PAGE
3
הוועדה לקידום מעמד האישה
27/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 13>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, י"ח בסיון התשע"ג (27 במאי 2013), שעה 11:00

<חוק ההסדרים והצעת התקציב לשנים 2013-2014- השלכות מגדריות>

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר

תמר זנדברג

דוד צור

מרב מיכאלי

יפעת קריב

>
סגן שר האוצר מיקי לוי
אלכס קגנוב - רפרנט מאקרו באגף התקציבים, משרד האוצר

הדס אגמון - עוזרת ראשית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אושרה לרר - ממונה על שוויון בין המינים, משרד החינוך

לינדה דגן - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ריקה אלקיים - מפקחת מחוזית נערות וצעירות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

כרמלה מגן - ממונה על מעמד האישה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

כלנית שמיר - מנהל תחום תקצוב ותמיכה, משרד התרבות והספורט

חביב קטן - סטודנט, כלכלן תקציבן, משרד התרבות והספורט

אלה שטראוס - ראש תחום אנרגיה וממונה על מעמד האישה, משרד המדע והטכנולוגיה

טלילה שחל רוזנפלד - מנהלת האגף לקידום ושילוב נשים, נציבות שירות המדינה

נאדר אלקאסם - מנהל תחום תכנון ובקרה, נציבות שירות המדינה


ורד פאר סוייד - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה

טובה חלפון - ראש תחום תקצוב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

יפית אלפנדרי - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

רנין דראושה - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

מזל דהרי - מרכז בכיר, המוסד לביטוח לאומי

מרלית הר ציון - מנהל מדור נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי

ולריה סייגלשיפר - רכזת מדיניות וממשל, מרכז אדווה

אתי קונור אטיאס - רכזת מחקר, מרכז אדווה

ברברה סבירסקי - מנהלת, מרכז אדווה

יעל חסון - חוקרת, מרכז אדווה

שירה פנחס - רכזת קהילתית, מרכז אדווה

עלוה קולן - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

סאוסאן תומא שוקחה - רכזת פרויקט נשים ותעסוקה, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

דנה נאור מנדאל - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל

עדי גולדינר - יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל

ליאת קליין - היועצת המשפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

רינה כהן - יור ועדת חינוך ומשפחה, מועצת ארגוני הנשים

קרן שמש פרלמוטר - מנהלת העמותה, אית"ך-מעקי, משפטניות למען צדק חברתי

שירה גילת ג'רג'י - קורס מנהיגות נשים, כ"ן-כח נשי לישראל, עמותה לקידום נשים בישראל

אפרת שוחטמן - פעילה, כ"ן-כח נשי לישראל, עמותה לקידום נשים בישראל

צילית יעקבסון - חברת עמותה, עמותת בת מלך-מקלטים לנשים דתיות

סתיו טאוב - פעילה, המשמר החברתי

הילה חורש - עו"ס קהילתית, עתידנו, למען עתיד העו"ס בישראל

מיכל מאירס - עו"ס, עתידנו, למען עתיד העו"ס בישראל

תמר שחורי - סגנית נשיאת הקונגרס היהודי העולמי ויו"ר פורום צעירות

דוד גולן - איגוד העובדים הסוציאליים

תמי סלע

דלית אזולאי

ס.ל., חבר מתרגמים
<חוק ההסדרים והצעת התקציב לשנים 2013-2014- השלכות מגדריות>

בוקר טוב, אני שמחה לפתוח את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה בבוקר זה בנושא של חוק ההסדרים והצעת התקציב לשנים 2013-2014, אבל מבחינה מגדרית. מה זאת אומרת מבחינה מגדרית? אנחנו מדברים על ללמוד נושא, ללמוד טקסט, לקרוא שיר, לקרוא תמונת מצב, אנחנו ממליצים לקחת משקפיים ולהרכיב אותם, משקפיים מגדריים, כדי ללמוד, להתבונן על טקסט, על תקציב, על סיפור, מהמקום של נשים, על כל מה שמשתמע מלהיות אישה בחברה נתונה, בתרבות קיימת. וגם התקציב, תקציב המדינה הוא תכנית העבודה המרכזית של הממשלה, היא לא תורה למשה מסיני, היא נעשית על ידי אנשים שחיים בנורמות ובתפיסות מסוימות, להבנתם איך דברים אמורים להיות, באיזה שהיא חלוקה הם אמורים להיות חלוקים, וכשאנחנו לוקחים את אותם משקפיים מגדריים דמיוניים אנחנו יכולים ללמוד את התקציב בזווית נוספת ולגלות אזורים שאם לא היינו חובשים את המשקפיים המגדריים לא היינו מזהים, לא היינו רואים, לא היינו מגלים רגישות לגבי המשמעות, לגבי ההשלכות של הדברים. זה לא נכון רק לגבי תקציב, כמו שאמרתי, זה נכון בכלל.
בלימודי מגדר דבר ראשון אנחנו לומדים לגלות את הרגישות, לזהות, להבין את ההקשרים, את התרבות הסובבת, את מרחב התנאים של הפרטים בחברה, של נשים ושל גברים. זאת אומרת שבעצם התקציב הוא לא נייטרלי והוא משפיע על כולם לא באופן שווה. ניקח לדוגמה את הדיונים הקודמים שהיו פה לגבי שכר שווה לגברים ולנשים. ברורה וברורות לנו ההשלכות של תקציב, כלומר אם השכר מלכתחילה לא שווה, אם יום לימודים לא ארוך, אם הוצאות שקשורות בכל מה שקשור לגידול ילדים הן לא הוצאות מוכרות, רק חלק מהנקודות שדנו בהן בוועדות הקודמות, אז ברור שכשדנים בסוגיות הללו בתקציב מדינה, יש לכך השלכות, יש לכך משמעויות. היום אנחנו רוצים ללמוד, אנחנו רוצים ללמוד את התקציב המדינה אבל מההיבט המגדרי. אני כבר אומרת שאני לא חושבת שאנחנו נסכם בישיבה הזאת, ואני מדגישה את זה בפתח הישיבה, כי גם אם לא נרד לעומק ולרזולוציות שאנחנו מבקשים לרדת בישיבה הנוכחית אנחנו נכנס בהקדם ישיבה נוספת כדי באמת להבין את הדברים ואת המשמעויות שלהם.
הנושא הזה של תקציב המדינה בהיבט מגדרי הוא נושא שלא מעסיק רק אותנו בחדר הזה, בטח בכנסת ישראל ובמדינת ישראל. הנושא הזה עלה על סדר יום במדינות רבות ובכ-60 מדינות יש הבנה מגדרית ויש משרדי אוצר בעולם שיש בהם מחלקה מגדרית. כלומר מלכתחילה יש הבניה של התקציב עם הרגישויות המגדריות שבכל מדינה ומדינה, בכל תרבות ותרבות ובכל מערך ומערך. במדינת ישראל לא קיים. אם אתם שואלים אותי מה הייתי רוצה ממש בתחילת הישיבה, לפני שאני שומעת את הדברים, זה שאנחנו היום בעצם פותחות מסע לקראת תקציב 2015.
המסע שלנו צריך להניב יחידה או משרד, או ממונָה, או ממונֶה רגיש במשרד האוצר לנושא שלנו. לאחד את הפעולה מהשטח, מהוועדה כאן, כמובן לתוך משרד האוצר, יש לנו הרבה ממי ללמוד, יש הרבה ניסיון שמסתובב בעולם. כל מי שקרא והכין את עצמו לקראת הישיבה הזאת ובכלל, כל מי שבקי בנושא, יודע שקיימים ניירות וקיים החומר וקיימת הידיעה ובטח ובטח יש ממי ללמוד ואיך ללמוד. אני גם רוצה לגלות לכם ששר האוצר שלנו, ואני מניחה שסגן שר האוצר, אני רוצה לשוב ולהודות לך על ההשתתפות שלך בישיבה שלנו כאן היום, שר האוצר קשוב לסוגיות המגדריות והנושא לא זר לו והוא בהחלט כתב לי במוצאי שבת באי-מייל, 'עליזה, הנושא מאוד מאוד מעניין אותי ואני רוצה ללמוד, לשמוע', ואני מניחה שגם סגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי, ירחיב בעניין הזה.
עד כאן. אני אקצר, כי אנחנו בסד זמנים מאוד מאוד לחוץ. מיקי, אתה רוצה להקשיב קודם, באת ללמוד, נכון? תרצה אולי רק לברך או לומר כמה מילים.

אני רק רוצה להגיד בוקר טוב ותודה רבה. ובהקשר למה שאמרת, הלוואי שהייתי יכול להתחיל הכול מאפס, אין קיזוזים, אין מע"מ, אין מס הכנסה, אין כלום, אלא מאי? אנחנו לא חיים במדינה מן הסוג הזה, יש לחצים אחרים, הן לחצים תקציביים שקשורים בביטחון, ברווחה, בחינוך, ברפואה, והלוואי והמצבים האלה לא היו קיימים והיינו יכולים לתת לכולם הכול ולא לפגוע בשום דבר. לצערי אנחנו לא חיים במדינה כזו. אני מאוד מקווה שביום בהיר אחד השלום יגיע והלחצים הסביבתיים יירדו ואז, אני מניח, נוכל להפריש הרבה יותר למטרות אחרות. אבל באתי לשמוע, באתי להקשיב, אולי על חלק מן הדברים תהיינה לי תשובות ומה שלא תהיינה תשובות אני אקח איתי לאוצר, אבדוק ואשיבך דבר.

תודה. אתה יודע, חבר הכנסת לוי, יש לנו מנהג בוועדה, כל ישיבה אנחנו פותחות בדמות נשית לאורך ההיסטוריה, מדברות עליה כמה דקות, חלק מהקריאה שלנו, גם להביט אחורה וללמוד מהעבר, להזכיר נשים משמעותיות שתרמו רבות ופעמים רבות אנחנו לא זוכרות וזוכרים אותם, והיום אנחנו נשמע את ולריה. את מי בחרת.

