PAGE
24
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
27/05/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 21>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ח בסיון התשע"ג (27 במאי 2013), שעה 11:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 27/05/2013
החלת ההסכמים הקיבוציים על עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון
פרוטוקול
סדר היום
<החלת ההסכמים הקיבוציים על עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון>
מוזמנים
¶
>
דוד ברקת - מנכ"ל וסגן נשיאה, אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' אריאל פלדשטיין - מזכיר אקדמי, אוניברסיטת בן גוריון
עו"ד אלמוג סלע - יועמ"ש, אוניברסיטת בן גוריון
איתי בר - רמ"ח מעורבות, אוניברסיטת בן גוריון
דנה אהרון - תחום שכר ותנאי העסקה, המועצה להשכלה גבוהה + ות"ת
עו"ד נדב שמיר - היועץ המשפטי, המועצה להשכלה גבוהה + ות"ת
עידית שבתאי-סידיס - לוביסטית, ועד ראשי האוניברסיטאות
דבורה מרגוליס - ראשי מינהל, ועד ראשי האוניברסיטאות
ניצן תנעמי - מקדמת מדיניות, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי
עו"ד איתי סבירסקי - חבר הנהגה, משפטן הארגון, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי
יוסי גרנוב - סטודנט, מלווה ארגוני, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי
ענבר פליישמן - מלווה ארגונית, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי
שירלי וילנסקי - סטודנטית, מלווה ארגונית, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי
מורן דנגור - מלווה ארגונית, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי
פני דלמר - ראש ועד עובדות הניקיון, אוני' בן גוריון, כוח לעובדים
ולנטינה ליחוטינסקי - ועד עובדות הניקיון, אוני' בן גוריון, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי
מרינה מירילשווילי - ועד עובדות הניקיון, אוני' בן גוריון, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי
עו"ד אינלן שמעוני - יו"ר ארגון חברות הניקיון בישראל
משה קלר - מזכיר, וחבר הנהלה, ארגון חברות הניקיון בישראל
יעקב יוסף - חבר הנהלה, הארגון הכל-ארצי של חברות הניקיון והאחזקה בישראל בראשותו של דרור אטרי
מירי טניטאם - רכזת, הארגון הכל-ארצי של חברות הניקיון והאחזקה בישראל בראשותו של דרור אטרי
ענבל אבנון - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים
שירה איתן - פעילה חברתית, הקואליציה הארצית להעסקה ישירה
אשר רוכברגר - פעיל, המשמר החברתי
קסם רוזנבלט - עוזרת של חה"כ אילן גילאון
בר נטע - מתמחה אצל חה"כ אילן גילאון
היו"ר חיים כץ
¶
בוקר טוב. עדיין יום שני בשבוע, י"ח בסיוון תשע"ג, 27 במאי 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: החלת הסכמים קיבוציים על עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון.
בקדנציה הקודמת הוועדה הזאת היתה אלופת החקיקה ומישהו שאל אותי: תגיד לי, מה הדבר הכי חשוב שעשיתם? אמרתי לו: אחד הדברים הכי חשובים זה החוק לאכיפת דיני עבודה, אי-ניצול עובדי קבלן בתחומי הניקיון והשמירה. החוק הזה בא לעשות סוף למכרזי הפסד. אותו מזמין עבודה – האוניברסיטה – יישא באחריות אישית של קנסות אישיים והעמדה לדין על עבירה פלילית. אותו נותן שירות יישא בדין של קנסות אישיים וחוסר יכולת להשתתף במכרזים במשך 3 שנים. החוק הזה על פניו אמור בתקופה הקרובה להיכנס לתוקף, ימונו בודקי שכר ואני מקווה שלא תהיה בעיה לבודקי השכר. זאת אומרת, כל עובד בחברות יקבל שעות נוספות, ביגוד, הסעות, פנסיה, קרן השתלמות, שי לחג, דמי הבראה ולפחות משכורת בשכר מינימום.
קיבלנו פה פניות לערוך דיון בוועדה, וזה נושא רגיש. אנחנו לוקחים, בטח באוניברסיטאות בהשוואה למרצים, את האוכלוסיות הכי חלשות. פנו אלינו עובדות הניקיון והייתי רוצה לשמוע אותן. יש כאן נציג או נציגה, לא של ארגון יציג, של העובדים עצמם? גברתי, תגידי לפרוטוקול את שמך ומה התפקיד שלך בכוח הזה.
