PAGE
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
19/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 24>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, י' בסיון התשע"ג (19 במאי 2013), שעה 11:00

<סיור בנחל הקישון ובמיכל האמוניה במפרץ חיפה >

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר

דוד אזולאי

תמר זנדברג

חמד עמאר

רינה פרנקל

דוד צור

>
שלמה כץ - מנהל מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה

ישעיהו בר אור - סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

יעל שי - אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

דוד כהן - יועץ השר להגנת הסביבה

לאוניד דובנוב - סגן מנהל מחוז חיפה, משרד הבריאות

כרמן שניידרמן - סגנית מנהלת מחוז חיפה, משרד הבריאות

זאב ברל - סגן מנהל מינהל סביבה, משרד הכלכלה

דורון אברהמי - מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה

ליאת פלד - מתכננת מחוז חיפה, משרד הפנים

ענת שריד - מנהלת תחום התכנון, מחוז חיפה, משרד הפנים

שוקי קופלביץ - רח"ט משק וכלכלה, המשרד להגנת העורף

מוני מטס - מנהל מחוז חיפה, המשרד להגנת העורף

אבישי סיוון - המשרד להגנת העורף

שרון נסים - מנכ"לית רשות נחל קישון

טל רטנר - רשות ניקוז ונחלים, קישון

יוסי סרדון - מתכנן רשות נחל קישון

זהבה תניא - חברת מועצת רשות הקישון

חיים חמי - מנכ"ל, רשות ניקוז ונחלים קישון

דב סבידור - סמנכ"ל חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ

אריאל וטרמן - מהנדס העיר, עיריית חיפה

רשף חן - יועץ משפטי, עיריית חיפה

עידו שמשון - חבר מועצת עיריית חיפה

ענבל בן ארי - מחלקה משפטית, עיריית חיפה

שמואל סיסו - ראש עיריית קרית ים

עמירם מסס - סגן ראש העיר קרית ביאליק, חבר הנהלת נחל קישון

נדב שחר - מנכ"ל חיפה כימיקלים

אלה אלכסנדרי - מנהלת החברה להגנת הטבע, חיפה והסביבה

שמעון ביטון - מנהל מד"א מרחב כרמל

שלומי בסון - סמנכ"ל HSE, בתי זיקוק

מאיה יעקובס - עמותת צלול

עופר ברקן - פעיל חברתי, נציג ציבור

רוני טיסר

יפה שפירא
שושנה אזולאי – רכזת בכירה בוועדה

ס.ל., חבר מתרגמים
<סיור בנחל הקישון ובמיכל האמוניה במפרץ חיפה >

בוקר טוב לכולם. אני רוצה ראשית להודות לחברי הכנסת שהגיעו, חמד עמאר, רינה פרנקל, דוד צור, דוד אזולאי, יושב ראש ועדת הפנים לשעבר שמלווה אותנו באמת ומלווה גם אותי באופן אישי. שנמצאים פה. תודה לכולם שהגעתם לפה היום, מנהלת הוועדה, יפה, שוש, חברי הוועדה. ותיכף יציגו פה את האנשים.
אנחנו הגענו לכאן היום לעשות סיור. אנחנו פותחים בצורה רשמית סיור של ועדת הפנים והגנת הסביבה, סיור בקישון ולאחר מכן במיכל האמוניה. הסיור הזה הוא בהמשך למכתבה של שרון, מנכ"לית הרשות, כדי שנבוא ונלמד מה קורה כאן ונעמוד מקרוב על מה שקורה בקישון. הקישון מוכר לי, כדוברת צה"ל לשעבר, כשעסקנו מן הסתם בעבר עם קבוצה של לוחמים מחיל הים שתבעו את הקישון ואת מדינת ישראל על כך שקישרו בין הצלילות בקישון למחלת הסרטן. אני יודעת שיש עכשיו גם בג"צ נוסף של דייגים שנמצא בטיפול. הקישון של היום זה לא הקישון של אז. הקישון של אז היה קישון מזוהם, שאני לא יודעת באמת אם הוא הביא למחלות האלה או לא, את ההקשרים האלה בוודאי לא אנחנו נעשה כוועדה, היום הקישון הוא אחר, הוא קישון חי, הוא קישון שעשו בו הרבה מאוד עבודות, גם ברמה האקולוגית, רשות נחל הקישון, בראשותה של שרון ניסים, באמת קודם כל יישר כוח לך על העבודה, גם על הפרסים שקיבלת, על היכולות שלך לנהל את הרשות יחד עם החברים של הרשות ועם המשרד להגנת הסביבה.
שרון, אנחנו נפתח עם סקירה קצרה שלך כדי להבין את הדרישות שלכם ולאחר מכן יתייחסו לזה הגורמים הרלוונטיים. תציגו מי האנשים שנמצאים פה, גם חברי הכנסת, מי נמצא פה, ואז נמשיך הלאה.
(סבב נוכחות)

משרד הפנים פה וזה חשוב לי מן הסתם בדיון הזה פה היום. שרון, הבמה שלך.

קודם כל, חברי ועדה נכבדים, יושבת הראש, ברכות לוועדה שבעיניי היא הוועדה החשובה ביותר בכנסת ואני לא אובייקטיבית- - -

אנחנו נהפוך אותה לכזאת, כל פעם יותר.

אין לי ספק שתעלו על נס ועל סדר היום את הנושאים הסביבתיים ויש רבים ואני בטוחה שמדינת ישראל תצעד לכיוון הנכון. השר להגנת הסביבה הוא השר הממונה על רשות נחל הקישון והוא לא יכול להגיע בשל ישיבת ממשלה- - -

בסדר, הוא דיבר איתי.

יש היום תנופה רבה במשרד להגנת הסביבה והביקור הראשון של השר היה בנחל הקישון, בנפתול הקישון. אני אסביר קצת על הטיפול בקרקעית, ונמצא פה מנכ"ל רשות הניקוז שאחראי על הטיפול בקרקעית של הנחל.

קודם כל קצת מה זה רשות נחל הקישון, הרשות, כמו שאמרתי, כפופה לשר להגנת הסביבה, היא הוקמה בהתאם לצו רשויות נחלים ומעיינות, לפי חוק רשויות נחלים ומעיינות, יש לנו צו ייעודי. יש למעשה שלוש רשויות נחל שהן תחת השר להגנת הסביבה, רשות נחל הירקון, רשות נחל הקישון ורשות נחל באר שבע, שהיא החדשה. אנחנו האמצעית ומטפלת בנושא הצפוני.
הקישון היה הנחל המזוהם ביותר במדינת ישראל, לא היו בו סימני חיים והיה ברור שצריך להפוך אותו לנכס עבור כל תושבי המטרופולין והציבור. יש לנו צו הקמה ייעודי ובאמת הגענו להישגים רבים יחד עם המשרד להגנת הסביבה.

היעדים של הרשות זה כמובן הפסקה של זיהום הנחל, שיקום הנחל והחזרת החיים אליו, וכשאנחנו מדברים על החזרת החיים אז זה אומר גם את בעלי החיים, שהמערכת האקולוגית האקווטית תהיה בת קיימא וגם שהציבור יוכל ליהנות מהנחל ומגדותיו. מדובר בנכס ששייך לציבור ומתנת טבע, כמו שאפילו כתוב בחוק. אנחנו רוצים לפתח פארקים לאורך הנחל, זה גם במטרות, זה כתוב לנו בחוק, בצו ההקמה של הרשות, לפתח פארקים לטובת פנאי ונופש, קיט וספורט. כמובן, זה ברור, ברגע שהקישון משוקם אז ערך הקרקע עולה ובעקבותיו הדימוי המטרופוליני וזה מאוד מאוד חשוב במפרץ חיפה, שהוא מתועש והמקום הזה מאוד מאוד צפוף, מורכב ומלא אתגרים. וכמובן שינוי, להפוך את הקישון לריאה ירוקה.

