PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
21/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 13>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ב בסיון התשע"ג (21 במאי 2013), שעה 9:30

<הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - גיל), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

אורי מקלב

עדי קול
רות קלדרון

>
סימה חדד - מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

מיכל חורין - עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

ברוך משולם - עוזר ראשי מח' משפטית ברשות המיסים, משרד האוצר

יעקב פרידברג - עו"ד, משרד המשפטים

גיל ארז - מנהל בפועל אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

שמעון כרמיאל - חבר מועצה, ארגוני הורים

נעמי ריפתין - יו"ר המזכירות הפדגוגית, הסתדרות המורים

עינב גוטרמן - מייסדת כולנו משפחה

מירב ישראלי
עידו בן-יצחק

יהודית גידלי

הדס צנוירט
<הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - גיל), התשע"ג-2013>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. חברת הכנסת עדי קול תציג בעוד זמן קצר את הצעת החוק. זו הצעת החוק הראשונה שמגיעה לשולחן הוועדה בהרכב הנוכחי, אז קודם כל ברכות. אני מקווה שנצליח בחוק המסורבל, הארוך - לעבור עליו בזריזות. עדי, בבקשה.

טכנית, החוק מאוד פשוט – מבקש לשנות את התאריך לפיו נקבע גיל ילד במערכת החינוך מא' בטבת ל-31 בדצמבר. א' בטבת השנה יוצא 7 בדצמבר, אבל כל שנה זה מתחלף. זה אומר שאין ודאות. רוב ההורים בישראל לא חיים לפי לוח השנה העברי, וצריכים לברר או לקבל ידיעה ממשרד החינוך. אני מבינה גם שמשרד החינוך צריך לפרסם כל שנה, מתי תאריך הרישום. זה יוצר סרבול ובירוקרטיה מיותרת, ויוצא ילד שבשנה אחת נולד ב-12 בדצמבר ונחשב בן 3, ויכול להיכנס למערכת החינוך, וילד בשנה קודמת נולד באותו יום, ולא ייחשב ככזה. רוב התאריכים שעל-פיהם המערכות האחרות עובדות – בהצעת החוק מצוין, רשויות המס, עובדות לפי שנה לועזית. אנחנו רוצים לעשות התאמה בין לוח השנה הלועזי, שעל-פיו עובדים במקומות האחרים.

אני רוצה להגיד לאורי, כי אני כבר צופה את הנאום שלך – אין לי שום כוונה למחוק תרבות וזהות יהודית בשינוי הזה. גם כשהתחלתי להתעסק בחוק הזה, ומאז שהוא עבר ועדת שרים, קיבלתי אלפי פניות מילדי דצמבר, וההורים אמרו: אנחנו שנים מכירים את בעיית ילדי דצמבר – שלא יודעים אם יעלו או לא יעלו. השנה אני חושבת שהרישום לבתי הספר התחיל, וקיבלתי הרבה מכתבים – האם זה יספיק כבר השנה לילדים שנולדו בב' בטבת, ולא יכולים להירשם השנה למערכת החינוך. גם חברי דצמבר אמרו לי: אנחנו ילדי סוף דצמבר, ולא יכולנו לעלות כיתה עם שאר חברינו לשכבה. נוצר מצב שילדים מרגישים שהם בני 3, חגגו 3 בבית הספר ובבית, ועדיין לא יכלו לעלות יחד עם שכבתם. אני חושבת שזה תיקון קטן מאוד, שיפתור הרבה כאב ראש לאנשים, ויעשה בעיקר סנכרון בין מערכות אחרות. כזכור, אנחנו גם מתחילים את שנת הלימודים ב-27 באוגוסט, ולא לפי התאריך העברי.

מישהו יודע מה התאריך העברי היום, בלי להסתכל?

ניסיתי לבדוק היסטורית, מה זה א' בטבת? לא הצלחתי למצוא, אם יש משמעות היסטורית ליום הזה. אשמח אם תמצא.