פני דלמר
¶
שלום לכולם. שמי דלמר פני, אני נציגת עובדי הניקיון באוניברסיטת בן גוריון. אני יושבת בראש הוועד. יש לנו כמה בעיות.
נחתם בזמנו הסכם בין ההסתדרות והממשלה לגבי עובדי ניקיון ושמירה. ההסכם לא חל עלינו למרות שכן היה צריך לחול עלינו. יש עוד כמה דברים.
פני דלמר
¶
צברנו ימי מחלה כשעבדנו אצל הקבלנים הקודמים. עבדנו עם קבלנים קודמים והיה מכרז ובאו קבלנים חדשים.
פני דלמר
¶
קיבלנו פיצויים. 90 יום שצברנו במשך 24 שנים פשוט נעלמו, לא הופיעו בתלוש של הקבלן החדש. למרות שהם שמרו לנו את הוותק של השנים, את ההבראה והכול, את ימי חופשת המחלה שצברנו לא העבירו לנו.
היו"ר חיים כץ
¶
בתקופת הקבלן הישן אם מישהי היתה פורשת בשל גיל, פורשת לפנסיה, היתה מקבלת פדיון ימי מחלה?
מיקי רוזנטל
¶
התשובה היא לא. בדקתי את זה לאורך שנים ואני יכול לענות חלק מהתשובות. אני השתתפתי במאבק הזה לפני 4 שנים ולפני 7 שנים.
פני דלמר
¶
להצמיד את השכר שלנו לכל עובדי המשק במדינה כאשר השכר עולה, והתוספות שיש, והמתנות שמקבלים עובדי האוניברסיטה למשל, וזכויות, ואוכל גם אנחנו צריכים לקבל. יש כאלה שעובדים 8 שעות.
היו"ר חיים כץ
¶
סליחה, איך היתה המתכונת בישיבה הקודמת? אתה לא מתפרץ גם אם הוא יגיד שאת אוניברסיטת בן גוריון העבירו עכשיו ליקנעם. כביש 6 קרוב, עולים, העבירו. אחר-כך תגיד לו: וואלה, התבלבלת, זה לא עובר ליקנעם.
מיקי רוזנטל
¶
תקן אותי. לי אין שום מונופול, לא על האמת, לא על החוכמה ולא על העוּבדות. תקן אותי.
באופן כללי, אומר רק במשפט אחד, יש צו הרחבה ויש חוק במדינת ישראל. האוניברסיטה צריכה להחיל את זה גם על עצמה כי היא מוסד מתוקצב. כל היתר זה תירוצים כדי לפגוע בעובדים.
מיקי רוזנטל
¶
הן לא מקבלות תוספות שכר, מחד. כאשר יש הסכם קיבוצי הוא חל גם עליהם. את זה הם לא מקבלים.
מיקי רוזנטל
¶
לא, אל תתעסקו עם היושב-ראש. מה שהוא אומר, תעשו – ייצא לכם טוב. תקשיבו, לא כדאי לריב אתו, אני אומר מניסיוני. אתה רואה איך אני מתנהג יפה. בדרך כלל אני פרא אדם, לידו אני מתנהג מאוד יפה.
למשל המדינה חותמת עם ההסתדרות על הסכם שכר.
מיקי רוזנטל
¶
הסכם שכר. שכר מינימום אפילו. ההרחבה על תוספת השכר לא חלה. כשהמדינה חותמת הסכם שכר במגזר הציבורי- - -
מיקי רוזנטל
¶
אדוני, יש פסיקה של בית-המשפט העליון, לפיה מוסד מתוקצב של המדינה, שחי על חשבון כספי המסים שלנו, צו ההרחבה חל עליו. זה לא פסיקה שלי, זה לא פסיקה של הוועדה, והאוניברסיטה לא יכולה להתעלם מזה. זה הכול. לכן צריך להחיל את צו ההרחבה על האוניברסיטה, זה הכול, וכל הזכויות שמגיעות לעובדי מדינה – מתוקף צו ההרחבה כמובן, לא כל זכות – מגיעות גם להם.
היו"ר חיים כץ
¶
התשלום האחרון שהיה – אנחנו גם כן כבר לא זוכרים מתי זה היה. זאת אומרת, עד יולי 2015 ההסתדרות לא הולכת לתת ולו גם שקל אחד. יתרה מזאת, היא דוחה גם את התשלומים של יולי, את האחוז של יולי היא דוחה.