אנחנו בחרנו להתחיל עם אישה שחיה, היא קיימת ופועלת, אבל בגלל שהנושא שאנחנו דנים בו היום, של ראייה מגדרית על התקציב, הוא יחסית חדש, מי שעוסקות בו הן גם נשים שחיות ואנחנו בחרנו להזכיר את פרופ' דיאן אלסון, שהיא סוציולוגית וכלכלנית פמיניסטית בעלת שם עולמי. היא עובדת באוניברסיטת אסקס והיא אחת הכלכלניות הראשונות שהתחילה להסתכל על סוגיות מקרו כלכליות, על מדיניות ציבורית ועל תקציבית מפרספקטיבה מגדרית. מעבר למחקרים הרבים שפרופ' אלסון פרסמה בתחום הזה היא גם שימשה כיועצת בסוכנויות האו"ם שעוסקות בשוויון בין המינים בסוגיות של פיתוח. בנוסף לכך פרופ' אלסון הייתה ממקימות ה- women's budget group באנגליה, שזה ארגון של נשות אקדמיה, ארגונים של החברה האזרחית וועדי עובדים שפועלים ביחד כדי להתניע חשיבה מגדרית ומדיניות כלכלית. ה- women's budget group בעצם היווה בשבילנו מודל כשהקמנו את פורום נשים לתקציב הוגן, שהיא יוזמה של מרכז אדווה, שמאגדת כיום יותר מ-30 ארגונים של החברה האזרחית, ארגונים פמיניסטיים, נשות אקדמיה ונשים פרטיות, ואנחנו פועלות ביחד כדי לקדם מדיניות כלכלית הוגנת על ידי ניתוח מגדרי של התקציב.
מה הוא ניתוח מגדרי של התקציב, מה שנשמע עכשיו? בעצם בשתי מילים הרעיון הזה אומר שתקציב המדינה אינו נייטרלי, כמו שהתחלת בפתיחת הוועדה, אלא שהוא משפיע באופן שונה על גברים ונשים בגלל התפקידים השונים שגברים ונשים ממלאים בחברה ובמסגרת המשפחה. ניתוח מגדרי של התקציב אינו תקציב מיוחד לנשים, אלא הסתכלות על כל ההכנסות וכל ההוצאות של המדינה ולגבי זה לשאול האם החלוקה הזאת הולמת את הצרכים שלעיתים הם שונים של גברים ונשים. אז אנחנו לא בודקים אם התקציב מתחלק בצורה שווה במובן הזה של חצי-חצי, אלא אנחנו מסתכלים על האם בחלוקה התקציבית, בהכנסות, בכל ההכנסות, בכל ההוצאות, יש התאמה בין צרכים למשאבים ציבוריים.
כדי לסגור את העניין הזה רציתי להביא ציטוט של פרופ' אלסון, שהוא מאיר עיניים ופותח את כל הסוגיה של תקציב מגדרי. אני מצטטת מתורגם מפרופ' אלסון: העובדה שבתקציב המדינה אין מזכירים לא נשים ולא גברים אינה עדות לניטרליות המגדרית או לחוסר הטיה מגדרית, אלא לחוסר מודעות לדרך שבה מתחלקים המשאבים בין גברים לנשים. ניטרליות מגדרית לכאורה הינה בעצם עיוורון מגדרי, הדרך שבה תקציב המדינה מוצג בדרך כלל מתעלם מהתפקידים החברתיים השונים של גברים ונשים, תפקידים חברתיים אלה מובנים בצורה כזאת שהם מותירים נשים בעמדות לא שוויוניות ביחס לגברים, עם פחות כוח כלכלי, חברתי ופוליטי, ועל מנת לחשוף את חוסר הניטרליות המגדרית של התקציב פותחה הגישה של ראייה מגדרית של התקציב, או ניתוח מגדרי של התקציב.

טוב, למדנו, החכמנו, תודה רבה רבה רבה.

ועכשיו אנחנו נתחיל במובן הזה של ללמוד את הנתונים ולהכיר אותם לפני ולפנים ואני מתכבדת להזמין את יעל חסון, חוקרת, שתציג בפנינו את העמדה של מרכז אדווה, ופה באמת המקום לברך אתכם על הפעילות הרבה לאורך השנים ועל התובנות וההבנות שאתן מעתירות, אני אומרת את זה גם בכובעי כחוקרת, שלא מעט פעמים כשנזקקנו לנתונים, המקום הראשון שהולכים אליו זה האתר שלכם, על כל הדוחות וכל המידע שהרבה מהפעמים, לצערי, נמצא רק אצלכם. אז זו הזדמנות לומר לכם תודה, לברך אתכם על פועלכם החשוב ולבוא באמת ללמוד מכם. הכותרת שאתם בחרתם זה 'ומה על האישה העובדת'. יעל, בבקשה.

תודה. קודם כל אני רוצה להודות לחברת הכנסת עליזה לביא על המקום שהיא נותנת לנו להציג ובעצם להכניס למודעות את הנושא הזה של ניתוח מגדרי של תקציבים וההשלכות המגדריות של התקציב. אני אדבר יחסית בקצרה, אני לא אגיד כל מה שיש לנו להגיד על התקציב הנוכחי, כי אין לזה זמן, אז התמקדנו בכמה דברים שלדעתנו הם המשמעותיים ביותר.

אני רוצה להתחיל דווקא מסוגיה שקדמה לתקציב הזה, מסוגיית הפחתת המיסים הישירים, משנת 2003, רפורמה במיסים ישירים, מס הכנסה ומס חברות. זה משהו שהוא נורא נורא קריטי להזכיר אותו, כדי להבין בעצם את ההשלכות של מערכת המס, או של הפחתות מס, על נשים ועל גברים, ואכן משנת 2003 אנחנו יודעים שהייתה הפחתה מדורגת שבסופו של דבר גרעה מהמדינה בסביבות 50 מיליארד שקלים, וכשאנחנו מסתכלים על זה במבט מגדרי אנחנו רואים שהמרוויחים הגדולים היו שכירים בעשירון העליון, ואם אנחנו נסתכל על נשים וגברים בעשירונים אנחנו נלמד ש-76% מהעשירון העליון הם גברים. יותר מזה, אנחנו נלמד שמהפחתות המס האלה נשים כמעט ולא נהנו כי 70% מהנשים לא מגיעות לסף המס, כי נשים עובדות יותר בשכר נמוך ומשרות חלקיות, הן גם נהנות מנקודות זיכוי, אבל גם זה נושא קצת טריקי כי הן לא ממצות את נקודות הזיכוי בגלל השכר הנמוך. אם אנחנו מסתכלות על שכר של נשים, אז יותר משליש מהנשים השכירות נמנות עם מה שאנחנו מכנים המשתכרים שכר נמוך. בקרב הגברים השיעור המקביל הוא 17.3%.

השקף הזה הוא שקף שאני מאוד מאוד אוהבת להשתמש בו, זה מדגים בצורה מאוד מאוד יפה את המצב של נשים וגברים שכירים בשוק העבודה. השקף הזה מראה איפה נמצאות הנשים לעומת הגברים לפי עשירונים, השקף הזה נכון לשנת 2010 ומה שאנחנו יכולות לראות פה זה שככל שאנחנו עולות בעשירון ככה פוחת מספר הנשים וההיפך. יש כאן איקס כזה מאוד מעניין. אם נסתכל על העשירונים הראשון והשני אנחנו נראה שיש שם כמעט פי שניים נשים, ואם אנחנו מסתכלים על העשירון העשירי אנחנו נראה שיש פי שלושה גברים. זאת אומרת יש כאן מין תמונה כזאת שמאוד מאוד מבטאת את המקום של נשים בשוק העבודה בהשוואה למקום של גברים. ואם אנחנו שמים בראש את התמונה הזאת כשאנחנו באים לעשות איזה שהן רפורמות גדולות, כמו רפורמה שמפחיתה מיסים או מעלה מיסים, או מעלה מע"מ, אז אנחנו צריכים לזכור מי אלה שנמצאים במקום הזה.

מה ההגדרה של העשירון העליון? כתבת 'לפי הכנסה', כמה?

אין כאן את המספרים, אבל מה שאנחנו רואים פה זה את המספרים של האנשים, זה באלפים.

שוב, כמו שאמרתי, אם אנחנו מדברים בתקציב הזה על העלאת מע"מ באחוז, אז אם אנחנו נזכרים בשקף הקודם שהראיתי אז חשוב לזכור שרוב הנשים שלא נהנו מהפחתות המס הישיר, מהפחתות מס הכנסה, נושאות בנטל של המע"מ, כי הן בעצם לא משלמות מס הכנסה, 70% מהן, וכן נושאות בנטל של העלאת המע"מ כי הן נמצאות יחסית- - -

כלומר רוב הכסף שלהם משלם מע"מ, זה מה שאת אומרת.

זה אומר שנטל המע"מ הוא יותר כבד עליהן משום שיש ייצוג יתר לנשים ברמות הנמוכות של ההכנסה.

מי שמרוויחה 5,300 לא משלמת מס הכנסה, אבל לכאורה על כל ה-5,300 עוד אחוז- - -

ההכנסה הפנויה הולכת על מע"מ.

זאת אומרת פחות הכנסה פנויה.

המע"מ הוא לא פרוגרסיבי.

נכון.

הנקודה הזו ברורה לכולם? כי עכשיו בוועדת הכספים יש דיון על המע"מ. אני אחרי זה רצה לשם, לדבר למה למע"מ יש גם היבט מגדרי.

צריך גם לומר שבעלי הכנסה נמוכה, רוב ההכנסה הולכת לצריכה.

לכן בעצם על הסכום, נניח 5,000 שקל, או מה שזה לא יהיה, לוקחים מזה את המע"מ.

בעלי הכנסה גבוהה משלמים הרבה יותר מע"מ ומבזבזים הרבה יותר כסף.

אבל הם גם לא משלמים מע"מ, כחברות וכעצמאים הם לא משלמים מע"מ, הם מזדכים עליו.

לא, אבל זה לא פייר להגיד, גם אישה שיש לה עסק עצמאי, יש לה- - -

גם, חס וחלילה, אני מדברת גם- - -

אבל אנחנו לא מדברים על זה, מדברים על הצריכה הפרטית, לא מדברים על חברות. כי גם מי שבעל חברה לוקח שכר, אבל בואו נלך הלאה.

אבל גם כשמסתכלים על פרטים, בכל אופן נטל המע"מ הוא כבד יותר על בעלי הכנסות נמוכות.

במקביל להפחתות המיסים, משנת 2003 יש קיצוצים נרחבים. גם בתקציב הזה הולך להיות קיצוץ רוחבי במגזר הציבורי, קיצוץ בבסיס השכר וקיצוץ נוסף שהוא קיצוץ רוחב בבסיס התקציבים של המשרדים. כשאנחנו מדברות על קיצוץ במגזר הציבורי אנחנו קרוב לוודאי מדברות על פגיעה בשכר של נשים. נשים מהוות שני שלישים מעובדי המגזר הציבורי. אם אנחנו מסתכלות לפי מערכות, אז הן 77% מעובדי מערכת החינוך, 77% מעובדי מערכת הבריאות ו-86% מעובדי מערכת הרווחה והסעד. זה אומר שכשעושים קיצוץ בבסיס השכר בדרך כלל אלה יהיו משרות של נשים וזה גם בגלל שנשים יותר מועסקות בדרגים הנמוכים ובדרגי הביניים בהשוואה לגברים ואנחנו יודעים שאלה הדרגים הראשונים להיפגע.
לקיצוץ הזה יש גם השפעה על נשים כצרכניות. אם אנחנו בוחנות מי צורך את השירותים, אז תמיד מפתיע אנשים לגלות שנשים צורכות יותר מגברים שירותי בריאות ושירותי רווחה. אז כשאנחנו פוגעים בשירות הזה יש פה גם היבט מגדרי, ואנחנו תמיד מסתכלות על איזה השפעה יש לקיצוץ באיזה שהוא שירות ציבורי על חלוקת העבודה בתוך הבית. זאת אומרת אם לא יהיה חוק יום לימודים ארוך, מי ייאלץ להיות עם הילדים בבית? בדרך כלל הפגיעה תהיה במשרות של נשים. בדרך כלל נשים יוותרו על שעות העבודה שלהן לטובת העניין. זה עוד היבט שחשוב לזכור כשמסתכלים על כל מה שקשור לקיצוץ במגזר הציבורי.

בתקציב הזה יש את ההצעה השערורייתית משהו להטיל דמי בריאות ותשלום לביטוח לאומי על עקרות בית. מעבר לכל מה שנאמר כבר ונאמרו הרבה דברים על הנושא הזה, אני אוסיף עוד איזה משהו, אבל קודם כל- - -

לפני שאת ממשיכה, האם את יכולה לתת את ההיסטוריה? זאת פעם ראשונה או שזה היה בעבר, בוטל - - -

כן, ניסו לעשות את זה כמה פעמים.

