PAGE
35
ועדת הכלכלה
27/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

<פרוטוקול מס' 18>
מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ח בסיון התשע"ג (27 במאי 2013), שעה 10:00

<הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים.>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

אריאל אטיאס

רוברט אילטוב

יעקב אשר

דוד צור

איברהים צרצור

מיכל רוזין

איילת שקד

באסל גטאס

ישראל חסון

>
רן קויתי - מנהל הרשות לעסקים קטנים ובינונים, משרד הכלכלה

יוליה לרנר שניר - לשכה משפטית, משרד הכלכלה

נעמי רייש - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

עומר חלק - ראש ענף ערבויות מדינה, משרד האוצר

שירי גרנות - הממונה על ערבויות מדינה, משרד האוצר

יהונתן רזניק - רפרנט משרדים כלכליים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

אלון קינסט - מרכז כלכלה ורכש במינהל הרכז הממשלתי, משרד האוצר

אירוס הומינר - מנהלת אגף יזמות עסקית, המשרד לקליטת העליה

יוליה דורפמן - יועצת לשרת הקליטה, המשרד לקליטת העליה

ואיל כיוף - מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות

אהוד אלפרט - ממונה תחום בעלי החיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אור לביא - מרכז מעקב ובקרה אגף לפיתוח הנגב, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

רועי לביא - מתנדב, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

דוד מרזוק - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

מרב שמש - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אהוד רצאבי - נשיא, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים

מוטי שפירא - מנכ"ל, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים

שלמה אייזיק - סגן נשיא, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים

עזי גרסטנר - סגן נשיא, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים

טלי תובל - דוברות, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים

ניצן אבירן - מנכ"ל מט"י בית שאן-טבריה, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

דן הלפרין - יו"ר הנהלת מט"י ירושלים, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

סמי שמואלי - יו"ר מ.ט.י. חולון, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

צבי מאיר רובינשטיין - מנכ"ל מט"י נתניה, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

מוחמד קסום - מנכ"ל מט"י נצרת, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

בנימין חזן - מנכ"ל מט"י חולון, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

אורי שרף - מנכ"ל מט"י ירושלים, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

יהושע בן שבת - מנכ"ל מט"י אשדוד, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

בסאם סייד אחמד - מנהל פרוייקטים, מט"י נצרת, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

גילה לוי - מנכ"ל, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

מרדכי מורד - מנכ"ל, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

אלי דלל - חבר ועד מט"י נתניה, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

צבי לזרוביץ - יו"ר מט"י ראשון לציון, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

מוטי הראל - מנכ"ל, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

פיני קבסה - מזכיר פורום מטי, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

ליטל שוחט - מזכירות, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

גלי כספרי - מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

יוסי אוד - פעיל חברתי ובעל עסק קטן, נציגי עסקים קטנים ובינוניים

רוני יהב - סמנכ"ל סולאר פרופיט ישראל וסמנכ"ל נדל"ן פלוס, נציגי עסקים קטנים ובינוניים

יעקב קדמי - מנכ"ל Bizwize חברת ייעוץ לארגונים, נציגי עסקים קטנים ובינוניים

תומר אוסטיקר - מנהל מחלקת קרנות ומימון מדינה, חברת תבור כלכלה ופיננסים

תהילה ינאי - מנכ"ל, חברת BDI

אייל ינאי - מנכ"ל, חברת BDI

סמדר קישנסקי - מנהלת בנק המזרחי טפחות, נציגי הבנקים

טל קמינר - ראש אגף אשראי, בנק לאומי, נציגי הבנקים

ברכיה רוזנברג - מנהל רגולציה, בנק לאומי, נציגי הבנקים

רועי קציר - מנהל רגולציה, בנק הפועלים, נציגי הבנקים

דפנה טמיר - ראש אגף אשראי ומנהלת מגזר עסקים קטנים, בנק דיסקונט, נציגי הבנקים

אלכס סטולובוב - השקעות, בנק הבינלאומי הראשון, נציגי הבנקים

אורן הרמבם - מנהל האגף לתעשייה קטנה ובינונית, התאחדות התעשיינים

אלכס גזלר
_
לוביסט, התאחדות המלאכה והתעשייה

גל גולן
_
לוביסטית, התאחדות המלאכה והתעשייה

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

מיכל אבן חן - מנכ"ל קרן שמש לעידוד יזמים צעירים

עומר גריג - יו"ר היוזמה לפירוק הריכוזיות

אבנר ורד - בעבר יו"ר ועדת האשראי הקרן לעסקים קטנים ובינוניים

מיכל הולר - התנועה לשינוי מוניטרי - מעגל אשראי מסחרי לעסקים קטנים ובינוניים

לנא ורור - הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית בפקולטה למשפטים שמסייעת לעסקים קטנים

שי בלץ - הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית בפקולטה למשפטים שמסייעת לעסקים קטנים

מוהנד סלאימה - הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית בפקולטה למשפטים שמסייעת לעסקים קטנים

יואב להמן - לשעבר המפקח על הבנקים בבנק ישראל

אריה בן דוד - פעיל חברתי, מוזמן של ח"כ ברוורמן

עמי צדיק
​–
מ.מ.מ.

לאה ורון

אתי בן-שמחון

<הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים>

בוקר טוב, אני מודה לכל מי שהגיע, לכל הציבור הגדול והנורא שנמצא כאן. העסקים הקטנים והבינוניים זה נושא שאנחנו שומעים עליו שנים, אבל לצערי, במדינת ישראל הוא בן חורג.

לפני שאני פותח, אני רוצה רק הערה כללית שקשורה גם כן לנושא של עסקים קטנים ובינוניים. בחדר הסמוך בוועדת הכספים תאושר היום העלאה נוספת במס ערך מוסף מ-17% ל-18%. זה לא נושא הדיון, אבל זה צעד שהוא איוולת. למע"מ יש מטרה פיסקלית בלבד, זה כפתור שהממשלה לוחצת עליו וכל אחוז נותן לנו 4 מיליארד שקלים לסגירת הבור בתקציב. במקום ללכת על צעדים משמעותיים של מהפכה, של שינוי במערכת המס, פגיעה בחברות החזקות שמשלמות מסים נמוכים, או מרמאים שמשתמטים מתשלום המס, ואני אפרט היום יותר מאוחר, הולכים ומעלים מס ערך מוסף שפוגע בצרכנים, כוח הקנייה, הכלכלה של המשק, ובעסקים הקטנים והבינוניים.

בימים האחרונים היה בעיתון סקר לפיו 91% מהעסקים הקטנים והבינוניים מאריכים שצעדי המיסוי והקיצוצים האחרונים של הממשלה יפגעו בהם, זה חשש אמתי. הנטל הכבוד ייפול על הצרכנים והעסקים הקטנים. בבדיקות שעשיתי לאחרונה, בעזרת חלק גדול מהאנשים שיושבים פה, התרשמתי שנושא האשראי הוא הבעיה הקשה ביותר שיש לעסקים הקטנים בישראל. מצבם קשה בהרבה מהמקבילים שלהם באירופה, הם נסגרים גם בקצב גבוה הרבה יותר.

הדיון הזה הוא דיון ראשון, אנחנו מעוניינים לשמוע את דעתכם לגבי הבעיות המרכזיות של עסקים הקטנים, להשוות את זה למקומות אחרים בעולם, ולראות איך עושים סדר, ומגיעים לפתרונות נכונים שבמקומות אחרים מיושמים פתרונות עדיפים מאשר נעשה בישראל.

אפתח בנתונים, ואעביר את רשות הדיבור לחברים שבקיאים שהם אמונים על הנושא הזה והשקיעו פה חלק גדול מחייהם.

נתונים – עסקים קטנים ובינוניים מהווים 97% מכלל העסקים, ואחראים על 40% מהתוצר העסקי, הם מעסיקים 45% מהעובדים. לפי בנק ישראל, בשנים 2003, 2010, יותר מ-40% ממשרות השכיר במגזר העסקי נוצרו בעסקים הקטנים. 170 אלף משרות בקטנים בלבד, בלי בינוניים, לעומת 200 אלף בעסקים גדולים. מדוח בנק ישראל עולה שבמיתון האחרון עסקים קטנים פיטרו פחות מעסקים גדולים. העסקים הקטנים מקבלים 7% בלבד מהאשראי הבנקאי. הרוב הולך לעסקים הגדולים ומשכנתאות משקי הבית. התשואה שהם מייצרים לבנקים על ההון גבוהה, ופועלים מנתוני 2011, 21% ו-22% בהתאמה התשואה על ההון.

אנחנו נפתח את הדיון לגבי מצב העסקים הקטנים והבינוניים, הצעות, כמובן זה דיון ראשון, כי בסיכומו נגבש דרך כדי להגיע לפתרונות. אני 7 שנים חבר כנסת, כיהנתי כשר, כיהנתי כיושב ראש ועדת הכספים, ואני אומר לכם שהשיחה הזאת לגבי עסקים קטנים ובינוניים היא שיחה מתמשכת. אבל פעם ראשונה, אני חושב, לאור שינוי השיח במדינת ישראל, כי במדינת ישראל היה שיח נורא פשוט, הוא אמר יש מונופול ויש תחרות משוכללת. עקב המשבר החמור בעולם ובארץ של הקפיטליזם האוליגרכי, נשאלת השאלה, והתחילו להבהיר שמבנה השוק - - -

אתה משתמש במושגים האלה?

מבנה השוק שהוא ריכוזיות משנה לחלוטין את השיחה ממונופול לתחרות משוכללת. וכאשר חלק גדול מהעסקים הקטנים והבינוניים נפגעים מריכוזיות השוק, זה הזמן להתעסק לא רק בריכוזיות, לפתוח את כל השאלות האלה לדיון, ואני חושב שיש הקשבה עכשיו גם בציבור, גם בממשלה ובוודאי בכנסת.


אני אבקש מאהוד רצאבי, חבר הכנסת לשעבר, נשיא לה"ב, לשכת הארגונים העצמאיים לפתוח. בבקשה.

תודה רבה על הזכות לדבר ראשון. יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת ברוורמן, חברי כנסת, קודם כל בשבילי לבוא לכאן אחרי 10 שנים שישבתי פה לראשונה, זו זכות גדולה, והפעם בכובע אחר. אני רוצה להגיד לך תודה ולכבד אתכם לכך שהחלטתם למעשה להיות הראשונים שמטפלים בנושא העסקים הקטנים והבינוניים ובחשיבות שלהם. אני חושב שלאוכלוסייה שיושבת פה דיי נמאס מהסיסמאות של החשיבות של העסקים, עמוד השידרה הכלכלי, הפרפראזות האלה, אני מכיר אותן לפחות מהיום שבו ישבתי פה.

- - - עמוד השידרה והפיזיותרפיה, אז עמוד השדרה כל כך עקום. .

זה באמת כואב לעתים, והבעיה היא כרגיל שדבר לא נעשה. כשאנחנו מסתכלים על החשיבות של עסקים קטנים, אני לא רוצה לחזור על מה שכבר נאמר, ועל מה שכולנו יודעים, אבל אם נדגיש לפחות נקודות שלא נאמרות בעסקים קטנים, רבותיי, אין נושא מגדרי, כל אחד יכול לעבוד. אין נושא של פריפריה ושל מרכז. זה מגביר תעסוקה, זה מגביר יזמות, יש הרבה מקלות בגלגלים. אם אנחנו רוצים לנסות ולפתור את הבעיה הזאת, הייתי מציע שניגש שנתיים אחורה להחלטת ממשלה, 3409, מיולי 2011, כבר אז הממשלה למעשה החליטה על צעדים שהיא תנקוט לפני שנתיים, צעדים שאמורים להקל או לפתור את בעיית העסקים הקטנים. אני רוצה למנות בנקודות קצרות את מה שאז הוחלט.

האחד, לטפל בהיצע ובזמינות האשראי. השני, להגדיל את הגישה למידע של העסקים הקטנים. ייעול התהליכים הביורוקרטיים, והקטנת העומס הביורוקרטי. מימוש הפוטנציאל של הפריון והחדשנות בעסקים. הגברת החשיפה ליצוא, הגדלת ההשתתפות של העסקים ברכש ממשלתי. תשלום מע"מ על בסיס מזומן, דבר שבוצע באופן חלקי. הסדרת הפיצויים לבעלי עסקים עצמאיים שסגרו את העסק שלהם, וכן הקמה וביסוס של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, שאין ספק בחשיבות הרבה של הסוכנות.

אלה היו כותרות כלליות או הן תוכניות?

זה הצעת מחליטים, יש לזה מספר – 3409, שנתיים עברו, החלטת הממשלה עברה הלאה. אנחנו נמצאים כרגע במצב שבו חוק העסקים הקטנים למעשה יש לו דין רציפות, והוא יידון בכנסת הזאת. אנחנו עוד יכולים להגיד שתיקון 42, תשלום מע"מ על בסיס מזומנים לסקטור מסויים הוארך עד לשנת 2014, ואני אגע בנקודה הזאת מאוחר יותר. אם נסתכל על בעיות של עסקים קטנים, אנחנו רואים שזה לא רק בעיה של מדינת ישראל, זו בעיה כלל העולם, אבל נאמר כבר שצרת רבים חצי נחמה, או אולי נחמת טיפשים, ואולי אנחנו מפה נצא עם איזשהו מסר חדש, באיזשהו טיפול אמיתי של מה שבאמת אנחנו רוצים לעשות.

אבישי, אנחנו פחות או יותר באותו הגיל, בוא נלך אחורנית אל תל אביב של פעם, ועוד ערים נוספות. אתה זוכר, היו מכולות וגלנטריות, וכן הלאה. היום הדברים האלה נעלמים, יש מרכזי קניות, מוסר תשלומים של הסקטור הציבורי, אני שוב מעלה נקודות שמדברים עליהם הלוך וחזור והסקטור הציבורי לא שועה לעזור לאותם עסקים קטנים.

נקודה נוספת שאני רוצה לדבר, כשמדברים על השלטון המרכזי. בואו לא נשכח את המקלות בגלגלים שהשלטון המקומי שם. תארו לעצמכם את אותו בחור שגמר שרות צבאי ורוצה לפתוח עסק קטן משלו, לא משנה סוג העסק. תארו לעצמכם שהוא נכנס לעירייה מסוימת, ואולי דווקא נגיד עיריית תל אביב לצורך דוגמה, כמה מדורי גיהנום הוא צריך לעבור מרישוי העסקים, לרישוי של כיבוי אש, ורישוי של משרד הבריאות, ושלא לדבר על משרדי ממשלה שזה מס ערך מוסף, וביטוח לאומי וכן הלאה, עד שלפעמים נופח נשמתו ויוצא לו החשק.

אני מאוד מקווה שהוועדה הזאת תצא עם קול קורא, ואולי עם טיפה של שיניים. הייתה לנו פגישה עם השר בנט שהייתה פגישה מוצלחת, כיוון שהדברים שהוא טיפל בהם, או לפחות נקט בעמדה של לעשות. אני עומד בתפקידי כנשיא לה"ב, אבל גם חבר בלשכת התיאום של העסקים הכלכליים, היא למעשה מרכזת את כל הפעילות המשקית בארץ, ושם אני מטפל בעסקים קטנים ובינוניים. הכנו תכנית של נקודות עשייה. בוא נסתכל מה קורה בכנסת הזאת, בממשלה הזאת.