מיקי רוזנטל
¶
נכון. קודם כול רציתי להציג את העיקרון, האם זה חל או לא חל, כי האוניברסיטה אומרת שזה לא חל.
היו"ר חיים כץ
¶
עכשיו אני הצד שלהם. האוניברסיטה היא לא המעסיק. האוניברסיטה אחראית, אבל היא מזמינת שירותים מהקבלן. האוניברסיטה אחראית בחוק שלא יהיו להם מכרזי הפסד, שהעובדים יקבלו מינימום שכר, הבראה, ביגוד, הסעות וכן הלאה. נותן השירותים צריך לדאוג שיקבלו את מה שמגיע להם לפי החוק. על פניו, הן מקבלות את מה שמגיע להן. עכשיו הן אומרות: אנחנו רוצות להיות צמודות למגזר הציבורי. זה מה שהן רוצות. העניין הזה, יכול להיות שהן צודקות, יכול להיות שהן לא, אבל הוא לא בהול עכשיו, זה ברור לך. במאורעות שבהם אנו נמצאים אני לא רואה שום דבר שהוא בהול בקטע של הצמדת עובדות הניקיון של האוניברסיטה למגזר הציבורי. עכשיו זה גם משא ומתן מול המעסיק שלהן.
מיקי רוזנטל
¶
זה קטע קטן מן הטענות שלהן.
יש להן טענה אחת, לפיה צריך להצמיד אותן לפי החלטה של בית-המשפט. אם כדאי להן או לא כדאי להן, ההסכם לא מתקדם או כן מתקדם, זה לא חשוב. יש טענה משפטית, שהאוניברסיטה צריכה להתמודד איתה, האם הן זכאיות או לא זכאיות להיות צמודות למגזר הציבורי. יכול להיות שזה הטבות בעתיד, אני לא יודע מה, whatever, לא חשוב. הן טוענות את זה. יש טענה והאוניברסיטה צריכה להתמודד.
שתיים, מחקו להן חלק מהזכויות שהיו להם בעבר, מחקו להן. האוניברסיטה היא זאת שהחליפה את הקבלן, לא אני ולא העובדות. זה אותן עובדות שאני מכיר כבר זמן רב.
היו"ר חיים כץ
¶
השאלה היתה, אם הן פורשות לפנסיה האם פודים להן את ימי המחלה? האם הן מקבלות מענק בגין אי-ניצול ימי מחלה? נניח חודש או חודשיים מענק אם לא פודים להן. האם הן מקבלות מענק בגין אי-ניצול ימי מחלה? והאם כשהן מתחילות לעבוד מחדש יש להן תקרה של ניצול ימי מחלה? והאם הן צריכות לעבור תקופת הכשרה לפני קבלת ימי מחלה על המחלה הבאה?
מיקי רוזנטל
¶
אגיד שני דברים בעניין הזה. דבר אחד, לפחות לפי העוּבדות שאני בדקתי, פשוט מחקו להם את זה ולא שילמו להם בגין העניין. אני לא בדקתי את כולן ולכן אני זהיר בדבריי. גם יש יותר מחברה קבלנית אחת שהאוניברסיטה מעסיקה, יכול להיות שלאחת היה כן ולשנייה לא. אין לי תשובה גורפת לגבי זה.
דבר שני, העניין הזה שמפטרים אותך כל פעם שמחליפים קבלן – זה בדיוק השערורייה.
מיקי רוזנטל
¶
נכון, אבל האוניברסיטה – אני צריך לומר גם מילים לטובת האוניברסיטה. אוניברסיטת בן גוריון בסיבובים הקודמים הלכה צעד ניכר כלפי עובדות הניקיון וגם הבטיחה חלק מן הזכויות שלהן. צריך לומר את זה. אני אומר את זה כי אני גאה.
מיקי רוזנטל
¶
כאשר אני התחלתי, הייתי שם לראשונה לפני כ-7 שנים באיזה מאבק. הן היו עובדות קבלן וכל חצי חודש היו זורקים אותן לרחוב בלי לשלם להן זכויות, אפילו בלי לשלם להן פיצויים. תקשיב, אני אומר לך את זה.
מיקי רוזנטל
¶
נכון, אבל הם השתפרו. צריך להגיד שאנשים מתקנים. זה יופי. אבל עדיין יש זכויות שלא ניתנות. מבחינת האוניברסיטה העובדות האלה שקופות.
