PAGE
23
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 13>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ' בסיון התשע"ג (29 במאי 2013), שעה 9:00

<1. הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון - הצעת מועמדים לכהונת מבקר המדינה), התשע"ג-2013 (פ/402)>
<2. הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון - הצעת מועמדים לכהונת נשיא המדינה) (פ/395)>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
יריב לוין

שולי מועלם-רפאלי

אורי מקלב

אורית סטרוק

משה גפני

>
עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס - היועצת המשפטית לנשיא המדינה

עו"ד שרית שפיגלשטיין - מנהלת מחלקה, משרד המשפטים

עו"ד עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה, משרד המשפטים

יפית שלו - מתמחה, משרד המשפטים

ארבל אסטרחן - היועצת המשפטית של ועדת הכנסת

אפרת חקאק

דורית ואג

ירון קוונשטוק
<הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון - הצעת מועמדים לכהונת מבקר המדינה), התשע"ג-2013>

נשיא המדינה (תיקון - הצעת מועמדים לכהונת נשיא המדינה)

בוקר טוב, רבותי. אפשר להתחיל, מר לוין?

לא זכור לי שאני קובע.

לא זכור לך שאתה קובע? מי יושב-ראש הקואליציה פה?

בתוך החדר הזה אין לזה משמעות.

יש לזה משמעות רבה מאוד. תראה איזה מהירות נקבע החוק שלך.

זה כי היושב-ראש יעיל, זה לא מחמת - - -

היושב-ראש לא יעיל. בוא נאמר ככה: היושב-ראש יודע בדיוק איפה הגבינה מרוחה.

הבנתי.

הרציפות על הנישואין רק שבוע הבא אמרו לי? כי זה לא היה בנשיאות. זה עוד איזה כלל חדש?

לא יודע.

בוא נאמר ככה: אתה קבעת כל מיני כללים, גם תיקנת את התקנון, ועכשיו אתה תגלה כמה זה רע.

על הפנים.

לא, אבל זה לא קבוע בתקנון.

מה לא קבוע בתקנון?

לא על הפיצול, אני מדבר על הרציפות.

אתה רוצה לעשות פה פיצול?

לא, לא עושים פיצול, התגברנו כבר.

אה, לא עושים פיצול?

לא. רק זה חסר לנו.

בבקשה, חבר הכנסת לוין, תסביר לי בבקשה מה אתה רוצה.

טוב, אני אציג אולי באמת בתמצית, כי גם אם אני אנסה להאריך זה קשה בחוק הזה.

איפה חבר הכנסת גפני?

אני מניח שיבוא. או שאולי הסמיך אותי להיות גם ראש האופוזיציה לצורך ה- - -

זה תואם גם אתו, המועד.

טוב, אני אומר ככה: הצעת החוק הזאת היא באמת תולדה של מצב שנקלענו אליו בבחירות האחרונות שהיו לבחירת מבקר המדינה, כאשר אחד המועמדים הגיש, עד כמה שאני זוכר, 11 חתימות. בדיעבד התברר, כאשר הוגשו כל המועמדויות, שארבע מתוכן היו חתימות כפולות ולכן למעשה פחת מספרן מהמינימום הדרוש כדי להיות מועמד. ואז התעורר ויכוח, האם במצב הזה יש לפסול אותו או שצריך בכל זאת למצוא איזושהי דרך להשאיר אותו?
מה שקרה בסופו של עניין היה שיושב-ראש הכנסת דאז החליט לאפשר לו להתמודד. אני מוכרח לומר שאני באופן אישי סברתי שההחלטה הזאת אולי עשתה צדק מסוים עם האיש אבל הייתה קצת בעייתית מבחינת הנוסח של החוק כפי שהוא היום.

ובעקבות זאת הצענו, עוד בכנסת הקודמת, להבהיר את הנושא הזה. אז בגלל פיזור הכנסת לא הספקנו לקדם את העניין ולכן הוא מגיע לכאן היום, אגב, בהסכמתו של יושב-ראש הכנסת, על דעתו, ולמען האמת גם על דעת יושב-ראש הכנסת הקודם שגם הוא בשעתו ברך על הניסיון הזה להסדיר את העניין.

לא, מה הקשר של יושב-ראש הכנסת ונשיא המדינה?

זה אנחנו נדע בעוד שנה.

אתה אולי תדע בעוד שנה, אני יכול לספר לך את זה כבר עכשיו. אין קשר.

אין קשר אתה אומר. טוב, נראה.

