PAGE
31
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 9>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ד' בסיון התשע"ג (13 במאי 2013), שעה 10:00

<אי העברת התקציבים למכללות לחינוך>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

משולם נהרי

רות קלדרון
בועז טופורובסקי

>
נח גרינפלד - מנהל אגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

עדי קורסיה - מנהל תחום תקצוב פורמלי, משרד החינוך

שאולי פאר - דוברות משרד החינוך

פרופ' תמר אריאב - נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ויושבת-ראש פורום רמ"א

פרופ' לאה קסן - נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך

ד"ר שמעון עמר - ראש מכללת אוהלו, קצרין, נציג רמ"א

ד"ר יצחק רסלר - מזכיר ארגון מורי המכללות, הסתדרות המורים

יניב כהן שבתאי - ממונה תחום תקצוב המכללות, אגף התקציבים, ות"ת-מל"ג

רם שפע - יושב-ראש אגודת הסטודנטים, סמינר הקיבוצים; נציג הוועד המנהל של התאחדות הסטודנטים

אלירן שבו - יושב-ראש אגודת הסטודנטים, דוד ילין

דפנה מלר - רכזת אקדמיה, התאחדות הסטודנטים הארצית

ענבל אבנון - התאחדות הסטודנטים

בהירה ברדוגו - ברדוגו יועצים, לובי רמ"א

אלכס גנדלר - ברדוגו יועצים, לובי רמ"א

לירון וייס - דוברת הוועדה

יהודית גידלי

טלי רם
<אי העברת התקציבים למכללות לחינוך>

בוקר טוב. הנושא שאנחנו רוצים לדון בו הבוקר הוא בנושא המכללות להוראה, אבל נושא נקודתי, ממוקד. הסתבר לנו – בעיקר דרך התקשורת, כמו הרבה דברים – שלא מועברים התקציבים למכללות, והדבר הזה נמשך כבר הרבה זמן, נגרר הרבה זמן, הוא גם עובר משנה לשנה וצובר גירעונות.

לכן, מצאנו לנכון לקיים את הפגישה הזאת ולשמוע את הנתונים, להבין את העובדות וכמובן לנקוט צעדים.

לא צריך במקום הזה להסביר את חשיבותן של המכללות להכשרת מורים, לא צריך להסביר במקום הזה ולאנשים שישנם פה את מעמד המורה, איכויות המורה, מעמדו בסולם החברתי כגרעין או כעוגן לאיכותה של מערכת החינוך ולאיכות המוצרים שמערכת החינוך מספקת, וזה החינוך.

אנחנו בוועדה גם נשים על סדר-היום שלנו בכלל את נושא המכללות להוראה, נושא שעולה מדי פעם בהקשר למקומן של המכללות להכשרת מורים – האם זה המקום הנכון בתוך משרד החינוך או האם הן צריכות להיות חלק מהמל"ג, ות"ת, על כל המשמעויות שיש לכך. לא נעסוק בזה היום. אם מישהו רוצה להגיד על כך משהו, כמובן לא נחסום אותו, ובכלל.
אנחנו שמנו בוועדה את אחד הנושאים המרכזיים, מעמד המורה, וזה בהחלט קשור באופן ישיר לכל ההיבטים האחרים.

אנחנו נתחיל, נקפוץ מייד אל הבריכה. לצערי הרב, לא הצלחנו להביא לפה את נציג משרד האוצר.

הכי חשוב.

אפשר להבין גם במידה מסוימת את העיסוקים שלהם בימים אלו. לצערי הרב, גם החשב של משרד החינוך לא מצא לנכון לבוא.

חשבת, לא?

חשבת.

אבל אנחנו עמדנו על כך שהדיון יתקיים, לא לדחות אותו, ואני מקווה שנוכל פה להבין את הנתונים. אתם יודעים שבמדינת ישראל מתווכחים על העובדות, והמשמעויות והמסקנות – עליהן כמעט אין ויכוח. אני מקווה שעל זה לפחות נוכל לשים מכנה משותף.
נח גרינפלד, אנחנו ניתן לך את רשות הדיבור ראשון, להסביר את פני המציאות.

תודה. תקנת השיפוי נוצרה למעשה בהחלטה של ועדת וינוגרד לקביעת גובה שכר הלימוד, ובמקביל לכך, החלטת ממשלה לשפות למעשה את מוסדות ההכשרה, המוסדות האוניברסיטאיים, על לומדים לתואר ראשון, כאשר ההפחתה היא הפחתה של שכר הלימוד ללומדים לתואר ראשון. זו למעשה ההחלטה הכוללת.
היו לזה תנודות מתנודות שונות. ההחלטה של וינוגרד היתה ברצון להוריד את שכר הלימוד עד ל-50%, היא בסופו של דבר נעצרה ב-26%, וזה למעשה הסכום. בעיקרון, שכר הלימוד של תואר שני מינוס 26% הוא שכר הלימוד של תואר ראשון, ותואר ראשון נקבע בהחלטת ממשלה כמו תואר שני, זאת אומרת המוסדות האקדמיים לא יכולים לגבות יותר מאשר גובה של שכר הלימוד לתואר ראשון. הם לא יכולים – אם הם לא מקבלים את השיפוי – להטיל את זה על הסטודנטים ולהעלות את שכר הלימוד לסטודנטים כתוצאה מהחלטת ממשלה.
גם מה שנלווה להחלטת הממשלה, שיוצר את הקושי – החלטת הממשלה היתה קביעה של סכום שלמעשה מיועד לשיפוי, וכל היתר במידה כזו או אחרת, תשברו את הראש מאיפה תשיגו את התשלומים עצמם. כמובן שבשנים הראשונות הסכום הספיק.

תשים לנו קצת מספרים.

אני אשים מספרים. התקציב הנדרש בשנת הלימודים תשע"ג, או אם ניקח את זה ב-2013, לטובת שיפוי לכל הלומדים במכללות האקדמיות לחינוך הוא כ-80 מיליון שקלים - זה 79 פסיק, נדבר במספרים עגולים על מנת שבסופו של דבר יהיה קל יותר לסבר את האוזן.
בסיס התקציב הוא כ-60 מיליון, זאת אומרת 20 מיליון שקלים למעשה חסר בבסיס התקנה, בלי שאנחנו מדברים על תקציב מעבר, לא תקציב מעבר.
השנה, דבר הרבה יותר חריף, בתקציב המעבר האוצר אישר 38 מיליון שקלים כתקציב מעבר, ואם מחלקים את זה 1 חלקי 12, המשמעות היא מאוד מאוד פשוטה – ברור שזה קיצוץ אדיר לעומת ה-60 מיליון שקלים, ברור שהקיצוץ עוד יותר גדול יחסית ל-80 מיליון שקלים שלמעשה נדרש.

זאת תקנת תמיכה או תקצוב?

תקנת תקצוב, אבל היא איננה תקנת אפס. היא איננה תקנה שהכפולה של מספרי הלומדים יוצרת את בסיס התקנה אלא הסכום שיש בתקנה הוא הסכום - - -

מתחלק בין התלמידים.

הכסף שקיים, אחוז מסוים. נכון לעכשיו, בתקציב המעבר כ-40% למעשה המכללות מתוקצבות, זאת אומרת שהמחסור בתקציבים הוא 60%.

מראש אתה אומר, זה תקציב סגור, איננו מתחשב במספר התלמידים.

כן.

דבר שני, אתה אומר, שלשנה הנוכחית, מאחר שזו שנה שאין בה תקציב בינתיים, שמו תקציב של 38 מיליון שקלים מול ה-60 מיליון ששמו שנה קודם ומול ה-80 מיליון שזה הצרכים.

נכון.

דרך אגב, בתקציב שמוגש לממשלה היום, מחר - - -

יש הבטחה של האוצר שלמעשה מונחים שם 60 מיליון שקלים.

זאת אומרת, חוזרים ל-60 מיליון.

האם יש גידול במספר הסטודנטים?

ודאי שיש גידול במספרי הסטודנטים.

זה אומר שכל סטודנט זה פחות.

יש גידול בצרכים של מערכת החינוך.

האם יש שם מכסות? זה מוגבל למכסות?

מוגבל למכסות, כן, אבל אני יכול פה להסביר את זה יותר. היתה תקופה שלא כל הלומדים בתואר ראשון היו זכאי שיפוי, זאת אומרת מי שקיבל סיוע, אבל אחר כך היתה החלטה שלמעשה כל לומדי תואר ראשון ישלמו את אותו תעריף לתואר ראשון ולא יהיו לומדים שישלמו לתואר ראשון כמו תואר שני, ולמעשה זה גם יצר את התנועה בחלק הזה. מורים בפועל שילמו, מורים בשבתון שילמו סכומים יותר גדולים, וכן הלאה, באוכלוסיות שנתמכות וקיבלו מימון ממקור אחר.
ההחלטה שונתה שכל הלומדים לתואר ראשון ישלמו את אותו שכר לימוד, וזה כמובן הגדיל את מספרי הלומדים.

אני יכול לומר מה נעשה עד כה.

לאיזה מכללות מחולק הסכום הזה?

המכללות האקדמיות לחינוך.

כשאתה אומר אקדמיות, זה אלה שנותנים תואר?

אלה שלומדים תואר, כן.

זאת אומרת, זה לא כולל את המכללות החרדיות, את הסמינרים החרדיים?

את הסמינרים החרדיים זה לא כולל.

אבל כולל את הסמינרים של הממלכתי-דתי, נקרא לזה.

כן. כל המכללות המוכרות על-ידי המל"ג, הפועלות מחוק המל"ג, זאת הקבוצה.