היו"ר חיים כץ
¶
בואו נלך קדימה, בוא נראה טיפה קדימה. אני רוצה לשמוע דווקא את המעסיק. יש לי אליך שאלה לגבי ימי המחלה. כאשר אתה מעסיק עובד או עובדת, כאשר היא פורשת אתה לא משלם לה ימי מחלה שנצברו?
אילן שמעוני
¶
אני עו"ד אילן שמעוני, אני יושב-ראש ארגון חברות הניקיון בישראל. אני רוצה לענות לשאלה הישירה שלך ואחרי זה לתקן ולעדכן את מי שלא מעודכן.
בכל המגזר הפרטי, למעט המגזר המדינתי-ציבורי, אין מושג שקוראים לו פדיון ימי מחלה. בגמר חשבון יש פדיון ימי חופשה. כל שאר זכויות הוותק, ברגע שיש חילופי מעבידים, בכל מקום, הן זכויות ותק בדין והעובד, עובד הניקיון מקבל אותן במלואן, גם לנושא שכר.
אילן שמעוני
¶
קודם כול, אני איתן. בואו נתחיל מזה. אני אומר עוד פעם, אין היום פרקטיקה במגזר הפרטי שמחייבת- - -
היו"ר חיים כץ
¶
כמה ימי מחלה אתה נותן לה אם חלילה היא חולה וצריכה לשכב חצי שנה, ואין לה חופש? כמה ימי מחלה אתה משלם?
אילן שמעוני
¶
אגב, זה נכון גם, לדעתי, למגזר הציבורי. זה 90 יום. על מה זה מתבסס? על הרציונל שיש לנו חברת ביטוח ענקית, שקוראים לה הביטוח הלאומי.
היו"ר חיים כץ
¶
זאת אומרת, אתה נותן לה 90 יום אם יש לה צבירה של אפס, ואתה נותן לה 90 יום אם יש לה צבירה של 200.
אילן שמעוני
¶
בוודאי. לכן בחישוב, גם בחישוב שערכה האוניברסיטה ושעורך כל מזמין שירותים נאור, יש רכיב שנקרא דמי מחלה, שזה 2.5%. זה סוג של קולקטיב.
היו"ר חיים כץ
¶
תקשיב, אנחנו לא שם. אנחנו מדברים על צבירה. אין פדיון. אז מה אכפת לך? אם זה כפי שאתה אומר ואתה נותן 90 יום בכל מצב, מה אכפת לך שכל עובדת שעוברת מקבלן לקבלן עומדים לזכותה 90 ימי מחלה?
היו"ר חיים כץ
¶
תבין כמה אתה לא מבין בעניין: אם זה לא משנה אז כל עובד שהיה מתחיל ואין לו פדיון ימי מחלה היה מתחיל ב-90 יום.
אילן שמעוני
¶
לא, אני מצטער. החוק קובע שעל כל יום עבודה יש יום וחצי ימי מחלה עד 90 יום, שזה התקרה. לכן ציבור עובדי הניקיון, אנחנו אתכם בעניין הזה. אני לא מבין מה הבעיה.
היו"ר חיים כץ
¶
אל תגיד. תחזיר להם את הימים. אם זה לא משנה, מה אכפת לך להחזיר? זה לא משנה. תן לכל אחת דיווח שמגיע לה 90 יום.
איתי סבירסקי
¶
צהרים טובים. אני עו"ד איתי סבירסקי מ"כוח לעובדים", אני מלווה את המאבק הזה, בין היתר.
אני רוצה להתמקד בנושא החלת הסכם עובדי הקבלן שנחתם בדצמבר 2012. עם כל הביקורת שלנו כ"כוח לעובדים" על ההסכם- - -
איתי סבירסקי
¶
לא משנה. יש הרבה ביקורת עליו, אבל בואו נשים אותה רגע בצד. עדיין נחתם הסכם והוא מחייב. ההסכם, בין היתר, מתייחס למזמיני השירות, לא לקבלנים.
