PAGE
36
ועדת הפנים והגנת הסביבה
27/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 31>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ח בסיון התשע"ג (27 במאי 2013), שעה 10:00

<חוף פלמחים - תמונת מצב>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
תמר זנדברג

>
רות יוסף - ממונה על מחוז המרכז, משרד הפנים

דניאלה פוסק - מתכננת מחוז מרכז, משרד הפנים

ורד אדרי - מתכננת, המשרד להגנת הסביבה

מרב פלג - אגף תכנון, משרד התיירות

ערן ניצן - סמנכ"ל בכיר פיתוח תשתיות והשקעות, משרד התיירות

רינה פורטנוי - עוזרת שר התיירות, משרד התיירות

אסף גולדפרב - ר' מדור מרכז אגף תכנון, משרד הביטחון

עמנואל עטיה - אגף תכנון - ר' ענף תשתיות ופריסה, משרד הביטחון

אילן דגני - מנהל אגף שיווק, מינהל מקרקעי ישראל

מירה אבנרי - מתכננת מחוז מרכז, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יובל פלד - מנהל חט' תו"פ, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יוסי לוי - ארכיאולוג מרחב מרכז, רשות העתיקות

שלמה אלימלך - ראש המועצה, המועצה האזורית גן רווה

פנחס מלכה - נציג היזמים

אופיר אשר - נציג היזמים

רפאל נבון - עו"ד - יזמים

יהונתן הראל - מתמחה במחלקה המשפטית, אדם טבע ודין

קרן ההלפרין-מוסרי - סמנכ"לית, אדם טבע ודין

גדי קולקר - מתנדב, מגמה ירוקה

דנה לוסטיג - דוברת, הועד למען הצלת חוף פלמחים

עדי לוסטיג - מייסדת, הועד למען הצלת חוף פלמחים

אביגיל עמית - לוביסטית, חברת אימפקט

תומר רוזנר

יפה שפירא

שרון רפאלי
<חוף פלמחים - תמונת מצב>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בדיון בסוגיית חוף פלמחים, כפר הנופש. הנושא הזה נמצא כבר משנת 2000 על סדר היום הציבורי, הממשלתי. יוזמת המועצה האזורית גן רווה להקים כפר נופש ברצועת חוף פלמחים דרומית לקיבוץ פלמחים. בשנת 2004 יצאו למכרז. החברה שזכתה במכרז היא חברת "אבלין". היא נמצאת כאן החברה שזכתה? לא נמצאים פה.

הם הוזמנו.

בשנת 2008 החלו ההתנגדויות להקמת הכפר מכיוון שהכפר אמור להיבנות עד 100 מטר מרצועת החוק, וזה נוגד את הצעת חוק החופים שאושר ב-2004. החוק אומר שאי אפשר לבנות 100 מטר מקו החוף, ו-300 מטר ממנו מחייבים היתר מיוחד. ועדת הפנים התכנסה, ביקשה להעביר את זה למבקר המדינה, מבקר המדינה ביקש להעביר את זה ליועץ המשפטי לממשלה. עורכת הדין שרית דנה דנה בנושא ואמרה שאין שום בעיה עם המכרז – הוא עמד לפי נהלים, פעל כשורה, וחוק החופים החדש לא חל על כפר הנופש. למרות עמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה השר להגנת הסביבה לשעבר גלעד ארדן פנה בהצעת מחליטים לממשלה, וביקש לבטל את הפרויקט יחד עם ארגוני סביבה והגורמים הנוספים. הממשלה החליטה לבטל את הפרויקט. בימים אלה אנחנו נמצאים בשלב של גישור.

היא החליטה גם להכריז על זה כגן לאומי.

הוועדה המחוזית?

לא, הממשלה.

בימים אלה אנחנו נמצאים בגישור. המגשר הוא מני מזוז. החברה טוענת לפיצוי של 100 מיליון שקלים בעקבות ההיערכות וההכנה שלהם לכפר נופש, והמדינה מצדה מוכנה לשלם כ-15-10 מיליון שקלים. זה הסטטוס של ההתגלגלות משנת 2000.

הממשלה החליטה לבחון את התכנית מחדש. היא לא החליטה פוזיטיבית לבטל.

היא החליטה להעביר את זה לוועדה מחוזית.

לוועדה המחוזית כדי לשקול את הנושא שוב.

כרגע כל הפרויקט נמצא בהקפאה. אם הולכים לגישור זה אומר שהממשלה כן רוצה ללכת לכיוון של גן לאומי ולא של כפר נופש. זה מה שאני מבינה מהחלטת הממשלה, אחרת לא היו הולכים לגישור.

החלטת הממשלה דיברה על בחינת התכנית מחדש, ובמסגרת זאת גם רשות הטבע והגנים מציעה תכנית להפוך את המקום לגן לאומי.

בסדר גמור. זה אומר שבהפיכת המקום לגן לאומי אנחנו לא הולכים לכיוון של כפר נופש, ולכן הגישור קיים כדי להגיע לאיזונים ותיאום בין החברה שזכתה לבין המדינה.


לפני שנדבר על סוגית חוף פלמחים, לתשומת לב משרד הפנים – ואני גם אדבר על זה עם השר – אנחנו בכלל צריכים לשמור על חופי המדינה. אין לנו הרבה חופים. כאזרחים אנחנו רוצים ליהנות ממשאבי הטבע שלנו ומהחופים. אנחנו לא צריכים לנסוע לחו"ל כדי ליהנות מחופים. יש לנו פה חופים נהדרים. אנחנו צריכים לראות, עם כל הכבוד לתיירות ולבתי מלון ולעסקים, שלא יהיו בקרבת חוף, אלא שכאזרחים נוכל ליהנות מהחופים. את זה אני גם אומרת כאן למשרד התיירות. אנחנו בעד תיירות, אנחנו בעד קידום תיירות, אבל בסוף אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את האיזון הנכון בין מדינה שרוצה לעהביא תיירות ולעודד עסקים, אבל מצד שני גם לשמור על משאבי הטבע שלנו וליהנות מחופי המדינה. אחת הסוגיות העיקריות שאני מתכוונת להתעסק בה זה בנושא חופי המדינה – גם בנושא המחיר של כניסה לחופי המדינה, שאנחנו צריכים לשלם על זה כל כך הרבה כסף, וגם מכך שאנחנו רוצים ליהנות מחוף נקי, לא מזוהם וזמין כדי שנוכל ליהנות מהחופים של המדינה. זה פתיח לסוגיית החופים. אנחנו נכנסים עכשיו לעניין של פלמחים.

אני רוצה לשמוע קודם כול את משרד הפנים: איפה עומד המשא ומתן? האם ישנם עוד פרויקטים לאורך חופים? קראתי את דוח מבקר המדינה, וראיתי שיש שם עוד כמה תכניות להקים כפרי נופש או משהו בסגנון עד 100 מטר מחוף הים. זה שהחוק התקבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להחיל את זה על פרויקטים שהיו. אני מזכירה לכם שאת חוק ששינסקי החלנו מצוין. זאת אומרת כשזה נוח מחילים, וכשהזה לא נוח, כנראה, לא מחילים. אז אנחנו צריכים להחליט כיצד אנחנו פועלים כשמדובר במשאבי טבע גם אם זה לא מכניס כל כך הרבה כסף לקופת המדינה.

מי יכול להציג פה את עמדת הממשלה בעניין הפיצוי?

זאת שאלת מיליון הדולר שאני לא חושב שמישהו יכול להציג אותה.

מנהל מקרקעי ישראל מנהל את המשא ומתן הזה.

הם אישרו שהם באים.

מישהו יכול לעשות בדיקה מה קורה עם ממ"י?

נתחיל עם משרד הפנים.

שמי דניאלה פוסק, ואני מתכננת מחוז מרכז. מתוקף תפקידי אני יכולה להתייחס כמובן למה שקורה במחוז מרכז, ובוודאי למה שקורה בתכנית הזאת. אנחנו מדברים על כפר נופש שמעוגן בתכניות הן ברמה הארצית, הן ברמה המחוזית והן ברמה המקומית. בעקבות החלטת הממשלה שהייתה ב-2010 שהפנתה את הנושא למוסדות התכנון בבקשה לבחון את הנושא בלי אמירה פוזיטיבית או נגטיבית, כמו שנאמר, אלא פשוט פנתה למוסדות התכנון בבקשה לבחון את הנושא, התקיים דיון בוועדה המחוזית ונקבע כי ייבחנו חלופות לכפר הנופש באותו תחום שמיועד לכפר נופש על-פי תכניות מתאר ארציות ועל-פי תכנית המתאר המחוזית שתקפה באזור.

מה זאת אומרת "לפי אותו אזור"? אבל האזור הוא עד 100 מטר מהחוף, וזה בניגוד לחוק החופים.

אני אתקן ואבהיר. כפר הנופש כפי שהוא מתוכנן נמצא מחוץ לתחום 100 מטר מהחוף. הוא נמצא בין 100 מטר ל-300 מטר. ככה הוא תוכנן, וככה הוא קודם. הוא קודם על-פי תכניות מאושרות. המחאה שהתעוררה נגד כפר הנופש והבקשה של הממשלה לבחון את זה מחדש התייחסה לכפר נופש שאינו נמצא בתחום 100 מטר, אלא מחוץ להם.

אז למה היא התנגדה לו?

אני כרגע מדווחת.

אז אני שואלת – איפה ההתנגדות? למה הייתה התנגדות? אם זה נמצא לפי חוק החופים החדש אז מה הבעיה?

מכיוון שהמחאה הציבורית שקמה באותה תקופה התייחסה לעצם חסימת מעבר של חוף שהוא היום חוף פתוח, והוא הופך לחוף בנוי על-ידי כפר נופש. מכיוון שאותו אזור גובל מצד אחד בקיבוץ פלמחים שנמצא מצפון לאותו אזור, ומדרומה לו – בגן לאומי; שגם הוא גן לאומי שנמצא היום בהחזקה של רט"ג.