יש לנו סרטון קצר שצילמנו לפני ביקור ראש הממשלה. אלה תמונות יחסית חדשות, אתם תראו את הקישון גם היום בסרטון, קצת מה היה ומה יהיה בעתיד. שלוש דקות, קצר מאוד, זה יעמוד במסגרת הזמן.

(הקרנת סרט)

קצת ככה על העבר. המיקום של ההזרמות, אנחנו נראה את חלקן גם ב- - -

זה מעודד, כשאת רואה את הסרטון הזה.

זה מעודד, זה באמת היה נחל חסר חיים ועכשיו יש קרוב ל-20 מיני דגים בקישון, 50 מיני ציפורים נספרו בנחל, אוכלוסיית הקורמורנים הגדולה ביותר נמצאת על העצים של בתי הזיקוק. היו שם בספירה האחרונה 4,380 קורמורנים, הם נספרו באותו יום בכל הארץ ואנחנו זכינו כבר פעם שנייה להיות האזור המשמעותי של אוכלוסיית הקורמורנים.

אלה הזרמות העבר, מיקום ההזרמות אל הנחל. אנחנו רואים שהקישון עובר בלב מפרץ חיפה ובעבר הוזרמו שפכים תעשייתיים. זה מה שהיה בקישון, היו פשוט דלקים. למעשה גם על הזיהום אפשר להגיד שהוא החל לפני קום המדינה, ב-1938, כמו בתי הזיקוק, על ידי המנדט הבריטי, ובאמת בנחל היו שמנים ומכון טיהור שפך שפכים ובוצות לנחל וריבוי של מוצאים והקישון היה ממש סכנה של ממש. ואז הוחלט להקים את רשות נחל הקישון על ידי המשרד להגנת הסביבה, והרציונל, ככה בגדול, אם אני הייתי יכולה לסכם ולעשות את הפאזל הזה שנקרא מה זה שיקום, אז שלושת הדברים העיקריים שאם אחד מהם לא יתבצע אז השיקום של הקישון לא יהיה, אחד זה להפסיק את הזיהום התעשייתי, להוסיף מים בכמות ובאיכות טובה, והדבר השלישי זה לנקות את הקרקעית, כל זה כמובן תוך שיקום ושימור של בתי הגידול, זה יבטיח את המערכת האקולוגית. בגדול הייתי מציירת מסביב איזה מעגל שאומר שהציבור בעצם צריך ליהנות מאותם משאבי הטבע על ידי פארקים, שבילי אופניים והאזורים. כדי לעשות את זה, כמובן צריך גם לעשות פעולות של ניטור והפחתה של מקורות מזהמים, ניטור זה בדיקות, והקישון הוא הנחל הנבדק ביותר בארץ. עוד מעט אני אראה לכם גם את מערכת הניטור הייחודית ואני אראה לכם את הדגים, שזה פיצ'ר חדש שעשינו עם המשרד להגנת הסביבה, האגף שנמצא תחת דר' ישעיהו בר אור עם מומחה לדגים, ואנחנו בודקים גם את ההשפעה של איכות המים על הדגים. זה דבר ראשון בארץ, זה ניטור ביולוגי און ליין, ממש ככה. יש כמובן הקמה של פארקים והשבה של מינים.
אז זה מערך הניטור של הקישון. אנחנו עושים בדיקות גם של המדדים הביולוגיים, גם של המדדים הכימיים, יש לנו תחנת ניטור, היא נמצאת בחצר של בתי הזיקוק כדי לאפיין את ההזרמות, בעיקר התעשייתיות, היא און ליין, זה חלק מהפיצ'ר שנמצא בתוך התחנה. אתם רואים פה דגים שמקבלים עכשיו את מי הנחל, בדיקה ראשונית על ידי דר' רמי מנליס, עדיין לא פורסמו הממצאים של המשרד להגנת הסביבה, אבל בהחלט המצב מבחינת איכות המים הוא הרבה הרבה יותר טוב ולא רואים גם מקורות תחלואה מאוד מאוד ברורים, אבל אנחנו בודקים את זה. זה חדשני ויכול להיות שגם יותקן בהמשך בשאר הנחלים בארץ.
אפשר לראות כאן את הגרף. לקחתי גרף אחד מייצג, יש לנו המון נתונים. איכות המים השתפרה משמעותית, פעם הנחל היה חומצי, היום כבר אין מתכות כבדות שמוזרמות אל הנחל, יש שיפור משמעותי בכל המדדים, אפשר לראות גם את ההפחתה. עדיין יש דברים שצריך לטפל בהם במסגרת התעשייה, אנחנו בודקים ומנטרים וכל המידע כמובן פתוח לציבור.
יש עוד כמה דברים שאנחנו רוצים לעשות וזה במסגרת היתרי הזרמה לים. המפעלים נדרשו לשפר את האיכות שלהם והם באמת נערכים לטובת העניין וזה חלק מאותו שיקום. קרקעית הנחל המזוהמת, זה בעקבות הזרמות מהעבר. שבעת הקילומטרים במורד הנחל, הראיתי לכם את זה בתצ"א, הוזרמו לעומק של 2.5 מטר בממוצע. כרגע המשרד להגנת הסביבה הוא יושב ראש המנהלה הבין משרדית ויש תקציב של 220 מיליון שקל. רשות הניקוז ונחלים קישון, פה יושב גם המנכ"ל של הרשות, חיים חמי, הם אחראים לנושא של העבודות בפועל והפעלת הקבלנים, יצרו כאן כבר נפתול בקישון ובאוגוסט יגיע הדרג'ר, שזה מחפר, הוא יחפור את הקרקעית ויהיה אתר לטיפול בקרקעית הנחל המזוהמת. שילוב גם של הקצאת משאבים, וזה מאוד מאוד ייחודי, של תעשייה, של רשויות מקומיות ושל המדינה, של משרדי הממשלה, כמובן המשרד להגנת הסביבה מוביל.
תכנית מים לנחל, צריך מים בכמות ובאיכות טובה, מרבית המים שלנו נלקחו מהנחלים לטובת צרכים חקלאיים, צריך היום להשיב את הנחל, להחזיר את השתייה הטבעית. יש תכנית מים, אני לא אכנס לכל הפרטים. יש לנו בשורה טובה, כנראה בקיץ הקרוב לפחות מחצית מהמים יוחזרו אל הטבע. עשינו ניסוי הפקה של קידוח של שתייה שהומלח ואם מתאים לנחל, עם שילוב של מי מעיינות, שיש להם ערכים אקולוגיים ואנחנו הולכים לקדם את זה וזה גם משהו מאוד חשוב מבחינתנו.
יש כל מיני מינים בנחל. יש צבים רכים, גם קינון של צבים רכים ואמרתי על הקורמורנים ונעצוצית סבוכה, זה צמח שעכשיו אפילו השבנו אותו. אנחנו משיבים מינים ביחד עם רשות הטבע והגנים לקישון, ביניהם צב רך, שחריר הנחלים. הם בדרך כלל רגישים והשחריר, למשל, זה חילזון שהוא ביו אינדיקטור לאיכות מים טובה וגם אותו אנחנו עושים. כאן, שוב פעם, אלון, ממונה הפיקוח שלנו, משיב את הצב הרך. הקוץ הזה שנראה פה הוא מאוד ייחודי, ותלתן צר עלים, זה מין אנדמי שנמצא רק בקישון ואנחנו שומרים את זה, יש לנו גן בוטני ומומחה שעזר לנו לשים, שתלנו ממש לאחרונה 50 שתילים של נעצוצית סבוכה להמלחת הקישון הייחודית.