בכל מקרה ההצעה היא פשוטה, למעשה לקבוע להקדים את המועד להגשת המועמדים, ואז לייצר איזשהו חלון זמן של מספר ימים כדי לאפשר, במקרה שיתברר שמפאת חתימות כפולות פחת מספרן של החתימות הדרושות מעשר החתימות, לאפשר לאותו מועמד שיש צורך בכך להשלים את החתימות. אם יצליח יוכל כמובן להתמודד ואם הדבר לא יעלה בידיו אז מועמדותו תיפסל. ונדמה לי שההסדר הזה הוא גם פשוט, גם הגיוני וגם יחסוך ויכוחים.

מה עם הספור של שלוש הצבעות?

זה חוק אחר.

תגיד, אתה כל היום יושב וכותב חוקים?

מה אני אמור לעשות בכנסת? בבית המחוקקים, מה אני אמור לעשות?

לנהל קואליציה בעייתית מאוד.

כל היום להתעסק מי ימנה שתי טוענות רבניות לגוף הבוחר של ה - - -

לא, אתה לא צריך להתעסק בזה.

יריב, איזה כיף, אתה מסכים לשתיים? יש.

אני לא מסכים לשתיים. אני עומד על זה שיהיו לפחות תשע.

יריב, למה אתה בכלל עוסק בזה, אני לא מבין. זה לא ברור שזה צריך להיות יושב-ראש הבית היהודי?

זה היה ברור לחלק מהאנשים, אבל אני לאט לאט מרגיש שמחלחלת התובנה שזה לא בדיוק יהיה ככה. אבל גם בזה עוד נעסוק פה כנראה, אז ניפגש פה בעניין הזה. יהיה לך קצת מהנחת שאני חווה מהעיסוק בנושא הזה.

אוי, כמה נחת שיהיה לי מזה, אתה לא מתאר לעצמך. אולי באותה הזדמנות אנחנו גם נוסיף שם לחוק שאין יותר רבנות ראשית לישראל. טוב.

כן, גברתי, אז מה אנחנו עושים בלי פיצול?

לא, רגע, אז יש לנו עדיין שתי שאלות.

אגב, אם מותר לי עוד משפט, כמובן ההסדרים הם דומים גם לחוק המבקר, גם לחוק הנשיא, ויש לנו בעצם שני חוקים כאן שמונחים בפנינו.

אז בהמשך אני באמת אפרט קצת יותר על ההסדר, כי יש ניואנסים בהסדר שאולי חברי הכנסת ירצו לדון בהם. זה דבר אחד.
דבר שני זה העניין של האכסניה של התיקון הזה. אנחנו הצענו לעשות מהלך של חקיקת חוק נשיא המדינה חדש. מה שהניע אותנו בהצעה שלנו, שזה מה שמופיע לכם פה, זה שהתיקון שמוצע על-ידי המציעים הוא תיקון מעין תקנוני כזה: מה קורה אם יש צורך לתקן, מה קורה אם חברי הכנסת לא פועלים בעצם לפי החוק?
וחשבנו שזה לא מכבד את חוק היסוד להכניס את התיקון הזה לתוכו, וחשבנו שזו הזדמנות טובה להתחיל מהלך של חקיקת חוק רגיל. כמו שיש בחוקי יסוד רבים אחרים – יש חוק יסוד ויש חוק רגיל. וחשבנו שדווקא הנושא הזה של בחירת מועמדים וקביעת יום הבחירה הם שני נושאים שאפשר כבר עכשיו להוציא מחוק היסוד, לחוקק בחוק רגיל.

ובהמשך אני מניחה שכשהתיקון הבא של חבר הכנסת לוין יגיע לוועדה הזאת אז נוציא גם העניין של הסבבים של הבחירה, וגם בהמשך נעשה עבודה יותר מסודרת ונוציא את כל מה שראוי להוציא מחוק היסוד. אז זו שאלה אחת: האם לעשות את התיקון?

אני בכלל אומר שאני הייתי בעד זה, אלא שאני מבין שלפחות מבחינת בית הנשיא יש איזושהי הסתייגות.

לבית הנשיא יש הסתייגות?

לא, המהלך כשלעצמו אין ספק שזה יהיה נכון לעשות חוק יסוד: הנשיא, ולצדו חוק הנשיא. וחוק יסוד: הנשיא לא צריך לכלול הוראות שהן טכניות באופיין ונכון שיחוקק חוק הנשיא.

