PAGE
17
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
27/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 19>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ח בסיון התשע"ג (27 במאי 2013), שעה 10:00

<דוח שרת הבריאות על העישון בישראל 2012 – במסגרת היום הבין-לאומי ללא עישון>

חברי הוועדה: >
יעקב מרגי – מ"מ היו"ר
רינה פרנקל

עפו אגבאריה

>
שרת הבריאות יעל גרמן
פרופ' רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות

יאיר עמיקם - סמנכ"ל הסברה וקשרי חוץ, משרד הבריאות

מיקי אריאלי - מנהל אגף אכיפה, משרד הבריאות

אפי שפר - מנהל תחום אכיפה - עישון, משרד הבריאות

רות ויינשטיין - מנהלת המחלקה לקידום בריאות, משרד הבריאות

חיים גבע הספיל - המחלקה לקידום בריאות, משרד הבריאות

פנינה שלו - דוברת שרת הבריאות

אורית בוצר - עוזרת שרת הבריאות

אסף וייס - לשכת שרת הבריאות

חיים לבון - עוזר מנכ"ל משרד הבריאות

עירית ליבנה - המפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

סא"ל מנור שפריץ - ראש ענף בריאות הצבא, צה"ל

פיני קבלו - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

ד"ר יורם וולף - ראש אגף רפואה שניונית, קופת חולים מאוחדת

שוש צ'רניקובסקי - מנהלת המחלקה לקידום בריאות, קופת חולים מאוחדת

שוש גן-נוי - מנהלת מדור, שירותי בריאות כללית

סוזן לימון - רכזת קידום בריאות, מכבי שירותי בריאות

עדנה פלג-אולבסקי - דוברת ומנהלת מחלקת הסברה והדרכה, האגודה למלחמה בסרטן

עמוס האוזנר - עו"ד, יושב-ראש המועצה הישראלית למניעת עישון

ורד סויד - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

אדוה פרי-אבישי - עו"ד, תחום האתיקה, ההסתדרות הרפואית

אלעד שפר - חבר עמותת אוויר נקי

גדי לוי - מנהל רכש אש-לי סיגרים וטבק בע"מ

אורי מיכאל - דובר הוועדה

וילמה מאור

טלי רם
<דוח שרת הבריאות על העישון בישראל 2012 – במסגרת היום הבין-לאומי ללא עישון>

בוקר טוב. אנחנו ממשיכים את סדר-היום של הוועדה ומתכבדים לפתוח את דיוני הוועדה, כשעל הפרק דוח שרת הבריאות על העישון בישראל 2012, כמובן בהשתתפות שרת הבריאות, המנכ"ל.
כפי שידוע לכם, על-פי החוק, שרת הבריאות מחויבת להגיש את הדוח. הדוח הוגש, אנחנו נקיים דיון על הדוח, נקבל סקירה ממנכ"ל המשרד מה נעשה, מה עוד אפשר לעשות, נשמע את הגורמים ואת האורחים שלנו, אם יש להם הערות – באל"ף, בעי"ן – ונראה לאן אנחנו מתקדמים.
אין ספק שחל שיפור, בעשורים האחרונים יש מודעות גבוהה לכל נושא העישון במרחב הציבורי המשותף. המודעות היא גבוהה אבל עדיין אנחנו רואים תופעות כאלה ואחרות.
אפשר תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה אבל אם ניתן לשפר – במיוחד כשמדובר בבריאות הציבור – אני חושב שחובה עלינו לעשות הכול כדי שהנושא הזה ילך וישתפר עוד ועוד, עד למקסימום.
נכבד את השרה.

ראשית, כבוד היושב-ראש והנוכחים, חברת הכנסת חברתי רינה פרנקל, המנכ"ל, אני מאוד מאוד שמחה להציג את הדוח ה-12. מאז שהכנסת חייבה אותנו, את משרד הבריאות, להגיש כל שנה דוח על מצב העישון במדינת ישראל, המשרד עושה את זה באופן קבוע.
ויש לדוח הזה ערך מעבר לנתונים שבו, שהם גם מדברים בפני עצמם. יש לו ערך מפני שהוא נותן תמונת מצב עכשווית על מה שקורה במדינה, הוא מעלה את המודעות והוא מכריח את כולנו לשנס מותניים, להתגייס ולעשות את הכול כדי להפחית את תופעת העישון, מפני שעדיין, במדינת ישראל של 2013, נכון לנתונים קצת יותר ישנים אבל זה לא משנה, עדיין מעריכים שהתמותה על רקע עישון פעיל מגיעה לכ-9,000 מקרים בשנה, ממגוון מחלות, ומשערים שכ-1,000 אנשים נוספים מתים עקב חשיפה לעישון כפוי.
בכך למעשה, השימוש בטבק הוא גורם תחלואה ותמותה מרכזי שניתן למניעה. כל כך פשוט, להפסיק לעשן – בעצמך וליד אנשים.
הדוח, כפי שהמנכ"ל ד"ר גמזו יציג, מראה באמת על ירידה – על ירידה בכל הפרמטרים ובכל המגזרים, גם במגזר היהודי, גם במגזר הערבי, גם בקרב נשים, גם בקרב גברים, גם בקרב בני נוער. עדיין, יש לנו בעיה ועדיין מעשנים.

ואולי אחת הבעיות המרכזיות שאני איתרתי מתוך הדוח היא שהרשויות עדיין לא עושות די כדי לאכוף את החוקים שעומדים לרשותן. משום מה, ברשויות המקומיות חושבים שאם הם ייכנסו לברים, למסעדות ולבתי הקפה ויאכפו את החוק, כלומר יתנו קנסות גם לבעלי המסעדות, לבעלי העסקים וגם לאלה שמעשנים, הם יאבדו קולות.
כראש רשות לשעבר אני יכולה לומר לכם – אנחנו היינו העיר הראשונה, הרצליה, שבאמת הכריזה על עצמה כעיר ללא עישון, ולא ירד לי אפילו קול אחד מבין הבוחרים. נהפוך הוא.
נכון שרואים את אלה שמעשנים, אבל על כל מעשן יש לפחות שמונה או תשעה אנשים שלא רוצים לנשום את האוויר המזוהם, שרוצים אוויר נקי.

ולכן, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולבקש מחברי ראשי הרשויות – ראשית, אנא, העבירו את הדיווחים. כל כך מעט רשויות מקיימות את החוק ומעבירות אלינו דיווחים בהקשר לנעשה בתחום העישון, כמה קנסות ניתנו ומה נעשה. מעט מאוד רשויות.

מבין הרשויות שהעבירו לנו נתונים אני רוצה לציין לשבח את אלה שמגיע להם. אז בראש הרשימה עומדת תל-אביב שנתנה 2,909 קנסות, אחריה באר שבע שנתנה 611 קנסות, וגם ביחס לתושבים, שתיהן במקום הראשון. אני בכלל רוצה להנהיג איזשהו ציון לשבח לאותן רשויות שגם מעבירות וגם באמת אוכפות כראוי וכאמור.

ללא הרשויות, ללא רשויות האכיפה, אנחנו לא נוכל להמשיך ולהוריד את המספרים של המעשנים ולא נוכל להמשיך ולהוריד את מספר הנפגעים – גם המתים וגם החולים כתוצאה מן העישון.
אני רוצה להודות למשרד הבריאות, אני רוצה להודות לכל מי שעוסק במלאכה ועשה עבודה נהדרת – גם בהכנת הדוח וגם לאורך השנה – ומעבירה את רשות הדיבור למנכ"ל, פרופ' רוני גמזו.

תודה רבה לוועדה, יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, זה יום שבו אנחנו מתארים את מה שאנחנו עושים לאורך כל השנה. אני רוצה להזכיר לוועדה איפה אנחנו נמצאים, וקצת מאירועי הפרקים הקודמים.

היתה ועדה ציבורית שהתכנסה כדי לדון בכל הנושא של השפעת העישון ונזקיו, ואיך אנחנו צריכים למצוא דרכים כדי לצמצם. הוועדה בעצם לא הגיעה עם מסקנות, וב-2010–2011 משרד הבריאות האיץ, הקים מחדש את הוועדה והגיש מסקנות שהוגשו בתחילת שנת 2011, ואז הלכנו למלאכת הביצוע.

