניגוד לתקנות עם אוכלוסייה מעל גיל 16. אנחנו רוצים לתת להם זמן להשלים את הכשרתם כדי שיעמדו בתקנות. זאת הכוונה שלנו.

זאת אומרת זה נכון רק לאלה שביום פרסום התקנות הם בעלי תעודת מדריך.

נכון.

אבל מי שאתמול קיבל תעודת מדריך אתה רוצה לתת לו אפשרות לאמן? זה מה שאני שואלת אותך.

אתמול, כן.

זה נראה לי מרחיק לכת קצת, אני לא יודעת. מי שאין לו שום ניסיון?

אבל הוא יהיה חייב להשלים את ההכשרה שלו.

אבל בתקופה הזאת הוא יכול לאמן עד גיל 16.

אבל זה תהליך עד שאנחנו מכשירים את האנשים. אנחנו לא נעצור את ההתפתחות של הענף, ונגיד, אוקיי, עושים "פוס", עצור - -

לא, לא. למה הייתה הערה? עושים הוראת מעבר על אנשים שהמחוקק מבין שהם מוכשרים לבצע את הדבר הזה - -

אבל הוא עוד לא מוסמך.

- - אבל ייקח להם זמן לקבל את ההסמכה. מי שרק אתמול התחיל קורס מדריכים או לפני חצי שנה, ועכשיו מקבל את התעודה, השאלה אם אתה חושב שהוא כשיר לאמן מעל גיל 16?

מירב, מאחר שאין לנו מעקב על תעסוקתם של אותם מוסמכים כמדריכים – יכול להיות שמישהו הוסמך לפני שלוש שנים ולא עסק בתחום הזה. אני לא חושב שאנחנו צריכים להיכנס לרזולוציה כזאת של מי שעסק ומי רכש ניסיון.

גם אני לא חושב, מירב. זה יסבך אותנו בתקנה פשוטה יחסית.

זה יסבך אותנו, אנחנו לא נוכל לעמוד בדברים האלה.

אני הבנתי את הדברים אחרת, אם יורשה לי.

בדרך כלל בהוראות מעבר אנחנו לא עושים את זה.

להבנתי, הוראת המעבר חלה על מי שעושה את ההכשרה הנוספת הזאת שהם קראו לה "יישור קו", שהוא כאילו עובד ועמל על ההסמכה כמאמן.

מי שיש לו היום הסמכה למדריך, ואין לו מאמן, ונותנים לו זמן.

אבל במהלך הזמן הזה הוא התחיל את אותו קורס יישור קו – עליהם נחיל הוראת מעבר.

יעקב, אל תכניס את המילה "יישור קו" כי קורס כזה היה פעם אחת ונגמר – אין יותר. אתה מדבר אולי על קורס מדריכים.

אני מדבר על קורס ההשלמה.

קורס השלמה היה.

ולא יהיה עוד אחד?

יש קורס מאמנים רגיל מלא.

אז מי שעושה את אותו קורס אין לו הוראת השעה הזאת. לא להחיל אותה על אחרים – כמו שאומרת מירב, זה לא מידתי. מילא שהם היו עבריינים כל השנים.

מספר החניכים בקורס יכול להיות גם 14. להכשיר את כל הכמות הזאת ייקח המון זמן, ואני לא רוצה לבוא ולומר, תן רק לאלה שעברו. אני אתן להם שלוש שנים, לכל אלה שיש בידיהם תעודת מדריך נכון להיום. כל אחד שמתחיל קורס מדריכים.

אני אגיד במילים פשוטות שמה שהם מתכוונים זה לקחת את כל אלה שיש להם היום תעודת הסמכה למדריך, ולאפשר להם לאמן גם מעל גיל 16 בשלוש השנים הקרובות.

נכון.

אם בשלוש השנים האלה לא עובר קורס ומשיג הסמכה למאמן הוא לא יכול להמשיך לאמן.

אמת.

יש פה בעייתיות מסוימת כי הרי היה היגיון בקביעה שרק מי שעבר הסמכה מסוימת רשאי לאמן מעל גיל 16. בעצם אנחנו מאיינים לתקופה של שלוש שנים את ההבחנה.

כי זה קורה בפועל.

אבל יש אנשים שזה לא קרה לגביהם בפועל.

אז מה תעשי עכשיו?

מה שעושים בדרך כלל, אומרים שלמי שיש תעודת מדריך והועסק בפועל שנה או חודשיים - -

אין לנו היכולת לאסוף את הנתונים האלה.

זה לא מספר כזה גדול של אנשים.

אין לנו היכולת היום.

אם במשך שנים רבות מאוד מודעים לכך שיש עבריינות, והם לא מצליחים לאכוף אותה - - -

זה בעייתי.

תפקידנו גם להקטין ביורוקרטיה ולא להגדיל ביורוקרטיה. אילו התקנה הזאת הייתה באה לפני שנה זה היה תופס בטח פחות אנשים - -

אבל אז אנשים צוברים ניסיון.

- - אני מניח שיש רבים שעוסקים בהדרכה עד גיל 16, ובנוסף לזה מאמנים מעל גיל 16.

דבר החקיקה הזאת הוא מיותר אם לא נוהגים לפיו ואוכפים אותו.

מה שלא ברור זה למה לא היו יותר קורסי מאמנים.

מאחר שלמדינה אין שליטה על פתיחת קורסים.