לגן לאומי אין התנגדות של התושבים?

להפך. רוצים שזה יהיה גן לאומי.

במקביל לבדיקת החלופות שנעשתה בידי רט"ג פעלה רשות הטבע והגנים והגישה תכנית אשר מסדירה את אותם שטחים שיכולים להצטרף לגן הלאומי, ואותה תכנית מבטלת במהותה את כפר הנופש. התכנית הזאת הוגשה לוועדה המחוזית ונדונה פעם אחת ב-18 בפברואר השנה. מאחר שהוועדה המחוזית הייתה ערה לכך שביטול כפר הנופש אינו רק עניין מחוזי, אלא מביא אתו שינוי של שתי תכניות מתאר ארציות שאינן בסמכותה של הוועדה המחוזית, אלא של המועצה הארצית – אחת מהן היא תמ"א 13 שהיא תכנית המתאר הארצית אשר מעגנת את כל נושא החופים במדינת ישראל, כולל מיקום של אתרים לתיירות ולנופש ופנאי ומסמנת את כפר הנופש בתוכה, ותמ"א 12 שהיא תכנית מתאר ארצית לתיירות אשר קובעת כי ביטול של כפר נופש יכול להיעשות אך ורק לאחר שנבחנו ונמצאו חלופות לאותו כפר נופש. מכיוון שכך סברה הוועדה המחוזית כי מן הראוי לדעת מהי מדיניות המועצה הארצית שאמונה על כל נושא התכנון ברמה הארצית.

לאחר קיומו של אותו דיון התקבלה חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עורכת הדין שרית דנה שסברה כי מן הראוי שהוועדה המחוזית תדון בכפר הנופש לגופו ולא תמתין להכרעת המועצה הארצית. לפיכך אנחנו מביאים את תכנית מ"ח 297 שהיא אותה תכנית שמסדירה את גן לאומי פלמחים ומבטלת את כפר הנופש לדיון נוסף אשר יתקיים במהלך חודש יוני.

זאת אומרת אתם מעלים את כפר הנופש.

לא.

סליחה, את ביטול כפר הנופש והעברתו לגן לאומי.

ביטולו.

ביטולו. כי אין אלטרנטיבות.

למה אין אלטרנטיבות? אומרים פה שיש אלטרנטיבות.

אני אציין בעניין הזה שכל החלופות שנבדקו – ובכך התמקד הדיון שכבר התקיים בוועדה המחוזית – החלופות שהוצגו ונעשו נפסלו כולן משיקולים כאלה ואחרים – בין אם משיקולים של משרד הביטחון ובין אם משיקולים אחרים. לפיכך נמצא כי לא קיימות חלופות בתחום הכתם שמיועד לכפר נופש בסביבת פלמחים.

זאת אומרת רק כפר נופש יכול להיות שם. גן לא יכול להיות.

לא. גם גן לאומי.

התכנית שהוגשה מבטלת את כפר הנופש.

את זה הבנתי. מה החלופות?

עד היום לא נמצאו חלופות לכפר נופש.

החלופה התכנונית היא גן לאומי.

תכנית המתאר 12 לתיירות קובעת שביטול של כפר נופש יכול להתבצע לאחר שנמצאו חלופות לאותו כפר נופש. בבדיקות ובחלופות שנבחנו על-ידינו לא נמצאה חלופה. זה המצב. היום עומדת לפתח הוועדה המחוזית תכנית שמבטלת כפר נופש, הופכת את האזור לגן לאומי כאשר לא נמצאה חלופה למיקום אחר לכפר נופש.

מיקום אחר באותו מרחב תכנון?

באותו אזור.

מה זה נקרא "באותו אזור"?

באזור פלמחים.

למה אנחנו חייבים למצוא מקום אחר לכפר נופש?

כי זה מה שאומרת תמ"א 12.

תכנית מתאר ארצית 12 שהיא תכנית מתאר לתיירות מגדירה את המטרות של פריסת התיירות במדינת ישראל; היא נותנת דגש - -

אז בסדר, היא מגדירה את פריסת המטרות. היא הגדירה פריסת מטרה באזור פלמחים שהיא מטרה לא ראויה לכפר נופש. אז מה הבעיה? למה צריך למצוא באותו אזור כפר נופש אחר?

מכיוון שתכנית המתאר הארצית שהיא חוק דורשת בחינת חלופות. את אומרת התכנית היא חוק מבחינתנו. אנחנו כמובן פועלים על-פי חוק. החוק אומר לנו שאם אנחנו רוצים לוותר על כפר נופש צריך למצוא לו חלופה.

אבל הוא לא חייב להיות באותו מקום.

לא חייב להיות באותו מקום.

זאת בדיוק הסיבה שבגללה פנינו למועצה הארצית.

בקרבת מקום.

מה זאת אומרת "בקרבת מקום"?

זאת אומרת לא באילת. זה אומר – בקרבת מקום.

זה ממש לא נכון.

זה מה שכתוב בחוק.

זה לא כתוב בחוק.

זה לא מה שכתוב.

אז מה כן כתוב?

רגע, שנייה. משרד התיירות, אתה יכול בבקשה להסביר לי מה כן במקום המקום? רק כדי להבין את זה.

כמו שתואר פה, תמ"א 12 זאת תמ"א לתיירות. באופן כללי צריך להבין שייעוד למלון, למשל בירושלים או בתל-אביב, תמיד נמצא בסכנה כי נדל"ניסטים הרבה פעמים רוצים את הקרקע כדי להפוך אותה למבנה מגורים, זה הרבה יותר כלכלי. לכן תמ"א 12 מגִנה על הייעודים הללו בלי לפרט איפה הם נמצאים. היא אומרת שאם רוצים לבטל ייעוד תיירותי ראשית צריך לקבל את אישור משרד התיירות, אבל יש גם לבדוק עוד חלופות למלון משום שיש לנו מצאי להקמת מלונות בישראל, ואנחנו לא רוצים לדרדר ולצמצם אותו – אנחנו רוצים לבנות בתי מלון בישראל. לכן כשגוף תכנוני רוצה לבטל ייעוד של בית מלון הוא צריך לפחות לבדוק חלופות.

אוקיי. אבל איפה החלופות צריכות להיבדק?

איפה אפשר לבנות במקרה הזה כפר נופש או מלון? בקרבת מקום.

אז כן בקרבת מקום או לא? אם ככה, צודק ראש המועצה.

זה לא אומר – אני אומר את זה בפתיחות אף על פי שאני משרד התיירות – לא ניתן לבטל ייעוד ללא מציאת חלופות. מה שחשוב זה לבדוק.

זה חשוב לי לשמוע.

אפשר להגיד תיאורטית, בדקנו, אין אפשרות להקים שם מלון אחר, ועדיין אנחנו ממליצים לבטל. אבל לזה צריך את אישור המועצה הארצית, כמובן – דרך אגב, מטעמים מיוחדים אפשר לעשות. רשום כך בחוק.

יש נוסח של התמ"א?

יש, אני יכולה להקריא לך את זה.

אז אפשר אולי להקריא את הנוסח כדי לראות אם כתוב שם "קרבת מקום"?

אנחנו מדברים על תמ"א 12.1 שקובעת בסעיף 7.2.1 כי "תכנית המצמצמת או מבטלת ייעודו של שטח למלונאות תופקד רק אם כללה שטח חלופי למלונאות העומד בתנאים שנקבעו: 1. שוכנע מוסד התכנון כי ניתן לספק את צרכי האכסון המלונאי במקום אחר או לצמצם את שטחו לאחר שעמדה בפניו המלצתו של נציג שר התיירות בוועדה המחוזית, ואם הוגש על-ידו תוך פרק זמן שלא יעלה על 21 יום מעת הבקשה".
לעניין הזה אני אבהיר שאכן התקבלה עמדת משרד התיירות אשר מצאה כי לא ניתן או לא נמצאה מבחינתם חלופה, ומשרד התיירות מתנגד לביטולו של כפר הנופש.

אני ממשיכה להקריא לכם את הסעיף של תכנית המתאר הארצית: 2. "קבע מוסד התכנון בהחלטתו כי התכנית מיועדת למטרה בעלת חשיבות מיוחדת אחרת; 3. נימק מוסד התכנון את החלטתו; 4. התקבל אישורה של המועצה הארצית או ועדת משנה שלה. תכנית הטעונה אישור הוועדה לשמירה על הסביבה החופית לא תידרש לאישור המועצה הארצית מכוח הוראה זאת". כי אז הוועדה לשמירה חופית תאשר את זה. אין פה עניין של "קרבת מקום" או "לא קרבת מקום", יש פה עניין של מציאת חלופה.

משרד התיירות, אתם מתנגדים לביטול כפר הנופש?

הדיון על השאלה איפה מקימים כפרי נופש בישראל זה לא דבר פרוץ שבו משרד התיירות או מנהל מקרקעי ישראל רואים חוף, ואומרים – שם נקים מלון. הדיון הזה התקיים במוסדות התכנון, זה חלק מתפקידם, והוא הגדיר במסגרת תמ"א 13 איפה מקימים או איפה יש אפשרות להקים מלון.

מתי זה היה?

ב-1983.

היה גם ב-2006. מה היה ב-2006?

היה עדכון של תנאים.

בכל מקרה - -

לא, לא "בכל מקרה". מתי קבעתם את תמ"א 13?

תמ"א 13 המקורי ב-93'.

83'.

יש לה עדכונים תקופתיים, היא נבחנת כל הזמן. העדכון האחרון נעשה, למיטב ידיעתי, ב-2006.

אבל לא לכל הארץ.

בקיצור, יש לכם תכנית עבודה בסיסית מלפני 30 שנה. זאת אומרת הצרכים של לפני 30 שנה אוטומטית לא התקדמו בשום דבר. זאת אומרת אם היום משהו ספציפי מפריע לאיזו קבוצה מסוימת הם מעלים את זה. אם מישהו נרדם בשמירה ולא שם לב אז משהו נבנה. זאת אומרת אנחנו לוקחים תכניות של לפני 30 שנה, ועובדים על-פיהן היום.

