PAGE
8
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
13/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 12>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ד' בסיון התשע"ג (13 במאי 2013), שעה 11:00

<תקנות הרופאים (ידע בסיסי בשפה העברית), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

שמעון סולומון יאסו

יוני שטבון

>
עו"ד אביטל וינר אומן - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

נטליה זליגר - סגנית מנהל האגף למקצועות רפואיים, משרד הבריאות

אמיר שנון - מנהל האגף למקצועות רפואיים, משרד הבריאות

יובל בלוך - ע.מנכ"ל משרד הבריאות

עו"ד אילן שי - לשכה משפטית, משרד החינוך

שושי שוהם - מדריכה מחוזית, משרד החינוך

ורה אופיר - מנהלת מחלקת מקצועות רישוי, המשרד לקליטת העלייה

טל ברבי - מחלקת גיוס ושימור אחיות, שירותי בריאות כללית

עליזה מרטין - ארגון נפש בנפש

אסתר בלום - מועצת ארגוני עולים

אלאן זיטון - מועצת ארגוני עולים

לוטם בכר - לוביסטית, הר"י

שמרית שקד גיטלין

וילמה מאור

שרון רפאלי
<תקנות הרופאים (ידע בסיסי בשפה העברית), התשע"ג-2013>

עדיין יום שני בשבוע, ד' בסיוון 13 במאי 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: תקנות הרופאים (ידע בסיסי בשפה העברית). זה בדיוק מה שהיה לפני רגע במקצועות הפרא-רפואיים – עכשיו אנחנו מתעסקים ברופאים. אנחנו נקריא את התקנות, ואחר כך נדבר על מה שאנחנו רוצים.

כהקדמה אני אומר שבשנת 2010 התקבל תיקון לפקודת הרופאים בוועדה הזאת שקבע שכתנאי לקבלת רישיון רפואה אדם צריך להיות בעל ידע בסיסי בשפה העברית. שר הבריאות הוסמך באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לקבוע הוראות מהו הידע הבסיסי הנדרש בשפה העברית. בהתאם לכך הועברו תקנות על-ידי משרד הבריאות אשר מפרטות מהו הידע הבסיסי הנדרש בשפה העברית או איך אדם מוכיח שיש לו הידע הזה.

אני מקריאה:

אישור המעיד על ידיעת השפה העברית
1. המבקש רישיון או המבקש לעשות סטז' (להלן – המבקש)






ימציא אישור למנהל על היותו בעל ידע בסיסי בשפה העברית

כמפורט בתקנה 2.

הוכחת ידע בסיסי בשפה העברית

2. הוכיח המבקש, להנחת דעתו של המנהל, כי נתקיים בו אחד

מאלה, רשאי המנהל לאשר כי הוא בעל ידע בסיסי בשפה

1. עבר בשפה העברית את בחינת הרישוי ברפואה הנערכת לפי תקנות הרופאים (בחינות רישוי), התשמ"ח-1988 או את הבחינה לקראת סטאז' הנערכת לפי תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז'), התשמ"ח-1988;
2. עמד בהצלחה בישראל בבחינות הבגרות במקצוע עברית;
3. עמד בבחינת "יעל" שעורך המרכז הארצי לבחינות והערכה בציון 105 לפחות;
4. הוא בעל השכלה רפואית כאמור בסעיף 4(ב)(1) לפקודה, ובלבד שרוב לימודיו התקיימו בשפה העברית;
5. המציא למנהל אישור על השתתפותו באולפן ראשוני לעברית של משרד החינוך או בפיקוחו, ברמה ג' לפחות, ועל עמידתו בהצלחה בבחינה שנערכה במסגרתו;
6. המציא למנהל אישור על השתתפותו במכינה לעברית למקצועות רפואיים ופרא-רפואיים של משרד החינוך בשיתוף עם המשרד לקליטת העלייה ועל עמידתו בהצלחה בבחינה שנערכה במסגרתו.
בסעיף 4 זה אומר שהוא למד בישראל את ההשכלה הרפואית שלו.

בסעיף 5 יש תיקון: "השתתפותו באולפן ראשוני לעברית של משרד החינוך או בפיקוחו".
אלה אותם תנאים שהוועדה אישרה.