מלאכת הביצוע כללה שני צעדים עיקריים – האחד, צעדים של שינויי חקיקה, והשני, צעדים של אכיפה, הגדלת האכיפה.
אני אומר באיזה דברים אנחנו התקדמנו והצלחנו ואיפה הבעיות העיקריות, ולאחר מכן אני אתאר את המצגת.

כמובן שהרחבנו ב-2012 את המגבלה על העישון במקומות ציבוריים. הצו של מאי 2012 בא ואמר את דברו לגבי הרבה מאוד מקומות.
עכשיו אנחנו נמצאים למול שני תהליכי חקיקה, אחד מהם כבר היה בכנסת הקודמת, עם העברה בקריאה ראשונה – חוק המגבלה על פרסום ושיווק מוצרי טבק, שעבר רציפות אתמול בוועדת שרים, הוא יגיע שוב לכנסת ואנחנו צריכים כאן הרבה מאוד נחישות להעביר את החוק המורכב מאוד הזה, ובדרך, החוק השני שהוא החוק למגבלת העישון במקומות ציבוריים. אומנם פרסמנו כבר את הצו אבל הצו מפורסם על החוק הקודם, הלא מתוקן, ועכשיו אנחנו מתקנים את החוק כדי לתת לנו עוד פה ושם סמכויות אכיפה ולעשות עוד מספר שינויים שאני אציג בהמשך.
אני אציג את המצגת. שתי בעיות עיקריות שאני רואה בתהליך הזה, מעבר לבעיה שהעלתה שרת הבריאות של שיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות – בעיה אחת גדולה מאוד שלפתחנו, והיא קשה מאוד לטיפול, זו בעיית העישון באוכלוסייה הערבית, 50% עישון של הגברים, שיעורים ענקיים שאנחנו לא רואים אותם, וזה אחד הדברים שמטרידים את מנוחתי כי אני רואה את ההשפעות הבריאותיות של זה כבר עכשיו בעליית שיעור המחלות הסרטניות ויתר המחלות באוכלוסייה הזאת. זה מטריד את מנוחתנו, אנחנו משיקים בזמן הקרוב פעולה מניעתית וקמפיין לאוכלוסייה המיוחדת הזאת.
התחום השני שיש לנו בעיה בו זאת האכיפה – אכיפה ברמת המשרד, אכיפה ברמת הרשויות המקומיות – אני אגיע אליה בהמשך. פתרון לאכיפה קשור בתיקונים שאנחנו מבקשים בחוק העישון במקומות ציבוריים כדי לחזק את יכולת האכיפה.

אני אתחיל להציג את המצגת. בשלב מסוים אני אתן לחיים גבע – שמנהל את התחום במשרד הבריאות – להציג. אני בכוונה מציג את זה בעצמי כדי שיהיה כאן ברור לכולם שאני מנהל את זה קרוב ללבי ומקדיש מזמני ולא מעביר את זה הלאה, אף על פי שאנשי המקצוע שלי הם באמת מאוד מומחים בנושא.

אחד מהדברים שאנחנו צריכים לשים לב אליהם, ארגון הבריאות העולמי שם את האצבע ואמר – follow the money – תשימו לב לזה. אל תלכו רק על מגבלה של העישון במקומות וכיוצא בזה, שימו לב לנושא הפרסום, שימו לב לנושא קידום המכירות, שימו לב לנושא חברות הטבק. הן מתחכמות, הן הופכות להיות יותר משוכללות, כל חוק שאתה מוציא הן מוצאות דרך עוקפת, תשימו את זה כדגש בכל מדיניות ממשלתית שלכם.

ולכן, החובה והנחישות שכולנו צריכים לגלות, להעביר את החוק שמגביל את הפרסום והשיווק – הגבלה ששמה אותנו בשורה קרובה למדינות העולם.
העברנו את זה ברציפות, זה יגיע כמובן להמשך תהליך החקיקה בכנסת. תזכרו שזה מגביל בצורה רחבה יותר את הפרסום של מוצרי טבק. היום, אומנם אתה לא רואה את הפרסום בעיתונות יומית אבל אתה רואה את זה הרבה במגזינים, יש חסויות.

חסות זה פרסום?

כן. זה פרסום שהוא סמוי.

כתוב בחוק.

לא, אבל אנחנו אוסרים על זה בחוק, נותנים על זה גם כן איסור. כל מיני תמונות שיוצרות מראה לטבק כמראה אינוסנטי – פירות ודברים כאלה – שיווק מוצרים כמוצרי טבק, ואזהרה שהיא יותר אפקטיבית. היום האזהרה היא במלל, הצרכן כבר אדיש לזה.

אנחנו יודעים מניסיון בעולם שאזהרה שהופכת להיות תמונתית או ויזואלית, היא הופכת להיות בעלת אימפקט. רוב מדינות העולם שחתומות על ה-FCTC, האמנה של הטבק, עקבו אחרי זה, עושות ומטמיעות את זה לתוכן, אנחנו גם כן הולכים לעשות את זה, ודיווח של חברות הטבק על התכונה והרעילות של המוצרים, בסופו של דבר גם הסמכת מפקחים כדי לאכוף יותר טוב את החוק. זה חוק אחד.
החוק השני - לא הספקנו בכנסת הקודמת – חוק שקשה לנו יותר להעביר אותו במסננת של משרד המשפטים כי יש כאן גם את האגף הפלילי, זה התיקון למניעת העישון במקומות ציבוריים. זה הרחבת הפיקוח, הסמכה של יותר פקחים ואיזה מוצרים יהיו אסורים לעישון במרחב הציבורי, הרחבה גם של זה, ויותר הכבדה, הכבדת האחריות על המנהל של אותו מרחב ציבורי שלא הקפיד על העישון בתוך המסגרת שלו.

תזכרו שהיום החוק הוא קשה מאוד לאכיפה. החוק אומר, מקטרת דלוקה, סיגריה דלוקה, אם הגעת לתוך המקום וראית – הוא אפוף עשן אבל הסיגריות כבויות – יש בעיה לפקחים, היא לא פשוטה. אנחנו כאן מול משרד המשפטים רוצים לתקן את העניין הזה ולמצוא לזה פתרון יותר סביר.
אני הייתי יחד עם פקחים, בשנה שעברה עברתי יחד אתם וראיתי את הקושי. ראיתי את הזמזמים בכניסה. הבודקים או השומרים בכניסה רואים את הפקחים, מפעילים זמזם, יש נוהל כיבוי סיגריות, כולם מכבים סיגריות, שמים את זה מתחת לתחתיות הבירה, וכאילו הכול נעלם, רק העשן נשאר.

יש פה בעיה של אכיפה וצריך למצוא לזה איזשהו פתרון. אנחנו הרחבנו את הצו שמונע עישון בהרבה מאוד מקומות.

שימו לב מה קורה היום ברציפי הרכבות – שונה לחלוטין ממה שהיה בעבר. המעשנים מורחקים לצדדים, הרכבת עושה עבודה לא רעה בנושא הזה, עבודה טובה, אחרי הרבה מאוד מאבקים שהיו לנו אתם, ואני מזמין את כולם להעיר אם הדברים לא מתבצעים כמו שצריך.
איבדנו את הנושא של האצטדיונים והאמפי. הכנסת, הוועדה הזאת, לא אישרה את זה. אנחנו חוזרים לוועדה הזאת השנה עם החוק כדי להרחיב את זה לאצטדיונים ולאמפי, בכל זאת, אף על פי שזה לא אושר בעבר.