אבל אנחנו חושבים שלעשות חוק נשיא צריך אז לעשות חוק נשיא, לקחת את חוק יסוד: הנשיא, לנתח מה לא מתאים בו, להעביר אותו לחוק הנשיא, ולעשות את זה בצורה מסודרת. ולא מה שאנחנו יוצאים זה עם חוק נשיא המדינה שיש בו שני סעיפים שאף אחד לא מבין מה זה הדבר הזה, זאת אומרת שחוק נשיא המדינה פותחים ורואים שני סעיפים כאלה. זה מנותק מהקשר. לנו זה נראה משהו קצת לא מכבד ולא נכון.
זאת אומרת כל כך הרבה שנים חיינו עם חוק יסוד: הנשיא שכלל, אז בואו נעשה את זה בצורה מסודרת. אני בעד, הפרויקט הזה הוא פרויקט נחמד גם להתעסק אתו, נשמח להרים את הכפפה ולעשות את זה כמו שצריך, ולא בהזדמנות הזאת לחוקק חוק נשיא. זו העמדה. כמובן היא לא לגופו של התיקון. התיקון אין לנו בעיה אתו.

כן, ארבל.

זו באמת החלטה עקרונית, והעמדה שנשמעה פה, אני מתארת לעצמי שחברי הכנסת יקבלו אותה, אבל גם לגופו של עניין אני סברתי ש - - -

לגופו של עניין, אני לא עושה פיצולים, אני היום מצביע על החוק.

כן כן. אגב, אני לא יודעת איך אמור להתחיל חוק נשיא המדינה, הוא גם הרי לא יתחיל באיזושהי צורה חגיגית. בכל מקרה, גם אם זה ייעשה מסודר, יש לשער שאלה הסעיפים שיהיו ראשונים בו, כי חוק היסוד מתחיל בצורה חגיגית.

לא, בסדר.

הוא בכל מקרה יגיד את הדברים הטכניים, אבל בסדר.

יריב, מה אתה רוצה?

אין לי עמדה.

מה זה אין לך עמדה? אתה רוצה היום להצביע על החוק?

לא, זו תמיד העמדה שלי, שמצביעים היום על החוק, זה לא חדש.

בסדר, אז מה אתה רוצה ממני עכשיו?

תראו, כל השאלה היא שאלה הרי טכנית לחלוטין. האם אנחנו קודם נעשה את זה עכשיו במסגרת הזאת ואחר כך נרחיב את חוק הנשיא או שאנחנו עכשיו נשאיר את זה בתוך חוק היסוד ונייצר את חוק הנשיא אחר כך? כשלעצמי אני אומר שאני מרגיש לא כל כך בנוח לעשות מהלך, שבאים מבית הנשיא ואומרים: לא קל לנו אתו, למרות שאני באופן אישי חושב שהוא יותר נכון טכנית, כי ההפרדה היא במקומה, היא באמת הפרדה נכונה. אבל אם יש בקשה כזאת שלהם, אני מציע שנכבד אותה.

לא, יש לי בעיה. אתה יודע, הוועדה הזאת היא ועדה עסוקה. אני לא יכול לקבוע מועדים ולא לנצל אותם.

לא, זה אין שום בעיה. אז אם אנחנו מכבדים את הבקשה שלהם, אז אנחנו נשאיר כרגע את התיקון בתוך חוק היסוד ואחר כך אנחנו - - -

כפי שהיה בהצעה הטרומית.

בדיוק, כמו שהיה בהצעה הטרומית, אין שום בעיה.

אז בואו נשאיר את זה.

כן, נשאיר את זה בצורה הזאת.

החיסרון בהחלטה הזו זה שהתיקון המעין תקנוני הזה כן יופיע בחוק היסוד.

בסדר, לא נורא, אז הוא יופיע כרגע בחוק היסוד.

אבל כן ילך לכיוון של ההפרדה הזאת?

כן.

אני לא מבין, התקנון זה דבר - - -

לא ילכו, לא.

זה לא יקרה.

לא בהזדמנות הזאת.

אחר כך יהיה לי תרוץ להכין עוד הצעת חוק אחת, הפעם בתאום עם בית הנשיא. אז זה בסדר.

התקנון הוא דבר חשוב ולא צריך - - -

בסדר גמור. אני מציע שנשאיר, למרות שעוד פעם, אין ספק שההפרדה היא נכונה. אבל אם זאת הבקשה, אני מציע שניענה לה. אני לא חושב שזה יהיה נכון לנהוג אחרת.

אוי, איזה זכות גדולה יש לבית הנשיא שיריב לוין מסכים איתה.

כל עוד זה לא בית-המשפט אז זה בסדר.

האמת, נכון.

יריב, אתה מסכים איתם רק בזה, לא למשל בדברים אחרים שעשה הנשיא השבוע?