בזמנו פנינו למפלגות השונות, וביקשנו לכלול במצעים שלהם נקודות התייחסות לעסקים הקטנים. שתי מפלגות כמדומני עשו את זה. מפלגה אחת לפחות, כרגע, למרות שכללה את זה במצע שלה לא עושה דבר בנושא של עסקים קטנים. אם אנחנו נסתכל על חוק ההסדרים, ובלי להיכנס לאם זה חוקי, חוקתי או לא, אם נסתכל על חוק התקציב, אין התייחסות ספציפית לעסקים קטנים, זה דבר שניתן ללמוד מארצות הברית. בארצות הברית יש התייחסות, יש פרק ספציפי לבעיה של עסקים קטנים, כיוון שמכירים בחשיבות. להיפך, אני אגיד, שבחקיקה הקיימת, יש מצב שבו במקום לעשות אפליה מתקנת לטובת עסקים קטנים, להיפך, עוד הולכים ומקשים עליהם עוד יותר.

בסקר שעשינו במחקר שאנחנו ביצענו, במידה וייושמו הגזרות הכלכליות שאנחנו רואים אותם בחוק ההסדרים, כ-4,500 עסקים נוספים ייסגרו עד סוף 2014, כ-20 אלף שכירים יאבדו את מקום העבודה שלהם עד סוף 2014, אני מדבר על התוספת לאלה שבין כה וכה מאבדים.

אני רוצה דוגמה נוספת, כאשר דובר על הארכת התוקף של הוראת השעה לכך שעסקים קטנים יוכלו לדווח למע"מ על בסיס מזומן, בא משרד האוצר, למרות פנייתנו לעשות מזה חקיקה קבועה ואמר לא, למרות שרק חלפה שנה, נאריך את זה רק ב-8 חודשים, כי אנחנו עוד צריכים ללמוד מה התועלת ומה החסרים. לעומת זה, כאשר אנחנו מטפלים היום בגזרות למיניהם, העלאות מס, קיצוצים בהפרשות הפנסיוניות, כל אלה הן לא הוראת שעה, שם כבר למדו את התועלת, ויודעים ללכת עם זה לאורך, ועושים מזה חקיקה קבועה - מדוע? למה את זה לא לעשות לשלב שבו באמת יש צורך בקיצוצים, במשך שנה, שנתיים, ואחר כך לחזור חזרה לאיפה שהיינו.

המצב שבו הולכים לפגוע בתמריץ של העצמאי הקטן, של בעל העסק הקטן, לחסוך לפנסיה, הרי יחזור כריקושט כאשר אותו אדם יגיע לגיל הפנסיה ולא יהיה לו ממה לחיות. המצב שבו מקצצים את התמריץ של עצמאי ועסק קטן, לחסוך לכספים שיחזרו אליו באובדן כושר עבודה, כשהוא יצטרך ולא יוכל להמשיך לעבוד, כי בסופו של דבר יפגעו בתקציב המדינה.

יש נושא חשוב מאוד שהוא לא נמצא בחוק ההסדרים, ומן הראוי שהכנסת תדחף אותו קדימה, וזה נושא חישוב נפרד של בני זוג בעסק משותף. היתה הצעת חוק כזאת של חבר הכנסת גפני בכנסת שעברה, זה מוגש כרגע. גם הממשלה מתנגדת, אני יודע שמס הכנסה מסר את הנתונים של העלויות התקציביות שלדעתי הן גבוהות מדי, למשרד האוצר, לשר האוצר, והוא זה שאמור להחליט את עמדת הממשלה. רבותיי, זה דבר טריוויאלי, שבעל עסק קטן עובד בעסק יחד עם אשתו, אי אפשר לעשות דבר כזה כקנס מי שמתחתן יעשה פיקציה והתגרש, ויש דברים שכאלה שגם עושים אותם, ויש עוד הרבה דברים אחרים ברגולציה שהולכת להתקבל בחוק ההסדרים, שרק יעמיסו עוד ועוד על עסקים, לשכור יועצים, דיווח מכוון, ועוד אפשר לעשות פה רשימה ארוכה. תודה רבה.

תודה רבה.

אני אבקש, מרן קויתי, מנהל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. אתה שלחת גם, עשינו פה סירקולציה של מצגת, לא יהיו יותר מדי מצגות, אבל את הדברים המרכזיים להמלצות שלך. בבקשה.

מה שהתבקשתי זה להכין מצגת על מי זאת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מה אנחנו עושים.

בבקשה לקצר, אני מזן אחר, אני לא אהבתי גם כאשר הייתי יושב בוועדות מטעם הצבא, וגם בוועדות בכנסת של המאקרו שאנשים באים ונותנים מצגות של 20 דקות, אני חושב שגם חבר הכנסת אטיאס הוריד את זה ממשרד השיכון.

אם אפשר לדבר על הרפורמה שאתם עושים במט"י.

אני אבקש, אנשים שרוצים לדבר, חייבים לא לפנות אליי. חייבים להעביר פתק ללאה ורון. ראיתי שהגיעו אנשים לדבר, אתם לא תקבלו זכות דיבור אם לא תפנו ללאה.

כפי שאמרה חברת הכנסת איילת שקד, חשוב שתתמקד באמת בשינויים שאנחנו עומדים בפניהם, ולא רק בהצגת.

מה שאני מציג פה זה מה היה, ומה השינויים שאנחנו עושים, כך בניתי את המצגת. הסוכנות הוקמה בשנת 2009, בעצם לאחד את כלל הפעילות שהייתה בתוך משרד התמ"ת אז, בתוך גוף אחד. בשנת 2011, אהוד כבר דיבר על החלטת ממשלה שבעצם הרחיבה את הסמכויות של הסוכנות כגוף שמטפל באופן כללי בבעיות העסקים הקטנים והבינוניים, ומייצר כגוף ממשלתי פתרונות.

אחד הדברים שלמדנו תוך כדי עבודה, עשינו השוואה עם גופים אחרים שקיימים בעולם, וגילינו שמה שהמשרד התעסק איתו, בעיקר שזה היה מדיניות תמיכה, זה לא הדבר העיקרי שמפריע לעסקים הקטנים והבינוניים. החסמים נובעים לא רק מהתמיכה, החסמים נובעים בעיקר מדברים שגורמים לרגולציה וחקיקה, וחוסר התאמה של הרגולציה הקיימת ליכולות של העסקים הקטנים והבינוניים. אני חושב שרוב הדברים שאהוד דיבר עליהם הם דברים שקשורים לנושא הזה, נושא של מע"מ על בסיס מזומן, מע"מ מקוון וכו'. בעולם, בעצם יש גופים ממשלתיים שהם מייצגים את העסקים הקטנים בתוך הממשלה, ודואגים שהרגולציה תהיה מותאמת. האיחוד האירופאי מדבר הרבה על think small first, זה אומר שאתה כרגולטור, אתה בא לעשות איזשהו חוק חדש, תחשוב האם זה משפיע על העסקים הקטנים והבינוניים וכיצד זה ישפיע.

כבר בהחלטת הממשלה דובר על זה שאנחנו נגיש חוק. הגשנו חוק, החוק עלה כבר לקריאה ראשונה, בכנסת שעברה. אתמול הוא עבר ברציפות בוועדת שרים לחקיקה. החוק בעצם אומר יש גוף ממשלתי שהוא זה שיבדוק עכשיו את הרגולציה הקיימת, הוא יבדוק את ההתאמה שלה ליכולות של העסקים הקטנים והבינוניים, כשהרגולציה החדשה תגיע, אז הוא יגיד מה, איך צריך להתאים את הרגולציה, מה צריך לשנות על מנת שהיא תתאים ליכולות של העסקים הקטנים והבינוניים, ודברים נוספים, כמו איסוף מידע והקמת מאגרי מידע, דברים שחסרים וכו'.

גם בלי לחכות לחוק הזה, הסוכנות במהלך השנתיים האחרונות כבר התחילה לפעול בתחום הזה של הרגולציה, עדיין בלי סמכויות, בעיקר אנחנו השתמשנו בסמכות של השר, ניתרנו חקיקה ורגולציה של ועדות שרים לחקיקה, וכבר הבאנו את ההתייחסות בכל חקיקה כזאת. השתתפנו בדיוני הכנסת, דיונים של ועדות בינמשרדיות, היינו שותפים לנושא של דיווח מע"מ על בסיס מזומן. בעצם, אנחנו עזרנו להכניס את העסקים היצרניים שיש להם מלאי לתוך הנושא של מע"מ על בסיס מזומן. בשלב זה הכנסנו את העסקים עד 1.9% ויש לנו סיכום עם רשות המסים להמשיך ולהגדיל את גובה המחזור של עסקים עם מלאי שימשיכו וייכנסו לנושא הזה של דיווח מע"מ על בסיס מזומן. דיונים עם מינהל הרכש, הנושא של איך מקטינים חסמים ברכש הממשלתי, ואנחנו עובדים על קידום של פתרון לעצמאים מול הביטוח הלאומי - זה פעילות שביצענו בנושא של רגולציה בעצם.

הנושא הבא, נושא של פיתוח כלים. כשהגעתי בעצם לסוכנות אני קיבלתי - - -

כמה שנים אתה בסוכנות?

מהרגע שהסוכנות קמה, זה 3.5 שנים. לפני זה הייתי אחראי על פיתוח הנגב והגליל במשרד, הייתי במדען הראשי, ועבדתי במרכז השקעות. הייתי בתפקידים שונים בתוך משרד הכלכלה. כשהגעתי לסוכנות בעצם גיליתי מצב שיש 8 תכניות יעוץ שונות לעסקים שמטפלות בעסקים קטנים ובינוניים, הן מופעלות על ידי 7 מפעילים, שהם חברות ייעוץ, שהם אלה שנותנים את הייעוץ לעסקים. יש גם מט"י, שהופעלו על ידי הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. עיקר הפעילות שלהם היתה בנושא של הדרכה ופרוייקטים. התקצוב היה תקצוב של תקורות, ועוד תקצוב של רשויות מקומיות, ומעט מאוד כסף שהלך לנושא של שירותים.

מכיוון שחברת הכנסת רוזין וחברת הכנסת שקד העלו את הנושא ואני רואה אנשים במט"י, אתה יכול רק להסביר, פנו אלינו מה המדיניות שהמשרד מוביל.

דיברנו על זה שמצב העולם היה שהיה הרבה מאוד תכניות, התכניות יפעלו על ידי מפעילים שונים. עסק שרצה לקבל ייעוץ, היה צריך לדעת לאיזה סוג של מפעיל הוא צריך לפנות, או לאיזה סוג של מט"י, והמט"י היה צריך להפנות אותו למפעיל אחר. הראייה שלי הייתה, מה שצריך לייצר, זה צריך לייצר לעסק, one stop shop נקודת ממשק אחת ששם הוא מקבל את כל השירותים הממשלתיים, הוא לא צריך ללכת, הוא לא צריך לחפש, לא צריך לדעת מה הוא צריך. הוא צריך לדעת שהוא צריך משהו, להגיע לאותו מקום, וכשהוא מגיע לאותו מקום, עושים לו אבחון, בודקים מה הצרכים שלו, ואומרים לו תקשיב, יש פה סט של כלים שאנחנו כממשלה יכולים לתת לך, אתה יכול גם לעבור תהליכים, אתה יכול לקבל כלים שהם כלים של משרד הכלכלה, וכלים גם של משרדים אחרים. צריך לדעת להפנות את העסק לכל סט הכלים הממשלתי, ולתת לו נקודת ממשק אחת שתטפל בו בתהליך שהוא תהליך מסוים של שיפור המצב.


זה היה אמור להחליף את כל מה שהיה עד עכשיו, אמרתי לכם מה היה, ונקודת הראייה שלי הייתה שצריך לעשות משהו אחר, המשהו האחר הזה הוא משהו שבעצם נקודת ממשק אחת לעסקים ומגיעים לשם ומקבלים את כל מה שהממשלה נותנת להם. מקבלים בעצם נקודה אחת של one stop shop.

זה גם איזורי כמו מט"י?

אזורי.

אז מה עשיתי? דבר ראשון לקחנו את כל תכניות הייעוץ, אמרנו לכם היו שמונה תכניות, לקחנו אותן.

תדברו עברית צחה.

הרי יש ויכוח עכשיו לגבי השפה, היהודים צריכים לדבר ערבית, תמיד אמרתי. אני על החטא הזה התחלתי לתקן אותו רק לאחרונה. אבל הערבים שלומדים, מדברים כבר עברית הרבה יותר צחה ומדויקת מהיהודים.

הייתי נותן לסטודנטים שלי על הראש.

הדבר הראשון שעשינו, לקחתי את כל תכניות הייעוץ, הפכנו את זה לתכנית אחת. אמרנו, עסק לא צריך לדעת איזה סוג של ייעוץ הוא צריך, הוא צריך להגיע למישהו שיהיה מאבחן, אותו מאבחן יבדוק מה סוג הייעוץ שהעסק צריך, ויידע להפנות אותו ליועץ הרלבנטי. יש הפרדה מוחלטת בין הגוף שעושה את האבחון לבין הגוף שנותן את הייעוץ. אנחנו לא רוצים שמי שעושה את האיבחון, ייתן גם את הייעוץ, כי אז יש לו אינטרס לתת שעות נוספות, לתת דווקא יועץ שעליו הוא יכול להרוויח יותר. הפרדה חייבת להיות מוחלטת בין הגוף המאבחן והגוף שנותן את השירותים.

בתיאוריה זה נכון.

זה מה שעשינו, עשינו הבחנה מוחלטת בין מי שנותן את האבחון למי שנותן את השירותים, ובעצם יצרנו תכנית ייעוץ אחת, התכנית ייעוץ הזאת נותנת מגוון רחב מאוד של נושאים. היא מגיעה לעסק, מגיע אליו מאבחן, יושב איתו, עושה לו בדיקה של מה הצרכים שלו, ונותן לו חבילת ייעוץ על ידי יועצים פרטיים, היועצים האלה מקבלים את התשלום בנפרד מהתשלום שאותו גוף מקבל עבור האבחונים. יש מאגר של 700 יועצים, בשנה האחרונה עסקים שמעל 5 עובדים, קיבלו 1,200 עסקים כאלה, בסך הכול 14 מיליון שקל עלה לנו הייעוץ הזה, כי הייעוץ הזה מסובסד על ידי המדינה.

הייעוץ לעסקים עלה למדינה 14 מליון שקל, אנחנו מסבסדים אותו, העסק לא משלם את העלות המלאה שזה 200 ומשהו שקל לשעה, הוא משלם 80 שקלים, ולכן יש פה עלות לממשלה.

- - - עסק קטן ברמת הגולן שקיבל ייעוץ ממט"י, אז לפני שבע שנים כשהם הקימו אותו, והם אמרו שהיועץ הזה הציל להם את העסק, בזכותו הם בנו אותו, את העסק, העסק משגשג היום. אני לא מבינה מה ההבדל אם למט"י יש יועץ, ומט"י עוקבים אחרי העסק עם היועץ.

שאלה מאוד טובה.

מה שהיה לפני שבע שנים, היועץ שהוא קיבל על ידי המט"י, זה לא היועץ שהוא קיבל על ידי המט"י, זה יועץ שהוא קיבל על ידי חברה פרטית. המט"י היה זה שהפנה לחברה הפרטית הזאת, הוא לא היה אחראי על האבחון, לא היה תהליך כזה, לא שילמנו למט"י על אבחון. המט"י היה נקודה שהעבירה אותו לגוף אחר, אותו גוף הוא זה שהצמיד לו את היועץ והוא היה אחראי על התהליך. זה לא אחריות של המט"י, זו הייתה אחריות של חברה אחרת, הרבה חברות פעלו בתחום הזה. אמרתי, היו שבע חברות כאלה.

עכשיו אתה הופך אותם לעובדי מדינה?

אני לא הופך אף אחד לעובדי מדינה, אנחנו עובדים עם חברות.

השאלה ברורה. אבקש בנושא בקצרה. אתה משתדל, ואתה עושה עבודה יפה. אני בנושא הזה מכיוון שהוא נושא שעלה על הפרק, אבקש מדן הלפרין, שהוא יושב ראש הנהלת מט"י ירושלים להגיב מייד אחרי זה, וגם ניצן אבירם מנכ"ל מט"י מטבריה. אני מודה שאני את דני מכיר, מהזמן שהייתי בבנק העולמי, והוא היה הציר הכלכלי בוושינגטון, יש לו ידע מסוים בכלכלה, לכן חשוב לי גם נקודת המבט שלו.