למעשה, המכללות והסמינרים כמוסדות, פועלים משני חוקים. סמינרים פועלים מתוקף חוקי החינוך, והמכללות האקדמיות לחינוך פועלות מתוקף חוק המועצה להשכלה גבוהה. כל אלה שפועלים מתוקף חוק המועצה להשכלה גבוהה, הם זכאי השיפוי.

אוקיי.

אני יכול להיות איש בשורות בנושא אחד – למעשה, האוצר אישר לחזור לבסיס התקנה, זאת אומרת ל-60 מיליון שקלים. הוויכוח נשאר מי צריך לממן את ההפרשים.
כולם מודים – גם משרד החינוך, מינהל כלכלה ותקציבים מודה שהמכללות זכאיות למלוא סכום השיפוי, בזה אין ספק.

כשאתה מציין את הבשורה שאתה מביא, זה שלשנת התקציב הנוכחית, עוד קודם שאושר התקציב, האוצר בעצם אישר?

לפעול כתקציב המשכי.

לפעול על 60.

על 60.

והוא גם שחרר את הכספים בפועל?

היתה פנייה שלו לחשבת המשרד, חשבת המשרד הודיעה לנו שנריץ חישוב כבר לפי הסכום הגדול.

אז מה ההפרשים בסך הכול?

ההפרשים גדולים. בגדול, לחודש זה כשני מיליון שקלים. אם נכפיל את זה עכשיו מינואר עד מאי-יוני, כמובן אנחנו מבינים שזה בסביבות 10 מיליון שקלים תוספת מבחינת התקציב למכללות, אבל זה עדיין משאיר את המחסור של 20 מיליון שקלים מבחינת החישוב.

כאן בדיוק עמדת משרד החינוך, למעשה, שהאוצר מחויב בזה כי זו פעולה מתוקף הוראת ממשלה, החלטת ממשלה, ממילא האוצר מחויב בזה, והאוצר מגלגל את האחריות למשרד החינוך.

שנבין. אתה אומר שכרגע יש הוראה לשחרר עד 60 מיליון לשנת 2013, והמכללות אמורות לקבל את זה בקרוב. זה משאיר את הפער של 20 מיליון. האם אתה יודע משהו על גירעונות שנצברים מהשנים אחורה? זה אותם 20 או שזה יותר מזה?

בעיקרון, היו שנים למעשה שזה נסגר, ונסגר על-ידי האוצר לגמרי. היו שנתיים שבהן משרד האוצר העביר מימון, והמימון הועבר גם לטובת הסטודנטים שלמעשה סיימו ושילמו שכר לימוד נוסף כי גם ות"ת היה מחויב בחלק הזה – בטח יניב זוכר את השנתיים האלה. היתה תקופה שמשרד החינוך סייע בחלק הזה. בשנת הלימודים הזו יש למעשה חובות למכללות, במעבר של תקופה ספטמבר-דצמבר לינואר-אוגוסט, אבל בסך הכול אם נסגור את הפער של ה-20 - - -

לא לפני זה.

אני לא יודע. עדי, אתה יודע לגבי חוב בשנים קודמות?

לא, אין חובות של שנים קודמות. מתנצל שאיחרתי.
החוב של 20 מיליון שקלים זה החוב שמגלם בתוכו שיפוי מלא. יש פה איזושהי נגררת של שנים קודמות אבל סכום זה יכסה במלואו את כל הסכום שנדרש להשלמת 26% שיפוי שכר לימוד.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לבקש שבישיבות שלנו אנשים יציגו את עצמם בהתחלה, שנדע עם מי אנחנו מדברים.

בוודאי.

נעשה סבב, נדע עם מי אנחנו ואז נוכל לדבר כי כל פעם זו חידה בשבילי. בכל זאת, ועדת חינוך.

נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה. הרבה הצלחה, חברת הכנסת קלדרון.

תודה.

יניב כהן שבתאי, אגף התקציבים בוות"ת-מל"ג.

פרופסור תמר אריאב, אני נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ואני גם יושבת-ראש פורום רמ"א שהוא הפורום של כל נשיאי המכללות האקדמיות לחינוך.

שמעון עמר, אני ראש מכללת אוהלו בקצרין.

פרופסור לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, מכללה אקדמית.

ד"ר יצחק רסלר, מזכיר ארגון מורי המכללות בהסתדרות המורים.

דפנה מלר, אני מהתאחדות הסטודנטים הארצית.

אלירן שבו, יושב-ראש אגודת הסטודנטים בדוד ילין.

רם שפע, יושב-ראש אגודת הסטודנטים בסמינר הקיבוצים ונציג הוועד המנהל של התאחדות הסטודנטים.

רות קלדרון, אני מפה.

בועז, הסטודנטים מכירים אותך?

שמי בועז טופורובסקי, נראה לי שמכירים אותי. אני יכול להגיד כמה מלים?

אני מציע קודם כול שנקבל קצת אינפורמציה, אחר כך נשמע אותך ברצון. פרופסור תמר אריאב.

תודה רבה, מר מצנע. אני רוצה לתת איזשהו הקשר טיפה רחב, אחר כך אני אעשה את ה"זום" ברשותכם על הנושא הספציפי.

צריך להבין שמוסד אקדמי עשה תכנון. ברגע שהוא פותח את שנת הלימודים, בסביבות 93%–94% מהתקציב שלו נעול. יש קורסים, יש סטודנטים, יש סגל, לא ניתן לעשות שום שינוי תוך כדי תנועה אם יש קיצוצים.

אם אנחנו לא מקבלים – כל המוסדות שלנו עד היום לא קיבלו בסביבות 55–60 מיליון שקלים- אנחנו נתקלים בקשיים מאוד גדולים לשלם את המשכורות של הסגל שלנו, ובוודאי שהמקום היחידי שבו אנחנו יכולים לקצץ - זה המקום שפוגע מאוד בסטודנטים – זה למשל לפגוע בתשתיות המחשוב, לא לעשות את הרכש לספריה האקדמית, לא לתת שירותים אחרים לסטודנטים שצריך לתת להם, למשל לסטודנט עם לקויות למידה, כי יש דברים שחייבים לקיים אותם.
זאת אומרת, אין מצב שפתאום בינואר מתחוור לנו, לכל מכללה, ששישה-שבעה מיליון לא הולכים להגיע, אין לנו מאיפה לקחת את זה.

זה בא על רקע של גירעונות מצטברים שיש לנו לאורך השנים, כי כבר בערך 11–12 שנה משרד החינוך לא נותן לנו שום תקציבים לפיתוח ולבינוי, כך שמהתקציבים המאוד מדולדלים שאנחנו מקבלים אנחנו צריכים איכשהו לתחזק את המכללות שלנו.

כל תקציבי הפיתוח האקדמי – תקציבי מחשוב, תקציבים למחקר – כל הדברים האלה נעלמו לאורך השנים, ואנחנו נמצאים היום במצב שמכללה, אפילו מכללה גדולה כמו מכללה אקדמית בית ברל, כשלא מקבלת סכום של חמישה מיליון שקלים לשנה שחייבים לה בגין שיפוי, אין לה מאיפה לקחת. פשוט אין, צריך להבין. זה בא על רקע של חוסרים מתמשכים לאורך השנים.
חלק מזה נובע מכך שאנחנו נמצאים במשרד החינוך, ומשרד החינוך שאמור לטפל במערכת החינוך תמיד נותן קדימות לבתי-ספר, ואנחנו נדחקים לשוליים. זה מחזיר לשאלה העקרונית של איפה מוסדות שלנו צריכים להיות בכלל מתוקצבים.

לגופו של עניין. אנחנו במכללות שלנו עשינו אומדן שעד היום העבירו לנו לא 40% בממוצע - עשינו סקר בין המכללות - 33% בממוצע העבירו לנו. יש מכללות שקיבלו רק 12% מהשיפוי, יש אומנם מכללות שקיבלו 40% מהשיפוי. בממוצע, קיבלנו עד היום, כל המוסדות שלנו בשנת הלימודים הנוכחית רק שליש.

אנחנו גוזרים את האחוז הזה ממה?

אנחנו יודעים כמה סטודנטים לתואר ראשון מתוקצבים במוסדות שלנו.

לא, אבל מול ה60%–80% או שזה מול מספר הסטודנטים?

לא. יש לנו מספר סטודנטים. אנחנו עושים תחשיב, על כל סטודנט מתוקצב אנחנו צריכים שיהיו לנו 13,500 שקלים, הסטודנט משלם כמעט 10,000, אנחנו מצפים לקבל ממשרד החינוך 3,500 שקלים, ואין 3,500. חלק מה-3,500 האלה קיבלנו, כשליש קיבלנו, שני-שלישים לא קיבלנו. שנת הלימודים מייד מסתיימת. אגב, השיפוי לא ניתן על פני 12 חודשים, הוא ניתן על פני עשרה חודשים, ספטמבר עד יוני, זאת אומרת החודש הבא הוא החודש האחרון לקבל את השיפוי, ואנחנו בגירעון של למעלה מ-52 מיליון שקלים במערכת של 22 המכללות האקדמיות.

מספר הסטודנטים זה מכסה?

זאת המכסה.

זאת אומרת, המספר מתואם עם משרד החינוך.

זאת המכסה המתוקצבת. נח הגיע ל-80 מיליון, לנו היה אפילו קצת פחות מ-80 מיליון בתחשיבים שלנו, כך שיש כמה מיליונים פער הפרש, דווקא הפעם לטובת החישוב שלכם, אבל אלה סטודנטים מתוקצבים. אנחנו בונים את התקציב על זה שיש לנו שכר לימוד, שיפוי, ומה שאנחנו מקבלים מהמדינה.