אבל אם היו מעמידים אנשים לדין, והם היו בבחינת עבריינים הם היו רצים לחפש קורסים. כשמחפשים קורסים יש ביקוש, ויש גם היצע.

אתה צודק. עד שלא הגיע יושב-ראש חדש להתאחדות בשם און רגוניס - -

און רגוניס חבר שלי. איך זה שהוא לא דיבר איתי?

אולי הוא לא ידע על הדיון.

כל הכבוד לו. הוא לא רצה להשפיע.

הוא בא ואמר שהוא רוצה לתקן את המצב. כל קודמיו, זה לא עניין אותם ולא היה אכפת להם. אז אנחנו מברכים על כך שמצד אחד הוא בא ורצה ליישם את החוק וגם להשביח את רמת המאמנים. אין ספק שהקורסים האלה משביחים את המאמנים ובמישרין גם תורמים להישגים.

אז שוב – אתם רוצים להחיל את הוראת השעה על מי שהתחיל את קורס - -

מי שהוסמך, לא התחיל.

מי שהוסמך כמדריך?

עד יום תחילת התקנות.

הוראת השעה לא תחול על מי שהתחיל את הקורס אחרי פרסום התקנות.

ומי שהתחיל אותו קודם ועוד לא מדריך?

הוראת השעה כן תחול. אני קודם אמרתי שיש עתירה תלויה ועומדת. אנחנו הסכמנו בלי שום קשר לעתירה לפני שהיא הוגשה שזה הדבר הנכון. אני מניחה שהיה לזה הד תקשורתי, וזה עבר מפה לאוזן, ואנשים כן הסתמכו על זה. אמרנו שזה כפוף לאישור השרה ולאישור הכנסת.

אז מי שהתחיל קורס הדרכה לפני תחילת תקנות אלה.

ובלבד שקורס ההסמכה לצורך קבלת תעודת מדריך החל - -

בסדר, ננסח את זה כבר.

אני רוצה שנהיה ברורים: מתוך מה שאמרת כרגע, מירב, זה כולל גם את אלה שיש כבר בידיהם תעודת הסמכה.

כן, זה ברור.

כל אלה שסיימו ואלה שהתחילו. זה אומר שבשלושת השבועות הבאים ירוצו כולם להתחיל קורסים.

אם נפתח קורס.

אני אקריא.

אם אני אוכל להבין. אני פשוט לא הייתי כאן, ואני רוצה לשמוע.

אני אקריא, זה טכני. אבל אולי אני גם אסביר במה מדובר.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(א) ו-18 לחוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם ארגוני הספורט ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
הוראת שעה
1. בתקופה שעד יום ט' בכסלו התשע"ה ( 1 בדצמבר 2014) יראו כאילו בתקנה 3 לתקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה), התשנ"ז - 1997 בטור א' בטבלה-
(1) בפרט 1 אחרי "(45)" בא "(53)";
(2) בפרט 4 הסימן "(53)"- יימחק.
בעיקרון המשמעות של המחיקה של סעיף (53) שהוא הפסקה של רכיבה על סוסים, אם אני מוחקת אותה מפרט 4 שמחייב תעודת מאמן כדי לאמן מעל גיל 16, ואני מוסיפה אותה בפרט 1 שזאת בעצם הדרכה – תעודת מדריך – זה אומר בגדול שמי שיש בידו תעודת מדריך עד ליום 1 בדצמבר 2014 יכול יהיה להדריך או לאמן בכל גיל. מ-1 בדצמבר 2014 המצב יחזור לקדמותו – מי שיש בידו תעודת מדריך ידריך עד גיל 16, ומי שיש בידו תעודת מאמן יאמן גם מעל גיל 16.

מספרית יש איזושהי תמונה?

כ-100 איש?

אני סתם זרקתי מספר. נכון להיום אין לנו נתונים על מספר המדריכים המאמנים בישראל בענפים השונים.

סליחה שנכנסתי באיחור, הייתי בדיון. אבל לקחתם בחשבון שהביקוש שיש לחוגים הללו כמו רכיבה על סוסים, גם לצד הטיפולי שיש בהם - -

לא, זה שונה, סליחה.

זה שונה, אז אני יורד מזה.

מדובר על ספורט תחרותי, רכיבה תחרותית.

אז אני יורד מזה. האם לקחתם בחשבון – ואני בא מדיון בוועדה לביקורת המדינה שעוסקת בתאונות של כל מה ששייך לפעילות בתוך בית הספר ומחוץ לבית הספר. זה נלקח בחשבון?

אמרתם שני דברים שונים.

לא עדיף ללכת על הסמכה?

אנחנו מדברים על ספורט תחרותי, לא על בתי ספר. בתי ספר הולכים לרכיבה טיפולית, נקרא לזה כך.

עזוב את הרכיבה הטיפולית כרגע. אתה בא ואומר שאתה רוצה להשאיר תחת הדרכה בלבד ולא תחת הסמכה קבוצה מסוימת ולא לדרוש ממנה - -

לא, חס וחלילה.

אז תסביר לי.

החוק קובע שמי שעובד עם ספורטאים ברכיבה תחרותית שעד גיל 16 הוא חייב בתעודת מדריך. מעל גיל 16 – תעודת מאמן.

אתה קורא לזה תעודת הסמכה.

כן.

זה שתי רמות של הכשרה.