אני לא מבין פה, אני כבר 10 דקות, מה היה? מה נהיה? ואז נפתח את זה.

מה היה טוב, מה משתנה.

היו שמונה גופים עסקיים שהיו אחראים על הייעוץ. הם היו אחראים על הייעוץ, אף אחד אחר לא היה אחראי על הייעוץ. היו גופים שקראו להם מט"י, הם לא נתנו ייעוץ. הם הפנו ליועצי תמ"ת, הם הפנו לחברות האלה, אף אחד לא היה אחראי על התהליך הזה. אף אחד לא היה אחראי על מתן אבחון.

הם הכשירו את היועצים.

לא, הם גם לא הכשירו את היועצים.

חבר הכנסת אטיאס שאל שאלה ומגיע לו תשובה. היועצים האלה הם יועצים פרטיים, אף אחד לא מכשיר אותם, אלה יועצים פרטיים שעובדים.

מה שאתה אומר זה דבר כזה, אני רק רוצה כדי לחדד את השאלה. אתה אומר שקודם נושא היועצים היה באמצעות מט"י. אתה טוען שבנושא הזה – איך אמרו בסנט האמריקאי – "אם זה לא שבור אל תתקן את זה", שמשהו בתהליך הזה של בחירת היועצים על ידי מט"י היה משהו או שהוא לא הגון, או - - - באמצעותם.

אמרתי משהו אחר. היו יועצים שאף אחד לא הכשיר אותם, אנחנו לא מכשירים יועצים. אף אחד במדינה לא יודע להכשיר יועצים, אנחנו לוקחים אנשים שמגיעים עם ידע. אנשים שהיו בעלי עסקים, שעשו עבודה, הם עכשיו כבר יודעים לייעץ. צריך להיות להם לפחות 10 שנים נסיון, אלה תנאי סף, מי שקיבל את ההחלטה על הכנסת יועצים למאגר לפני שהסוכנות קמה, זו הייתה המדינה. היה משרד התמ"ת לוקח את קורות החיים של הבן אדם, בודק שהוא עומד בתנאי סף, אומר אתה מותאם. היו חברות פרטיות, החברות הפרטיות האלה זכו במכרזים אחת לארבע שנים, הפעילו תכניות שונות. היה תכנית חונכות, אבל יהיו עוד כל מיני תכניות אחרות. התכניות האלה הן היו באחריות החברות האלה, הן אלה שהיו אחראיות על הפיקוח על התכנית הזאת, ועל התשלום ליועצים שנקראו לאורך כל הזמן - יועצי תמ"ת, למרות שהם לא יועצי תמ"ת, הם יועצים פרטיים. המט"י הפנו את העסקים לאותה חברה, אף אחד לא עשה תהליך של איבחון לראות מה הצורך של אותו עסק, האם הוא צריך בכלל את הייעוץ.

רבותיי, אני מבקש, כיוון שרן מחדד את התמונה, ולכן יש אי הסכמות, אז הדברים יהיו ברורים.

לא רק שלא היה איבחון, כשאנחנו הכנסנו, ובדיוק באתי לדבר על זה. כשהכנסנו את הייעוץ ואמרנו לא, אנחנו רוצים להפריד את זה, עסקים גדולים יהיו חברה, עסקים קטנים נכניס את זה למט"י, הם יתנו את האיבחון. ישבנו איתם על כמה צריך לשלם על איבחון, והיינו צריכים לשלם בסביבות 650 שקל על אבחון משהו שלא שילמנו לפני כן, אז אם לפני כן עשו את זה בהתנדבות, והיה להם המון כספים, חלק מהמט"י נפגעו כי לא היה להם שקל, אז סבבה. אני יודע שלא היה אבחון, לא ראיתי איבחונים כאלה. זה השינוי בתכנית הייעוץ, הייעוץ לא היה אף פעם באחריות המט"י, אני הכנסתי את זה לשם לפני שנתיים כחלק מראייה שלי בכלל ארוכת טווח, שהכול צריך להיות במקום אחד.

תקצבתם את זה?

תקצבתי את זה, הוספתי הרבה מאוד כסף לאותם גופים עבור פעילות שהיא פעילות אבחון, אמרתי להם מה שעד היום לא נעשה, זה איבחון מה העסק צריך, מה שעכשיו ייעשה, יהיה פה תהליך אבחון מסודר, כתוצאה מהאבחון אתם תפנו ליועץ הרלבנטי. הרבה פעמים בעבר היועץ היה מגיע לעסק, אומר לו תקשיב אני יועץ טוב, בוא תיקח אותי. העסק לא תמיד יודע מי זה יועץ טוב, מי לא יועץ טוב.

מה השינוי עכשיו, אתה עושה אבחון.

השינוי הוא שמגיע מאבחן לעסק, בודק מה הצרכים, ולא רק עושה את האיבחון בהתחלה, ולא הוא אחראי על כל התהליך. הוא גם צריך לראות שהיועץ מה שהוא נתן לעסק זה - - -

כמה זמן התהליך החדש?

שנתיים נמצא במט"י.

אז מה הבעיה?

אז למה הם נגד, מה הבעיה בזה?

25 גופים שהוקמו לא על ידי ממשלת ישראל, הוקמו על ידי הסוכנות היהודית, חלקם הוקמו על ידי רשויות מקומיות.

היא גם נותנת מצ'ינג עדיין.

לא, הסוכנות היהודית לא נותנת מצ'ינג היום חלק מהרשויות המקומיות נותנות מצ'ינג, במגזר הערבי אף אחד לא נותן מצ'ינג ובחלק אחר גם כן אין מצ'ינג. בחלק יש, בחלק עדיין יש מצ'ינג של רשויות מקומיות מאוד נמוך.

אבל הסוכנות בכלל.

הסוכנות היהודית יצאה מזה מזמן. קם גוף שקראו לו הרשות לעסקים קטנים, הוא לא היה רשות, הייתה עמותה. העמותה הזאת התקשרה לאורך שנים בפטור ממכרז עם מדינת ישראל. אני מציע לכם, מי שרוצה שיקרא דוחות ממבקר המדינה, לא סתם הקימו את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. היא עבדה בפטור ממכרז עם המט"ים. היו גופים, עמותות כאלה שהוקמו וקראו לעצמם מט"י, והיא לא עבדה איתם. היא אמרה להם, אתם צריכים להיסגר, אסור לכם לקרוא לעצמכם מט"י, והיו גופים אחרים שנמצאים פה שקוראים להם מט"י, ואיתם היא עבדה, היא גם ישבה בוועד המנהל של אותו מט"י.
משרד הכלכלה לאורך שנים תיקצב את זה בפטור ממכרז, וכל פעם היה צריך לבוא ולהסביר למה צריך פטור ממכרז. הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, עם הקמת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, שנה אחרי זה סגרנו אותה התקדמנו הלאה. עשינו בדיקה על מערך מוקדי השטח, כחלק מהראייה שלי שאומרת שאנחנו צריכים שיהיה גופים שנותנים את כל השירותים שהסוכנות נותנת, וגם חיבור למקומות אחרים, וראינו כל מיני בעיות שיש בגופים הקיימים. יש פה 25 גופים, כל אחד עובד אחרת, אין אחד שעובד אותו דבר. כל אחד עובד אחרת - אחד מעסיק אנשים אצלו שהם נותנים את האבחון, אחד עובד עם אנשים שעובדים בחוץ ונותנים אבחון ויכול להיות שאחרי זה גם נותנים ייעוץ, ואחרי זה גם נותנים הדרכה, אין מערכת תמריצים. אני משלם להם על תקורות, משלם להם על מה שנתנו לעסק, אין לי מערכת שהיא מערכת של תמריצים מעבר לזה – האם העסק היה בכלל מרוצה מהשרות שלך? האם נתת לו את השרות הנכון, זה לא קיים. אני מקבל התקשרות קיימת עם הרשות לעסקים קטנים שבנויה אחרי 20 שנה של פטור ממכרז שאף אחד לא יודע בדיוק למה. אתה יכול להגיע למט"י אחד ולקבל הדרכה מסויימת, ולהגיע למט"י אחר ולקבל קורס אחר. אין תחרות, עובדים 25 שנה ללא מכרז.

מה יהיה עכשיו, הבנו.

יש פה הרבה אנשים שהתעסקו גם בעשייה.

מה בעצם עשינו במכרז. המכרז הוא חלק מאותה אסטרטגיה של תחילת כניסתי לתפקיד שהסברתי לכם עליה, הם צריכים להיות הגופים שייבחרו במכרז.

זה אתה אומר למה שעם ישראל קיווה, ואז אתה אמרת קיויתי.

אני מקווה שזה מה שהוא קיווה. כשיש לי ועדה מייעצת עם הגופים הכלכליים, כל הנושא הזה הוצג לוועדה המייעצת הזאת. הם אמרו שהעסקים הקטנים והבינוניים זה מה שהם צריכים. הם הסכימו איתי על זה, יכול להיות שיש אנשים שיגידו שלא.
גופי השטח במכרז הזה הם זרוע ביצוע של הסוכנות, הם אך ורק זרוע ביצוע של הסוכנות. הם מבצעים פעילות אחרת. זה אומר שאם אני מפנה מישהו לגוף כזה, הוא לא נותן לו עכשיו איזשהו כלי אחר שאני לא קשור אליו, אני לא יודע מה הוא הכלי הזה, בעלות שלא ברור לי למה העלות הזאת. נגיד תכנית עסקית ב-20 אלף שקל, כי אין לי מושג, אני לא רוצה להפנות למישהו שעושה פעילות אחרת שהיא לא אותה פעילות שלי כשאני מפנה אותו. זאת תהיה הפעילות של הסוכנות והפנייה לכלים אחרים של הממשלה.

יש מישהו שעוקב אחרי זה?

יש לי חברת בקרה שעוקבת אחריהם כבר היום, ואחרי המכרז היא תמשיך לעקוב לראות שזה מה שקורה.

המט"י הקיימים צריכים לגשת למכרז?

הם ניגשו, רובם ניגשו למכרז.

עוד אין לה אין המוקדים האלה.

הם עוד לא, זה תהליך מכרזי. המוקדים האלה הוקמו בסוף השנה.

יש פה כתובת אחידה, ראשונה לעסקים שאליהם הם מגיעים. הם מתאימים את העסק לכלים שבעצם אומרים לו מה הכלים הקיימים. מנגישים לו הזדמנויות מקומיות. יש הפרדה מוחלטת בין התהליך של האבחון למתן השירותים. דברים שאנחנו ראינו שקיימים במערך הזה, זה יועץ שנותן בחינם ייעוץ לעסק, ואחרי זה מקבל הדרכה, או נותן בחינם הדרכה, ואחרי זה מקבל ייעוץ. יש פה ניגודי עניינים שלא יכולים להתבצע.

איך זה משפיע על הפריפריה ועל המגזר הערבי?

יש פה הפרדה מוחלטת.

אמרנו נותן לו אבחון, אין פה ניגוד עניינים בעצם בין נותן השירותים ובין המאבחן. יש פה מערך ארצי, הוא פועל בחמש אשכולות בין שלוש לחמש מפעילים. כל מפעיל אחראי על אותו אזור, יש לו אחריות מלאה. אם ראש רשות מקומית מתלונן עליו, ואנחנו מוצאים שהתלונה נכונה, יש בו מכרז, אפשרות לקנוס את אותו מפעיל. זאת אומרת, הוא צריך לתת שרות לכולם, לא יכול להיות שבאיזשהו מקום יגידו, תשמע, בי לא מטפלים, העסקים שלי לא מקבלים שרות. הוא צריך לתת שרות לכל מי שנמצא באזור שלו. חלק מהמודל תמורה שלו, זה האם יש שביעות רצון בכלל מהשירות שלו. האם הפריסה, יש פריסה של השרות. יש 30 מרכזים או שלוחות.

מה שמבחינתי מאוד חשוב פה, הייתה פה הסכמה עם אגף התקציבים והחשב הכללי על תקופה. כל שמונה חודשים אני ניגש לחשב הכללי, מבקש פטור ממכרז. אחרי זה אני ניגש לאגף תקציבים לקבל עוד כסף, או שלא. יש פה הסכמה לתקופת הפעלה של שבע שנים, עם תיקצוב לשלוש שנים קדימה. התקצוב הוא 65 מיליון שקלים, וזה הבסיס. מעבר לזה יש עוד החלטות ממשלה נוספות שמוסיפות תקציבים נוספים לפעילות.

כמה היום?

היום זה 65. סך הפעילות שלי של מט"י פלוס ייעוץ זה 65, וזה מה שיש פה בחדש. אותו דבר, יש לי אפשרות להוסיף עוד כסף למערך הזה. יש החלטות ממשלה דרוזים, החלטות ממשלה בדואים, יש כל מיני דברים שהם ממגזרים יהודיים, יש לי יכולת להוסיף שם תקציבים. החלטת ממשלה חרדים, כל מיני דברים. אז אמרנו שלוש שנים, ואחריות מלאה של הסוכנות על כל הפעילות שנעשית.

- - - ולשנות, לא צריך תוספת תקציב מראש? אוטומטית ממט"י אתה מעביר - - -

בוודאי, אני לא צריך להוסיף כסף. התקורות שאני משלם היום במט"י כתקורות שרואים אותן רואים שמונה מיליון שקל, אבל שמונה מיליון שקל לא מספיק להחזיק מערך כזה. מה, איפה בדיוק יהיו כל המאבחנים שעושים את העבודה? אז כשאני נותן להם כסף על שרות, אני מוסיף עוד בוכטה של תקורות פנימה. הבדיקה שלנו במכרז הזה, התקורות האמתיות שיש לי אחרי המכרז, והתקורות שיש לי עכשיו הן זהות, ברגע שאני מוסיף עוד פעילות, התקורות הופכות להיות אפילו נמוכות יותר.

כדי שאני אבין הכי ברור. אתה אומר מה היה פעם, יש מאבחנים לא עוקבים אחריהם, לא יודעים מה קורה אחר כך, אף אחד לא יודע מה התוצאות של האיבחונים האלה, וגם מערבבים אותם מייד עם העסקים. אז מה שלא אמרת, יכול להיות גם ניגוד עניינים בפנים בלי שאמרת את זה, זה מה שהיה. מה שנהיה – שיש מאבחן, אחרי שהוא מאבחן, הוא מעביר אותו לסיבוב הבא, שזה בסוף הביצוע. איך אתם עוקבים עם האבחון והתוצאה היא בעצם קרה מה שאתם רציתם שיהיה, ומי קובע מה הסטנדרט שיהיה.

מי שקובע סטנדרט זה אנחנו - כל תכנית שאנחנו מוציאים, אנחנו קובעים מה הסטנדרט, מה אנחנו רוצים שיקרה בסופו של דבר בתכנית הזאת. יש לנו תכנית של הקמת עסקים, הסטנדרט זה שייפתחו עסקים. יש לנו תכנית שאמורה לעזור לעסק בשיווק, הסטנדרט זה שיגדלו המכירות. המאבחן עושה את העבודה, העבודה שלו זה לא רק האיבחון, אמרנו, המעקב אחרי תהליך, ובסוף הכנת דוח, שהוא דוח מה קרה עם העסק. יש לנו חברת בקרה, שהחברת בקרה הזאת יש בה גם יועצים עסקיים שהם בודקים את הדברים האלה באופן מדגמי, הם מגיעים ובודקים מה קרה לעסק, האם הוא קיבל את ההלוואה, האם המצב שלו השתפר.

אני מודה לך. מכיוון שהבהרת את דבריך בצורה מאוד ברורה, הדברים נשמעים יפה. לעתים אומרים לפעמים שהדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, ולכן אני רוצה גם לשמוע מאנשים מהשטח.