יש לנו פארקים לאורך הנחל, פארק העמקים, פארק מעגן הדיג, פארק מעין אלרואי. פארקים מקסימים והציבור נהנה מהם. אנחנו עושים פעילות קהילתית. לאחרונה עשינו פעילות שבה השתתפו 2,500 איש בפארק הקטן שנראה אותו בשיט, ואנחנו רוצים גם להנגיש את הפארקים האלה לטובת בעלי הצרכים המיוחדים. עשינו סיור ללא תשלום עם החברה להגנת הטבע ועם הארגון החברתי ואתגרי והמעוף האתגרי של המועצה להתנדבות ואפילו תרגמנו אותו לשפת הסימנים, הבאנו כאלה רמפות מיוחדות, כדי שאנשים יוכלו עם כיסאות הגלגלים להגיע אל הטבע. נכון, לא מושלם הכול, אבל האנשים מאוד מאוד נהנו ומסתבר, למשל קבוצת החירשים אמרו שזו פעם ראשונה, האמת שזה קצת עצוב לי, שהם קיבלו הדרכה בטבע בשפת הסימנים, זה בחיים לא קרה להם. יש פארק מטרופוליני שמחוז חיפה אמון עליו, ליאת פלד יושבת כאן, זה פארק מטרופוליני מרכזי של 2,500 דונם עם האגמים של נשר, זה עדיין התכנון. התכנון קיים, עוד צריך לעבוד עליו, זה הפארק המרכזי.

תגיעי להתכנס למטרת הביקור.

מטרת הביקור היא כזאת: בעבר היה לנו קונפליקט- - -

מה מצב הקונקרטי? זאת אומרת נכון לרגע זה יש תכנית אב, איפה אתם/אנחנו עומדים בתכנית נכון לעכשיו? נגיד הושגו- - -

כדי שהציבור ייהנה מהנחל, אנחנו נשקם את המים ונביא לאיכויות הפרמטרים, את הציבור הרחב זה לא מעניין עכשיו אם יש כך וכך קולי צואתי או כך וכך משהו אחר, אם הוא לא נהנה מהנחל, אם הוא לא שט בנחל, אם הוא לא דג בנחל, אם הוא לא נהנה מהמרחב של הנחל, במיוחד שהוא צריך ריאה ירוקה, ללכת להסתובב פה, חסר. אמנם יש את הר הכרמל ויש שטחים פתוחים, אבל אלה שטחים שונים במהות שלהם, נחלים אין הרבה בארץ, זה נחל משמעותי והרחב ביותר במורד ואנשים יכולים ליהנות. יש לנו תכנית של פארק מורד נחל, של 900 דונם, ראש הממשלה הניח אבן פינה, אנחנו רוצים ליישם את זה כמה שיותר, השר להגנת הסביבה יגיע ויבקר ויסייע לנו לקדם את הפארק, אבל אם הציבור לא ייהנה מ- - -

את זה הבנו, מה הבעיה של הפארק?איפה עכשיו זה נמצא?

אוקי, כרגע יש לנו תכנון ותב"ע שמוכנה להעביר אותה למשרד הפנים. הייתה מחלוקת על השטחים עם חברת נמלי ישראל, בעבר הם רצו לייעד את זה למכולות, הגענו איתם להסכמה ובאמצעות תיווך של מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, והגענו ל- - -

המכשול כרגע הוא בירוקראטי תכנוני או שהוא מבחינת- - -?

הוא יותר מבירוקראטי תכנוני. חברת נמלי ישראל מעוניינת להיות הבעלים של הפארק הזה, אלה היו קרקעות שהיו של רשות הנמלים והרכבות, ואנחנו נכנסנו בעצם בחלון הזה שהמדינה העבירה את המקרקעין מרשות הנמלים והרכבות. היום עדיין המקרקעין רשומים על רשות הנמלים והרכבות, לחברת נמלי ישראל, זה לא עבר, זה נשאר בידי המינהל. חברת נמלי ישראל רוצה שהפארק יהיה בבעלותה, אנחנו טוענים שהפארק- - -

מה זה, עורף מכולות כאילו?

זה היה אמור להיות עורף מכולות בתכניות המקוריות שלהם, כרגע הסדרנו את גבולות המתאר.

הרציף החדש שמוקם או בכלל?

זה הרציף החדש, זה כרמל, ובהמשך יוקם מול- - -

כלומר מבחינה סביבתית הנחל שוקם?

לא, הוא לא שוקם, הוא לא הגיע ליעדי השיקום המלאים, אבל אנחנו מתקדמים ומבחינת הבעיה, כרגע לייעד שטחים לציבור.

הסיפור של חנ"י (חברת נמלי ישראל), שאלתי כי זכרתי שדובר על אלטרנטיבה, רואים ששדה התעופה הישן באמת הוא אלטרנטיבה מצוינת ואני לא יודע למה ממ"י לא יכולה עכשיו- - -

הם קיבלו אותו, הם קיבלו 6,000 דונם במסגרת עסקת ה- - -

אז אין מחלוקת, כרגע הסיכום הוא שמה?

על המתאר אין מחלוקת, הוא מופיע גם בח"פ 2000. לגבי הבעלות על המקרקעין, הבעלות צריכה להיות של מדינת ישראל. אם רוצים להבטיח פארקים לדורות זה צריך להיות של הציבור, כי אפשר גם לעשות גינה עירונית ולא לתת לציבור להגיע אליה.

אני רוצה להבין איפה הבעיה כרגע בפארק מורד נחל קישון, הבעיה כרגע היא בוועדת תכנון ובנייה?

אנחנו מבקשים ככה: הרשאת תכנון ממינהל מקרקעי ישראל, הדרישה להקצות את הקרקע לטובת הציבור כפארק, שטח ציבורי פתוח; מתן זכות שימוש לרשות נחל הקישון, אנחנו לא רוצים להיות הבעלים, זה הרבה כסף ואין לנו, אנחנו לא רשות, אנחנו חיים מתקציב של פחות מ-4 מיליון שקל, ואגב, חברת נמלי ישראל לא משלמת את חלקה בתקציב, יש לה חובות לרשות הנחל, 4 מיליון שקלים, נומינלי; מתן זכות שימוש לרשות נחל הקישון כדי שתוכל לפתח את הפארק; כמובן להעביר החלטה מתוקצבת בממשלה להקמה של פארק, בדומה לפארק אריאל שרון. אנחנו עשינו הערכה ראשונית, התקציב הוא 200 מיליון שקל. לא צריך לעשות את זה באופן מיידי, את פארק הירקון הקימו ב-60 שנה, ובחברת גני יהושע זה נעשה, אז אפשר כבר היום ליהנות, שמים גשר, שמים עוד קצת, אפשר להתחיל אותו, וכמובן הקמה של מרכז מבקרים, והכי חשוב לנו ברמת החקיקה, כי אתם המחוקקים, זה שינוי צו הכרזה של רשות הנחל הקישון, כך שזה יכיל גם את שטחי הבר לטובת הרשות, שנוכל לפעול, וגם בשטחים שבהם יש השפעה שלילית על מרחב הנחל.

