PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
04/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 38>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ג (04 ביוני 2013), שעה 11:00

<מצב חופי הרחצה בישראל – במסגרת יום הסביבה הבינלאומי>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

תמר זנדברג

בועז טופורובסקי

משה זלמן פייגלין

דוד צור

דב חנין

>
אשר גרנר - מנהל אגף רישוי עסקים ואתרי רחצה, משרד הפנים

ליאור גליק - תחום ים וחופים, מינהל התכנון, משרד הפנים

עאטף חיר-אלדין - מנהל תחום אתרי רחצה ארצי, משרד הפנים

רני עמיר - ראש אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

זאב פיש - מפקח ארצי לבריאות הציבור, משרד הבריאות

יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

ליאת אבידן - יועצת שיתוף הציבור, משרד האנרגיה והמים

דורון אברהמי - מנהל מינהל הסביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה

ליאון אברהמי - משרד הכלכלה

כרמל סלע - ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, מרכז השלטון המקומי

יעקב לופו - מנהל אגף החופים, עיריית חיפה, מרכז השלטון המקומי

ציון שדה - מנהל אגף החופים, עיריית נתניה, מרכז השלטון המקומי

ויקי גלילי - עיריית הוד השרון

אהרון קרני - עיריית הוד השרון

צביקה שנהב - חינוך סביבתי, עיריית פתח תקווה

אבי אפיה - יו"ר ארגון המצילים הארצי

דוד תמיר - מנהל אגף חופים ומציל ראשי, עיריית בת-ים, סגן יו"ר ארגון המצילים הארצי

מיכאל סנדיגורסקי - יועץ סביבתי, סניף ירושלים, החברה להגנת הטבע

שאול גולדשטיין - מנכ"ל, רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים

מודי אורון - סמנכ"ל, רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים

טלי טננבוים - דוברת, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יוסי ורצברגר - עוזר מנכל, רשות הטבע והגנים הלאומיים

מזי מגאנזי-מוסקוביץ - שיווק, רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים

עמנואל אשד - קהל וקהילה, רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים

עוזי ברזילי - מנהל חט' קהל וקהילה, רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים

רונית מורן - מחלקת כספים, רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים

יובל פלד - רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים

עו"ד קרן הלפרין-מוסרי - סמנכ"לית, אדם טבע ודין

יובל יפת - לוביסט, אדם טבע ודין

מאיה יעקבס - מנכ"ל, עמותת צלול

צפריר גדרון - רכז הים, עמותת צלול

דליה טל - מנהלת קמפיינים, עמותת צלול

סטיבן יעקב לוי - לוביסט, עמותת צלול

נאור ירושלמי - מנכ"ל, חיים וסביבה

מאיה קרבטרי - סמנכ"ל, חיים וסביבה

רות וולף - רכזת פיתוח, המועצה לארץ ישראל יפה

דביר כץ - המועצה לישראל יפה

מרב ניר - המועצה לישראל יפה

בעז רקוץ' - המשמר החברתי

ישראל הבר - מידען משפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

ד"ר יעקב נור - חבר הנהלה, תנועת אומץ

דניאל מורגנשטרן - חבר הנהלה, מלר"ז

איל זוקובסקי - הקליניקה לאיכות הסביבה, אוניברסיטת בר-אילן

הדר יורש-פלד - הקליניקה לאיכות הסביבה, אוניברסיטת בר-אילן

עו"ד גלית עופר - הקליניקה לאיכות הסביבה, אוניברסיטת בר-אילן

רועי לאור - הקליניקה לאיכות הסביבה, אוניברסיטת בר-אילן

הגר מזרחי - הקליניקה לאיכות הסביבה, אוניברסיטת בר-אילן

דניאל שפר - אקו אושן

אביעד קרן - אקו אושן

מיטל להב - יו"ר פורום חברות המחזור ב ישראל

הילה זוהר - אדריכלית

גיא ג'אנה - התעוררות

ג'יי שופט - מנהל הקרן לסביבה ירוקה

עו"ד בוניטה לוי - פניות הציבור, PHG energy

אורית גינזבורג - תוכנית ממשק – האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה

שאנה שכטמן - תוכנית ממשק – האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה

דוד אסף - תוכנית ממשק – האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה

נטע טנר - תוכנית ממשק – האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה

שרון סופר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שירי ספקטור בן-ארי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד"ר שמואל חן - דובר הוועדה

קרן ארנון - מתמחה, דוברות הוועדה

תומר רוזנר
רוני טיסר

יוטל כהן (מתמחה)

יפה שפירא

אירית שלהבת
<מצב חופי הרחצה בישראל – במסגרת יום הסביבה הבינלאומי>

חברים יקרים, בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ביום חגיגי שבו הכנסת מציינת את יום הסביבה, יום שבו מן הסתם ועדות הכנסת יעסקו בנושאים שקשורים לסביבה, מליאת הכנסת תעסוק בסוגיות סביבה וכולם מתוך כוונה להמשיך ולהעלות את המודעות לסוגיות סביבה ולנושא הסביבה, כדי להיטיב את החיים של כל אחד ואחת מאתנו על פני כדור הארץ.
הנושאים שהוועדה תעסוק בהם היום, ולקראת השעה 12:00 יצטרף אלינו גם השר להגנת הסביבה, השר עמיר פרץ, נעסוק היום בשני נושאים. הדיון הראשון יהיה בסוגיית מצב חופי הרחצה במדינת ישראל והדיון השני יהיה על פליטת גזי החממה. את הנושא העיקרי יציגו נציגי השלטון המקומי, בעקבות דרישה שלהם לקיים את הדיון, וכמובן כל הארגונים השותפים, נשמח לשמוע את עמדתם.

אני יודעת שהיום מרכזת חברתי חברת הכנסת תמר זנדברג את השדולה שלכם, ביחד עם השדולה של חבר הכנסת דב חנין ושל חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בשעה 14:00.

השדולה לתחבורה בת קיימא של חבר הכנסת יריב לוין ושלי מארחת את השדולה החברתית-סביבתית בשעה 14:00.

אמרתי שאני יודעת שאתם הולכים לכנס היום את השדולה שלכם בשעה 14:00 לכבוד יום הסביבה, ופעלתם בנושא הזה גם בקדנציה הקודמת. אני יודעת, ואני שותפה לעשייה שלכם, אז באמת יישר כוח. בהצלחה בכינוס השדולה.

תודה רבה.

בדיון הזה נדון בסוגיית חופי הרחצה. מי שרוצה לדבר, נא יירשם אצל מנהלת הוועדה. נפתח את הדיון עם כמה אמירות שלי בסוגיה הזאת.
חוק החופים אושר בעצם בשנת 2004. החוק קובע שאנחנו, גופי הממשלה, נשמור על החופים כחופים נקיים, חופים לא מזוהמים, חופים שאזרח יכול לבוא אליהם וליהנות מן המראות. לא שיראה מולו בתי-מלון ומסעדות ואולמות, עם כל זה שאולי המבנה יפה מאוד, אלא שתהיה לנו יכולת במדינה הקטנה שלנו ליהנות מחופי הים. ליהנות מחופי הים לא רק ברמת הנגישות של הגעה לחופים, לא רק ברמה של מחיר הכניסה לחופי הים, אלא גם ברמת מצב המים – שהמים לא יהיו מזוהמים, שאנשים יוכלו להתרחץ במים, שחיות יוכלו להיות במים ולחיות בהם, שאנחנו לא נהיה גורמים מזהמים. בעצם התפקיד שלנו לראות האם החוק הזה מתקיים, האם אוכפים את החוק, באילו מקומות לא אוכפים את החוק הזה ומדוע.

נחלק את הדיון, לפני ההצגה, לשני נושאים. נושא אחד יהיה התשלום והנושא השני יהיה הזיהום. אני רוצה בשלב הראשון שנציג המשרד להגנת הסביבה יציג את הנושא.

שמי רני עמיר. אני ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה.

אתה תפתח ותציג בקצרה את סטטוס החופים במדינת ישראל, גם ברמה הבריאותית כמובן, הגנת הסביבה, ולאחר מכן אולי תוכל להגיד איזו מילה בעניין התשלום. נציגי משרד הפנים נמצאים פה? משרד הפנים יתייחס לתשלום. נציג משרד הבריאות נמצא כאן? אתה תתייחס לנושא הזיהום, הבריאות וכל הסוגיות שמשרד הבריאות אחראי עליהן. נתחיל עם המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

קודם כול, אני חושב שהדיון הזה חשוב מאוד ואני מודה לך ולבית הזה על הדיון. אני אדבר על דברים שאנחנו מתעסקים בהם, ואשתדל לא לדבר על דברים שאנחנו לא מבינים ולא מתעסקים בהם, כמו למשל תשלום בחופי רחצה. זה לא תחום עיסוקנו, זה תחום עיסוקו של משרד הפנים.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת עשה פה עבודה מקיפה למדי. אני יכול להגיד כמה דברים.

לנו במשרד להגנת הסביבה יש כמה ממשקים עם נושא החופים בארץ. הראשון, ואולי אפילו הכי חשוב, הוא התכנון. המשרד להגנת הסביבה חבר בוועדה לשמירת הסביבה החופית מתוקף חוק שמירת הסביבה החופית, או כפי שנהוג לקרוא לו בקיצור "חוק החופים", אותו חוק מ-2004. הוועדה לשמירת הסביבה החופית בעצם עובדת במינהל התכנון ואנחנו חברים בוועדה הזאת, ובוועדה הממיינת שלה שבעצם קובעת אילו תוכניות יעלו לדיון במליאה.
למעשה מאז קיום החוק הזה ותפקודה של הוועדה לשמירת הסביבה החופית, אפשר לומר שחל מהפך בגישה של גופי התכנון בכלל בנושא הבנייה באותה רצועה שנקראת- - -

עד 100 מטר.