זה הוא בוודאי מסכים.

הוא לא מסכים עם הנשיא, הוא מסכים עם בית הנשיא.

בדיוק. או.

כן, בדיוק. יפה.

היה מי שהקשיב.

אני לא הקשבתי אבל אני יודע מה אתה אומר.

לא הבנתי, מה הבעיה שלכם עם הנשיא השבוע? מה הוא אמר?

יש מי שהיה בירדן ויש מי שהיה באילת.

ניסה עוד פעם למכור לנו אשליות מבית אוסלו וההתנתקות וכן הלאה.

איזה אשליות? זה הכול דברים נכונים, למה זה אשליות?

אדוני היושב-ראש, עזוב את הנשיא. הוא לא על השולחן עכשיו.

כן, בסדר. אז בואו נקרא את החוק.

אולי אני אפרט את ההסדר שמוצע פה בנוסח? כי יש כמה שינויים מהמצב הקיים. ראשית, קבענו שכל ההצעות למועמדות יוגשו ביום אחד, ביום ה-14 שלפני יום הבחירה, שזה שונה ממה שכתוב היום. היום יש תקופה יותר ארוכה, היום כל ההצעות תוגשנה ביום אחד, ואז אין בעיות של חזרה מחתימה וכל אלה. ההצעות תוגשנה כולן באותו זמן. מי שעשרה חברי כנסת הציעו את מועמדותו - - -

ואם זה יוגש באותו זמן, למה זה משנה? הרי אני יכול לחתום לארבעה.

אתה לא נתון ללחצים, לא נתון לשינויים, הדברים יותר ברורים, באותו יום. יכול להיות שחתמת גם עשרה ימים קודם, אבל כשזה מוגש, כשזה מונח, אנחנו יותר מצמצמים את הזמן הזה שיכולים להיות שינויים או בעקבות שהוא לא ידע, או בעקבות שלחצו אותו. כפי שאנחנו נוהגים למשל בדברים אחרים, גם במועמדים של הכנסת לבית המשפט או לוועדה למינוי שופטים.

שם זו הצבעה אחת וזהו.

כן, אבל החתימה – קובעים יום שהוא הקובע, מי שמגיש את המועמדות שלו.

עד אותו יום.

אבל פה זה יהיה קצת יותר מסודר אם כולם מגישים את ההצעות באותו יום. באותו יום אם יש למועמד עשר חתימות אז המועמד יהיה מועמד, לא משנה אם חבר הכנסת מת, התפטר, לא משנה מה, הוא מועמד חוץ מהעניין הזה של חתימה כפולה.
אם חבר כנסת אחד חתם על שתי הצעות אז הסנקציה המוצעת פה היא כפולה. סנקציה אחת שמוחקים את חבר הכנסת משתי ההצעות, ושנית שחבר הכנסת הזה לא יוכל לתקן ולחזור ולחתום לאחד מהמועמדים. כי אנחנו כן ניתן למועמד ארבעה ימים לאסוף עוד כמה חתימות כדי שהוא יוכל להגיע לעשר חתימות, אבל לא ניתן לחבר הכנסת שחתם פעמיים לחתום לאחד מהמועמדים.

זאת אומרת, אתם קובעים דבר נורא פשוט: חבר כנסת שחתם פעמיים הופך להיות חבר כנסת נכה.

לא.

כן, הוא לא יכול לחתום עוד פעם.

אדם צריך לקחת אחריות על המעשים שלו.

הוא כנראה כבר נכה, הוא לא יודע - - -

אני לא מבין. את לא יודעת שחותמים פה על כל מה שזז?

לא, אני אומר לך: לכן אנחנו עושים גם את האיזון במובן הזה שאנחנו קובעים את המועד, מועד אחד שבו מגישים. ואז אם השתנו דברים, פתאום הופיע מועמד שלא היה כשמישהו חתם והוא החליט לשנות את דעתו, אז הוא מודיע לאותו מועמד: תסיר את חתימתי, אני עובר לתמוך במועמד אחר. מי שבכל זאת ואף על פי כן הגיש ביום הקובע את חתימתו בשתי מקומות, מאחר שהחוק אומר ששתי חתימות הן פסולות, אז הוא נפסל.

השאלה: נפסל זה אומר בעצם שאתה מוחק את שתי החתימות שלו?

ודאי, את שתיהן.

בהמשך לשאלה שעלתה כאן, כי הנוסח בטרומית לא היה ברור, השאלה אם אתה גם בעצם קובע איזושהי סנקציה שהוא לא יכול לצרף ב-14 יום את קולו לאחד - - -

התשובה היא כן.