אבל מעולם עקרות בית לא שילמו? זו פעם ראשונה שבעצם- - -

ב-2008 זו הייתה הפעם האחרונה שניסו, כי ניסו גם לפני.

אבל זה לא היה, כלומר זו פעם ראשונה ש- - -

כן. אז ברור שהפגיעה היא קודם כל פגיעה במשפחות עם מפרנס אחד, שהן משפחות שיש להן שיעורי עוני יותר גבוהים. ברור שמבקשים מנשים שאין להן הכנסה לשלם.

אין להן הכנסה ויש להן הרבה הוצאות.

וגם הן עובדות בתוך הבית. אנחנו עוד לא דיברנו על ההיבט הפמיניסטי של הכרה בעבודה הזאת שנקראת עבודת הטיפול ועבודת הבית, שיש לה ערך כלכלי שהוא לא נספר. אנחנו הלכנו לבדוק מי אלה עקרות הבית שאנחנו מדברים עליהן וגילינו שכמעט 50% מהן הן נשים ערביות, כש-70% מהן הן בעלות השכלה נמוכה, השכלה של 12 שנות לימוד ומטה בלי בגרות. זאת אומרת שאם הסעיף הזה בעצם מנסה לעודד איזה שהיא תעסוקת נשים, הדבר הכי נכון לעשות זה לקדם השכלה בקרב נשים, כי יש פה מתאם מאוד מאוד ברור בין השכלה נמוכה ומה שאנחנו דווקא מסתייגות ממה שנקרא עקרות בית.

סעיף נוסף, הצעה נוספת בחוק ההסדרים, לשנות את מבחן התעסוקה בקביעת סבסוד שכר לימוד במעונות יום. עד עכשיו סבסוד מעון יום ניתן על פי מבחן תעסוקה לאם.

רק שנייה, אנחנו לומדים. כולם יודעים מה זה מבחן תעסוקה לאם? תרחיבי שנייה על זה.

עליזה, לפני שעוברים לסעיף, אני רוצה עוד מילה על עקרות בית. עקרות בית רובן נמצאות גם בגיל השלישי, 50% מעל הנשים מעל גיל 60 לא נמצאות בשוק העבודה וזה אומר לתת להן איזה סוג של סנקציה. שוק העבודה לא מציע להן עבודות, הן פורשות מכל מיני טעמים, הרבה פעמים לא מטעמי בחירה ובסופו של דבר אנחנו משיתות עליהן איזה שהוא קנס נוסף והשוק לא ערוך להציע להן מקומות לקליטה.

טוב שאת מזכירה את זה, אנחנו מכנסים ועדה- - -

את מציעה להציע להן הטבה מטעמי נישואין? כי זאת הטבה שלא ניתנת ל- - -

אני מציעה שמנהל אגף התקציבים יבוא לכאן- - -

אני רוצה להציג את אלכס קגנוב ממשרד האוצר.

אני מתנצל שלא הצגתי אותה, אלכס עובדת איתי יחד באוצר, היא מאגף התקציבים והיא רשאית ויכולה לתת תשובות מקצועיות הולמות.

זאת גם הזדמנות להודות לשר האוצר שאפשר לשניכם להגיע. יש הוראה של השר לא להשתתף השבוע בוועדות בשל התקציב, ובעקבות פנייה חוזרת שלי לשר האוצר הוא באמת נתן ואפשר לכם להגיע ואני שוב חוזרת ומודה.

לכן אני חושבת שזאת גזרה שאנחנו חייבים לבטל אותה, זו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אם במקביל האוצר היה עושה איזה שהיא תכנית של קליטה במקומות עבודה עם סבסוד לנשים מעל גילאי 55, אפשר היה להטיל את הגזרה הזאת, אבל לבוא היום באופן גורף ולהטיל כזה מס דרקוני על כל עקרות הבית שנמצאות במקום הזה, מרביתן לא מתוך בחירה- - -

אם תרצי שנתייחס- - -

פעמיים אני רוצה שתתייחסו, פעם אחת אחרי הדוח של אדווה ופעם אחת אחרי הדוח הבא. אני אתן לכם מיד להגיב, אתם הראשונים שמגיבים. אני רק רוצה לבוא ולומר פה שבנושא הזה של לא לכאורה אבטלה של נשים בגילאי 45 ומעלה, נשים משכילות, בעלות ידע וניסיון, שלא מוצאות מקום בשוק העבודה, אנחנו מקדישים לכך דיון נפרד. אז זאת סוגיה מאוד כאובה, מאוד קשה, אגב היא לא חוצה מגדרים, כלומר אנחנו מזהים את אותה תופעה, לא יודעת באותם מספרים, אבל כל מי שנמצא קרוב לשטח מכיר את הבעיה הזאת גם בקרב גברים.

אז מבחן תעסוקה. בעצם אם קודם לכן הסבסוד נקבע לפי היקף שעות העבודה של האם, עכשיו הסעיף הזה אומר שהאב יידרש לעבוד לפחות בהיקף שעות עבודה זהה לאם. ברור שהסעיף הזה נועד לעודד גברים חרדים לצאת לעבודה, זה ברור, לא צריך להיות יותר מדי מבריק כדי להבין את זה. מה שאנחנו אומרות זה שסבסוד מעונות יום, שזה כלי שבכל העולם משתמשים בו לעידוד תעסוקת נשים, בעצם לוקחים אותו והופכים אותו שוט כנגד הגברים, מנסים להוציא גברים לעבודה באמצעות שינוי אופן הסבסוד, שזה כלי שאמור לעודד תעסוקת נשים. אם רוצים לעודד תעסוקת גברים חרדים, צריך למצוא את הדרך לעשות את זה, בלי קשר לכלים שמסייעים לנשים החרדיות. כי מה יקרה כתוצאה מזה? קודם כל אנחנו מייצרים פה תלות בין הנשים והגברים, חוץ מזה יכול להיות, סיכוי סביר שזה יקרה, שבמקום שגברים חרדים ייצאו יותר לעבודה, נשים חרדיות יצמצמו את שעות העבודה שלהן בגלל שמקשים על הסבסוד. עוד דבר שיכול לקרות זה שפשוט יחפשו כל מיני פתרונות זולים ולא מפוקחים, מה שקורה כבר היום. זה סעיף שהוא מאוד מאוד בעייתי.

אני משדולת הנשים. מהניסיון שלנו בהקשר הזה אנחנו גם רוצות להדגיש עוד פן. נשים רבות פנו אלינו מאז שפורסם בתקשורת, נשים שפוטרו במהלך ההיריון או לאחר חופשת הלידה, כפי שגם סיפרנו בישיבות קודמות, זו תופעה מאוד מאוד נפוצה, ונוצר מצב שנשים שנפלטו בעל כורחן משוק העבודה לא יכולות כרגע לרשום את ילדיהן למעונות ולמסגרות משום שהן אינן עובדות, אבל בעצם הן אינן עובדות רק בגלל שהן פוטרו. זה איזה מן מעגל, שהן לא יכולות גם לחפש עבודה, כי אין להן מסגרת. דיברנו על זה, זה נושא שמאוד מאוד בעייתי. צריך למצוא פה פתרון רב מערכת לנשים שבן הזוג עובד, אבל הן פוטרו והן לא יכולות לצאת לחפש עבודה. אפילו לא לתקופת ביניים. כלומר הכול תלוי ברצונה הטוב של מנהלת המעון, שכמו שנאמר פה, אם אין מקום אין לה מה לעשות. גם לזה צריך להתייחס.

יש למישהו עוד משהו להעיר, על מה שנאמר עד עכשיו?

כן. אני לא רוצה להתערב בתכניות להשמת חרדים, אבל התשתית הנוכחית כרגע, שמרביתם אמורים לעבור שלב של הכשרה מקצועית, שלב של שירות צבאי וגם פה לא מחכים להם מקומות עבודה, לכן אנחנו שוב יוצרים בתקופת הביניים, של שלוש השנים הקרובות, סיטואציה שנשים חרדיות שעובדות לא יהיו זכאיות להכניס את הילד למעון. לכן גם אם יתעקשו על הגזרה הזאת, צריך שתהיה הלימה עם מקומות העבודה שקולטים. אין תקרה או מכסות של קליטת חרדים, לא בשירות המדינה וכמעט לא בשום מקום עבודה, ולכן שוב לא זה הכלי שיעודד את התמרוץ. אני חושבת שרק לאחר שיהיה תהליך של יישום ניתן יהיה לשקול את תחשיב הכנסת הגבר, כיום זו גזרה שהיא גם לא ישימה.

הצעת התקציב בעצם מציעה לקצץ קיצוץ בקצבאות הילדים, כך שכל ילד יקבל 140 שקלים ללא קשר למיקומו במשפחה. עכשיו יש איזה שהוא סוג של דירוג עולה עד הילד הרביעי ומהחמישי חוזר להיות כמו הראשון. יש כאן בעיה. קודם כל לא נעשה כאן איזה שהוא דיון משמעותי לגבי איך לשנות. אפשר לשנות את איך שהקצבאות הן כיום, למשל אפשר להחליט שקצבה בעבור ילד ראשון היא הקצבה הגבוהה ביותר, אבל יש מקום לאיזה שהוא דיון מעמיק בנושא ונראה שהוא לא נעשה.

למה את חושבת?

כי אני חושבת שדבר כזה צריך לעבור- - -

לא בכל דבר אנחנו משתפים. למה אתה חושבת?

אבל אני חושבת שדבר כזה צריך לעבור תהליך חקיקה נורמלי ולא להיכנס לחוק ההסדרים ולעבור בוועדות של הכנסת - - -

אני רק רוצה להגיד לך שחוק ההסדרים קיים מ-85', אז בחודשיים האלה לבקש מאיתנו להיכנס לחקיקה ראשית, אה, לא יודע מי הסופרסטאר שיכול לעשות את זה. אבל אני מתנצל שהפרעתי לך.

כמו שאמרה יושבת ראש הוועדה, אנחנו נערכות לקראת 2015 ומתחילות כאן תהליך.

אבל את התקציב צריך להעביר עכשיו.

מי קבע שצריך להעביר קיצוץ קצבאות ילדים בחוק ההסדרים?

נכון, אבל כמו שאתה יודע, בוועדת הכספים ובוועדות אחרות מתחיל עכשיו משא ומתן. כמה שיותר חברים וחברות בכנסת שיבינו את הרגישויות ויזהו את המצוקות בזמן, נוכל לשנות דברים. יש פה כמה דברים ש- - -

אני לא מגן על שר האוצר, אבל אני בא לומר, יש פה סד זמנים שצריך להיות ריאליים, ולא הולכים לחקיקה ראשית על סעיף שהוא סעיף שהוא - - - תקציב הוא גם מדיניות ובמדיניות הזאת העניין של החרדים. זה לא בהכרח מגדרי.

סליחה רגע, רק שיהיה ברור. החוקים האלה קיימים בחקיקה ראשית וחוק ההסדרים משנה חוקים שמחוקקים בחקיקה ראשית בהליך עוקף ולא דמוקרטי. רק בואו נשים את הדברים על דיוקם.

אבל זה נכון לגבי כל חוק.

אתה צודק, זה נכון לגבי כמעט כל חוק שבחוק ההסדרים, אתה צודק, בגלל זה הכלי הזה הוא לא דמוקרטי והוא מאוד מאוד בעייתי.

תמר, אני רוצה להזכיר לך שהייתם שותפים בממשלות שחוק ההסדרים היה קיים ולא ראיתי אתכם יוצאים מגדרכם לשנות את חוק ההסדרים.