איתי סבירסקי
¶
הוא מתייחס למזמיני השירות, ואומר להם שהם יחילו על הקבלנים שאיתם הם מתקשרים רף שכר וזכויות גבוה יותר. השכר של עובדות הניקיון אמור לעלות מ-4,300 שקל, סדר גודל, שכר מינימום, ל-4,650 שקל, החל מהקיץ; קרן השתלמות – אמורות להיות הפרשות מלאות, 7.5%-2.5%, זה אין מה לומר, זה דבר יפה מאוד; הפרשות לפנסיה – בשיעור גבוה יותר; וזכויות נוספות. כל זה אמור לחול כבר עכשיו, אבל לא חל. זה לא חל גם כאן וגם במקומות אחרים. אני לא יודע אם יש כאן נציגים של משרד האוצר, לא נראה לי, אבל זה דבר שאני חושב שלוועדה הזאת יש תפקיד קריטי לברר אותו.
אמנם באותו הסכם אמרו שנעשה חלוקה בין התקשרויות חדשות והתקשרויות קיימות. בהתקשרויות חדשות עם קבלנים חדשים יחול הכול בדיוק כפי שכתוב, באופן אוטומטי, אבל גם בהתקשרויות קיימות זה לא כזה רע. לפי ההסכם המזמינים, במקרה הזה האוניברסיטה, אמורים לפנות לקבלנים ולהגיד להם: צריך עכשיו לפי ההסכם שנחתם להוסיף כך וכך וכך וכך לעובדים.
היו"ר חיים כץ
¶
אל תגיד "רק שנייה". יש סדר יום פה. אנחנו לא נגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע ונישאר עם "רק שנייה". הן מקבלות את מה שלפי החוק מגיע להן?
איתי סבירסקי
¶
שום דבר, לא השכר, לא קרן השתלמות, לא הגדלה של הפנסיה. שום דבר. ההסכם לא מוּחל עליהן. פשוט הפרה גורפת. זה מה שאנחנו טוענים.
אני רוצה רק להבהיר, באותו הסכם- - -
איתי סבירסקי
¶
אם לעובדות היתה מכסה קודמת של ימי חופשת מחלה ולא מעבירים להן את המכסה להעסקה אצל הקבלנים החדשים אז זאת פגיעה, עומדים לרשותן פחות ימי מחלה ממה שאמור לעמוד לרשותן במקרה של פגיעה, ויש מקרים כאלה.
בכל מקרה, ההסכם מסודר, כלומר יש כאן בפירוש הפניה להוראות החשב הכללי. הוראות החשב הכללי קובעות: המזמינים יפנו, יציעו יותר כסף לקבלנים והקבלנים יממשו את מה שצריך. יש החלטה של ממשלת ישראל על כך שההסכם יוחל גם על גופים מתוקצבים ונתמכים, שזה בין היתר האוניברסיטה. אני לא יודע מי צריך לפעול כאן, הוות"ת מול גופים כמו אוניברסיטאות, לפנות ולהגיד: תתחילו להריץ את זה? או האוניברסיטאות עצמן? אבל משהו צריך לזוז כאן. זה כרגע בהפרה רבתי. יכול להיות, אגב, שיש מקומות בהם זה כן קורה, אין לנו את המידע. יכול להיות שיש מקומות בשירות המדינה או בגופים הנתמכים או בגופים המתוקצבים שבהם זה כן קורה.
איתי סבירסקי
¶
הניחוש שלי, אבל זה באמת כאדם בור שלא יודע מה קרה כאן מאחורי הקלעים, שהדבר הזה לא תוקצב. לא אתפלא אם הוא לא תוקצב. נחתם הסכם ומשרד האוצר לא תקצב אותו. את זה אשמח לשמוע מן האוניברסיטה.
אלמוג סלע
¶
שמי עו"ד אלמוג סלע. אני שכירה באוניברסיטה, אני מקבלת משכורת.
ההסכם הקיבוצי שנחתם בין המדינה ובין ההסתדרות, ככל שהוא הסכם קיבוצי, אגב, כי הסכם קיבוצי יכול להיות בין מעביד לארגון עובדים וזה לא הצדדים שיש פה, אבל אני שמה את זה בצד כי זה פחות מעניין אותנו. הוא נחתם בין המדינה ובין ההסתדרות. אנחנו לא המדינה. יש החלטת ממשלה מ-23 בדצמבר 2012 שאומרת שמחליטים לפעול להחלת ההסכם הקיבוצי. ואחר-כך כתוב בסעיף 2: "להטיל על שרי הממשלה ונושאי המשרה הנוגעים בדבר לפעול בהתאם לסמכויות המוקנות להם על-פי דין". זאת אומרת, לא היתה שום החלטה אופרטיבית.