לשמות החודשים אין שום משמעות. אלה שעלו לבבל הם שקבעו את השמות האלה בתורה, בהלכה. אין שום משמעות. זה כל פעם מסמל משהו.

אז אנחנו לא פוגעים בזהות היהודית אלא אולי בתרבות הגלותית.

זו לא המסקנה.

המטרה היא להעביר את א' בטבת ל-31 בדצמבר, ולהפוך גם ודאות, גם עקביות ואחידות בין מערכות החוקים, וגם להציל את ילדי סוף דצמבר. תודה.

תודה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. יש ביטוי בארמית בגמרא: מר כדאתרא ומר כדאתרא ולא פליגי. הפירוש - כל אחד – האיש ההוא בא מהמקום שלו, האיש ההוא בא מהמקום שלו, ואין מחלוקת ביניהם. נכון שאם לא כולם יודעים את התאריך העברי, ושואלים, אני ילד דצמבר, אני לא ילד דצמבר, והוא לא יודע את התאריך היהודי שלו, אין לנו מחלוקת בחלק הזה, מאיפה מגיע לשנות את החוק. אבל אנחנו רוצים ללכת אחורה. יש יושב-ראש ועדה, שהוא כבר קדנציה שנייה - חבר הכנסת חיים כץ. אני מאוד מרוצה, שבכל ישיבה שהוא פותח, תמיד הוא מציין את התאריך העברי ואז את הלועזי. דווקא בכנסת התאריך העברי מוזכר ומצוין על מסמכים.

גם כאן, בדף סדר-היום, זה מצוין.

כן, במסמכים הרשמיים. גם יושב-ראש הכנסת שפותח ישיבת מליאה, פותח בתאריך העברי.

זה לא משהו הלכתי. פה אין משהו הלכתי אלא רק משהו סמלי ותרבותי שלנו. הרש"י הראשון, כשהתורה מתחילה, אומר שהתורה היתה צריכה להתחיל במצווה הראשונה שיש לבני ישראל, שזה החודש הזה לכם. זו המצווה הראשונה שיש לעם היהודי שקיבלנו, עוד לפני מתן התורה – קידוש החודש – לקבוע את התאריכים. הוא אומר שלא פתחו כך כי כוח מעשיו הגיד לעמו – בראשית ברא – להראות מה גבורתו של הקב"ה, איך כל הבריאה התחילה, איך הוא ברא את העולם הזה. אבל בעצם התורה היתה צריכה להתחיל במצווה הראשונה של החודש הזה לכם.
אנחנו צריכים להתגאות בזה. אנחנו האומה היחידה שמשתמשת בלוח העברי. אין עוד אומה בעולם שמשתמשים בלוח העברי. ולמה הלוח העברי שונה מהלוחות האחרים – כל האחרים נקבעים לפי סדר החמה, והחמה היא קבועה במהלך שלה, מה שאין כן הלבנה - שהיא חודש חסר וחודש מלא. אבל מכיוון שאנחנו מצויים על החגים, והחגים של העם היהודי נקבעים לפי עונות השנה של ארץ ישראל.

שהן שתיים. אין לנו ארבע עונות; ארבע עונות זה עניין אירופאי. סתיו הוא עונת הגשם, והאביב שייך לעניין התבואה. יש לנו שתי עונות בארץ ישראל – קיץ וחורף.