בדיוק. ה-100 מטר זה מה שנקרא "תחום חוף הים", ו-300 מטר זה מה שנקרא "תחום הסביבה החופית".
כל הדוחות מראים שבעצם מאז קיום הוולחו"ף, בשמו המקוצר, נמנעו המון-המון תוכניות שלא היו צריכות להגיע לשם מלכתחילה, ואלה שכבר קיבלו היתרים, קיבלו היתרים בצורה מיטיבה, או לפחות מתמודדת יפה עם ההשלכות הסביבתיות של תוכניות בסביבה החופית.

מה קורה עם תוכניות שכבר אושרו?

בנושא הזה יש עכשיו יוזמה של חבר הכנסת חנין, שכבר הוצגה בכנסת שעברה ולא עברה. אנחנו מאוד-מאוד תומכים בהצעה הזאת. אני חושב שההצעה הזאת באמת מתמודדת – אם החוק יעבור נוכל להתמודד.

איזו הצעה?

יש הצעת חוק של חבר הכנסת חנין – אני מניח שהוא יציג אותה טוב יותר ממני – שבאה לבדוק את כל התוכניות הישנות.

אבל למה צריך הצעת חוק? יש ועדת תכנון ובנייה שלוקחת את החוקים הקיימים ובודקת האם הפרויקטים שאושרו בקו גבול שהוא מעבר ל-100 מטר תואמים את החוק או לא ולפי זה מחליטה. לשם מה צריך חוק?

החוק לא חל רטרואקטיבית.

יש לה סמכות כזאת.

בוודאי יש לה סמכות. לוועדת תכנון ובנייה יש סמכות לפתוח תוכניות ולראות האם תוכניות מסוימות נמצאות בהלימה לחקיקה או לא.

זאת דעתו של היועץ המשפטי שלנו. זה לא דעתם של היועצים המשפטיים- - -

נמצא כאן נציג משרד הפנים. הוא יתייחס גם לסוגיה הזאת מאוחר יותר, כאשר נגיע אליו. תרשום לך. מעבר לתשלום תתייחסו גם לנושא ועדות התכנון, לגבי תוכניות שכבר אושרו בעבר. תמשיך בבקשה.

זה נושא כבד, שמן הסתם נדון עליו אחר-כך.

נושא כבד נוסף, ולא תכנוני, שאת הזכרת בתחילת דבריך, הוא נושא הפיקוח והאכיפה. אנחנו יודעים שלצערנו הרב לאורך החופים, ברצועה של ה-100 מטר ושל ה-300 מטר, יש מפגעים, חלקם בני עשרות שנים, חלקם גם נבנים מתחת לעיניים של הרשויות.

כאשר אתה מדבר על מפגעים, אנא פרט איזה סוג מפגעים.

למשל גדרות, למשל שלטים, למשל מסעדות, למשל בניינים כאלה או אחרים, או אפילו ערימות עפר שמושמות על חוף הים בסביבה החופית בניגוד להיתרים ובניגוד לכל דין.

החלטנו לנקוט בכמה צעדים בנושא הזה. אני יכול להגיד שיש לנו גם כמה הצלחות.

מי אמור לאכוף את זה? אתם?

אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה מבצע אכיפה של חוק שמירת הסביבה החופית, אבל לשמחתי אני יכול להגיד שאנחנו לא לבד. פרקליטות מחוז חיפה, למשל – ואני מביא את זה כדוגמה, כי זה דוגמה יפה מאוד שהיום גם מחקים אותה במקומות אחרים בארץ – ריכזה צוות אכיפה בין-משרדי, שמונה את כל הגופים הרלוונטיים, כולל המשרד להגנת הסביבה, כולל משטרת ישראל, כולל משרד הפנים, המחלקה לאכיפת חוק התכנון והבנייה, כולל מינהל מקרקעי ישראל, שרבים אומרים עליהם דברים רעים אבל צריך גם להגיד מילים טובות, בעניין הזה הם יחד אתנו. וכשמגיעים למצב שבו צריך להסיר מפגעים מן הסביבה החופית- - -

כולל הרשות המקומית.

כולל הרשות המקומית, לפעמים כן ולפעמים לא. אבל במפורש יש לנו כמה הצלחות. אני יכול להביא בתור דוגמה 4 מסעדות שהיו בחוף גבעת אולגה בחדרה מזה עשרות שנים ובפעילות מאוד אינטנסיבית, שארכה בערך שנה וחצי, המסעדות הללו נהרסו, פונו מן החוף והיום החוף חזר לציבור.

בסך הכול אתה מרגיש שבסוגיית הפיקוח והאכיפה אתם יכולים לבצע את הסמכות שלכם?

אני חושב שאנחנו מסוגלים, ואנחנו גם עושים.
דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו פה הוא הפסולת בחופים. גם את זה הזכרת קודם. אין ספק שכאשר הציבור מגיע לחוף פתוח – אני מדבר כרגע בעיקר על חופים פתוחים, חופי רחצה מוסדרים הרשות המקומית מנקה ומשרד הפנים מסתכל והם בדרך כלל מוחזקים בצורה טובה מאוד. החופים הפתוחים הם הבעיה שלנו, כי אזרח שלא רוצה להתרחץ אלא רוצה רק לרדת לחוף ולהסתכל על השמש השוקעת מוצא פעמים רבות חוף מלוכלך.
בעניין הזה יזמנו לפני כ-8 שנים תוכנית שנקראת "חוף נקי". התוכנית הזאת נקלעה לקשיים תקציביים. ב-2012 ו-2013 הפסקנו אותה לכל צורך מעשי. זאת תוכנית שבעצם יודעת לגייס את הרשויות המקומיות החופיות ואת כל בעלי העניין בנושא הזה כדי להביא למצב שהחופים יהיו נקיים. היו לנו הצלחות, היתה מגמת שיפור ברורה ולצערי הרב אנחנו חוזרים ורואים את החופים מתלכלכים שוב.

כשאתה מדבר על חופים פתוחים, הם תחת הטריטוריה של רשות מקומית או מועצה אזורית?

מדויק.

זאת אומרת, המועצה האזורית או הרשות המקומית אחראית גם על החוף הסגור וגם על החוף הפתוח.

את צודקת.

כלומר, אנחנו רואים מצב שהמועצה האזורית או הרשות המקומית מטפלות בחוף הסגור, מן הסתם כי שם יש כניסה בתשלום, ואילו בחוף הפתוח הן לא מטפלות, למרות שזאת אחריותן.

נכון.

פניתם לשלטון המקומי? פניתם לאותן רשויות מקומיות והן לא משתפות פעולה בסוגיה הזאת?

אותה תוכנית שהזכרתי קודם, שנקרא תוכנית "חוף נקי", ניסתה, והצליחה במידה רבה, לגייס את הרשויות המקומיות. נתנו להן אפילו תקציבים. תקציבי המשרד להגנת הסביבה יועדו לרשויות המקומיות הללו, על מנת לעודד אותן לבצע את החובה שלהן, כפי שהזכרת. החובה שלהן עדיין קיימת אך התקצוב לא.

רגע, היועץ המשפטי רוצה להגיד משהו.

פה אני חייב להפנות את תשומת לב חברי הכנסת לעובדה שקיימת לפי דין קרן ייעודית שנועדה לשמש בדיוק לתקצוב הדברים האלה. למרבה הצער המשרד להגנת הסביבה מממן באמצעות הקרן הזה דברים שהיו צריכים להיות בבסיס תקציבו, כמו משכורות של עובדים, רכבים ודברים אחרים, שהם לא מטרת הקרן. רק שחברי הכנסת יידעו.

מה מקור הכסף של הקרן?

היועץ המשפטי אמר כאן דבר חשוב ואני מבקשת שתתייחס אליו. יש לכם תקציב משרד לטובת החופים הפתוחים. האם הוא מנוצל לטובת החופים הפתוחים או מנוצל גם לנושאים אחרים?

תומר רוזנר מתכוון לקרן הניקיון?

לא.

לקרן למניעת זיהום ים?

נכון.

הקרן למניעת זיהום ים נמצאת במשרד להגנת הסביבה ומקבלת כספים מפקידה של אוניות, מקנסות ומאגרות.

לא משנה מאיפה אתם מקבלים את הכסף. אני שואלת מה אתם עושים עם הכסף, זה מה שמעניין אותי לדעת.

הקרן הזאת היא קרן ציבורית. יש בה חברי הנהלה. היא פתוחה, יש לה דוחות, שום דבר לא בסוד. לצערי הרב לא ידעתי שהנושא הזה יעלה, אחרת הייתי- - -

גם אני לא, אבל אין לי שליטה על היועץ המשפטי. האיש היחיד בוועדה שאין לי שליטה עליו הוא היועץ המשפטי.

אשמח להציג ליועץ המשפטי ולך דוח שלם ומלא של כל פעילות הקרן למניעת זיהום ים.

אנחנו נשמח לשמוע על הקרן למניעת זיהום ים, כמה כסף יש בקרן הזאת, מה נעשה בכסף הזה עד עכשיו, מה המטרות של הקרן והאם באמת הקרן פועלת כדי למנוע את זיהום הים.

רק אגיד במשפטים ספורים, הקרן למניעת זיהום ים, תקציב המחזור שלה הוא בערך 13 מיליון שקל בשנה. כפי שאמר היועץ המשפטי נכון, היא מתקצבת גם כוח אדם, גם רכבים, גם פעולות.