אלמוג סלע
¶
לא היתה שום החלטה אופרטיבית להחיל את זה על המוסדות.
יותר מזה, יש היום תסקיר חוק בעניין הזה. זאת אומרת, גם הכנסת יודעת שזה לא חל עלינו כי מבקשים עכשיו לחוקק חוק שיחיל את זה עלינו. כשיהיה חוק שיחיל את זה עלינו, נפעל בהתאם לחוק.
אלמוג סלע
¶
אנחנו מוכנים שיתקצבו אותנו, אבל כרגע התקציב שלנו נועד להשכלה גבוהה, בשלב זה, להוראה, למחקר.
מיקי רוזנטל
¶
אין השכלה גבוהה אם אין ניקיון. מה ה"קשקוש" הזה? מה זה, באמת. את לא מתביישת? זה טיעון שאסור שיישמע בכלל פה בוועדה. הן עובדות מדינת ישראל והן מנקות את האוניברסיטה שאת עובדת בה. האם חשבת מה יקרה בחדר שלך אם הן לא יעבדו? איך את מדברת?
מיקי רוזנטל
¶
כן, כמוסד אקדמי אני מבקש מכם להבין שיש עובדות שהן עובדות אוניברסיטה, ולא חשוב אם הן מנקות או אם הן מרצות.
היו"ר חיים כץ
¶
היא אומרת שהיא לא עובדת האוניברסיטה, היא עובדת באוניברסיטה. אם היא היתה עובדת אוניברסיטה- - -
היו"ר חיים כץ
¶
הם לא עובדי אוניברסיטה. אם בכל שבוע וחצי הם צריכים לחדש את החוזה שלהם ואין להם ביטחון תעסוקתי, או נדמה להם שאין להם ביטחון תעסוקתי, הם לא עובדי אוניברסיטה. את עובדת אוניברסיטה.
דוד ברקת
¶
אני מנכ"ל האוניברסיטה. אענה גם לחבר הכנסת רוזנטל ואתייחס לנקודה הזאת.
ראשית, כבר היום אוניברסיטת בן גוריון, בהחלטה עצמית שלה, לא משום לחץ, כשעשתה את ההסכמים לפני שנתיים עם חברות הניקיון דרשה שהעובדים יקבלו 5% מעבר לשכר המינימום, דהיינו מעבר לשכר המינימום שמקובל במשק, וזה מה שמקבלים היום. אפילו בהודעה של ארגון "כוח לעובדים" כתוב כי "בהחלפת הקבלנים כל העובדות נשארו במקום עבודתן ולא פוטרו, השכר השעתי עלה ב-5%, ותק העובדות ממשיך להיות מחושב לצורך התנאים הסוציאליים".
נכון אמר חבר הכנסת רוזנטל. אני אומר לך שאני גאה באוניברסיטת בן גוריון על מה שהיא עושה לעובדי הניקיון, והם יקרים לנו, עובדי הניקיון.
מיקי רוזנטל
¶
כבר הוצאת ממני מחמאה. אתה רוצה עוד מחמאה? אתה יודע מה, תן להן את התנאים שהן דורשות, תקבל עוד מחמאה. אבוא גם להרצות באוניברסיטה בחינם.
דוד ברקת
¶
סליחה, אנחנו נותנים להן מעבר לתנאים שקיימים.
לגבי החוק החדש, יש לנו רגולטורים, אנחנו לא עובדים בחלל ריק. פניתי ושאלתי ונאמר לנו שהתקנות טרם הוסדרו והחוק טרם הוחל וכולי. ברגע שזה יוחל על המוסדות, ואני מבין שזה נמצא במגעים בין משרד האוצר לגופים השונים, רבותי, יש רשויות מקומיות ויש בתי-חולים ויש אוניברסיטאות ויש רכבת ישראל ויש חברת חשמל ויש הרבה מאוד גופים. ברגע שזה יוסדר, אנחנו נשמח ליישם את זה באוניברסיטה, נקודה. אנחנו בעד עובדי הניקיון. אני מסתכל לכם בעיניים. ואתם יכולים להגיד גם כמה מילים טובות על האוניברסיטה.