בתי-ספר נקיים מעישון. מזכיר לוועדה שלפני כשלוש שנים רצינו לאתגר את הוועדה עם צו של שר הבריאות – זו סמכות שר הבריאות – לכתוב צו שהוא מוציא את בתי-הספר והופך אותם נקיים מעישון, אבל זה צריך להיות באישור הוועדה.
בסופו של דבר ההחלטה היתה – בואו נלך ונעשה את זה בשיתוף פעולה עם ארגוני המורים, בכל זאת זה מקום עבודה שלהם – ואנחנו כרגע, יחד עם משרד החינוך, בפיילוט שבו אנחנו לוקחים 200 בתי-ספר, בתיאום אתם, בתיאום עם שני ארגוני המורים, בתיאום עם משרד החינוך, הופכים אותם לבתי-ספר נקיים מעישון.
קראתם היום בעיתונות שיש הרחבה של הסביבה הנקייה מעישון בבתי-הספר. זה תהליך שחייבים להיות נחושים בו. עוד לא יצא לנו להיפגש עם שר החינוך בנושא הזה, ואנחנו נשמח מאוד שמשרד החינוך ימשיך, יהיה נחוש כמונו בתהליך הזה. בעינינו, אזור בתי-הספר הוא אזור מיוחד במינו, שם הלמידה, ההתרגלות וה"רול מודלינג" משחקים תפקיד בסיכוי לעישון עתידי.

ברשותך, היושב-ראש, אם אפשר שחיים, נציג משרד הבריאות, יציג.

חיים, משרד הבריאות. בגדול, הדוח כל שנה אמור להציג נתונים על שיעורי העישון באוכלוסייה הכללית, בני נוער, חיילים, על פעילות משרד הבריאות, על החקיקה שנעשתה בשנה החולפת ועל האכיפה.

חלק מהנתונים, יש לנו כמובן מעודכנים מדי שנה. חלק מהנתונים אין לנו כל שנה – סקרים גדולים ומייצגים נאמנה לא נעשים כל שנה, פעם בשנתיים, ולכן הנתונים של העישון באוכלוסייה הכללית נכונים לסקר שהסתיים ב-2012. הנתונים של הצבא מעודכנים, הנתונים של בני הנוער כנ"ל – יש לנו סקר אחרון שהסתיים ב-2011, וזה הנתון הכי מעודכן שאנחנו מכירים.

במהלך 2012 היו מספר צעדים מאוד משמעותיים, בין השאר בנושאים של מיסוי על מוצרי טבק, ואנחנו יודעים שיש להם השפעה מאוד משמעותית על העישון – במיוחד באוכלוסיות חלשות, במיוחד בבני נוער – ואנחנו מצפים לראות את הנתונים האלה בהמשך. אנחנו לא רואים אותם כרגע כי הנתונים לא מייצגים את אותם שינויים אבל בדוחות הבאים זה יהיה בולט.
מבחינת שיעורי העישון באוכלוסייה אנחנו עוקבים אחרי זה לאורך שנים, עם פילוח בין החברה היהודית לחברה הערבית, בין גברים לנשים. המגמות לאורך השנים הן כמו בעולם המערבי – מגמה של ירידה, אם כי אנחנו יודעים שככל שהעישון יורד לקראת ה-20%, קצב הירידה הולך ומואט ונדרשים יותר צעדים, וצעדים יותר קשים, כדי להמשיך ולהוריד את אותם שיעורי עישון אל מתחת ל-20%.
בגדול, במגזר היהודי שיעורי העישון הגיעו ל-19.8%, זאת אומרת שיעורי העישון בחברה היהודית ירדו מתחת ל-20%, בחברה הערבית בממוצע שיעורי העישון הם 24.9% אבל צריך לקחת בחשבון שאלה שיעורי עישון מאוד נמוכים אצל הנשים ושיעורי עישון מאוד גבוהים אצל הגברים. כמו שהתייחסנו בתוכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו, אנחנו נמצאים עכשיו לקראת סופו של סקר, מחקר עומק מאוד משמעותי בחברה הערבית כדי לדעת לתכנן נכון איך אנחנו מתאימים תוכנית ייעודית מותאמת תרבות – לא רק שפה, אלא מותאמת תרבות – שתיתן את ההשפעה ותסייע גם להוריד את שיעורי העישון בחברה הערבית.
כמו שאמרתי, מדי שנה נערכים סקרים – יש סקרים בין-לאומיים, יש סקרים שאנחנו עורכים ויש סקרים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה. בשנה שעברה היה סקר שנעשה על-ידי משרד הספורט, סקר של אורח חיים פעיל, והוא הראה שיעורי עישון של 17.7% אבל אנחנו לא מסתמכים עליו כי זה לא אחד מאותם הסקרים הקבועים וזה סקר ייחודי לנושא הפעילות הגופנית, מבחינתנו הוא לא מייצג. אנחנו מקווים שהוא יראה על המשך המגמה, בשנה הבאה ככל הנראה יהיה לנו סקר חדש, אבל בסך הכול, גם אם אנחנו משווים את אותם סקרים לאורך השנים אנחנו נמצאים במגמת ירידה, ואמרתי, זה מתאים למדינות בעולם המערבי ואנחנו דומים.
מה שכן מעודכן, אם אנחנו משווים את שיעורי העישון אצלנו למדינות ה-OECD, לראשונה ירדנו מהממוצע של ה-OECD בשיעורי העישון בגברים. בממוצע בישראל אנחנו עומדים על 24.9% כשהממוצע של ה-OECD זה 25.9%. שוב, צריך להביא בחשבון שהם בודקים את זה מגיל 15 ומעלה, אנחנו מגיל 21 ומעלה. אצלנו זה מייצג שיעורי עישון מאוד גבוהים בחברה הערבית לעומת שיעורי עישון נמוכים יותר בחברה היהודית, אבל בסך הכול המגמה לאורך שנים היא מגמה של השתפרות.
לגבי בני נוער, כמו שאמרתי, מדי כמה שנים נעשה סקר מאוד מקיף, משותף בין משרד הבריאות ומשרד החינוך. הסקר האחרון שיש לנו הוא מ-2011, סקר של התנהגויות בריאות בבני נוער, בתלמידים. יש מגוון של שאלות – מעשנים כל יום, מדי פעם, איזה מוצר מעשנים. לגבי סיגריות אנחנו יודעים ששיעורי העישון נמצאים במגמת ירידה מאוד משמעותית לאורך השנים, וגם כאיזשהו מדד לגבי המסרים או היחס לעישון בקרב בני נוער אנחנו שואלים מי התנסה אי פעם – זה לא מי מעשן כל יום אלא בכלל מי ניסה לעשן סיגריות – ואנחנו רואים שגם בשיעורי ההתנסות יש ירידה, זאת אומרת פחות ופחות בני נוער בכלל שוקלים לנסות להתעסק עם סיגריות, וזה מראה על המסר שבני נוער מקבלים ביחס לעישון בכלל, להתמכרות, למשמעויות שיהיו להם מההתנסות בעישון, ולכן יש ירידה גם בשיעורי ההתנסות וזה מדד מאוד מעודד.
כשאנחנו בודקים מי מעשן לפחות פעם ביום – באותו סקר זה מחולק לפי כיתות – אפשר לראות שבסך הכול השיעורים הם די נמוכים, וזה מתאים לפעילות המניעתית שנעשית במערכת החינוך. אומנם היא נעשית לאורך כל הגילאים כחלק מכישורי החיים, רב-גילי, ובכל זאת אנחנו רואים שבכיתות ו', ז' ו-ח', אלה הכיתות שבהן נעשה עיקר פעילות המניעה בבני הנוער בנושא עישון סיגריות ונרגילות, שם באמת שיעורי העישון מאוד נמוכים, אבל אנחנו רואים שבכיתה י' כבר יש קפיצה בשיעורי העישון. עוד מעט נראה את שיעורי העישון בגיוס, אנחנו רואים שאצל מתגייסים שיעורי העישון גם עולים בצורה יחסית חדה, מה שאומר שאנחנו חייבים לשים דגש לא רק על מניעת עישון בכיתות הנמוכות אלא גם על אותם בני נוער "בוגרים" של כיתות י', י"א, י"ב, החברה בכלל ומערכת החינוך צריכות לשים גם שם דגש ולהמשיך את פעילות המניעה. אלה כיתות שבהן יש התעסקות כבר בסמים ואלכוהול, בגרויות ודברים אחרים, ועדיין פעילות המניעה בנושא העישון חייבת להתמקד לאורך כל החטיבה והתיכון, אנחנו עובדים ביחד ויש לנו מספר פרויקטים שאמורים לצאת לפועל כבר בשנת הלימודים הקרובה בשיתוף פעולה של משרד הבריאות, משרד החינוך והאגודה למלחמה בסרטן, שישימו דגש על תוכניות מניעה. אין ספק שגם מדיניות בתי-ספר נקיים מעישון, תהיה לה השפעה מאוד משמעותית על בני הנוער, זה הניסיון שאנחנו לומדים מהעולם ואנחנו בהחלט נראה את זה בשנים הקרובות.
נושא הנרגילה – תופעה יחסית חדשה של עשר שנים בערך בקרב בני הנוער. בעולם היא עדיין נמצאת במגמת עלייה, אצלנו לשמחתנו הגדולה היא כבר במגמת ירידה. מבלי להיכנס להשוואות בין סיגריות לנרגילות, אבל נרגילות נחשבות יותר מסוכנות מעישון סיגריות בגלל כמות העישון והעובדה שזה כולל אדים של מים שמגבירים את הספיגה של החומרים בריאות. אנחנו גם כאן רואים ירידה בשיעור ההתנסות, שלא לדבר על עישון כל יום כי נרגילה לא מעשנים כל יום, מעשנים מספר פעמים בשבוע, תלוי, זה יותר התנהגות חברתית אבל אנחנו רואים בסך הכול ירידה בשיעורי ההתנסות בנרגילה, והמסר ככל הנראה עובר.
מה שמאוד ישפיע על זה, ללא ספק, זה נושא המסים. היה במאי 2012 צו של שר האוצר, בהתאם לפרק המיסוי באותה ועדה ציבורית של משרד הבריאות – היה לנו פרק שלם שהתייחס לנושא של מיסוי מוצרי טבק כחלק בלתי נפרד ממדיניות הבריאות. אומנם זה נתפס כצעד פיסקלי, גירעון, תקציב, אבל אין ספק שזו מדיניות בריאות אחת היעילות ביותר לצמצום העישון. טבק לנרגילה – באמצע 2012 היתה עלייה אחת ובתחילת 2013 עלייה נוספת. חפיסת טבק לנרגילה, שהיתה חלופה מאוד זולה לבני נוער, אם היא עלתה בזמנו בסביבות התשעה שקלים, היום היא כבר מגיעה לסדר גודל של 25–30 שקלים לחפיסה, זה כבר לא מהווה תחלופה זולה, וזה ילך ויגדל, וללא ספק זה ישפיע מאוד על בני הנוער וככל הנראה גם על עישון נרגילה בכלל בחברה הערבית.
ממש בנקודה לגבי הצבא. הצבא עושה מדגם מדי שנה, בגיוס ובשחרור, כך שיש לנו נתונים לאורך זמן לראות מגמות בשיעורי העישון בקרב חיילים. אומנם שיעור העישון בחיילים לא מייצג את כל גיל 18 באוכלוסייה. אנחנו יודעים ששיעורי הגיוס הולכים ומשתנים לאורך השנים, ואוכלוסיות שלא מתגייסות, כולל כל מיני כיוונים וזרמים, וזה כן מייצג את החיילים, או נקרא לזה נוער נורמטיבי. בסך הכול, בגיוס אנחנו רואים ששיעורי העישון מגיעים ל-30% אצל הבנים ו-23% אצל הבנות. אני מזכיר לכם שבכיתה ז' שיעורי העישון היו אחוזים בודדים ובגיוס אנחנו רואים קפיצה מאוד גדולה, אני לא יכול להגיד מתי זה קרה. אנחנו רואים את תחילת העלייה בכיתה י', שזה הגיל האחרון שאנחנו סוקרים, אנחנו צריכים לבדוק את זה גם בכיתות י"א, י"ב, ובחופש לפני הצבא.
כשאנחנו מסתכלים על השחרור ואנחנו יכולים להגיד כמה מהחיילים והחיילות התחילו לעשן בצבא, אנחנו רואים שבסך הכול לאורך שנים יש ירידה בשיעורי העישון, ופחות ופחות חיילים מתחילים לעשן בצבא. השנה יש עלייה של 1% בעישון בקרב חיילות במהלך השנה, לעומת ירידה של מספר אחוזים אצל החיילים. אם בעבר היינו אומרים שיש התחלת עישון של בין 5% ל-8% בזמן השירות, לפחות עד כמה שאנחנו מבינים, יש ירידה בעישון בקרב החיילים וזה מצביע גם על המסר בחברה בכלל ועל פעילות של הצבא לנושא הזה של המאבק בעישון כחלק מתוכניות של אורחות חיים, וכדומה.
לגבי האכיפה – אנחנו יודעים מהסקרים שלנו שלא מעט מהציבור נחשף לעישון כפוי. אנחנו יודעים שגם אצל הלא מעשנים – ואלה נתונים שעושים בבדיקת שתן, שזה לא זיכרון או דיווח כזה או אחר, זה מבדיקה אמפירית מוכחת – אצל 63% מקרב הלא מעשנים מוצאים שרידים של קוטינין בשתן, שזה אומר שהם נחשפו לעישון כפוי.