בדיוק.

זה נכון או לא? אני מדברת אליך.

אליי? אני לא מומחה לנושא הזה.

אני שואלת אותך. מי קבע את תפיסת המלונות – אני? מי קבע את תפיסת כפר הנופש במדינת ישראל?

משרד הפנים.

משרד הפנים, לא התיירות. לתיירות אין say בזה.

המועצה הארצית. כל תכנית מתאר ארצית – ויש תכניות מתאר ארציות שונות – קובעת מדיניות של הממשלה. הן מאושרות על-ידי הממשלה. זאת אומרת כל תכנית מתאר ארצית שמאושרת במועצה הארצית טעונה אישור ממשלה.

נכון. אבל מי קבע את המדיניות הארצית לנושא כפרי נופש?

הממשלה.

מי זה הממשלה? הממשלה זה גוף גדול. מי השר האחראי? חבר'ה, אל תעשו לי פה עכשיו בלבולים. דברו עכשיו לעניין – מי השר האחראי על בניית כפרי נופש בחופים?

תכניות מתאר ארציות מקודמות על-ידי משרדי ממשלה - -

זה אני מבינה.

- - ומאושרות במועצה הארצית ועל-ידי הממשלה.

הבנתי. אני קולטת מהר כשמסבירים לי לאט. שאלתי עכשיו מי השר הממונה על קביעת מדיניות בסוגיית בניית כפרי נופש? מי מביא את זה לוועדת התכנון הארצית?

אני רות יוסף. אני הממונה על המחוז. המועצה הארצית מרכיבה את כל מוסדות הממשלה וכן נציגי ציבור וכל מיני גופים אחרים. יושב-ראש הוועדה הוא שר הפנים.

זאת אומרת, עכשיו אני הולכת להגיד לשר הפנים – גדעון סער, אתה אחראי על כל מה שבנוי על החופים?

לא לגמרי.

אני שואלת אותך – מי מביא את ההצעה לשר הפנים?

מי שמביא את ההצעה זה בדרך כלל משרד התיירות בשיתוף משרד הפנים.

משרד התיירות, יפה. כמו שתגידי לי עכשיו שבניית בתי חולים זה שר הפנים. לא. יש מדיניות של השרה, והיא מביאה את זה, נכון? אז בואו נקצר תהליכים ונסביר את זה פשוט שכולנו נבין. יש משרד תיירות שיש לו כמה תפקידים חשובים. אחד התפקידים שלו זה לקבוע את המדיניות האסטרטגית איפה יקומו בתי מלון וכפרי נופש במדינת ישראל. חלקם במרכזי ערים, חלקם במקומות עתיקים, חלקם לאורך חופים ובמקומות כאלה ואחרים גם כדי לדאוג לתיירות פנים שזה פחות מעניינכם אולי – ולתיירות חוץ. אני שואלת מתי שר התיירות דן בפעם האחרונה בתפיסת המדיניות של בניית כפרי נופש ובתי מלון לאורך חופי המדינה? רק על זה אני מדברת עכשיו.

באזור המרכז, לפי תכניות המתאר המאושרות של שר הפנים ושל ממשלת ישראל, יש שני פוליגונים לכפרי נופש: במכמורת ובפלמחים. עמדתו של שר התיירות היא שלא צריך יותר מהמקומות הללו ולא צריך פחות מהם. אבל כמובן הממשלה סוברנית באמצעות המועצה הארצית לבטל תכנית. הטיעון שלנו נגד ביטול התכנית, היושבת-ראש, זה לא על הוויכוח אם זה צריך להיות בפלמחים או לא – אנחנו מנהלים, ואנחנו יכולים גם לכאורה – במירכאות – להפסיד אותו. הטיעון הוא יותר גדול, והוא עוסק בנושא של doing business בישראל. העניין הוא שאם הממשלה רוצה לקחת תכנית שמבטלת את כפר הנופש היא צריכה להציע את ההצעות הראויות לפיצוי. משום שנעשה פה מכרז שנבדק בידי מבקר המדינה, כמו שתיארת, ומשרד הפנים, והיה תקין. מבחינת משרד התיירות היזם הפלוני-אלמוני במקום הוא לא העניין. מה שאותנו מעניין – ואני בטוח שאת שותפה לתפיסה הזאת זה שיתוף הפעולה שלנו עם יזמים שבאים לבנות בישראל ובפרט מלונות. זה דבר מאוד לא קל בגלל הרבה גורמים מסביב. אבל אם חלילה צעד מהסוג הזה יקרה כאשר התכנית מבוטלת, אבל הממשלה לא מציעה שום מנגנון של פיצוי - -

הם מציעים. יש כאן מגשר, והוא מציע.

התכנית שנמצאת על השולחן זה להפוך את האזור לגן לאומי. מי שיוזם את התכנית זה רשות הטבע והגנים שיושבים פה. אני אתן לך עובדה: כשרשות הטבע והגנים – ואני בטוח שתומר מכיר את זה – מכינה תכנית מהסוג הזה היא צריכה לפרסם בעיתון שהיא מכינה תכנית.

זה ממש לא נכון.

הדוגמה היא שרשות הטבע והגנים פשוט לא פרסמה את ההודעה שהיא מייצרת תכנית.

היא לא צריכה לעשות את זה.

עכשיו מה שמפריע לך זאת ההודעה?

לא. מפריע לי יותר. במידה שהתכנית נכנסת לתוקף נשאלת השאלה מי נושא בעלות הפיצוי – האם מנהל מקרקעי ישראל שאומר לנו, לא - -

אתה הגזבר של המדינה? מה זה מעניין אותך עכשיו מי נושא בפיצוי?

זה מאוד מעניין אותי.

אתה באת מהאוצר?

זה מאוד מעניין אותי משום שאנחנו עובדים עם משקיעים ועם יזמים. איך אנחנו יכולים לעבוד עם משקיעים ועם יזמים שניגשים מחר למכרזים של ממ"י, ויש תכניות מאושרות, ומחרתיים לא רק שמבטלים את המכרז – לוקחים - - -

אם היית מגיע הרבה לוועדת הכספים של הכנסת היית רואה שזה קורה הרבה מאוד פעמים. תשאל מה קורה בכי"ל, ותשאל מה קורה בדיוטי-פרי. גם אני באופן עקרוני לא בעד שינוי כללי משחק תוך כדי משחק, אבל אם עושים את זה צריך לעשות את זה על כל המגוון. אם יש לנו כאן בעיה אמיתית של כפר נופש שיש התנגדות אמיתית לא לבנות אותו מכיוון שהוא מצמצם את כמות החופים במדינת ישראל אז אנחנו צריכים לשקול את זה מחדש. וצריך לפצות את היזם, בוודאי צריך, על זה אני לא מדברת. צריך לפצות את היזם כמו שצריך כי מדינה שנתנה אישור בלי לבדוק את זה עד הסוף צריכה לשלם על זה. אבל אנחנו לא צריכים עכשיו בגלל התשלום לבכות בכי לדורות.

ראשית אני מצטרף לעובדה שאפשר לבדוק הכול. אני לא בטוח שנעשה פה משהו בלי אישור. אני חושב שהתהליכים היו תקינים. בכל מקרה אני מסכים – וזאת הנקודה שמשרד התיירות מנסה לעמוד עליה – גם ועדת הפנים רוצה שענף התיירות יתפתח; גם ועדת הפנים מגבה את משרד התיירות שיושב היום אחר הצהריים עם יזמים על הקמת בתי מלון בירושלים. הטענה שלנו היא שהנקודה פה לא צריכה להתמצות בשאלה האם יקום שם או לא יקום שם בית מלון, אלא באיזה אופן הממשלה בהוגנות מלאה כלפי יזם - -

אבל אני אגיד לך למה בתור משרד התיירות כן חשוב לך לבדוק אם כן יקום שם בית מלון או לא. כי אתה רוצה להראות שלמדינה הזאת יש חופים. כשמראים לי את התיירות במדינת ישראל אני רוצה לראות חופים נפרסים כמו בהוואי ולא חופים מלאים בתי מלון. אז לך כן יש עניין בתור משרד התיירות. הקטע של היזם הוא חשוב, אבל הוא לא הדבר שאני מצפה ממך לדבר כאן. הייתי אומרת לך שאני רוצה שכשיקרינו סרטים על מדינת ישראל החופים יהיו פתוחים, האוויר יהיה נקי, הכול יהיה צלול וכחול, בעלי-חיים חיים בים – הכול נראה ירוק, פתוח ופורה, ולא הכול פה זה אינתיפאדות ואיו"ש ולבנון. אני מצפה ממך לדבר גם על הדברים האלה כמשרד התיירות.

משרד התיירות מאוד מעוניין בחופים פתוחים.

מצוין. אז אם אתה מעוניין אז תגיד שיש פה שני דברים: אני מעוניין בחופים פתוחים, יש כאן בעיה עם יזם, ואני רוצה לעודד יזמים, ולכן צריך למצוא פתרון עם היזם. בעניין הזה אנחנו מסכימים.

עמדת משרד התיירות – ואלה גם התכניות, ואנשי משרד הפנים ודאי יאשרו את זה – שמלון שמוקם באזור של פלמחים שהוא מעבר ל-100 מטר או כל מלון שמוקם בקרבת החוף, המשמעות היא לא סגירת החוף – להפך.

פתיחת החוף. החוף פתוח.

אנחנו נקפיד במהלך התכניות שהחוף יישאר פתוח כמו שהוגדר - -

אוקיי, הבנתי את עמדת משרד התיירות. משרד התיירות בעד שכפר הנופש יוקם.

משרד התיירות בעד שבמידה שמוחלט לבטל את כפר הנופש היזם יקבל את הפיצוי הראוי.