זה מה שהיא הסבירה.

גם אם שכח.

התשובה כן כי המטרה היא לתמרץ מצב שבו אין שתי חתימות. הרי אם נקבע קביעה כזאת ואנחנו עלולים ליצור מצב שאנשים יחתמו לכולם ואחר כך יראו מי המועמדים ויבחרו אחד. אני לא חושב שזה תהליך נכון. זה לא יהיה תהליך נכון.

מצד שני, שוב, אני מתמצא בזה הרבה פחות, אבל כיוון שתהליך ההחתמה עלול להיות תהליך ממושך יכול להיות שמישהו חתם לפני - - -

לכן אני אומר: אז הוא מודיע לו.

אבל יכול להיות שהוא לא זוכר בכלל, כי הוא חתם לפני כמה חודשים.

בוא נאמר ככה: אם בן אדם חותם על אישור של מועמד לנשיא, אז הוא זוכר.

לא יודעת, יש פה המון הנחות שלא צריך לעשות אותן. אנשים צריכים לקחת אחריות על המעשים שלהם.

אי זיכרון זה נכות.

מסתבר שלא.

אני חושב שהמצב הזה, אם אנחנו נעשה הסדר כזה כמו שאתה מציע, אלטרנטיבי, זה ייראה נורא. אני אומר: גם יש איזה נראות לכל התהליך הזה. אנחנו בוחרים פה שני בעלי תפקידים משמעותיים, גם איך שהכנסת נראית, אנחנו רוצים לתמרץ אנשים לא לחתום פעמיים, ובטח לא לתמרץ אותם לחתום חמש פעמים ואחר כך לבחור.

רק עוד שאלה אחת: מבחינת המועמד עצמו, שבעצם אם מישהו היו לו עשר חתימות ועכשיו הוא כתוצאה מהמהלך הזה יורד לתשע חתימות, השאלה אם טווח הזמן שאתה קובע כאן הוא מספיק בעצם לארבעה ימים.

אני חושב שכן.

שלא תהיה פגיעה במועמד.

אני חושב שכן. אי-אפשר למתוח את תהליך הבחירות יותר מדי.

זה צריך להיות ארבעה ימי עבודה.

ארבעה ימים זה ימים רודפים גם אחד את השני, וארבעה ימים יכול לצאת גם סוף שבוע.

זה יכול להיות גם שבת?

זו שאלה אחת שיכולה להיות.

בסדר, אז לזה צריך להסדיר, שזה ישאיר לו.

השאלה היא רק אם לא השלמתי, האם אני נפסל?

כן, בטח, ודאי.

כן, אין לך מספיק חתימות. ירדת מעשר לתשע.

הייתה חוות דעת משפטית ליושב-ראש הקודם לגבי מבקר המדינה - - -

בדיוק את זה אנחנו רוצים לתקן.

לפי המצב המשפטי הקודם. עכשיו אתה מגדיר את המצב המשפטי.

אתם רוצים לבטל משהו שכתוב בחוות דעת של יועץ משפטי?

לא, חוות הדעת של היועץ המשפטי הייתה, שבמצב החוקי הקיים זה המצב. אבל לשאלתך, יש לא מעט מקרים שהתשובה היא כן.

חבל שלא היית באילת.

זה באמת נכון. בגלל שאני אזכיר לך, שהתכנון המקורי לפחות מבחינתי היה שאני אשב במקום שלך ואתה תהיה במקום שלי. אז אני הייתי יכול לנסוע לאילת. אבל יש מי שידעו לנהל את זה יותר טוב ממני ולכן זה המצב.

זה נכון שאנחנו בעצם מציפים דבר שיכול לפגוע או בכל אופן להקשות על המועמד, מכיוון שהמועמד לא יודע שהוא חתם פעמיים. זה לא חייב להיות, זה בטוח אפילו לא.

מה זה לא יודע?

אבל מרגע שהוא הגיש את הרשימה הוא יודע.

אבל יש לו ארבעה ימים.

יש לו ארבעה ימים. השאלה אם טווח הזמן הזה הוא מספיק כדי שלא תהיה - - -

בקיצור, אפשר לקבוע שבוע.

אני מציעה במקום ארבעה ימים, ארבעה ימי כנסת.

אין דבר כזה "ארבעה ימי כנסת", זה דבר שלא קיים. ארבעה ימי כנסת זה שנה.

אני מציע: בואו נקבע פרק זמן של שבעה ימים, אז אנחנו יודעים שנופל בזה גם ה - - - זה פותר את הבעיות.