אוקי, תודה. לפני התגובות, אני רוצה רגע להתמקד בדיון. אני מבקשת לפני התייחסויות חברי הכנסת, שמשרד הפנים, נא בבקשה הסבירי לי מדוע התכנית הזאת לא מגיעה לוועדת תכנון ובנייה ומתי היא אמורה להגיע.

כיום מתוכננות לאזור הזה מספר תכניות בכל מיני רמות, האחת תמ"א 13 ב' הכוללת שאמורה הייתה לכלול את השטחים היבשתיים, שכוללים גם את שטחי ההנחלה, שטחי המכולות שחנ"י אמורה לטפל וגם את שטחי פארק הקישון. התכנית הזאת טרם התקדמה, בינתיים התקדמה רק תכנית של המבנים הימיים להקמת נמל המפרץ, לשמחתנו הרבה, ואנחנו מקווים שהיא גם תתקדם ברמה הארצית. הנושא של פארק הנחל היה כלול גם בתכנית מתאר חיפה, וגם בתכנית המתאר המחוזית חיפה שאושרה ממש בזמן האחרון, גם על זה מגיע לנו מזל טוב, אבל לצערי הרב פארק הנחל לא נכלל שם כייעוד קרקע משום שהוחלט ברמה של מועצה ארצית שכל הנושא שמכביש 22, שזה הכביש שנסעתם בו, עד החלק המערבי, עד המפרץ, ייכלל בתכנית המתאר הארצית.

כמו שהבנתם משרון, הרצון לקדם תכנית מתאר המפורטת ברמה של הנחל לא מתקדמת, לא בגלל ששרון לא רוצה או כי ועדות התכנון לא רוצות לקדם את זה, אלא בגלל שיש פה מורכבות, של הצרכים של חנ"י והצרכים של הנחל, היבטים קנייניים, היבטים כלכליים ומשפטיים רחבים. הרצון לקדם ולתפעל את הנחל, הוא לא רק של רשות ניקוז הנחל, הוא גם של עיריית חיפה, גם חברת נמלי ישראל, יש פה כמה החלטות שצריך לקבל. מאחר שהתכנית מטופלת בינתיים ברמה של תכניות מתאר ארציות אנחנו סברנו שיש לעשות התאמה בין כל ייעודי הקרקע בשטח. אין חולק על כך ש-586 דונם הם שטחי הסכמה, כפי ששרון ציינה קודם, אותם שטחים היו אמורים לבוא לידי ביטוי בתכנית מתאר חיפה, שלצערי הרב, לאור החלטת המועצה הארצית, הם נגרעו ומסומן שם ייעוד שבעצם יפנה לתמ"א 13 היבשתית, כך שייעוד קרקע לפארק טרם נקבע.

מתי הייתה כאן הנחת אבן פינה?

לפני שנתיים.

זאת אומרת שנתיים עדיין לא הוחלט על ייעוד הקרקע, עדיין לא הוחלט על פארק מורד, שנתיים מתברברים בין מתאר ארצי למתאר מקומי למתאר עירוני. אני רוצה שתסבירו לי רגע, אם לפני שנתיים היה כאן השר גלעד ארדן, שלא לדבר על ראש הממשלה, אבל בוא נניח שהשר גלעד ארדן, לפחות כשר להגנת הסביבה, קיבל החלטה שזה יהיה פארק מורד נחל קישון, אני פונה אלייך, אני שואלת אותך אם שנתיים לא היה איזה שהוא תיאום בין משרדים כדי לזרז משהו בעניין של בניית פארק מורד נחל.

כל הזמן יש תיאומים, אנחנו יושבים בישיבות, רק ההחלטות בנושאים האלה מתקבלות בדרגים יותר גבוהים מאיתנו. כדי שחנ"י תקבל את השטחים שהיו בבעלותה כאן ומוגדרים כתעשייה, כאן אני אומרת על הנחל, וכדי ששרון תוכל לפתח פארק כאן בסביבות הנחל אנחנו צריכים למצוא שטחים אחרים שיהוו שטחי הנחלה לחנ"י. השטחים האלה נמצאו- - -

אבל יש, אחרי שנתיים סוף סוף הם נמצאו.

בדיוק, אז עכשיו אנחנו רוצים לקדם את התכנית.

זה שאתם רוצים, אני בטוחה, השאלה היא מה קורה בין הרצון לביצוע.

אני אסביר. הבקשה של שרון לאפשר לה בעצם החלה של ההכרזה של הקישון על השטחים הנוספים שהם שטחי הפארק. היום שטחי ההכרזה של פארק הקישון הם מצומצמים הרבה יותר ממה שהיא מבקשת ולכן היא לא יכולה הייתה להגיש תכנית כזאת. כך לפחות אנחנו ביקשנו ממנה לעשות. אז אני שמחה על הפעולה הזאת והלוואי שתצליחי וככה יהיה- - -

לא, זה לא הלוואי שתצליחי, יש כאן איזה שהיא תחושה שכאילו זה התפקיד של שרון. זה לא התפקיד של שרון, זה התפקיד של כולנו. זה התפקיד של כולנו לגרום לכך שהנחל יהיה כזה שאזרחי המדינה יוכלו לבוא וליהנות ממעט הנחלים שיש לנו במדינה וממשאבי הטבע שלנו והמים. כרגע התכנית הזאת כבר שנתיים לא מתקדמת. אם זו בעיה של שוקי עמרני, נקרא לו לבירור, אם זה בעיה אצלכם, תגידו לי איפה זה נמצא, איפה זה תקוע בוועדת תכנון ובנייה, אני רוצה לשמוע תשובה, אני רוצה לקדם את זה, לא באתי לפה לבזבז את הזמן, לא שלכם ולא שלנו.

טרם הוגשה תכנית שמגדירה את ייעוד הקרקע.

יפה, לא הוגשה תכנית. מי צריך להגיש את התכנית?

אנחנו צריכים להגיש תכנית ואנחנו הכנו אותה ואנחנו מוכנים להגיש אותה. בהתחלה הם אמרו שנגיש אותה ביחד עם חברת נמלי ישראל, אז אמרנו שאנחנו בעיקרון לא מוכנים, אבל אנחנו נעשה את זה, אבל באיזה שהוא שלב ראינו שחנ"י מעכבת אותנו, אז אמרנו למתכננת המחוז, לליאת, שאנחנו נגיש אותה בנפרד. התכנית מוכנה, הכנו אותה עם משאבים מאוד מאוד מוגבלים שיש לרשות ובתקצוב של המשרד להגנת הסביבה, אנחנו לא מייצגים רק את רשות הנחל, אנחנו גם הזרוע של המשרד להגנת הסביבה בעניין הזה ואם יש איזה שהיא מחלוקת אז המשרד להגנת הסביבה גם יכול להגיש תכנית, וזה גם בחוק, ומשרד הפנים הוא גם חבר ברשות הנחל.

הרבה משאבים מטפלים בזה ואף אחד לא יודע איפה ואיפה מתקדמים.

אני אחזור אלייך. מהנדס העיר, אתה יכול לעשות לי רגע סדר פה?

כן. התכנית של הפארק זו תכנית שהוקמה בשיתוף פעולה בין חברת נמלי ישראל ורשות הנחל, שיתוף פעולה מבורך. וזו תמונת העתיד, כמו שאמרה מתכננת המחוז- - -

חברת נמלי ישראל תחת איזה משרד?

התחבורה.

יש רק אחת, כמו שאמרנו מקודם.