זה לא המטרה שלה.

מה המטרות המוגדרות שלה?

בגלל שאני שומעת את זה לראשונה ולא הכנת את עצמך לדיון על הנושא הזה, ואני כן רוצה להבין מה מטרות הקרן, איך הקרן מחלקת את הכסף, אילו סדרי עדיפויות היא קובעת בסוגיית החופים, איפה היא משקיעה את הכסף, באילו חופים, אז בוא תרשום לך את זה. אני גם אסכם את זה, וכאשר יגיע השר אנחנו נעדכן אותו. אני לא רוצה "להתקיל" אותך כאן בדיון הזה. אני רוצה לשמוע באמת מה קורה ומה מצב חופי מדינת ישראל.

בשמחה.

אז בוא, רק משפט סיכום. האם אתה יכול להרגיע אותנו שהחופים במדינת ישראל – מנכ"ל "צלול" נמצאת כאן? נעלמת לי לרגע מן הפוקוס, שלום גם לך – האם אתה יכול להרגיע אותנו שאנחנו יכולים במהלך יולי-אוגוסט לרחוץ בים, למי שיש כסף כדי להיכנס לחופים ולשלם לאתרי שמורות הטבע כמובן?

ולכיסאות ולשמשיות.

ולכיסאות, ולשמשיות ול"גזלנים" ולרכב שנכנס גם הוא. עזוב את זה, אחר-כך נדבר. שאול גולדשטיין, תיכף אתן גם לך כמובן להתייחס לסוגיה. האם אנחנו יכולים להבין ממך שיש לכם יכולת לפקח על אותם ארגונים שמזהמים את הים?

כן, חד-משמעית כן. אנחנו גם עושים את זה ביום-יום, 365 ימים בשנה.

אני רוצה להוסיף עוד נתון אחד שאולי תרצי לדעת, ביחד עם הוועדה וכל הנוכחים כאן. מוזכרת כאן גם אמנת ברצלונה והחברוּת שלנו באמנת ברצלונה. אמנת ברצלונה היא אמנה שאנו חברים בה ומי שמייצג אותה כלפי המדינה הוא השר להגנת הסביבה. לאמנה יש 7 פרוטוקולים, שאחד מהם הוא פרוטוקול ייחודי בעניין, פרוטוקול Integrated Coastal Zone Management (ICZM) – ניהול הסביבה החופית האינטגרטיבי. הפרוטוקול הזה עדיין לא אושרר על-ידי מדינת ישראל והשר להגנת הסביבה מקדם בצורה נחרצת את האשרור שלו. אני יודע שהוא עבר כרגע למשרדי הממשלה לתגובה.

גם המדף היבשתי.

זה סיפור אחר. כרגע לצורך עניין החופים והשמירה על החופים- - -

איך אתם נערכים לקידוחי הגז?

זה נושא שממש לא הכנתי את עצמי אליו עכשיו, זה נושא כבד מאוד ואשמח- - -

נערוך בנושא הזה, מן הסתם, דיון. אבל אתם נערכים לזה?

בטח, כל יום ויום.

יש השפעה של הגז גם על החופים?

אנחנו מקווים שלא. ברמת התשתיות יש השפעה.

בוודאי, למים.

חבר הכנסת פייגלין, אתה צריך לקרוא לפעמים על מה שקורה בעולם.

על חבר הכנסת פייגלין אתה לא יכול להגיד שהוא לא קורא. דברים אחרים יכול להיות שאתה יכול להגיד עליו, אבל אתה לא יכול להגיד שהוא לא קורא.

תודה לך, נציג המשרד להגנת הסביבה. אני חייבת להגיד שאני שמחה לשמוע את הסקירה שלכם. גם קראתי את החומרים שלכם ושוחחתי גם עם השר. בסך הכול אני חושבת שהמשרד בהחלט פועל בצורה ראויה וטובה ואנחנו צריכים לעשות את כל הניתן כדי לסייע לכם.

אני מבקשת לשמוע, לפני משרד הפנים – כאשר מגיעים לכסף כולם רבים, אז לפני שמגיעים לכסף אני רוצה לשמוע ממשרד הבריאות מה מצב הים לאורך חופי המדינה, בעיקר עכשיו בחודשי יולי-אוגוסט, כאשר עם ישראל יוצא לחופשה ורוצה ליהנות, אם לא בחוץ-לארץ ולא באילת בגלל המיסוי אז לפחות בחופים הקרובים אליו.

שלום לכולם. שמי זאב פיש. אני מפקח ארצי לבריאות הציבור.
אנחנו במשרד הבריאות מפקחים על איכות המים בחופים המוכרזים במדינת ישראל. יש לנו מערכת ניטור קבועה שעובדת בפורמט של חורף ובפורמט של קיץ. בעונת הרחצה, אם הכול בסדר וכשגרה כל חוף רחצה נדגם לפחות פעם בשבוע.

בין אם הוא פתוח ובין אם הוא סגור, או רק חופים סגורים?

אני מדבר על חופים מוכרזים פתוחים.

יש חופים שפתוחים לרחצה גם בחורף, אז מבחינתנו זה כמו חוף בתקופת עונת הרחצה והחופים נדגמים לפחות פעם בשבוע.

כאשר יש איזה חשד לאירוע אנחנו בוודאי דוגמים יותר\ אפילו מספר פעמים ביום.

אני חייב לציין פה שבשנים האחרונות פיתחנו מנגנון פיקוח משותף של מספר גופים, שמוכיח את עצמו בצורה פנטסטית. משרד הבריאות, ביחד עם אגף יש וחופים של המשרד להגנת הסביבה, שאני מצטרף לברכות, הם באמת משתפים פעולה בצורה מצוינת, משרד הפנים, הרשויות המקומיות, צה"ל.

אני כבר מתחילה להיות מודאגת מהאידיליה הזאת... זה אומר שלנו כוועדה אין מה לעשות בעניין.

בסוף אני אתן את ה"פאנץ'".

לא, תתחיל עם ה"פאנץ'". אנחנו אוהבים ישר להגיע ל"פאנץ'".

הצגת את זה בפתיח, ממש לפני שנתת לי את זכות הדיבור, בקשר לעלויות ולתקציבים. זה לא כולל את משרד הבריאות. אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים עם מה שיש.

יש שיתוף פעולה גם עם עמותת "צלול". במה מתבטא שיתוף הפעולה? אם מפקח שלנו בשטח מגלה איזו בעיה, או אם מתקשרים מהמשרד להגנת הסביבה או מהרשות המקומית או מצה"ל או מ"צלול" או אזרחים, אנחנו מפעילים נוהל מאוד-מאוד ברור, שהראשון שיוצא לשטח מוודא אם הבעיה קיימת, ואם כן אנחנו מכניסים את התקשורת, את מפת האתר שלנו, את כל האמצעים, מזהירים את הציבור.

בשלב זה בחופי הרחצה של מדינת ישראל איכות המים ראויה ואין שום בעיה איתם?

נכון לרגע זה, אני מדגיש שזה נכון לרגע זה, המצב בסדר גמור. אבל זה מאוד-מאוד דינמי. כל תקלה, כל צינור שנבקע, כל הזרמה, כל תקלה, כל חשד לתקלה מחייבים אותנו להזהיר את הציבור, ולפני זה לבדוק. העסק הזה, אני חושב שהרבה בזכות שיתוף הפעולה שציינתי, עובד בצורה סבירה, סבירה פלוס.

יופי. תודה רבה לכם.

נציגי משרד הפנים, אני מבקשת לשמוע מכם קודם כול על התוכניות שאושרו בעבר ושלא תואמות את החוק החדש. מה קורה עם אותן תוכניות שהגיעו לוועדות התכנון? הדבר השני, איך אתם אוכפים את חוק איסור נהיגה בחופי הים? ודבר שלישי, נעבור לתשלום – באילו חופים משלמים, כמה משלמים, איזה פיקוח יש לכם על תשלום בחופים?

אני יכול להוסיף שאלה מקדימה לאשר גרנר? אני ראש המועצה האזורית חוף הכרמל ואני יושב כחבר בוולחו"ף וגם בוועדת הממיינת של הוולחו"ף. אני רוצה פה לתקן את כולם. חוק החופים מתחיל בזה שהוא אומר: כל התוכניות שהיו מאושרות עד כניסתו לתוקף רלוונטיות ולא משנים אותן.

זה מה שקובע חוק החופים? זה מה שאתה אומר, אבל יש לידי יועץ משפטי חריף והוא אומר שלא כך קובע החוק.

שיהיה חריף ככל שיהיה. סליחה, שיביא את החוק ויקרא אותו. חבל שלא הבאתי אותו.

הבנתי מה אמרת. תיכף יבהיר היועץ המשפטי ונשמע ממשרד הפנים.

תקרא את החוק. כך הוא נפתח.

לא להתעצבן. אנחנו משתדלים ביום הסביבה להיות רגועים.

הבעיה, שהזיכרון שלנו קצר ודנים ודנים ודנים.

סליחה, לא קיבלת רשות דיבור. תודה. משרד הפנים, בבקשה.

ראשית, הייתי רוצה להיות איש בשורות, אבל אני לא מכיר את נושא התכנון ולא התכוננתי.

יש פה מישהו ממינהל מקרקעי ישראל או מוועדות התכנון?

לא. הם היו בישיבה הקודמת.

אני נציג מינהל התכנון במשרד הפנים.

אתה יכול להתייחס לזה?