סגן השר לוי, אתה יודע, יש הרבה דברים, שמעתי אותך בכמה דיונים ודרך אגב בחלק מהדברים אתה צודק, שאתם חודשיים ואתם מבקשים את הקרדיט ולעשות את הדברים בדרך שלכם ולשנות, אבל אתם לא יכולים להשתמש בטיעון הזה פעם אחת בצורה אחת ופעם שנייה הפוכה. או שאתם באים לעשות את הדברים שלכם בזמנכם, או שאתם נתלים בדברים - - - כשאנחנו אומרים לכם שאתם ממשיכים במדיניות של ממשלות קודמות, אתם אומרים, 'לא, אנחנו משנים, זה רק חודשיים', כשאנחנו אומרים, 'הנה, בואו תשנו', אתם אומרים, 'לא, זה מקודמות'.

אם תגישי, למשל, הצעת חוק שמנסה לבטל את כל העניין של חוק ההסדרים ל-2015, אז על זה אפשר לדון דיון עקרוני. אי אפשר לעשות את הבקשה הזאת על רקע זה שצריך להכניס בסד של חודשיים תקציב. אני לא מדבר עכשיו על הסעיף הספציפי.

אז קודם כל, הנושא של חוק ההסדרים הוא לא חדש- - -

תמר, אני לא חושב שזה המקום הראוי לנהל בינינו, חברי הכנסת, את הוויכוח העקרוני.

זה היה רק על ההערה שזה לא נכון לתקן בחקיקה ראשית.

חברת הכנסת זנדברג, אנחנו בשלב לימוד, בואו ניתן ליעל לסיים את המצגת. אנחנו אחרי זה ניתן לאוצר להגיב בצורה מסודרת ומלומדת, לשם כך התכנסנו. בבקשה.

קיצוץ בקצבאות ילדים. לפני ההיבט המגדרי, קודם כל זה בבת אחת לדחוק המון משפחות לעוני. יש נתונים של הביטוח הלאומי שמדברים על הצטרפות של 40,000 ילדים למעגל העוני. מעבר לזה, אם אנחנו מסתכלים על זה במבט מגדרי, קצבת ילדים משולמת ישירות לחשבון הבנק של האישה, זה לגעת בכסף של נשים, יש משפחות שזה הכסף היחיד שלנשים יש גישה אליו ויש שליטה עליו, וגם משהו שחשוב לציין, בכל העולם, בכל מחקר שנעשה בעולם בנושא, כסף שמגיע לנשים יוצא על ילדים ועל המשפחה יותר מאשר כסף שמגיע לגברים, זאת אומרת שזו פגיעה ישירה בכסף של ילדים והצרכים שלהם.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו כאן זה הניסיון להחזיר את תכנית ויסקונסין. התכנית הזאת הוכיחה את עצמה ככישלון והכנסת הזאת החליטה לבטל אותה ועכשיו מנסים להחזיר אותה עם כל מיני תיקונים, שהם די מינוריים ומתמקדים בעיקר בפיקוח, שזה לא הצד החזק שלנו בכלל. אם אנחנו מסתכלים על ויסקונסין במבט מגדרי, מי שתכנן את ויסקונסין לא הסתכל עליה במבט מגדרי, כי אם הוא היה מסתכל הוא היה רואה ש-67% מהמשתתפים היו נשים, כשבסופו של דבר רובן שולבו במשרות חלקיות, 70% שולבו במשרות חלקיות ובשכר נמוך, כשהממוצע היה 3,109 שקלים. המרוויחים הגדולים מהתכנית הזאת היו הזכיינים הפרטיים שהפעילו אותה, ומה אנחנו אומרות שעדיף שאת הכסף הזה שהולכים לשפוך על תכנית ויסקונסין המתוקנת ישקיעו בהכשרה מקצועית שהתקציבים שלה הלכו וכמעט נעלמו בשנים האחרונות, בהכשרה מקצועית שמשרד התמ"ת ייתן לעיסוקים נדרשים בשוק העבודה ושיש להם ערך בשוק העבודה ולא לכל מיני משרות ארעיות ובשכר נמוך. זהו.

תודה, יעל. ברברה, אני אתן קודם לאוצר להגיב ואז אני אחזור אלייך. אז בבקשה, רשות הדיבור שלכם.

דנה, כבר בדקנו את ההערה שלך, אז קודם כל, כידוע אסור לפטר נשים בהיריון, גם לא בתקופת חופשת הלידה. בעקבות ההערה שלך אנחנו בוחנים מתן עוד של כמה חודשי סבסוד עד למציאת עבודה. אני לא יכול להגיד אם זה יהיה חודש-חודשיים, כרגע זה רק עבר אחורה למשרד, זו התשובה שקיבלתי. אנחנו נבחן ואולי ניתן איזה שהוא מסר גם בעניין הזה.

מסר שיאפשר?

לא אמרתי מה, אמרתי שזה הלך אחורה, אמרתי שההערה הייתה הערה נכונה, אני מדגיש שגם בחודשי הלידה וגם בחודשי חופשת הלידה אסור לפטר וברגע- - - חברות, באמת, במלוא הצניעות והכבוד, תנו לסיים בבקשה משפט. מי שמפטר בזמן היריון או בזמן חופשת לידה הוא עובר על החוק. זה כמו שאת אומרת לי, ממה שעשיתי בעבר, אתה יודע שכולם גונבים, לא את כולם מכניסים לבית הסוהר, אני יודע, אבל זה נגד החוק, יש חוק במדינת ישראל ומי שעובר על החוק ראוי שהוא יגיע לבית המשפט ושם זה יידון. את עורכת דין, את יודעת את זה, אין פתרון אחר למחוקק.

לא, הכוונה הייתה שמדינת ישראל - - - לא משנה, לא ניכנס לזה, בקשות להיתרים היום מתקבלות, כלומר הפיטורים נעשים ברשות. אבל לא משנה, אני לא רוצה לעכב, אנחנו מאוד מעריכות את הבדיקה ואנחנו נשמח לשמוע את ה - - -

הדבר השני שאני רוצה להגיד, אני מאוד גאה להיות במפלגה שיש בה ארבע נשים בעשירייה הראשונה וארבע נשים בעשירייה השנייה, שמונה נשים במפלגת יש עתיד, זה אינו דבר של מה בכך. זה אומר שאנחנו פתוחים, יש כאן שתיים מחברותיי שיושבות, חברת הכנסת קריב וכמובן חברת הכנסת עליזה ידידתי, שהיא יושבת ראש הוועדה. מעבר לכך, שר האוצר באוצר עצמו בחר במנכ"לית למשרד האוצר. מנכ"לית, לא מנכ"ל.

לא רק זה, היא גם בהיריון וזאת אמירה מאוד מכובדת. אני מקווה שזה יהיה מודל חיקוי לרבים ורבות.

מעבר לעניין, החשבת הכללית באוצר היא אישה והיא בעלת מקצוע מהשורה הראשונה. אני חושב בכלל שנשים יותר טובות מגברים, ואני יכול לספר לכם סיפור - - -

אבל, אדוני סגן השר, עם כל הכבוד, איך מה שאתה אומר מתייחס להשלכות המגדריות של התקציב?

את לא צריכה להפריע לי, תמר.

אנחנו כל כך רגילות לשמוע את הדברים האלה, 'אם אשתי היא אישה...' - - -

תמר, אני לא רגילה לשמוע שמנכ"לית משרד האוצר היא אישה, אני חושבת שזאת אמירה מאוד מאוד מאוד משמעותית שיש מנכ"לית לאוצר שהיא אישה.

בסדר גמור, אבל איך זה מהווה התייחסות להשלכות המגדריות של התקציב? באמת, אני מכבדת אתכם, באמת, אבל...

אז אני אוותר על הסיפור האישי.

לא, ספר לנו את הסיפור האישי, בבקשה. תני לו לדבר, בבקשה. אני מבקשת לא להפריע, יהיה לך זמן לדבר ולהגיב.

בואו נלך הלאה. אני רוצה לדבר על מה שהוצג פה ויש לי כאן איזה שהם מספרים שמתוחמים בשנים 2005-2012. בשנה הזאת תקציב הרווחה עלה ב-24%, רק תקציב הרווחה והביטוח הסוציאלי. אם אני הולך לביטוח הלאומי, הוא 29%, ושם שמענו, מרב הכסף הולך לנשים. חינוך והשכלה גבוהה, חברות וחברים, 20% גדל רק בשנה הזאת. בריאות, ושם עוד הפעם זה מגזר שמאגד בתוכו את מרב הנשים, אלה שלושה מגזרי עבודה שמאגדים את מרב הנשים, עלה ב-19% וכן הלאה וכן הלאה.

אני רוצה להקדיש כמה מילים לדברים נוספים. הקיצוץ במגזר הציבורי, אני לא מסכים שקודם כל מקצצים בנשים, אלא אם כן זה מוכח. כשיש קיצוץ במגזר הציבורי מקצצים על פי הצורך ולא על פי צורך מגדרי, אם זה מגדרי, אני מבקש לדעת מזה באופן אישי ואני אבוא ואגן על העניין הזה, נבחן כל דבר לגופו של עניין. אני מבטיח לך לעשות את זה.

הקיצוץ בשעות העבודה. בניגוד למה שאמור במסמך שלכם, בנוגע לשעות החינוך, הקיצוץ בשעות הנוספות ייכנס לתוקפו באופן מיידי, דווקא הנתונים לפיהם חלק ניכר מעובדי הממשלה הן עובדות משקף ניתוח חיובי של התקציב בראייה מגדרית.

אני רק רוצה להדגיש עוד משהו, ריבוי תקציבי הביטחון - - - את יכולה לא להסכים איתי, אבל עם קצת כבוד, אני לא הגבתי בצורה כזו. את יכולה לא להסכים איתי, זה בסדר, ואני נותן לך כבוד כפרופסור. מאידך, תקציבי הביטחון במדינת ישראל הם כאלה, ועדיין לא הגענו לחוף מבטחים, שזה התקציב הגדול בתקציב המדינה והוא סופח לתוכו את מרב הכסף. מה לעשות, אמרתי, הלוואי שבעוד שנתיים-שלוש או בקדנציה הזו נגיע לחוף מבטחים של שלום, אני בטוח שתקציבים ממשרד הביטחון יילכו למקומות אחרים.

התקציב בקצבאות הילדים, רבותיי, מגמתו אחת, לבוא ולהכריח משפחות בהן הגברים אינם עובדים לצאת לעבודה. הנטל, הן בכלכלת הבית והן בנטל העבודה החיצונית, בסופו של דבר נופל על האישה. אז אנחנו הולכים לאיזה שהוא משהו חיובי, להכריח את הגבר לצאת לשוק העבודה כדי לעזור בכלכלת הבית ובפרנסת הבית. אני לא ראיתי שמישהו הצליח בזה בשנים האחרונות, הלוואי והתכנית הזו כן תצליח.

כמו שאמרתי, בנושא החינוך בשנים האחרונות ניתנו תוספות שירותים משמעותיים, בערך של כ-5 מיליארד שקל רק בתקציב הנוכחי. יום לימודים ארוך ניתן לכ-280,000 איש בפריפריה, באזורי פיתוח, שיקום שכונות ועוד, ללא צמצום בהיקף הפעילות. נכון, זה לא לכל הילדים, אבל במצב התקציבי הקיים זה הרבה מאוד כסף.