השיפוי לא הגיע השנה, הוא הגיע באופן מאוד מאוד חלקי, ואנחנו או-טו-טו מסיימים את שנת הלימודים.

כמו שהסברתי קודם, מאחר שזה כבר בא על רקע שבאמת את החגורה כבר אי-אפשר להדק יותר, וגם אין טיפת שומן לחתוך ממנו, המצב שלנו עלול להביא חלק מהמוסדות לקריסה.

בשנה שעברה נתנו לנו את השיפוי, לעומת זאת משרד האוצר החליט שהוא לא נותן נסיעות מורים, ועד חודש אוגוסט לפני שנה המכללות לא קיבלו נסיעות מורים. כל שנה יש איזשהו סיפור אחר שמשרד האוצר מחליט שהוא לא מעביר לאגף להכשרת מורים.
עם כל הכבוד, יש לנו גורם מתקצב, זה משרד החינוך. הוויכוח בין משרד החינוך והאוצר לא מעניין אותנו. אנחנו מוסדות אקדמיים, אנחנו מבקשים לקבל את התקצוב שהובטח לנו, אחרת אי-אפשר לנהל מוסד, אי-אפשר להכשיר מורים ברמה נאותה.

בועז. כנהוג בוועדה, אנחנו נעשה פינג-פונג – חבר כנסת והדוברים, מי שירצה לדבר. בבקשה.

קודם כול, נח, רק שתדע – אני מחפש אותך כבר משבוע שעבר, השארנו לכם הודעות במשרד – אני אשמח אם תחזרו כי רציתי קצת להיות יותר מוכן לישיבה.
אני חייב להעיד, אני הייתי עם פרופסור תמר אריאב עוד בוועדה במועצה להשכלה גבוהה שטיפלה בכל המוסדות האקדמיים לחינוך, ויש הסכמה פחות או יותר רחבה שהמוסדות האקדמיים לחינוך יעברו ממשרד החינוך תחת המועצה להשכלה גבוהה ותחת ות"ת גם מבחינת התקצוב ולא רק מבחינת אישור תוכניות הלימודים. יש שני ראשים שהם לאו דווקא תמיד מקבילים – ראש אחד מאשר תוכניות לימודים וראש אחר מתקצב את זה, וזה יוצר באופן טבעי הרבה מאוד חוסר סנכרון.
אני חושב שכדאי שגם בזה יתעסקו בוועדה – אני לא חבר בוועדת החינוך, אבל לדעתי זה נושא מאוד מאוד חשוב.

לגבי נושא המחסור בשכר לימוד, שוב, לא היה לי את כל המידע שניסיתי להשיג כדי לברר בעצמי מול משרד האוצר – הרי יש לנו קשר עם משרד האוצר – לנסות לברר מה הסיפור ולמה יש את החור הזה. ברור שאם יש חור, ראוי מאוד שיתקצבו את זה, ויתקצבו את זה כמה שיותר מהר.

דבר אחד קצת מפריע לי, תמר – אני מבין מאיפה זה מגיע אבל אני לא מקבל את זה. תמיד כשיש איזשהו מחסור, בסופו של דבר באים ואומרים, אנחנו ניאלץ לפגוע בסטודנטים.
זה קצת מפריע לי. כשיש מחסור לא חייבים לפגוע קודם כול בסטודנטים. יש הרבה מאוד דברים. גם בהשכלה הגבוהה, קיבלתי הרבה מאוד – לא נקרא לזה איומים כי אנחנו כאן בוועדת החינוך – אלא הרבה מאוד הבהרות שאם יקצצו בתקציבי ההשכלה הגבוהה אז ייאלצו לפגוע בסטודנטים ובהוראה לסטודנטים, אף פעם לא מדברים על כך שייאלצו לפגוע בקרן קשרי מדע, שזו בעצם הקרן שמממנת את הנסיעות לחוץ-לארץ של המרצים.

אין לנו.

אני יודע שלכם אין. המוסדות האקדמיים לחינוך זה סיפור שמאוד חשוב שנטפל בו כמו שצריך. יש ועדות מאוד ברורות שמראות איך מעלים שם את הרמה, איך מעלים שם את הרמה של הסטודנטים, איך מטפלים בכל הקבלה ובנושא של התקצוב, ואני חושב שראוי שכבר ימלאו את כל מה שכולם מסכימים עליו. יש כאן איזשהו אבסורד – יש משהו שכולם מסכימים עליו, אבל זה לא קורה. אפילו ות"ת מוכנה לקחת על עצמה את הנושא של התקצוב.

זה בגלל שכולם רוצים להיות מנומסים, אז כולם אומרים מסכימים – דרך אגב, זה להרבה נושאים – מסכימים אבל.

אם יקבלו את התקציב.

עכשיו באים כל מיני "אבלים".

נכון, אבל אתה יודע, האבל שלי זה שאנחנו חברי כנסת צעירים ואנחנו עדיין מרשים לעצמנו - -

לא, אנחנו מותר לנו.

- - להיות קצת נאיביים ולהגיד – אם כולם מסכימים, בואו נגרום לזה לקרות, אבל גם אנחנו יכולים להפוך שולחנות.

בכל מקרה, הנושא של התקציב שחסר, אני חושב שראוי שנקרא למשרד האוצר לתקצב את זה, אבל בואו נבדוק גם מה הסיבה - אין לנו כאן נציג משרד האוצר – מה הסיבה לכך יש כאן את הפערים.

זה התחום היחיד שיש בו פערים? נח יכול לתת לך הרצאה של שעה על עוד תקנות שבהן חסר הרבה יותר מ-20 מיליון שקלים. זה באמת נאיביות להגיד שהאוצר יבוא לפה וייתן לנו תשובה, כי יכול להיות שתופתע וייקחו לך עוד.

פה מדבר עכשיו איש בעל ניסיון.

ובכל זאת, משולם, תפקידנו כחברי ועדת החינוך – גם אם זה בצורה נאיבית – להיאבק על כך ולוודא שהתקציבים שנוגעים לחינוך, לכל המוסדות, יגיעו, גם אם זה נאיבי.

בוא נראה לגבי שני מיליארד או 2.5 מיליארד שקלים שהולכים לרדת ממשרד החינוך, איפה הם יפגעו.

יש לנו איזשהן השערות למה משרד האוצר לא מעביר את הכספים. בועז, לשאלה שלך – יש לנו איזשהן השערות. הזכרת את המעבר לוות"ת ואת הרצון – אני חושבת שגם פרופסור תמר אריאב הזכירה את זה – יש לנו איזושהי סברה שבמשרד האוצר מנסים לעודד את הרפורמה הזאת, מנסים להעביר אותה על-ידי שמירה של התקציבים האלה, על-ידי חיסכון בכל מיני העברות של תקציבים כדי לנסות לגרום למכללות לעבור בכל תנאי. אמרנו שיש הסכמה רחבה לגבי המעבר אבל השאלה איך זה יעבור.
ובאשר לאיך, יש כל מיני סעיפים לגבי המבנים של המכללות, לגבי גודל הכיתות ולגבי נושאים נוספים שקשורים במעבר לוות"ת, שיש אי-הסכמות לפחות בין נציגי אגודות הפורום לחינוך לבין משרד האוצר או לבין הגופים האחרים. היתה ועדה שניסתה לטפל בזה בקדנציה הקודמת, פרופסור אריאב היתה שותפה בה.

אנחנו מאוד נשמח אם הוועדה הזאת תוכל להמשיך את התפקיד שלה גם בכנסת הנוכחית, או איזושהי התארגנות אחרת, שבאמת תוכל לגשר בין הצדדים האחרים ולוודא את זה.
אני רוצה להוסיף על מה שפרופסור אריאב אמרה לגבי המחסור בתקציב. היא אמרה שיש שכר לימוד בגובה של 9,000 שקלים, יש גם תוכניות מצוינים שלהן משרד החינוך התחייב על תשלום שכר לימוד מלא, ותקצוב נוסף של מלגת קיום. ההסכמים האלה פשוט לא עומדים. סטודנטים מדוד ילין שחתמו על הסכם שמשרד החינוך ישלם להם כך וכך מתוך שכר הלימוד, היום עומדים בפני שוקת שבורה, אין להם שום יכולת לשלם את שכר הלימוד, משרד החינוך התחייב שהוא יעזור להם בשכר הלימוד.

זה הסכם של הסטודנטים עם המכללה הרלוונטית.

זה בגיבוי של משרד החינוך כי הוא המתקצב.

תוכנית של משרד החינוך שמושכת סטודנטים.

מכל המכללות.

נשמע תיכף. חברת הכנסת קלדרון, בבקשה.

אני למדתי באורנים את תעודת ההוראה שלי והשבוע הייתי אצלך באוהלו, ומאוד מאוד התרשמתי, ואני מרגישה מאוד אזרחית טובה של מוסדות להכשרת מורים. אני לא יכולה להגיד כמה זה חשוב בעיני שהמורים בארץ יהיו באיכות הגבוהה ביותר.
עם זאת, אני ניהלתי בשנים האחרונות את "עלמא" שהיא מכללה לתרבות עברית, שלא קיבלה שום תקצוב מאף אחד. זה נורא קשה. העניות מנַוולת, אין שום דבר יפה בלהיות עני, קשה לסטודנטים, קשה למורים, קשה להרחיב את הדעת כשאין כסף.
אבל, אני רוצה לומר שאנחנו כולנו יודעים שיש בעיה של בור תקציבי מטורף שכולנו עומדים מולו – גם הממשלה, גם הסטודנטים, גם האזרחים. את כל הכסף לא יהיה, באיזשהו מקום יצטרכו לוותר.
אני חושבת שזה מהלך חינוכי – אני אומרת עכשיו בתוך המשפחה, לא מול האוצר, הם לא באו – בתוך אנשי החינוך, זה מהלך חינוכי להגיד גם בתוך המכללות וגם לסטודנטים – חבר'ה, אין את הכול.