שאלה. אפרת אמרה שהמקרה היחיד שבו לא יהיה מועמד זה אם פחת מספר האנשים. אם המועמד עצמו פתאום התחרט, האם אי-אפשר ללמוד מכאן שכתוב: מי שעשרה הציעו אותו יהיה מועמד אלא אם המספר פחת? – ברור שהוא יכול להגיד יום לפני: בעצם אני התחרטתי.

כן, זה צריך להבהיר, אין ויכוח על זה. בוודאי.

לא יודעת אם צריך להבהיר את זה בחוק.

זה ברור.

זה ברור, אוקיי.

רגע, אבל לגבי השבעה ימים, אתם רוצים - - -

ארבל, יש לך דמיון.

אנחנו רוצים עשרה ימים ושבעה ימים בפועל.

האם את באמת מעלה בדעתך שאם יש מישהו שעשרה חברי כנסת חתמו עליו להיות מועמד לנשיא המדינה הוא יפרוש?

הוא משתכנע שיש מועמד טוב ממנו.

מה זאת אומרת? איזו שאלה.

לא קבעו פה שחברי כנסת לא יכולים להגיש מועמדות.

אבל אתה נשאר עם המקרה הזה, אדוני היושב-ראש, שמי שלא רלוונטי לא יכול להיות כזה דבר שחבר הכנסת נכה.

אני יכול לגלות שעל מבקר המדינה עבדנו שנה.

טוב, כי שמה הייתם צריכים לעשות עסקה עם רוני בר-און.

והצלחנו.

אפרת, אפשר לצורך חברי כנסת שבאו קצת מאוחר להסביר את ההשגה או את ההערה של בית הנשיא?

לא הבנתי, מי זה חבר הכנסת שהגיע מאוחר?

אני.

אתה הגעת בזמן.

לא.

אתה מתכוון לחבר הכנסת הרב גפני? הוא החבר כנסת.

קודם כול, כשאני מגיע אז אני מגיע בזמן. מכיוון שלא שמעתי, לא זכיתי לשמוע את דברי בית הנשיא, הנציגות של בית הנשיא, אני מאוד אודה, לצורך העניין, אם יחזרו על הדברים.

טוב, אודית, תגידי שוב.

אנחנו אמרנו שכמובן לגבי התיקון אין לנו שום הערות, והתיקון הוא כשלעצמו לא בעייתי. מה שאנחנו חשבנו שהוא לא מהלך נכון, זה בהזדמנות הזאת שעושים את התיקון הזה לחוקק את חוק נשיא המדינה. באופן עקרוני לחוקק את חוק נשיא המדינה לצדו של חוק יסוד: הנשיא, זה מהלך נכון וצריך לקדם אותו, רק שזה נכון שזה ייעשה בצורה מסודרת לדעתנו, עם באמת הסעיפים שלא מתאימים להיות בחוק יסוד: הנשיא, שיעברו לחוק הנשיא, ולא שחוק הנשיא יהיה בנוי משני סעיפים באופן אקראי בגלל שהיה פה היום דיון בתיקון הזה.
אז אנחנו מציעים בשלב הזה לתקן את זה בחוק יסוד: הנשיא, ולנסות להיערך לתיקון לחוקק את חוק הנשיא. אולי הם לא רואים את זה כי זה בנוסח המשולב, אני לא יודעת. אתם רואים על מה אני מדברת?

סליחה, על מה מדובר?

אנחנו הצענו נוסח.

זה שמונח פה?

כן, זה שיש לכם על השולחן.

אז על מה היא מעירה?

אנחנו הצענו נוסח שנוציא את הפרוצדורה הזאת מחוק היסוד ונחוקק חוק חדש, חוק נשיא המדינה חדש, ונתחיל את המהלך של חקיקת חוק נשיא רגיל. ואחר כך במהלך הכנסת הזאת, אנחנו קיווינו, נוסיף עוד סעיפים מחוק היסוד ונעביר אותם לחוק הנשיא.

חבר הכנסת הרב גפני, אתה וחבר הכנסת יריב לוין תגישו הצעה משותפת לחוק נשיא המדינה, כאשר אתם תתאמו את זה מראש עם בית הנשיא ויהיה לכם תמיכה של בית הנשיא.

אנחנו לא דיברנו על זה. אני מסכים אתך.

זאת הייתה הצעה של היועצת המשפטית.

כן. בסדר, לא חשוב, זה ירד כרגע.

זה לא קריטי ולא עקרוני. בסדר.

אבל אנחנו הצענו את התיקון הזה, כי חשבנו שזה תיקון מעין תקנוני. וזה לא המקום לעשות את התיקון.