מס הכנסה שלילי, רבותיי. בשנת 2012 הוגדל המענק לאמהות עובדות בערך ב-50%. החל משנת המס 2012 העלות השנתית של מס הכנסה שלילי על פי הערכות רשות המיסים תעמוד על סדרי גודל של 500 מיליון שקל. זה לא מעט כסף שניתן למס הכנסה שלילי לנשים.

עדיין ניתן חינוך לגילאי 3-4 בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. זה גני ילדים בפריסה ארצית ובהחלט בתחום המגדר שאתם אמרתם. זה כולל את כל מדינת ישראל, תוספת של 1.3 מיליארד שקל. זה הרבה מאוד כסף.
צהרונים לגילאי 3 עד 8 לרשויות מקומיות, אכן רק באשכולות 1 עד 3, תוספת של 600 מיליון שקל. וזה, אני מדגיש, רק ברשויות מקומיות.

בנושא המיסוי, נקודות זכות במס הכנסה לגבר עבור ארבעה ילדים, זה כמיליארד שקל, זה מצטרף להכנסת המשפחה הכללית.

אני עדיין אומר שהתוספת למס הכנסה שלילי ניתנת עבור נשים המשתכרות בין 2,000 ל-6,500 שקל לחודש. תוספת זו הגדילה את המעמד המקסימלי, אמרתי, ב-50%, זו תוספת של כ-230 שקל לחודש. עדיין עושים מבחן הכנסה, על פי מספר הילדים, על מנת להגדיל את הכנסת המשפחה, וכל זה ברמה של פריסה ארצית. החל מ-2012, על פי טרכטנברג, הוגדל, ואמרתי, סליחה, זה סדר גודל של 500 מיליון שקל המענק המקסימלי ב-50%.

הגידול הגבוה בתקציבי המדינה אי פעם להוצאה הציבורית זה התקציב של שנת 2013. זה הגדול אי פעם בעשור האחרון. ואני מסביר שבעשור האחרון לא הצליחו להוריד אפילו שקל אחד מתקציב הביטחון. ה-3 מיליארד שקל שהורד מתקציב הביטחון מתווסף להוצאה הכללית הציבורית.

יש עליות שכר לאותן נשים שעובדות במגזרים שאתן הגדרתם אותם, לפי מיטב זיכרוני, מורים ומורות, כמובן חינוך, בריאות, אחיות, אני צריך להגיד גם אחים, כדי שלא איחשד בעניין הזה, וכמובן רווחה. שלושת המשרדים האלה זכו לתוספות תקציביות נכבדות. אנחנו מודעים לכך, אנחנו מפלגה חברתית, לא פגענו, לא ברווחה ולא בחינוך, הוספנו שם כ-5 מיליארד שקל, ולא בבריאות, שהוספנו 1.2 מיליארד שקל. אז אני לא צופה שמחר בבוקר מפטרים מורות, אמר שר החינוך, לא יפוטרו מורות ומורים, אותו דבר אני לא צופה, יש מחסור גדול באחיות וכמובן ברופאים וברופאות וברווחה הוספנו כ-600 מיליון שקל.

אותן משפחות שהורדנו תקציבי ביטוח לאומי. אנחנו נגד קצבאות, זו תפיסת העולם שלנו, אלא אם כן יש באמת צורך בעזרה נקודתית ישירה. אנחנו, כתפיסת עולם נגד קצבאות, אבל לא קיצצנו אותן לגמרי. קצבאות הילדים קוצצו ל-140 שקלים בצורה שווה. עדיין שר האוצר הוסיף כ-600 מיליון שקל לתקציב הרווחה, לשר הרווחה מאיר כהן, ואמר שכל תוספת וכל צריכה של משפחה כזו או אחרת תיבחן על פי הכנסת המשפחה ומהכסף הזה שהועבר למשרד הרווחה תקבל אותה משפחה תמיכה.

מרבית הסטודנטים במדינה, פה אני לא רוצה ליפול בלשוני, מעל 50% הן סטודנטיות. את בטח יודעת, אם את עדיין באקדמיה.

בכל התארים, תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי, יותר נשים.

53%. תקציב הרפורמה להשכלה גבוהה, כ-7 מיליארד שקל, בין שמונה לעשר שנים. לא נגענו בה. אז הנהנות או הנהנים, אני לא רוצה להגיד את זה, נהנים כל הסטודנטים, אבל גם שם יש איזה שהוא- - -

אני חולקת עליך בעניין הזה, אבל- - -

אנחנו לא פותחים דיון.

מה לעשות? אלה המספרים.

אנחנו לא פותחים דיון, אנחנו כרגע שומעים אותך.

מעבר לעניין, כמו שאמרה עליזה, אנחנו מוכנים לחשוב אולי אחרת, לצאת מהקופסה, לראות מה אנחנו יכולים לעשות בתקציב נתון של מדינת ישראל לחוצה, עם תקציבים באמת שניתנים במשורה, עם תקציבי ביטחון ואיומים חיצוניים שלא אפרט אותם כאן ועכשיו, שמצריכים תקציבים ענקיים. למרות זאת צמצמנו אותם בתקציב הביטחון והלוואי שנוכל להעביר תקציבים מגדריים אחרים. יש לכן ארבע חברות כנסת שהן חברות סיעתי, יש להן בכלל שליטה באוצר, להערכתי, והן לא ייתנו לנו לנשום, ואנחנו נהיה עם אוזן מוטה לשמוע כל הצעה, כמו ההצעה של דנה, ואם יש בצידה אפשרות גם כספית, גם כלכלית, גם תקציבית, והיא עושה שכל, אין לנו בעיה לצאת מהקופסה.

תודה.

אולי אלכס רוצה להגיד משהו?

רק בקצרה. חלק גדול מאוד מהגידול בתקציבים החברתיים שהתאפשר החל משנת 2005 ואילך התאפשר בגלל ירידה הולכת ונמשכת, שנבלמת בשנים האחרונות, בהוצאות הריבית, שהן בהחלט חלק ניכר מההוצאה הממשלתית וכידוע הן לא מופנות לאף אחד חוץ ממחזיקי אגרות החוב הממשלתיות ולא משרתות שום צורך ציבורי, למעט הצורך למחזר את חובותיה של הממשלה, שעומדים על שיעורים ניכרים גם ביחס לתוצר. חלק מהמתווה של התכנית הכלכלית הזאת הוא בהחלט להתכנס למסגרות הפיסקאליות, שכפי שהתייחס אליהן סגן השר, הן המרחיבות ביותר אי פעם והמרחיבות ביותר גם בהשוואה בינלאומית. על מנת שנוכל להתכנס למסגרות האלה חלק מעיקרי התכנית הכלכלית הם לא רק תוספות שירותים שלגביהם פירט סגן השר, עיקרם תוספות שכר לסקטורים שאנחנו ראינו לנכון לקדם, לא בשל השיוך המגדרי שלהם אלא בשל פוטנציאל הצמיחה והתרומה שלהם למשק, חלק מהן תוספות שירותים בחינוך, בהחלט הרחבה ניכרת של שירותי מעונות היום וכלל התוספות שפורטו כאן, אבל על מנת שנוכל להתכנס אליהן אנחנו צריכים מקורות.
שני דברים רק בהתייחס לסוגיית המקורות. הסוגיה הראשונה היא שהוחלט להרחיב את נטל המס על כלל משלמי המיסים. כפי שהוצג כאן נשים הן חלק קטן יותר ממשלמי המיסים. שוב, זאת כמובן לא התפיסה, אבל ככל שזאת התפיסה, אז גברים נושאים בחלק הארי של נטל המס בהקשר הזה ושל נטל מימון התכנית הכלכלית. ולגבי קצבאות ילדים, אנחנו בהחלט רואים קשר הדוק בין היקף הקצבאות לבין היקף השירותים החברתיים שניתנים בגינן, וזו בעצם איזה שהיא בחינה של סך התמיכות שהממשלה מקצה מול סך השירותים. אפשר היה להעלות את המיסים בשיעור גבוה יותר, כמובן כל דבר הוא מקור חלופי, זה סדר העדיפויות שעליו החליטה הממשלה, זאת לא תכנית כלכלית שמקדם אותה- - -

מילה וחצי על העניין הזה. אני מניח שכולכם הייתם סטודנטים וסטודנטיות בתקופה כזו או אחרת, גם על סטודנטים הוחל חוק הביטוח הלאומי והם משלמים 153 שקלים לחודש. כדי לקבל גם צריך לשלם. אי אפשר לקבל בלי לשלם והביטוח הלאומי משלם לחופשת הלידה וקצבת ילדים ולכל מיני נושאים ואי אפשר לקבל שירותים בלי לשלם. סך הכול השירותים הניתנים על ידי מדינת ישראל, שירותים חברתיים, הם רחבים מאוד.

אני רוצה, ברשותכם, למקד את הדיון. יש פה הרבה מאוד פרטים והרבה מאוד נתונים ונושאים עולים כאן - - -

ברשותכם, אני מתנצל, אבל הקדשתי כאן כמעט שעה, 50 דקות, אני נותן חמש דקות. זה המרב שיכולתי לעשות.

אני יודעת ואני מאוד מעריכה את זה, אבל אני רוצה לקחת את הדברים שכרגע נאמרו על ידי אלכס ולמקד את כל מה שנאמר עד עכשיו דרך הדברים הללו. הנחת העבודה היא שגברים במדינת ישראל משלמים יותר מיסים, הם מרוויחים יותר והם משלמים יותר מיסים. ואם יש משהו אחד שאני מבקשת שתיקחו אותו לאוצר, שזה לא גזרת גורל, זה לא תורה למשה מסיני, זה לא דבר טבעי ונורמלי שגברים מרוויחים יותר. העובדה שגברים מרוויחים יותר במדינת ישראל נובעת ממציאות חיים, נובעת מהבניה של נורמות חברתיות, נובעת מכך שיש פה חלוקה של הנכסים מלכתחילה, מהעובדה שמיום הקמת המדינה יום הלימודים הוא לא יום ארוך, מהעובדה שסוגיות של נשים וילדים הן רק הבעיה של נשים ולא סוגיה חברתית שצריך לתת עליה את הדין ולפעול עליה במשותף. הסוגיות שאנחנו מעלות כאן הן לא בעיות של נשים. ברגע שנשים תהיינה חלק אינטגראלי מעולם העבודה ההון האנושי יתרום לחברה בישראל, ואת זה צריך להבין. ואם את זה תיקחו כמסר לאוצר, דיינו.

המסר לאוצר, אנחנו ניקח אותו, אני מבטיח לך, אבל זה שינוי תרבות, חברים, זה לא לפתחו של האוצר בלבד.

אני רוצה להגיד עוד סעיף אחד, כי נאמרה פה מילה על הנשים הערביות. יש 200 מיליון שקל להשמה ועידוד נשים ערביות, כולל הסעות, לצאת לעבודה. וזה לא מעט כסף. 200 מיליון שקל רק לסעיף הזה.

פרופ' ברברה סבירסקי, אני אקח כמה הערות, תיתן תשובה, אבל ממש בקצרה, ואנחנו נמשיך אחרי זה עם הדוח של נייר העמדה בנושא של סוגיות מגדריות בחוק ההסדרים. בבקשה, פרופ' ברברה סבירסקי.