זה רק מסיגריות?

כן.

קוטינין זה תוצר פירוק של ניקוטין.

הכמויות שיש למשל בחצילים הן זניחות ולא רואים אותן בדבר כזה. עיקר המקור זה כמובן טבק.

כמו שהמנכ"ל הזכיר, במאי 2012 הוועדה אישרה צו שהרחיב מאוד את איסור העישון במקומות ציבוריים, ואחד הדברים המאוד משמעותיים שהמשרד עשה היה להקים אגף אכיפה ופיקוח שירכז את הנושא של אכיפת החוק.

נכון לעכשיו, אנחנו צריכים להעביר את החקיקה כדי להשלים את מתן הסמכויות לאגף כדי שיוכל באמת להוציא לפועל את האכיפה. נכון להיום, מתבצעת בעיקר עבודת תיאום ושיתוף פעולה עם הרשויות.

כמה פקחים שמטפלים בזה יש היום בארץ?

עיקר הפיקוח נמצא בידי הרשות המקומית, זה מה שהחוק מחייב ודורש.

כמה ידוע לכם?

סך הכול, כמות? זה תלוי פר רשות. בתל-אביב יש 200, בהרצליה יש 20, כל רשות מקומית בהתאם למה שהיא מתעדפת, כשהדגש מבחינתנו באגף האכיפה לא יהיה להחליף את כל אותם פקחים ברשויות המקומיות אלא יהיה בנוסף, באפשרות לשים דגש, לעודד אותם, לעבוד מולם, לעשות מבצעים ממוקדים באותם מקומות שהם רגישים ובעייתיים, בתי-חולים וכדומה.

כמו שהוזכר קודם לגבי אכיפה, תל-אביב נותנת הכי הרבה דוחות. צריך לזכור שהיא גם עיר עם הכי הרבה מקומות בילוי, הרבה מאוד אנשים גם מגיעים מחוץ לעיר לאותם מקומות בילוי.

זה נמדד כמותית או אחוזית?

אני כבר אציג את זה ביחס למספר התושבים, אבל שוב, זה פחות מייצג. יש ערים שאוכפות לאורך שנים והאוכלוסייה בסך הכול לומדת, מכירה את החוק, לומדת לכבד את החוק, ואם לא ניתנים הרבה קנסות זה לא בהכרח שאין אכיפה אלא פשוט האוכלוסייה למדה את זה.
אם לדוגמה ניקח כמה ערים ונשווה את מספר התושבים ומספר הקנסות, נתייחס דווקא לתל-אביב – באמת, ניתנים הרבה מאוד קנסות ואני לא יודע כמה מהם זה לתושבי העיר וכמה מבחוץ. זה לא חייב להיות ביחס למספר התושבים, זה יכול להיות ביחס למספר מקומות הבילוי.