היו"ר חיים כץ
¶
אדוני, אגיד לך כמה מילים טובות. הבעיה הזאת, אמרתי לך בגילוי נאות קודם שאני גם מגיע מארגון עובדים. לא חשבתי לפני זה על הבעיה של ימי המחלה. אבל אם זה כפי שנאמר כאן, למה אתם כאוניברסיטה, לפי הכלל שזה נהנה וזה לא חסר, לא דואגים שלא ימחקו להם את ימי המחלה?
היו"ר חיים כץ
¶
אתם יכולים לפנות לקבלנים ולבקש מהם שיזכו כל עובד ועובד במספר ימי המחלה שהוא צבר? הרי על פניו זה נשמע לא חשוב.
דוד ברקת
¶
בפועל אף עובדת לא ניזוקה. היתה עובדת שהיתה חולה במשך תקופה ארוכה, היא קיבלה את כל השכר שלה.
היו"ר חיים כץ
¶
קודם כול, אתה אומר פה לפרוטוקול שאתה תפעל שכל עובדות הניקיון יזוכו במספר ימי המחלה שהיה להן.
דוד ברקת
¶
יש לי פה פרוטוקולים של ישיבות. אנחנו עורכים כמעט בכל חודש ישיבה עם עובדות הניקיון. יושב סמנכ"ל באוניברסיטה עם העובדות.
דוד ברקת
¶
נתנו להם חדר לשימוש הוועד, נתנו שעות על חשבון האוניברסיטה לעובדות הוועד להיפגש עם העובדים. אני קורא פה מתוך פרוטוקולים של ישיבות על נושאים כמו חדרי הלבשה ומנוחה שהסדרנו, מיקרוגלים, כל הציוד שנדרש, עלתה בעיה של יחס ממוני מבנים והנושא הזה טופל, נושא של קבלת קהל של הוועד אפשרנו. כבר 5 שנים, עוד לפני חקיקת החוק, יש לנו נציבה, עורכת-דין, עובדת האוניברסיטה, שהיא נציבת עובדי הניקיון וכל עובד ניקיון שיש לו איזו בעיה פונה אליה והבעיה מטופלת. אני רוצה להגיד לך, הלוואי שכל המוסדות במדינת ישראל ינהגו כמו אוניברסיטת בן גוריון.
ולנטינה ליחוטינסקי
¶
תודה רבה מאוד, באמת... אני חברה בוועד עובדות הניקיון. בפגישה האחרונה שהיתה בחודש מרץ אמרו לנו: תגידו תודה רבה שאנחנו יושבים באותו שולחן אתכן. סליחה, אדוני, תודה רבה שאני יושבת בכנסת באותו שולחן אתך. זה היחסים שלהם. אתם דקלרטיבים.
ובבוקר ברדיו מה אמרתם? שכל המנקות קיבלו ימי מחלה. זה שקר, שקר ושקר. הבוקר דיברתי עם בחורה חולת סרטן שמאושפזת בבית-חולים סורוקה. היא קיבלה 8 ימי חופשת מחלה וזרקו אותה מן העבודה. עכשיו היא מתמודדת מול המוות. מה ישלמו לה? בשביל מה לשקר כך?
אלמוג סלע
¶
לא נכון. כל הימים בגין כל התקופה שהיא עבדה אצל איזשהו קבלן באוניברסיטה, לא רק אצל הקבלן הנוכחי.
דוד ברקת
¶
אני מנכ"ל האוניברסיטה. רבותי, אני מצהיר שכל עובד ניקיון, האוניברסיטה לא חוסכת משאבים בעניין הזה. כל עובד ניקיון שנגרעה ממנו איזו זכות, אל"ף, אנחנו פועלים מול הקבלנים, בי"ת, אנחנו נממן כל זכות שקיימת, ואין דבר כזה שעובדת לא תקבל את ימי המחלה. אם נפל משהו בין הכיסאות, אני מודיע לכם שזה יוסדר. אין "חיה" כזאת.
היו"ר חיים כץ
¶
אגיד לך מה עושים כנראה גם בסגל הבכיר. אני לא יודע אם הסגל הבכיר שלכם פודה ימי מחלה או לא פודה ימי מחלה, אני לא מכיר את זה, אבל במקומות מסודרים, ואתם מקום מסודר, נגיד יש הגבלה ל-160 יום צבירה. נותנים לאדם לצבור עד 160 יום ומעבר לזה עושים קופה, איפה שאין פדיון, אני לא מדבר על איפה שיש פדיון ובן אדם אחר-כך מנצל את ימי המחלה שלו. עושים קופה כללית ואם יש מישהו שחולה במחלה כרונית, כמו סרטן או אירוע מוחי, והוא שוכב מעבר לתקופה הזאת, והוא לא פורש לפנסיה מוקדמת, לא מוציאים אותו לפנסיה מוקדמת מכמה סיבות, גם כי הוא לא רוצה, גם כי הוא פוחד ויש לו תקווה שהוא יבריא, אז מהקופה הזאת מממנים שהייה ממושכת במחלה. יש לכם כזה דבר באוניברסיטה לעובדים הבכירים שלכם?