בפועל לא היה קורס מאמנים בארץ מעולם עד לפני שנתיים. המציאות שנוצרה היא שבעלי תעודת מדריך עובדים גם עם חבר'ה מעל גיל 16 בניגוד לתקנות. לפני שלוש שנים ההתאחדות הרימה את הכפפה ורצתה להתחיל כבר לקיים קורסי מאמנים.

זאת אומרת אתה מתייחס לתקופת זמן.

נכון מאוד.

הבנתי.

אז לנוסח שהקראתי אנחנו מוסיפים את ההוראה של התחולה. התחולה של הוראת השעה הזאת היא בעצם על מי שהתחיל את קורס ההדרכה לפני תחילתן של התקנות. על זה צריך להצביע.

מישהו רוצה להעיר עוד משהו? להוסיף עוד משהו? לא. שמעון, אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד אישור התקנות – רוב

נגד – אין
נמנעים – אין

התקנות אושרו.

התקנות אושרו פה אחד.

תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (פטור מנוכחות מדריך בחדר כושר). בבקשה.

חוק מכוני כושר נחקק בשנת 1994. סעיף 3 קובע את החובה לנוכחות מדריך ככל שמופעל חדר כושר, ומקנה לשרה את הסמכות לתת פטור לסוגים מסוימים של חדרי כושר שיהיו פטורים מההוראה הזאת, כלומר מנוכחות מדריך.

בדברי ההסבר לתיקון הזה – אני אצטט, ברשותכם: "מאחר שקיימים מכוני כושר מסוגים מסוימים אשר עשויה להיות הצדקה לפטרם מחובת נוכחות של מדריך בכל עת, כגון בבתים משותפים ובמקומות עבודה, מוצע להקנות לשר סמכות לפטרם כאמור. עם זאת מוצע להבהיר כי בפטור האמור אין כדי לסייג את חובת הנוכחות של מדריך בעל הכשרה מיוחדת כאשר מתאמנים במקום קטינים".

כלומר גם בדברי ההסבר לסעיף הייתה חשיבה שאולי יש מקום לפטור בתים משותפים ומקומות עבודה מנוכחות של מדריך. הסיבה שאנחנו חושבים שיש לתת פטור בתנאים מסוימים זה מכיוון שאנחנו חושבים שיש חסם להפעיל חדרי כושר. היום אנחנו מקבלים הרבה פניות ציבור שיש חדרי כושר בבתים משותפים וגם במקומות עבודה כמו שב"כ ושירות בתי-הסוהר שפונים אלינו, ואומרים שהם חושבים שנכון לתת פטור. במיוחד בבתים משותפים מאוד קשה להפעיל חדר כושר כשיש דרישה לנוכחות של מדריך כפי שקיים היום. אנחנו חושבים שמוצדק בנסיבות האלה לתת את הפטור מכיוון שזה מהווה חסם, וכמובן, בבית משותף במיוחד שזה לא מקום ציבורי, אלא מקום שמשמש בעיקר את דיירי הבניין.

הנקודה הזאת די ברורה. אבל למה אתם מגבילים את זה? למה 100 דירות? מה אכפת לי כמה דירות יש בבית המשותף הזה?

זאת הבחנה בין מקום שהוא ציבורי - -

אבל את כותבת שזה רק למתגוררים.

רק למי שגר. ואם יש שם 120 יחידות דיור?

אני חושבת שככל שיש יותר דירות יש יותר מתאמנים. כשיש יותר מתאמנים הסיכון מן הסתם עולה. גם יש מגדלים - -

אז הנימוק של החסם שוב קיים.

גם במקום עבודה שזה רק לאנשים שעובדים בו, וזה לא מסחרי כלפי חוץ, מה זה אכפת לנו?

אבל מה ההבדל? מה זה משנה? אם אנחנו דואגים לבטיחותו של אדם מה זה משנה אם הוא דייר או בעל - -

זה משנה, כי אז זה הופך לעסק.

בדיוק.

אה, רק לעסק.

כן.

כלומר הפיקוח מבחינת משרד הספורט הוא רק מכיוון שמדובר בעסק.

לא פיקוח. מחייב מדריך.

בפועל היום כל אדם רשאי לשים בביתו מכשיר של חדר כושר, ולעסוק בפעילות גופנית. היום בבתים משותפים כדי לשפר את איכות החיים של הדיירים, במקום שכל אחד ישים אצלו מכשיר בבית עושים מין חדר משותף, ויש חדר כושר לדיירי הבניין בלבד. אנחנו מסייגים את זה למעט קטינים שעד גיל 18 לא יוכלו להיכנס בגלל חוק קטינים כדי להבטיח, כמו שאת אומרת, בטיחות.

יש חוק ותקנות.

אם קטין לא נכנס ממילא לחדר כושר לא צריך לחייב אותו במדריך.

כשיש מבוגרים. היום התקנות מחייבות שלכל חדר כושר באשר הוא ובגודל מסוים חייב להיות מדריך כושר.

כן, זה ברור.

המשרד רוצה להחריג, כלומר שלא תהיה חובת מדריך כושר בבניינים משותפים ובמקומות עבודה. תכף גם נשאל למה לא בבתי מלון.