מכללה יכולה ליצור מסלולים רווחיים – אני יודעת כי אני עשיתי – לא היתה לי אף שנה שקיבלתי בכלל 50% ממישהו, הכול גייסנו לבד. יש איפה לגייס. כלומר, זה לא טוב, זה לא נחמד, אבל הדרישה הזאת – הבטחתם לנו אז תיתנו לנו – זה כאילו אתם לא בעלי המדינה. אתם בעלי המדינה. הסטודנטים הם בעלי המדינה. אין לשר האוצר, שקיבל בור של 45 מיליארד, מאיפה להביא. כמו שאתה אומר, אם זה ילך לפה זה ייקח מהרווחה.
אני הייתי מבקשת שהשיחה תהיה – אני לגמרי רואה, אני יודעת מה זה באמצע השנה שלוקחים לי מינוס ואני לא יודעת מאיפה להוציא, הייתי שם. בכל זאת, גם אני מכירה את המבנים של המכללות, אנחנו לא בעניות מנַוולת לגמרי– לא מנוּולת במושג השיפוטי אלא התיאורי – האם יש במכללות מסלולים רווחיים?

הרי אתם יכולים לתת תארים, אנשים מאוד רוצים תארים. כמו באוניברסיטאות, שיצרו המון מסלולי רווח לכל מיני תארים שונים או ללימודי המשך וללימודי מבוגרים, האם אנחנו משתמשים במשאב הזה של ציבור שרוצה ללמוד, וציבור שיכול היום לשלם הרבה, כמו בקתדרה? הרי אתם יכולים לעשות קתדרה הרבה יותר טובה, יש לכם את המורים הכי טובים בארץ.
זה מה שאני שואלת. אני אומרת את זה בסולידריות ובאכפתיות וברצון, וכשנילחם מול האוצר אני לגמרי אלחם מול האוצר, אבל בינינו, אני רוצה להגיד – לא הכול יבוא, זה ברור לנו לגבי כל המדינה, והאם אפשר להתגייס לאיזו תפיסת עולם של צנע, הרי זה מה שאחר כך המורים יגידו לתלמידים בכיתות שלהם. אני מקווה שהובנתי.

אני מוכרח לומר שלא כל כך ברור לי מה את רוצה בדיוק. הנושא שלשמו התכנסנו הוא ששנת הלימודים מסתיימת, לשנת הלימודים הזאת הוקצה תקציב.

ולא עובר.

זה לא קשור, לא לבור ולא - - -

זה כן קשור. זה כן קשור. הכסף הוקצה – אם יש אותו או אין אותו. לא יודעת, אני לא מבינה באוצר, אני מבינה במכללה.

בסדר, אבל אנחנו מדברים פה על מציאות ששנת לימודים הולכת ומסתיימת, מכללות שאין להן יותר מדי יכולת גמישות.

אז אני חושבת שיש. אני חושבת שיש יצירתיות.

יש להן, דרך אגב, מסלולים שהם לא מתוקצבים אלא מסלולים שהם פיתחו באופן עצמאי. להגיד שהם רווחיים זה קצת מוגזם.

הם יכולים להיות רווחיים. זאת הטענה שלי, זה מה שאני רוצה. יכול להיות שאני טועה אבל זאת הטענה שלי, שיש מקום יצירתי.

בבקשה.

שמעון עמר, אני ממכללת אוהלו בקצרין וגם חבר ברמ"א.

לאוהלו יש עוד איזה קשר לכינרת?

זה עלה לגולן.

המלונית נשארה בכינרת ואנחנו עברנו לקצרין. אני רוצה להתייחס לשני דברים, אחד שחבר הכנסת בועז טופורובסקי דיבר עליו.

כמה סטודנטים יש אצלכם?

יש לנו היום 1,100 סטודנטים ללימודים, גם בתחום של תואר ראשון וגם מה שנקרא הסבת מורים להוראה – אנשים שעשו תואר ראשון במקום אחר ועושים את תעודת ההוראה אצלנו. יש לנו עוד כ-1,000 לומדים מכל מיני תחומים שהם נספחים והם לא אקדמיים במאה אחוז.

הם קשורים להוראה?

בוודאי. למשל, יש לנו מסלול חינוך גופני ואז יש לנו בית-ספר למדריכים ומאמנים, או שיש לנו השלמות מורים, השתלמויות מורים לאופק חדש, כל מיני דברים כאלה. יש לנו כ-1,000 לומדים שהם עדיין מורים אבל - - -

חשבתי שאולי יש לכם איזושהי פעילות שעושה קופה בצד לפעמים.

לא.

אבל הכול סביב ההוראה.

כן. אני רוצה להתייחס לשני דברים. אני אתחיל עם מה שחברת הכנסת קלדרון דיברה עליו. צריך להבין שחוק המועצה להשכלה גבוהה בסעיף 15 מדבר על שוויוניות בין כל המכללות, בין כל האנשים שלומדים במסלולים האקדמיים במדינת ישראל.

כשאנחנו מסתכלים עלינו למשל, אוהלו בקצרין מספקת ומכשירה מורים לכל האזור הזה – לחצור, לקריית-שמונה, לבית שאן, לעפולה.

לגולן.

ולגולן בוודאי, זה האזור שבו אנחנו פועלים, אלה הם המורים שאנחנו מכשירים עבור המקומות האלה. אנחנו מתוקצבים בצורה מסוימת שאינה שונה מאשר למשל בית ברל או לוינסקי מתוקצבים, אבל לידנו יש מכללה אחרת – למשל מכללת תל חי – שמכשירה לתואר ראשון בחינוך ולשם מגיעים הרבה מאוד סטודנטים, אבל הם מתוקצבים אחרת. למה? כי יש איזשהו מקדם בגלל שהם פריפריאליים, בגלל שהם רחוקים, יש להם איזשהו מקדם שמתעדף אותם יחסית לסטודנטים האחרים.

גם אתם פריפריאליים.

הם שייכים לוות"ת.

בגלל ות"ת, לא בגלל הפריפריאליות.

בגלל ות"ת.

אז אם כולם יהיו ביחד, תהיה שוויוניות?

אני לא יודע.

יש סיכוי.

יש 27(א) שמונע מהמכללות לחינוך להיות שוויוניות כמו כל המכללות האחרות.
ולכן, אנחנו לא יכולים היום להרשות לעצמנו להחזיק סטודנט לחינוך והוראה – עם כל מה שאנחנו נותנים לו, ואנחנו נותנים לו הרבה - -

ראיתי.

- - אנחנו נותנים לו הכשרה מעשית במשך שלוש שנים וסטאז' וכולי וכולי, מה שהמכללות האחרות אינן עושות, שזה עולה הרבה מאוד כסף, כדי להכשיר מורים טובים.
לכן, לנו אין את השומנים האלה או את התעדוף הזה, שמאפשר לנו לקצץ או להוריד מתוך התקציב.

התעדוף הזה, דרך אגב, מוריד לסטודנטים את שכר הלימוד או שהוא נותן למכללה יותר כסף?

עבור אותו סטודנט הוא נותן למכללה יותר כסף.

אבל הסטודנט משלם את אותו מחיר.

שכר לימוד אוניברסיטאי.

הסטודנט משלם את אותו שכר לימוד, כאן אנחנו כולנו שוויוניים.

לגבי הנושא של אותם סטודנטים שלנו שלומדים במכללה, אנחנו נמצאים באיזושהי נקודה שבה אנחנו לא מסתכלים – ואני חושב שצריך לראות גם את נקודת המבט הזאת – לא רק אחורה על השנה הזאת אלא גם קדימה.

וזה לא איום, חבר הכנסת טופורובסקי – זה ממש לא איום – כשאנחנו מסתכלים על השנה הבאה ואנחנו מדברים על שכר לימוד, ואנחנו יודעים שיכול להיות ולא יהיה מספיק כסף, מה זה אומר? זה לא איום. זה אומר שאנחנו עכשיו צריכים לגבות מכל סטודנט את ההפרש הזה של השיפוי בצ'ק ולשים אותו כפיקדון כדי לראות האם כן או לא המדינה תשלם את השיפוי הזה, על-פי מה שהוחלט ועל-פי חוק, כך שאם היא לא תשלם אנחנו נצטרך לגבות את זה מהסטודנט. זה מה שצריך לעשות.

זאת דרך אחת להסתכל על זה, אתה יודע.

לא, זאת הדרך כרגע לאור הדברים כשאנחנו מסתכלים אחורה מה שהיה וקדימה מה אנחנו צריכים לעשות כדי לא להיות במקום הזה.

אם אתה הולך באותו היגיון – אם המדינה מחר לא תעביר לך כסף לדבר אחר, אני רוצה לראות שאתה תיתן פחות משכורת למורים ותגיד להם, אני שם את זה כפיקדון.

חד-משמעית. אנחנו לא שילמנו את הנסיעות למורים כל עוד לא קיבלנו את הנסיעות ממשרד החינוך. אנחנו עצרנו. אתם לא יכולים לתאר לעצמכם איזה מכה זה להיות במשך חצי שנה במצב שבו מורים לא מקבלים החזר על הנסיעות שלהם ואנחנו צריכים לעמוד שם בפרץ ולנסות לבלום את הלחץ הזה.