אוקי, אני לא פרופסור, אבל ממש תודה. 'צריך לשלם', אני רוצה להתחבר לזה ואז להגיד מה שרציתי להגיד. אני לא יכולה להסכים איתך יותר מאשר עם המשפט הזה, כדי לקבל שירותים צריך לשלם. אני מסכימה עם זה, אני חושבת אפילו שאדם עני ביותר צריך לשלם שקל, לא ייתכן שאין תרומה כאשר יש תמורה. אז אני מסכימה איתך במאה אחוזים. יחד עם זאת צריך לראות מאיפה לשלם, והגבייה מעקרות בית לביטוח לאומי ומס בריאות אין מאיפה, זאת אומרת ההכנסה המשפחתית זה מהגברים וזה בעיקר פוגע בערבים, הם הכי עניים, זה לא נראה לי חכם ביותר, זה לא נראה לי צודק ביותר.
מה שרציתי להגיד באמת היה קשור לקצבה. אמרת משהו שמאוד הקשבתי לו, וזה שהעמדה שלך ושל המפלגה היא נגד קצבאות. אני בעד קצבאות, אז יש לנו בעיה, ואולי צריך לעשות דיון לעומק שלא נעשה כאן. אבל דיון לעומק זו בדיוק הנקודה שרציתי לחדד. אני יודעת למה קיצצתם את קצבת הילדים וגם אמרת את זה ואני גם מעריכה את זה שאמרת את זה, אבל נראה לי שהסיפור של קצבת ילדים, מכיוון שהוא משהו שקיים בכל העולם ויש לו מטרות רבות, לא רק למנוע או לשחרר גברים חרדים מלעבוד, זה כמובן לא היה אף פעם או לא היה במקור המטרה שלו, זה שהוא עשה את זה בהמשך, זה ברור, אבל נראה לי שהנושא של קצבת ילדים לא קשור לתקציב זה או אחר, צריך לעשות פה דיון מעמיק, אנחנו באמת רוצות אותו או לא, ומה בדיוק צריכה להיות המטרה שלו. אני יודעת למה עשיתם את זה, זה היה שם, זה בוכטה של כסף, אפשר לקחת מפה, זה גם מתאים למטרה שלנו, להוציא גברים חרדים לשוק העבודה, אבל נראה לי שהנושא הזה חשוב מדי וכדאי לדון בו לעצם העניין ולא רק בגלל שיש הזדמנות לקצץ אותו ויש לו הרבה כסף ובואו ניקח את זה.

דבר אחרון, ששוב קשור לנושא הזה. אתה נגד קצבאות, אני בעד, אבל תלוי למה הן ולמי הן. נקבע, אם אני לא טועה, במסמך האחרון של הממשלה, שמי שיצטרך לשלם מס ייסף, ואני בעד מס ייסף, אני חושבת שזה צעד חיובי מאוד, לא יקבל קצבת ילדים. אני חושבת שזו התחלה של הסוף של הקצבאות האוניברסאליות של ביטוח לאומי, שזו קצבת ילדים, קצבת זקנה ודמי לידה. וזה גם דורש, לא נעשה את זה פה, דיון לעומק, מה אנחנו רוצים מקצבת זקנה, מדמי לידה ומקצבת ילדים. לא הייתי פוגעת בדבר הזה בשביל כמות מאוד קטנה של כסף, הייתי דנה קודם במה אנחנו רוצים מהקצבאות.

לא נגענו בקצבת זקנה, לא נגענו בקצבת נכים. לפני שאני בורח, אני מתנצל, אני חייב, אני לא יכול להמתין יותר, אנחנו רוצים להחליף קצבאות בשירותים. אנחנו לא מאמינים בקצבאות כשלעצמן. עצם זה שאנחנו רוצים להוציא סקטור שלם של אנשים אל שוק העבודה זה כדי להקל על אותן נשים, שעושות את עבודות הבית. אני עושה יחד עם אשתי את עבודות הבית, הכול. אני אומר לכם את זה, חד וחלק, ואפשר לבדוק. ואני בעד מתן תשלום לשירותים ולא קצבאות, אחרת לא נצליח להוציא אותם לשוק העבודה.
ועוד מילה אחת, רבותיי, אפשר לפתוח את דה מרקר, מחקר שעשה פרופ' יוג'ין קנדל, שאמר שבעוד עשר שנים אם לא נצא כולנו לעבודה, כ-85% מכוח העבודה במדינת ישראל, הכלכלה הישראלית תגיע כדי קריסה.

אני מתנצל, הייתי פה שעה תמימה, תודה רבה לכם.

תודה רבה לך. אלכס נשארת איתנו.

אני רוצה, בבקשה, לבקש מעלוה קולן, מקדמת מדיניות וחקיקה, מהאגודה לזכויות האזרח, שתציג בפנינו סוגיות מגדריות בחוק ההסדרים. בבקשה.

אני לא אחזור על דברים שנאמרו וגם יותר בהרחבה על ידי יעל ממרכז אדווה, אני רק רוצה להעיר על עוד שתי נקודות שמופיעות בנייר שלנו, אולי שתיים וחצי. חבל לי שסגן השר יצא, חבל גם- - -

אלכס איתנו.

אני באמת חושבת שיש פה איזה שהוא מקום להזכיר שכשמנתחים תקציב מנקודת מבט מגדרית המטרה של זה היא באמת להאיר, ב-א', על השוני שהתקציב משפיע בו על גברים, על נשים ועל ילדים. זה לא אומר שאם הוא משפיע יותר על נשים בהכרח הסעיף הזה יורד. כלומר צריך גם להבין שזה עוד שיקול מכלל שיקולים וחבל שזה מגיע להתנגשות הזאת בכל פעם, של האם את זה צריך לבטל לעומת משהו אחר שצריך לבטל. אני חושבת שבנקודה הזאת זה היה מאוד חשוב וחבל לי בגלל זה שסגן השר יצא.

הוא כאן מאחורייך, מקשיב קשב רב.

הוא לא יצא, סליחה. הוא הזכיר את עניין נקודות הזכות לגבר עם ארבעה ילדים ואיך זה קצת מקל על עניין הקיצוץ בקצבאות על ילדים. אז אני דווקא חושבת שזאת נקודה שהיא מאוד קטנה אבל היא מאוד מעניינת. מאוד חשוב לי להדגיש שאני לא מתכוונת שמה שישתמע מהדברים שאני אומרת זה שאני נגד נקודות זכות לגבר עם ארבעה ילדים, מה שאני אומרת זה שקיצוץ בקצבאות ילדים הוא קיצוץ בכסף שמגיע לידיים של נשים והתוספת היא תוספת של כסף שמגיעה לידיים של גברים. אפילו הנקודה הקטנה הזאת, ברגע שאין חשבונות בנק משותפים, ולנשים רבות אין חשבונות בנק, ושזו גם בעיה, אבל יש מקרים שיש חשבונות בנק ובמקרים רבים הכסף מגיע לידיים של האישה. מחקרים מראים שכשכסף מגיע לידיים של האישה הוא יוצא - - - אז הנה, אני רק מראה שבעצם נעשתה פה הטבה במקום אחד- - -

זה נכון שכסף שמגיע לידיים של נשים, יכול להיות שקורים איתו דברים טובים יותר מאשר בידיים של - - -

לא אמרתי טובים יותר, אלא הוא מופנה יותר כלפי ילדים ומשפחה מאשר כסף ש- - -

אנחנו לא חלילה לוקחים את מה שנשאר מקצבאות הילדים ומעבירים אותם לחשבונות הבנק של הגברים. שלא ייצא שזו הכותרת של האוצר. לא, אנחנו לוקחים את הכסף הזה ובמקום שהוא יהיה בחשבונות הבנק של נשים אנחנו מפנים אותו למקורות של חינוך, של רווחה, של תעסוקה, כולם יש בהם לכל הפחות כדי לקדם את ההכנסה הפנויה של אותן משפחות, של אותן נשים. אני גם לא ארחיב לגבי היקפן של הקצבאות האלה לעומת הכנסה מעבודה כמנגנון ליציאה מעוני, ואפילו לא מדובר באותם סכומים.

שוב, אני ממש לא דיברתי כאן על הסכומים, אני כן חושבת שיש מקום דווקא בדיון הזה גם לדבר על העיקרון. העיקרון בנקודה הזאת שכספים פנויים של משפחה - - -

אני חייבת שסגן השר ישמע את ורד.

אני רוצה רק משפט אחד שהיה לי חשוב שתשמע. אתם השנה כן התחלתם לראות תהליך מגדרי מאוד חשוב, בנושא גיל הפנסיה לנשים. לפני שנה וחצי כתבתי דעת יחיד, חוות דעת מגדרית, שפגיעה בגיל הפנסיה לנשים היא משמעותית והיא אקוטית וברור שלאוצר היה עשוי להיות בה רווח גדול, ואתם בשנה הזאת הובלתם מהלך שלא לכפות על נשים את העלאת גיל הפנסיה בכפייה וזו ראייה מגדרית, ואני מקווה שאת שאר הדברים, כמו שעשיתם את המהלך המשמעותי הזה, אותו הדבר, אנחנו נבחן עניינית את מצב הנשים כדי לראות אם הן בשוק התעסוקה- - -

סגן השר, אני חייבת לומר, הנושא הזה יידון פה ביום שני הבא בשעה 12:00 בצורה רחבה מאוד. תגיע לכאן קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, וגם כאן אנחנו נלמד את הנושא לכאן ולכאן ואני אשמח מאוד גם כמובן אם אתה תהיה איתנו ואני אבקש.

קרנית תייצג אותי.

לא, אנחנו צריכים אותך. תודה רבה, סגן השר מיקי לוי.

אם את עושה פה סוגריים, נמצאות פה חברות כנסת ואנשים שמעורים, אני והוועדה, אנחנו מחפשות מרצה מומחית שתענה את העמדה שכנגד. היה דוח של ארבע פרופסוריות בנושא גיל פרישה לנשים שקראנו אותו, פנינו לארבעתן, חלקן לא יכולות מפאת אילוצי זמן, חלקן שינו את דעתן. אני מבקשת את המלצת הארגונים, חברות הכנסת, כל מי שמעורה, לעזור לנו למצוא דוברת, חוקרת. לא עכשיו, נמצאת פה דלית, מנהלת הוועדה, מיד אחרי הישיבה. כל מי שיכולה לעזור לסייע לקראת הפגישה, כמובן שאני מזמינה את כולם וכולן להשתתף ולהגיע, הנושא, כפי שהבטיח שר האוצר, לא נכנס לחוק ההסדרים, גיל פרישה לנשים, זה לא יהיה שם וזה לא נמצא שם, אבל אנחנו צריכות להיערך, ללמוד את הנושא, יש דעות לכאן ולכאן ואני לא פותחת את זה לדיון.

רק לסיים את המשפט. מבחינה כלכלית, מבחינת השיח הכלכלי, ברור לחלוטין שכסף פנוי במשפחה הוא כסף פנוי במשפחה, ומבחינת נקודת מבט מגדרית זה מאוד משנה בידיים של מי נמצא הכסף הפנוי. בזה סיכמתי את הנושא הקודם.