במקומות עבודה אני חייבת לציין שבהתייעצות עם משרד המשפטים הם חשבו שזה כן נכון להגביל את מספר העובדים במקום העבודה כי זה הופך את המקום לציבורי יותר, והוא כבר מקום שפתוח לקהל הרחב. אני רואה שיש כאן נציגות של התאחדות בתי המלון.

אני גם רוצה לדבר.

אנחנו קיבלנו את הפנייה. יש בכוונת המשרד להניח על שולחן הוועדה טיוטה של תקנות לתת אישור לבתי מלון על חובת נוכחות מדריך. הטיוטה נמצאת כבר באישור סופי אצל היועצת המשפטית של המשרד, זה צריך לעבור לשרה, ומהשרה זה יונח על שולחן הוועדה.

גם משרד המשפטים.

אנחנו מתכוונים גם לבקש לתת פטור לבתי מלון במסגרת ההתחייבות שלנו בהצעת מחליטים בעניין הזה. זה לא נכנס לפה כי זה עדיין לא עבר את האישור.

איפה זה מתעכב?

אני מניחה שזה צריך להגיע לשרה בימים הקרובים.

מה עמדתכם בעניין של הגבלה?

בשאלת ה-100 וה-1000? זאת שאלה מקצועית של משרד הספורט. אם אתה שואל אותי כאדם שמתעסק בחקיקת ספורט – לא כמשרד המשפטים – אני סבור שהחוק שעושה רגולציה למכוני כושר הוא חוק שלא בטוח שצריך אותו בכלל. אני יודע שאני לא היחיד שחושב כך. אבל בהינתן החוק כפי שהוא היום אנחנו כן צריכים ליצור איזונים בין ציבורי לפרטי כדי שהחוק יהיה קוהרנטי.

ציבורי ופרטי אני מסכים איתך, על זה אין ויכוח. גם הבית המשותף עד 100 דיירים זה בתנאי שזה לדיירי הבית. אז מה אכפת לי שיהיה 120? הלוא בו-זמנית לא יכולים להתאמן שם יותר מכמות המכשירים.

אנחנו דיברנו עם לירון אדלר וגם עם נציג היועץ המשפטי לממשלה ערן, ואני חייבת לציין שהם בעיקר עמדו על ההגבלה במקומות עבודה, לא בבית משותף.

מספר 100 הוא שרירותי לחלוטין.

בטוח שהוא שרירותי, אבל אני לא הייתי שם מספר בכלל, גם לא במקומות עבודה.

במקומות עבודה התחושה הייתה שצריך בכל זאת לעשות הגבלה מסוימת כי ככל שמדובר במקום בודה גדול יותר כך יש הטשטוש בין זה לבין עסק - -

אבל אז זה לא מוגדר. למשל יש מפעל כלשהו שיש לו שלושה מפעלים – האם מקום העבודה זה רק המתחם המסוים? הלוא כשיש 1,000 עובדים הם בדרך כלל מפוזרים בכמה מתחמים.

לא, במתחם מסוים.

זה כתוב ככה? כתוב "מקום עבודה. זאת כבר פרשנות.

זה עוד חסם. כי המעסיק שם, במקום לשים חדר כושר עם כמה מכשירים יגיד שהוא צריך עכשיו להעסיק שם עוד אדם.

זה ברור.

כתוב: "מתחם".

כתוב "באותו בניין".

באותו בניין או מתחם.

עמדתי בכל הדברים האלה היא כמה שפחות ביורוקרטיה. אחר כך ייצא דוח מבקר המדינה שמשרד התרבות והספורט לא שלח מפקחים לבדוק באיזה בניין שיש בו 102 דיירים וזה לא חוקי.

הבעיה היא אחרת. זה שיש רגולציה על התחום של מכוני כושר זה גורם לכך שאנשים מדירים רגליהם מחדרי כושר משלל סיבות, ושכרנו יוצא בהפסדנו כשאנחנו שוקלים את הבטיחות לעומת הבריאות והחינוך לבריאות הציבור. השאלה של בתי מלון שאדוני שאל עליה היא גם כן רלוונטית בהקשר הזה.

השאלה איך אתה מאזן את הבטיחות מול אינטרסים אחרים.

דרך אגב, יש היום מתקני כושר פתוחים. אז מה, אתה שם שם מדריך כושר? שם יכולים להיות אלפים.

אבל זה סוג של מתקנים. לכן צריך אולי לעשות את ההבחנה – האם מתקנים קבועים מקובעים שהסיכוי להיתקל בהם או ייפלו - אתה נכנס היום לחדר כושר, ויש בו עדיין מתקנים שמחזיקים משקולות, ואם אתה לא נזהר אתה יכול להפיל משקולת בדרך. השאלה גם בדברים הללו האם זה נלקח בחשבון.

זה נכון. ברוב מדינות המערב יש הרבה מאוד ספורט אתגרי שלוקחים סיכון.


נציגת התאחדות המלונות, בבקשה.

אני פנינה בן-דוד. אף על פי שציינת, אני רוצה לתת קצת רקע - -

את יכולה לקצר כי אנחנו מבינים שבבתי מלון זה בסוף גם עלות החדר, ויש טענות שבתי המלון יקרים מדי – כל הטיעונים האלה ברורים.

זה גם עם תשלום ממילא.