תמיד פסח ייצא באביב. למשל, הרמדאן יכול לצאת פעם בחורף ופעם בקיץ. הוא מטייל לו, כי הוא לפי החמה. אמנם ברמדאן יש משהו שקשור למולד, כי תחילת החודש וסופו נקבע לפי מולד הלבנה, ומסתיים כשנגמרת הלבנה, דהיינו אם היום הם לא יודעים את התאריך שהרמדאן מתחיל, כי צריך לקדש את החודש, אני יכול לומר להם, וכך עשיתי כשהייתי בעיריית ירושלים - היה אחד שאחראי על המגזר הערבי, וגם בחגים האלה. אמרתי לו: זה יהיה בתאריך הזה והזה. שאל אותי איך אני יודע, ועניתי: חכמים כבר קבעו לוחות העיבור, שזה נושא האסטרונומיה כדי לקבוע מולד ועיבור החודש. יודעים על הדקה ועל השנייה ועל חלקי השנייה, מתי יהיה מולד הלבנה בעוד 89 שנה – באיזה יום זה יהיה, באיזו שעה, באיזו דקה. כך זה בנוי. אבל זה לא שיעור באסטרונומיה. לכן הלוח העברי רק לנו כאומה יהודית, כי אנחנו תלויים בלוח העברי ולא בלוחות אחרים. אנחנו משתמשים בנוסף בלוח הלועזי, כי אנחנו חיים בתוך העולם.
בנושא של רישום לגן הילדים – אני לא יודע מה המקור. היה חכם או פקיד שקבע את א' בטבת כתאריך הקובע, לטוב ולמוטב. כולנו יודעים שיש ילדים שמרוויחים מזה או מפסידים מזה, תאריך שרירותי, שאין לו דבר לגבי המהות של רישום לגני ילדים. הצעת החוק הזאת, יכול להיות שאולי היא קצת עושה משהו ועושה סדר לאנשים שלא יודעים, אבל התאריך היהודי – גם פקודת מס הכנסה, אני לא חושב שנקודת הזיכוי לא מתחילה ולא נגמרת בגיל 3, אבל נשאיר את דברי ההסבר. את אומרת בהצעת החוק הזאת: נלך לפי מה שאנשים מכירים. אני לא חושב שזה שווה. להוריד אחד מהסמלים, כל משפחה מקבלת אגרת הביתה: תאריך המולד הוא א' בטבת, הוא תאריך קובע, ואולי זה גורם לכך, שניגשים ללוח השנה, שקיים, אני מקווה, בכל בית, ואם לא, יש בכל טלפון, ואם לא, יש בכל אינטרנט, ורואה מתי א' בטבת יוצא - באיזה תאריך זה יוצא בדצמבר – זה משאיר אותנו במסורת שלנו, בסמלים שלנו. אנחנו עכשיו משילים עוד נדבך, שלא בכוונה, אבל בצורה עקיפה, מפגש שלנו בתוך התאריכים העבריים. הדבר הזה, אני רואה לנגד עיניי, שהאיגרת לרישום שמקבלים אותה, ההתרגשות שיש לכל הורה, שחוויתי את זה עם ילדיי והיום עם נכדיי – הנה, הילד שלנו גדול, קיבל דף מהעירייה, א' טבת – צריך לראות מתי זה יוצא. החודש העברי מיוחד ומייחד אותנו. אני לא חושב שנכון להשיל את זה. אני יודע מה זה לבטל הצעת חוק – זה קשה, אדם שיצר אותו, וזה גם החוק הראשון שבוועדה. אפשר לצרף את הדברים, למצוא נוסחה שתשאיר, אבל תשאיר גם את התאריך העברי בתהליך הזה של רישום לגנים ולבתי ספר. תודה.

תודה. בבקשה.

בוקר טוב. יום ההולדת שלי הוא ט"ו תשרי, נולדתי בערב סוכות. אני מאוד אוהבת את הלוח העברי. הוא מאוד חשוב לי, יפה בעיניי מאוד, וכדי להבין את המשנה, צריך לדעת את הלוח העברי. עם זאת, אני חושבת שהצעת החוק הזאת היא דבר פרקטי לאנשים ישראליים – אגב, לא רק יהודים; לא רק יהודים הולכים לגני ילדים אלא גם ערבים וגם נוצרים.