גברת, את רצית להגיד משהו קודם ולא הייתה לך הזדמנות. עכשיו יש לך הזדמנות אם את רוצה.

אני ממשרד הקליטה. אני אחראית על מקצועות רישוי במשרד לקליטת העלייה. לגבי מקצועות פרא-רפואיים - -

זאת כבר היסטוריה. דברי עכשיו על הרפואה.

אנחנו מלכתחילה התנגדנו לעוד תנאים ולעוד התניות לרופאים לקבלת רישיון כי יש להם המון קשיים גם מעבר לשפה העברית. על פי החוק, הם יכולים להיבחן בשפת אם – רוסית, אנגלית – יש 5-4 שפות שהם יכולים להיבחן בהם. זאת אומרת לצורך בחינת הרישוי הם לא צריכים לדעת עברית. החוק עצמו לא מאפשר להם לפנות את כל הזמן שיש להם רק ללימודי מבחן הרישוי אז הם צריכים ללמוד גם עברית. אני בעד שהם ידעו עברית, אני לא נגד, אבל צריך להיות סדר עדיפויות.

איך הם יטפלו? אני בגיל כזה שאבא שלי הרבה בבית חולים - -

הם צריכים לשים בצד את כל לימודי ההכנה למבחן רישוי וללמוד עברית או להפך.

לא, ללמוד עברית, אחרת אין להם מה לעשות עם המקצוע. לצערי, אני הרבה בבית חולים עם אבא שלי - -

אני יודעת שהרבה דוברי אנגלית מתקבלים בלי מילה אחת בעברית.

וככה זה נראה. אחר כך מוציאים אותם מכוסים בשמיכה.

חלילה.

ואללה, אני שם.

לא.

לצערי, אני שם.

אז תבדוק אם האנשים האלה הם עולים חדשים.

הם לא יודעים עברית.

אז יכול להיות שלא מדובר בעולים חדשים.

מי גברתי?

אסתר בלום, מועצת ארגוני עולים.

לצערי, אלה שגומרים רפואה בארץ לא יודעים עברית.

בדיוק, אנחנו מדברים על אוכלוסייה אחרת לחלוטין.

אני רוצה לשאול את משרד הקליטה מה היא עושה לאור אישור התקנות האלה להגברת תדירות הלימודים הללו. כי אם יש באמת מצוקה שרופאים עולים לא יכולים או אין להם מספיק השתלמויות כאלה ואולפנים, מה הם הולכים לעשות כדי להגביר את זה. הייתי רוצה לשמוע את העמדה שלכם.

כן.

כל עולה חדש במקצוע הרפואה או פרא-רפואה - -

שמעת מה חבר הכנסת שאל? חבר הכנסת ביקש שתיתני לנו סקירה קצרה מה אתם עושים למען העולים, כמה אולפנים אתם פותחים בשנה, איפה המרכזים שלהם, מה התדירות, וכמה דמי קיום אתם נותנים לכל עולה כשהוא בא ללמוד עברית.

קודם כול את כל מערך העברית אנחנו בונים יחד עם משרד החינוך. אולפני א' – כל רופא וגם פרא-רפואי נותנים להם הפניות ומכניסים אותם לאולפנים רפואיים. זאת אומרת הם לא לומדים באולפן רגיל, אלא באולפנים מיוחדים.

ברור. כמה כאלה יש ואיפה הם פרוסים?

יש בערים הגדולות: בחיפה, בתל-אביב, גם ברעננה יש כי יש שם מרכז קליטה.

כמה פעמים בשנה יש?

אולפני א' רפואיים נפתחים שלוש פעמים בשנה.

בכל הארץ שלוש פעמים?

בכל מקום, כן. פחות או יותר – בחיפה אולי פעמיים, ובתל-אביב ארבע- -

זה מכסה את השנה.

לפי הצורך.

זה מכסה את השנה.

למרכז מגיעים כמובן יותר עולים.

בדרום – באשדוד יש - -

זה סגור.

למה? באשדוד לא סגור. באשדוד יש דווקא אולפן מאוד מוצלח ומאוד טוב שקולט פרויקטים של רופאים זאת השנה הרביעית ברמה מאוד טובה, ובבאר-שבע שלשם מגיעים פחות.