בנובמבר בשנה שעברה התקבלה החלטת ממשלה כדלהלן – אני קוראת רק את הסעיף הרלוונטי: "הממשלה רושמת לפניה ששרת התרבות והספורט תפעל בהתאם לסמכותה לפי סעיף 3א לחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לפטור מפעילי חדרי כושר בבתי מלון הפתוחים לאורחי המלון בלבד, למעט קטינים, מחובת העסקת מדריך חדר כושר ובתנאים שייקבעו על-ידיו, וזאת תוך שלושה חודשים".

זה מצטרף ל-70% החלטות הממשלה שלא מתקיימות.

אבל החלטת הממשלה הזאת התקבלה אחרי שוועדת נועז בר-ניר, מנכ"ל משרד התיירות לשעבר, ובחנו את כל נושא יוקר התיירות והמלונאות כאן בארץ, כל הנושא של עלויות תפעול מאוד קשות. אני רוצה להגיד שבחדרי כושר במלונות בעולם לא קיימת חובה כזאת. הבעיה היא שלפעמים מלון רוצה, כמו שהם אמרו, להחזיק שניים-שלושה מכשירים – הליכון ועוד שני מכשירים – וזה כבר, לפי החוק, חדר כוש, וצריך מדריך. אלה עלויות מאוד גבוהות. עובדה שגם ועדה ממשלתית שישבה בנושא וגם החלטת ממשלה המליצו לבטל את זה. אנחנו מבינים שיש כזאת הצעה על השולחן, אבל אנחנו מבקשים שכל התקנות האלה הרגע, יידחה האישור שלהן עד שיוכנס לכאן הסעיף של בתי המלון.

זה ממש לא קשור. יש שם גם תנאים אחרים ממה שמצוין פה.

הנושא של מכוני הכושר בבתי המלון מקודם בנפרד.

גם הדבר הזה שוכב על השולחן כבר כמה חודשים. בטח מהכנסת הקודמת.

יותר – שנתיים לפחות.

בסדר, אבל אנחנו לא רוצים להיערך ככה. אם כבר יש תקנות שמדברות על הנושא הזה, למה לא להכניס עוד סעיף על בתי מלון?

זה לא אותו דבר. בתקנות של הפטור לבתי מלון יש שם תנאים אחרים.

אתם יכולים להכניס את זה באותם תנאים, באותן תקנות.

יש טיוטה מוכנה. זה צריך לעבור אישור סופי של השרה.

את לא מצפה שנעלה פה משהו שהשרה לא ראתה.

אז אני אומרת, תידחו את זה - -

- - - כבר שנתיים אנחנו דנים על זה.

עם רצון טוב אפשר לזרז את זה.

לזרז כן, אף אחד לא אמר שלא.

הטיוטה מוכנה. היא אושרה על-ידי משרד המשפטים. היא צריכה להגיע.

אז מה התהליך? כמה זמן זה לוקח?

זה צריך להגיע לשולחן השרה. אני מניחה שהיא תאשר את זה, וזה יישלח באמצעות השרה.

כן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. סליחה על האיחור. אני רוצה להתייחס לעמדה מקצועית בלבד.

מי אתה?

אם זכור לך, רומן ברזובסקי. עבדתי תחתיך כמבקר.

את מי אתה מייצג כאן, בבקשה?

עמדה מקצועית בלבד. אני בא מהשטח.

עמדה מקצועית של מי?

כמדריך לשעבר במשך שבע שנים. הייתי רכז קורס תקופה קצרה וגם עבדתי תחת שלמה סביה בזמנו כאחד מתוך ארבעה מבקרים.

ההחלטה בסופו של דבר היא שלכם. כרגע אני בא מהשטח; אצלנו, במקרה בעפולה, בפרויקט של 6 בתי מגורים עם חדר כושר למטה – שנה החזקתי את המכון כמדריך בהתנדבות. לכן אני מביא את הדברים מהשטח טרי.

אני רוצה לתת דוגמאות קלסיות. השלב הבא לאחר מכן זה לבקש פטור מרוקחת בבית מרקחת, מרופא בבית חולים - -

תעשה לי טובה, את תחום הבריאות תעזוב לי. עד כאן.

- - ומורים בבתי ספר.

בכל בית משותף יש ועד בית שאוסף כספים, אנשים לא משלמים מכיסם ישירות. כמו שיש מעלית, ניקיון, איטום גגות יש גם מכון כושר. אם לקחת בחשבון נושא בריאותי ובטיחותי מצד שני – והיו לי פניות לא מעטות גם מהדיירים בבלוק – בעניין של משותף לעומת ציבורי נכון שיש הפרדה, אבל אני לא רואה שום הבדל בין 100 דירות לבין 4 דירות. ברגע שמדובר על דירה אחת בלבד, שטח פרטי של משפחה אחת – כמובן, אין שום בעיה לשים מתקן ולהתאמן.
אמנם אני מאוד מכבד את שלמה סביה, אבל כרגע אני מייצגת עמדה אחרת לגמרי ועליכם לשקול. אני גם עובד תחת בית מרקחת שיש להם עוזרות, אבל חוץ מזה אין דבר כזה שבית מרקחת נפתח בלי רוקחת. אין דבר כזה שמוכרת בחנות נעליים תמכור תרופות. גם מדריך בחדר כושר – אני לא אומר שבאים בכמויות, אבל התושבים של הבלוק הם עדיין אותם אנשים שעלולים להיפצע. עזרה ראשונה, קודם כול.