היזם יקבל את הפיצוי הראוי. זה ברור. אבל אני שואלת אותך מה עמדתך לגבי כפר הנופש.

מה פתאום עמדת משרד התיירות קשורה לפיצוי ליזם?

עזוב אותי עכשיו מהיזם.

תגיד, אני רוצה לשמור על כך וכך בתי מלון – מה הקשר בין עמדת משרד התיירות לבין פיצוי ליזם?

מה עמדתך?

המפגשים שיש לנו היום אחר הצהריים - -

הבנו את זה. הבנו שבלי יזמים לא יהיו כאן בתי מלון, ובלי בתי מלון לא נשמור על החופים, לפי עמדתך. אבל אני שואלת אותך מה עמדתך לגבי כפר הנופש? גם אני בעד עמדתך שבמידה שהכפר לא יוקם היזם צריך לקבל פיצוי.

עמדתנו כעמדת רשות הטבע והגנים שאישרה את כפר הנופש, כעמדת מערכת הביטחון שאישרה את כפר הנופש, וכעמדת כל הגופים שהיו שותפים לאישור כפר הנופש שמילא אחר כל התנאים שהתבקשו - -

וכעמדת ממשלת ישראל שהחליטה לבחון מחדש?

לפני 30 שנה.

לא לפני 30 שנה – ב-2006 עד 2008.

ועמדתך גם כעמדת החלטת הממשלה שהחליטה לבחון מחדש ולהקים גן לאומי?

תמר, אני לא מצליחה למצות את השאלות שלי. את מתפרצת לי באמצע. אני אתן לך אפשרות לדבר.

אני מתנצלת.

אני חושב שהתכנית טובה.

אפשר להוסיף משהו? גם אני ממשרד התיירות. המוצר התיירותי של ישראל מבוסס ברובו לא על תיירות נופש חופים. אבל אחת הנישות של המוצר התיירותי שמגוונת אותו, מעשירה אותו ומטייבת את המוצר זה כמה כפרי נופש בודדים שאותרו לאורך החופים, והם אמורים לתת גם מענה לסוג הזה של שוק שמחפש גם את הדברים האלה.

באותו הקשר אני אומר שהצענו תכנית לצמצם את כפר הנופש. כי הרי בבדיקת החלופות גם משרד התיירות היה שותף לבדיקה, והעברנו הצעה לצמצם. כלומר אנחנו בהחלט לא באים באופן עיוור, ואומרים שלא מעניין אותנו כלום, העיקר להקים. בהחלט לא. הצענו לצמצם, בדקנו האם אפשר להרחיק אותו, אבל בגלל המבנה של הבסיס אי אפשר להרחיק אותו. כלומר אנחנו שותפים לניסיון למצוא פתרון.

הבנתי את עמדתכם. ממ"י נמצאים פה?

כן, אני אילן דגני.

מה תפקידך?

אני מנהל אגף שיווק ומכרזים במנהל.

אתה מוכן להגיד לי כרגע מה הסטטוס של כפר הנופש בחוף פלמחים מבחינת ממ"י?

כפי שאמרו פה ההליכים התכנוניים מתקיים, ואין לי מה להוסיף. לגבי הליכים של שאלת הפיצוי ליזם יש הליך גישור. יש מחלוקת די גדולה - -

הליכים תכנוניים של הפיכתו לגן לאומי. על זה אתה מדבר.

כן, בדקו חלופות. הייתה עמדת משרד הביטחון שהתנגד - -

למה הוא התנגד?

הוא התנגד, כמו שהציג ערן ניצן, לשנות את התכנון הקיים, לנסות לקיים את כפר הנופש שם.

אני לא מבינה למה משרד הביטחון צריך להתנגד, אבל תכף נבדוק את זה.

במקביל הוגשה עתירה של צה"ל. התקיים הליך גישור אצל מני מזוז, ונקלעו שם לשאלות שמאיות ורוצים להוסיף לתהליך הזה גם שמאי שיהיה שותף לתהליך הגישור. אחרי שייקבע גובה הפיצוי ליזם צריך יהיה להתקיים דיון בין משרדי הממשלה מי נושא בפיצוי הזה.

זאת אומרת הוחלט שיינתן פיצוי, וכרגע מדברים על גובה הפיצוי.

כרגע הוגשה עתירה של היזם, ויש הליך גישור בראשותו של מני מזוז.

אפשר לשאול שאלה קטנה לגבי הליך הגישור? הליך הגישור הוא רק לגבי הפיצוי ליזם או רק תכנוני?

רק לגבי הפיצוי.

הבנתי.

משרד הביטחון, למה אתם מתנגדים להפיכת גן?

אני עמנואל, נציג שר הביטחון בוועדות המחוזיות. אנחנו תומכים בהליך התכנוני של גן לאומי ומאשרים אותו. גם בעבר במסגרת הקידום של התכנון והקמת אותו פארק נופש לא התנגדנו לפארק הנופש שאושר בחלופה שנפסלה. יש חלופות נוספות שפיזית דורסות וחופפות בסיס צבאי שקיים, תשתיות קיימות. אלה חלופות שנבחנו על הבסיס עצמו, שדורסות את הבסיס עצמו שקיים שם למעלה מ-60 שנה. הן נפסלו על-ידינו.

אז בסוגיית הגן הלאומי אין שום בעיה.

בגן הלאומי אנחנו תומכים.

מי אמר שאתם מתנגדים?


ראש המועצה, בבקשה.

כן, גברתי, מה שאלתך?

אתה רוצה להציג את עמדתך?

אין לי בעיה להציג את עמדתי. תכנית ב"ר 236 היא תכנית בגודל של כ-450 דונם. מתוכם 70 דונם זה כפר נופש, ויתר 380 דונם זה גן לאומי. התכנית שמעניקה זכויות לגן לאומי היא אותה תכנית ב"ר 236 שגם מייצרת את אותו כפר נופש. התכנית הזאת נבנתה על סמך תכניות מתאר ארציות ומחוזיות, והיא תואמת אותם - -

אנחנו מכירים את זה. מה עמדתך כרגע?

לדעתי, כפר הנופש הזה הוא כפר ראוי, הוא לא פוגע בחוף כפי שהוצג ותואר פה. במידה שלא יאושר הכפר והתכנית הזאת תידחה אני מציע שימצאו מנגנון לפיצוי כי מדובר בהרבה מאוד כסף, ומישהו צריך לתת את הדין ואת הדעת לנושא הזה.

תודה. היזם רוצה להתייחס?

כן. אני פיני מלכה. נמצאים פה גם אופיר אשר והעורך דין רפי נבון. אני לא הייתי מתחילת הדיון אבל אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים הקצרים ששמעתי. קודם כול לא ראוי שהדיון יתקיים בפני ועדה שלא הייתה במקום. שהייה במקום הייתה יכולה להמחיש לוועדה האם הדיון והאמירות שאומרים פה אנשים, יש להם קשר למציאות או לא. אז אני ממליץ לוועדה, ככל שהיא רוצה לעשות עם זה, להגיע למקום.

רק בשביל לעשות סדר: ועדת הפנים הייתה במקום, ולכן פנו למבקר המדינה. אתה לא היית בתחילת הדברים אז פספסת את זה.

ועדת הפנים שהייתה במקום זאת ועדה קודמת.

נו, אז מה? יש המשכיות, יש דין רציפות. אתה לא הורס את כל מה שהוועדה עשתה אז ומוחק את כל הדברים שהיו.

יש פרוטוקול.

הוועדה לא הייתה במקום, גברתי, וגם התקשורת לא הייתה במקום.

מנהלת הוועדה הייתה במקום, היועץ המשפטי היה במקום.

הוועדה הייתה איפה שלקחו אותה, ואנחנו לא היינו שם.

אוקיי, זה לא העניין אם היינו במקום או לא.

אני בסך הכול ממליץ ליושבת-ראש הוועדה. היא תעשה עם זה מה שהיא רוצה. אני לא מתכוון להתווכח על זה. אני חושב רק שכשמנהלים דיון בנושא מהותי, והוא הרבה יותר רחב מכפר הנופש בפלמחים, אלא הוא מהותי בראייה הארצית – בכלל מה קורה עם כפרי הנופש לאורך חופי מדינת ישראל שכולנו רוצים שהם ייראו יפה מאוד לתיירים. לכן לדעתי, הם צריכים להיות מוסדרים וצריכים להיות בהם בתי מלון כי אחרת התיירים לא יוכלו להגיע ולהיות שם.

מה שיש היום במקרה הזה זה מה שהמקום הזה יודע להציע בעתיד – מגרש חנייה שתואם את מגרש החנייה שמנהלת שם היום רשות הטבע והגנים רק בהבדל אחד ביניהם: אנחנו על כניסה למגרש החנייה שלנו לא גובים כסף. אין שם שום חוף. המקום הוא לא חוף בשום פנים ואופן, ולכן אני ממליץ להגיע. מדובר במגרש חנייה שקיים כבר 40-30 שנה – רמוס, אין עליו שום ערך טבע, והוא מגיע עד קו של 100 מטר. קו ה-100 מטר נוצר רק בזמן האחרון בעקבות הפרשה הזאת אז בתיאום עם רשות הטבע והגנים הואילו לשים שם בולדרים שחוסמים את הכניסה לקו ה-100 מטר. אין שם שום חסימה לא בתכנית. אף אחד מאלה שהכינו את התכנית בעבר – ואני מציע לא לזלזל באותם אנשים שישבו על התכנון הזה 19 שנה – והיו שם כל הגופים הירוקים, וכל אחד דאג בוודאי לרווחת הציבור, אבל הדאגה לרווחת הציבור הייתה בהיבט הרבה יותר מקיף. רווחת הציבור, כפי שאמר משרד התיירות, שלדעתי היום לא פופולרי לשמוע את זה – אבל מה לעשות – רווחת הציבור זה גם מקומות לינה באזורי תיירות קרוב לחוף. רווחת הציבור זה לא רק לינה באוהלים, ואני אומר לך שאני מכיר את חוף פלמחים – אין אוהלים כבר 20 שנה. רווחת הציבור זה גם ליהנות מאותם משאבי טבע בקרבת הים כשמאפשרים להם לעשות את זה וללון בבית מלון שהוא חלק מאוד קטן ממה שנקרא מתחם פלמחים, ושאינו חוסם את הגישה לחוף, בהחלט תואם את כל התקנות הקבועות ואת כל החוקים במדינת ישראל, כולל תמ"א 13 וחוקים אחרים, ומאפשר שהייה בחוף ושימוש בחוף.