הפטנט הזה שאמרת, שלוקחים מהסטודנט צ'ק דחוי, זה רעיון או שזה מתבצע?

זה רעיון.

אני אוהב להיות בטוח מה אני שומע.

זה רעיון שלא תהיה ברירה אלא לעשות את זה, ואנחנו לא רוצים. אני רוצה גם לומר – ואת זה אני אומר לסטודנטים וגם לחברי הכנסת – אנחנו הנציגים הטובים ביותר של הסטודנטים. אנחנו נלחמים עבורם, עבור כל דבר שיכול להועיל להם ולעזור להם להיות מורים טובים במדינת ישראל, ועל זה אנחנו לא מוותרים, על האיכות הזאת אנחנו לא מוותרים.

מקבל את זה.

חבר הכנסת אוחיון, בבקשה.

אני מצטער ומתנצל שפספסתי את הדברים של נח, הייתי בוועדה לביקורת המדינה – וזאת בעיה לדלג מישיבה לישיבה.
אדוני היושב-ראש, בוודאי שצריך גם לחזק אותך בגישתך, ואולי אני קצת חולק עלייך, חברת הכנסת ד"ר רות קלדרון בעניין הזה, בגישה.

פה מדובר במוסדות שהמדינה בוודאי שותפה להם, הקימה אותם. מדובר בתשתית יסודית, חינוכית, הסכמים מסודרים. לא מדובר פה באיזשהן תוספות צדדיות על זה שאין רצון לפתח עוד איזה פעילות כזאת או אחרת. מדובר על תשתית בסיסית יסודית שהיא בוודאי גם בנויה ומתוכננת לטווח ארוך.
אנשים נכנסים לתוכניות ופועלים ומגייסים כוח-אדם בהוראה ומביאים אותו גם לפריפריה למעלה – להביא אותו לקצרין ולהביא אותו למקומות אחרים – המדינה צריכה להיות מחויבת להם.
נכון, ואני גם מודע לכך, שבוודאי חלקם של חברים – ואני הייתי חלק מאותם מוסדות עד לפני כמה חודשים – חלקן של האוניברסיטאות במסגרת הוות"ת שפר עליהן, בוודאי גם פרופסור תמר אריאב זוכרת את הימים.
ולכן, אנחנו צריכים את המינימום הזה, את המינימום הזה – החזר נסיעות. אני לא יודע אם את שמעת - פרופסור תמר אריאב אומרת שהמכללות, בין היתר, אין להן את הלוקסוס הזה של קרן קשרי מדע. אולי יש מכללות שמצליחות ליצור איזושהי קופה, אז הן עושות. למיטב ידיעתי, אני מכיר את זה, עושים איזשהו תור – נסעת עכשיו לכנס, תיסע, בעוד שלוש שנים הבא אחריך ייסע.
לבי עם משרד החינוך בעניין הזה, שבוודאי רוצה לעודד ורוצה את המיטב, להכשיר את הטובים, ואני כל הזמן מחזק אותו שהוא משקיע בתלמידים טובים ונותן להם את המלגות ונותן להם מלגות קיום, כי רק כך – לא מדובר פה בבית-ספר למינהל עסקים או בית-ספר למשפטים שיש כאן ביקוש ואנחנו נוכל לעשות איזשהו ביזנס כאן ולנסות לקיים.
ויש מכללות - אני לא צריך להגיד - יש מכללות שהן היום רווחיות ויכולות להרשות לעצמן לשלם שכר גבוה למרצים שלהן כי מדובר במקצועות שיש להם ביקוש גבוה ואנשים משלמים 27,000 ו-32,000 שקלים שכר לימוד.

45,000 גם.

ולא צריכים לא את השיפוי ולא את ההשלמה – לא של ות"ת ולא של משרד החינוך.
אבל אלה שהלכו לייעוד הזה, להכשיר לנו את כוחות ההוראה לעתיד – זה המינימום. תכננו כבר את הפעילות, כפי שהיושב-ראש אמר – לא להעביר להם את ההשלמות? לא לדאוג שמורה שנוסע יקבל את ההחזר? תגיד לו, תצטנע?

לא מדובר פה בבשר שומן, מדובר במשהו בסיסי, יסודי, ולכן בקטע הזה אנחנו צריכים – כפי שגם התרשמתי בוודאי מהמגמה – לעמוד על כך שהמכללות יקבלו, כל זמן שהן נמצאות איפה שהן נמצאות. יעברו מחר מי שיעבור, הלוואי – יעברו כולם לוות"ת ויתוקצבו באותה שיטה כפי שמתוקצבות מכללות אחרות במסגרת הוות"ת, הלוואי בעניין הזה, אבל לחזק את משרד החינוך ואת המכללות לקבל את מה שמגיע להם בבסיס.

פרופסור קסן, בבקשה.

אני נשיאת מכללת לוינסקי, מכללה שהשנה חוגגת 100 שנים להיווסדה.

מזל טוב.

המכללה הראשונה שקמה בישראל.

גורדון גם חוגגים משהו החודש.

60.

גם דוד ילין השנה חוגגים 100 שנה.

דוד ילין נולדו אחרינו, עם כל הכבוד. 100 שנה, באמת מכללה שהיא מותג, אני חושבת, ומכללה מבוססת, אנחנו מצליחים להתנהל ואני חושבת ללמד ברמה גבוהה.

אבל - אני לא אחזור על הדברים שנאמרו על-ידי תמר ושמעון, אני מסכימה עם כל מילה שלהם - אבל אני רוצה לעורר את תשומת הלב של הוועדה לכך שהמכללות עברו ב-20 שנים האחרונות תהליך אקדמיזציה מפואר. מגיע להן פרס ישראל לדעתי על התהליך הזה. מבתי מדרש לסמינרים, וסמינרים למכללות אקדמיות. כל המרצים היום לפחות עם דוקטורט ופרופסורים שגדלו במכללות, וכולי.

וחלקן מעניקות גם תואר שני.

תואר ראשון, תואר שני.

שני תארים שניים – Med ו- M.Teach

אבל, התהליך הזה שעבר על המכללות לא עבר במלואו על משרד החינוך, לפי דעתי. אני יודעת שעושים מאמצים גדולים להשיג את הפער אבל יש עדיין פערים שפשוט הם בלתי אפשריים.

למען השקיפות, אני עדיין חברת סגל באוניברסיטת בן-גוריון, אני מושאלת ללוינסקי, אני באה מהאקדמיה, ואני יודעת מה זה. ולכן, העיוותים האלה הם פשוט צועקים, מדירים שינה מעיני בלילות, ואני אתן כמה דוגמאות קטנות בלי להיכנס יותר מדי לפירוט, אלא אם הוועדה תתעניין.

נושא אחד הוא המחקר. כדי להתקדם לפרופסורה צריך לעשות מחקר. המרצים במכללות צריכים ללמד 16 שעות, אין להם תנאי מחקר. יש חדר מורים, אין חדרי סגל שהם יכולים לעבוד שם על מחקר. אני כתבתי אפילו למישהו שהמכללה נראית כמו לובי של שדה תעופה – כולם באים עם טרולי עם הספרים, עם המחשבים, ומחפשים איזושהי פינה שקטה כדי לעבוד על החומרים שלהם. אין חדרי מרצים.
יחד עם זה, כדי להתקדם בדרגות, שופטים אותם על המחקר. אז מתי הם יעשו את המחקר? באיזה תנאים הם יעשו את המחקר? כל תקציבי המחקר מועברים דרך מכון מופ"ת – זה לא תקין. מכללה אקדמית צריכה שיהיו לה כספי מחקר, ואם כבר מוקצבים תקציבי מחקר, צריך להעביר את תקציבי המחקר למכללות כדי שחברי הסגל יוכלו להתקדם. זאת דוגמה אחת.

דוגמה שנייה, יש לנו אנשים שמצליחים להתקדם לפרופסורה, אבל לפני כמה שנים נחתם הסכם קיבוצי עם ההסתדרות, וההסתדרות קבעה מכסות לקידום. אז יש פרופסורים שמקבלים משכורת של מרצים, דרגת מרצה – אפילו לא דרגה בכירה יותר. יש פער בין הדרגה האקדמית, שהיא כנראה לשם כבוד בלבד, לבין דרגת השכר כי אין מספיק מכסות, שזה עיוות שהוא בעיקר עיוות תקציבי. צריך לעדכן את האקדמיזציה של המכללות גם בנושא הזה, שלא יקרו כאלה מצבים.

יש לנו חברי סגל שראויים לקידום, אי-אפשר לקדם אותם כי אין מכסות לקידום בתחומים שלהם, הם הולכים מתוסכלים, ואני בטוחה שהסטודנטים מרגישים את זה בהוראה.
שלא לדבר על כך שיש לזה הקרנה לפי דעתי גם לגבי מעמד המכללות, ודרך מעמד המכללות גם למעמד המורים. מורה שסיים את המכללות האקדמיות לחינוך, אין לי ספק שהוא מורה מעולה – מעולה – אני לא אגיד שום דבר על אלה שמלמדים חינוך במקומות אחרים, אבל ההכשרה היא באמת מעולה, שמעתם פה תיאורים והסטודנטים יכולים להעיד. אבל, המעמד שלהם כבוגרי מכללות הוא בהתאם למעמד של המכללות.

אני מאוד מסכימה עם מי שאמר שאנחנו צריכים לפחות להבטיח את הבסיס התקציבי הבסיסי כדי שעליו אנחנו נוכל לפתח אפילו תוכניות חוץ-תקציביות. ותאמיני לי, אנחנו בונים כל מיני תוכניות במטרה להרוויח כסף, כדי לממן את תוכנית הלימודים.