אני אבקש משלושה אנשים, וגם כמובן לתמצת את דבריהם.

שאלת הבהרה, תוספת למה שהוא אמר כבר. אמרת שהמט"י יכולים לגשת למכרז. במכרז האם לא נכתב שחייבת להיות חברה בע"מ, ברוב המט"ים אינם חברות בע"מ.

המכרז נבנה כך, שהמט"ים הקיימים יוכלו לגשת אליו, לא רק המט"ים הקיימים, יש עוד הרבה גופים שיכולים להתעסק עם זה. הוא נבנה בצורה כזאת שהם יוכלו לגשת אליו. היה לי דיונים ארוכים עם החשב הכללי, נציגי החשב הכללי, שרצו לעשות כל מיני תנאים, שאמרתי להם תשמעו, זה לא יכול להיבנות, בגלל שהמט"ים הקיימים מבחינתי הם אופציונליים. יש פה מט"ים שחלקם הם מט"ים של עיר, אני מקים פה מפעילים שהם מפעילים אזוריים.
לכן כשקבענו אזור, קבענו מה הסכום המינימלי שצריך להיות בשביל להתמודד, ואמרנו שיש מט"ים שיצטרכו לחבור אחד לשני, אנחנו לא נאפשר את זה.
לגבי חברה בע"מ, המט"ים כבר בשנים האחרונות, חלק מהמט"ים הקימו מתחתם חברה בע"מ. מט"י ירושלים הקים מתחתיו חברה בע"מ, חברה יזמות של משהו. העמותות האלה יכולות להקים מתחתם את החברה בע"מ. הקשר בין החברה בע"מ לבין המט"י, כמובן שאסור שיהיה קשר כזה, כי אז יש ניגוד עניינים מטורף. אם החברה בע"מ תפנה למט"י לקבל את השירותים, מה שיווצר, שהחברה בע"מ תשלח כל פעם למט"י לקבל שירותים, הוא יכול להיות הבעלים של הגוף הזה.

הציג עכשיו מר קויתי את העמדה שלו. עכשיו אני רוצה ובסדר הזה שלושה אנשים שהקדישו לזה. אחד שהקדיש הרבה מאוד בשנים אורי שרף, נתן את זכות הדיבור אני מבין לדן הלפרין. השלושה בסדר הזה – דן הלפרין, יושב ראש הנהלת מט"י ירושלמי. השני, מוחמד קסום, מנכ"ל מט"י נצרת. השלישי, ניצן אבירם מנכ"ל מט"י בטבריה.

תרשה לי לפתח בסיפור שלא על חשבון הזמן שלי. הדברים שאמר מר קויתי על הדרך לייעל את המערכת, מזכירים שב"הדסה" יום אחד ראו אדם מתרוצץ מאוד נבוך, שאלו אותו, מה אתה מתרוצץ כל כך? הוא אומר אני מחפש את מחלקת עין אוזן. אמרו אין מחלקת עין אוזן, הוא אמר, אבל אני צריך מחלקת עין אוזן. שאלו אותו, מדוע אתה צריך דווקא מחלקת עין אוזן, הוא אומר, כי מה שאני שומע זה לא מה שאני רואה.
המערכת שמתאר מר קויתי איננה עומדת לפי דעתי בדברים שהוא אומר, ואני אסביר מדוע. חברת הכנסת מיכל רוזין, העלתה את הנקודה הראשונה שהיא חברה בע"מ.

אגיד קודם מלת היסטוריה כדי להבהיר את העניין. המט"י הראשון ניזום על ידי טדי קולק, הוא יזם אותו לפני 22 שנה כעמותה שבאה לעזור ליזמים קטנים שאינם יודעים את דרכם, וזה קם כעמותה שיש לה מטרות חברתיות, ואיננה למטרות רווח. הדבר הזה ראו כי טוב, והוא הועתק במקומות שונים בארץ. הוא פועל עד היום כגוף שעומדים בראשו אנשי ציבור, למשל יש פה ממלא מקום ראש עיריית נתניה, הוא יושב במט"י של נתניה כנציג ציבור, אני יושב ראש מט"י ירושלים כמתנדב, ואיתי יושבים עוד כ-12 או 15 חברי הנהלה מתנדבים, נותנים את זמנם ומרצם לעניין הזה, מפני שהם חושבים שהוא חשוב, במקרה שלי אני עושה את זה כמו שאני עושה דברים אחרים, כי אני מייחד מחצית מזמני לענייני ירושלים בהתנדבות, כלומר, זה לא עסק וזאת איננה המטרה. אני אומר את זה, מפני שלעתים בויכוח הזה, באים ואומרים אנשים באים להגן על משרותיהם וכדומה, אני מבטיח לכם שאינני מגן פה לא על משרה ולא על שום דבר אחר, אלא להיפך, אם לא יהיה עסוק בזה, זה יחסוך לי מעט.

דבר שני, המערכת כפי שרואה אותה מר קויתי, ושעליה אנחנו חולקים, אנחנו לא חולקים על המכרז. יכול להיות מכרז, הרשות או הסל"ע בהחלט להכתיב את התנאים בצורה סבירה איך להשתמש בכספה. אבל הרשות רוצה שמי שיזכה יהיה חברה בע"מ. מה זה אומר, אתה הזכרת, אדוני היושב ראש, בראשית דבריך את המע"מ. קודם כל היזם הקטן שבא היום לעמותת מט"י איננו משלם מע"מ. אבל לעומת זאת, ברגע שזו תהיה חברה בע"מ, הוא ישלם מע"מ שעולה עכשיו ממניין טו"ב למניין ח"י וזה לא בדיוק מוסיף לו נחת הדבר הזה. והוא לא יכול להתקזז, כי בדרך כלל האנשים האלה הם עוד לא בשלב שהם יודעים בכלל מה הקיזוז מהו.
נקודה שנייה, אומר לנו מר קויתי, אתם לא יכולים לתת שרות באותה חברה בע"מ לשום גורם אחר. למשל, יושבת כאן נציגה של משרד הקליטה. אני יכול להגיד שמט"י ירושלים לדוגמה, הנה, הגברת כאן, מט"י ירושלים נותן שירותים לא מעטים למשרד הקליטה, אבל אומר המכרז, החברה בע"מ היא תצטרך לתת שירותים רק לסל"ע, לגוף אחר איננו אפילו יחידה אחרת, הסוכנות לעסקים קטנים. אפילו יחידה אחרת, למשל, במשרד הכלכלה, מחר נגיד היא תעסוק בהכשרה מקצועית ותבוא ותאמר, בואו תכשירו לנו למשל מנהלי משמרות של מסעדות, דבר שאנחנו רואים כרגע, התשובה לא, צריך לבקש רשות, כיוון שבאופן עקרוני אסור לנו לשרת אלא את הסל"ע.

אין דבר כזה סל"ע.

זה לא מה שהבנתי ממנו.

אבל זה מה שכתוב במכרז.

אני לא יודע מה כתוב. הוא היה פה, ואמר את הדבר הבא, במשפט אחד אתם לא יעילים, זה מה שהוא אמר. אם אפשר שאני האידיוט שלא מכיר את התחום תסביר לי, תענה על זה. הוא אמר אתם לא יעילים, אתם עושים אבחון ולא ממשיכים הלאה.

אז שהתייעל, לא לזרוק אותו.

מה שחשוב לנו כאן, מר קויתי הציג נקודה, העלה טענות. עכשיו אתם בעלי הנסיון פשוט תענו על השאלות האלה.

זה מה שאני רוצה לומר. הרי אני יכול להגיד אנחנו כן יעילים, אבל התשובה היא אחרת. אם לא אזכה במכרז אין בעיה. אבל אני אומר, הרי הבעיה שלי היא אם כן אזכה במכרז, כי אם אני אזכה במכרז, היעילות שלי תפחת, מכיוון שאני צריך להקים גוף מיוחד עם תקורות ספציפיות שיעסקו בסל"ע, כלומר, אנחנו מרבים תקורות במקום להרבות פעילות. אם למשל מחר תבוא אליי עיריית ירושלים, ותאמר לי תעזור ליזמים חרדים, דבר שקורה.

אל תעזור לחרדים, תגיד רגילים. אל תשתמשו בנו...

אני ירושלמי חרד, כי אני חרד לעתיד ירושלים, ולכן אני עוסק בדברים האלה.
אני לא אוכל לתת שירותים בגוף הזה אלא לסל"ע, לכן למשרד הקליטה או לעיריית ירושלים או לג'ויינט או תרומות שגייסתי. היום אנחנו מגייסים תרומות כדי לסייע לאנשים. התרומות יחייבו אותי להקים גוף אחר, כלומר, להרבות מנהלים, פקידות, משרדים וכל אותם דברים כאלה. בקיצור, כמו שאמרתי עם הרבה תקורות. בנוסף לכך, אני חייב לומר בצער, שהמכרז הזה מייצג איזה מין עריצות ביורוקרטית שכדוגמתה לא נתקלתי, ואני אומר כדוגמתה לא נתקלתי, כיוון שבמקרה השבוע מלאו 50 שנה ליום שבו התחלתי לעבוד במשרד האוצר. בדיוק לפני 50 שנה התחלתי לעבוד באוצר, ולא ראיתי מכרז שמתנה כספי מדינה, בין היתר בכך שאומרים לי מה תהיה הטמפרטורה והלחות במשרדים שאני אפתח. כשקראתי את המכרז, חשבתי שאולי אני הולך לזכות - - -

אני מציע לך ללכת לחלק מהט"י כבתור מתווך שרות ולראות מה הטמפרטורה.

אני אתן לך דוגמה פחות מצחיקה, למרות שהטמפרטורה והלחות היא מצחיקה. מכתיבים לך במכרז את שעות הפתיחה והסגירה של משרד. זה דבר לחלוטין לא הגיוני, מכיוון שאם יש לי משרד במזרח ירושלים, לדוגמה, או יש לי מזרח במערב ירושלים, או יש לי משרד באזור תעשייה, הרי הגיוני שבכל אחד מהם אני אטעין את שעות - - -

זה ברור – עודף רגולציה וביורוקרטיה.

אני לא ראיתי דוגמה כזאת מעולם.

השאלה כזאת מה אתם רוצים?

יש עוד נקודה אחת שמר קויתי לא עמד עליה, והיא נקודה משפטית מאוד חשובה. עמותה שמקימה חברה והחברה היקף פעילותה גדול או דומה להיקף פעילותה של העמותה, העמותה לא יכולה להתקיים. כלומר, בפועל, יצרו פה מצב שרוצים להדיר את העמותות מהעניין הזה, במקום לקחת גופים שרגילים לתת שירותים.

תסביר שהציבור יבין. תקשיב אליי ותענה לשאלה, הבעיה שלנו כרגע איך עוזרים יותר לעסקים קטנים ובינוניים. הוא הציג בעיות, אתה טוען שזה לא נכון, משום ש- - -

משום שאני טוען שעמותות צריכות להיות רשאיות להשתתף במכרז, לשמור על אופיין כעמותות ולא כחברות בע"מ.

למה זה חשוב, תסביר, מה זה עוזר?

הסברתי, כי עמותה נותנת שירותים יותר בזול. העמותה יש לה גם גישה חברתית, היא איננה פועלת למען רווח, בדיוק הפוך ממה שנאמר כאן, אנחנו מעוניינים לעזור.

אם באמצעות העמותה אתה מגיע למחירים יותר זולים לנגישות וליעילות יותר זולים.

וגם אני יכול לתת שירותים לכמה גופים בעת ובעונה אחת, ועל ידי כך להוזיל את השירות. תודה רבה.

צריכים לעשות מצ'ינג.

אנחנו מבקשים שהמכרז פשוט יוקפא, ייבדק מחדש, לא עצם הרעיון של המכרז, הרעיון של המכרז שרוי לו, אבל שייתן לנו אפשרות להתחרות לעמותות במכרז.

תודה.

אם אתה יכול לענות לטענות שלו, כי עד עכשיו לא שמעתי תשובה שסותרת את זה – רק לעשות את המכרז ככה, והמכרז ככה. היה לו טענה של חוסר יעילות, תענו על זה.

בסייפא הוא ענה.

תתמקד במגזר הערבי.

גם לניגוד עניינים להתייחס.

אנחנו המט"י הצעיר ביותר בארץ. המט"י שלנו הוקם לפני חמש שנים בקשר ליעילות, הרי הסוכנות היום מבצעת כל חודש, כל דרישת תשלום שאנחנו מגישים יש ביקורת. אני מכל דוחות הביקורת שהוגשו בשלוש השנים האחרונות, לא ראיתי מושג כזה חוסר יעילות. אני לא יודע, אנחנו עושים את כל מה שצריך, כי יש מעקב הדוק מצד הסוכנות, זה ייאמר לזכותם. אנחנו עומדים בכל הסטנדרטים וההוראות והנהלים של הסוכנות.

אמת, אני רציתי להתייחס במה שקשור למגזר הערבי. מערך המט"ים התחיל לפעול לפני קרוב ל-20 שנה. בכל הארץ היה מט"י וחצי במגזר הערבי, שבאמת, פעלו ועבדו וקידמו את העניינים מול האוכלוסייה. אני אישית, ועוד הרבה אנשים מן התחום קיוו ששדרך המכרז אנחנו נראה פריסה יותר רחבה למוקדי השטח שהסוכנות מתכננת להקים אותם בתוך המגזר. מ-30 מרכזים שהולכים לקום בארץ, יש מרכז אחד קטן שהולך לקום בנצרת עם שתי שלוחות.

זאת אומרת, הנקודה שלך היא ברורה, שאין התייחסות לאוכלוסייה הערבית. אני אומר זה ברור, זה גם משטחים אחרים.

נכון. למשל, יושב פה חבר הכנסת איברהים צרצור שהוא תושב כפר קאסם. מכפר קאסם לדרום המשולש עד באקה אל גרביה, אין אפילו שלוחה אחת. נשים של כפר קאסם צריכות לקבל שרות מהרצליה ונתניה.

זה אומר רצים לאן?

או לכפר סבא.

הנקודה ברורה. יש פה אפליה, יש פה דרך לא נכונה, צריך לתקן אותה.

לקחו את אזור הגליל, איפה שרוב האוכלוסייה הערבית ממוקדת. חתכו את איזור הגליל לשתי אשכולות. המפעיל שהולך לשבת בנצרת ואנחנו מדברים על חוסר יעילות. אני היום יושב בנצרת, מפרסם בעיתונות ובאתרי האינטרנט בערבית. חתכו את היישובים לשתי אשכולות. כשאני הולך לעשות פרסום, אז מתקשר בחור מעלבון, אני אומר לו סליחה, אתה שייך לחיפה. אם התקשר אחד ממול, אומר לו אהלן וסאהלן תבוא אליי. קיווינו למרכז אחד חזק שיטפל באוכלוסייה הערבית עם שלוחות בתוך היישובים העירוניים.

תודה רבה, הרבה יותר נבון.

מה שהוא אמר מקובל עליך?

האמת, אני דיברתי על יעילות.

מעבר לזה, הטענות שעלו כאן, והשינוי שהוא מציע מקובל עליך?

אני חולק על הדבר הזה, לפחות אני יודע מה יש אצלי ואצל חברים רבים.

אתה חולק, זה מצד הנושא של היעילות בשיטה הזאת, מצד שני, אתה חושב שהפתרון האופטימלי לגבי האוכלוסייה הערבית - מרכז אחד גדול עם שלוחות. תודה רבה.