הרצליה לדוגמה, יש יחסית מעט קנסות אבל זו עיר שאוכפת לאורך שנים, מהערים הראשונות בארץ שאכפו את החוק, והאוכלוסייה למדה. יודעים שהרצליה היא עיר נקייה מעישון, כך היא גם מוכרת ואין הרבה דוחות אבל האכיפה היא בהחלט משמעותית ולאורך שנים ולכן אין הרבה קנסות. זה פשוט לא המדד שמייצג את האכיפה.

מה שאנחנו כן יכולים ללמוד מאותם נתונים, ולכן זה חשוב, זה הדיווחים של אותן רשויות – כמו שאמרנו, לא הרבה הגישו – אבל אנחנו כן יכולים לראות מגמה ובהשוואה לשנים קודמות. למשל, תחנה מרכזית חדשה בתל-אביב, היה שם עניין של אכיפה אזרחית, של תביעות אזרחיות נגד העירייה על היעדר אכיפה. כמו שאפשר לראות, העירייה, המשטרה שמו על דגש ומאפס בערך זה קפץ ל-500.

תתכנס לסיכום.

כמה שקפים אחרונים. מה שעוד התחלנו, וילך ויגבר, זה הסמכה של סדרן ממונה – עובדי משרד הבריאות, בתי-חולים ואנחנו נרצה להרחיב את זה גם לבתי-חולים של הכללית, שיהיו מעין פקחים בבית- החולים ויוכלו לתת קנסות.

התחלנו את זה במחוז הצפון של משרד הבריאות, בבית-חולים גליל מערבי, בבית-חולים "פוריה". זה יורחב לעוד בתי-חולים בארץ.
משהו חשוב לגבי גמילה מעישון. היקפי הגמילה מעישון בקופות הולכים ועולים לאורך השנים, וזה תודות למאמצים מאוד משמעותיים שמשקיעות קופות החולים לאורך השנים ולאור הדרישות. זה מדד לזה שאותם צעדים שאנחנו עושים באמת מועילים, בין השאר עליות המסים מעודד גם את העלייה בפנייה לגמילה מעישון.

המשרד תומך בקופות בנושא הגמילה?

כן, זה נכנס לסל.

לא בתמיכה.

לא לא, זה חלק מהטכנולוגיות שנכנסו לסל בשנים 2010–2011.

משהו שחשוב להדגיש, כמו שאמרנו קודם – הנושא של חברות הסיגריות. הן מחויבות על-פי חוק, נכון להיום, לדווח על הוצאות שלהן על פרסומות, קידום מכירות, חסויות.

בשנת 2011 – זה הנתון האחרון שיש לנו, ביוני הם יעבירו את הנתונים לגבי 2012 – שיא בהיקף ההשקעה שלהם בפרסומות, עידוד קידום מכירות, 54 מיליון שקלים בשנה, וזה הולך ועולה, וזה עולה ככל שיש יותר פעילות של מסים וחקיקה, כך הם מנסים להשפיע יותר בתחום הזה.
המדינה "מרוויחה" ממסים על סיגריות סכום משמעותי שהולך וגדל ככל שמעלים את המסים. כל שקל על חפיסת סיגריות זה בערך 400 מיליון. במקרה הזה, האינטרסים של משרד הבריאות ושל האוצר משתלבים יפה ביחד.

חשוב להדגיש שהמסים האלה הולכים לקופת המדינה ולא למשרד הבריאות, לא צבועים לעניין כזה או אחר, למרות שזה מה שמומלץ בעולם אבל זה עניין שלא אצלנו.

חשוב גם להדגיש את ההתמודדות של המעשנים עם המסים, אחד הדברים שאנחנו רואים זה למשל בטבק לגלגול עצמי, שהוא חלופה זולה יותר מקניית סיגריות רגילות, ורואים עלייה מאוד משמעותית שהיא מתאימה לעלייה במסים בשנים האחרונות. המסים עולים, אנשים עוברים לעשן מותגים זולים יותר וטבק לגלגול עצמי. בהעלאה האחרונה של המסים, שהיתה לפני מספר שבועות, המסים האלה של הטבק לגלגול עלו בצורה משמעותית.

מה שעשו עם הדיזל יעשו גם עם הטבק.

יש איזושהי סטטיסטיקה לגבי עישון סיגריה אלקטרונית?

זה מופיע בדוח, אפשר לראות בתוך הדוח.

רצינו להתייחס לזה כי בדוח אין התייחסות מפורטת. אם כבר הקדמת, בוא נתייחס לסיגריה האלקטרונית. כשזה יצא, זה יצא בקול תרועה רמה ולאחר מכן היו קולות שהטילו דופי ואמרו שיכול להיות אפילו שזה יותר מסוכן. המשרד, אני הבנתי, היה צריך לעשות בדיקה בנושא הזה. השאלה אם יש ממצאים ודאיים שאפשר לומר שאכן הסיגריה הזאת תרמה את חלקה, היא פחות מסוכנת, היא מעודדת, היא הביאה לשינוי מגמה כלשהו.

אולי המנכ"ל יענה.

חיים, תענה, אני אשלים.

באמת, לאור העלייה בהיקף התופעה, הפרסום של הסיגריות האלקטרוניות והמסרים הבעייתיים שאותם יזמים מוציאים לשוק, הסיגריות האלקטרוניות זה איזשהו, נקרא לזה, פתרון קסם או גימיק טכנולוגי שבעינינו לפחות, נכון להיום – בכלל בעולם, לא רק אנחנו מתמודדים עם זה – הוא לא מוכח כמשהו שהוא יעיל, שעוזר לגמילה מעישון.

לפי רשימת התכולה והמרכיבים שלו, אפשר לומר שאולי זה אפילו – נניח אם משווים את כמות החומרים המסרטנים – פי-אלף פחות מסרטן מסיגריות רגילות, אבל זה מוצר טכנולוגי חדש. אם אני אשווה אותו למשהו אחר קיים בשוק זה אולי מכשיר אינהלציה, כי המוצר הזה, מה שמיוחד בו שהוא מייצר אדים לשאיפה לריאות. הדבר היחידי שדומה לזה בשוק זה מוצרים שנמצאים תחת פיקוח של משרד הבריאות כמו מכשירי אינהלציה, והמוצר הזה חומק מתחת ידי הרגולטור ואין עליו בעצם שום הגבלה, שום סטנדרטים, שום תקנים.
לכן, לאור העובדה שנוצר שוק שהצפי היום שהוא ילך ויגדל באחוזים מאוד משמעותיים, חברות סיגריות כבר קנו אותו – בדיוק בסוף השבוע דיברו על אחת מחברות הסיגריות הגדולות בעולם שקנתה את אחד המותגים של הסיגריות והולכת לצאת במסע.

היא הנותנת. השאלה אם המשרד נערך.

הקמנו ועדה לבחון את הנושא – ועדה רב-מקצועית ממספר משרדים, ממספר תחומים, עם התמחויות שונות. יצא דוח עם המלצה של אותה ועדה. נכון לעכשיו, לאור היעדר המידע וחוסר ההוכחה לבטיחות או יעילות של המוצר הזה, ההמלצה היתה לאסור את זה למשך השנים הקרובות בהוראת שעה. במהלך השנים האלה, חמש השנים הקרובות, נמשיך לעקוב אחרי העדכונים בעולם ומה מדינות אחרות עושות ביחס לזה. זו היתה ההמלצה של הוועדה.
מאז פתחנו את זה לציבור שיגיב. בדיוק אתמול סיימנו את השימוע למספר חברות סיגריות אלקטרוניות שרצו להתייחס, ועכשיו הנושא עם כל ההמלצות וכל הגישות יובא להנהלת המשרד להחליט על המדיניות.

האם יש מספיק מרכזי גמילה, האם יש מספיק פונים ועד כמה זה אפקטיבי?

שאנחנו נענה? שקופות החולים יענו?

אני אענה, ברשותך. קודם כול, זו טכנולוגיה שהיא בסל. כשהיא טכנולוגיה שהיא בסל, יש חובה על קופות החולים לספק אותה על-פי הדרישה. לא צריך להיות, במיוחד לדבר הזה, תור.