אדם שנמצא שם לא יכול להיות משגיח בלבד. לי אישית קרו שלושה מקרים בחודשיים הראשונים: בחורה כלשהי לוחצת על הכפתור של המסילה, ובמקום 6 היא מעלה את זה ל-16. אם אתה לא עוצר אותה בזמן, והיא לא שמה את החבל שעוצר את המסילה אנחנו נחפש את העצמות שלה על הקיר.
נושא של תביעות לא תופס כל עוד אין מדריך, אבל זאת סוגיה של המשפטנים. אני לא חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שבמקום להימנע מכניסים את עצמנו למצב – אני כבר לא מדבר על פיטורים של מאות או אלפי אנשים. בסופו של דבר נכנסים למצב של פיטורים של הרבה מאוד אנשים שעובדים במקומות עבודה כמדריכים בבתים משותפים. כמו שציינתי, זה נלקח מהקופה המשותפת. בן אדם שרוכש דירה בבלוק משותף עם מכשור מסוים – כמו שהוא לוקח בחשבון שאם הוא גר בקומה שישית הוא יצטרך לשלם על מעלית, בקומת קרקע צריך לשלם על ביוב ובקומת גג צריך לשלם על איטום גגות, וזה משותף – הכול נלקח מהקופה.

פניות של הציבור זה נחמד לשמוע לא מבעלי מקצוע. הם באים ומבקשים שאפתח להם את חדר הכושר. הפתיחה עצמה זאת סוגיה אחרת לגמרי. בלוק שנמסר עם מעלית נמסר עם מעלית ועם חברת אחזקה. אין דבר כזה שבלוק נמסר ללא חברת אחזקת מעליות. אחרת מבחינה בטיחותית אנחנו נכנסים לפלונטר שאי אפשר לצאת ממנו. מצד שני ברגע שאנחנו מדברים על השוואה בין חברות האחזקה של מעליות וחדרי כושר בבתים משותפים אני מניח שמעלית תיפול אחת לאלף או מיליון לעומת אנשים שיפלו בחדרי כושר, גם אם זה במסילה או במתקן הכי פשוט שיש.

אני חולק על דעתך. מחקרים הוכיחו להפך.

האם יש עוד משהו שלא נאמר?

עוד דבר קטן: הפטור יעודד בסופו של דבר אך ורק פציעות ולא פעילות גופנית. תחשבו על ההשלכות למחר כתוצאה ממעשים של היום.

תודה. עוד מישהו רוצה לומר משהו?

כמי שמסתובב קצת – ובהיותי חבר כנסת אני הולך פחות, לצערי - -

יש פה חדר כושר יפה מאוד.

כן, אבל אתה נשאב כל היום. אני לא מכיר מישהו שמסוגל לעזוב את הישיבות וללכת באמצע לדבר כזה.

אני שוקל ותוהה – מצד אחד הדברים הללו הולכים ומתפתחים והופכים להיות חלק משגרת חיינו. זה קיים בבתים משותפים. אתה משלם עלויות רבות של כל מיני הוצאות. שאלה שאני שוקל כרגע היא האם מטעמי בטיחות אני לא אזהר? אני פשוט עכשיו תחת ישיבה של ועדת ביקורת בעניין של כל כך הרבה אסונות בטיחות במסגרת מערכת החינוך. יש שם ישיבה מאוד סוערת. אין לנו נתונים לגבי תאונות במכוני כושר. השאלה אם לא כדאי לחשוב על תקופת מעבר. אני לא איש מקצוע בדברים הללו, אבל כפי שאתה הצבעת, בגינות ציבוריות המתקנים קבועים ומקובעים, והם כמובן לא גמישים, ומי שרוצה להתעמל – דבר כזה בבית משותף שגם בן אדם צעיר וגם בן אדם מבוגר יכולים להיכנס הוא לא מחפש בדיוק להרים משקל כבד ומשקל קטן, אלא הדברים די מקובעים. אם יש מתקנים כאלה – ואנחנו עדים – זה לא חדרי כושר שאנחנו מכירים מלפני 30-20 שנה.

המכשור שונה לחלוטין.

המכשור שונה לחלוטין - -

כן, אבל הוא גם יותר בטיחותי.

הוא גם יותר בטיחותי, אי אפשר להתעלם מזה. הוא לא ידני, אלא הרבה יותר - -

בפארקים אתה לא יכול להזיק לעצמך כל עוד זאת עבודה עם הגוף שלך בלבד. המכשיר הוא שונה לחלוטין מאשר במכון כושר.

ומה אתה עושה במכון כושר? למה שאני לא אבנה אותו דבר שם?

בפארק אני עיקמתי את הגב. שבוע הלכתי עקום והלכתי לכירופרקט. זה במכשיר פשוט בפארק.

רק הסיכויים שם פחותים.

- - -

סליחה, לדיון הזה יש כללים.


שמעון, עוד משהו?

לכן אני שוקל אולי לתקופות מעבר להשאיר את המסגרות המחייבות של מספרים. אני לא יודע בדיוק אם יש קשר בין המספרים כאן - -

לדעתי, אין שום קשר. הבעיה היא רק אם זה מקום מסחרי שבו אנשים משלמים כסף כדי להיכנס או זה מקום פרטי – בנו בית עם 100 דירות ורוצים לעשות למטה שניים-שלושה-ארבעה מכשירים או יותר. או במקום עבודה. תראו, לא יעשו חדרי כושר. אם בית של 50 דיירים צריך לשלם משרה של בן אדם - -

לא. שעה ביום.