לא אמרתי שיש שתיים, רק לא ידעתי אם זו חברה ממשלתית, עירונית- - -

זה של כולנו, אין מישהו שחולק עליו, הוא מסביר הרבה דברים, הנחל לא עובר במקום מבחינה סטטוטורית. התכנית הזאת זו המטרה. היא כפופה קודם כל להסכמות בקשר לבעלות. הבעלות פה צריכה להיות מוגדרת, מי היום הבעלים, שכמו שאמרה שרון זה עוד לא הוגדר, ומי יהיה בעתיד הבעלים. אנחנו סימנו את הפארק הזה, אנחנו מאוד מעוניינים בו בתכנית המתאר, הוא נשאר בקטע הזה וזאת פחות הבעיה, הבעיה התכנונית היא קטנה, לדעתי, כי כולם מסכימים על הקווים. הנושא של ההסכמות וסגירת העסקה, נקרא לזה, בין המינהל לחברת נמלי ישראל, עם כל ההיבטים הכספיים והנדל"ניים צריכים להיסגר, אין בעיה של מכולות, יש מספיק, יש חלופות, אבל צריך לסגור את העסקאות האלה, זאת אומרת זה בא לפתחו של המינהל ושל משרד התחבורה לקיים את ההבנות האלה ולהביא אותן ל- - -

זאת אומרת מי שצריך להוביל כרגע את המהלך זה מינהל מקרקעי ישראל.

עם משרד התחבורה.

עם משרד התחבורה. אבל הוא זה שצריך לקרוא לאנשים ולהגיד 'חברים, 1, 2, 3, 4', ואת זה כרגע מינהל מקרקעי ישראל לא עושה.

כולל הקרקעות הפרטיות?

גם המכתב שלנו להרשאת תכנון לא- - -

מישהו אמר שדה התעופה, זה לא שדה התעופה. הטכני.

דוד, למה אתה התכוונת כשאמרת שדה התעופה? שזה בעצם יהיה לכל העניין של המכולות? וזה כן מקובל על נמלי- - -

על חנ"י? כן.

אז מה הבעיה?

אין בעיה. אנחנו מתנהלים מול משרד הביטחון כבר שנתיים בעניין הזה ואולי יותר, העניין הזה של הפארק באיזה שהוא מקום נכפה עלינו, אנחנו דיברנו והיינו נכונים לפתח את הפארק, כולל לממן חלק מהעניין. צריך להבין, כמו ששרון מייצגת אינטרס לאומי, גם אנחנו מייצגים אינטרס לאומי. אין נמל בלי שטחי- - -

אבל יש לכם, אין בעיה.

אין מספיק, צריך להבין שאין מספיק, מישהו נתלה פה על משהו בלתי מבוסס, יש תכנית שפונים אל רשות הנמלים, חברת נמלי ישראל, ל-2050, תחזית הגידול של המטענים והצורך במקרקעין ידועים. זה ברור, כולנו רוצים שיהיה ירוק ושיהיה יפהפה, אבל- - -

מצוין, אבל אני שואלת אותך, האזור שנקבע למכלים, האזור של הנמל שהצביעו עליו קודם, של הטכני- - -

האזור של בית הספר הטכני- - -

הוא מספיק לכם? לא מספיק לכם?

כרגע השטח של בית הספר הטכני הוא חלק מההסדר שעליו דובר שאנחנו נמסור את אותם 500 ומשהו דונם, לא יודע אם זה 580 או שיש פה איזה 6- - -

586.

זה צומצם במידה מסוימת.

לא, לא, זה- - -

זה 555, למיטב ידיעתי, אבל שיהיה, זה לא העניין.

אז מה העניין? בוא תסביר לנו מה העניין.

בעסקה הזאת יש הרבה מאוד שותפים, משרד הביטחון, שאמור לקבל תמורה שהיא גם בגין המבנים, כדי להעתיק את הפעילות של בית הספר הטכני, גם צפונה וגם דרומה, מינהל מקרקעי ישראל שאומר 'אנחנו לא מקבלים פה כלום, אנחנו בסך הכול צינור ואנחנו לא מתכוונים להכניס את היד לכיס ולממן מה שצריך לממן', עיריית חיפה שרוצה את חלקה. יש פה כל מיני צלעות. אנחנו כבר אמרנו כן, כבר למעשה סוכמו העקרונות, המתווה סוכם, ואז התעוררו בעיות, כל פעם התעוררה איזה שהיא בעיה, כרגע יש בעיה, אני מניח שזאת הבעיה- - -

הבעיה העיקרית היא כרגע הבעלות, נכון? הבעלות של השטח.

עיריית חיפה, צריך לסגור היום, וגם העירייה באה ואומרת 'יש פה מהלך, אנחנו דורשים חלף היטלי השבחה, זה לא אותם 12% שנגזרים מעסקה מהסוג הזה', אומר המינהל, 'לנו אין פה כסף', כך שהעסק בתהליך כל הזמן מתוך כוונה לפתור את העניין, שהשטח הזה יעבור אלינו ואז- - -

אבל אנחנו בני ערובה.

אתם לא בני ערובה, צריך לזכור דבר אחד חשוב, הקרקע היא קרקע של חברת נמלי ישראל, זה הוצג בצורה מאוד מאוד לא נכונה. הועבר חוק בכנסת ויש מה שנקרא מקרקעין מועברים. המקרקעין המועברים היו צריכים לעבור אלינו.

הקרקע היא של משרד התחבורה? זו קרקע ממשלתית ציבורית של המדינה?

חברת נמלי ישראל היא 100% ממשלתית.

יפה, אז מה הבעיה אם הקרקע שלכם, הרי זו קרקע של המדינה, אז עושים העברה של קרקע מאליכם לאיכות הסביבה, כשבסוף מי שבעל הקרקע, ובאמצעותכם, זה המדינה.

יש פה חילופי שטחים. איך נגיע לפתרון עם הפלשתינים? בתוך משרדי הממשלה לא מסוגלים.

אתם קבעתם מה הפרוצדורה, הפרוצדורה אמרה שיש מקרקעין מועברים שעוברים מרשות הנמלים למדינת ישראל וחוזרים חזרה לחברת נמלי ישראל, אלא אם כן בתוך שנה אחת מערערים על כך. זה לא מה שהיה, לכן הקרקע הייתה אמורה לעבור אלינו. אני מנסה לחסוך את כל הסיפור שהיה, כל סיפור הרקע, משום שנכון לעכשיו, אם כל זה נסגר, ישנה הסכמה. בית הספר הטכני, אנחנו משלמים עליו תמורה מאוד משמעותית, זה כסף של משלם המיסים, זה 400 מיליון שקל, ובהנחה שבית הספר הטכני יעבור ואפשר יהיה גם לקדם שם תכנית, זה לא כל כך פשוט, אני לא אכנס לרזולוציה של מסלול ומה המשמעויות של המסלול שנמצא באמצע, אבל אם היה והשטח הזה יעבור אלינו, אני חושב שבאיזה שהוא מקום אנחנו עוברים על מכשלה מאוד משמעותית לקידום המהלך.

כן. רק אם יש לך מה להוסיף, לא לחזור על דברי אחרים.

יש לי מה להוסיף במובן הזה שיש פה מצד אחד החלטת ממשלה, מאוד ברורה, ומצד שני סוג של גרירת רגליים. אני לא מדברת על רשות נחל קישון, אני מדברת כרגע על הציבור, וכמייצגת את הנושא הסביבתי הציבורי, הוא שבוי בעניין הזה. לא מתקדמת התכנית הזאת בגלל עניינים טכניים בין משרדי הממשלה. זה פשוט הזוי.

כן, זה פשוט מדהים. מי המתכלל. על פי החלטת הממשלה מי הגורם המתכלל את כל המשרדים? שאמור לסגור את העניין של המינהל?