אנחנו לא מכירים, לא ידוע לנו על תור לקבלת גמילה מעישון. אני לא קיבלתי שום תלונה ונציב קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לא קיבל שום תלונה.

אין כל כך מודעות אולי לדבר הזה מקרב האנשים שמעשנים, עד כמה חשוב באמת להיגמל מזה.

אני מוכן להשקיע ולהעצים, כי בזמנו כשהכנסנו את זה לסל היתה מודעות והיה הרבה מאוד פרסום לזה. אם יש בעיה של מודעות אני אדאג גם שהקופות יפרסמו וגם אנחנו נבצע הליך פרסום.

תודה על הסקירה. כפי שאמרתי בפתיח – גם רואים את זה בסקירה וזו גם התחושה בציבור – יש מגמה. לא מספיק, צריך לעשות יותר. יש מקומות שאתה רואה את זה יותר. לדוגמה, מאחר שאנחנו מדברים על הכנסת, מי שעובר פה בפרוזדורים ורואה את ההתכנסויות ההמוניות במרחבים הפתוחים, אני חושב שהכנסת – כאמירה אני אומר את זה – צריכה להתייחס לזה, והיא יכולה לעשות זאת, כפרויקט של מניעת עישון, אם זה הסברתי ואם זה אפילו לעודד במחקר או לקחת קבוצת מחקר.

אני יודע על מקומות עבודה שלקחו קבוצות מחקר בנושא הדיאטה. זה תרם וזה הכניס למודעות, זה גרר את המשפחות גם כן. אני חושב שבכנסת זה בולט, הכמויות הן גדולות, מדובר באוכלוסייה צעירה וצריך להשקיע.

אני רוצה להתייחס לנקודה בדוח. ראינו את הגרף של הגילאים במערכות החינוך. כשאני רואה בכיתות ו'-ח' אחוז נמוך ובכיתה י' זה קופץ לשיעורים של 12%, ובתחנה הבאה בגיוס ל-21%, אני לא יודע מה האפקטיביות של ההסברה בכיתות ו'-ח' במערכות החינוך. הערכה שלי – זה לא די, לא מספיק. גם האחוזים האלה של כיתה ו', אני לא מסתפק בהם, אני חושב שזה חמור כי אני יכול לקחת את זה בלי להשקיע במחקר, להגיד – זה לא בגלל ההסברה, זה גם נושא של עצמאות גילאית. ילד בכיתה ח' מרשה לעצמו יותר מאשר בכיתה ו', בכיתה י' הוא כבר מקבל עצמאות יותר מאשר בכיתה ו', ובכלל כשהוא יוצא מהבית, הופך להיות גבר והולך להיות הישראלי בצבא, הוא מרשה לעצמו עוד יותר.
אי-אפשר להצביע פה על כך שמערכת החינוך מצליחה – לא אומר שהיא לא עושה, אני לא שיפוטי כי אני לא יודע בדיוק. אם יש פה נציגים ממשרד החינוך, אני אשמח לשמוע בקצרה כי זה עקב אכילס. אנחנו רואים את הציבור הצעיר. זה שיש מגמות ירידה – עם כל הכבוד שאני בגיל 50 ומשהו מתחיל להיות מודע יותר למצב הבריאותי כי התמרורים והרמזורים ונורות האזהרה דולקים – ביג דיל, זה לא בגלל שמישהו דחף אותי לכך.
אני רוצה לראות את מגמות הירידה האלה בגילאים האלה, את הבלימה בגילאים האלה, אז אנחנו נראה מגמות ירידה יותר גדולות בסביבות גיל 50 ומעלה.

ואם יש איסור מוחלט בבתי-הספר.

לכן אני חושב שזה הולך בקורלציה ישירה. אני לא יודע מה היתה עמדת הוועדה, אני אומר את דעתי האישית, ודאי שיהיה דיון פה. אני חושב שצריך לשקול שוב את הנושא של הדוגמה האישית במערכת החינוך. צריך לשתף את ארגוני המורים, אני חושב שלא יזיק – אם פעם שקלו לשנות את השם של בית-ספר לבית חינוך – אני חושב שגם בנושא הזה, נושא הבריאות, כמו אותו מפתח שאומרים, שקל שמשקיעים בכיתה א' שווה אלפי שקלים בכיתה י"ב, זה אותו דבר. שקל שמשקיעים במניעה, בהסברה, במודעות לבריאות בכיתה א', יחסוך למדינה הרבה שקלים במערכת הבריאות.
אני אשמח לשמוע – מערכת החינוך, ההסתדרות הרפואית, אם יש לה פעילות כלשהי ורוצה להתייחס. אם חברי הכנסת לפני כן רוצים להתייחס.

מה לעשות, אנחנו עוד פעם מקלקלים את הסטטיסטיקה, הערבים בישראל מקלקלים את הסטטיסטיקה, לא רק בממוצע.

פעם ראשונה זה לא הולך עם חרדים ביחד.

זה גם בעישון וגם בתמותת תינוקות, אז מה לעשות, מקלקלים את הסטטיסטיקה, אבל אני חושב שיש איזשהו רקע לזה.
אם אנחנו משווים, לא רק בגלל שזה ערבים או יהודים, ואם אנחנו משווים את המצב הסוציו-אקונומי, היות והאוכלוסייה הערבית היא אוכלוסייה נחלשת, מה שאתה אמרת יכול להיות שזה גם חרדים, אבל זה גם יכול להיות פריפריה. זה לא רק מדינת תל-אביב או הפריפריה.

כדאי שבדוח הבא תבדקו.

אבל זה לא נכון. זה לא נכון.

כנראה לא כל כך מוחלשת כי סיגריות היום עולות הרבה כסף.

סיגריות, קודם כול אני אגיד לך שזה לא עולה הרבה כסף כי ראינו את העניין של הגלגול העצמי.
מה שאותי יותר מדאיג, לא רק זה שמגלגלים סיגריות בעצמם אלא יש אצלנו מגמה ברחוב הערבי שיש חנויות מסוימות – ולא רחוק מבתי-הספר – שהן מוכרות את הסיגריות המגולגלות האלה, כשקופסה עולה חמישה שקלים. זה ללא מכס.

יש עוד תופעה – תופעת הנרגילות, זה דבר איום ונורא. אני חושב שזה התחיל במגזר הערבי אבל אני רואה את זה גם במגזר היהודי, זה הולך וגדל.

עשו אקזיט.

מה הסכנה בזה? שהטבק שמשתמשים בו הוא לא טבק, זה זבל. אלה דברים מאוד מאוד מסוכנים. למרות שכפי שהזכרת, יש על זה פרסום שזה מפירות אבל זה באמת יותר קנצרוגני מאשר כל טבק שידוע בכלל.

לכן, אני חושב שיש מקום לא רק דרך מערכת החינוך. נכון שמערכת החינוך זה המקום העיקרי אבל – אני לא יודע מי מפקח, אולי זה העיריות – שלא ירשו ולא יתנו אישורים לכל מיני בתי קפה ולכל מיני מקומות שהם כל כך נגישים לתלמידים, שהם יכולים לצאת ממש משערי בית-הספר ובחמש דקות הם כבר באיזשהו קפה כדי לעשן נרגילה.

לדעתי, יש מקום גם לערב את הגורמים הנוגעים בדבר כדי לא לאפשר נגישות וקלות להגיע למקומות כאלה.

דבר שני, אנחנו בדרך כלל יודעים שלא רק המצב הסוציו-אקונומי, לפעמים גם האווירה האזרחית, העצבים, זה גם כן גורם. אנשים בפריפריה – אם זה אחוז אבטלה או שזה מצב בריאותי או שזה מצב חברתי – זה גם כן גורם. במדינות מתוקנות יכולים להגיע לאחוזים קצת יותר ברורים וקצת יותר נמוכים מאשר במזרח התיכון, עם כל הקונפליקט שאנחנו נמצאים בו.

תודה. תגובה קצרה של משרד הבריאות בנושא הזה.