זה שתי משרות כי זה בוקר וערב.

מה פתאום שעה ביום. ואם ב-6:00 בבוקר רוצה לרדת מהדירה שלי או לבוא ב-20:00 בערב?

אנחנו למדים שאנשים אוהבים לעשות את הפעילות הגופנית בזמן שנוח להם, בזמן החופשי. תגביל אותם לשעה הם לא יבואו.

גם בזמנם החופשי צריך עוד לעודד אותם. תמיד יש סיבות למה לא.

אתה מייצג פה אינטרס מסוים. יש ניגוד עניינים בעמדה שלך.

אבל אם אתה משלם זה מחייב אותך, זה עוד משהו לעודד אותך.

אם אתה משלם ביוזמתך - -

אני אומר שגם התשלום מעודד אותך להתעמל. שילמתי – אני רוצה להתאמן.

לא, לא יעשו. בית משותף - -

בית שיש בו 100 דיירים.

בוא נגיד שיש בו 40.

גם 40 דיירים היום - -

אתה יודע כמה בתים למשל מחזיקים שומר בבית? אתה יודע כמה זה יקר? זה מגדיל את עלות ועד הבית. אשתי יושבת-ראש ועד בית שיש בו בסך הכול 8 דירות. היא עובדת יותר קשה ממני.

אם יש לך 100 דיירים זה נותן לך תקופת מעבר לחשיבה.

בשביל מה? דעתי היא שלא צריך לשים מגבלה של 100. אם אתם רוצים שנאשר את זה תתקנו את התקנה הזאת או שתגידו שאתם כבר מקבלים את זה.

מקבלים.

1,000 – בסדר. זה כתוב באותו מתחם, באותו מבנה.

בעניין של בניין מגורים, נדמה לי שדיברנו על הפרשנות של מה זה בניין מגורים.

צריך לוודא שבניין מגורים פירושו מתחם מוגדר. כי היום הגמישות של השוק יוצרת כל מיני דברים משונים.

אתה זוכר שביקשתי מכם לבדוק בזמנו את ההגדרה בדיני המקרקעין, ולא חזרתם אליי.

לא, לא, חזרנו אלייך.

חזרנו אלייך. זה לא פשוט בכלל.

אז זה יהיה נתון לפרשנות, לדעתי.

לא כדאי להשתמש בהגדרות.

לרישום - - - אמרו להפך, שאם נרשום את זה לפי חוק המקרקעין לגבי בתי משותף אנחנו ניכנס - -

לכל מיני מקומות שאנחנו מעדיפים לא להיות בהם בכלל.

לכן המליצו להשאיר את זה "בניין מגורים".

ובתי מלון?

בתי מלון זה דיון נפרד.

אני מבקש מהמשרד – מאחר שאתם אומרים שזה עבר כבר את היועץ המשפטי, וזה כבר מונח על שולחנה של השרה- -

לגבי בתי-מלון?

כן. אני מבקש שתתחייבו על זמן שזה מגיע לוועדה. חודש זה בסדר? אני רוצה לגמור את זה עוד לפני הפגרה.

זה עבר את איילת.

זה עבר את איילת? בסדר.

זה צריך להגיע לשרה בימים הקרובים.

זה לא אצלנו, מרב.

לא, אני רק חשבתי שזה עובר אחרי כן. זה עוד פחות בעיה.

מיטל, חודש.

אנחנו נשמח אם תקבעו דיון.

אנחנו קובעים לכם.

נקבע.

המשרד מחויב להגיש תוך חודש את התקנה הנוגעת לבתי מלון.

הוועדה דורשת מהמשרד – זה יותר טוב.

השאלה היא האם אתם רוצים לדבר על עניין של מתחם גם בהקשר הזה? לא.

אני רוצה לחדד את העניין הזה. צריך לוודא – אני חושב על ניסוח שיהדק יותר – שאם אנחנו לא מגבילים במספר שיהיה ברור לחלוטין מהו מתחם מגורים.

זה מתחם של מקום עבודה כאן.

אני מדבר כרגע על מתחם מגורים. אם נניח יש פרויקט חדשני שיש בו גם שטח מסחרי וגם ארבעה מגדלים וקוטג'ים וחדר כושר אחד שמשמש גם לציבור – כלומר אנחנו מ כירים דברים כאלה.

זה רק למתגוררים.

אנחנו צריכים לוודא שרק הצד הפרטי הוא הצד - -

הפתרון לעניין של הציבור יש בזה שכתבנו: "המשמש באופן בלעדי את המתגוררים בבניין, ואינו פתוח לציבור הרחב". הבעיה היא רק בהגדרה של בניין מגורים. האם מדובר באמת בבניין אחד? האם מדובר במתחם של כמה בניינים?

במקום עבודה כתבנו "מתחם" כי יש מקומות עבודה כמו חברת ביטוח - -

שלושה מגדלים שיש בהם חדר כושר אחד. אם זה 100 דירות איכשהו אפשר היה, אבל כאן מכיוון שאנחנו מורידים את המגבלה נשאלת השאלה למה הכוונה בבניין מגורים.

נדמה לי שזה כולל את כל הבניינים במתחם. צריך גם לומר את המילה "מתחם" כאן.

באותו בניין או מתחם.