אני רוצה להציע שלא נעשה אידיאולוגיה מפקידות. פה, לדעתי, את צודקת, וינואר צריך להיות הזמן החותך לילדים. אני רוצה להציע עם זה, ויכול להיות שזאת הצעת פשרה, שבגני הילדים, כמו בבתי הספר, כשלמדתי, כל בוקר יגידו: היום יום שלישי, י"ב סיוון התשע"ג. היינו כותבים את זה כל יום על הלוח, והתורנים היו צריכים לדעת את התאריך. זה גורם לאהבה ולהרגשה של להיות בתוך זה – לדעת איפה נמצאים בספירת העומר, לדעת שסוכות זה תשרי. זה הרבה יותר יפה בעיניי. אני חושבת שהמהלך שלך, חבר הכנסת, בא מדאגה שהציבור הולך ומתרחק מהשפה היהודית, והמהלך שלי בא מההרגשה שהציבור הישראלי הולך ומתקרב אל האוצר הזה של התרבות היהודית. כך אני מרגישה. כלומר במקום להכריח בצורה פקידותית, בוא נוסיף בצורה חינוכית, שנגיד: זה יהיה התאריך הקובע, ואנחנו מבקשים מכל הגננות, כי הגננות כן יודעות - ינחילו לילדים את הלוח העברי כל יום בגן. ביום ששי מקבלים סוכריה, כשנותנים חצי לירה לקרן הקיימת – אני לא יודעת אם זה עוד קיים.

אם זה חלק מהחוק, עשית משהו, אבל זה לא מציאותי הרי. אנחנו נשיל מעצמנו את התאריך העברי. אני לא עושה מזה עניין. אמרתי מראש שזה לא מחלוקת. כל אחד בא מהמקום שלו.

הסיבה היחידה שאני יודעת באיזו שנה עברית אנחנו, זה כי מערכת החינוך והאקדמיה עדיין הולכת לפי השנה העברית, וכל שנה הקורס שלי כך נפתח. אני חושבת שמערכת החינוך מאוד שומרת על התאריכים האלה. אני חושבת שפה זה תיקון פרקטי.

תודה. חבר הכנסת אוחיון.

אני יכול לשתף אתכם בהתלבטויות שלי בעניין הזה. זה נכון, אני מרגיש את הצד הפרקטי שעדי רוצה להוביל, וגם לי יש נכדה שנולדה בדצמבר.

פרקטית זה לא משנה.

אולי במסגרת הייעוץ המשפטי שהיה לפחות החודש, יש איזושהי חפיפה של החודש?

חייב להיות תאריך.

אני ודאי תומך בצד הפרקטי, לא הייתי רוצה לדפוק לגמרי את הראש בקיר. אני תומך גם בצד של רות – אם אנחנו רוצים להנחיל את המורשת ואת לוח השנה העברי, אנחנו צריכים גם ללוות את זה, והשיח הזה שמתקיים, אני מאמין שבסופו של דבר הוא גם יוליד את הדברים. בין לכתוב על הלוח לבין לכתוב את זה בתעודת זהות, המרחק גדול. אין טוב מהעניין המעשי. אבל לחיות עם הצד הפרקטי – אני נוטה לתמוך בהצעה של עדי.

כהצעת פשרה, יכול להיות שנחליט על חג? אולי חנוכה?

לא.

אדוני היושב-ראש, אם היום הראשון של חנוכה הוא שיקבע, זה יכול להיות פתרון. זה אפילו מעצים את חגי ישראל – לא רק הלוח העברי.

עמדת משרד החינוך, בבקשה.

בוקר טוב. כפי שנאמר, בגלל שהתאריך העברי הוא קבוע, אבל התאריך הלועזי משתנה כל שנה, אנחנו מפרסמים כל שנה את מועדי התאריכים שבהם נולדו זכאי הלימוד חינם. יש בתיקון הזה כדי לשמור על אחידות, יעילות של המערכת. מדובר בילידים בפער של שלושה שבועות.