בסדר גמור.

ולפעמים מהגורן ומהיקב וכל מיני פעילויות אפילו שהן לא באג'נדה של המכללות, אבל זה גוזל כוחות, זה גוזל אנרגיות, זה גוזל מרחבים בתוך המכללות, כיתות, וגם ככה אין לנו כיתות כי כבר 15 שנה אנחנו לא מקבלים תקציבים לפיתוח הקמפוסים. ומספר הסטודנטים עלה, ואנחנו שמחים שהוא עולה – הרמה של הסטודנטים עולה, ואנחנו שמחים שהיא עולה ונמשיך להעלות אותה, רמת ההוראה עולה, אבל אם אין את התשתית, את הבסיס - - -

תודה רבה.

משפט האחרון. אני אומרת לכם – כולם אוהבים לדבר על חינוך, תורמים לא ממהרים לתרום לחינוך, גם כל אלה שמדברים על חינוך.

בטח לא לשוטף. אם כבר, אז לתרום למבנים.

פרופסור קסן, זאת הכללה. את לא מגביתנית, אז את לא יודעת.

אני כן.

לא לא. זה נכון.

זה חלק מתפקידי, סליחה.

לא יודע, אני עקבתי אחרי תורם מספר אחת של אוניברסיטת בר-אילן, דהאן – כל מה שהעסיק אותו, מה שעניין אותו זה חינוך חינוך חינוך – ואני מדבר על סכומים של למעלה מ-100 מיליון דולר, אז אלה הכללות.

בגלל שזה אוניברסיטה.

אוניברסיטה כן, מכללות לחינוך - - -

כשיש לך מנגנון fundraising משומן, רציני, עם אגודות ידידים. אין לנו יכולת כזאת.

בגלל זה אמרתי, מגביתנים. נכון.

חבר הכנסת נהרי, בבקשה, סגן שר החינוך לשעבר.

קודם כול, אין ספק שהתנודות בתקציב גורמות לחוסר יציבות במכללות – וזה לא רק במכללות, זה בכל המוסדות. ברגע שמוסד לא יודע לתכנן את עצמו, אין ספק שמדובר בחוסר יציבות אחר כך.
אני רוצה להציע הצעה מעשית, מניסיוני. הממשלה היום דנה בתוכנית הכלכלית לשנים 2013 ו-2014. בסופו של דבר, מה שיאשרו זה את המדיניות ואת המסגרת התקציבית. עדיין, המשרד הוא זה שמחלק את הכסף ומעביר אותו ומחליט בכל תקנה ותקנה כמה כסף יהיה.

שאלתי בהתחלה את השאלה אם זה תמיכה או תקצוב, אבל קיבלנו משהו שנקרא אנדרוגינוס – שזה תקצוב שמתנהל כמו תקנת תמיכה. זו תקנה שאין בה כמויות, הכמויות נגזרות מהכסף שמתחלק פר הסטודנטים ואז אני מקבל את המכסות. זאת אומרת, אלה לא מכסות שנקבעות מראש – כמו למשל בתקנת ש"ש, שעות שבועיות במשרד החינוך; תקנת השעות, מראש זה מוגדר, יש פול של שעות, זה מה שיש, ערך השעה הוא X וכל אחד יודע, אלה השעות שאני אקבל, הוא יכול לתכנן את עצמו גם בעתיד. מה שהוא יקבל, הוא יודע בכמה להכפיל ומה תהיה התוצאה. זו תקנת כמויות.
ההזדמנות שלכם היום – זו התוכנית הכלכלית, אחרי כן יבוא ספר התקציב שהוא אומנם סעיפי תקציב אבל יש בו גם תקנות תקציב, שלא רואים אותן אבל שם בתקנה חייבות להיות כמויות. ברגע שיש לכם כמויות, האוצר – גם אם הוא שם שם פחות כסף – הוא יודע להתאים, הוא יודע להשלים, ואתם יכולים להבטיח. עדי יכול להדריך אתכם בנושא הזה.

זה רעיון טוב, אבל צריך לזה את הסכמת האוצר.

דבר קטן...

בכל מצב אתה הולך להגיע לאוצר, אז לפחות תדע מה לבקש.

מה זאת אומרת הסכמה? האוצר לא מעוניין בתכנון מהמכללות?

אני לא מהאוצר, אני לא יכול להשיב בשמו.

שמעון, האוצר בדרך כלל, עדיף לו לתת לך סכום.

רע מאוד.

זה רק לשנה, שנה הבאה נראה מה יהיה.

אני חושב שזה רעיון נכון.

אבל אם תהיה תקנת כמויות, אני לא אומר שתישנו בשקט אבל אתם יכולים להיות יותר רגועים.

אני רוצה להתייחס למה שאמרה ד"ר רות קלדרון. בדרך כלל היא אוהבת לצטט מהמקורות, ואני רוצה לצטט מהמקורות, נדמה לי ממסכת ברכות. באו ישראל לדוד המלך ואמרו לו, עם ישראל צריך פרנסה. אמר להם, צאו והתפרנסו זה מזה – תיקחו אחד לשני, תיקחו לתלמידים, תיקחו לפה, אין מה לעשות. לא קיבלת מפה, תסתדרו ביניכם, אז יהיה על חשבון הסטודנטים, וכולי.
אמרו לו, אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו; אמר להם, לכו ופשטו בגדוד – לכו תקבצו נדבות, לכו תאספו כסף, יש תורמים, ומי שלא יודע איך עושים את זה יכול ללכת לד"ר שמעון אוחיון, הוא עושה את זה טוב, וכל חודש אנחנו מקבלים תזכורת.

אני לא מגביתן.

תודה רבה.

אז אתה בעד דוד?

אני אומר מה דוד הציע. אני מציע ללכת לאוצר ולדאוג שתהיה תקנת כמויות.

נח, אתה רוצה להתייחס לשאלה שעלתה פה בנושא תלמידים מצטיינים? האם יש באמת התחייבות, ומה קורה עם ההתחייבות?

יש, ויקבלו.

זה לא רק המצטיינים. גם הלוואה מותנית.

אני רוצה שתבינו, כל המערכת למעשה עובדת בתקציב המשכי. תקציב המשכי מגביל את המסגרות. הלוואות מותנות תצאנה להערכתי ממש בשבוע-שבועיים הקרובים, וסל חיזוקים יינתן במלואו, ויינתן יותר מאוחר כי הכסף שלו ישתחרר רק אחרי מעבר התקציב, אבל המחויבות תתקיים במלואה. אנחנו נעמוד מאחורי כל ההתחייבויות בנושא הזה.

והסטודנטים?

הסטודנטים יקבלו כל מה שמגיע להם, במלואו.

שאלה נוספת, רק להבהיר מה שהרב משולם נהרי אמר. מה זאת אומרת לך, במסגרת התקצוב והסיוע שלך למכללות? אין לך מסגרת תקציבית מוגדרת מהם יעדי ההתפתחות של כל מכללה, מהו הצפי של מספר התלמידים, הסגל, וכולי? כי בוות"ת זה ודאי קיים. אוניברסיטה לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. היא יכולה להתפתח במסגרות מסוימות, במספרים מסוימים – נכון, קצת התירו בשנתיים האחרונות אבל במשך 10–12 שנים - - -

גם פה קיבלנו תשובה לשאלה. זה מכסות.

מכסות למי?

למספר סטודנטים.

מכסות קבועות, התנודות בתוך המכסות.

ואתה מכוון את זה.

ודאי. לפי מקצועות נדרשים.

הוא אומר - יש לך 40%, זה מה שיש לך ועם זה תסתדר.

הוא לא אומר 40%. הוא אומר, זה מכסות הסטודנטים וזה התקציב. הם לא בדיוק מכפלה אחד של השני.

משפט נוסף. אנחנו נמצאים במשא-ומתן מאוד מסיבי עם האוצר להחיל הסכם שכר שלמעשה ישנה מקצה לקצה את המערכת. דרגות הקידום תהיינה פתוחות, שוות לחלוטין לדרגות האקדמיות הקיימות בכל ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל, מכסות תהיינה רק בשלב הכניסה, שלב תהליך הקידום יהיה חופשי. כמובן, דרגות השכר של הפרופסור, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין יהיו חלק מתוך ההסכם.

אני מבקשת לשאול שאלת אינפורמציה. אני מוטרדת ממה שאת אמרת. אם ההתקדמות קשורה למחקר, כמו באוניברסיטה, ולא להוראה – הרי המכללות נבנו כדי לתת אנשים שהפדגוגיה היא המקצוע שלהם ולא מחקר, כי החוקרים, בינינו, בדרך כלל לא אוהבים תלמידים, זה נורא מפריע להם, ואנחנו רוצים להכשיר אנשים להוראה.

זאת הכללה.

סליחה, אל תעשי הכללות. אני גם חוקרת וגם מורה.

אני מדברת על האוניברסיטה שלי. אנשים אומרים – אני חוקר, זה מפריע לי ללמד. לכן אנחנו מלמדים 16 שעות ולא שעתיים בשבוע. האם אין מסלול התקדמות פדגוגי שהוא לא מחקר?

קיים.

יש מסלול נלווה לפדגוגים. חלק מהסגל הוא סגל פדגוגי וחלק מלמד קורסים עיוניים בחינוך, מלמד בתואר שני, מלמד בדיסציפלינות ההוראה.

ואז ההתקדמות שלו היא רק מחקרית?