את הרציונל אני מבינה. איפה עומד נושא הגישור?

אני רוצה להתייחס לעוד כמה נקודות. אני יושב פה כיזם, אבל היזמות שלי מתחילה ביום שניגשתי למכרז. היזם של הפרויקט הזה זאת מדינת ישראל. מאחורי היזמות הזאת עומדים הרבה מאוד שיקולים, ביניהם שיקולים כלכליים. כאזרח אני אומר לך שתחום התיירות מאוד חשוב למדינת ישראל, ובין כל השיקולים ששוקלים – ולדעתי, נשקלו בעבר – השיקול הזה הוא מאוד מהותי.
יש קבוצה של אנשים שבראייה כללית רוצה לפסול באופן גורף כל איזשהו דיון להקמת כפר נופש בקרבת חוף הים אף על פי שהיא נעשית לפי הכללים והחוקים של מדינת ישראל. הקבוצה הזאת יודעת לכתוב טוקבקים, יודעת לעבוד היטב באינטרנט, היא מאוד קטנה. היא ממש לא גדולה כמו שחושבים.

אבל הממשלה החליטה. זאת הקבוצה.

הממשלה לא החליטה, גברתי. תכף אני אתייחס להחלטת הממשלה. הקבוצה הזאת היא קטנה. מכיוון שהיא יודעת לעשות עבודה יפה מאוד בפייסבוק – ואנחנו רואים מה הפייסבוק עושה לעולם – גם למדינת ישראל הוא הכניס הרבה מאוד בלבול, והוא מבלבל בין שיקולים ענייניים ועיקריים לבין נושאים שאכן נלקחו בחשבון וקיבלו מענה. בתחום האיזונים שבין הצרכים של תיירות ונופש במדינת ישראל וניצול המשאב הזה לטובת הציבור יחסית לטובת התיירות השיקולים האלה נלקחו בחשבון, ולכן התכנית אושרה. אני לא יודע מי מתנגד לתכנית הזאת. אף אחד לא עומד פרונטלית ואומר: "אני מתנגד".

גלעד ארדן אמר את זה.

גלעד ארדן הציג את אותה אג'נדה כשהיה השר להגנת הסביבה. הוא חשב, כנראה, שמבחינה פוליטית מאוד חשוב ללכת בכיוון הזה, ואני חושב שהוא התבדה גם בתמיכה שלו באותם גופים אחר כך כשרצו לעשות דברים אחרים. הסוגיה מאוד חשובה למדינה - -

אני מבקשת משפט סיכום.

עוד כמה מילים. אין שום חלופות לנושא של התיירות בכפר הנופש הזה בשום מקום אחר, הן כולן נפסלות. נכון להיום מרבית התיירים שמגיעים לגוש דן לנים בבתים של אנשים שעוזבים את הבתים שלהם בעונת הקיץ, ומשכירים את הבתים שלהם בעשרות אלפי שקלים לחודש - -

על מה הנתון הזה מבוסס?

- - כסף שהולך לאיבוד מקופת המדינה. לתיירים אין אלטרנטיבה של לינה. רוב המלונות לאורך החוף באזור גוש דן הם מלונות מסחריים שלא משרתים את התיירות. התייר הישראלי לא יודע להשתמש במלונות האלה, הם לא מעניינים אותם, לכן הוא נוסע לתורכיה. ההפסד הוא כפול ומכופל. תיירים בישראל ישנים בבתים, האזרחים שמשכירים את הבתים מרוויחים כסף שחור - -

אפשר לדעת על מה הנתון הזה מבוסס?

תמר, תני לו רגע לסיים את דבריו.

אני אענה לך על מה שאת רוצה, רק תני לי לגמור.

אתה מפריח דברים.

כל מה שאני אומר מבוסס. משרד התיירות יגיד לך את זה.

אז תגיד לנו על מה זה מבוסס.

התיירות היום היא כסף שחור במדינת ישראל כי אין חדרי מלון. חד משמעית אני אומר לך את זה.

לגבי התהליך. עכשיו אני מדבר עליי כיזם. אני לא יכול לנתק את העובדה שאני גם יזם וגם אזרח. אני בחרתי להיות יזם במדינת ישראל כי אני ישראלי. אני לא הלכתי לעשות מלונות לא בקנדה ולא בפיליפינים כי אני חושב שחשוב ליזום במדינת ישראל, בין היתר מלונאות. אני ניגשתי למכרז – זכיתי בו. במשך הרבה מאוד שנים בדרך לקבלת ההיתר הייתי צריך לעמוד בכל מיני קריטריונים – אני והשותף שלי, כמובן. מילאנו אחר כל הקריטריונים האלה. זה אומר ששילמנו לכל העולם ואחותו את כל מה שהיה צריך, העסקנו את רשות העתיקות, שילמנו והשקענו במקום הזה עוד עשרות מיליוני שקלים מכספנו. אף אחד לא בא לעזור לנו באזור הזה. קיבלנו את העידוד של כולם. ביום שהיינו צריכים לקבל את ההיתר הלכה ילדה על שפת הים עם שמלה יפה – לקחו ילדה ושמו אותה בפרונט - -

זה לא – אני מבקשת, פיני.

- - ונוצר כל הבלגן הזה.

בסדר, אוקיי.

אנחנו כיזמים אומרים דבר כזה: החלטת הממשלה מבקשת מהוועדה המחוזית לבחון, והוועדה המחוזית בחנה. אם גברתי תקרא את הפרוטוקול של הוועדה המחוזית הבחינה של הוועדה המחוזית אומרת חד-משמעית: הפרויקט הזה ראוי, אנחנו אישרנו אותו, הוא תקין – הכול בסדר. אבל בגלל שביקשו מאתנו לבחון אין לנו ברירה אז אנחנו נרשה למישהו לעשות איזושהי תכנית. נתנו שנתיים לרשות הטבע והגנים – לא עשו עם זה כלום. שנתיים לא הגישו תכנית, שנתיים לא פרסמו 78-77; שנתיים אנחנו שולחים מכתבים לראש הממשלה ולכל מי שרק אפשר. על הנזק שנגרם לנו ישלם האזרח במדינת ישראל. למה למשוך עוד יום אחד מיותר? זה מה שאתם רוצים? למה לשנות תכנית בכלל? למה ללכת בדרך העקומה הרמאית הזאת של לשנות תכנית? אם מדינת ישראל לא רוצה כפר נופש שתקרא לנו, תגיד לנו שהיא לא רוצה כפר נופש, תחזירו את התכנית כמו שהיא. גם בית המשפט אמר להם את זה. מדינת ישראל מתנהגת בצורה לא ראויה למדינה. אנחנו לא חטאנו ולא עשינו שום דבר רע לאף אחד - -

מאה אחוז נכון.

- - אנחנו בסך הכול נמצאים במקום שאנחנו נמצאים כדי להגן על הזכויות שלנו, ואנחנו גם מתערבים בזכויות שלנו כאזרחים במדינת ישראל, ויש לנו מה להגיד גם על ההתנהלות בדרך לקבלת ההחלטות שהערכתי בהתחלה וגם על הדרך שבה מתנהגים ליזמים. עכשיו אני רוצה להגיד - -

לא, לא, גמרנו להגיד.

עוד משפט אחד.

לא, פיני, אתה לא מרצה פה. גמרנו. תודה רבה.

משפט מאוד חשוב.

הצגת מאוד יפה. מספיק.

משפט אחד נוסף, ובזה אני מסיים.

באמת, נו.

אני מבקש.

אתה מבקש. כולם מבקשים.

משפט אחד נוסף, ובזה אני מסיים. אני נשוא הדיון.

אתה לא נשוא הדיון. אתה טועה. מדינת ישראל והחופים הם נושא הדיון. אתה ממש לא נשוא הדיון.

בינתיים מנהלים את זה על הגב שלי.

משפט אחד, ובזה נגמר העניין. יש לי עוד דיון לקיים פה היום.

אני מאוד פעיל בתחום הנדל"ן במדינת ישראל, כולל בהתאחדות הקבלנים. בשנת 2004 הייתי יושב-ראש ועדת המיסוי בהתאחדות. הגיעו אלינו נציגי שר האוצר דאז שהוא ראש הממשלה היום מר בנימין נתניהו. ביקשו מאתנו להירתם בהתנדבות כדי לכתוב תכנית איך, למען השם, בתקופה של אינתיפאדה שהכול פה רע, שהכלכלה רעה וכולם בורחים מפה – מביאים לפה משקיעים. בהתאחדות עשיתי באופן אישי עבודה של חצי שנה וכתבתי תכנית שאחר כך השתמשו בה, ולשמחתנו, המשקיעים האלה חזרו. היום להגיד למשקיעים האלה, תסתלקו מפה, זה חוסר אחריות. המשקיעים האלה - -

הבנתי, פיני. תודה.

- - - הם לכלכלה של מדינת ישראל. מחר אף אחד לא יידע להביא אותם חזרה - -

הבנתי, תודה. די.

- - אנחנו נשב פה ונחשוב, מה עושים כדי לשלם משכורות לאנשים.

מאה אחוז. תודה רבה.

קודם כול ברוכים הבאים לתלמידי כיתה ט' מתיכון עירוני ז' ביפו. שלום לכם וברוכים הבאים לכנסת.