אחרי אולפן א' הרופאים לומדים מכינה לעברית מתקדמת, כמו סעיף 6 בתקנות. זה 300 שעות בנוסף אחרי אולפן א' שזה חמישה חודשים ואחר כך עוד שלושה חודשים עברית מתקדמת רפואית. זאת רמה גבוהה יותר.
אנחנו עושים המון – משרד הקליטה ומשרד החינוך. אבל העולה צריך תשעה חודשים לא לעשות שום דבר – רק ללמוד עברית ומבחן הרישוי בינתיים בצד. אני מדברת על הקשיים.

אתה שאלת מה אנחנו נותנים – בתקופת הלימודים של אולפן א' זה קודם כול סל קליטה; אחרי שהם מסיימים אולפן א' הם מסיימים לקבל את סל הקליטה, ומי שזכאי לדמי קיום מאתנו מקבל. האולפנים האלה מרוחקים, בערים הגדולות, והעולה מגיע מכל רחבי הארץ אז אנחנו מממנים נסיעות, כמובן כדי לאפשר לבן אדם להגיע לזה. כמובן, אנחנו אומרים שבלי קשר לימודי עברית הם חשובים – אני לא אומרת שלא, אני לא מתנגדת. אבל שוב, צריך בכל זאת אולי לא להתנות את זה, ושהרישיון יתקבל ואחר כך אולי לתת לו פרק זמן אחרי הרישיון כשהוא כבר ייכנס למקצוע.

השאלה אם זה במציאות בכלל.

תודה רבה. חבר הכנסת סולומון.

גם במקרה הזה – בלי להיכנס לפרטים - -

אתה חושב שהחולה הוא הנושא.

כן. אני כמעט איבדתי את הבן שלי בגלל קושי בשפה. גם אנחנו כאן וכל אדם שהוא עולה חדש מבין את החשיבות של העלייה, ואין כאן אחד שחולק על כך. אבל מהי המטרה? המטרה היא המטופל. זה לא שהוועדה כאן מתנגדת; שלא ייווצר מצב כמו ששמעתי בהפסקה שאנחנו מקשים. אלא מה, מכיוון שאנחנו מסכימים על המטרה שצריך טיפול הולם ומקצועי לבן אדם כדי שיבין בשפתו – אפילו בבית משפט יש היום גישה כזאת להסביר בשפת האם כדי שיבינו, קל וחומר בנושא רפואי. לכן אני מציע לעשות עבודה מקצועית ולא רק אמירות ולצאת מכאן. צריך לייעל את המערכת, את ההכשרה. משרד החינוך, משרד הקליטה ומשרד הבריאות צריכים להתכנס ולהגיד: זה המצב, איך אנחנו מייעלים את זה?

- - -

גברת, אנחנו לא בשכונה.

זהו, אני סיימתי.

כן, בבקשה. את רוצה להגיד משהו?

אני ליזי מרטין מ"נפש בנפש". אני מסכימה עם העיקרון. גם אנחנו חושבים שכל הרופאים צריכים לדעת עברית ברמה סבירה. אנחנו מבקשים שיינתן פתרון ביניים; שתהיה אפשרות לרופא להיכנס למערכת, לעבוד, להשתכר תוך כדי הלימודים. מצדי שזה יהיה שישה חודשים, ורק אחרי שישה חודשים הוא יוכל לקבל את הרישיון הקבוע. הם מקבלים רישיון, ו-12 חודשים אחרי זה צריך לחדש את הרישיון – שזה יהיה מותנה בעברית. אבל תנו לאנשים להגיע לארץ, להתחיל לעבוד, להשתכר. ולא שהם יודעים שהם מגיעים לארץ, והם צריכים לחתום אבטלה במשך שנה.

מאה אחוז. משרד הבריאות, בבקשה.

אני אביטל ממשרד הבריאות. אני רוצה לענות לכמה דברים שעלו פה. דבר ראשון לעניין ההצעה של תקופת הביניים – זה לא קשור לתקנות שלנו כי היום המחוקק קבע שהאישור הזה צריך להינתן כתנאי למתן הרישיון. אז אם אתם רוצים לבדוק את הנושא הזה זה צריך להיבדק בנפרד, כי היום המחוקק כבר אמר את דברו, וזה תיקון חקיקה, וזה משהו אחר. לכן זה לא יכול להינתן במסגרת הוועדה הזאת.