בוקר טוב, אני רוצה להתייחס למה שביקשת זה עתה, חבר הכנסת אטיאס, לגבי הדברים שרן הזכיר בדברים. מה שרן הציג כחזון של הסוכנות לעסקים קטנים קיים ב-20 שנה אחרונות. המט"ים או כל מוקדי השרות כפי שהם נקראים היום, מתכללים לא רק את הפעילות של משרד הכלכלה, גם משרד התיירות שנמצאים פה, וגם הסוכנות היהודית וגם הג'ויינט, וגם הרשויות המקומיות. היום מהווים one stop shop - הרעיון הוא לרכז את הכול, כדי שכאשר בא יזם הוא יכול לקבל את כל השירותים של כל הגורמים שפועלים בישראל ונותנים לו. כאשר אני יושב מול יזם, אני אומר לו, באמצעותי אתה מגיע לכל האמצעים וכל הגורמים, ולכל הקואליציה הגדולה הזאת שרוצים לסייע לך, זה המצב הקיים כיום. המצב שהולך להיות על פי מכרז הוא, שמוקדי השטח החדשים, המעו"ף כפי שהם נקראים, יתנו שירותים רק במסגרת משרד הכלכלה. אנחנו חושבים שהדבר הזה שגוי מכיוון שמגיע יזם, עולה חדש, אם אני זכיין, ואני באמת זכיתי כמו מט"י ירושלים וכמו עוד שני מט"ים שנמצאים פה, בפעילות של המשרד לקליטת העלייה, אזי, את מה שיכול לקבל משרד העלייה והקליטה יקבל ממני, ואם אני לא אזכה במכרז, וגם אם אני אזכה במכרז, אני לא אוכל לעשות את אותה עבודה. הוא יהיה צריך ללכת למשרד אחר שקיים אצלי בעפולה, או בטבריה, ולקבל שם את הפעילות, וזה חוסר יעילות.

פיצול בין המשרדים? תמ"ת לא יודע לתת פתרון לקליטה.

נכון להיום בפורמט החדש, יש הפרדה מוחלטת כפי שנאמר על ידי מר קויתי, וזה רצון של המוקדים האלה שיתנו שירותים רק של הסוכנות לעסקים קטנים. בעניין הזה נקודה אחת שאנחנו חושבים שהיא שגויה, ובעניין הזה אנחנו חושבים שראוי לשנות. אני אגיד דבר נוסף שקשור לעניין הזה. העמותות הללו שפועלות היום, מרכזות כפי שאמרתי פעילות מכל הגורמים הללו, אבל גם יודעים לגייס הרבה מאוד משאבים נוספים לטובת הקהילה העסקית.

למה היחס של אנשי הקליטה מגיעים לדבר כזה?

אני אחראי על אזור הצפון, אז מטבע הדברים יש אצלנו פחות עולים, ויש הרבה תושבים חוזרים. אבל אני מניח שבאזורים מרכזיים יש הרבה יותר, הנה, בחולון יש 30% ובמקומות אחרים.
לאורך השנים אנחנו מביאים עשרות מיליוני שקלים מדי שנה, כל מט"י באמצעים שלו לתוך המערכת על מנת לתת עוד כוח לטובת הקהילה העסקית, במסגרת החדשה זה נמנע מאיתנו.

המט"י שברמת הגולן קיבל מליון שקל בשנה מהמועצה האזורית, עכשיו הוא לא יוכל לקבל.

התבקשתי על ידי הועדה לייצג את המשמעות של הפריפריה למצב החדש, מכיוון שאני מנהל מט"י בפריפריה אני רוצה להתייחס לעניין הזה.

המט"י שברמת הגולן לא יוכל לקבל, זה אסור במפורש במסגרת המכרז כפי שאני מבין אותו.

אם תוכל להמשיך לעבוד איתנו בשיתוף פעולה עם המפעיל החדש. אם היא תזכה היא תוכל להיות הבעלים של המפעיל. היא תוכל לתת עדיין שירותים אחרים, אין שום סיבה שהיא תיתן שירותים שהמדינה נותנת אותם, ואין שום סיבה שהיא תיתן ייעוץ. הערך המוסף של הרשויות המקומיות לא צריך לבוא בזה שייקחו, יממנו עוד תקורות או פעילות שאני כבר מממן אותה. יש למכרז עצמו יכולת לאותו גוף שזוכה לייצר שיתופי פעולה עם גופים מטעם הרשויות המקומיות על מנת לייצר פרויקטים מיוחדים לאוכלוסייה הספציפית באותה רשות מקומית, ולא על ידי זה שאותה רשות מקומית פשוט משלמת כסף על משהו שאני כבר עושה אותו. למה היא צריכה לשלם כסף - - -

אני מתייחס לנושא של הפריפריה הן הדמוגרפית והן הגיאוגרפית. פורמט הפעילות החדש, זה לא הוזכר על ידי מר קויתי, אבל חשוב לי לציין את זה, נותן תיעדוף מובהק לטיפול ביזמים מצליחנים, ובהתאם לכך גם תגמול של מוקדי השטח. יש בכך פגיעה ביזמים מפריפריה גאוגרפית ודמוגרפית.

לכן אתה אומר בשיטה החדשה תהיה פגיעה.

אנחנו היום צריכים להשקיע יותר משאבים אם אנחנו נעים באזור גיאוגרפי גדול, למשל, ביהודה ושומרון, אם אנחנו נעים באזור הצפון ובאזור הדרום, אם אנחנו צריכים להגיע לאוכלוסיות שהתהליך היזמי אצלם ארוך יותר, צריכים להשקיע יותר זמן. הפורמט החדש מייתר את הטיפול באנשים האלו, מכיוון שאם נעשה את זה, לא זו בלבד שלא נקבל תמורה, ברמה מסוימת אנחנו עשויים לקבל קנסות. תודה רבה.

אני סגן, וממלא מקום ראש עיריית נתניה. אני חבר בהנהלת מט"י למעלה מ-10 שנים, מט"י נתניה והשרון והסביבה. מי הלקוחות שלנו – זה עולים חדשים, אתיופים, יוצאי ברית המועצות, חיילים, עסקים קטנים, מובטלים. אנחנו עוסקים בפרויקטים לנכים. בסך הכול פעילות בנקים מול עולים למעלה מ-30%. הנושא של העסקים הקטנים אצלנו מהווים מנוף לצמיחה כלכלית של העיר נתניה והסביבה, יש לא מעט דוגמאות.

מה לא טוב בהצעה החדשה?

אני אתייחס. קיים מערך מט"י אצלנו היום שפועל טוב, נותן שירות מצוין שלא למטרות רווח. החברים פועלים בהתנדבות. השינוי יגדיל עלויות, כל נושא המע"מ, הגדלת תקציבי מדינה ואף בזבוז. דוגמה, שינוי השם ממט"י למעו"ף, אתם נותנים פה תקורה של 6.5 מיליון שקל, על מה? תכניסו את זה לתוך הפרויקטים. איסור לגיוס תרומות, דיברנו על זה.

אתה מוכן להבהיר את הנושא של מעו"ף, לא הבנתי.

>
יש פה שינוי במותג. במקום מרכז יזמי, משנים את זה למעו"ף, מתקצבים את זה ב-6.5 מיליון שקל, ואולי יתקצבו את זה יותר.

ליצירת מותג חדש.

>

למעשה הלאמת המערכת הקיימת, פגיעה באוכלוסיות נחשלות, פגיעה בעידוד יזמות תוריד לטמיון את כל הנסיון שיש לנו היום במט"י ושנעשו גם מכספי ממשלה וגם כספי רשויות. אנחנו מבקשים – דרך אגב, כל הנושא שמקבלים את הכול במקום אחד, במכרז החדש זה לא בדיוק כך, כי בעצם אסור לנו לעבוד עם משרד הקליטה והיום אנחנו עובדים. משרד הקליטה, משרד החקלאות, משרד התיירות, הרשות לפיתוח הנגב והגליל.

עכשיו זה יצמצם אתכם.

כמה מטי"ם עובדים עם משרד הקליטה, ואיזה חברה פרטית עובדת עם משרד הקליטה?

דבר נוסף, ייווצר כפילות מה שרציתי פה – יש פה עודף רגולציה. אנחנו מבקשים להצמיד את המכרז להקמת המערך החדש, לבחון אותו מחדש, ולהסיר את המגבלות על המט"י. במכרז הקיים, מט"י כמט"י כפי שהיא כרגע עובדת לא יכולה לגשת למכרזים. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת אילטוב, בבקשה.

יש לי שתי שאלות. מהו ההבדל בתיקצוב של היום של המט"ים, לבין התיקצוב העתידי? האם נעשה פיילוט לבדוק את היעילות של הפרויקט מעו"ף לפני שהוא כבר נכנס למערכת. אם יש טענה שמט"י לא יעיל, אנחנו רוצים לדעת אם מעו", יעיל לפני שהוא נכנס ולא אחרי.

אני יושב ראש מט"י חולון. אני רוצה להזהיר את הועדה לדבר אחד פשוט. המכרז הזה מחסל למעשה תשתית שהוקמה במשך 20 שנה, מחסל אותה טוטלית, יש רק מט"י אחד ומט"י ירושלים שיש לו סיכוי לזכות. אנחנו הלכנו עם שותפים, אבל לא נוכל לעבוד. גם אם נזכה אין אפשרות שהמעו"ף ייתן קבלנות משנה למט"י. יש פה בעיה ניהולית, מדוע? מפני שהמעו"ף יקום בזמן שהמט"ים יחוסלו עוד לפני זה. זאת אומרת, אם המעו"ף הזה ייכשל, אין לו מערכת גיבוי - תחליטו מה אתם צריכים. לכן אני מבקש המט"ים יוכלו במסגרת המכרז לגשת כמט"ים כעמותות. תודה.

לא תוכלו לתפקד, כפי שאמר מר דלל.

תודה.

עניתי לשאלה הזאת. התיקצוב הוא בערך אותו תקצוב בלי התקורות. הפעילות שתהיה בסופו של דבר אמורה להיות אותה פעילות שיש היום.

אפשר לדעת מה הסכום?

65 מליון שקלים.

- - - משרד הקליטה.

משרד הקליטה – היה לנו דיון ארוך עם משרד הקליטה לפני שיצאנו למכרז. אנחנו הצענו למשרד הקליטה שיחברו איתנו ובעצם יהיו חלק מהפעילות, כמו שאנחנו עושים עם משרד ממשלה אחרים, חלק גדול ממשרדי הממשלה היום מעבירים תקציבים דרכנו, וגופי השטח עושים את זה. במקרה הספציפי הזה משרד הקליטה ביקש שלא לעשות את זה בתחום של הייעוץ, בתחום ההדרכה הוא חבר אלינו, בתחום הייעוץ הוא ביקש להיות ערך, לתת משהו נוסף לעסקים בקליטה. הוא הוציא מכרז, זכו במכרז הזה ארבעה מט"ים וחברה אחת שמפעילה את הדרום, לא כל המט"ים עובדים מול הגוף הזה, יש מקומות מאוד ספציפיים שנותנים את השירותים של משרד הקליטה.

עשיתם פיילוט למעוף?

אי אפשר לעשות פיילוט.

אני רוצה לומר, זו לא הערה, אלא יותר נכון "אין חכם כבעל נסיון". היה חשוב לי לדעת באמת בתקצוב אם יש הבדל או לא.

מה הנסיון שלך ממט"י בבני ברק?

ניסיון מצוין של השנים האחרונות, למרות שהיינו ביחד עם רמת גן וגבעתיים, הצליחו לייצר ספציפיות גם לאוכלוסייה חרדית שזה שפה בפני עצמה, מזה אני מאוד חושש. אני רוצה לומר רק דבר אחד, תלכו למשרד התמ"ת ותראו, היום יש את הנושא של מרכזי תעסוקה שמשרד התמ"ת יודע שהיום הגוף מתכלל, ונכון לעשות אותו מול הרשות המקומית. אנחנו יושבים ורואים כאן שראשי רשויות מקומיות, יושבים ופונים אליכם, אל תעצרו את הקיים היום, כי אני חושב שבחלק מהמקומות, לפחות במט"י מרכז מה שאני מכיר, אני ראיתי את המכתב של ראש עיריית חולון, אני שומע גם מכיוונים אחרים, זה עובד נכון, אולי אפשר היה לייעל בצורה כזו או אחרת, אני לא בטוח שההפרטה הזאת לחברות גדולות יביאו את הפתרון, הם ודאי יאבדו את הספציפיות. אם אתם לוקחים אזור גליל, חותכים את המדינה בצורה כזאת, ראיתי את המכתב הזה ואזורים בצפון, פריפריות, ביחד עם הוד השרון ומקומות אחרים, אי אפשר להשתלט על הדברים הללו. אני תומך במצב הקיים, שיפורים כאלה ואחרים.

זה השאלה, האם לא ניתן לייעל את המערכת הזו?

אני יכול להגיד לכם, בבני ברק זה הצליח בצורה בלתי רגילה.

לייעל, לאפשר להם לגשת למכרז.

השאלה ברורה, האם במצב הנוכחי התפקוד הוא מספיק טוב ועם שינויים קטנים אפשר לשפר אותו, או שצריך לשנות את זה לחלוטין, וייתכן שזה לא יתפקד טוב – למה לשפוך את התינוק עם המים.

במשפט קצר, טוב ונחמד ומעולה שחלק מהמט"ים עושים עבודה מצוינת, זה לא מהות הדיון פה. יש כאלה שעושים עבודה אחת טובה, יש כאלה שעושים עבודה פחות טובה. שורה תחתונה, עשרות שנים המט"ים נמצאים בהתקשרות בפטור ממכרז, אנחנו מדברים על היקפים של עשרות מיליוני שקלים, זה בהחלט שאלה של חוק, יש במדינה חוק חובת מכרזים.

צר לי לומר לך שהאוצר - - - במכרזים זה לא מופיע - - -

במכרז החדש של משרד הכלכלה עבד על תקופה מאוד ארוכה עם הרבה מהאנשים שיושבים על השולחן הזה, בהתייעצות שבועית איתם, תוך הטמעת ההערות שלהם.

זה שקר, לא נכון.

המכרז החדש מאפשר למט"י לגשת אליו. לגבי שאלתך, אני יכול לתת לא מעט מכרזים שבהם נקבעת הטמפרטורה שתהיה בחדר.

יכולים לגשת, אבל רובם ככולם נופלים בתנאי הסף.

יש פה פער גדול בין מה שהם מציגים לבין - - -

יש פה תהליך מכרזי, בתהליך המכרזי שהתחיל לפני שנתיים, ולפני שנה וחצי כל מי שיושב פה בחדר לא הגיעו אף אחד מהמט"ים שלא עברו את תנאי הסף. כולם ניגשו בצורה זו או אחרת, עברו את תנאי הסף, כולם עברו.

לא כמט"י.

סליחה, הם עברו את תנאי הסף, ולכן הם גם נמצאים פה. אנחנו מדינת חוק במדינת ישראל, לפי חוק חובת מכרזים, מי שיש לו בעיה כמציע, יש לו בעיה עם המכרז, הוא יכול להגיש שאלות. הרבה מהחברים הגישו שאלות וההערות לגבי מודל התמורה, לגבי מודל הפריסה, לגבי כל מיני דברים. יש פה חברות שניגשו למכרז ולא נמצאות פה, וגופים אחרים שלא באו להעיר על המכרז הזה. המכרז הזה ימשיך. אנחנו נענה לחלק מהתשובות, חלק מהשאלות שנשאלו על ידי הגופים שנמצאים פה, קיבלנו את עמדתם, בחלק מהמקרים לא קיבלנו את עמדתם.

תודה, אני בסיכום אתייחס לנושא הזה.
אנחנו עוברים לנושא הבא – נושא האשראי.
מר רצאבי, הנושא של מט"י הוא מאוד ברור, יש פה תמונה שונה לחלוטין שמציג מר קויתי ומר רזניק, ותמונה לחלוטין שונה מאשר אנשים בשטח שעבדו. כאן גם השר צריך להתייחס לנושא הזה כפער כזה לגבי התפקוד אומר דרשני - אני אציע הצעת סיכום בנושא הזה.