אני מבקשת לשמוע את רשות הטבע והגנים.

אני יובל פלד, מנהל חטיבת תכנון ופיתוח. נמצאת פה גם מירה אבנרי, מתכננת המחוז. גם היא בטח תוכל להוסיף לדבריי.

לא, לא. אחד מדבר.

מי שמגיע בסופי שבוע לחוף יכול לראות את המוני בית ישראל באים לחוף הקטנטן הזה שנותר פתוח, זמין ונגיש - -

כמה אתם גובים לחוף?

לפי התקנות של משרד הפנים, 25 שקלים לרכב.

30 שקלים בשבת.

30 שקלים בשבת.

חשוב לדעת את המחיר, זה הרבה מאוד כסף.

זה לרכב בהתאם לתקנות של משרד הפנים.

היועץ המשפטי לוועדה, זה חוקי לגבות 30 שקלים לרכב?

למיטב ידיעתי, משרד הפנים לא אישר גביית כספים במקום הזה, ולכן זה לא חוקי. דבר נוסף, לפי הוראות החוק שלא חלות כאן באופן ישיר, אבל אפשר להקיש מהן, מותר לגבות כספים לחנייה כאשר יש חלופה להגיע בהליכה רגלית בלי לשלם את הכספים. למיטב הבנתי, המקום הזה לא נגיש, אלא באמצעות החנייה, ולכן יש בעיה קשה מאוד עם הגבייה הזאת.

אני מבקשת לכתוב מכתב לשר הפנים. אני רוצה לבדוק את הסוגיה הזאת. אנחנו גם נקיים דיון בסוגיה של גביית כספים.

אני אתקן את מה שנאמר.

אצלנו חונים בחינם.

כן? טוב, בכל זאת, פה צריכים לממן עוד כמה אנשים. אני מבקשת לבדוק את הביטול - -

ראשית, הגבייה היא עבור חנייה ועבור הגן הלאומי המוכרז. החנייה היא בכניסה לגן הלאומי המוכרז. בקטע של החוף שבו מיועד כפר הנופש הכניסה לשם היא חינם - -

אבל אין לשם נגישות.

זה מקום שיש שם חנייה שמאפשרת נגישות חופשית לחוף. זאת אומרת יש פה חלופה כמו שאמר היועץ המשפטי.

אין שום חלופה.

יש חלופה, ראש המועצה?

לחנייה כן.

איפה?

במגרש - -

אה, אצלי בחינם, כן. עד שאני אסגור אותו. המגרש שלי אמור להיות גן לאומי.

הבנתי. כשהוא יסגור אותו לא תהיה אלטרנטיבה. אז הם לא יכולים לגבות 30 שקלים.

גם מה שאני היום זאת לא אלטרנטיבה, זה לא חוף מוכרז. אין שם מציל, אסור לחנות שם חד-משמעית. זה שטח פרטי.

אני מבקשת שרשות הגנים יעשו בדיקה במשרד הפנים על העניין של גביית תשלום לחוף פלמחים.

אנחנו גובים אגרה על הכניסה לגן לאומי, לדעתי כחוק. אבל אנחנו נבדוק את זה.

תבדקו את זה. אמרת שזה לחנייה, עכשיו אתה אומר שזה לכניסה לגן.

גבייה עבור חנייה, אני מתקן.

תחליטו – זה לחוף או לחנייה?

הגבייה היא בעבור החנייה – 30 שקל בסופי שבוע.

מי שבא עם תעודת המינוי של הגנים הלאומיים חונה חינם?

אני לא זוכר.

אז זה לא עבור הכניסה.

זה לא עבור הכניסה. זה עבור החנייה, וזה לא חוקי.

אני חושב שפה אנחנו תואמים עם המשרד להגנת הסביבה, עם השר.

אז תבדקו את זה כי זה לא חוקי.

זה תואם עם השר להגנת הסביבה.

דברים לא חוקיים מותר לתאם.

זה לא חוקי, ואני מבקשת לבדוק את זה במידי.

אני לא בטוח.

אז תבדוק את זה. אם היית אומר את זה בוודאות אז הייתי אומרת לך לא לגבות כסף מהשבת הקרובה. מכיוון שאני צריכה ללמוד את העניין אני מבקשת ממך לבדוק את העניין, אם זה חוקי או לא. לפי מה שאמר היועץ המשפטי של הוועדה, זה לא חוקי. אבל אני רוצה שאתה תגיד את זה אחרי שתבדוק, ולכן אני מבקשת שתבדוק את זה היום ותחזור עוד היום עד מחר בצהריים עם תשובה בעניין הזה לוועדה. תודה.

מאה אחוז. לא התכוננו לנושא הזה.

אז תמיד תדע שכשאתה מגיע לדיונים בוועדת הפנים – מכיוון שאני גם עוסקת בנושאים חברתיים – נושא התשלום מאוד מפריע לי. אני רוצה לדעת כמה אנשים משלמים על משאבי הטבע שלנו, ומי נהנה מזה בסוף? האם האזרחים או מי שמפעיל את המקום?

ב-2010 הגשנו תכנית לוועדה המחוזית לגן לאומי במקום כפר נופש. נדמה לי שהיא קיבלה מספר, אבל לצערי היא נדונה רק ב-2012 בוועדה המחוזית - -

מה לצערך? אתם לא הגשתם תכנית.

פיני, מה קרה?

אני רוצה שהיום יגידו את הדברים כמו שהם.

אז יגידו, אבל אל תתפרץ.

אבל אני לא יכול לשמוע את זה.

אתה יודע כמה דברים אני לא יכולה לשמוע?

הם הגישו תכנית כי אכפנו את זה באמצעות בית המשפט. נקודה. הם לא עשו שום דבר במשך כל השנים האלה.

אם הם היו גוף פרטי אולי היו עושים את זה יותר מהר.

ממש לא. הם גם אמרו לי לאורך כל השנתיים שהמקום הזה צריך להיות כפר נופש. יש פופוליזם, גברתי, וזה משפיע.

אנחנו הגשנו תכנית ב-2010 שנדונה גם בוועדה המקומית וסורבה. זה הועבר לוועדה המחוזית. זאת תכנית עם מספר, ויש מועדים.

לא הוגשה שום תכנית - -

רגע, פיני.

אנחנו מצפים שהתכנית הזאת תאושר.

אתם התנגדתם בעבר לכפר נופש?

מירה, אל תנדנדי בראש. לא התנגדתם. התכנית הזאת מייצרת את הגן הלאומי. אל תספרו סיפורים.

ראש המועצה, רק שנייה, בבקשה. אני שואלת האם רשות הטבע והגנים התנגדו לכפר הנופש.

לא.

אתם עונים שבמקומם? אני שאלתי את רשות הטבע והגנים.

אנחנו התנגדנו לכפר הנופש מסיבה אחת. בתקנון כשהתכנית הופקדה היה מותר שם דיור מוגן ולא רק אכסון. אנחנו התנגדנו לתכנית, לסעיף הזה ולעוד כל מיני סעיפים.

עזבי סעיפים, אתם ככלל התנגדתם לתכנית?

אנחנו לא התנגדנו כי בתכניות המתאר הארציות ובתמ"מ ובתכנית של ב"ר 236 שאפשרה גם גן לאומי לא התנגדנו.

אבל מה שאת אומרת עכשיו זה דבר שהוא לא ברור לי.

הם המליצו.

שקט. אני יודעת לנהל את הדיון.

אני רוצה לשמוע את עמדתכם ולהבין את רשות הטבע והגנים אם הם מחליפים חוות דעת ועמדות בהתאם להחלטות ממשלה. לכם יש עניין לשמור על הטבע ולשמור על הגנים ועל הנחלים ועל החופים. מראש הייתם צריכים לבוא כמו עמדת הגורמים הירוקים ולהגיד: אנחנו מתנגדים לכפר נופש. לא משנה מה יש שם – גן לאומי, פארק לאומי – לא יהיה שם כלום, זה יהיה שטח פתוח ויישאר פרטי. מתחילת הדרך הייתם צריכים להתנגד לזה, לפי ההבנה ולפי מה שאתם מייצגים. אני צודקת?

זה כמו שאת אומרת שלפני 30 שנה הייתה מדיניות.

אבל זה לא היה לפני 30 שנה.

התכנית הזאת אושרה בשנת 2000. בשנת 2000 רשות הגנים הלאומיים ורשות שמורות הטבע התאחדו, והייתה חשיבה אחרת. אם היום התכנית הייתה עולה, כמו שהיה לנו במקומות אחרים, היינו מתנגדים. אחד הדברים שהתנגדנו בגללם לתכנית הוא שאמנם אמרנו שהשטח לא ראוי להיות כפר נופש, אבל לא התנגדנו התנגדות מוחלטת. התנגדנו שיהיה שם דיור.

אני חייבת להגיד לך שאני מופתעת ממה שאת אומרת פה. אני שמחה שאם זה היה עולה היום הייתם אומרים את עמדתכם האחרת.

גברתי, הם הודיעו לוועדה המחוזית בשנת 2011 שהם לא יכינו תכנית לגן לאומי כי זה לא עניין שלהם לטפל בתיירות ונופש.

פיני, סליחה.

השר אנס אותם להגיש תכנית שהם לא רצו - -

בסדר. פיני.

שיגידו את זה, מה הבעיה עם זה? זה לא אומר שאתם צריכים לשנות את דעתכם.

אני מבקשת מרשות הטבע והגנים להביא לי, בבקשה, את חוות דעתכם לגבי הנושאים שמבקר המדינה דיבר עליהם. תשתדלו לא לשנות את דעתכם שוב אחרי שנה. זה לא משנה מה הייתה עמדתכם בעבר – מה העמדה שלכם היום שלא תשתנה בעוד שנה? מה עמדתכם לגבי כל הנושאים שמבקר המדינה אמר שהם נמצאים בבעיה בבת-ים, בבצת, בקיבוץ נחשולים, בחוף כרמל, בחוף הכינרת.