בשנה הבאה זה ששה ימים.

כל שנה זה משתנה, ולכן אנחנו מחויבים לפרסם את זה מחדש כל שנה.

מה עמדתכם לגבי תחולת החוק? זה יכול לתפוס לשנת הלימודים הקרובה?

מועדי הרישום קבועים לא' בשבט עד כ"א בשבט, וזה מאחורינו.

תודה. עינב גוטרמן, קבוצת כולנו משפחה אחת, בבקשה.

אנחנו כאן בשם ארגון הארצי ובשם ההורים בכלל, שרוצים לברך על התיאום הזה שנועד להקל כלכלית על ההורים.

רק שחשוב לציין – ופה אנחנו מביאים את נקודת המבט של ההורים – הקדמת הגיל היא מבורכת, שתתחיל אפילו מגיל שלושה חודשים – אנחנו נשמח. העניין הוא שצריך לתת את הדעת לתנאים שנוצרים, כי המשמעות של הדברים האלה היא שיותר ויותר ילדים בגילאים יותר ויותר נמוכים נכנסים למסגרות שאינן מותאמות לגילאים האלה. אם מדברים על דצמבר, נכנסים ילדים בני שנתיים ו-9 חודשים, אפילו גיל 3, למבנים שהם- - -

זה קורה עכשיו; זה לא קשור לחוק. החוק רק הוסיף ששה ימים.

נכון, אבל צריך להבין את ההשלכות.

לא של החוק הזה; של מערכת החינוך.

לא הבנתי את ההשלכות הכלכליות.

רק תאמרי שזה לא הנושא של החוק הזה. זו בעיה של מערכת החינוך בכלל, שאני אתך.

נכון, ועדת החינוך צריכה לתת את הדעת לתנאים, ליחס שבין הצוות – יש 35 ילדים על גננת וסייעת בגילאי 3.

אגב, משרד החינוך עדכן אותנו שהם הולכים לתקנן עוד סייעת. זה יהיה, כנראה, בן או בת שירות לאומי.

גם זה – צריך לתת את הדעת להכשרת הסייעת, לכך שאין פינות החתלה, אין פינות מנוחה. ילדים בני 3 ו-4 אוכלים ב-14:30 בצהריים. אם לא נגיד את זה, זה לא יגיע לדיון.

יגיע. אנחנו מודעים. סימה חדד, בבקשה.

ראשית, אני מברכת על השינוי. אנחנו מקבלים מדי שנה המון פניות. לפעמים הפער הוא של יום וארבעה ימים, ועד חודש. אני חושבת ש-31 בדצמבר ייצור סדר וסנכרון במערכת ובהירות להורים מהרגע שהילד נולד – מה מצפה להם, מתי הם יוכלו להשתלב בתוך המערכת.

לגבי הדיון סביב הלוח העברי, שהתעורר פה, ברוב הגנים זה נעשה. יחד עם זאת, זאת לא רק עבודה של הגננות והגנים. כדי להטמיע את הנושא, צריך לטפל בזה בכל מערכת החינוך. זה קיים אולי בגנים קצת יותר מאשר בכל מקום אחר. לגבי כל הנושאים האחרים, אני חושבת שזה שווה דיון.

למה את חושבת שעכשיו לא תהיה לך בעיה של חצי שעה ושעה? איך זה לא ימנע עכשיו את הבקשות? מה זה משנה, אם התאריך הקובע הוא א' טבת או 31 בדצמבר?

התאריך הקובע הוא תאריך מאוד ברור להורים כבר מרגע לידת הילד. בכל שנה, כשמתפרסמים התאריכים האלה, וכבר השנה יש הורים- - -

אין ספק שזה שינוי טכני. יעקב פרידברג, בבקשה.

אני רוצה לפתוח ולומר שאני מאוד שמח שבאתי הבוקר, כי השכלתי מאוד. מהבחינה הזאת, ועדת החינוך עשתה את מלאכתה.