אני הייתי רוצה לדבר גם על העניין של אגרות הליכי ביניים בתיקים אזרחיים. נשים תובעות פחות בהליכים אזרחיים, זה פשוט ככה. הסטטיסטיקה מראה שנשים פחות תובעות בכלל ובהליכים אזרחיים, כשלא המדינה תובעת, כמו במקרים פליליים, שזה ממש אישה שפותחת את התיק, אז יש הרבה מאוד חסמים גם ככה, חסמים כלכליים, חסמים תרבותיים ואחרים. כשרוצים היום להעלות שלגבי כל בקשה בהליך ביניים יהיה תשלום של 100 שקלים על הבקשה, זה הולך לייקר באופן מאוד משמעותי את ההליכים האזרחיים ואנחנו הבאנו דוגמה לעניין של תביעות אזרחיות על הטרדות מיניות ועל אלימות מינית, שגם ככה יש כל כך הרבה חסמים בפני נשים שרוצות לנהל את התיקים האלה או שנאלצות לנהל את התיקים האלה, כדי לקבל כסף כדי לשקם את עצמן, וכרגע מוסיפים עוד רף כלכלי מאוד מאוד קשה לחצייה בדמות של אגרות בהליכי ביניים.

הדבר האחרון הוא עניין הקפאת טיפולי השיניים לילדים. הייתה פה התחייבות שטיפולי שיניים לילדים הולכים להיות בחינם עד גיל 14. הרפורמה הזאת מוקפאת כרגע, זה יישאר עד גיל 12. כמובן שמעבר לעובדה, וזו עובדה חשובה, שאמהות חד הוריות ייאלצו לבחור בין טיפולים הכרחיים אחרים רפואיים או בכלל צרכים הכרחיים, צריך להבין פה שלהקפאה הזאת יש משמעות מאוד גדולה בכלל על בריאות של נשים. נשים, שוב, מחקרים מוכיחים, יוותרו קודם על הבריאות של עצמן, גם על טיפולים הכרחיים למען עצמם, בשביל טיפולים של הילדים שלהן, כולל טיפולי שיניים. אז אנחנו שוב מביאות את העניין של בריאות האישה בדרך הפוכה. זה הכול, תודה.

תודה.
עורכת דין דנה נאור משדולת הנשים, בבקשה.

אני אשמח שעורכת הדין עדי גולדינר תציג את הנושא. דיברנו על ההקשר של הנשים העובדות ואנחנו נשמח לעקוב אחרי זה וגם נשמח שהוועדה תעקוב אחרי ההבטחה או ההתחייבות של סגן שר האוצר בהקשר של אמהות שפוטרו.

אני לא אחזור על מה שנאמר, שבאמת נאמר בצורה מאוד נכונה ומדויקת, כל הקשיים בהטלת מס ביטוח לאומי ומס בריאות על נשים שאינן עובדות מחוץ למשק ביתן, יותר נכון אינן משתכרות על העבודה שהן עושות. מה שכן הייתי רוצה להעלות זה כמה נקודות שקשורות להשלכות מעבר להטלת המס הזה, איך זה ישפיע על אותן נשים. קודם כל מבחינת התלות בבני הזוג, כאשר הגבר הוא זה שמרוויח את המשכורת ובעצם הזכויות של הביטוח הסוציאלי, בין אם מדובר בביטוח נכות או זכויות אחרות שקשורות לביטוח הלאומי ולביטוח בריאות, יהיו בעצם תלויות בנכונות של אותו בן זוג לשלם את מס הבריאות והביטוח הלאומי. זו נקודה ראשונה. דבר שני, רציתי לשאול, אולי אלכס יודעת לומר, אולי לא, אם נידונו ההשלכות של אי תשלום. בעצם היום חוק הביטוח הלאומי פוטר נשים שעונות על ההגדרה של עקרת בית, שזה נשים שהן נשואות ולא עבדו בארבע השנים האחרונות, הוא פוטר אותן ונותן להן זכויות מסוימות לפי חוק הביטוח הלאומי, שגם בהקשר הזה צריך לומר שיש שם אפליה כלפי נשים עקרות בית, במיוחד בנושא של ביטוח נכות, בין אם זה בקביעת רף יותר גבוה של אחוזי נכות שמקנה להן זכאות לקצבה, ובין אם בסוגים של מבחנים שהם מבחני כושר השתלבות בתעסוקה, לעומת המבחנים האחרים. אז גם המצב היום הוא לא מושלם בלשון המעטה וצריך בהחלט לעשות גם לגביו עבודה מאוד רצינית של לבחון איך אפשר להשוות את הזכויות. אם אנחנו מדברים רגע על השוואת החובות, אם אפשר להגדיר את זה כך, אז אני חושבת שגם צריך לבחון מה יהיו ההשלכות של אי תשלום. זאת אומרת יש קצבאות בביטוח הלאומי שהן מותנות בתקופת הכשרה, בעמידה בתקופת הכשרה, שאדם שילם במשך תקופה רצופה כדי להיות זכאי לזכויות האלה, האם נבחנה השאלה מה יקרה במקרה שאישה לא משלמת, מכיוון שאין לה הכנסה, מכיוון שבן הזוג שלה לא משלם עבורה את הקצבה.

תודה רבה.

חברת הכנסת יפעת קריב.

קודם כל אני מתנצלת, אני צריכה לצאת, אז רק בקצרה אני רוצה לומר מספר דברים. קודם כל אני רוצה לברך על הדיון הזה, זה לא ברור מאליו. זה לא דיון ברור מאליו, ואמרתי לעליזה, יושבת הראש, רגע לפני שהיא עשתה את הדיון הזה, כי אנחנו באים כקואליציה, אנחנו באים מאותה סיעה, אנחנו עושים פה דיון שהוא דיון לא פשוט. קבוצת הנשים שנמצאת ב'יש עתיד' שמה את הנושא של האישה העובדת במרכז. אני יכולה להגיד לכם שאני בהכשרתי מגיעה מעולם העבודה הסוציאלית ואמא לארבעה ילדים, עובדת כל חיי ומגדלת ארבעת ילדים ונקרעת בעול הכלכלי של לגדל אותם ואנחנו כל הזמן בכל נושא שמות את האישה העובדת במרכז. כשאומרים האדם העובד, אנחנו אומרות האישה העובדת, לוקחות את זה לשם. התקציב הזה, באמת מטרתו שהוא יהיה כלי לקידום נשים, לשוויון ולהעצמה, לשם אנחנו מושכות את זה ומובילות את זה, נלחמות על הסעיפים הקטנים. זה תקציב שהוא תקציב רגיש וכן אמור להביא לצמיחה ולשגשוג. זה השיח המרכזי שאנחנו מנהלות. אני יכולה להגיד לכם, תודה על המצגת ממכון אדווה, על ההיסטוריה בנושא של התקציב המגדרי, שגם הבאתי אותו לעיר שבה הייתי חברת מועצת עיר ובכלל זה נושא שנשים צריכות לקדם ולהתקדם ולהיות במוקדי קבלת החלטות, בעיקר ברשויות המקומיות. אני אגיד בסוגריים שאנחנו בשנת בחירות. וגם ברשויות המקומיות, אם יישבו שם יותר נשים, התקציב המגדרי, הראייה המגדרית של התקציב העירוני תהיה ראייה שתתאים הרבה יותר לאישה העובדת ולאמא ולצהרונים ולילדים ולבני הנוער שלנו בתוך הערים שבהן אנחנו חיות, שבאמת נשים כמעט ולא נושאות בתפקידים בכירים בהנהלת העירייה.
בכל אופן אני באמת רוצה לברך ולהגיד שאני מבטיחה, יחד איתך ובעזרתך, להמשיך לקדם את האישה העובדת, לשים אותה במרכז, לראות את האמא, לראות גם את עקרות הבית, ולעשות את הכול כדי שהתקציב הזה יהיה רגיש ויביא לצמיחה.

תודה. תודה, יפעת. ובאמת פה המקום לבוא ולומר ולהקדים את הסיכום של הישיבה, שרק שיתוף פעולה בין חברות כנסת ובין הארגונים וזיהוי נכון של המצוקות והכשלים בתקציב יוביל באמת לעשייה ולשינוי.

אנחנו הצגנו את חוות הדעת המגדרית שלנו בפני ועדת משנה של שרים לחקיקה שדנה בתיקוני חקיקה סביב המדיניות הכלכלית והדברים דומים, הסתמכו גם על הדברים של אדווה ועל תוספות שלנו, אבל לדעתי אנחנו צריכות, לקראת התקציב הבא, לדאוג לכך שגם במשרד האוצר תהיה יחידה מגדרית, ובכל משרד ממשלתי. משרד הביטחון,שהובא לכאן כדוגמה, זה אחד המשרדים שניתן לראות בראייה ראשונית את הפערים בין נשים לגברים, יש לנו רק אלופה אחת בצה"ל, רוב משרתי הקבע בדרגות הבכירות הם גברים, היכולת שלהם לצאת בגיל פנסיה לפנסיה מוקדמת מאפשרת להם אחר כך שילוב קל במעגלים הפוליטיים, במעגלים של קבלת החלטות. אותו כנ"ל במשרד הבריאות, דרושה בחינה של תרופות, כמה תרופות מיועדות לנשים, כמה מהן נכנסות לסל. אנחנו הצבענו בנקודות מרכזיות על ההשפעה של נשים ואני אומרת, אם ניקח באמת את מבחנה של האישה העובדת, לדוגמה ריקי היא סטודנטית למשפטים שסיימה לימודי משפטים ואמורה להשתלב בשנה הבאה בשירות הציבורי, כאשר לא יהיו תקנים נוספים לא תהיה לה יכולת להשתלב, ואת דיברת על זה מראש, על פערי שכר, על נט וורקינג, שהוא קשה יותר לנשים.

אבל, ורד, רק למה רק היום, למה בעצם אתם לא חלק אינטגראלי מתקציב המדינה?

אנחנו העברנו גם למשרד האוצר ואחת התשובות הייתה שנתבקשנו למצוא תחליפים למקורות אחרים.

באיזה שלב פנו אלייך?

אנחנו העברנו ברגע שפורסם תקציב, אנחנו לא שותפים לדיונים הראשונים, ואני יכולה לתת לך דוגמה לדיון אתמול שהיה לנו עם אלכס בנושא אחר, שיש לנו חילוקי דעות, יש פערי שכר קשים בין גברים לנשים, אנחנו רוצים שתוכר עבודה מהבית של נשים בשירות המדינה, כפיילוט. אנחנו מביעים את עמדתנו בדיונים אך לצערי עמדת הנשים בסופו של דבר בתהליך קבלת ההחלטות, גם של טלילה, שהיא ראש אגף קידום נשים בשירות המדינה, לא נספרת כשמתקבל תהליך קבלת ההחלטות. אנחנו אומרות אותה בקול, כותבות אותה בוועדות, מלבד גיל הפנסיה שעליו ניהלתי מאבק מאוד קשה לפני שנה וחצי והשנה הוא התקבל, אבל בשלב ראשון הוא לא התקבל על ידי האוצר בדיונים. לכן אני חושבת שלא מספיק בחקיקה שאנחנו כותבים חוות דעת מגדרית ומביעים אותה, אלא לחייב את קבלתה.

אני רק אגיד שהרשות לקידום מעמד האישה היא חלק ממשרד ראש הממשלה, שהוא אמנם לא מגיש את התקציב, אבל בהחלט יש לו חלק ניכר בגיבוש התקציב ובגיבוש ההצעה.

העמדה של הרשות לקידום מעמד האישה לא מחייבת את עמדת משרד ראש הממשלה, היא הוקמה שם, היא גוף סטטוטורי שאמור להיות רגולטור.