זה צריך להיות ממ"י.

והמינהל לא ענה לנו על בקשה שלנו להרשאה- - -

בקיצור, מה, נרדמתם שנתיים או מה?

לא נרדמנו- - -

אז מה קרה שנתיים? הייתה הרבה עבודה, בניתם הרבה? מה קרה בשנתיים האלה?

כמו שאומרים, כמו שאמרו כאן, יש מורכבות רבה- - -

נו, אחרת לא היו מגיעים אליכם. אנחנו מגיעים למקומות כאלה שיש מורכבות. כשהדברים קלים לא מגיעים למצבים כאלה.

אני חושבת שהגענו בסוף התהליך, סוף התהליך הוא כזה שבעצם הוחלט ששטחי הטכני מועברים לטובת חנ"י ומכאן אפשר לחזור לאותו תסריט מוסכם שהוכן על ידי חנ"י ורשות נחל הקישון לפארק שהוא מוסכם בגבולותיו ואותו אפשר לקדם.

טוב, הבנתי את תשובתך. אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת לפני שאנחנו מסכמים ויוצאים לסיור. דוד אזולאי, בבקשה.

אל"ף, רציתי לשאול שאלה אינפורמטיבית, האם במסגרת כל הקרקעות שדיברנו עליהם פה יש גם קרקעות של אנשים פרטיים.

לא.

מה שאני מציע, גברתי יושבת הראש, הרי אנחנו לא נצא מזה, פשוט פה גורמים שונים, אם זה המשרד להגנת הסביבה, עיריית חיפה, ויש פה המון אינטרסים. מה שאני מציע לך, שאנחנו נקבל היום החלטה לפנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה שאומר להקים ועדה בין משרדית שהיא תחבר בין כולם והיא אמורה להביא הצעת מחליטים לממשלה, אחרת, אני אומר לך, עוד שנתיים נבקר פה ואנחנו נגיע לאותה תוצאה. עם כל הכבוד, יש פה רצון של כולם לעשות מעשה, בזה אין ספק, אם זה הרשויות- - -

הבעיה שאנחנו מביאים החלטת ממשלה על החלטת ממשלה. זאת אומרת החלטות ממשלה לא מיושמות, יש החלטת ממשלה וזה לא ממומש. צריך ליישם אותה.

הוויכוח הוא פה בין משרדי הממשלה- - -

לא, אין ויכוח, יש כאן מינהל שצריך לעשות סדר. כל החלטה כואבת לצד אחד, המינהל צריך היה לקחת את כל הגורמים הרלוונטיים ולעשות מזה איזה שהיא תכנית אחת, חלק תתפשר עם רשות הקישון, וחלק יתפשר עם חנ"י ויגיעו להחלטה. מה, נקים עוד ועדה על עוד ועדה?

זו לא ועדה, ועדה בין משרדית היא ועדה ביצועית.

אני רשמתי לי את זה, יכול להיות שזו גם יכולה להיות אחת מההמלצות שלנו.

דוד צור, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לומר שאני מאוד מתרשם ממה שראינו כאן בעבודה על הנחל הזה. כמי שקפץ אליו פעם או פעמיים בחייו ויצאתי ממנו בסדר, אז אני חייב להגיד שזה מרשים.

יש כאן סוגיה שאמר פה בצדק סמנכ"ל חנ"י, יש פה המון סוגיות מסובכות. אני מכיר קצת את הסיפור, עבודה גדולה מאוד דווקא בהיבטים של הביטחון. יש אמנם פרצה ביטחונית, שגם לזה יצטרכו לתת בעתיד את הדעה כי בסוף זה, בלי להכניס לאף אחד רעיונות, עורף פרוץ אל תוך מקומות מאוד רגישים בתוך הנמל. טוב שהגיעו להבנות, כי החלופה הזאת של השדה של הטכני היא מצוינת, לדעתי, והיא צריכה להספיק. בניגוד לדוד אני לא חושב שצריך להקים פה ועדה בין משרדית, אני חושב שצריך לעשות דחוף פגישה עם ממ"י ומשרד הפנים ולשאול איפה זה עומד ולראות שזה באמת קורה. אני מציע לך לזמן אותם לדיון כזה זריז שבו נראה, יכול להיות שזה בצנרת ואנחנו רק צריכים דחיפה קלה, ויכול להיות שלא. אני חושב שעיריית חיפה צריכה לקחת את המושכות במובן הזה, היטלים וכן הלאה זה רק יעמיס, לדעתי, אני לא מייצג את חנ"י, אבל חנ"י עשו פה ויתורים גדולים מאוד בתפיסה של נמלים- - -

גם העירייה, אבל זה לא המקום- - -

יכול להיות, אבל צריך לראות שזה- - -

אבל תצרפו אותנו לדיון הזה.

איזה דיון?

שהוא מציע.

בוודאי, השאלה אם אתם פה מעכבים את העניין או לא, ולפי מה שזה נראה אתם לא כרגע מעכבים את הסוגיה, הסוגיה עכשיו מעוכבת בין משרד התחבורה לבין מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון.

אבל בהיטלי השבחה וכדומה- - -

אוקי, דוד. הסמנכ"ל ולאחר מכן תמר זנדברג, בבקשה.

אני ניהלתי את המשא ומתן בין רשות הנחל לבין חנ"י לפני שנתיים יחד עם הנהלת חנ"י והגענו להסכמות. הבעיה היא באמת מה מקבלת חנ"י בתמורה, ושרון צודקת כשהיא אמרה שהיא בת ערובה. פה אני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת אזולאי, שצריך שני טאקטים. דבר ראשון, לקיים את המפגש בין כל בעלי הדבר, משרד הפנים, אבל זה לא רק משרד הפנים, זה בעיקר ממ"י ואחרים, גם משרד הביטחון כמי שנוגע בעניין הזה. במידה שלא רואים איזה שהוא מתווה שיש לו סיכוי להצלחה בפרק זמן קצר, חודשים ולא שנים, כי אז המהלך שהוצע על ידי חבר הכנסת אזולאי, אני חושב שיהיה לו מקום, אבל הייתי עושה טאקט אחד לפני זה.

תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

תודה. קודם כל תודה רבה גם על הכינוס ועל הסיור ומדהים לראות את הנמל מהצד הזה ואת הנחל, ובדרך כלל אנחנו רגילים מהכביש, וגם על המצגת ועל הדברים. אני חושבת שדבר ראשון קודם כל צריך להיאמר הנושא הסביבתי, לפני שאנחנו מגיעים לעניין התכנוני והבירוקראטי, זה לא המקום הראשון שיש בעיות בין משרדי ממשלה וועדות בין משרדיות וכו', אבל קודם כל אני חושבת שהוועדה צריכה לקבל דיווח, וזו גם ההצעה שלי לנושא התכנוני, שהוועדה תעקוב אחרי השיקום של הנחל עצמו ועד כמה הקרקע משתקמת, המגוון חוזר- - -

המים.

כי הציבור, את יודעת, שיוכל להמשיך לבוא וליהנות זה לא רק אם המקום יהיה ציבורי ויוגדר כשטח פתוח וכו', אלא זה גם אמון הציבור ושהוא מגובה על ידי הארגונים וכל מי שרלוונטי בסביבה. אז אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב וזה בעצם הנושא המרכזי פה. לעניין הבעלות וכו', מה שאני מציעה זה שהוועדה עצמה, אני חושבת שקיימת החלטת ממשלה ולא כדאי להקים עוד ועוד ועדות, אלא שהוועדה, כמו בנושאים אחרים שהוועדה כבר לקחה על עצמה, שאנחנו בעצם נהיה הגורם שמקבל דיווח תקופתי ונשמע את כל הגורמים והמון פעמים זה בלבד יכול להוות שולחן מפגש ודברים יכולים להיפתר ולהתקדם.