בסדר, לא חשוב. אבל אם הם לא רוצים אז אני לא חושב שצריך לעשות את זה.

לעניין התאריכים שוב, אז אני כן רוצה לעבור על התאריכים, כי אולי תרצו לתת תאריכים קצת שונים. אז אולי נלך לנוסח של חוק מבקר המדינה, נעשה אותו דבר בחוק הנשיא, אבל יהיה לכם הכי קל בנוסח המשולב של חוק מבקר המדינה, וזה עמוד 2.

מה שמדברים על הנשיא, מדברים גם על המבקר.

כן, אותו דבר, זה אותו תהליך.

על כל תיקון שנעשה באחד, נעשה בשני.

לא, רק חוק נשיא המדינה זה אתה וחוק המבקר זה גפני.

אותו דבר. אותם חתומים, גם לפי אותו סדר.

אה, כן?

כן, זה אותו דבר.

במליאה יריב דיבר על הנשיא, אני דיברתי על המבקר, אבל אין לזה שום משמעות. החתימות הן אותן חתימות. יש הרבה דברים שאני ויריב מסכימים יחד. וגם אורי. יש דברים שלא.

טוב, תגיד לנו באיזה נושאים אתם מסכימים ובאיזה נושאים אתם לא מסכימים.

הנה, אתה רואה שאנחנו מסכימים ברוב הדברים.

הבנתי.

אנחנו לא מדברים על דברים שנוצרו בקדנציה הקודמת, אנחנו מדברים על כאלה של עכשיו.

כן, יש לי איתם מחלוקת קשה. הם חושבים שלא הוספנו מספיק נשים בחוק של שטרן. אנחנו מנסים לגשר על הפערים.

אנחנו חושבים שאתם פשוט נמושות.

זה נכון. אבל בוא נאמר ככה: אין חוק שטרן כי הבית היהודי לא מסכים. הוא לא רוצה נשים.

זה בסדר, הכול בסדר. הציבור עומד וצוחק.

הציבור בצדק צוחק.

משה, הקביעה הזאת היא במסגרת הדברים שאנחנו מסכימים עליהם או לא מסכימים עליהם?

בוא נראה בסוף היום.

אני לא רוצה לחשוף אותך.

נראה כמה שעות אתה יכול להחזיק מעמד.

טוב.

אוקיי, אז אנחנו הצענו שבסעיף 2(ב) אנחנו נשנה את היום, שיושב-ראש הכנסת יקבע את יום הבחירה ויודיע עליו בכתב. היום כתוב "עשרים ימים", אנחנו ניתן עוד יום – שלושה שבועות.
ובגלל זה גם בסעיף 3 הצענו שיום ההגשה יהיה ביום ה-14. נשנה את זה, אבל אני אפרט את המועדים שאנחנו קבענו פה. יום ההגשה היה אמור להיות היום ה-14, ואז יש לו ארבעה ימים לתקן עד יום העשירי לפני.

זה בעצם צריך להשתנות לשבעה-עשר ושבעה.

רגע, יש עוד אפשרות, כי בסעיף 3(ב) כתוב ש"יושב-ראש הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת, בכתב, לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירה". אז אפשר להגיד - - -

לא, זה צריך להיות עשרה ימים, כי ב-3 את כתבת.

לא, אז ב-3, יש לו כמה ימים לתקן, אז אפשר לתת לו דווקא עד היום השמיני, במקום עשרה ימים אפשר לתת לו עד שמונה ימים לפני יום הבחירה. חבר הכנסת לוין, הבנת את ההצעה שלי?

כן, ההצעה הברורה.

נשאיר את "ביום הארבעה-עשר" ואז ניתן לו עד יום השביעי.

צריך רק לראות שזה לא יכול להיות יום שישי נגיד או משהו כזה.

או שבת.

זאת אומרת כשזה בשבועות שלמים אנחנו יודעים שלא, אבל פה צריך רק לספור את זה. ואם נגיד הבחירה היא ביום שני במליאה, אז - - -

אז שמונה ימים זה יום ראשון שלפני כן.

נכון. אז זה בעצם יכול להיות ראשון או שני או שלישי מבחינת השני, שלישי, רביעי.

יריב, יש שינויים ממה שדיברנו?

לא, אין. השינוי הוא רק למתוח טיפה את זמן התיקונים.

עלה העניין פה שארבעה ימים למועמד לתקן את החתימות זה מעט, כי אם זה נופל על שישי-שבת.

אז כמה?

זה עלה פה לשבעה.