ד"ר אגבאריה – ואני בכוונה אומרת דוקטור כי אתה מתמצא בנושא, ואין ספק שחלק מהסיבות שאתה אמרת הן נכונות אבל יכול להיות שישנן סיבות אחרות.

בטח.

ראשית לכול, אתה צודק, והנתונים מדברים בעד עצמם. פתחתי כאן את הסטטיסטיקה, אז באמת הגברים היהודים מעשנים בממוצע 24%, בעוד שבקרב הערבים 43.4%. דרך אגב, אצל הנשים זה פחות מהנשים היהודיות. היהודיות – 16% והערביות – 6.5%.

למרות שאני חושב שזה נתון לא כל כך נכון כי לפעמים יכול להיות חלק שמסתיר, אבל בטוח שזה פחות.

דבר אחד בטוח – הנשים סובלות מעישון פסיבי.

כן. זה נכון.

ואין ספק, דרך אגב, שחלק מן המחלות המאופיינות בקרב האוכלוסייה הערבית נובעות בדיוק מהנתון הזה, מכך שאחוז המעשנים הוא גבוה – גם המעשנים אקטיבית וגם המעשנים פסיבית .

בין השאר, גם יכול להיות תמותת תינוקות שעליה אתה מדבר – אחת ההשערות היא שמספר התינוקות שמתים מוות בעריסה, שזה למעשה מוות בלתי מוסבר עד גיל שנה, בקרב הערבים הוא כפול מאשר בקרב היהודים. כאשר שאלתי את ד"ר בשאראת, מנהל בית-החולים בנצרת, איך אתה מסביר את זה, הוא לא ידע להסביר אבל הוא אמר – אולי זו גם תוצאה של העישון.
לכן, צריך להקדיש מחשבה וצריך באמת להסתכל ולראות איך אנחנו מכינים תוכנית מיוחדת למגזר הערבי בנושא הזה.

תודה. אנחנו מצומצמים בזמן. כפי שאמרתי, אני אתן את רשות הדיבור לנציגת משרד החינוך, והייתי רוצה לשמוע את נציג השלטון המקומי כי הוא הגורם המרכזי באכיפה.

תודה רבה. אנחנו הולכים למהלך משותף עם משרד הבריאות, אחרי שאנחנו כן מעמיקים וחושבים שצריך להעמיק גם את ההסברה ואת תוכניות המניעה, אבל כדי לחזק את התהליך של תוכניות המניעה שנעשות – ויכול להיות שבעקבות הממצאים באמת לחזק את זה גם בגילאים היותר מבוגרים, הבוגרים, שבהם ראינו עלייה – אנחנו הולכים למהלך משותף שהוא נולד קצת קשה אבל הוא נועז, ועוד מחכים לנו הרבה מאוד מאבקים תוך כדי.

מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"לית משרד החינוך החליטו שכדי להפוך לאיזשהו "רול מודלינג", כדי שאפשר יהיה לבוא לתלמידים – קודם כול למנוע מהם את העישון הכפוי ובאמת להוות דוגמה כי מוסד חינוכי הוא לא כמו כל מקום אחר – זה להפוך את בתי-הספר, בתוכנית חלוץ, בתוכנית פיילוט, עם כל מה שמשתמע מזה. והמשתמע מזה באמת זה הנושא של ההסברה והתוכניות, הנושא של שינוי, ושינוי מוחלט, אין עיגולי פינות – נקי מעישון זה נקי מעישון. אם ראיתם את התגובות בתקשורת, מנהלים ומורים אמרו, אז נצא מחוץ לגדר? אז יכול להיות שבתחילת הדרך זה יהיה.
נושא האכיפה – אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו ייכנס פקח עירוני. אנחנו חושבים שהתהליך שאנחנו נעשה יגרום לזה שתהיה אכיפה, נעצים את המנהלים כי אנחנו תולים בהם הרבה מאוד תקוות – מנהלי מחוזות שלנו, עם מנהלי מחוזות של משרד הבריאות.

נעקוב אחרי הדברים האלה.

מה שאנחנו מאפשרים, ודיברו פה, באמת נאפשר לאותם מורים ואולי הורים ותלמידים בנושא של גמילה להביא את זה אליהם וזה יכול להיות אינסנטיב מאוד משמעותי.

תודה.

תיתן, אדוני, למי שיזם את החוק? עורך-דין עמוס האוזנר, יושב-ראש המועצה למניעת עישון, שיזמתי את החוק.

מייד. פיני קבלו, השלטון המקומי. בבקשה.

פיני קבלו, סמנכ"ל בשלטון המקומי. אין ספק שהנושא הזה של העישון – אנחנו נכנסנו אליו כשלטון מקומי ואף לקחנו נציגה, עורכת-דין רות דיין, אשר פועלת במשותף עם משרד הבריאות ויתר הגורמים – אנחנו עושים הכל על מנת שהנושא הזה יחלחל לרשויות המקומיות. הנושא לא פשוט, יש להם בדרך כלל סדרי עדיפויות אבל אנחנו רואים תופעה הולכת ומתרחבת של כניסה מאוד מסיבית של ראשי רשויות שלקחו את העניין לידיים – גם מינו פקחים, גם נתנו מספרי מוקד, גם מדווחים באופן שוטף, גם פותחים תיקים נגד מעשנים שמגיעות תלונות לגביהם.
בסך הכול, הנושא החל לרדת למטה, אנחנו עושים פעולה משותפת עם כל הגורמים על מנת שהנושא הזה יתפוס בסדר העדיפות של כל ראש רשות.

פיני, כשיש תלונה מאולם אירועים, אתה רואה מוטיבציה, שולחים מייד פקח כי בטוח תופסים, אבל אם יבוא אזרח שהוא בדרך כלל "נתפס" לנודניק הטרדן שאכפת לו מנקודה מסוימת שבה מעשנים, גם הפקח או העירייה – יש סדרי עדיפויות – יורידו אותו. אין מוטיבציה גבוהה. צריך לראות איך באמת לוקחים את זה באופן מערכתי.

אנחנו באמת מברכים על מה שנעשה עד היום אבל אני חושב שהמשך האכיפה חשוב, האכיפה היא פה גורם משמעותי ביותר.

זאת הבעיה, האכיפה.

האכיפה היא באמת משמעותית.

לכאורה, הם צריכים להיות בעלי עניין כי זה מגדיל את ההכנסות.

כן, ברור שזה מגדיל את ההכנסות.

לא סתם זה מגדיל את ההכנסה. אני יכולה לומר לך ששני קנסות בלילה מכסים את המשכורת של פקח עירוני בחודש.

פיני, אין ספק, חשוב לנו שהמסר יועבר, אנחנו רוצים להעצים את זה.

אנחנו לקחנו את העניין הזה, פועלים, יש גם נציגי משרד הבריאות. ב-31 בחודש אנחנו הולכים להשתתף באירוע הבין-לאומי הגדול של מניעת העישון. אנחנו פועלים באכיפה משותפת, יש צוות היגוי משותף לכל המשרדים, לקופות החולים, ראשי רשויות.

אני מאמין שהנושא הזה ילך ויתפוס, אנחנו רואים את זה. גם אני הולך לאולמות, גם אני הולך לחתונות, מדי עונת חתונות אתה רואה שזה הולך ופוחת, אתה רואה שיש יותר פקחים. בסך הכול, אנחנו רואים את העניין הזה בצורה מאוד מאוד חיונית וגם פועלים באכיפה.
אנחנו גם מקיימים כנס בנושא הזה. ראשי הרשויות מודעים לכך שהקנסות הם הכנסה מאוד טובה, ומה שגברתי ראש העיר לשעבר ושרת הבריאות הציגה – היא מבינה שיש משמעות. לכן, אתה רואה, יש רשויות שגם מינו 50 פקחים, יש רשויות שמינו שבעה פקחים ושמונה, לאט-לאט זה תופס, גם מהכנסות אפשר להשיג. תודה.

תודה. בבקשה.