לגבי הסמכויות של מנכ"ל משרד האוצר לגבי יחידות מקצועיות שמצורפות אליו, אנחנו לא נקיים - - -

כמה נקודות, רק בהמשך לדברים שאמרת. תקציב הביטחון, אנחנו רואים בראייה ארוכת שנים הכרח לצמצומו. הממשלה הנוכחית, במסגרת התכנית הכלכלית הזו קיצצה כבר 3 מיליארד מתקציב הביטחון וצפויים שינויים כאלה ואחרים בתהליך הזה. קשה להגיד, על אף שאכן חלק ניכר ממשרתי הקבע הם גברים, שהמוצר הציבורי של ביטחון, שמערכת הביטחון מספקת, הוא מוצר ציבורי שמופנה לגברים או לנשים.

אבל כחלק מעלות השכר, תדרשו מטכ"ל שהוא חצי נשים, חצי גברים. אי אפשר קצינת רפואה?

ורד, יש לנו ממש כמה דקות.

ורד, רק לגבי עלות השכר, גם הנושא של העלאת גיל פרישה הוא בהחלט אחד מנושאי הדגל של משרד האוצר, ודרך אגב זו רפורמה שלמרבה הצער עברה בסופו של דבר בחוק ההסדרים, מכיוון שלא עברה בניסיונות קודמים.

לגבי שעות עבודה לאמהות. מכיוון שחלק גדול מעובדי המדינה הן עובדות, חלק ניכר מתקציבי השכר, שמהווים כשליש מתקציב המדינה כולו, מופנה לנשים. שוב, אנחנו רואים את זה כחלק ממתן השירותים שהממשלה רואה. על אף זאת, בהתאם להסכמים קיבוציים שאנחנו חתומים עליהם, נכון להיום נשים נהנות מזכויות שלא ניתנות לגברים, הן נהנות מבין שעה לחצי שעה עודפת בשכר על כל יום עבודה שהן נמצאות, בין היתר על בסיס זה הגשתם אתמול עמדה.

זה לא עונה לתביעה שלנו של הכרה בשעות מהבית.

אני רוצה לענות לעדי בקצרה, לגבי הנושא של עקרות הבית. המצב הקיים היום בחוק הביטוח הלאומי ובחוק הבריאות לגבי עקרות בית הוא עיוות היסטורי שבו עקרות בית אכן לא משלמות ביטוח לאומי אבל הן גם לא נהנות ממלוא הזכויות. בביטוח בריאות הן נהנות ממלוא הזכויות ובניגוד ליתרת האזרחים בעצם לא חבות בשום תשלום- - -

למה לקרוא לזה עיוות?

למה לקרוא לזה עיוות? כי בתפיסה של מדיניות רווחה על זכויות משלמים ולו במעט. בהמשך לדברים שדיברת קודם, דיברת על קצבאות אוניברסאליות, חלק מהתפיסה של קצבאות אוניברסאליות היא גם חובת תשלום אוניברסאלית. חובת התשלום הזאת חלה באמת לאורך כל הסקטורים במשק. עקרות הבית שהן נשים נשואות, זאת אומרת התפיסה פה היא שאם את נשואה יהיה לך שינוי בזכויות, אישה כזאת, לצורך העניין לא מכירים בה בקצבת תלויים. זאת אומרת זה באמת משהו שמשקף תפיסות שאני לא חושבת שיש להן מקום בחברה שלנו. יכול להיות שמישהי אחרת חולקת עליי בחדר הזה, זה בסדר.

דיון רציני טרם נעשה בנושא וזה נושא חשוב.

אני לא יודעת מה זה דיון רציני, אבל הטעמים - - -

אני מבקשת, יש לנו שש דקות ויש חברת כנסת שמבקשת לדבר. אני מבקשת, תנו לאלכס לסיים בבקשה.

רק ההשגות שעדי העלתה, לגבי חשש מחוסר יכולת תשלום. הכול נכון, אבל זה חלק מתפיסת חובת התשלום האוניברסאלית שהיא חקוקה, היא הרובד הבסיסי שעליו חוק הביטוח הלאומי מושתת. יש פה הרבה ארגונים וכל אחד מדבר בקול אחר, אבל אם אנחנו רוצים לדבר בשם האוניברסאליות, כנראה שזאת התשובה למרבית הדברים שאמרת, בנוסף להקניית זכויות- - -

- - - ובו זמנית לפגוע באוניברסאליות - - -

אני פוגעת באוניברסאליות במס הייסף שהוא מאוד נקודתי, הוא מתייחס לקבוצה מאוד- - -

אפשר לומר שרשת ביטחון סוציאלי יכולה להיות רשת ביטחון סוציאלי שהיא לא בנויה על - - -

חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה.

יש לנו באמת ממש דקות והאזעקה הזאת יושבת לי על הזה וזה מלחיץ נורא. אז ממש בקצרה. דווקא אני אתחיל מעניין עקרות הבית, בגלל שזה הדבר האחרון שדובר בו, שזה ביטוי שאגב יש לי איתו קושי נוראי ואני מתעבת את השם הזה, עקרות בית, וזה במסגרת השינויים שנצטרך לעשות. אני מסכימה איתך לגמרי על דבר שצריך לשנות, תפיסות שאין להן מקום ותפיסות כלכליות שאין להן מקום בעידן שאנחנו חיות וחיים בו, זה לא שהמכונות עקרות בית לא משלמות ביטוח לאומי ומס בריאות, זה זה שעבודה של נשים בעבודות בית וגידול ילדות וילדים, הערך הכלכלי שלהם איננו מוכר. זאת הבעיה. את יודעת שהפעם הראשונה שמתועד שביקשו נשים בארצות הברית להתחיל לרשום את הערך הכלכלי של עבודות בית הייתה ב-1878, אבל מאז לא בכדי מדינות וארגונים כלכליים לא מוצאים לנכון לעשות את זה, ובכל הכבוד זה נכון לגבי הקפיטליזם בכלל, זה נכון לגבי העולם והחברה הפטריארכאלית בכל מקום וזה נכון גם לגבי מדינת ישראל. מדינת ישראל מתקיימת כלכלית על עבודת נשים שנעשית חינם והיא שקופה לחלוטין. וכשאת מדברת עכשיו על שינוי המיסוי של המכונות עקרות בית את עוד לא מדברת גם על השוואת כל מה שיגיע להן, כמו שאלה שלא משלמות, שלא עבדו ארבע שנים, מאבדות חלק מהזכויות שלהן בביטוח הלאומי גם היום, למרות שהן עבדו ושילמו ביטוח לאומי בעבר. כך שהדרמה היא העובדה שאנחנו עדיין לא מכירות בערך הכלכלי של עבודות הבית וגידול הילדות והילדים ולכן כל זמן שהעבודות האלה לא מוכרות, אנחנו ממשיכות לשלם פרוטות גם על עבודות סיעוד ועבודות טיפול מכל הצדדים והכיוונים ואנחנו נתקעות עם נשים עניות בכל המקצועות האלה, עובדות, יוצאות לעבוד. יכול מיקי לוי להמשיך להגיד - - -

רובן עובדות כוח אדם.

אגב, סליחה, יש את העניין הפעוט הזה, שמדוח בנק ישראל האחרון, בעמוד, לדעתי, 155, אם אינני טועה, יש נתון שכששינו את הספירה של מי עובד ולא עובדת לפי מה שמקובל ב-OECD, פתאום הסתבר שממוצע העבודה בחברה הישראלית גבוה יותר מברוב מדינות ה-OECD, כולל ערביות, ערבים, חרדיות וחרדים. איכשהו, אגב, אף אחד לא שש לפרסם את הנתון הזה, כל אחת מאיתנו צריכה ללכת לחפש את זה בדפי הדוח הזה לבד. אז המנטרה הזאת של תמשיכו לצאת לעבוד כש-60% מהעובדות והעובדים, שרובם המכריע עובדות, לא מצליחות לקיים את עצמן ועדיין לא את הילדים והילדות שלהן בכבוד, בגלל בין השאר שעבודות הבית וגידול הילדים עדיין לא זוכים להכרה בערך הכלכלי שלהם לשום צורך ועניין.

רצית להעיר לוורד.

אני אומרת תמיד שאני לא אוהבת הכי הכי הכי, אבל by far הגזרה השערורייתית ביותר בתקציב זה הסיפור של המיסוי של המכונות עקרות בית, אבל חוצפה נוספת ומרשימה מאוד זה ההחזרה של ויסקונסין. באמת. לבוא לכנסת ככה מעל הראש, אחרי שהיא ביטלה את ויסקונסין, אחרי הכישלון המהדהד של ויסקונסין, באמת כל הכבוד. כל הבדיחות של שיא החוצפה, כל הכבוד.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד. עליזה, כל הכבוד על הדיון הזה. מה שאמרה פה ורד, וורד, אלוהים יודעת, היא הילד ההולנדי עם האצבע בסכר בתפקידה כרשות עם המעמד החוקי הצולע והרעוע שיש לה, למה שהיא יכולה לעשות, והיא עושה באמת מעל ומעבר עם המנדט, תסלחו לי, הקטן מאוד שיש לה, אנחנו עשינו פה, את זוכרת, את השתתפת, והיה לנו העונג והזכות שפרופ' סבירסקי ממכון אדווה, פורום נשים לתקציב הוגן, הביאו לנו את המומחים הגרמנים לתקציב גרמני. אנחנו עובדות על, ואנחנו אמרנו ששדולת חברות הכנסת תגיש את זה ביחד, חוק שמחייב את כל משרדי הממשלה לעשות תקצוב מגדרי על כל תקציב שהן מוציאות. זה לא יהיה יחידה מגדרית, כי אנחנו לא שוב נשים יועצת לקידום מעמד האישה, זה יהיה אלה שעושות ועושים את התקציב, אלה שמוציאות ומוציאים את התקציב, כל אחת ואחד, יכניס לניתוח שלו גם ניתוח מגדרי, ותראי מה זה, זה יעבוד כמו קסם, פשוט מאוד.

אני קונה את זה.

אנחנו מאוד מקוות להעביר את זה כבר ב- - -

אני פשוט חייבת לקרוא, כי מוציאים אותנו. תמר, את היית פה ונרשמת ולא אפשרתי לך.

ממש במשפט אחד, כי כל הדברים גם נאמרו בדיון. אני רוצה לומר, ועל זה הדיון בעצם, שההתייחסות המגדרית של כל המקומות, כמו שאת אומרת, זה לא בגטו המגדרי, אני אומרת את זה בתשובה גם לאמירה על המגזר הציבורי, אם המגזר הציבורי 65% ממנו נשים, אז כן, לקיצוץ במגזר הציבורי יש השפעה מגדרית, לא מפני שמקצצים רק לנשים, אלא מפני ש - - - ואם נשים הן עניות, אז להכבדה על העוני יש השפעה מגדרית.

אני קוראת במהירות לפרוטוקול. הוועדה לקידום מעמד האישה קוראת למשרד האוצר לקיים דיאלוג עם הוועדה למעמד האישה על מנת לבחון את ההשלכות המגדריות של ההחלטות התקציביות שמתקבלות במשרד, בהתאם לקריטריונים מוגדרים שייקבעו בהסכמה.
הוועדה תגבש עם ארגוני הנשים והמומחים בתחום הערות לסעיפי התקציב הפוגעים בנשים או באלה שמצריכים דיון נוסף ואינם מתאימים לחוק ההסדרים ותפנה בעניין זה למשרד האוצר והן לוועדות הכנסת הרלוונטיות.
הוועדה למעמד האישה תקיים דיון ממשיך בנושא תוך שבועיים ותקיים ישיבות נפרדות בנושא מס בריאות וביטוח לאומי וגם בנושא קצבאות ילדים על מנת לקדם את הנושא.

תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>