דברי ההסבר שהושמו בפנינו בחוק הזה מעריכים בזה שיש פה גם משמעויות בהיבט של מיסוי. בבדיקה שערכנו התגלה שפקודת מס הכנסה מטפלת בהיבטים הללו שעולים פה, לכן דברי ההסבר בנושא הזה לא נצרכים. חשוב לדיין בדברים ולומר, שהסיבה העיקרית פה היא סיבה מינהלית.

היתה פנייה של הורה, וגם אנחנו בדקנו.

זה חלק מהטעות של האנשים, שחושבים שזה משפיע עליהם.

נקודה נוספת – מבחינתי כמשרד המשפטים, ודאי נחוץ שהחקיקה תהיה קוהרנטית וכמה שיותר ברורה להורים – זה מה שאנחנו מחפשים בדיוק. לכן אני אומר משהו, ומראש אני מסתייג ממנו, כי בעיניי בעיניי, הוא לא יוצר בהירות, אבל היות שחבר הכנסת ביקש – נדמה לי שאם מאוד רוצים להשאיר כאן את התאריך העברי, ובכל זאת לפתור את הדילמה והקושי שעולים – שוב, זה ייצור סרבול מיותר, אבל הוא פותר את הבעיה: אפשר לומר – א' בטבת או 31 בדצמבר - המוקדם מביניהם. זה יפתור את הבעיה.

הצדקת את מה שאנחנו חושבים על המשפטנים...

בבקשה.

אנחנו מאמצים את ההצעה. היא פותרת בעיות. נשמח אם ילדים ייכנסו לגן רק מגיל 3 ולא בגיל שנתיים ו-9 חודשים, כי היום נכנסים הרבה ילדים לא גמולים וכו', אבל זה לא שייך לנושא. אנחנו מקבלים את החוק.

תודה. בבקשה.

גם אנחנו חושבים שהאחידות היא במקום, שיהיה תאריך מוסכם. התחולה לא יכולה להתחיל השנה, כי הרישום נגמר.

תודה. בבקשה.

אני חושב שתאריך התחולה של החוק – צריך לקחת בחשבון שזה מהלך ממעונות עד גני ילדים. לדעתי, זה צריך לקחת שלוש שנים. יש גם כאלה שנרשמים לבתי ספר – לאו דווקא ישירות לבתי הספר; במגזר הערבי זה קיים יותר. לעבור כך מתאריך אחד לשני, צריך הרבה חשיבה כדי שלא יגרום לבעיות רישום וזכאות. יהיו אנשים שייפלו בזכאויות שלהם, נניח, בין המעונות לגני ילדים, כי זה לא ייתן את המענה. צריך לעשות את זה ודאי לא בשנה אחת.

זה יגיע הנה שוב. אנחנו נסמן את השנה הבאה. אני מבקש ממשרד החינוך – זה הרי הולך לקריאה ראשונה ויחזור לוועדה.

תשע"ה.

אדוני, אפשר לסיים בדבר תורה?

ודאי.

ראיתי שאנשים רוצים. כפי שאמרתי, המצווה הראשונה היתה בגלל קורבן פסח, יציאת מצרים, לכן היה חשוב התאריך. היה צריך לקבוע את התאריך של חודש ניסן מכאן ואילך, אבל זה לא רק תאריך אלא זה מסמל את העם היהודי. זה שאנחנו צמודים ללוח העברי, ללבנה, שיש בה התחדשות – היא כל חודש יורדת ומתחדשת – זה בעצם העם היהודי, זה מאפיין את העם היהודי. על אף המכות שהוא קיבל, על אף שהרבה פעמים היה נראה שהוא בירידה, מתמעט והולך - הוא תמיד מתחדש ומתמלא חזרה. זה אחד הסמלים של העם היהודי – חידוש החודש.
אני מבין שיש רוב להצעת החוק, אבל בכל אופן, שנזכה שלא נוריד מזה שאנחנו נחזור ונתחדש.