ולנטינה ליחוטינסקי
¶
כן. רציתי להגיד כמה פעמים. אני תמיד עובדת עם נציגי האוניברסיטה. אנחנו לא נגדם. אנחנו רוצים להיות ביחד. הם לא רוצים אותנו.
ולנטינה ליחוטינסקי
¶
מדברים על תחום הניקיון, על לנקות שירותים. אנחנו אנשים. רציתי להגיד: אנחנו לא שירות, אנחנו בני אדם.
יעקב יוסף
¶
אני מאיגוד חברות הניקיון הכל ארצי, חבר הנהלה. דרור אטרי לא נמצא היום, הוא בכנס, אז אני באתי.
יעקב יוסף
¶
באתי לדבר על משהו – פה אני לא מדבר על אוניברסיטת בן גוריון – אבל יש הסכם קיבוצי במשק שלא חל. אני מדבר על עיריות. אנחנו נמצאים כאן בעיר הקודש. עיריית ירושלים מתנכרת להסכם קיבוצי ולא משלמת.
ניצן תנעמי
¶
אני מ"כוח לעובדים". אני רק רוצה להזכיר, כי דיברו כאן על כך שאוניברסיטה היא יחסית מעסיק הוגן, וזה נכון, אבל זה אחרי 5 שנים שהוועד הזה נאבק ופועל כדי להשיג כל הישג.
ניצן תנעמי
¶
האוניברסיטה אומרת שהיא לא צד במשא ומתן, אבל היא זאת שקובעת את תנאי העבודה ואי אפשר להתנער מזה. יש גם את תוספת הסיכון למעבדות. עכשיו, הם אומרים שלפי חוק זה רק מעבדות רפואיות בבתי-חולים ופה זה מעבדות רפואיות לא בבתי-חולים וזה עוד לא חל כי עוד לא תוקנו התקנות. לא יכול להיות שכל דבר יושג במאבק. או כן יכול להיות, אבל חבל.
איתי סבירסקי
¶
השאלה איך הוועדה הזאת מקדמת את החלת התוספות לפי ההסכם. זה שעכשיו יש הצעת חוק – יש הצעת חוק או אין הצעת חוק, זה- - -
היו"ר חיים כץ
¶
אני מציע שתבואו לכנסת ותדאגו ש"כוח לעובדים" יארגן פה את העובדים, ואחר-כך נראה איך הוועדה עובדת. הוועדה לא מדווחת לך, לא עובדת אצלך.
היו"ר חיים כץ
¶
תירגע.
בכל אופן, אני חושב שבכל זאת מגיעות מחמאות לאוניברסיטת בר אילן, למרות המאבק של עובדות הניקיון, אבל אני חושב שבאוניברסיטת באר-שבע יש התייחסות. שמענו כאן את דבריו של המנכ"ל, שאמר שהוא ידאג לזכות את החשבונות האישיים של כל עובדת ניקיון במכסת ימי המחלה שהיו מגיעים לה, לא מעבר למה שהיה מגיע לה, והוא ידאג שזה יירשם וייזקף לזכותן. הוא נכנס גם לנושא הפרטני והוא ידאג שאותה עובדת ניקיון שעבדה ועכשיו היא חולה תקבל את מיצוי ימי המחלה שהגיעו לה ולא תקופח.
אנחנו נצטרך לדאוג שההסכם בין ההסתדרות והממשלה באמת יקבל צו הרחבה, ואם הוא יקבל צו הרחבה, מה שהוא עדיין לא קיבל, הוא יחול על כל המשק.
אני מאחל לכל עובדי הניקיון בארץ שייקחו דוגמה מוועד עובדות הניקיון באוניברסיטת באר-שבע ויילחמו על הזכויות של עובדות הניקיון, שלצערי ברוב המקומות בארץ מקבלות הרבה פחות מאשר אתן מקבלות.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:25.>