עורך-דין עמוס האוזנר, יושב-ראש המועצה הישראלית למניעת עישון. כשאני יזמתי את החוק הזה והצעתי אותו לחבר הכנסת אבי יחזקאל, באמת שיוויתי בדמיוני מין ישיבה מהסוג של הישיבה כאן, שמתייחסים ברצינות לנושא, שאנחנו גם נמליץ – כפי שאני מקווה – תמליצו בסופו של דבר המלצות, וכאן הייתי רוצה לומר לכם כמה דברים לגופו של עניין.
לגופו של עניין, תקראו את הפרק שמדבר על פעילות משרד הבריאות – הוא באמת משקיע, משתדל בחקיקה. מה הוא לא עושה, ולא מפני שהוא לא רוצה אלא כי אין לו? הוא לא משקיע שום כספים בהסברה. אין. אנחנו לא רואים תשדירי שירות של משרד הבריאות בנושא מניעת עישון.
בואו נחשוב על זה. 55 מיליון שקלים משקיעות חברות הסיגריות כדי לעודד את העישון. את מי שולחים להילחם בזה? את האגודה למלחמה בסרטן? דוד נגד גוליית.

נראה לי הסרטן במקרה הזה הוא גוליית.

כן. משרד הבריאות חייב לדעתי לעמוד על קבלת תקציב. אנחנו מדברים עכשיו על העלאת מס שאמורה להכניס לפי גרסה אחת 600 מיליון שקלים, לפי גרסה אחרת 800 מיליון שקלים לקופת המדינה ממיסוי על סיגריות. לא יקרה שום דבר אם משרד הבריאות יקבל למניעת עישון אחוז מסוים מההעלאה, אם לא זו אז בעלייה הבאה.
דבר כזה גם יעודד את המודעות הציבורית להעלאה הזאת. היום יש ביקורת על ההעלאה, קוראים לזה צעד מס, אבל אם משרד הבריאות יקבל תקציב כחלק מזה לחינוך ולהסברה למניעת עישון, אז התמיכה הציבורית בהעלאת המס תגדל. זה מאוד רצוי לעשות את זה בצורה הזאת.

אז יהיה פחות מס.

לא יהיה פחות מס, גברתי.

הלוואי ויהיה פחות מס.

רבותי, זה הדיון ויהיו עוד הזדמנויות. אני רוצה לסכם אבל אי-אפשר בלי לתת את רשות הדיבור לנציג ההסתדרות הרפואית.

אדוה פרי-אבישי, עורכת-דין מההסתדרות הרפואית. קודם כול, אנחנו מברכים על כל הפעילות כמובן. גם ההסתדרות הרפואית במהלך השנים – כבר בשנות ה-90 – הגישה עתירה להכריז על ניקוטין וטבק כסם מסוכן, אחרי כן כתבנו למבקר המדינה על כך כי היתה שם סחבת מאוד גדולה, וכמובן היינו גם שותפים להליכי חקיקה.

אחד הדברים שכמובן אנחנו רואים לגביו חשיבות מאוד גדולה זה התפקיד של הרופא, שהוא בעל הידע המקצועי והוא צריך להוות דוגמה אישית למטופלים שלו, וזאת הסיבה שכמובן אנחנו גם תומכים מאוד בתוכניות של קופות החולים אבל גם אנחנו בימים אלה בונים ומגבשים תוכניות ייעודיות לרופאים שרוצים להיגמל מעישון סיגריות כי כמובן הרופא הוא הדוגמה האישית.

לגבי הסיגריה האלקטרונית, גם אנחנו מתנגדים, הרופאים חושבים שצריך לאסור את השימוש - כמו בכל מחקר אחר שעושים – עד שהיעילות תוכח.

אנחנו קוראים לבחון. זה לא חוכמה לומר – גם המשרד, גם אתם – צריך לבחון כבר, לא לחכות.

אנחנו סבורים שצריך לאסור את השימוש בה עד שיוכיחו לגבי היעילות והבטיחות.

יש דוח מאוד מפורט של ועדה.

מישהו צריך להוכיח זאת. זה לא יוכח. אני לא הייתי רוצה להוכיח בעוד יובל לפי סטטיסטיקות רפואיות. צריך להוכיח מדעית, ויש לנו את הכלים לכך.

נכון, אז אני אומרת – עד שיוכיחו מדעית, כמו שבודקים מחקר קליני – לאסור, כמו שאוסרים תרופה ניסיונית עד שנעשים המחקרים.

לגבי הנושא של הסברה אנחנו גם סבורים שצריך לחזק את הנושא של ההסברה בעיקר בקרב ילדים ובני נוער, כמובן.

אני חייבת לשתף אתכם, אגב ההסברה, במשהו שהוא נקודה למחשבה. הבוקר – כאילו בהזמנה – קיבלתי הודעה לנייד, שכל בני הנוער גם מקבלים לניידים שלהם, הזמנה להרצאה על קפה וסיגריה בנושא "הכנה לגמילה מעישון". השתתפות בתשלום סמלי של 29 שקלים, אבל יש גם מתנה, שתי קופסאות סיגריות מהסוג האהוב עליך.

זה, דרך אגב, על-פי החוק נאסר. החוק החדש – אתמול הוחל עליו דין רציפות, הוא עדיין לא עבר בכנסת – אי-אפשר יהיה לעשות את זה.

אז אני אומרת שמאוד חשוב לשים לב ולאכוף גם את זה.

רבותי, תודה. אני שמח שהדיון באמת מעורר עניין, רואים גם את הנוכחות, היינו יושבים אפילו עוד שעה, אני רוצה לקרוא הודעת סיכום. יהיו עוד מפגשים בנושא, זה רק מראה כמה צריך לתת צ'אנס לחוקים. אני זוכר את הימים הראשונים בהם דיברו על החקיקה בנושא העישון, לכן אני לא מתרגש מאלה שיוצאים בהצהרות בומבסטיות – נצא מעבר לגדר. בסוף החיים יותר חזקים מהכול ולכן צריך להמשיך ולתת אמון בחוקים שמגבילים כי בסוף מדובר בטובת הכלל ושלום הציבור. אני אקרא הודעת סיכום שפחות או יותר תיגע בכמה נקודות שדנו בהן וצריך להתייחס אליהן.

הוועדה קוראת להמשיך בפעולות להגברת המודעות נגד העישון בקרב בני נוער ומבוגרים. כמו כן, היא קוראת לקופות החולים להרחיב הפרסומים והמודעות בקרב המבוטחים לגבי הסדנאות לגמילה מעישון.
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לבחון בדוח הבא, לנסות לחקור מובנים נוספים כמו חתכים סוציו-אקונומיים, פריפריאליים – כמו שהציע חבר הכנסת.
לאור הפופולריות הגוברת בשימוש בסיגריה אלקטרונית, אנחנו דורשים ממשרד הבריאות לנקוט פעולות – לא לחכות, חמש שנים זה הרבה זמן – במיוחד שהמשרד טוען שזה הולך להיות פופולרי, וחברות הסיגריות רוכשות ורוצות להפיץ את זה. לכן צריך לחקור את זה. זה לא סיפור גדול, זה לא כמו לחקור תרופה עם ניסויים וכולי. צריך לבחון, יודעים מהם החומרים, יש ניסיון רפואי, יש ניסיון מדעי ואפשר לקבוע בתקופה קצרה - אם באמת הסיגריה הזאת מזיקה, לעצור את זה, ואם יש לה תופעות חיוביות, אדרבה ואדרבה.
כמו כן, הוועדה קוראת לבחון דרכים למניעת מכירה של סיגריות מגולגלות – אתה רואה, כמו שאמרנו בתחילת הקדנציה, כשיש רופא בוועדה, יש לזה תרומה – שלגביהן אין כל פיקוח ואין שום סימון.

זה רק יכול לתרום, אבל יריב לוין לא מבין את זה.

לכן, אנחנו קוראים באמת להמשיך במעקב בכל הנושאים האלה, להגביר את המודעות באכיפה ברשויות המקומיות, להגביר את האכיפה גם בקרב אותן רשויות שלא מופיעות בדוח ולא בסטטיסטיקה. אני חושב שזה הגורם המשמעותי ביישום החוק.
תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:10.>