אני בא לנושא אשראי, הנושא המרכזי שאתה שומע בטענות כמובן זה נושא אשראי. קראתי את הנתונים קודם, מר רצאבי. אנחנו יודעים גם כן שלאחרונה, אחרי שהבנקים, וראינו את כל ההלוואות הגדולות, וחבר נותן לחבר. שמענו, היית איתי ביחד, שדוד ברודט יו"ר בנק לאומי הודיע שהוא פותח עכשיו קרן של שלוש מיליארד שקלים לעסקים קטנים ובינוניים ללא מצ'ינג, ללא שום דבר. בפגישה שהייתה לי איתו בשבוע שעבר, אמר לי אם יהיה צורך אנחנו נלך גם לארבעה. לפתע, אנחנו רואים פתאום שהנושא של עסקים בינוניים היה גם חם, נעשה חם אפילו אצל הבנקים הגדולים.
אני רוצה שתפתח את הדיון הזה, כדי שאתן למספר אנשים שידברו מה קורה פה, מה קורה במקומות אחרים, איך אפשר את נושא האשראי שהוא נושא אקוטי שבו העסקים הקטנים והבינוניים נופלים אחד אחרי שני ולא מקבלים את הגיבוי המתאים, מה עמדתך, ומה צריך לעשות. בבקשה.

נושא האשראי הוא לא דבר חדש. הקושי שאנחנו מדברים בנושא של אשראי בא למעשה משני מקורות, האחת - הנגישות, והשני זה הזמינות והיוקר של האשראי כאשראי. זה נכון שבנק לאומי יצא כרגע עם ההכרזה שלו על שלושה מיליארד, לפניו עשה את זה גם בנק הפועלים עם מבצע גדול מאוד. לזכותם ייאמר שזה עורר את המודעות לנושא של הציבור בכלל לנושא עסקים קטנים, וכפי שאמרתי קודם זה נהיה מין בון טון של לעשות את זה. אני מניח שחלק מתוך המבצעים האלה של הבנקים זה גם מכיוון שזה נוח להם, מכיוון שזה נכון להם לעשות את זה, אבל זה עדיין משיק לצרכים של המשק. ועדיין הקושי של עסק קטן לקבל אשראי, ובייחוד שאין לו רקורד קודם כאשר זה עסק חדש שצריך להקים את העסק שלו וצריך את ההון הראשוני, הסכומים האלה כמעט ולא נמצאים. אפשר להגיד שכן, באמצעות קרן המדינה יש אפשרות לקבל הון ראשוני גם ללא רקורד קודם, ערבות מדינה. אני חושב שהסוכנות צריכה לעורר את המודעות ולידע את הציבור יותר באפשרות הזאת, זה דבר שלא תמיד הציבור מודע לו.

יש בעולם היום גישה שונה לגמרי של בנקים חברתיים, של אגודות אשראי, זה דבר שבארצות הברית רואים אותם. קבוצה של אנשים שמתאגדים יחדיו שלא למען רווחים ומגייסים הון, והם מחלקים אותו בתור אשראי לחברים באותה קבוצה. אנחנו רואים את זה בתור דבר שקורה בעולם. יש תשתית ראשונה, יש יזמות ראשונה לעניין שכזה גם בארץ. זאת הפתיחה, עדיין צוואר הבקבוק לכל יזם ראשון שהוא צריך לפתוח את העסק שלו, זה ההון הראשוני שהוא צריך להביא, ואין לו את האפשרות להביא את זה מהבית.

אני רק רוצה לציין שבשיחה, ואני מבהיר רק למר קויתי שיציג את הקרן בערבות מדינה. בנושא של האשראי, היה לנו דיונים גם עם המפקח על הבנקים דודו זקן, ואני שמח שפה ישנו יואב להימן, גם דודו, יש פה אולי תנאי הכרחי אולי לא מספיק.

אם מותר לי רק להוסיף מלה קטנה. בתקופה שיואב היה המפקח על הבנקים, ודודו היה סגנו, עלינו על נקודה אחת וזה החינוך לאשראי, הלימוד של הציבור, מה זה לקחת אשראי, למי נותנים אשראי, ואז הקצנו כספים, אם תזכור יואב, כספים שאז כשינוי באתי אליך, ואתה גם הקצת כספים, וגם עם המט"י. למעשה, הוצאנו כספים שנועדו כדי לחנך את הציבור כיצד לוקחים אשראי, מי לוקח אשראי, האם כדאי לקחת אשראי וכן הלאה.

תודה. זה ברור לחלוטין, הרי כולנו יודעים שבנק זר גדול לא ייכנס לישראל, וכבר הסברנו בדברים האלה, רק לprivate banking , לכן מבנה הגיאופול הקיים, גם אם יהיה טריאופול, שם אין את הבשורה הגדולה. ולכן, מה שאמרת לגבי בנק חברתי, אנחנו התחלנו את הדיונים כאן, כדי שבנק הדואר יהפוך לבנק חברתי. פה הייתה שיחה לא רק עוד בנק שפתאום יפריטו אותו, ובעצם יהיה תחלופה לא מוצלחת לבנקים גדולים, זה דבר אחד. יש את הנושא של הבנק האינטרנטי. לגבי אגודות אשראי, הנושא הזה גם גיבוי של דודו זקן, אנחנו חושבים איך לקדם את זה. יש את הנושא של מימון חברתי בתור חוק בקדנציה הקודמת, שגם ברשות עכשיו פרופ' האוזר, כל הנושאים האלה חייבים להתחיל ליצור את המעטפת לאותו פלח שוק לא הפלח הקיים של עסקים קטנים ובינוניים שייכנסו. כמובן הנושא של ערבויות המדינה שנותן את האפשרות שיקבלו הבנקים במקומות אחרים הוא נושא מרכזי.

אני מבקש ממר קויתי להתייחס לקרן שקיימת בערבות מדינה.

הכנתי את המצגת במה היה לפני ומה קורה עכשיו. בעבר, בעצם היו 3 קרנות נפרדות, קרן ליצרנים, קרן לעסקים קטנים וקרן לעסקים בינוניים שהוקמה רק כתוצאה מהמשבר של 2008. ההיקף הכספי היחסי קטן של הבנקים, מספר בנקים מצומצם, בפועל, בקרן עסקים קטנים היו 2 בנקים פעילים. תנאים לא תחרותיים, זה אומר, שעסק שהיה צריך לבחור את הבנק, מהרגע שהוא בחר את הבנק, הוא לא יכול לעשות שום תחרות, ולא היה פתרון לעסקים מפעילים.
אנחנו עובדים פה בנושא הזה יחד עם החשב הכללי שירי גרנות שנמצאת פה. בעצם, עשינו מכרז חדש. המכרז הזה היה לקרן אחת גדולה, בערבות מדינה. כתוצאה מהמכרז בעצם השגנו 4.25 מיליארד שקלים, שזה גידול של 40% למה שהיה לפני כן. העלנו את אחוז הערבות לעסקים החדשים מ-70% ל-85%. נוספו שני בנקים גדולים שזה הפועלים ומזרחי טפחות. יש תחרות בין הבנקים, העסק יכול לבחור את הבנק בכל רגע שהוא. אותו דבר מפעיל, פעם הקרן הזאת הייתה ידועה כקרן "תבור", חברת "תבור" הפעילה אותה, היום זה גם חברת תבור וגם BDI והעסק יכול להחליט בין שתי החברות. אני חושב שהנציגים של שניהם נמצאים פה.
בפועל מה קרה. הנתונים של 2012 זה נתונים של הקרן הישנה, והנתונים של אפריל 2012 עד מרץ 2013, זה הקרן החדשה. רואים את הגידול המאוד משמעותי גם במספר ההלוואות שאושרו, וגם בהיקף של הלוואות שאושרו, יש פה חלוקה לעסקים קטנים ובינוניים.

דבר נוסף שראינו, בגלל התחרות שנוצרה מול הבנקים, אנחנו רואים ירידה בריביות, בעצם, העסקים יודעים להתמקח על הריבית, אם פעם הריבית בקרן הזאת הייתה 3.5% פיקס, היום הריבית הממוצעת היא 2.9% בעסקים קטנים. יש עסקים קטנים שמשיגים ריביות נמוכות יותר אפילו, ובעסקים הבינוניים גם כן ירדה.

שירי גרנות, ממונה על ערבויות המדינה. בבקשה.

לא אחזור על מה שרן אמר, אגיד קצרה. המכרז שיצאנו אליו בשנה שעברה בעצם ניסינו לעשות מהלך שאנחנו רואים הסתכלות ארוכת טווח, ולא רק להוסיף כל פעם ברגע שחסר, ויצאנו להתקשרות של ארבע שנים, בהתחשב בצפי שלנו בגידולים. הוספנו מסלולים חדשים, כמו עסק בהקמה, הצבנו יעדים לזמני טיפול. חלק ממה שאנחנו עושים בתהליך הזה, בעצם לקחנו 2 חברות BDI ו"תבור" שהן בודקות את כושר ההחזר של הלווה. זו בדיקה מקצועית, אובייקטיבית על בסיסם גם בשביל לבדוק אותם יש לנו גם יושב ראש ועדת אשראי שהוא בודק. הוא בודק שמטרות הקרן מיושמות, הוא בודק שהגופים פועלים כמו שהם צריכים לפעול. בעצם ניסינו לחבר פה כסף ממשלתי יחד עם כסף פרטי בשביל להגיע למקסימום היקפים, ומקסימום יעילות.

את מרוצה מהתיפקוד עכשיו?

אנחנו מאוד מרוצים. אני כן חייבת להגיד, מכיוון שזהו כן קרן חדשה, אנחנו כל הזמן משפרים, כל הזמן מוסיפים, אנחנו עומדים לצאת בשנה הקרובה שוב למכרז לגופים המתאמים כחלק מתהליך תקין - זו עשייה חשובה.

מר רצאבי, אתה בתור הצרכן, מייצג את הצרכנים. אתם מרוצים מההיקף ומהדרך או שיש לכם איזה רעיון?

כפי שאמרתי, הרבה מהציבור לא מודעים לאפשרות. בייחוד כאשר אנחנו מדברים על ההון הראשוני. אני חושב שצריך להקצות כספים כדי ליידע את הציבור יותר ויותר לאפשרות הזאת רן, של לקבל הלוואות. מרוצים אף פעם אי אפשר לעשות, תמיד רוצים יותר, בהחלט ניתן לשפר.

כמה שנים לקח עד שמרוצים מהקרן? חלילה אותו דבר יקרה בנושא הקודם, ייקח 15 שנה - סוף סוף מרוצים זה מצויין.

תודה.

אני אבקש מאריה בן דוד שהוא איש עסקים ופעיל. בבקשה. מכיוון שלך יש נסיון בינלאומי לגבי מקומות אחרים, אתה יכול לציין לגבי נושא האשראי, פתרונות שנמצאים במקומות אחרים כדי להאיר את עינינו שיכולים להיות מיושמים בישראל.

אם אנחנו מסתכלים על התמונה שתוארה, חושבים בואו נגיד שהצלחנו, מה יקרה? מט"י וכל הווריאציות השונות מקבלים בן אדם שמתחיל עסק חדש, הכל מרוכז במקום אחד, התהליך הוא קצר, יש מישהו שמלווה אותו, ואז הוא אומר אז מה עושים עכשיו? עכשיו אתה צריך להביא כסף, אז או.קיי. קצת נותנים לו אולי. אבל אחת הבעיות היא שעסקים שמתחילים, הם מתחילים כבר בפיגור. הפיגור הזה הולך וגדל. התוצאה היא שבמקום שהעסק יהיה לו כסף לפתח, הוא כל הזמן צריך לשלם איכשהו לשרוד את הבעיה.
יש פתרונות מאוד יצירתיים בנושא הזה בעולם. דוגמה אחת של בעיית חנק אשראי שאפשר ללכת אחורה לתקופת המשבר הכלכלי של המאה שעברה. רואים חבורה 16 של שוויצרים, הם אמרו יושבים פה אנשים, לכולם יש עסקים ואף אחד לא יכול לזוז כי הבנקים לא נותנים כסף ואין אשראי. כסף זה דבר שבני אדם מייצרים, בתור שכזה, בעולם בריא לא צריך להיות מחסור. כסף, הוא בעצם משאב שצריך לשקף את הכלכלה. אז מה הם עשו, הם אמרו בואו ניצור את הכסף שלנו, והם יצרו משהו שנקרא weir, זה אנחנו זה ראשי תיבות של עסקים. עכשיו 80 שנה אחרי זה, זה כבר לא 16 אנשים. זה 75 אלף שוויצרים, weir זה מטבע רשמי, יש שם 6 בנקים מפוארים, מחזורים של מיליארדים. ממחקרים שעשו, מתברר שאחת הסיבות ליציבות של הכלכלה השוויצרית בזמן משבר, זה העובדה שקיים הדבר הזה.
מה זהweir זה בעצם מטבע בין עסקים קטנים ובינוניים. השווי שלו הוא פרנק שוויצרי אחד נשאר צמוד. מה שהוא מאפשר להם, זה ליצור מעין בארטר בתוך המערכת שמתגבר על בעיית האשראי. הם יוצרו מערכת סליקה עצמאית ואז הם לא צריכים ללכת לבנק ולהתחנן, לא צריכים לבקש מאף אחד, הוא משלם מס כמו שצריך. התוצאה היא, שאם אתה יש לך מלאי מסוים, אתה מוכר אותו, רושמים לך פלוס, כמו שעשו פעם בקיבוץ. זאת דוגמה אחת, אפשר ליישם אותה היום.

זה עובד בשוויצריה, אנחנו ניכנס לזה בדיון הבא, כשיכינו את הדברים. אתה מודע לדברים האלה?

לא.

דוגמה אחרת נקראת C3 מאורגוואי, בעיה שמאוד נוגעת למה שקיים אצלנו. וגם ברזיל, ומקומות אחרים, זה דבר שנועד לפתור את בעיית ה- - -

עסקים היום, כמו שאנחנו רואים רק להקים אותו הוא כבר נכנס לחוב מסוים. עכשיו באים הספקים הוא משלם להם מייד, אבל הלקוחות – 90 יום, 120 יום. ממשלת ישראל היקרה שרוצה לדאוג לעסקים.

עושק של העסקים הקטנים לגמרי, על ידי החברות הגדולות והממשלה.

מה הם עשו? הם אמרו בואו נבנה מערכת אשראי, מעין מערכת ניכוי צ'קים אבל חכמה ואינטליגנטית, נקרא לזה שם, נגיד שיקלונים. ביום העברת הסחורה, בן אדם מקבל שיקלון שכתוב עליו תאריך הפדיון שלו, והשיקלון הזה בתוך המערכת של כל האנשים שנמצאים במערכת הזאת כולל הממשלה והכול, הוא נחשב כבר לכסף אבל כסף דחוי. הוא יכול להתחיל לשלם עם הדבר, ואז אין לו חנק של אשראי, ואין לו עלויות של ריביות וכל מיני דברים אחרים, והוא מתחיל לעבוד עם זה. אם הוא צריך את זה בדחיפות ככסף, הוא צריך לשלם דלק, הוא הולך ופורע את זה בעלות נמוכה והגיונית כחלק מהמערכת, אחר כך, זה לא המקום כאן לפרט את זה.
בסוף ה-150 יום, או 120 או כמה שזה, השיקלון הזה הגיע זמן פדיונו, ואז הוא מקבל את זה מכיוון שהכסף שולם. למעשה, מדובר פה במערכת פאקטורים, מי שמכיר את עולם העסקים. אפשר ליצור פאקטורים כזה בלי עלויות שנגרמות שלא לצורך. דיברו קודם בהקשר של מט"י לעמותות, הוציאו את העמותות מהמשחק. האינטרס שלנו זה להכניס את העמותות למשחק, כי האינטרס שלהם הוא האינטרס של אזרחים, של הציבור, ולא איך לעשוק אותם.