חוק התכנון והבנייה ברמה הארצית- - -

לא, אני שואלת לגבי ועדות תכנון שהוצגו בהן תוכניות בעבר, לפני חוק החופים. האם חוק החופים מוחל עליהן או לא?

אני מהמטה, אבל עקרונית, בדיוק כפי שאמר כרמל סלע, צריך לחלק את זה לשלושה סוגי תוכניות: תוכניות שמאושרות מ-2004, והיום אנחנו יכולים להגיד, גם אנשי המשרד להגנת הסביבה, גם כרמל סלע שחבר בוולחו"ף, שהמדיניות העדכנית מיושמת לגבי כל תוכנית כזאת. את התוכניות הישנות צריך לחלק לשתיים: תוכניות ששווקו כבר על-ידי מינהל מקרקעי ישראל ותוכניות שלא שווקו. בתוכניות ששווקו יש בעיה קניינית רצינית מאוד לגבי תביעות פיצויים, שזה דבר שצריך להסדיר מבחינת תקצוב. כלומר, יש יזמים שיש להם זכויות גדולות.

עסקנו במקרה כזה בשבוע שעבר, לגבי חוף פלמחים, ואנחנו מחכים לתשובה של בינת בעניין הזה.

נכון, יש תוכניות תקפות.

הנושא הקנייני הוא לא רק תכנוני אלא יש לו השלכות מקיפות אחרות. כלומר, מישהו צריך לשאת באחריות על פיצויים.

לגבי תכנון- - -

התכנון כרגע פחות מעניין אותי, כי אני מבינה שוועדות התכנון כן פועלות בהתאם לחוק החדש. אסכם שהובטח לנו שמשרד הפנים ישלח לנו מכתב מסודר עם כל הפרויקטים שאושרו טרם החוק, מה שווק, מה עדיין לא שווק, באיזה סטטוס נמצא כל פרויקט.

וגם תחלקו את זה לתקופות – תוכניות מן התקופה העותומנית שבתוקף, תוכניות מתקופת המנדט הבריטי שבתוקף. יש תוכניות מן התקופות הללו.

מה שווק ומה לא.

יש לי עוד שאלה. גם לגבי תוכניות חדשות, אולי תוכל להשיב, האם יש מנגנון החרגה? זאת אומרת, האם חוק החופים הוחל?

תמר זנדברג, את ראשונת הדוברים מקרב חברי הכנסת.

זאת שאלת הבהרה. האם גם אחרי שהחוק החדש נכנס לתוקף יש מנגנון החרגה, שאפשר להגיד: בתנאים כאלה וכאלה, למרות חוק החופים, בכל זאת גם תוכניות חדשות, לא ישנות שעדיין בתוקף, כן יכולות להרחיב את הבנייה גם מעבר לתחום האסור?

בתחום ה-100 מטר לא בונים.

בתחום ה-100 מטר, בתחום ה-300 מטר. האם קטגורית אתה יכול לומר שמאותו רגע – כי אני יודעת, יש דוגמאות שבהן בתנאים כאלה ואחרים יש מנגנוני החרגה.

אז תביאי את הדוגמה.

אני קודם כול שואלת ברמה הכללית, האם קיימים מנגנוני החרגה מאיסור הבנייה, גם ב-100 מטר וגם ב-300 מטר.

מה שקובע החוק הוא מה שקובע החוק. לגבי מה שהחוק מתיר, בשביל זה יש את הוולחו"ף, דנים קונקרטית בתנאים מקומיים ונסיבתיים. בעצם מתכללים מכלול שיקולים, גם התוקף של התוכנית, מתי היא נעשתה, ועוד שיקולים אחרים.

נציג משרד הפנים, אני מבקשת את התייחסותך קודם כול בנוגע לאכיפת חוק איסור נהיגה בחוף הים. אתם אוכפים את זה? ואני שואלת גם על התשלום בחופים.

אענה על הכול.

רק בואו נזדרז. יש לנו עוד דיון ויש לנו היום גם מליאה ויום ארוך.

אענה, ברשותכם, על כל הדברים, אבל אני חייב לפתוח ולומר שחוק הסדרת מקומות רחצה הוא בין הייחודיים בעולם. החוק במדינת ישראל הוא ברמה ארצית. לצורך העניין, אני חושב שהחוק הזה למעשה מביא להצלת חיים. אם אנחנו מסתכלים בהשוואה לעולם, אצלנו יש אחוז נמוך מאוד של טובעים למוות, ושוב, זה בזכות אותם אלה שיושבים כאן, המצילים והרשויות המקומיות, שעושים עבודה נאמנה בתחום הזה.

יש לנו 140 חופים במדינת ישראל שפזורים על פני ארבעת הימים, כאשר מדובר על רצועת חוף של 306 קילומטרים, מתוך זה בחלוקה כמעט 19 קילומטרים הם חופים מוכרזים לרחצה. יש עוד חופים אסורים לרחצה, שזה מעגנות, נמלים ובסיסי צה"ל, שמשתרעים על פני 161 קילומטרים, ומה שנשאר לכל תושבי מדינת ישראל הוא 125 קילומטרים שהם חופים ללא סטטוס.

מבחינת חופים מוכרזים, יש לנו בים התיכון 93, בכנרת 26, בים המלח 17 ובים סוף 4. זה 140 חופים. זה לא כולל את המועצה האזורית מגילות. למעשה יש לנו 147 חופים שמוכרזים כאסורים לרחצה.

בשנה שעברה לצערנו טבעו למוות בעונת הרחצה 26 אנשים, כאשר הממוצע הוא 44 טובעים בעונה. המטרה היא להקטין את מספר הטובעים. אגב, רוב הטובעים הם באזורים האסורים לרחצה או באזורים המותרים לרחצה אבל אחרי שעות הפעילות. לא בכדִי אמרתי שזו העבודה של המצילים שיושבים פה, שעושים עבודה מצוינת.

לשאלה בעניין איסור הנהיגה בחופים.

רק במשפט אחד. אין לי זמן עכשיו לערוך כאן דיון ארוך. אני שואלת שאלות ברורות מאוד. פשוט תגיד לי כן או לא: החוק נאכף? כן או לא?

לגבי איסור נהיגה בחופים, התשובה היא כן. יש כאן את רשות הטבע והגנים, שאנחנו עושים עבודה משותפת איתם. למעשה את רוב האכיפה עושים באמצעות רשות הטבע והגנים. אנחנו מכשירים אותם וגם את הרשויות המקומיות. למעשה איסור נהיגה נאכף ברובו בכל מדינת ישראל בצורה מאוד מסיבית וטובה.
אני עובר לעניין התשלום בחופים. על-פי החלטת בג"ץ קבענו הנחיות מסודרות, לְמה אנחנו מאשרים תשלומים בחופים. אני מדבר על תשלומים ששר הפנים אישר על סמך 4 דברים שאסור לגבות כסף בגינם: הצלה, ניקיון, שירותים ומים.

מתוך 140 חופים במדינת ישראל, שר הפנים אישר ב-9-10 חופים גביית דמי כניסה.

הם החופים הכי נגישים.

לא.

אם יש 140 חופים ואתם מאשרים ב-9-10 חופים לגבות דמי כניסה, למה דווקא בהם? כי אלה החופים שמגיעים אליהם הכי הרבה אנשים.

התשובה היא לא. דווקא היכן שמגיעים הכי הרבה אנשים לא גובים כסף בכלל.

לצורך העניין, אגיד מה הם החופים שגובים כסף, שנותנים מעבר לשירותים שאמרתי שעליהם לא גובים. מדובר על המועצה האזורית חוף אשקלון – זיקים וניצנים, על חוף הצוק בתל-אביב, חוף דור-נחשולים בחוף כרמל, חוף ארגמן בעכו, חוף גלי-גיל בנהריה ועוד שני חופים במטה אשר. זה בים התיכון. בכנרת יש חוף אחד, שהוא החוף הנפרד. גם במפרץ עין גנים, נכון.

אנחנו מכירים את החופים. למה החלטתם שדווקא שם משלמים ומה גובה התשלום?

התשובה פשוטה. על-פי ההחלטה של בג"ץ, על סמך זה פנינו לרשויות המקומיות. אלה הרשויות המקומיות שביקשו לגבות כסף. חשוב לומר, הגבייה של הכסף היום נועדה לצורך אחזקה. אחזקה של כל חוף נעה בין 750,000 ל-1.5 מיליון שקל בעונה. זה המון כסף שמושת על הרשות המקומית.

מה זה אחזקה של חוף?

מדובר, מעבר להכשרת דרכים, להכשיר את חופי הרחצה, תשלומים, מצילים, חשמל, ביוב.

אמרת עכשיו שאסור לגבות כסף על הצלה, ניקיון, שירותים ומים. על מה גובים כסף?

גובים עבור הצללה, מלתחות, שמירה ודברים נוספים מעבר לארבעת הדברים שציינתי. אבל כשדיברתי על כסף שרשות מקומית משלמת על האחזקה, למשל נמצא כאן כרמל סלע, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל. מהארנונה שהוא לוקח מן התושבים שלו, שהם מעטים, הוא לא יכול להחזיק כזה חוף, כאשר החוף משרת למעשה את כל הסביבה.

את כל המדינה.

אתה רואה, אני מייצג אותך, זה שיתוף פעולה.

אתם מאשרים תשלום לאותן רשויות מקומיות? מה קורה כאשר ראש רשות מקומית גובה כסף ולא אישרתם לו את זה?

לצורך העניין, אם אני מסתכל מה החוק אומר, אין לנו שום עיצומים מעבר לעיצום של- - -

אז נתקן את החוק. זה בית המחוקקים.