תודה רבה.

אני רוצה להצטרף ולומר שצריך להפריד פה בין שני דברים – קודם כל, הלוח העברי, ונאה דרשתם, חברי הכנסת מקלב ואוחיון וגם אתם – הלוח העברי הוא לא סתם לוח; יש לו משמעויות הרבה מעבר. אני יודע מהמקומות שבהם אני ביקרתי, גם בבתי הספר, בעיקר ביסודיים וגם בגני הילדים, רוב הגננות והמורות מקפידות על הלוח העברי, ואני חושב שזה דבר נכון וטוב, כי יש הרבה בורות בנוער שלו לא רק בלוח אלא במשמעויות של הלוח. כל התורה שבעל-פה, שקשורה בחגים היהודיים, בהקשרים ביניהם. זה עולם קסום ומלא כשלעצמו. אבל כאן אנחנו נדרשים, ולא במקרה כל מי שעוסק במלאכה, מברך על התיקון הזה - עוסקים בבעיה מינהלית, בירוקרטית. אנחנו יודעים שהבירוקרטיה מספיק מורכבת, וצריך שהיא תהיה שפה אחידה, פשוטה, שלא מחייבת יותר מדי הסברים. אין פה בעיה של ימים לכאן או לכאן אלא יש פה רק עניין אדמיניסטרטיבי, טכני, שמפשט את התהליכים. כל השנה שלנו בנויה על מועדים לועזיים שהם שפה בין-לאומית. המילה "לועזי" ביהדות היא מילה שאנחנו מתקוממים נגדו, אבל הלוח הבין-לאומי והשפה הבין-לאומית מייצרת גם את השנה וגם תחילת שנת הלימודים וגם סיום שנת הלימודים – כולם קשורים ישירות ללוח השנה הבין-לאומי.
אתה רוצה שנרשום את ההסתייגות שלך, חבר הכנסת מקלב?

שיירשם שהתנגדתי. כממלא מקום של יעקב אשר אני מתנגד.

אני צריכה התייחסות לעלות התקציבית של הצעת החוק. בשנה הקרובה יש הילדים שמקבלים לימוד חינם, שלא היו אמורים. זה רק השנה הזאת, ואחר כך זה מתיישר, אז אני צריכה לציין בדברי ההסבר את העלות התקציבית.

אני מרשות המסים, אבל נעביר את הבקשה לאגף התקציבים.

אצטרך לקבל מהם את זה.

הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – גיל).

תיקון סעיף 11. בחוק לימוד חובה, בסעיף 11, במקום "א' בטבת" יבוא "31 בדצמבר".

תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשע"ה.

בקריאה השנייה-שלישית נבדוק אם מספיק לומר את זה כך, או בגלל שהמועד של הרישום הוא מוקדם לתחילת שנת הלימודים, נצטרך אולי להקדים את התחילה.

אני מציע לבדוק, אם לא צריך תיקון עקיף בחוק המעונות.

משרד החינוך לקראת הקריאה השנייה והשלישית יאיר את תשומת לבנו, האם התאריך מאפשר לכל המערכות האחרות להשתלב.

וגם רציתי להזמין לישיבה הבאה את התמ"ת - לא בהקשר של המעונות אלא בהקשר של החניכות, עבודת נוער. יש כמה הקשרים, שצריך לראות אם יש לזה השפעה.

ברמה העקרונית, עניין התאריך העברי הוא עיקרון חשוב מאוד ביהדות, כי זה מסמל את ההתנהלות. הם לא למעלה, זה לא מנוהל מלמעלה בשמיים; זה ניתן בידי חכמים. הם קובעים, הם מקדשים את החודש, והם מנהלים את כל ענייננו במהלך. לא בשמיים היא. מדובר על כל בית דין.

אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? נמנעים?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 1

נמנעים – אין

אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:15.>