בארצות הברית יש מונח של gated community, בארץ זה לא קיים כמעט.

זה נכנס.

זה יהיה קיים, אל תדאגו. אבל כשאתה אומר "מתחם" זה יכול להיות גם בניינים שלא קשורים זה לזה.

יש בניינים שיש חמישה מגדלים - -

יש להם מקום אחד שבו יש מכון כושר ובריכה. לכן שאלתי אתכם בזמנו על בית משותף.

לכן בעיניי ההבחנה צריכה להיות בין הפרטי לציבורי כל עוד מדובר במקום שהוא פתוח אך ורק למתגוררים בו, והוא רכוש פרטי לחלוטין, אין בו שום צד עסקי ציבורי כלשהו.

אז להשאיר בניין מגורים או בניין אחד או מתחם?

משהו כזה.

כמו במקום עבודה?

כן. שמשמש למגורים.

"מכון כושר המצוי בבניין מגורים או במתחם מגורים משותף"? יעקב, משהו כזה?

- - - להכניס למקום עבודה?

במקום עבודה זה מופיע.

מה קורה עם דיור מוגן?

זה בניין מגורים. הוא רכוש פרטי.

אני יודעת שיש מקום, כמו בבית הכרם שנותנים לאנשים להיכנס מבחוץ.

אז אני סבור שמקום כזה אנחנו לא כוללים כאן כל עוד יש לנו חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) שקובע שצריך רישיון עסק.

וזה לא רק לדייריו בלבד.

לדעתי, המתחם יכול לכלול את כל השכונה.

לא.

מזה אני חושש.

מניסיוני גם פרויקט מגורים. כל השכונה באה לאותו מבנה.

לכן לא סתם כתבנו "בניין מגורים".

בואו נשאיר את זה "בניין מגורים". יש בעיה עם בתים מוגנים שלפעמים פרוסים על פני השטח.

למשל כמו בפולג ששם זה בניינים קטנים.

אם יש שלושה מגדלים שחדר הכושר אמור לשרת את שלושתם, והוא בבניין האמצעי, אז השאלה אם אתה אומר "בניין מגורים" זה חל על שלושת הבניינים או רק באותו בניין.

אם זאת אותה כתובת ואותו בניין - -

לא, שלושה בניינים.

אם זה אותו ועד בית, אותה הנהלה.

לכן אמרתי לכם על בית משותף ולא רציתם לקחת את ההגדרה.

כי בית משותף כפי שזכור לך מכניס כל מיני דברים אחרים שלא רוצים לכלול כאן.

אבל לזה יש לפחות הגדרה בטאבו, במירכאות.

אני לא מציע לעשות משהו חפוז. נשאיר את זה כפי שהצעתם, ואם תחשבו בעתיד שזה יוצר בעיה אז לא בעיה לתקן תקנה.

אתם בעצם תצטרכו לתת לזה פרשנות באכיפה.

מאין אתם, ילדים?

מטירת הכרמל.

שכנים שלי. מתי יצאתם מהבית בבוקר?

ב-7:00.

אני מקריאה את התקנות:

תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (פטור מנוכחות מדריך בחדר כושר), התשע"ג-2013.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד- 1994 באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אני מתקינה תקנות אלה:
פטור מנוכחות

1. מכון כושר יהיה פטור מנוכחות מדריך בהתקיים אחד מאלה –

מדריך ותנאיו
(1) מכון כושר המצוי בבניין מגורים המשמש באופן בלעדי המתגוררים בבניין ואינו פתוח לציבור הרחב.
(2) מכון כושר במקום עבודה שאינו פתוח לציבור הרחב המשמש את עובדי מקום העבודה בלבד, שמספרם באותו בניין או מתחם שבו מצוי מכון הכושר אינו עולה על 1,000.
תחילה


2. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

אנחנו, כמובן, מורידים את הסיפא שהיה בסעיף 1(1).

זה לא מונע מבניין שרוצה שיהיה לו מדריך, שיהיה מדריך.

זה מונע מסיבה אחת פשוטה: ברגע שלא תצטרך לשלם 30 שקלים למדריך ישלמו 20 שקלים למישהו שהוא לא מדריך. בעקיפין זה יבוא.

אני מסכים איתך שרוב הבתים לא יעשו את זה.

אני מקווה שתאונות לא יחייבו אותנו לחקיקה מחודשת.

בריכת שחייה שיש בבניין משותף מחייבת מציל?

אני לא בקי בחוקים של בריכות השחייה כי זה לא בתחום אחריותנו. אבל אני מניח שכן.

רישוי עסקים, כן.

לא עסק. בבניין משותף.

ההגדרה של בריכת שחייה היא הרבה יותר חמורה.

כן, אני מניח.

היא חלק מרישוי עסק, ומשרד הפנים מפקח.

משרד הבריאות מפקח.

משרד הפנים.

הרשות המקומית, למעשה.

באמצעות משרד הפנים.

אני אומר לכם כמי שהפעיל בריכות, מי שמפקח – זה גם משרד הפנים וגם משרד הבריאות. יש היום בריכות שיש להן מוניטור און-ליין למחוז של משרד הבריאות לבדוק כל הזמן את מצב הכלור.

יכול להיות שזה תנאי ברישיון העסק, אני לא בקי בזה.

אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד אישור התקנות – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

התקנות אושרו.

אושר פה-אחד. תודה רבה לכם.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>