ניצנים, גברתי.

יכול להיות, אני לא מכירה את הכול. אני לומדת.

ניצנים עכשיו הולכים לשלם לניצנים איזשהו תשלום על כך שמבטלים.

זה דיון פרטי? זה יזם.

זה לא דיון פרטי, אבל זה גם נושא שלו.

בסדר גמור, אבל שמענו אותו יותר מכל - - - מתחילת השבוע.

רשות הטבע והגנים, נא הביעו עמדתכם בכל הנושא הזה, בסדר?

אני מקווה שזאת עמדתכם הסופית.

אם אנחנו מדברים על התקדמות אני רוצה להודיע שלפי החלטת הוועדה המחוזית, התבקשנו לפי סעיף 78-77 לקדם את הפרסום, ואכן זה מפורסם.

למה לא עשיתם את זה כשעשיתם את התכנית.

כי לא היה צריך - - -

לא משנה כרגע למה הם לא עשו את זה. הם לא עשו את זה.
אני מבקשת את ההתייחסות של עדי לוסטיג.

אני עדי לוסטיג ויחד עם דנה אנחנו יוזמות המאבק על חוף פלמחים. הרבה סיבות לשאלה למה לא הגישו ולמה לא התייחסו בנושא הזה היה בגלל שהנושא הזה נעלם והתגלגל מתחת לגלגלים. הסיבה שהנושא עלה היא שהציבור שם לב למה שקורה בחוף.

מי זה הציבור? את מי את מייצגת?

פיני, אני לא מוכנה שתקיים את הדיון הזה.

הרבה מאוד אנשים. אני לא הפרעתי לך.

יש לך רשימה. את יכולה להציג לנו את הרשימה? את מי את מייצגת שאת יושבת פה?

פיני, אני לא רוצה להוציא אותך מהדיון.

בזכות מה את יושבת פה? את סתם מדברת בשם עצמך. זה הכול. לא מעבר לזה.

אני מבקשת.

לנושא מי – במשך הזמן שגם שהינו בחוף כדי לראות שדברים לא מתפתחים, אלפי אנשים הגיעו וחתמו על עצומות - -

לשתות וודקה - - -

זה בלתי נסבל.

פיני, די. סליחה. אני לא יכולה להמשיך לנהל את הדיון.

לא אפריע יותר.

תכבד את הדיון.

אין לנו שום בעיה עם היזמים, הם בסדר גמור. הם עבדו כמו שצריך, הכול בסדר. זה מה שהם עושים, זה המקצוע שלהם – ליזום. אבל כמו שאמרת, ואני מאוד מחזקת את מה שאמרת בתחילת הדיון – תמ"א 13 נכתבה לפני 30 שנה. אמנם התכניות אושרו בחדרי חדרים, הציבור לא היה מעורב, אף אחד לא שאל את המועצה, ואפילו את תושבי המועצה האזורית גן-רווה, שללא ספק מהיכרות אישית 90% מהמועצה הזאת לא מעוניינת בכפר נופש בחוף פלמחים - -

איזה אמירות אלה?

עוד פעם? אמרת שלא תפריע יותר. אני מתייחסת אליך ברצינות.

היוזמה הזאת היא מתוך העובדה שיש ייעוד קרקע לחופי ישראל. יכול להיות שבשנות ה-50 כשהגיעו למדינת ישראל וראו את החופים, אמרו: וואוו, יגיעו לכאן תיירים מכל העולם. אבל כמו שאמרת, ואני שוב מחזקת את זה – זה כבר לא רלוונטי היום. יש נושא שצריך להעלות אותו שוב כדי לבדוק האם זה רלוונטי. מתוך פחות מ-30 קילומטר חופים שנשארו – לא משנה כמה זה מאפשר או לא מאפשר – זכותם לקדם את המטרה שלהם, ואין שום צורך לתקוף אותנו - -

אני לא תוקף אתכם. אני רק חושב שאתן צריכות להגיד שאתן מדברות בשם עצמכן.

פיני.

זה בלתי נסבל. מה זה?

פיני, די, באמת, אי אפשר ככה.

זה ברמה של תסמונת "טורט". די, שקט. זכותנו לשמוע את כל הנציגים פה. אני לא מבינה את זה.

כשאני שומע מישהו - -

אבל זה מפריע לנו.

אני יכולה לחזק את דבריי ולהגיד שהגענו עד פה, ואנחנו יושבות פה ומייצגות את הציבור מכיוון שההד הציבורי היה כל כך חזק והעלה את הנושא למקום הזה. בגלל זה אנחנו יושבים פה. ואנחנו יושבים בוועדות בכנסת ונאבקים בעניין הזה כבר במשך חמש שנים מהרגע שגילינו אותו, מהרגע שהתיישבנו על החוף. בקשר לסגירת החוף אני חייבת לציין שאין פה שאלה אם סגרו או לא סגרו. כבר סגרו לנו את החוף עם שער. כרגע השער פתוח, אני לא אומרת שום דבר. אבל היה כבר שטח סגור ומגודר במרחק של 30 מטר מקו החוף עם שומרים בפנים 24 שעות כדי שלא יורידו להם את הגדרות. בקשר לכך שזאת חנייה, ואין על זה שום דבר אנחנו מדברים על מקום עם אלפי ממצאים ארכיאולוגיים - -

כשאת עם המכונית פונטו שלך חונה עליו כל שבת.

פיני.

- - - שאת - - - את מוכרת שם פיצה עם הקרון שלך כל שבת.

(האורח מוצא מהדיון)

דבר אחד לגבי אינטרסים, עם כל הכבוד לחצי שנת התנדבות של היזמים כדי לבנות תכניות התנדבות – הנה התנדבות של כבר חמש שנים של התעסקות לא בשביל כסף, לא בשביל קידום ולא בשביל מקצוע – מתוך צורך ואינטרס הכי נקי והכי נכון, שצריך לשמור על חופי ישראל.

תודה רבה לכם. תמר זנדברג, בבקשה.

תודה, גברתי, היושבת ראש. אני רוצה לומר שתי הערות: האחת לנושא ההליך התכנוני והשנייה לנושא המחאה הציבורית. קודם כול מבחינת ההליך התכנוני צריך להבין שתכנית המתאר – גם התכנית לעידוד תיירות וגם התכנית לחוף – היא חוק. היא תכנית סטטוטורית, יש לה תוקף של חוק, והיא מחייבת כמו כל חוק אחר - -

אם הוא נרגע שייכנס.

החוק הזה, מי שקובע אותו זאת המדינה. הוא עובר, ואז הוא מחייב את כל המוסדות הפקידותיים ואת משרדי הממשלה שאוכפים אותו. זכותה של המדינה לשנות את החוק. גם החוק והתכניות עצמן מכילות בתוכן את התנאים לשינוי שלהן, ומה קורה אם משנים. למשל, סעיף 78-77 שמעניק פיצוי ליזם. כלומר אין כאן הפרה. החוק מעניק בידי המדינה, במקרה הזה משרד הפנים, את היכולת לשנות תכנית תוך פיצוי ראוי ליזם, וזה דבר שקורה לא פעם אחת ולא פעמיים. אפשר לשנות את החוק, וזה מה שנעשה במקרה הזה.

עלתה כאן שאלה שעולה הרבה פעמים בנושאים אחרים, מה הייתה עמדתם של משרדי הממשלה בזמן אמת? איך היא השתנתה? חברות וחברים, עדי ודנה וכל שאר התושבות, התושבים, האזרחיות והאזרחים שעומדים מאחוריכם בין אם היו בהפגנות ובין אם חתמו על עצומות, ובין אם שיתפו בפייסבוק שהוא כלי דמוקרטי והשתתפותי חשוב והביאו לכאן לוועדה – אנחנו מצדיעים לכם, כי אתם הבאתם את השינוי, והבאתם את משרדי הממשלה שעמדתם לפני או לא נשמעה או נשמעה בקול ענות חלושה – הבאתם אותם לעמוד על העמדה שלהם; גם את רשות הטבע והגנים, ארגונים סביבתיים – כל האנשים האלה. חברות וחברים, ככה יוצרים שינוי. זה אחד המקרים הנדירים שתכנית שכבר אושרה וכבר התקדמה – ואני זוכרת שכשהתחיל הדיון הזה אמרו, אי אפשר, זה כבר סגרו, תעברו לחוף הבא, נציל אותו כי החוף הזה כבר סגור – והם הוכיחו שבכוחנו ליצור שינוי גם אחרי שהדברים נראים אבודים. אז נשמע קולם של משרדי הממשלה ושל הגורמים המקצועיים, גורמי התכנון וגורמי הסביבה וכו'. אז כל הכבוד לכם, אל תפחדו ואל תירתעו, אנחנו איתכם. אני שמחה שאנחנו היום כאן בוועדה במצב שזה מובן מאליו שאם כבר אנחנו במסלול של פיצוי או של חלופות, ורצועת החוף הזאת ניצלה. תודה.

זה ממש לא מובן מאליו.

לא, שבדיון הזה אנחנו נמצאים במצב שזה מובן מאליו.

אני יכול להתייחס למשהו?

לא, אתה התייחסת ארוכות ושמענו אותך.

את אומרת דברים לא נכונים. את מטעה.

פיני. יצאת ונכנסת. מה קרה?

גם אתה אמרת דברים לא נכונים, ועם כל הכבוד, אני חברת כנסת, ואתה לא תעיר לי.

מי את?

אני מאדם, טבע ודין. ביקשתי את רשות הדיבור לומר כמה דברים קצרים.

יש לי עוד דיון, אני לא יכולה לשמוע כאן את כל ארגוני הסביבה. אני מכירה את עמדתכם.