איכות ההוראה ומשאבי סטודנטים ובקרה על ההוראה זה תנאי הכרחי, הוא ממש לא מספיק. הוא יכול להתאים לדרגת מרצה. מדרגת מרצה ומעלה – מרצה בכיר, פרופסור וכולי – הוא מוכרח במקביל שיהיה לו גם רקורד מחקרי. אם הוא במסלול הנלווה, שהוא מתאים לאמנים או למדריכים פדגוגים, יש לו פרויקטים, תערוכות, דברים אחרים שהם אקוויוולנטיים.
אבל כמו שאר המכללות האקדמיות שנמצאות במסגרת ות"ת, קידום, בסופו של דבר בדרגות קידום, הוא גם פונקציה של מחקר.

גם, אבל לא רק.

אבל בלי זה אי-אפשר.

אני מבקשת לנצל את ההזדמנות לומר שכל ההסדר הזה שנח כרגע מדבר עליו, גם הוא בעייתי מאוד מבחינתנו, כי מה קורה? הסתדרות המורים, שהיא ארגון יציג של סגל – אני פרופסור במכללה, הסתדרות המורים היא הארגון היציג שלי – היא מדברת עם משרד החינוך איך יהיה השכר ואיך אני אתקדם בדרגות הקידום שלי.

כלומר, את מעדיפה את הנוהל של ות"ת, שכולם – אוניברסיטאות ומכללות – יהיו מנוהלות באותו אופן.

ודאי.

זה לא יזיק למורים שיהיו פחות מורים?

באותם סטנדרטים, אין שום קשר.

נח אומר שיש הבנה כרגע עם האוצר.

אין עוד שום הבנה. יש משא-ומתן.

רציתי להבין דבר נוסף, הלוא בסך הכול גם אנחנו רוצים לקדם. יש את מסלול המורים, ואת קוראת לו משום מה מסלול נלווה.

שהוא לא מחקרי.

באוניברסיטאות מסלול נלווה הוא למומחים.

זה כמו מסלול מקביל.

או מסלול מקביל – מורים שהם לא נדרשים למחקר. את אומרת – תנאי הקידום שלהם וותק כמובן, וניסיון ומשוב של סטודנטים וגם כתיבת תוכניות לימודים ותרומה להכשרה מעשית, ולאו דווקא במחקר. האוניברסיטאות בזמן האחרון מתחילות גם להתחכם ולדרוש מן האנשים – תן לי גם משהו במחקר.

נכון.

תודה. בבקשה.

יצחק רסלר, מזכיר ארגון מורי המכללות. קודם כול, אני רוצה לחזק את ידייך, חברת הכנסת קלדרון, על השאלה ששאלת. השאלה שלך היא שאלה שאנחנו כל הזמן מדברים עליה כהסתדרות המורים, כגוף פרופסיונלי שבאמת רוצה לחזק את הצד של ההוראה, של הפדגוגיה, של הדידקטיקה, ואם שמעתם את פרופסור אריאב, אתם שומעים את המתח שיש בין הדרישה העצומה למחקרים לבין הדרישה שלנו שיותר הצד של ההוראה ייכנס לפועל.

יחד עם זה, אנחנו כן חיזקנו וכן אישרנו וכן הסכמנו לצד של המחקר, ואני חושב שצריך באמת להוקיר את המורים, שעושים מחקרים בלי שום עזרה, בלי שום תקציב, על חשבון זמנם, על חשבון כספם.

וכאן אני רוצה למחות – חבל שחבר הכנסת בועז טופורובסקי לא נמצא – על ההערה שלו, אולי תקצצו גם במורים. רבותי, מורה, דוקטור במכללה שמלמד סטודנטית שיוצאת להוראה, מרוויח פחות מהסטודנטית שנכנסה ללמד בכיתה ג'. את זה חייבים לדעת. הרבה פחות. המורֶה של המורָה, שהוא דוקטור, שיש לו שנות ניסיון, שנות ותק, מרוויח הרבה פחות מהסטודנטית שלו, ואת העוול הזה צריך למחוק. במקום לבוא ולשאול איך מקצצים למורים, צריך לבוא ולשאול איך מוסיפים למורים.
נח באמת הזכיר את המשא-ומתן. המשא-ומתן הזה הוא משא-ומתן מאוד בעייתי. מצד אחד, יש חזון שהוא חזון נשגב ובאמת חזון חשוב על איך המכללות צריכות להיראות בעתיד, ועל-פי החזון הזה האוצר, ובמידה מסוימת משרד החינוך, מנסה לכפות עלינו איזשהו מתווה של שכר למורים.

אנחנו מאמינים בחזון ויודעים שהחזון הזה יקרה רק אולי בעוד 10, 15, 20 שנה. בינתיים, מורי המכללות נשארים מאחור, כפי שתיארתי, ולא מקבלים שום דבר, ולכן אנחנו דורשים ממשרד החינוך ומן האוצר שיישב אתנו ויגמור אתנו עכשיו, באופן מיידי, הסכם מסודר לפי אופק חדש, מותאם למורים אקדמאים.

את הדבר הזה אנחנו דרשנו ואנחנו ממשיכים לדרוש, ואני מקווה שהדבר הזה יתבצע לפחות כשלב א' לפני החזון הגדול.

ובקשר לוות"ת, הסתדרות המורים היא לא נגד מעבר לוות"ת, אלא מה? המרצים שמאוגדים בהסתדרות המורים, הם נמצאים במסגרת של הסכם קיבוצי, וההסכם הקיבוצי הזה מגן עליהם ושומר עליהם מכל מיני בחינות - כולל נושא הפיטורים, נושא הפנסיה, נושא הקביעות בעבודה, וכדומה.
המעבר לוות"ת יכול לפגוע בהם בצורה חריפה ביותר. ולכן, הסתדרות המורים מתנה את המעבר לוות"ת בהמשך קיום ההסכם הקיבוצי. כל עוד ההסכם הקיבוצי לא נשמר, אנחנו לא נוכל לתת יד למעבר לוות"ת.

אתה לא יכול לאחוז את החבל בשני הקצוות.

איך אנחנו עוזרים לכם? יש לך אחד שיכול לעזור לכולם או שיש כאן מחלוקת שאנחנו צריכים לתפוס צד?

קודם כול, שיהיה בסיס תקציב יציב.

למה שיש ומה שהובטח, אבל לגבי העתיד אנחנו רוצים לעזור, לדחוף מגמה.

רות, אנחנו לא התכנסנו כדי לטפל ולהתמודד עם כל הבעיות הנובעות מהאנדרוגינוס הזה. אנחנו נעסוק בזה, אני מבטיח. התכנסנו לדבר קונקרטי ואני רוצה להתמקד בו כדי גם לא להאריך את הדיון יותר מדי, ולסכם אותו. עוד שניים-שלושה דוברים ואנחנו נסכם. בבקשה.

אני רוצה להבהיר באופן קצת יותר חד את הסוגיה שעוברת פה כחוט השני שכולנו מדברים עליה בנושא המעבר לוות"ת. אני לא רוצה להתחיל לדבר אם זה כן פתרון או לא, אני שומע אותו מתנה את זה, דברים שאני פחות מכיר.
קוראים לי רם שפע, אני מסמינר הקיבוצים, סטודנט להוראת היסטוריה ומקרא.

כל הכבוד.

יש כמה בודדים כאלה כנראה.

נח יגיד לך שלא. נח יודע על תוכנית שהתחלנו שכולם שם לומדים מצטיינים בתחום ההיסטוריה.

שמעון, מיידע אישי אני אומר לך – הוראת המקרא בבעיה גדולה.

והמדעים והמתמטיקה והאנגלית - - -

ואחריהם תנ"ך.

מה שרציתי לומר, שבסופו של דבר אנחנו לא נוגעים בסוגיה, שהייבוש הזה הוא משהו שנמשך כבר המון שנים. את התייחסת קודם לתקציב המדינה, ואנחנו מכירים את זה שיש גירעון – זה לא מה שגורם לכך כי גם לפני כמה שנים היתה בדיוק אותה סוגיה. הכסף של המצטיינים גם בשנה שעברה לא נכנס בזמן שהיה צריך, זאת אומרת אנחנו מדברים על משהו ממושך שיש לו סיבה מאוד ברורה, והסיבה היא שהוות"ת – יצא לי לשמוע את פרופסור טרכטנברג מדבר על זה באופן ברור – הוא רוצה שמחר כל המכללות יעברו להיות מתוקצבות על-ידי הוות"ת. ברגע שיש ייבוש תקציבי, מאוד פשוט יהיה לגרום למכללות לעבור.

מה אתה חושב על זה? זה טוב או רע?

אני חושב שהמעבר יכול להיות טוב כי הוא יוסיף תקציבים. אני כסטודנט מאוד מפחד מזה. העמדה שלנו, של התאחדות הסטודנטים – יש לנו הרבה התניות מהחשש של הפגיעה הפדגוגית – שמחר אנחנו נתחיל ללמוד בכיתות מאוד גדולות ויתייחסו לפרופסיה שלנו באופן אחר.

יאנוש קורצ'אק לא מתקבל כי אין לו מחקר.

הדבר השני, אני לא יודע לגבי ההשוואה שלך איך יכול להיות שמורה מרוויח פחות מסטודנט שאולי אפילו לא עובד, אז זאת סוגיה אחרת, אבל אנחנו התכנסו פה כדי לדבר על השיפוי של שכר הלימוד, שמובן מאליו שאנחנו לא אלה שנוכל לקחת את זה על גבינו.

ברור.

לא, כי זה עלה פה ככה.

זה הצ'קים האלה.

בדיוק. ואנחנו כמובן ביחד בעניין הזה.

בבקשה.