אנחנו מציעים למעשה שזה יהיה שבעה ימים - - -

מה שהצעתי עכשיו זה שזה יהיה שישה בעצם.

שישה ושמונה, כן.

יושב-ראש הכנסת קובע את יום הבחירה שלושה שבועות לפני, ההגשה שבועיים לפני, ואז יש לו עד יום השמיני לפני ה - - -

מאה אחוז, אין שום בעיה.

ככה מותחים טיפה את הזמן. אתה רוצה שנקריא גם את סעיף 3, שיהיה ברור?

כן, בוודאי.

"הצעת מועמד למבקר המדינה תוגש ליושב-ראש הכנסת, בצירוף הסכמת המועמד בכתב, ביום הארבעה-עשר שלפני יום הבחירה; לא ישתף עצמו חבר הכנסת בהצעה של יותר ממועמד אחד.
(2) מי שעשרה חברי הכנסת לפחות הציעו את מועמדותו יהיה מועמד למבקר המדינה" – ונעשה את אותו דבר בנשיא המדינה – "אלא אם כן פחת מספר המציעים מעשרה בשל מחיקת שם של חבר הכנסת כאמור בפסקה (3)".

חבר הכנסת גפני, זה טיפה שונה ממה שהצגנו לך אז, שביום הארבעה-עשר, ביום ההגשה, מהיום הזה ואילך המועמד הוא מועמד אפילו אם מישהו נפטר, יצא מהכנסת, לא משנה מה, הוא המועמד.

אין דבר כזה מישהו יצא מהכנסת. לכנסת רק נכנסים, אף אחד לא יוצא.

החריג היחיד זה באמת אם חבר כנסת אחד חתם פעמיים. על זה דיברנו לפני שהגעת. זה טיפה שונה ממה שהצגנו לך.

זה גם יותר נכון. שלא יהיו מניפולציות.

שלא יהיו חזרות בכלל.

זאת אומרת, היום ה-14 הוא היום הקובע.

פתאום מישהו התפטר ביום ה-12, אז עכשיו פתאום מודיעים להוא: לך תשיג עוד חתימה, כי ההוא התפטר מהכנסת. זה לא הגיוני.

והחתימה שלו נחשבת?

נשארת.

נחשבת.

כי מה שקובע. החיתוך הוא לא במועד ההצבעה, הוא במועד ההגשה, ככה זה הרי תמיד.

אוקיי.

זה גם נכון לעשות את זה.

טוב.

זה יוצר איזה ודאות בכל התהליך הזה.

דיברנו אחרת, אבל בסדר.

לא, אני חושב שזה יותר נכון, זה יותר נכון.

"(3) שיתף עצמו חבר הכנסת בהצעה של יותר ממועמד אחד, יימחק שמו של חבר הכנסת מרשימת המציעים של כל המועמדים שהציע; פחת מספר המציעים של מועמד מעשרה בשל מחיקת שם מרשימת המציעים, רשאי חבר הכנסת שלא שיתף עצמו באף הצעה לצרף את שמו לרשימת המציעים של אותו מועמד" – זו הסנקציה הכפולה – "לא יאוחר" – אנחנו נכתוב: משמונה ימים – "לפני יום הבחירה".

מצוין.

נעשה אותו דבר בחוק יסוד: הנשיא.

יפה. רבותי, אפשר להצביע? זה הולך ככה: הקואליציה מצביעה בעד, כך הנוהל בוועדה הזאת, האופוזיציה, אלא אם כן היא הציעה את החוק, רשאית להצביע נגד, אבל רק אחד מהאופוזיציה. ועדיף שהאופוזיציה לא תצביע נגד, כי זה חוקים טובים. טוב, מי בעד?

פה אחד.

שני החוקים יחד.

שני החוקים יחד.

שתי ההצעות חוק. שתי הצעות נפרדות.

מה, זה משולב, איך זה?

לא, זה לא משולב.

לא, אז תעשו שתי הצבעות.

שתי הצבעות. מי בעד התיקון לחוק מבקר המדינה, נוסח משולב?
הצבעה

בעד התיקון לחוק מבקר המדינה – פה אחד
התיקון לחוק, בכפוף לשינויים, נתקבל.

פה אחד.

תודה רבה. מי נגד?

אין.

אין.

נשיא המדינה (תיקון - הצעת מועמדים לכהונת נשיא המדינה)?
הצבעה

נשיא המדינה – פה אחד
התיקון לחוק היסוד, בכפוף לשינויים, נתקבל.

אושר פה אחד.

תודה רבה. אושר פה אחד.

תודה רבה.

אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:30.>