לא דיבר פה אף ארגון סביבה. שאלתם כמה דברים נקודתיים שאני רוצה להצביע עליהם. לגבי תמ"א 12.1 שאלתם, מי קובע את מדיניות התיירות ולאיזה מועד היא עדכנית. אז אני רוצה רק להזכיר שתמ"א 12.1 אושרה בשנת 2010, והיא מבהירה שמדיניות התיירות שמשרד התיירות מקדם אותה היא לחזק את התיירות העירונית, וגם שר התיירות בהקשר לפלמחים צירף נתונים שמראים שזקוקים לחדרי מלון בארץ בתל-אביב ובירושלים ובמקומות מהסוג הזה ונתח קטן שזקוקים בו זה בשטחים כפריים. בכלל המגמה היא פחות תיירות כפרית ויותר תיירות עירונית.

לגבי החלטת הממשלה שאמרו שאין בה שום אמירה פוזיטיבית ורק אמירה לבחון מחדש – זה לא נכון. בהחלטת הממשלה ב-2010 כתוב חד-משמעית שהרעיון הוא לשנות את ייעוד השטח לשטח ציבורי פתוח. כמובן, הוא לא החליט את זה, אלא ביקש מהוועדה המחוזית לבחון, אבל בהחלט כיוון לכיוון ברור מאוד.
דבר נוסף לגבי משרד הביטחון והסמכות שלו בעניין הזה – כבר בתכנית משנת 2000 ניתנה סמכות ברורה למשרד הביטחון בסעיף 11 בתכנית להטיל מגבלות של בינוי וחידוש בשטח. הוא אכן עשה את זה, ואת עמדתו - -

הוא אמר שהוא לא התנגד לזה אז משרד הביטחון הוא לא העניין פה.

אבל הוא העביר עמדה עדכנית לחודש פברואר 2013 שלפיה, הוא אומר שאין אפשרות לממש את תכנית כפר הנופש, ולכן הוא מעודד את החלופה - -

זה לא נכון.

- - - פיני.

אני לא יכול לשבת פה ולשמוע רק דברים לא נכונים.

פיני, לא נדון יותר על זה.

אנחנו מסכמים את הדיון. הדיון הזה הוא טעון משום שבצדק כועסים היזמים שמדינה מוציאה מכרז, ויד ימין לא יודעת מיד שמאל. היזם בסופו של דבר הוא יזם, הוא לא בא להחליף את האינטרסים של המדינה. נכון שהוא אזרח ישראלי, ונכון שחשובה לו המדינה, ונכון שהוא ציוני – אבל בסוף הוא יזם. אם הוא היה רוצה לעבוד במשרד ממשלתי הוא היה הולך לעבוד. יש פה בעיה שבתוך משרדי הממשלה כשמוציאים משהו למכרז הם לא עושים את שיעורי הבית. משרד התיירות היה צריך לעשות שיעורי בית ולחשוב מה התפיסה של התיירות שלנו, מה אנחנו רוצים להקים, מה המטרות שלנו, וכשמוציאים מכרז הבעיה היא לא של היזם. לכן היזם הוא לא אישיו בדיון הזה. תכף אני אגיד מה אני חושבת לגבי הפיצוי כי אני מסכימה שאם יזם בעקבות יוזמת מדינה ניגש למכרז, עמד בכל ההיבטים של המכרז, בכל תקנות המכרז, הלך, חזר עם היבטים ביורוקרטיים – אנחנו הרי יודעים מה זה ועדת מכרזים - -

זה גם חוק שהוא צריך להיות מפוצה, זה לא צ'ופר.

- - ואנחנו גם דנים בזה גם בעניין פצלי השמן והפוספטים. צריכים לטפל בזה. אבל בסופו של דבר לא היזם הוא הבעיה כאן.

אנחנו צריכים להבין שיש לנו מעט חופים במדינת ישראל. התפקיד שלנו כאזרחים, נבחרי ציבור וכממשלה זה להגן על משאבי הטבע שלנו ולאפשר את האיזון הנכון בין יכולת של מימוש תיירות לבין היכולת של אזרחים שיוכלו ליהנות ממשאב הטבע שבהיבט הזה זה חופי המדינה. את האיזון הנכון והראוי צריך לעשות הגורם שאמור להיות אחראי לכך בהיבט הזה. זה משרד התיירות בפיקוח של משרד הפנים ושל ועדת הפנים והגנת הסביבה יחד עם השר להגנת הסביבה.

לכן אני מבקשת להציג בדיון בוועדה את תפיסת החופים, בניית כפרי נופש ומלונות לאורך חופי מדינת ישראל על-ידי שר התיירות ושהשר להגנת הסביבה יהיה פה. אני רוצה לעשות דיון מהותי איך אתם תופסים מחדש את נושא החופים, כדי שלא נגיע שוב למצב שיזמים יהיו מתוסכלים. אני בטוחה שהם חושבים שיש צדק בעניין הזה, אבל הם אומרים, ריבונו של עולם, המדינה עשתה את החשיבה, לא אני צריך לעשות את החשיבה במקומה. המדינה עשתה את חשיבתה, רשות הגנים חשבה אז אותו דבר כמו המדינה – היום היא שינתה את דעתה, לא משנה למה – ועכשיו אני צריך לסחוב את זה על גבי. לא רוצה לסחוב את זה על גבי. לכן אני מבקשת ששר התיירות יבוא להציג את התפיסה בעניין הזה.

שנית, אנחנו נעשה דיון בשבוע הבא או בעוד שבועיים לגבי מחירים בחופים ביולי-אוגוסט. בעניין הזה אני מבקשת שרשות הטבע והגנים יציגו לנו מדוע הם לוקחים 30 שקלים בחוף פלמחים, מה האלטרנטיבה שיש שם. שלא יביאו לי את החוף הפרטי כאלטרנטיבה. אלטרנטיבה מבחינתי זה הגעה של אוטובוס למקום. אוטובוס זמין שנוסע לשם גם בשבתות, ואני לא בטוחה שיש אוטובוס בשבתות למקום הזה. לא להגיד לי שהאלטרנטיבה היא החוף הפרטי. כשנוח אתם בעד החוף הפרטי, וכשלא נוח אתם מתנגדים לו. החוף הפרטי הוא בכלל לא נושא לדיון פה. אני רוצה לדעת אלטרנטיבה שאם אני רוצה לנסוע מראש העין לפלמחים בשבת יש לי אוטובוס שמגיע לשם. אם לא, ואני מגיעה לשם עם הרכב שלי אז אני לא רוצה לשלם 30 שקלים. אנחנו נקיים כאן דיון, ואני מבקשת נקודתית בעניין של פלמחים לכתוב מכתב לשר הפנים.

לא נמצא כאן נציג ממשרד המשפטים. אני מבקשת שמשרד המשפטים והמגשר מני מזוז יעשו את העבודה כראוי. המדינה צריכה לפצות את היזם. החליטו על שינוי, מותר למדינה להחליט החלטה אחרת, נכון שמדינה תשנה החלטה שהתקבלה לפני 30 שנה. אבל צריך לפצות את היזם. צריך להגיע כאן לסיכום הגישור הזה ולסגור את הסוגיה הזאת. אנחנו רוצים לעודד יזמים להגיע לארץ, אנחנו רוצים לעודד מלונות, רוצים לעודד תיירות, אנחנו רוצים לעודד בנייה. אנחנו צריכים להתעסק בעסקים כמו שמתעסקים בעסקים ולא לשנות כל שני וחמישי את עמדותינו. גם למדינה ולפקידים בתוך המדינה יש אחריות על ההחלטות שלהם. לכן נכון יהיה לפצות כראוי.
הוועדה המחוזית, אני מבינה שזה עולה עכשיו לוועדה הארצית לגבי הגן הלאומי.

לא, זה חוזר למחוזית.

אז אני מבקשת לקדם סוגיה של פארק לאומי בוועדה המחוזית כדי שאנשים יוכלו לבוא וליהנות מחוף פלמחים. כרגע אני מבינה שאין יותר דיון על כפר נופש. הדיון הוא על גן לאומי, פארק לאומי - -

כפר נופש מאושר. אם יש דיון הדיון הוא לבטל את כפר הנופש.

כפר הנופש מאושר, אבל הוא לא מקודם. יש הרבה דברים שמאושרים ולא מקודמים. יש גם הרבה חוקים שלא נאכפים.

השאלה האם מקודם הביטול וקידום הגן הלאומי.

כרגע מבחינתי מה שתקף הוא החלטת הממשלה שצריך לדאוג שבפלמחים יהיה פארק לאומי.

זאת לא החלטת הממשלה, גברתי.

זאת החלופה שאני מבינה להחלטת הממשלה.

אין כזה דבר, זה לא קיים.

אוקיי. כפר הנופש כרגע לא מקודם. הגישור צריך להיות מקודם כדי לאפשר ליזם לקבל את הפיצוי שלו. אנחנו נקיים דיון בסוגיית התיירות וכל מה שקשור לחופים – שר הפנים בנושא גביית התשלום. מי אמור לקדם את הביטול של כפר הנופש?

הוועדה המחוזית.

אז התכנית של הגן הלאומי - -

לא, זה רשות הטבע והגנים, זה לא תכנית. התכנית לא באה לבד לשם. מישהו צריך - - -

מתי זה אמור לעלות לוועדה המחוזית?

במהלך הישיבות הקרובות בעוד כחודש וחצי הנושא יעלה לדיון, ואז הוועדה תחליט מה לעשות עם התכנית שהגישה רט"ג.

הגורם שיוזם את התכנית זה רט"ג?

כן.

אז מן הסתם רט"ג ייזמו את הדיון שהוא אחר. מתי, ביוני בערך?

כן, יוני-יולי.

תודיעי לנו מראש במכתב.

אם אפשר לעדכן את כל חברי הוועדה.

תודיעי במכתב לוועדת הפנים מתי הנושא הזה עולה לדיון בוועדה המחוזית, וכמובן, תעדכני בזה את כל חברי הוועדה. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה. אנחנו עוברים לדיון הבא.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:19.>