מאה אחוז.

חבר הכנסת עמאר, בבקשה, לאחר מכן נציגת משרד הפנים וחברת הכנסת רינה.

אני קודם כל רוצה להודות ליושבת ראש הוועדה שהביאה אותנו לכאן, למקום הזה, ועל הסקירה שקיבלנו אני באמת רוצה להודות לך. אני חושב שלא קיבלנו מבחינת הזיהום של הנחל מתי אנחנו נקבל תשובה סופית, מתי אין לנו יותר זיהום בנחל ומבחינת הזרימה של המפעלים מהסביבה, כמה מזרימים עד עכשיו, מי אחראי על כל הנושא של בדיקת ההזרמה של המפעלים ואיפה אנחנו עומדים בנושא הזה. אני חושב שהתמקדנו בפארק וכמו תמיד מה שאני רואה בכל ועדה שאנחנו דנים, בכל הדברים, הבירוקרטיה כאן משחקת. ראש הממשלה מגיע, מניח אבן פינה לפני שנתיים ואנחנו מדברים על להקים ועדה עכשיו. אני לא מצליח לקלוט למה צריך להקים ועדה. צריך לקחת כל מי שאחראי, את כל המשרדים, מינהל מקרקעי ישראל, מנהל נחל קישון, הנמלים, להושיב את כולם ביחד ולהגיד להם 'בואו נפתור את הבעיה'. לא צריך ועדות, לא צריך להקים שום דבר, יש החלטות, יש אבן פינה של ראש הממשלה שאומר שגם יש תקציב לנושא הזה או שיבנו תקציב לנושא הזה וצריך להתחיל להתקדם. אלה נושאים שלא צריך- - - אם נקים ועדה אני אומר לכם שנשב, לא בעוד שנתיים, בעוד חמש שנים כאן ונדבר על אותם דברים. לכן צריך להתחיל ואני חושב שכוועדת פנים אנחנו יכולים לקחת את הנושא בידיים ואנחנו נקיים את התיאומים האלה, אצלנו בתוך הוועדה.

קודם כל לעניין הזיהום, המפעילים מזרימים תחת היתר של ועדה בין משרדית למתן היתרים להזרמה לים, ועדת ים וחופים אצלנו מנהלים אותם. למעשה הם עומדים בדרישות להזרמה לנחלים לפי תקנים מחמירים מאוד, יש לנו עוד מפעל אחד, חיפה כימיקלים, אנחנו גם נבקר בחלק מהמפעלים- - -

זה אומר שאפשר היום לצלול בנחל הקישון? מה, אתה רוצה שנצטרף לעוד קבוצה שמגישה בג"צ? חיל הים, דייגים וחברי כנסת.

האיכות של הנחל מוגדרת ותהיה מוגדרת גם בעתיד לשיט בלתי מוגבל לנחל ולמגע אקראי של אנשים עם הנחל, כרגע לא לצלילה ולא לשחייה בשלב הזה. אבל הנקודה הכי חמורה כרגע היא הנושא של קרקעית הקישון, כי גם גשם, גם סירות, כל דבר מרחיב את קרקעית הנחל, מזהם חזרה את כל הנחל ולכן חייבים לעשות ניקוי של קרקעית הנחל, זה הפרויקט המשמעותי ביותר- - -

ואיפה הניטור עומד?

למעשה אנחנו בשלב, יש פה גם את חיים, מנכ"ל רשות ניקוז, שלוקחים את הנחל שזורם עכשיו בתעלה- - -

זה אתם עושים בכוחות עצמם, אתם לא צריכים סיוע כרגע בעניין הזה.

לגבי הנושא של בעלות- - -

כמה אמור לקחת זמן הניקוי?

תוך שלוש שנים העסק יהיה נקי. חיים אולי יוסיף כמה מילים אחרי זה, אבל הנפתול למעשה כבר גמור ומה שצריך זה כרגע להוציא את הבוצה, הדרג'ר מגיע, כמו שנאמר, באוגוסט. חיים, אתה רוצה עוד מילה על זה?

כן, חיים, כדאי שתגיד כמה מילים.

אני רוצה לגבי הוועדה, אני חושב שלא צריך להקים ועדה נוספת, המינהל צריך לתכלל, יש פה סוגיה של בעלות, הסוגיה של הבעלות לא צריכה לעצור את הגשת התכנית. לדעתי אפשר להגיש את התכנית ביחד, רשות הנחל יחד עם חיים, להגיש עד עכשיו תכנית כדי שלוועדות יהיה במה לדון. כל הנושא של הבעלות יהיה אפשר להמשיך, אבל כרגע יש תכנית, צריך להגיש אותה לוועדה, שתתחיל להתגלגל במוסדות התכנון.

מאה אחוז.

חיים, בבקשה.

חשוב שחברי הכנסת יידעו על הפרויקט שיצא לביצוע. יש פה דוגמה של פרויקט שבשיתוף פעולה, אנחנו בשיתוף פעולה גם עם רשות הנחל וגם עם גופים אחרים, יצא לביצוע לא מהחלטת הממשלה, כי הייתה החלטת ממשלה וזה התגלגל, אבל בתוך שלוש שנים מהיום שהעלינו את זה לשר ארדן אנחנו בעצם נמצאים בביצוע. שחברי הכנסת יידעו ואם תהיו בשיט ויראו לכם את הפרויקט כאן, תדעו שכבר 50 מיליון שקל בוצע. התשתית של אותו שטח, אותם 250 דונם, היא תהיה הפארק העתידי ובטח רשות הנחל גם על זה עושה תכנונים, איך לעשות את האזור הזה לפארק.

מה קורה בפרויקט הזה מבחינת ביצוע? וזו השאלה שמירי הפנתה. אנחנו מבצעים נפתול, הטיית הקישון בקטע שעל יד בתי הזיקוק ובקטע הזה, לאורך קילומטר וחצי, כל השטח שהוא כלוא בין הקישון הקיים לבין הקישון החדש בנפתול, אתם רואים פה בתמונה, על רקע בתי הזיקוק, כבר התחלנו לחפור את הקטע הזה, בשטח הזה אנחנו נוציא את כל 500,000 קוב שנמצאים בקרקעית הנחל, לאורך 7 קילומטרים, באמצעות מחפר שנקרא דרג'ר, מחפר ימי, הוא ישאב את הקרקעית מתוך הנחל, יביא את זה למקום הטיפול, במקום הטיפול אנחנו נעשה תהליך של טיפול ביולוגי, נפריד את המים מהחומר הבוצי, מאותה בוצה, נטפל במים, נחזיר לנחל, ובחומר הקשה אנחנו נעשה טיפול ביולוגי וזה יהיה בעצם הבסיס בטיפול בקרקעית הזאת של הפארק העתידי. יהיו שם גבעות שיישארו לאורך זמן. זה פרויקט סביבתי של 220 מיליון שקל שלמדנו אותו בחוץ לארץ, גם בארצות מערב אירופה ואמריקה וקנדה עושים פרויקטים כדוגמת הפרויקט הזה, לא לקחת את הקרקע המזוהמת ולזהם את באר שבע, אלא לשים את הקרקע במקום כאשר היא נקייה ולטפל בה.
מה שאני רוצה להגיד בהמשך לדברים שנשמעו פה, מירי, זה היה העניין המרכזי קודם, איך משתפים פעולה בין גורמים כדי להוציא את הדברים לפועל. כל הגורמים- - -

כשיש פיקוח הם יעשו את זה.