תודה על השאלה, כבוד היושבת-ראש. מבחינת העיצומים הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לסגור את החוף, אבל את מי אני מעניש? אני מעניש את הציבור הרחב וזה מה שאני לא רוצה.

גם כשמעלים את המע"מ מענישים את הציבור הרחב. בוא, את הסיפורים האלה כולנו מכירים. שכל אחד יעשה את התפקיד שלו. הקשב רגע, בואו נתחיל להתכנס לדיון. נגמרו המילים היפות, עכשיו אני רוצה להבין פשוט וברור, לפני שנעבור לדיון של חברי הכנסת והארגונים. אני שואלת אותך, קודם כול, כמה כסף עולה להיכנס לחוף?

12 שקלים למי שמעל גיל 18. עד גיל 13 לא משלמים בכלל. בגילאים 13-18 משלמים 10 שקלים.

מי קבע את התשלום של 12 שקלים?

זה נקבע על סמך עבודה, דרך רואה חשבון. קיבלנו את פירוט כל ההוצאות מעבר לאותם 4 דברים.

מי קבע את זה?

משרד הפנים, שר הפנים.

משרד הפנים החליט שזה הסכום. האם הסכום הזה עודכן לאור הקשיים שיש?

אבל זה רק בחלק מן החופים.

כמה זמן התשלום הזה לא עודכן?

אני רק מזכיר לך, מדובר על 10 חופים בלבד.

אבל אלה 10 חופים שגם אליהם מגיעים אנשים.

השאלה גם איפה גובים מעבר לזה, היכן שאסור.

אין סנקציה.

תיכף נדבר. חבר הכנסת אזולאי, רשמתי אותך.

את זה גובים בחופים שהכרזת עליהם, בין 9-10 חופים, ויש עוד חופים אחרים שגובים בהם ואתה לא מצליח לאכוף שלא יגבו תשלום?

תלוי מה ואיפה. אנסה לעשות סדר. למשל, באתרים של רשות הטבע והגנים נגבים דמי כניסה משלהם, אבל על-פי חוק הגנים הלאומיים. לנו אין שום אחריות על הנושא הזה. חניה – זה כמו חניה בכל מקום אחר.

גן לאומי זה כל מה שקשור לרשות הטבע והגנים, שם משלמים 38 שקלים בקיסריה ו-30 שקלים בפלמחים?

כן, לנו אין שום אחריות לזה.

זה לא חלק מן החופים שנכללים ב-9-10?

זה המחיר לרכב, לא לבן אדם.

הרכב נכנס לבד?

גובים 30 שקל לחניה לרכב עם 5 אנשים. אתה גובה בכניסה לחוף הים 12 שקל לאדם.

אבל בקיסריה זה 38 שקלים לאדם.

זה לאתר הארכיאולוגי. זה לא לחוף הים. זה משהו אחר.

גובים גם ממי שלא רוצה להיכנס לגן הארכיאולוגי.

אבל מי שרוצה להיכנס שם לחוף הים משלם אותו מחיר.

מי שרוצה להיכנס לחוף משלם.

הורדוס לא שאל אותנו לפני כן.

נחמד שהורדוס לא שאל, אבל אנחנו כן שואלים. 38 שקלים לאדם כדי להיכנס לקיסריה, זה באמת חופי רחצה לעשירים בלבד.

אבל האדם לא הולך לחוף רחצה, הוא הולך לביקורים באתרים הארכיאולוגיים.

חבר'ה, בואו לא נתבלבל, בואו לא נבלבל את עצמנו עם הפרטים. בסדר? מי שנכנס לקיסריה, לחוף הים, לא לאתר הארכיאולוגי, מי שלא רוצה ללמוד על הורדוס אלא רוצה להתרחץ בחוף בקיסריה לאור הנופים היפים, משלם 38 שקלים. לא לרכב כמו בפלמחים.

אמרתי שזה לא על-פי אישור שר הפנים, אלא על-פי גן לאומי.

אותו דבר גם בחוף באכזיב.

זה לא מיועד להיות חוף ים רגיל.

למה לא מיועד? יש לנו כל-כך הרבה חופי ים שדווקא בקיסריה זה לא מיועד?

בקיסריה זה בדיוק 50 מטר חוף. לא אנחנו מפעילים אותו, דרך אגב, אלא החברה לפיתוח קיסריה והכניסה שם כוללת גם מיצגים אורקוליים ואתר ארכיאולוגי ועל זה גובים כסף. קצת מוזר להשוות את זה לחוף ים רגיל.

חוק החופים קובע שלציבור יש חלק מן המנדט על מה שקורה בחופים, החופים שייכים גם לציבור. לא יכול להיות שאדם צריך לשלם 38 שקלים עבור כניסה לקיסריה, גם כשהוא לא הולך לראות הופעה אלא הוא בסך הכול רוצה לבקר בשבת, או אם הוא שומר שבת – ביום שישי לפני כניסת שבת, רוצה לנסוע עם המשפחה שלו וליהנות מחופי המדינה. למה עליו לשלם 38 שקלים לאדם ביולי-אוגוסט? יש גם הוצאות לקייטנות, וגם כל הגזירות הכלכליות, ועכשיו גם בדבר היחיד שהוא יכול לבוא וקצת לנשום ולהתרווח הוא צריך לשלם עבור כל בני המשפחה. שלא נדבר, כאשר הוא מגיע לשם אז קונים גם ארטיק וכולי. עזוב שהם מגיעים עם כל הסנדוויצ'ים שלהם ועם כל הדברים, אבל קונים גם ארטיק ומשקה. זה הוצאה של כמעט 500 שקלים למשפחה. זה לא הגיוני. זה נשמע הגיוני? ככה המדינה הזאת הולכת לקראת אזרחיה?

כמה חופים בכל זאת גובים כסף, ומה משרד הפנים נוקט כנגד מי שגובים שלא כדין?

חבר הכנסת אזולאי, יושב-ראש לשעבר של ועדת הפנים והגנת הסביבה, שואל שאלה נכונה, בכמה חופים שאתם לא מאשרים גובים תשלום.

ואילו סנקציות אתם נוקטים.

אין לי את הנתונים מפני שכפי שאמרתי, זה תלוי איך מסתכל הציבור. בחלק מן החופים גובים דמי חניה. אם נסתכל על תל-אביב, כאשר אתה מגיע לחוף ירושלים אתה מגיע לחניון. אפשר להגיד שגם זה גביית כסף ממי שהולך לחוף, אבל זה בהגדרה חניה.

שם הוא יכול להגיע לחוף ברגל.

אבל אם הוא מגיע ברגל הוא לא משלם.

גם בכנרת אם אתה מגיע ברגל, ויש גם תחבורה ציבורית, אתה לא משלם. לכן אני אומר, זו שאלה קשה.

ידעת שאנחנו מתכוונים לדבר על חופי הרחצה, אז למה לא באת עם טבלה שתענה על השאלה הקשה שאתה שואל אותנו?

התכוננתי לפי ההגדרה שלכם: מצב חופי הרחצה. לא נאמר שום דבר על דמי כניסה וכן הלאה. כך זה בהגדרה. זאת התשובה שלי.

לא נאמר על תשלום בחופים?

לא, נושא הדיון הוגדר: מצב חופי הרחצה בישראל.
היות ואנחנו מדברים על נושא דמי הכניסה נתתי לכם את התשובה שלי לעניין דמי כניסה, על-פי ההסמכה של שר הפנים. זאת התשובה שלי לעניין.

הבנתי מה אתה אומר. נדון על זה עם שר הפנים. התשובה שלך לא מספקת אותי. היית צריך לבוא היום יותר מוכן לדיון, גם אם הוועדה לא שלחה לך בקשה בעניין התשלום.

אז עניתי לך.

לא ענית לי באילו חופים גובים כסף ועל מה גובים כסף.

עניתי לך.

לא בין החופים שאתה ציינת.

דמי כניסה בחניונים אינם בתחום שלי. רבותי, בואו נעשה הפרדה, מה כן ומה לא.

"אדם, טבע ודין", יש לכם איזו דוגמה לחוף שבו לא אוכפים אי גביית תשלום? תני לי דוגמאות, בלי פתיח.

חילקנו מפה והכול מסומן עליה. הראינו בה בדיוק את תמונת המצב. אין ספק שמה שאומר נציג משרד הפנים רלוונטי – 9-10 חופים קיבלו אישור לגבות דמי כניסה, אבל מה שמעניין את המתרחץ, את האזרח הישראלי, הוא איפה גובים ממנו כסף ואיפה לא, ולא משנה אם זה רשות הטבע והגנים, משרד הפנים או העירייה. אז המפה שחילקנו לכם מראה בדיוק באילו חופים גובים כסף. אתם יכולים לראות שזה בהרבה מאוד חופים, בין אם עבור חניה, ופעמים רבות בלי הכניסה עם רכב פרטי אין דרך להגיע לאותו חוף. זה נכון בעיקר במועצות האזוריות, בכנרת וכדומה, בין אם זה בשמורות הטבע, בין אם זה בים המלח, שם בכלל במועצה האזורית מגילות, מכיוון שמדובר בשטחים שאינם שטחי מדינת ישראל – זה המערב הפרוע, או בכל מקום אחר. אם תסתכלו, כל הנקודות שמסומנות במפה הזאת מראות, ויש מקרא שמבחין בין תשלום עבור חניה, תשלום באישור משרד הפנים או כל תשלום אחר.