שמי יניב כהן שבתאי, אני ממונה תחום תקצוב המכללות בוות"ת-מל"ג. אני רוצה להסיט את הדיון מכל נושא השיפוי, רק להגיד שתי מלים לגבי המעבר לוות"ת ואיפה זה עומד.

כיום נמצאות במשרד החינוך 22 מכללות אקדמיות לחינוך, וכפי שנאמר פה על-ידי פרופסור קסן, הן התפתחו מסמינרים להוראה, בתי מדרש, וכן הלאה.

חלק גדול מהמכללות לא עומדות בדרישות הוות"תיות כיום. מה שמנואל אמר – וצוטט כאן לא נכון – זה לא שמחר בבוקר כל המכללות תעבורנה, אני רק אתן דוגמה. יש כ-17 מכללות שנמצאות בפחות מ-1,000 סטודנטים, כשתנאי קיום בסיסי של מוסד ות"תי, של מכללה ות"תית, זה 2,200–2,500 סטודנטים.

כן, אבל הרעיון של איחוד, הוא לא יעבוד. בסוף זה לסגור חלק מהמכללות.

- - -

בשנת 2011, לפני כשנתיים, התחיל התהליך. נחתם הסכם בין המנכ"ל דאז של מל"ג-ות"ת לבין מנכ"ל משרד החינוך לגבי מעבר הדרגתי של מכללות העומדות בתנאי הסף. מכללה אחת כבר עברה, מכללת אחוה לחינוך אוחדה עם המכללה האקדמית הכללית ועברה למעשה לאחריות תכנונית ותקציבית של ות"ת.

הן יושבות באותו קמפוס.

באותו קמפוס.

אין להם 2,500 סטודנטים.

אגיד שתי מלים לגבי מה שאמר נציג הסתדרות המורים. המכללות האלה חייבות להתאים לקריטריונים בסיסיים של ות"ת גם מבחינת איכות ההוראה – ורוצים פה להגדיל את שכר הסגל – אבל אי-אפשר מצד שני לבוא ולהגיד שימשיכו ללמוד 20 סטודנטים בכיתה, כשגם אנחנו בודקים את איכות ההוראה ולאו דווקא 20 סטודנטים בכיתה זה איכות הוראה גבוהה. לפעמים, בלימודי מבואות חשוב להביא איש סגל בעל שיעור קומה שאפשר לשלם לו שכר הוגן והוא יוכל ללמד, גם אם אלה כיתות גדולות.
אנחנו מתחילים בתהליך בדיקה של מכללות שביקשו לעבור במסגרת ההסכם. זה לא יקרה מחר בבוקר ולא כל המכללות בבת אחת, רק להגיד איפה הדברים עומדים.

התנאי שנקבע בתנאי הסף זה תנאי הכרחי, אך לא מספיק. זה דורש איזשהן התאמות, ואנחנו לא מכריחים אלא רק מי שירצה לעבור, וכאן הדברים עומדים.

אני מתנצלת, אני אצטרך להמשיך הלאה ולעזוב לפני הסוף אבל אני רוצה לומר שאני מאוד מתקוממת מול תנאי סף של גודל.

גם בכיתת לימוד יש כזה תנאי. כיתה מתחת ל-20 תלמידים היא לא תקנית.

הוא לא דיבר על 20 תלמידים. מדובר על 2,000 - - -

לא, אני מדבר על כמויות.

דיבר על 100 תלמידים.

כיתות גדולות.

אני מבקשת להגיד את דעתי, יש לי את הזכות. אני רוצה להגיד שחינוך זה דבר של אדם עם אדם. אני הייתי בכיתות קטנות והייתי בכיתות של 2,000. זה שהוות"ת יכול להכריח מוסדות של חינוך לנהל את זה באופן כלכלי זה דבר מאוד מסוכן. אני חושבת שאנחנו צריכים להיות שם ולהעיר על זה.

כל המדינה מתנהלת כך, בכל התחומים.

בשביל זה באנו לשנות.

כן, אבל שלחתם לנו שר אוצר שעושה בדיוק ההיפך.

סליחה שאני עוזבת.

האם מישהו רוצה להוסיף משהו חשוב? תודה רבה. אני רוצה ברשותכם לומר כמה דברי סיכום. קודם כול, אני רוצה להזכיר – אנחנו החלטנו ליזום את המפגש הזה בגלל שראינו בחומרה רבה את העובדה שתקציב שמסוכם ומקובל על כולם, לא מועבר. נדמה לי שבכלל, כל בסיס של אמון בין האזרחים לבין המוסדות לבין הנבחרים הוא בכך שכשמסכמים משהו וחותמים עליו, מקיימים את זה, אחרת למה אנחנו מבזבזים שעות דיון ומאבקים על תקציב כזה או אחר? דרך אגב, אנחנו נתקלים בעניין הזה שאין עמידה אחרי סיכומים לא רק במקרה הזה אלא במקרים רבים אחרים, וזה בהחלט מקומם.
רשמנו לעצמנו שמועבר או יועבר בימים הקרובים – אמרת 56 מיליון?

59,650. נגיד כ-60 מיליון.

זאת אומרת, השלמה ל-60 מיליון, שזאת היתה התוכנית התקציבית, למרות שגם היא לא עומדת ולא מכסה את כלל מכסת התלמידים המאושרת. רשמנו לעצמנו, אני מקווה שזה יבוצע באמת בהקדם כי המכללות לא מסוגלות לעמוד בשיהוי כזה של העברת תקציבים.

בכלל, צריך להבין – אני מניח שרוב התקציב בסופו של דבר הולך לשכר, וכפי שאנחנו יודעים, גם במוסדות ממשלתיים אחרים, לא פוגעים בשכר, גם כשיש בור תקציבי וכשיש מצוקות. רוב התקציב הולך לשכר, כשאתה מדבר על תקציב למכללות, וחלק נוסף של התקציב הוא קשוח – אם זה מסים ואם זה חשמל ואם זה עצם פתיחת המכללה בבוקר, יש לה עלויות שהן לא ניתנות בכלל לאיזשהו ויסות או פיקוח, בגדול, אין ספק שאפשר לחסוך.

לכן, אנחנו רואים את זה בחומרה ובהחלט תובעים גם ממשרד החינוך וגם ממשרד האוצר לא להגיע למצבים האלה. אין שום סיבה שוועדת החינוך או כל ועדה אחרת בכנסת תתכנס כדי ללכת רוורס ולתבוע עמידה בסיכומים או בהחלטות.

דבר שני, אני כן מבקש – האוצר לא נמצא פה – אבל אנחנו כן עומדים על כך. יש קשר בין מספר הסטודנטים לאותו הסכם תחת כבוד השופט וינוגרד של תקצוב או שיפוי בגין סטודנט, שאני מבין שזה מגיע פחות או יותר לקרוב ל-80 מיליון שקלים. אנחנו עומדים על כך שמשרד החינוך ומשרד האוצר יעמידו לרשות המכללות את הכסף עוד השנה. אנחנו כמובן נביא את זה גם לפתחו של שר האוצר. זה לא דבר שהוא יכול להיות נתון במחלוקת.

ואם רוצים לקצץ בתקציב, אז כנראה צריך להתמודד גם עם המכסות של כמות הסטודנטים, אחרת הנוסחה הזאת לא מתאזנת.
הדבר האחרון שאני רוצה לומר – לפי מיטב הבנתי, ואני לא מומחה, למרות שגילוי נאות, אני הייתי חבר בחבר הנאמנים של מכללת בית ברל, ואפילו הציעו לי להיות היושב-ראש, ואני אמרתי אז לתמר שאני כנראה אהיה חבר כנסת אז לא אוכל לשאת במשרה הזאת.

או שצפית את הקשיים, לכן לא הסכמת...

לא, לא הייתי שם הרבה זמן ואני לא מחשיב את עצמי כמומחה גדול אבל לדעתי כשאתה לוקח את היתרונות והחסרונות בנושא הזה של רה-ארגון, קרי העמדת המכללות תחת מל"ג וות"ת, עם כל הבעיות שעלו פה, נדמה לי שכולם יסכימו שזה תהליך נכון וצריך להתגבר ולהתמודד עם הבעיות שמועלות פה גם על-ידי הסטודנטים, גם על-ידי מי שאחראים על הגורם המקצועי והשכר, שזה ההסתדרות, וגם כמובן הנושא של ות"ת ועמידה בתנאים. הלוא אם אתה נכנס לשם בלי לעמוד בתנאים אז לא עשית כלום.

נכון.

לא העלית את רמת ההוראה, לא העלית את רמת - -

המחקר.

- - המעמד של המכללות, כי זאת בדיוק הכוונה – להעלות את מעמדן, את רמתן, וליצור בסופו של דבר מורים יותר טובים. אנחנו כולנו עומדים בפני משבר גדול בהוראה – גם של מספרים, מספר המורים, גם במקצועות מסוימים, שזה פשוט משבר ושם נעוצה הבעיה של ההישגיות של התלמידים שלנו, וכמובן פריפריה מול מרכז וכל אותם דברים טובים שאנחנו מדברים עליהם.
הוועדה בהחלט תידרש ותקצה מזמנה ומהאנרגיות שלנו לתחום הזה כי נדמה לי שהוא בעל חשיבות עצומה, והוא לא עומד בסתירה לבעיות התקציב והבור והקיצוצים שאנחנו כולנו עומדים בפניהם.
ובכלל, ישנה עכשיו איזושהי תופעה שמטילים את הכול על הקיצוצים ועל הבור, וכולם צריכים לשאת בנטל – וזה נכון וטוב, אבל אסור לפגוע בדברים החשובים האמיתיים והעיקריים בתחום הזה.

תודה רבה לכם, ונתראה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:20.>