יש היום מערכת שנועדה לפתור חלק מהבעיות האלה, שהיא מבוצעת על ידי חברת פנינסולה, בשילוב עם בנק הדואר וחברת מגדל, שלמעשה נותנת פאקטורים אבל היא מאוד יקרה ונותנים את זה רק לעסקים החזקים ואלה שאפשר לסמוך עליהם. המערכת הזאת בצורה אחרת, יכולה לעבוד גם בארץ. אני מחזק את מה שאבישי אמר, ניתן להפוך את בנק הדואר לבנק שהוא לא למטרות רווח, הוא יהפוך להיות הפלטפורמה לאגודות אשראי, ולמערכות כאלה. יש לו את התשתיות הוא מגיע לכל המקומות בארץ, ואז תיווצר תחרות. לא צריך לנסות לעשות רגולציות לבנקים, הם יתנו איזה הלוואות שהם רוצים. ברגע שיש גוף שכל מטרתו לשלם שכר הוגן, אז זאת דרך פרקטית. אני חושב שבדיון הבא אפשר להיכנס לרזולוציות איך עושים את זה.

תודה רבה.
לנא, בבקשה.

אני מנהלת ומנחה את הקליניקה לכלכלה קהילתית שהיא חלק מהמרכז לחינוך קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. המטרה של הקליניקה היא סיוע, מתן ייעוץ משפטי לעסקים קטנים בהתנדבות. בקליניקה פועלים מספר סטודנטים שנותנים גם סיוע פרטני וגם עוזרים בכל התחום של מחקר ברמת המאקרו.
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מוצלח מאוד כבר שלוש שנים עם מט"י ירושלים. אני רוצה להתייחס לסוגיית האשראי, כי בשנתיים האחרונות אנחנו מנסים לקדם הצעת חוק שאנחנו מאוד נשמח שתתמכו בה. הצעת חוק לתיקון בחוק הביטוח הלאומי שמאפשרת היוון של קיצבאות דמי אבטלה למי שזכאי לקבל דמי אבטלה כסוג של מענק לפתיחת עסק ולהוצאת אותם אנשים ממעגל האבטלה. אני חייבת לציין שלפני שבועיים בערך נפגשנו אני והסטודנטים עם לשכת המנכ"ל בביטוח הלאומי, עם המחלקה המשפטית שם וקיבלנו את ברכת הדרך שלהם.

זאת אומרת, הרעיון הוא שאנשים מובטלים בגיל 45-50, לא מוצאים, יעברו להיות יזמים, והדבר הזה יהיה קולטרל או שימוש כדי לצאת.

היום, בעקבות תיקון 114 לחוק הביטוח הלאומי יש אפשרות להקפיא את קבלת הקיצבה אם יוצאים ממעגל האבטלה ועובדים. אבל אנחנו רוצים עוד משהו, אנחנו רוצים לתת את הכסף הקטן הזה למי שרוצה שכן לפתוח עסק. אורי שרף ממט"י עזר לנו להבין יותר את המונח של העסקה עצמית, חלק גדול מהאנשים לא צריכים לצאת החוצה ולשכור מקום, אלא בעלות מאוד נמוכה יכולים גם לקנות ציוד ולהתחיל לעבוד, זאת אומרת, לצאת ממעגל האבטלה ופשוט להתחיל לעבוד, אם זה מהבית, אם זה לעבוד בחוץ. זאת אומרת, לפעמים מספיק לנו סכום קטן של עד 10 אלפים שקל.

ההצעה שלכם שתעבירו לנו, היא להשתמש בתשלומי אבטלה כדי שיהיה תמריץ ליזמים. תודה רבה.

אנחנו חושבים שהמדינה צריכה לסייע בעניין הזה.

תודה רבה.

אני עובדת עם אריה בנושאים האלה. מה שיש לי להוסיף, אנחנו יכולים להיעזר בבנק הדואר בתור תשתית לבנקים מכיוון שהוא מפוזר בסניפים בכל רחבי הארץ, זאת אומרת, שיכולות להיות שם עמדות מיחשוב שכל עמדה היא שייכת לבנק אחר.
רציתי לחדד את הנושא של אשראי C3 שזה מעגל אשראי מסחרי שהוא מיועד לפתור את הבעיה של הפער בין ימי אשראי לבין ימי הספקים.

רק בשביל ההיסטוריה, את עבדת בבנקים, אולי תספרו לנו קצת שהאנשים יידעו שיש לך נסיון בנושא הזה.

אני עובדת בעיקר במיחשוב, אבל אני לא עובדת עם קהל לקוחות. עבדתי בכמה בנקים, בנק הפועלים, בנק הבינלאומי הראשון.
רציתי לחדד, המטרה של C3 שזה מערכת ממוחשבת שאפשר כבר לקחת אותה מוכנה וליישם את זה די בקלות ודי מהר, היא לפתור את בעיה של עסקים הקטנים בנושא של הפער הזה, של ההון חוזר, מכיוון שעסק אחרי שהוא הוקם וקיבל את כל העזרה ואת היזמות, הוא עסק שהורץ כבר הרבה שנים, אבל הוא נקלע לקשיים כי הוא לא צבר נכסים קבועים. הוא לא צבר רווחים גדולים או שהייתה שנה קשה. עסק כזה לא מצליח לא מצליח להסתדר עם הפער הזה. שוב, זה גם לא פותר את הנושא של המע"מ שצריך לדאוג שהוא ישולם רק בתמורה למזומן. מה שקורה, שרשרת אספקה של עסקים מתאגדים בעצם להיות גוף אחד, או מאוגדים רק בנושא הזה שבו מונפקות איזשהן נקודות, שהנקודות האלה מאפשרות לשלם מחברה לספק שלה, ומהספק ההוא, לספק שלו, ולספק וכו', בצורה כזאת שנדחים בתשלומי המזומן, אבל התשלומים עצמם ממשיכים, ומשולבת גם חברת ביטוח שדואגת שגם אם העסק בעצם מתחייב לשלם לספק שלו את התשלומים עוד 120 יום, בינתיים הוא שילם בנקודות שאותם הוא העביר ושילם איתם וכו'.

תודה. אני אבקש מיואב להמן, לשעבר המפקח על הבנקים להתייחס לנושא הזה של האשראי, הנושאים שעלו לגבי חלק מהרעיונות שאנחנו נצטרך לפתח אותם כאן, כי בסופו של דבר המטרה כאן בוועדה זו ישיבה ראשונה, להביא פתרונות, או פתרונות שמביאים כלים חדשים, פתרונות תחיקתיים, כדי שהנושא של העסקים הקטנים והבינוניים באמצעות השר, הפועלים, הפקידים, אנשים מסביב יגיע לאפקטיביות הרבה יותר גבוהה ומהר.

הצד האופטימי, אנחנו כבר בעידן אחרי המשבר, ואחרי מה שקורה היום בשטח. אנחנו בעידן שקטן זה יפה.

מישהו מהכלכלנים הותיקים זוכר את שומכר, כלכלן יהודי אנגלי שכתב ספר בסוף שנות השישים, תחילת השבעים אולי - small is beautiful.

גם מבחינת הרגולציה, וגם מבחינת התפיסה האסטרטגית של סיכונים, אשראי לעסקים קטנים היום הרבה יותר אטרקטיבי לבנקים מאשר בעבר. הבעיה היא שזה לא תמיד מחלחל, ברמה אסטרטגית זה ברור שזה יותר טוב להם. לא תמיד זה מחלחל עד לרמת הסניף בשטח, כי הם עדיין רואים את הסיכון מהמכולת השכונתית שמא הוא לא יחזיר להם את הכסף. לכן החיבור של הכסף, או של האחריות מכספי מדינה על מנת לתת בוסט לחלק מהסיכום של הבנקים, בהחלט יכול להריץ את זה בצורה דרמטית, הבעיה היא, כמו שאהוד אמר, אנחנו עשינו יותר הסברה בעניין אז, בזמנו לצרוך אשראי בתבונה, יותר במשקי הבית, פחות בתחום העסקים. צריך לעשות את המהלך הזה כי התחושה שלי שהפריים פלוס 2%, 3%, זה לא נחלתם של רוב העסקים הקטנים במדינה מתוך המאות אלפים, הם ברובם משלמים את הריבית של פריים פלוס שמונה, וחלקם חמור מזה. צריך להנגיש את זה אליהם אולי בעזרתכם, שיהיה חלק מהתכנית. הבעיה היא עם עסקים ממש זעירים שהם לא חשופים לזה, והבנקים גם לא ממהרים לחשוף אותם לזה. מהבחינה הזו איך מחברים את זה, זה האתגר. זה אפשרי, הבנקים יש להם אינסנטיב, וככל שיהיו להם מתחרים חיצוניים - - -

כמו שאמרנו בנק חברתי.

בנק חברתי גם כן, גלוי נאות, אני הייתי קצת קשור בעניין. אני חבר באגודה שיתופית שעובדת על זה. אל תחזיקו את הנשימה, ייקח עוד המון זמן. אפשר לעשות הרבה עוד שנתיים, שלוש, ארבע, מתי שזה יהיה בכלל אפקטיבי. הצעת החוק לגבי מימון המונים, זה יכול ללכת הרבה יותר מהר. שוב, צריך להיות עיון תחרותי בעניין הזה. לגבי בעיה נוספת, קשור ולא קשור לאשראי, זה הנושא של אמצעי התשלום. שוב, עסקים קטנים הם קצת פרה חולבת, נחלבת בכרטיסי אשראי, ודברים שיוכלו להגביר את התחרות על הסליקה של כרטיסי אשראי בהחלט יכול להוזיל עלויות לעסקים הקטנים בצורה משמעותית מאוד. צריך לחשוב על הכיוונים האלה, שוב, גלוי נאות, אני קשור לאריה מבחינה זו.

כולם קשורים.

זה ניגוד אינטרסים מובהק...

יואב, בבקשה, לגבי הפתרונות החדשים.

לדעתי, צריך לעבוד על הפתרונות האלה, גם בעניין מערך התשלומים להורדה, או הוזלה של העמלות שהעסקים הקטנים נאלצים לשלם בתחום התשלום, בתחום העמלות על תשלום, או בתחום כרטיסי האשראי. תודה.

בבקשה, אבנר. לשעבר יו"ר הקרן בערבות מדינה. מכיר את הנושא לפניי ולפנים, ומה המלצתו.

אני רוצה לחזק את מה שיואב העלה. מה שבן דוד העלה זה נושאים שכל נושא אל"ף צריך ללמוד אותו, לא כל מה שמתאים לחוץ לארץ מתאים לישראל. שנית, הוא כרוך במשאבים ליצור את הדברים האלה, כי בנק הדואר במדינת ישראל, במצב הנוכחי זה הדבר הכי רחוק להפעיל אותו כבנק. אנחנו ניסינו ובדקנו בנושא של הבדואים - - -

סליחה, מר ורד, לגבי בנק הדואר, היה לנו דיון נפרד. ברור, כשהיו פה רשות הדואר, ברוך שצריך לבנות אותו מחדש. הנושא הנוכחי הוא לא רלבנטי לנושא הזה.

תן לי להמשיך, אני אשתדל לתמצת את זה.

הנקודה צריכה להיות לגבי הבנקים הקיימים. הם באמצעות הקרן פיתחו והשתנו מבחינת דפוסי החשיבה. צריך לקחת את הנושא הזה ולעבוד עליו שיטתית, וייתכן שהסוכנות יחד עם בנק ישראל, צריכים להיכנס לעובי הקורה, לבנקים, זה אומר לשנות דפוסי חשיבה, לשנות לפעמים גם הנחיות.
אני בדרך כלל טוען שלבנק להיכנס לקרן זה לוקח לפחות שנה, יש לנו דוגמה קלאסית. בנק שנכנס לפני שנה, התפוקות שלו הן לא לפי היכולות, יש לו פוטנציאל גדול, והוא יושב עכשיו איך להגמיש את עצמו בתוך תהליכי קבלת החלטות על מנת לאפשר ליותר עסקים לקבל אצלו. אחד הדברים שישנו היום, זה התחרות בין הבנקים זה מצוין. לסיכום, ולעשות את זה פשוט ולעניין, גם הסוכנות, ויחד עם בנק ישראל צריכים לשבת על גיבוש תכנית להיפגש עם הבנקים, לעבוד איתם על הגמשת התנאים, כי אנחנו רואים מה שנעשה שם. יכול בנק הפועלים להופיע בפרהסיה ולדבר גבוה. אני רואה שהריבית שהוא לוקח היא 15%, זאת אומרת, המרחק בין הדיבורים למעשים הוא גדול.

אותו דבר לגבי כל הבנקים. בנק לאומי יוצא בהכרזות כל פעם, לא יוצא מזה שום דבר. הנקודה היא הקטנת ריבית, הנקודה היא הכשרת אנשים בסניפים עצמם להתייחס לעסקים קטנים, איך מנתחים אותם, איך רואים את יכולת ההחזר שלהם, את הפוטנציאל שלהם. בהתחלה היה בנק שאמר לי אני לא יודע מה זה פוטנציאל. 3.5 שנים הוא דשדש, הוא גמר את החשיבה הזאת. היום הוא מגיע ל-30 תיקים לישיבה, חד וחלק. זאת אומרת, רבותיי, יש מה לעשות בקטע הזה, והכיוון היום צריך להיכנס לבנקים, לשבת איתם, לשנות מודולת הדרכה שם, להגיע שבסניף האיש יידע איך להתייחס לבעל העסק, איך להבין את המטריה שלו, ואין לי ספק, שזה יהיה הדבר היעיל ביותר, הזול ביותר, ויכול להיות שבעוד 10 שנים או 15 שנה, לא הצטרכו את הקרן בערבות המדינה. אחד הדברים היפים בקרן זה ההשפעות הרוחביות שהיא יצרה. זה לא רק המספרים שהעלו פה שהם נתנו, זה מאסה של דברים נוספים שנוצרו בשטח, שאיפשרו לעסקים לקבל עוד אשראי. תודה.

היו לי שאלות והבהרות, אבל ביקשתי רשות דיבור בנושא האשראי.

חברת הכנסת רוזין, לא רק שאת תורמת לוועדה, את תקבלי את רשות הדיבור.

הערה קטנה בהמשך למה שהוא אמר. היום אני יודע שבכל חברה וגם היום בבנקים יש את הנושא הזה של כלי מדידה, מכניסים לעובדים את הנושא הזה של מדיד מה עשית, כמה לקוחות הבאת וכו'. כלי המדידה בדרך כלל הולכים לפי גודל. זאת אומרת, הבאת לקוח גדול, עשית עיסקה במספרים גדולים, זה מדבר הרבה יותר מאשר הדברים הקטנים. אני חושב שבאמת חלק מהעניין הזה זה להוריד את זה לסניפים לרמת הפקיד, להיות הסברתי, כדי למשוך את אותם עסקים קטנים, בסך הכול הרבה מאוד עסקים גדולים זה כמה וכמה טייקונים גדולים.

זה לא הבעיה. אני חושב שפשוט יש להם ניגוד עניינים במובן בשטח, כדאי להם לקבל עסק קטן חדש, לא כדאי להם להחליף את הכסף הזול באשראי לעסק קיים.

אולי יודעים את זה למעלה ופחות למטה שמתייחסים יותר לגופים הגדולים יותר או לעסקים היותר גדולים מאשר לעסקים קטנים ובינוניים.

מה שלא יודעים למטה, כנראה שלא הגיע מלמעלה.

חברת הכנסת רוזין, את ברשות דיבור.