בשורה התחתונה, הציבור מתרעם, ובצדק, כי כפי שאמרה יושבת-ראש הוועדה, בצדק, זה המעט שמגיע לאנשים בחינם, ליהנות מחול, מאוויר וממים בחוף הרחצה, וזה שייך קודם כול לציבור, וכך גם קובע החוק, לא רק אנחנו.

תודה רבה לך. הבנתי גם את תשובתך, שרוב החופים הם לעשירים בלבד.

את זה לא אמרתי. אני מבקש לתקן.

לא אתה אמרת. אמרתי שכך הבנתי.

זה לא מה שאני אמרתי. אני מבקש לתקן את הדברים.

אני אומרת שוב, יש אכיפה שלא נעשית בחלק מן החופים.

אני לא מקבל את זה, ברשותך, כבוד היושבת-ראש. מן הסיבה הפשוטה שבעניין האכיפה אני חייב לציין, בנקודות שיש לנו ממשק עם משרד הפנים אנחנו מטפלים באופן חמור אם נגבים כספים לא בהסכמתנו, ויעיד גם חבר הכנסת אזולאי לגבי טבריה, מה שהיה בחוף הנפרד. במקומות שאנחנו מאשרים אנחנו עובדים על-פי מה שהמחוקק איפשר לנו ומה שנקבע על-פי החלטת בג"ץ. אנחנו עושים את עבודתנו נאמנה. חניונים אינם בתחומנו, הם בתחום הרשות המקומית, על-פי חוקי-העזר העירוניים שלהם. אני מבקש לדייק מפני שיש דברים שהם בסמכותנו. לכן אני מקפיד לדייק.

חברת הכנסת תמר זנדברג, לאחר מכן מנכ"ל "צלול".

תודה רבה על הדיון. אני רוצה לברך גם את יושבת-ראש הוועדה וגם את חבר הכנסת דב חנין מהשדולה החברתית-סביבתית, ואת נאור ירושלמי מ"חיים וסביבה", שכבר שנים רבות מאוד מארגנים את יום הסביבה בכנסת. זה יום הסביבה הראשון שלי בכנסת, אבל נדמה לי שההדים של ימי הסביבה הקודמים בהחלט משפיעים ויוצרים כאן איזה אפקט מתגלגל מיום סביבה ליום סביבה, שכל שנה האפקט מתעצם ועולה, יותר ויותר נושאים מצטרפים תחת המטרייה הסביבתית.

נדמה לי שהיום כבר ברור לחלוטין, וכאן רואים את זה היטב, שהיא סוגיה סביבתית-חברתית. כלומר, בכל מקום שבו נמצא משאב טבע שיש בו ערכי סביבה וטבע, נמצא גם שהמקום הזה מתחלק, גם המפגעים שהוא מועד אליהם וגם המשאב עצמו כמשאב מתחלק בצורה לא שוויונית. אמרת את זה בצורה פשוטה – לעשירים בלבד. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם, גם במקרה החופים, שזה אחד המשאבים הטבעיים המרכזיים של ישראל. זה לא גז, לא פוספטים ולא נפט, אבל זה משאב ציבורי בדיוק כמו כל שטח פתוח ובדיוק כמו האוויר הנקי שאנחנו נושמים וכולי.
אני חושבת שההחלטה שלנו כאן, גברתי היושבת-ראש, צריכה להיות לקרוא להסתכלות כוללנית, גם מצד משרדי הממשלה, על נושא החופים. לא ייתכן שרשות שמורות הטבע מסתכלת בזווית הצרה שלה, ו"הורדוס בנה פה", ומנהלים את הגן הלאומי והכול מצוין; והרשות המקומית, שהיא גם בעצמה לפעמים חבוטה ומוטלות עליה הרבה מאוד מטלות ללא כלים וללא אמצעים, נמצאת בין הפטיש לסדן: מצד אחד צריכה לגבות, מצד שני צריכה לספק את השירותים לאזרחים.

התוכניות – אני מציעה שבעתיד נקיים דיון על כך שגם התוכניות הקיימות, יש מספיק מקרים כאלה, שמגיעות לוולחו"ף מקבלות אישורים לבנייה על חופי הים למרות התוכניות שמונעות את זה, ויש דוגמאות לכך.
בקיצור, החופים יותר מדי מופקרים, מיותר מדי כיוונים, מיותר מדי גורמים שנוגסים בהם ובסופו של דבר נוגסים במשאב הציבורי.

לכן אני מציעה שנסכם בקריאה שאיזה גורם אחד – איני יודעת אם ועדה בין-משרדית או אנחנו כוועדה או איני יודעת מי – יתכלל את ההסתכלות על נושא החופים, כמובן ביחד עם הארגונים, ויציב את הדבר הזה כמשימה לאומית, לשמור על החופים מכל הכרסומים האפשריים. תודה רבה.

מאה אחוז. מנכ"ל "צלול", בבקשה. בקצרה, כי אנחנו חייבים לסכם, ויש לנו עוד דיון על גזי חממה. לאחר מכן חבר הכנסת דב חנין.

קודם כול, אני מצטרפת למברכים.
אני רוצה לומר רק דבר קצר לגבי התשלומים שנגבים בכניסה לחופים. פשוט הרגע קיבלתי אי-מייל עם נתונים על מבצע שערכנו אתמול שבדק מחירים בכניסה לחופים, מחירי עלויות וכולי. מתוך 10 חופים שבדקנו, גם בחוף זיקים ובשבי ציון ביקשו כסף. ביקשו 12 שקלים, שזה יותר ממה שצוין כאן.

אמרתי: 12 שקל.

הוא אמר: עד 12 שקלים.

סליחה, בסדר.

זיקים ושבי ציון הם לא במסגרת החופים שאושרו.

הם במסגרת החופים שאושרו.

אתמול או שלשום היה "פוסט" בפייסבוק, שמייצג מאוד את המצב בחופים. היה שם בחור שסיפר שהוא היה בחוף גבעת עלייה בתל-אביב, ביקשו ממנו מחיר מופקע על כיסאות ושמשיות, לא הסכימו לתת לו קבלה, לא הסכימו לתת למשפחה שישבה לידו לשבת על כיסאות שלהם שהם הביאו מן הבית, וכאשר פנו לפקחים בחוף הפקחים אמרו: זה לא אנחנו, זה חברת "אתרים". אני חושבת שזה מגלם המון מן הבעיות שאנחנו רואים בחופים. קודם כול, נושא האכיפה והפיקוח. אם כבר יש פקחים שמסתובבים בחוף ועושים הפרדה בין החברה העירונית- - -

הפקחים על החוף הם של העירייה?

כן, של העיריות. תגידו שמשרד הפנים גם אחראי על זה, זה בסדר.

אתם מספיק אחראים. אל תיקח את זה ללב, אשר. מה שאתה צריך לעשות עשית בסדר בחופים שבהם נגבים עד 12 שקלים, אבל יש לנו עוד דברים, יש עוד תשלומים אחרים. בסוף צריך להסתכל על זה בהסתכלות נרחבת.

ההערה היתה לעמותת "צלול". היא מבינה בדיוק למה אני מתכוון.

בסדר, קיבלתי. אני שמעתי 10 שקלים. אני מתנצלת.

אנו מציעים, מעבר לעובדה שיש פה בעיה, שהפקחים לא מגבים פה, לא נותנים פה שירות שאמורה לתת חברת הניהול העירונית בחוף, בהתחשב בעובדה שיש לנו בעיה עכשיו גם עם הפרויקט של חוף נקי, שהמשרד להגנת הסביבה נאלץ לקצץ בגלל בעיית תקציב, שזו בעיה חמורה בפני עצמה, אולי היה צריך לדרוש שהפקחים בעירייה יתחילו לתת דוחות גם לאנשים שמשליכים אשפה, שזה נושא שבכלל לא מדברים עליו.

בכל זאת גובים כסף, לא?

בדיוק, ואנחנו גם משלמים להם בארנונה שלנו את המשכורות שלהם.

אם אנחנו נוגעים בארנונה – אני מצטערת שאני קופצת פה מנושא לנושא אבל לא ניתן לי זמן רב – אבל לחוף כרמל, לצורך העניין, מגיעים אנשים מכל הארץ ולכן האנשים שמשלמים ארנונה בחוף כרמל הם לא אלה שצריכים לממן לבדם את הטיפול בחופים האלה. זה בעיה בפני עצמה. נכון וחשוב שיהיו לנו חופים פתוחים ונקיים ככל האפשר, גם חופים שהם לא מוכרזים.

מאה אחוז. תודה רבה לך. חבר הכנסת דב חנין, ולאחר מכן מנכ"ל רשות הטבע והגנים.

סליחה, אם אפשר, רק עוד נושא אחד, על הבדיקות של משרד הבריאות את איכות המים. משרד הבריאות עורך את הבדיקות בימים קבועים יחסית והחברות, הארגונים שמזרימים מים יודעים מתי עליהם לעצור את הזרמת התמלחות שלהם והשפכים בימים בהם נערכת בדיקה.

הבנתי. נבקש מהם שיעשו את זה באקראי ובהפתעה.

הם עוצרים את ההזרמה יומיים לפני, כשיודעים, כדי שהפרמטרים יהיו נקיים. זה באמת בעיה.

חברתי מ"צלול", זה לא כל-כך פשוט ואנחנו לא נולדנו אתמול.

תודה, גברתי יושבת-ראש הוועדה. 5 מברקים ב-5 נושאים.

אני מברך מאוד על הדיון הזה. הייתי רוצה לראות אותו כפתיחה של סדרת דיונים על מה שקורה בחופי הים שלנו, כי יש כאן באמת סוגיות מאוד-מאוד כבדות, שכל אחת מהן ראויה לדיון נפרד.