תיקון חקיקה לא יכול להינתן במסגרת הוועדה הזאת בישיבה הזאת.

בישיבה הזאת, כמובן. בישיבה הזאת הספציפית על התקנות, אם זה לא היה ברור.

אני גם רוצה להסביר שלא דרשנו שקודם יעשו את המבחן; אמרו פה שאנשים יחכו שנה – זה לא נכון. אנחנו לא קבענו מה לוח הזמנים. אדם יכול לבחור אם להמציא את האישור לפני שהוא עושה את המבחן או אחרי שהוא עושה את המבחן – איך שנוח לו ומסתדר לו עם תאריכי העלייה. אני גם רוצה להגיד שישבנו בשיתוף עם משרד הקליטה ועם משרד החינוך במטרה לבדוק מהם התנאים המינימליים ונתנו את מגוון האופציות האפשריות שמתחיל מתעודת בגרות, מבחן "יעל" והאולפנים הבסיסיים של רמה ג' שהוא האולפן הבסיסי ברמת העברית הנדרשת, לפי מה שלמדנו כשישבנו עם משרד הקליטה והחינוך. רק אם הוא במקרה גם עשה את האולפן הפרא-רפואי שהוא האולפן המתקדם נתנו גם את האופציה הזאת שתהיה. אבל בסך הכול עשינו פה משהו מאוד סביר בשביל לדרוש את המינימום הנדרש כדי לנהל שפה עם המטופל.

בשורה התחתונה זה אותו דיון עקרוני שהיה קודם. יש מחסור ברופאים במדינת ישראל – לפני הסוגיה המקצועית, המהותית שרופא צריך לדבר עברית ומעבר לסוגיה המהותית-ערכית של הצורך בעלייה למדינת ישראל. אחת הדוגמאות היא היתר מוגבל. היא לוקחת רופאים ממדינות זרות, נותנת להם זמן של שנה. גברתי ממשרד הבריאות מכירה את הדבר הזה – הם לא דוברי עברית, הם מגיעים לשנה, ואחר כך חוזרים לארץ מוצאם. זאת אומרת יש פער היום בסוגיה הזאת ומוצאים פתרונות שלא קשורים לעברית. עובדה שמדינת ישראל מצאה פתרונות זמניים. אני מבקש מאדוני היושב ראש שמכיוון שהסוגיה היא חשובה מבחינת העלייה וגם בשל המחסור ברופאים לקיים דיון נפרד כדי למצוא פתרונות. הסוגיה של העברית היא חשובה וקריטית, אבל צריך לקיים דיון נפרד עם הגורמים הרלוונטיים, כפי שחבר הכנסת שמעון סולומון הציג, כדי למצוא פתרונות לאוכלוסיית הרופאים שאנחנו יודעים שיש בה מחסור במדינת ישראל וגם כדי לעודד עלייה.

תודה. גברתי, רצית להגיד משהו.

חבר הכנסת אמר, אבל אני רק רוצה לחזור ולהגיד שאנחנו מקבלים נכס, אנחנו מקבלים אנשים שיש להם הכשרה, והם עולים הרבה מאוד. לנו הם לא עולים שום דבר. אנחנו לא רק צריכים לדרוש מהם – אפשר גם לתת – ולתת תנאים סבירים – כדי שיקבלו את הרמה הנדרשת. אנחנו מסכימים שצריכה להיות רמה מסוימת. אבל גם צריך להבין שאותם אנשים עובדים ברוב המקרים בקהילה שלהם, ואין בעיה של שפה.

תודה. אני שמעתי מה שחבר הכנסת שטבון אמר. אנחנו ניקח את זה לתשומת לבנו. אבל עכשיו אנחנו בדיון על התקנות, ואנחנו נצביע על אישור התקנות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

התקנות אושרו.

כל חברי הכנסת שנמצאים פה הצביעו פה-אחד, והתקנות אושרו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>