קודם כל אני מצטרפת לאמירה של אריה בן דוד, שיש פה הרבה פעמים עושק של החברות הגדולות והממשלה מול העסקים הקטנים, שמשלמים שוטף פלוס 120, 90 וכדומה. אנחנו מדברים פה על חברות גדולות שמקבלות פה מענקים מאוד גדולים מהמדינה, כמו החברה למשקאות וטבע ואינטל וכדומה, שמעסיקות ואומרים שהם נורא חשובות למשק, הן מעסיקות ונותנות פרנסה להרבה עסקים קטנים, הם רק מענות את העסקים הקטנים, כשהעסקים הקטנים צריכים לשלם ביטוח לאומי ומס הכנסה במועד הנכון, ולשלם את כל המשכורות, אבל החברות הגדולות מושכות אותם בתשלומים למרחקים ארוכים.

לגבי הקרן עצמה. ממה שעולה מהעסקים הקטנים, נראה תמונה מאוד עגומה, הביורוקרטיה כל כך מסובכת שמה שקורה הרבה פעמים במדינת ישראל, הוקמו הרבה חברות קטנות שאמורות לתת ייעוץ איך למלא את הטפסים שהמדינה רוצה שתמלא, והחברות האלה לוקחות סכומים כל כך גדולים שעסקים שפונים אליהם פשוט מתייאשים מראש. כי הסכום שעסק במצוקה צריך לשלם לחברה שרק תמלא את הטפסים שהוא יוכל להגיש למדינה, הוא כבר מתייאש מראש ולא פונה.

לפי כל הנתונים שהוצגו בפנינו, יש תנאים מאוד נוקשים לקבלה, רק מחצית מהבקשות אושרו, וגם אז בקשות שהיו מאושרות זה לפי המ.מ.מ. גם מהבנק, רק הריבית הייתה גבוהה יותר. אני רוצה לשאול, ולכן רציתי את רשות הדיבור. אני רוצה לדעת האם יש נתונים לגבי כמה עסקים נסגרים בשנה לעומת כמה נפתחים, ולגבי חלוקה מגדרית של קבלת אשראי, לא בעסקים קטנים, כי אני יודעת שבעסקים קטנים יש רוב גדול לנשים, לחברות קטנות בעיקר בעסקים זעירים שבבעלות נשים.

בסקר שנעשה בעיריית תל אביב, 50% מתושבי תל אביב העידו שרכשו מוצר או שרות מעסקים קטנים בבעלות נשים, ו-74% מעסיקים בכלל באזור תל אביב, מהעסקים הזעירים הם בבעלות נשים. ולכן חשוב לדעת האם יש שוויון גם בחלוקה של קבלת אשראי על ידי המשרד, על ידי הקרן בין נשים לגברים, מה אחוז באמת של עסקים קטנים זעירים של נשים שמקבלות גם מהבנקים וגם מהקרן כמובן אשראי. אני חושבת שזה נושא חשוב מאוד, אם אנחנו מדברים באמת על סגירת פערים וחלוקה שוויונית, אז הדרך לעשות את זה היא באמת לתת העדפה למגזרים שיותר קשה להם, בכלל עסקים קטנים, ובתוכם עסקים זעירים שרבים מהם כמו שאמרתי בבעלות נשים.

חברת הכנסת רוזין, יפה דיברת, דברי אלוקים חיים.

אני מתקרב לסיכום. לפניי ידבר מר רן קויתי ויגיב בקצרה. אם יש מישהו שחשוב לו מאוד לדבר, הוא חושב שהוא יכול להוסיף לדיון ולא לחזור על מה שנאמר, אז בבקשה.

בהמשך לדברים של יואב וחברת הכנסת רוזין.

היא עוד תגיע רחוק, חברת הכנסת מיכל רוזין.

עוד תרומה נוספת וייחודית שלנו כמט"ים, כמערכת המט"ים, העבודה שלנו עם העסקים המיקרו, הקטנים, הזעירים, שברובם הם גם עסקים של נשים, היא הנושא של הקרנות המיוחדות שלא תמיד הם הקרנות שעובדות עם הבנקים. אנחנו עובדים עם קרן שלאחרונה בידיעות אחרונות ביום שישי האחרון העלתה, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית, שנותנת עד 90 אלף שקל להקמתם של עסקים זעירים, קטנים, ללא ריבית, ללא הצמדה, זה לא עובר בכלל דרך בנק. אנחנו עובדים עם הקרן הזאת כבר מעל 18 שנה. קרן "נתן" היא גם קרן שתורם מדרום אפריקה, קרן ניו יורק, הקרנות האלה נותנות למגזרים ספציפיים הן קרנות קטנות, בחלקן לא עובדות בכלל עם הבנקים, הן מסייעות לעסקים זעירים מאוד.

זה מה שהמדינה היתה צריכה לעשות, ולא עוד פעם תורמים - - -

תודה רבה.

אנחנו גוף מתאם בקרן לעסקים קטנים ובינוניים. קודם כל לגבי הביורוקרטיה, אני אתן לך נתונים. זמן הטיפול, הטפסים הם מאוד נוחים, עברנו על זה תהליכים. זה נכון שיש הרבה מאוד חברות שיצרו מין התמחות כזאת.

למה צריך חברות כאלה אם הטפסים נורא פשוטים?

רוב הפעילות של העסקים האלה היא דווקא בשיווק של הקרן, פחות בעזרה במילוי הטפסים. אנחנו רואים אחוז הולך וגדל שממלאים לבד, כי הפעילות של אותם עסקים שקמו היא בעיקר בשיווק של זה, הם באים ומציעים את זה, יכול להיות שצריך לעשות פעילות מדינה לשווק את זה יותר חזק.

- - - של בן אדם פרטי שמגיש, הוא - - -

זהה לחלוטין.

אפשר להגיש לוועדה פורמלית?

משך הבדיקה הממוצע של הגוף המתאם הוא 7.5 ימים מרגע הבקשה, 21 יום של הבנק, זאת אומרת, שכל התהליך כולו לוקח פחות מחודש ימים לסיום התהליך.

- - - אם התהליכים זהים לגופים - - -

ברבעון הראשון, אנחנו מטפלים בערך ממחצית הקרן, כי יש שני גופים מתאמים - תבור ו-BDI. אנחנו טיפלנו בקרן לעסקים קטנים אני מדבר לא הבינוניים בקרוב ל-1,000 בקשות. אושרו קרוב ל-600, רק כ-60% אושר. העסקים האלה שאישרנו בקטנים לא בבינוניים לבד מעסיקים כ-8,000 עובדים, מתוכם 63 עסקים היו בבעלות של נשים שקיבלו 17 מליון שקלים, 82 עסקים היו של בני מיעוטים שקיבלו 25 מליון שקלים, מתוך 200 מיליון שקלים שהם בסך הכול דרכנו.

63, 82.

מתוך 555 שאושרו.

תודה.

אני רק רוצה להוסיף לנתונים שאמרת בתחילת השיחה לגבי בנק לאומי ובנק הפועלים, ובטבלה הזאת יש עוד נתון, ששיעור החובות האבודים של העסקים הקטנים קטן לאין שיעור משיעור החובות של העסקים הגדולים מבלי להכניס את מה שקורה. נקודה שניה, הקרנות בערבות מדינה נולדו מהמשפט וונצ'ר קפיטל. אני חושב שעשו פה תרגום לדנג'ר קפיטל, מה שאומר שרמות הסיכון שמוכנים לקחת הם מאוד נמוכות. נכון שאם מעלים את רמות הסיכון, יתנו לא רק ל-3,000 עסקים הלוואות, יש 500 אלף עסקים, מה גזה 3,000? יתנו להרבה יותר. נכון שיהיו יותר כשלונות, אבל הכישלון זה גם המדורה של הצמיחה.

תודה.

מי שראה כדורגל – באיירן מינכן – אני רק רוצה לספר על אריאל רובן, אבל אני זכיתי פעם לתת דוקטור כבוד לאדם שמאוד הצליח פה בעסקים, שמו מוריס קהן, מי שמכיר אותו. הגדרתי אותו – מה שמתאים לאריאל רובן, כי בהתחלה כשמוריס נכנס ועלה ארצה, הוא נכשל כמעט בכל דבר. ההגדרה: winner is a loser that doesn't give up. הוא היה גם כמובן בדבר הזה.

הקרן בערבות המדינה, מעבר לזה שכמות ההלוואות שניתנות והסיכון שהמדינה לוקחת הוא נמוך מהסיכון שהבנקים לוקחים, היא לא נותנת פתרון להלוואות קטנות.

כבר נאמר, לזעירים לא נותנת. תודה.

אורי שרף, לך יש יותר עבר ונסיון פה מכל אחד שיושב בשולחן.

אני מנכ"ל מט"י ירושלים. מספר האנשים שפונים למט"י הוא גדול מאוד, אך תהליך הסינון הוא כזה שאנחנו מורידים המון אנשים מעצם הרעיון העסקי שלהם. למשל, במט"י ירושלים, בפגישה הראשונה, שליש מורדים מהרעיון שלהם, בהמשך, בסופו של דבר כ-20%, 25% מהפונים הם כאלה שכשרים לגשת לקרנות ולבנקים והכול. השרות הזה שהמט"ים עושים הוא שרות עצום, כי אנחנו עוזרים לאנשים להימנע מטעויות ומכישלונות אישיים, משפחתיים, וכן הלאה.

אני נאלץ לחזור כאן לנושא של תחילת הדיון, מפני שבמכרז החדש לא יתוגמלו הזוכים על 20% הורדה. מאחר ואנחנו אנשים שנאמנים לערכינו, ואנחנו נמשיך להוריד אנשים, אנחנו נפסיד כסף במכרז החדש, אם נזכה בו.

כל אותם 80% שעוברים לפני זה. נקודה חשובה.

שלא נתוגמל עליהם.

מר שניר, כלכלן של התאחדות המלאכה והתעשייה. בבקשה.

הנושא אחר לגמרי - בדקה אחת. נושא של חינוך טכנולוגי ותעשייתי והקשר שלו לגבי יזמות.

- - - אי יעילות. ה-80% שנופלים - - -

על הנייר זה נקרא 100% - - -

אני חושב שהנקודה הזאת שחיזקתם אותה היא ברורה. תמיד צריך להסתכל בדיוק לא רק על הנגלה, גם על הנסתר או הנעלם. תודה.

הקשר בין הנושא של חינוך טכנולוגי תעשייתי כפי שהוא נמצא במצב היום, ובין שיעור היזמות, לדעתי, יש קשר ישיר משום שמבחינת בעלי העסקים אצלנו נמצא שכמעט 75%, 80% הם כאלה שבעברם עברו במסלול, הנתיב המקצועי, כשהם למדו את לימודי התיכון שלהם. והיום כשלימודי בתי הספר המקצועיים בנסיגה וכמעט לא קיימים, צריך לתת את הדעת גם לנקודה הזו מתוך תקווה ליצור בעתיד איזשהו מאגר שגם ישמש את צרכי היזמות התעשייתי בעסקים הקטנים.

תודה.

קודם כל תודה. לא היה לנו זמן לפתח את מה שאני רוצה לדבר עליו, זה כל הנושא של חוק ההסדרים והראייה של משרד האוצר ובכך גם למעשה ממשלת ישראל לכל הנושא של עסקים קטנים. היה כנס של עסקים קטנים של כלכליסט, שגם אתה הופעת שם, שר האוצר דיבר באותו כנס על האדם העובד, התכוון כנראה לאדם עובד ב"ע", אני שמעתי אדם אובד ב"א". מכיוון שכל החקיקה שישנה כרגע לא מייחדת דבר וחצי דבר לעניין של עסקים קטנים, אני רוצה לראות אפלייה מתקנת. אני רוצה לראות שמקלים את הביורוקרטיה על העוסק הקטן. כל נושא הדאגה למה קורה לאותו עסק קטן כאשר הוא סוגר את העסק שלו. מה קורה כאשר הוא נפצע, אף אחד לא דואג לו. כל הנושא של מס הכנסה, וכל ההטלות. כל הנושא של אכיפה שעכשיו בשם החוק ובשם הגבייה שצריך לעשות, והמלחמה בהון השחור, למעשה נטפלים בצורה לא שווה למי שיש לו את היועצים ומי שהצטרך עכשיו לשלם בסכומים היסטריים לכל מיני יועצים, לרבות רואי חשבון כדי לדעת איך להתמודד עם זה שהוא הלך להתייעץ עם מישהו, וכן הלאה. אין לנו זמן לפתח את זה כרגע. הנושא חשוב, כיוון שהדיונים בחוק ההסדרים בפתח. תודה.

בנושא אשראי, הרבה פעמים אנחנו רואים באשראי שהוא הסימפטום ולא המחלה. הרבה פעמים הצורך של העסק באשראי נובע מהתנהלות לא נכונה בתחומים אחרים, ולכן אחוז בעבר של 50%, 60% מהעבר בקרן בערבות מדינה, נחשב אחוז מעבר יפה מאוד. לעניין הנושא המגדרי, יש לנו התייחסות ייחודית לנושא של נשים מהמגזר הערבי. יש לנו קרן שאנחנו מפעילים עם עמותת "קורת", קרן שמופעלת לנשים מוחלשות באוכלוסיית הכפרים, יש לנו דברים כאלה, אבל זה לא הייעוד של הקרן בערבות מדינה.

שאלתי וקיבלתי תשובה מעל 10% - - -

סך הכול אחוז הנשים שמחזיקות עסקים לפי הסטטיסטיקה הוא בסביבות 10%.

אז זה לא נכון, זה בדיוק העניין, שמתוך סקרים שנעשים בשטח, האחוזים הרבה יותר גבוהים אפילו יותר מ-50%.

תודה רבה, אני מאוד מודה לכם על הפגישה הזאת. זו פגישה ראשונה כי המטרה שלנו לקדם פה פתרונות, דבר ראשון שמענו את כולם.

אני רוצה לקרוא את הסיכום שהוא כרגע הרוח של הוועדה.

הקשיים והבעיות של העסקים הקטנים יהיו נושא מרכזי מאוד בדיוני הוועדה, אנחנו נלווה את הנושא וניזום חקיקה במידה ויהיה בכך צורך.


הוועדה קוראת לממשלה לכלול בחוק ההסדרים וחוק התקציב שיידונו בימים הקרובים בכנסת, התייחסות מפורשת לתקציב ייעודי לסיוע לעסקים קטנים.
הוועדה תובעת מממשלת ישראל ליישם את החלטת הממשלה ביום 3 ביולי 2011 לעידוד פעילותם של עסקים קטנים, שמדברת במפורש על נושא זמינות האשראי.
הוועדה מציינת בחיוב את פעילות הממשלה והקרנות הפרטיות, והגידול בהיקף ההלוואות. אבל כמו שהתרשמנו, זה כנראה לא מספיק. וכצעד הראשון, הוועדה מבקשת ממר קויתי לדאוג לפרסום האפשרויות החדשות שעומדות בפני העסקים הקטנים והבינוניים בתחום האשראי.
כשם שמחייבים כיום בהוראה את הבנקים ליידע לווה פרטי שמאחר בתשלומי משכנתא על זכותו לפנות לוועדה שעשויה לסייע לו, אני פונה למר זקן לפיקוח על הבנקים, לבחון חיוב של הבנקים, ליידע עסק קטן על חלופות אשראי המוזל שבאפשרותו לקבל באמצעות הקרנות, כרגע אנשים לא מודעים.
הוועדה תובעת ממשרד הכלכלה וממינהל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים לבחון מחדש את המכרז שפורסם לפני שנה וחצי תוך שימור פעילויות העמותות והבטחת ההפחתה של העלויות, צמצום התקורות והביורוקרטיה לעסקים הנדרשים לסיוע.

4. הוועדה תבחן כיוונים חדשים ותכניות חדשות ככל שיהיה בכך צורך בתחום האשראי, כדי שכפי שנאמר, העסקים הקטנים לא יהיו הפרה החולבת של הבנקים אלא מנוע צמיחה.

אני מודה לכם על הדיון וההקשבה. תודה רבה.


הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:20>