מברק ראשון. נושא התכנון – יש על חופי ישראל שורה ארוכה של איומים חדשים כתוצאה מתוכניות ישנות. צודק היועץ המשפטי של הוועדה כשהוא אומר שרשויות התכנון צריכות לבצע את חובתן. הטרגדיה היא שהן לא מבצעות את חובתן, בין היתר גם בטענות משפטיות. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח, מי צודק ומה צודק ואיך קורה ומה קורה ומה הפרשנויות והשאלות הכלכליות שהזכיר פה נציג מינהל התכנון. חייב בנושא הזה להיעשות סדר. אין לנו זמן ואין לנו יכולת להמשיך את ההפקרות הקיימת. המילה "הפקרות" היא המילה הכי מתונה שיכולתי לבחור כדי לתאר את המצב הזה.

לכן אנחנו חייבים לקדם את הצעת החוק שהוזכרה כאן קודם בדיון, הצעת חוק שדורשת בחינה מחדש של כל אחת מ-91 התוכניות שאנחנו יודעים עליהן היום. לא לבטל אותן, אבל לשקול אותן ולבחון אותן. אחרת, גברתי היושבת-ראש, יהיו לנו פה בוועדה, כפי שהיה לך דיון על פלמחים, ואני מברך אותך על הדברים שאמרת בדיון הזה, יהיו לנו עוד 90 תיקים נוספים, כל תיק כזה יגיע לוועדה הזאת. צריך להיות פתרון מערכתי כולל אחד.

"שלטון היד המתה". פה יש שלטון היד המתה. מתוך הקבר צומחות התוכניות העותומניות והמנדטוריות ושולטות עלינו. הגיע הזמן לסיים את השלטון הזה.
מברק שני, זיהומים וסכנות, קידוחי גז – שאל פה חבר הכנסת פייגלין, שלא נמצא אתנו, האם יש איומים מקידוחי גז. יש איומים מקידוחי גז ויש איומים הרבה יותר קשים מקידוחי נפט שיהיו מתחת לשכבת הגז, בעומק של ultra deep water. זה נושא הראוי לדיון מיוחד בוועדה הזאת. יש פה מחויבויות בינלאומיות של ישראל ושאלות אחרות, אבל קודם כול אנחנו חייבים לעצמנו ולשמירה על העתיד שלנו.

נושא דמי כניסה – אומר רק במשפט, גברתי – זה ראוי לדיון נפרד.

נושא נוסף שאני רוצה לציין במשפט, התחלנו את עונת הרחצה. אחד האבסורדים הגדולים, ואני שמח שנציג המצילים נמצא אתנו כי אתו יש לי שיתוף פעולה ארוך שנים בעניין הזה, אבל אנחנו לא מצליחים ביחד להתקדם.

כי הוא בחר פרטנר לא נכון. ממתי מציל הולך עם דב חנין? אני יכולה להבין את זה? ראית אותו בים לאחרונה?

הוא רואה אותי בים כי אני מגיע מוקדם.

קיבלת הזמנה ברגע זה.

הרמת לו להנחתה, כי בדיוק המשפט הבא שלי היה: הנה יש לנו פרטנרית חדשה. אני נותן לך את האתגר. תראו את האבסורד, במדינת ישראל חופי הרחצה בשיא העונה, היום כשהשמש שוקעת בשעה 19:30, ועוד מעט עם שעון הקיץ היום גם יתארך, אבל עזבו, היום השמש שוקעת ב-19:30-20:00 אך החופים נסגרים בשעה 17:00. האם זה לא טירוף?

לא בכולם. בנתניה הם נסגרים בשעה 19:00.

בתל-אביב בשעה 17:45.

הרשויות המקומיות קובעות את מועד סגירת החופים?

כן. על-פי חוק-העזר העירוני הרשויות המקומיות קובעות את לוחות הזמנים שלהן מן הבחינה הזאת. בדרך כלל בקיץ מאריכים, אבל בחודשים שלפני ואחרי לא מאריכים.

מאריכים ל-5:45. זה בדיוק השעה להיחשף לשמש.

נקיים על זה דיון.

אשמח, מצוין.

והערה אחרונה, אני מצטרף למה שאמרה חברת הכנסת זנדברג לפניי. כל הנושא הזה מחייב טיפול מערכתי ולכן הגיע הזמן שנקים בישראל רשות ים וחופים שתאחד את הטיפול בכל ההיבטים של נושא הים. יש פה אנשים נפלאים שעושים את העבודה שלהם. כל הכבוד לכם, גם המשרד להגנת הסביבה, גם משרד הפנים וכל המשרדים האחרים. הגיע הזמן לאגם את זה למערכת אחת, עם סמכויות, עם כוחות, שכולם יישבו במקום אחד. תודה רבה.

תודה רבה לך. רשות הטבע והגנים, לאחר מכן חבר הכנסת אזולאי, עוד דובר אחד – ראש המועצה, ואנחנו מסכמים.

אשתדל לעשות את הבלתי אפשרי ולדבר בקצרה על נושא כל-כך חשוב.

אין מה לעשות. אנחנו נקיים עוד דיונים.

לדעתנו מצב החוף בישראל לא טוב, למרות האופוריות ששוררות כאן. לא מדובר רק על הבנייה החדשה אלא גם על בנייה ישנה שעדיין לא הוסרה. מדובר על לכלוך, חוף הים בישראל בעיקרון מלוכלך מאוד. מדובר על היעלמות חול מהחופים, יש מקומות בהם צריך להוסיף היום חול, למשל בקיסריה שהזכרת אין חול, כל החול מלאכותי וצריך להביא אותו בכל יום מחדש, אחרת לא יהיה שם חול. אם ימשיכו להקים עוד ועוד מרינות, אז בכלל לא נראה את המצרך הזהוב הזה בחופים שלנו.

כאשר אנחנו מסתכלים על החוף אנחנו מסתכלים על הקונפליקט בין האדם לטבע, מנסים לאפשר לשניהם לחיות ביחד, אבל הטבע כאן בהחלט נשחק, מקבל מכה פעם אחר פעם. אנחנו מסתכלים לא רק על החוף אלא גם על הים שליד החוף, גם על הגב של החוף, שגם הוא הולך ונשחק. לא נותנים לנו להכריז, לא על שמורות ימיות ולא על שמורות יבשתיות על החוף, וזה האמצעי היחיד שאנחנו מכירים על מנת לשמור על החוף.

נושא הפיקוח – כפי שראיתם בעיתונות בזמן האחרון, האלימות כלפי הפקחים שלנו, בייחוד בחופי הים, פשוט עברה כל גבול אפשרי. בתי-המשפט לא עונשים אותם, המשטרה עסוקה בהרבה דברים חשובים ולא תמיד יש לה זמינות לתת לנו תשובות לפקחים שמותקפים.

יש הרבה אלכוהול בים, בגלל זה.

יש הרבה אלכוהול בים, אבל זה לא רק האלכוהול.

בערב.

גם במשך היום, בשמש הנחמדה יש הרבה אלכוהול. לא בקבוקי זכוכית, התחילו להכניס את האלכוהול לבקבוקי פלסטיק וכולם שותים.

שאלת על איסור נהיגה בחוף – אנחנו אמונים על זה ביחד עם כל משרדי הממשלה, בייחוד משרד הפנים. איסור נהיגה בחוף בעייתי ביותר – טרקטורונים אנחנו חוסמים עם סלעים אך זה לא תמיד עוזר.

האיסור לא בעייתי, האכיפה בעייתית.

הבנתם, אתם אנשים חכמים, אתם מבינים גם כשאני אומר חצי משפט.

לגבי התשתיות, שאל חבר הכנסת פייגלין שהיה פה קודם על תשתיות הגז. רק צריך להזכיר דבר אחד שלא מדברים עליו, והוא מתקני הנזלה. כאשר רוצים לייצא את הגז – כל זה כרוך במתקני הנזלה שיישבו על החוף, שזה איום גדול מאוד על חופי הים.
שאלת על המחירים – בשתי מילים, רוב החופים שלנו הם אתרים ארכיאולוגיים, אתרים לאומיים, שמתוקף תקנות המאושרות על-ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים אנחנו גובים כסף כחלק מהגבייה והתקציב של רשות הטבע והגנים הלאומיים. רק לידיעתכם, כל חופי הים, למעט אחד אצלנו, כולם מפסידים יותר ממיליון שקל לחוף. את הכספים האלה אנחנו מביאים ממקומות אחרים שבהם גובים מן הציבור. אני לא יודע איך מחזיקים חוף בלי תקציב. נורא כיף להגיד שהחוף הוא משאב ציבורי והוא חינם לכולם, אבל מישהו צריך לממן את זה. אם הכנסת הנכבדה תחליט ששר האוצר יקציב לצורך הנושא הזה את המיליונים שצריך להקציב, אדרבה, מצוין, אנחנו לא מתעקשים, אבל צריך לקחת בחשבון את עלויות אחזקת החופים.

אנחנו נעסוק בנושא המחירים.

ומשפט אחרון, אחד הדברים שאנחנו עושים עכשיו, חשוב מאוד שכולם יידעו, ביום חמישי הקרוב נפתח בחוף אפולוניה את שבוע "אהבה, אדם וים" ביחד עם המועצה לישראל יפה. בעצם השבוע הזה נועד לרתום את הציבור הרחב לבוא ולהשתתף בהגנה על חוף הים. אם חשוב לאנשים פה להגיע, ביום חמישי הקרוב אחר הצהרים נשמח לארח אתכם.