כל הגורמים השותפים פה, בין אם זה מפעלים שמממנים 120 מיליון שקל, בין משרדי ממשלה, לבין הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ובין מדינת ישראל שנתנה 30% ובין רשויות מקומיות, 220 מיליון שקל מאוגמים היום אצלנו על מנת לבצע את התהליך הזה וחשוב מאוד שתראו את זה בהמשך, אבל תדעו שהפרויקט הזה כבר נמצא בשלבי ביצוע.

מאה אחוז, תודה רבה.

רינה, קצר, לפני סיכום. אחר כך רק משרד הפנים, מפני שאת גם תעלי בסיכום, אז יהיה לך להגיד איזה משפט לפני סיום.

קצר מאוד. קודם כל תודה על המצגת ובאמת ראיתי עד כמה המקום הזה נהדר וחשוב לסביבה, שהיא גם ככה מזוהמת מאוד, וחייבים באמת לדאוג לכל הסביבה כולה ולא רק לנחל המסוים הזה. אם אנשים מטיילים חשוב שתהיה באמת סביבה נקייה כאן. זה אחת. שתיים, אני חושבת שאנחנו צריכים לבקש תכנית בזמן קצר על ביצוע דברים, תכנית מתואמת בין כל המשרדים, ולהגיש אותה ולראות איך מתקדמים בזמן הקצר ביותר, ובמיוחד שהבנתי שאין בעיה תקציבית.

לא, למימון תהיה בעיה תקציבית, אבל אנחנו נפתור אותה.

מאחר שאנחנו מצויים בגבולות מוסכמים כבר, אני מציעה לפנות שוב למינהל מקרקעי ישראל ולעיריית חיפה, הם שני אלה שיכולים להגיש תכנית על הקרקע ולא להמתין לחנ"י או למי שאין לו סמכות להגיש תכנית, כמו למשל- - -

יש לנו בחוק שמותר לנו להגיש, ליאת.

אוקי, תפתרו ביניהם את זה. מי אתה?

אני עופר, אני פעיל חברתי, אני רוצה להגיד שני דברים שצריך לשים על השולחן. האחד זה שהאינטרס של חנ"י הוא שעורף הנמל יהיה קרוב וזה לא מחויב המציאות, זאת אומרת עורף הנמל גם יכול להיות 10-15 קילומטרים מקו המים, זה דבר אחד. האינטרס הציבורי הוא די ברור, אבל חיפה, צריך לשים את זה על השולחן, היא עיר חוף בלי חוף, יש משהו כמו כמה אחוזים בודדים של חוף פתוח לציבור, רוב החוף הוא לטובת נמל, צבא ותעשייה והמעט שאפשר לעשות זה פארק הקישון. צריך לשים את זה, יש כאן נציגי משרדים ואין כאן נציגי הציבור.

אז הנה אתה, וגם אני נציגת ציבור, אם לא אכפת לך, ושים לב, אנחנו לא מאותה מפלגה אפילו. אתה יודע מה זה תמר זנדברג ומירי רגב? זה ממש לא אותה מפלגה.

אני באתי לכאן כמתנדב, אני לא עובד באף ארגון.

מאה אחוז. קודם כל תודה רבה לך שהתעקשת לדבר. אני רוצה לסכם. קודם כל אני חייבת להגיד, שרון, שאני מעודדת ממה ששמעתי פה, נחל הקישון של היום זה לא נחל הקישון של אז, נחל הקישון של היום הוא כבר נחל חי, הוא לא נחל מזוהם ואני שמחה ששמתם את שלושת הפרויקטים המרכזיים כדי להפוך את פארק מורד הקישון לפארק סביבתי נקי ירוק, כמו שאמרת, גם טיהור קרקעית הנחל, גם סוגיית תוספת מים איכותיים וגם הפסקת זיהום הנחל. אלה שלושת הפרויקטים בעצם העיקריים כדי להפוך את הנחל הזה לנחל סביבתי, לנחל שאנשים יוכלו לבוא ולשחות וליהנות מהפארק, ואנחנו כמובן נעשה על העניין הזה גם דיונים כדי לראות איך המשרד להגנת הסביבה ממשיך להתעסק עם הסוגיה הזאת, שעל פניו כרגע זה נראה בסדר גמור, באמת ממש מעודד ואת כל הסיוע שתצטרכו לקבל מהוועדה שלנו תקבלו.

דבר שני, מנהלת הוועדה, אני מבקשת להוציא מכתב בעותקים, גם לראש עיריית חיפה, גם לשר הפנים, לממ"י, לשר הביטחון, ראש הממשלה מן הסתם, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, משרד התחבורה, כל הגורמים שכאן שותפים, שאנחנו נערוך דיון בעוד שלושה שבועות ונא תיערכו, דיון בעוד שלושה שבועות עם הגורמים הרלוונטיים בהשתתפותו של מנכ"ל ראש הממשלה, שלא ישלחו לנו גורמים זוטרים לדיון, שיבואו אנשים שיכולים לתת לנו תשובות מה קרה בשנתיים האלה ומה הולך לקרות עכשיו כדי לקדם את פארק מורד הנחל. את כל הבעיות הבנות, בעיות לא מעניינות אותנו, זה כבר הבנו, שמענו, עכשיו אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מקדמים את העניין, איך חנ"י הולכת לקראת הסיכום של החלטת הממשלה, איך העירייה הולכת לקראת העניין הזה, איך כל אחד מהגורמים הולכים לעניין הזה. אני מבקשת ממינהל מקרקעי ישראל גם בעניין הזה לשלוח מכתב ממינהל מקרקעי ישראל ועיריית חיפה להגיש תכנית, כרגע כפי שהיא קיימת, לוועדת התכנון האזורית, על מנת שנתחיל לעבוד על התכנית, נתחיל לראות איפה הבעיות, הוועדה תתחיל להזמין מומחים, הוועדה תזמין נציגים, כדי שבאמת הנושא הזה יתחיל להתקדם. אני לא חושבת שצריכה להיות ועדה על ועדה, המשרד להגנת הסביבה הוא המשרד שאחראי על הנושא הזה- - -

זה גם מקדם את השר.

נו, מה נראה לך?

את לא הזכרת אותו.

אני רוצה לסכם איתו, אבל אתה חייב להפריע לי בסיכום. אני מבקשת, אל"ף, לברך את השר לאיכות הסביבה, גם את הקודם, את גלעד ארדן, וגם את עמיר פרץ, שדיבר איתי לפני קיום הדיון הזה על החשיבות שהוא רואה בשיקום מורד נחל הקישון. הוא גם אמר שהוא רואה את עצמו מתכלל של כל העניין הזה, אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים לעזור לו, ולכן אני מבקשת פה שגם עיריית חיפה, המהנדס כאן, תתנו גז בעניין הזה לוועדת התכנון האזורית, אנחנו גם נדבר עם ממ"י, אני אדבר עם שוקי עמרני אישית בעניין הזה עוד היום, אני אדבר גם עם גדעון סער, מחר הוא אצלנו, בנושא אחר אמנם, אבל אני אזכיר את הנושא הזה ונראה איך אנחנו מקדמים את הסוגיה הזאת. בעוד שלושה שבועות דיון של הנציגים בכנסת כדי לראות איפה זה מתקדם.

תודה רבה לכם, שיהיה יום טוב.

<(הישיבה נפסקה בשעה 12:15 ונתחדשה בשעה 13:15)
(עד כאן קטע הפרוטוקול לפרסום)>