תודה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. אני מצטערת, אני יודעת שיש הרבה מאוד אנשים שרוצים לדבר אבל לא נספיק. נקיים עוד דיונים ואני מתארת לעצמי שתוכלו להתבטא בדיונים האחרים.

תודה לך, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה קודם כול לברך על הדיון הזה. אעשה את זה טלגרפית.
יש שני נושאים שהחוק מחייב אותם, אחד זה לא לגבות דמי כניסה בחופים. לצערי הרב במקומות מסוימים, כפי שאשר גרנר אמר, מתירים את הגבייה, ויש מקומות בהם לא מאשרים גבייה ובכל זאת גובים כסף, ואין סנקציה. זאת הבעיה. אנחנו צריכים לתת על כך את הדעת. צריכה להיות סנקציה כנגד אותן רשויות מקומיות שגובות כסף בחופים בניגוד לחוק.

מכובדי, אשר גרנר, בזמנו ביחד עם הנציג שמטפל בחופים טיפלנו בנושא של טבריה. אתה יודע בדיוק כמה התכתבויות היו בנושא הזה. בשורה התחתונה, עדיין ממשיכים לגבות שם כסף.

קיבלו אישור. שר הפנים אישר.

בסדר, פתרנו את הבעיה. אז אתה רואה שהם קיבלו אישור. איפה הועילו חכמים בתקנתם? כלומר, כאשר לא מאפשרים לגבות אין סנקציה, אז תנו להם היתר.

נכשיר את השרץ.

אגב, זה היה השר מן המפלגה שלך.

אתה יודע שגם כאשר הוא היה שר אמרתי את מה שצריך להגיד, וגם עכשיו אני אומר את זה.
הדבר השני, על-פי החוק, בכל רשות מקומית צריך שיהיה חוף נפרד. גם פה לצערי הרב לא כל הרשויות המקומיות מוכנות לתת חוף נפרד לציבור שמשתמש בזה.

תיקון – זה על סמך שבאים נציגים של המועצה ומבקשים את זה. איפה שיהיו פניות – אנחנו כמשרד הפנים נסייע. אני מודיע בקול רם, איפה שיש פניות אני מסייע.

נתבקשנו לדבר טלגרפית אז אני עושה את זה. על-פי החוק, כאשר חברי מועצה דורשים הקמת חוף נפרד צריך לקבל. יש מקומות בהם ראש העירייה "מצפצף" ולא נותן חוף נפרד. השאלה מה הסנקציות שעומדות בידיכם. אין לכם סנקציות.

אין.

אולי החוף הנפרד יהיה בתשלום... סתם...

כרמל סלע, בבקשה, בקצרה.

הנושא מורכב מאוד. אני לא מחדש. לסיכום אני יכול להגיד שתמר זנדברג מאוד צודקת – צריך להקים רשות לשמירה או לטיפול בחופי הים.
אבל יש כאן שתי נקודות מאוד-מאוד משמעותיות. מה לעשות שעם ישראל הוא עם מלכלך. לשמור על ניקיון זה לא פשוט, מאוד מסובך לשמור על ניקיון. מועצת חוף הכרמל מאוד שמחה על חוף הים הארוך שלה, 35 קילומטרים חוף.

זכיתם.

נכון. אנחנו עושים ככל שיש ביכולתנו לנקות אותו, על אף שזה לא מתוקצב.

בכל שבת בכנרת מוציאים 1.2 מיליון שקל לצורך פינוי של שני חופים.

אני לא רוצה להגיד לכם כמה זה עולה לנו. קל להגיד "הכול בחינם", קל להגיד, אבל מצד שני, מי צריך לדאוג לניקיון ולטיפול ולאיכות החיים במקומות האלה?

כל אמא.

אני מצדיק את רשות הטבע והגנים הלאומיים שבחלק ממדינת ישראל כן גובה כסף, כי אחרת אי אפשר יהיה לשמור על המקומות האלה. למדינה מותר לגבות, אבל לרשויות המקומיות אסור לגבות.

הרשויות המקומיות והמדינה הן גוף אחד.

אנחנו לא מספיק מחונכים. בסך הכול קשה מאוד לטפל בכל הנושאים.

אני מסכים, כפי שאמרתי בהתחלה, אם יקימו רשות לכל הנושאים שקשורים בחופי הים זה ייטיב עם כולם.

תודה רבה. הדיון היום הוא דיון ראשון בסדרת דיונים. כאשר נכנסתי לתפקידי אמרתי שסוגיית חופי הים מעניינת אותי, גם בגלל שאני אוהבת את הים וגם משום שאני רוצה שאזרחי המדינה יוכלו ליהנות מן הים.

אגב, אנחנו כבר מ-9 בבוקר פה בדיונים, גם בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בנושא חופי הרחצה.

לכן אני חושבת שהחופים שלנו צריכים להיות נקיים ונגישים, לא רק מבחינת מחיר אלא גם שאנשים נכים יוכלו לבוא וליהנות מן הים וליהנות מן החוף ויוכלו להגיע לחוף בצורה ראויה.

אגב, אפשר להזמין את הוועדה לביקור בעיריית נתניה.

יש כאן הרבה מאוד סוגיות שנצטרך לדון בהן: כל סוגיית הפיקוח על המפגעים;
כל נושא חוף פתוח;
הקרן למניעת זיהום ים, שאני רוצה לדעת כמה כסף יש ומה עושים אתו;
קידוחי הגז;
נצטרך לדבר על המחירים בכניסה לחופים, כולל ברשויות המקומיות.

צריך גורם אחד שיתייחס לזה מערכתית, כי לאזרח לא כל-כך משנה אם זה המשרד הגנת הסביבה או משרד הפנים או הרשות המקומית או רשות הטבע והגנים, זה לא מעניין אותו. כאשר אזרח נכנס לחוף עליו לשלם כסף. זה מגיע בסוף למדינה, לקופת משרד האוצר, בדרך כזאת או אחרת, או חוזר לאזרח בצורה כזאת או אחרת, אבל הוא משלם כסף. אנחנו צריכים לעשות הכול שביולי-אוגוסט אנשים ייהנו מחופי המדינה ולא יצטרכו להוציא על זה כל-כך הרבה כסף. על כל דבר מוציאים פה כסף – על סרט, זה מחיר של הסרט והפופקורן והשתייה, ועל חוף ים, ולחוץ-לארץ אי אפשר לנסוע, ולאילת גם. אז מה יעשו? כל היום יישבו מול הטלוויזיה וישמינו? בסוף צריך לתת לאנשים גם אופציות להסתובב ולטייל בארץ וליהנות מנופי הארץ היפים שלנו במחיר סביר.
כל נושא דמי הכניסה – אמרתי, נעסוק בזה;

כל נושא הצעת החוק, שאני שוקלת ביחד עם הוועדה, שתאכוף את כל סוגיית התשלום, גם על רשות הטבע והגנים הלאומיים;

תוסיפי את נושא החינוך וההסברה על הים. זה נושא כבד.

חינוך והסברה על הים, זה נושא חשוב, נכון, אתה צודק;

סוגיה של שעות סגירת החופים בקיץ – צריך לבדוק גם את זה;

פקחים שייתנו דוחות על השלכת פסולת על החופים;

משרד הבריאות – תערכו בדיקה אקראית, שלא "יעבדו" עליכם.

עושים, וקשה מאוד "לעבוד" עלינו. לא מדויק לומר שזה תמיד רוטיני. יש בדיקות מיוחדות, והרבה.

הקמת רשות ים וחופים – זה הדבר הכי טוב שיכול להיות. צריך לבדוק עם המשרד להגנת הסביבה איך אפשר לעשות כזה דבר ומה העלות של הסוגיה הזאת;
אלכוהול בחוף – זה גם כן סוגיה שצריך לבדוק איך מטפלים בה;

חופים נפרדים – אני כמובן בעד חופים נפרדים וצריך לאפשר לאנשים דתיים גם ליהנות מן החוף.

חבר הכנסת אזולאי, אני בעד להקים צוות של שני אנשים מן הוועדה.

אני עכשיו באופוזיציה.

זה שאתה באופוזיציה לא אומר שאתה לא עובד. אני בעד להקים צוות. הנה, אם אתמול נבחרו שני אנשים מן האופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים מי אני שאגיד שבוועדת הפנים והגנת הסביבה לא ייבחרו אנשי אופוזיציה.

אתמול הטלת עליי את מירון, היום את החופים. הרי לא אקבל שעות נוספות...

לא הטלתי עליך את מירון.

תמר זנדברג ודוד אזולאי, אתם יכולים לרכז את כל הסוגיות, את כל הנושאים המהותיים לבדיקה ולטיפול? לא לבוא עכשיו עם הצעות גרנדיוזיות שאי אפשר לבצע אותן ואי אפשר לקיים אותן. זה בטווח הארוך. כולנו רוצים את הטווח הארוך. עכשיו, ליולי-אוגוסט הקרובים. אני אלך מחר בבוקר למכולת, אני רוצה שיהיה לי כסף לקנות. לא מה שיהיה בעוד 5 שנים. נטפל גם במה שיהיה בעוד 5 שנים, אבל כרגע ליולי-אוגוסט תבדקו את המשמעות של הנושאים. אתם צוות, תעשו את זה, תבואו עם המלצות בתוך שבועיים ואז נקיים ישיבת מליאה. אם צריך תהיה פנייה עוד לפני כן לשר הפנים, לשרת הבריאות, לשר להגנת הסביבה, לשלטון המקומי, לכל הגורמים הרלוונטיים. תבואו ותציגו ונראה איך אנחנו מקדמים את העניין.

תודה רבה ושיהיה לנו יום טוב.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>