PAGE
2
ועדת הכלכלה
20/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 14 >
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"א בסיון התשע"ג (20 במאי 2013), שעה 12:00

<קרינה מסוכנת מקווי מתח גבוה בקרבת בתים, הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת חנא סוייד>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
מיכל רוזין

מוחמד ברכה

באסל גטאס
מסעוד גנאים
ג'מאל זחאלקה

דב חנין
אברהם מיכאלי

חנא סוויד

>
איגור סטפנסקי - מינהל החשמל, משרד האנרגיה והמים

סטיליאן גלברג - ראש אגף קרינה, המשרד להגנת הסביבה

דוד פילזר - מנהל אגף מתודולוגיה והנחיית תכנון, משרד הפנים

איתמר גרוטו - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

נורית פלתר - מזכירת ודוברת רשות לשירותים ציבוריים חשמל

יוסף דהאן - מנהל מחלקת תשתית ושירותים טכניים, חברת החשמל

דוד אלמקיאס - סמנכ"ל ומנהל אגף תכנון פיתוח וטכנולוגיה, חברת החשמל

בן ציון כהן - אגף תכנון פיתוח וטכנולוגיה, חברת החשמל

וגיה סלימאן - ראש המועצה, מועצה מקומית משהאד

ח'אלד שחאדה - מהנדס המועצה המקומית משהאד

חסן רדואן - חבר מועצה, מועצה מקומית משהאד

אחמד סלימאן - חבר מועצה, מועצה מקומית משהאד

מוחמד חסן - חבר מועצה, מועצה מקומית משהאד

עבד אלרחמאן שחאדה - חבר מועצה, מועצה מקומית משהאד

ח'אלד מרעי - חבר מועצה, מועצה מקומית משהאד

מוחמד מרעי - חבר מועצה, מועצה מקומית משהאד

אחמד סולימאן - חבר מועצה, מועצה מקומית משהאד

חיליק רוזנבלום - יו"ר, מלר"ז

יוסי אביב - מודד קרינה מוסמך, מלר"ז

לאה ורון

שרון רפאלי
<קרינה מסוכנת מקווי מתח גבוה בקרבת בתים, הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת חנא סוייד>

אהלן וסהלן, שלום עליכם, ברוכים הבאים. אני פותח את הדיון, לבקשתו של עמיתי, חבר הכנסת ד"ר חנא סוויד לגבי הקרינה המסוכנת מקווי מתח גבוה בקרבת בתים. אני מודה לחברי הכנסת. אני רואה פה את חבר הכנסת זחאלקה, חבר הכנסת מיכאלי וגם אנשים מהשטח ונציגי חברת חשמל ועמותת מלר"ז. בהערת פתיחה – ומיד אני מעביר לך את רשות הדיבור, חבר הכנסת סוויד – הנושא של מתח גבוה הוא לא חדש לוועדה הזאת. גם באור-עקיבא ב-2010 התקיים דיון לגבי אותה סכנה של קו מתח גבוה. בעקבות כך התקבלה החלטה של חברת חשמל להעתיק את קו המתח הזה. אני רואה פה עיתון מנובמבר 2011: "קו המתח נדד דרומה". אנחנו גם נשמע דיווח מחברת חשמל מה קרה. נמצאים פה גם נציגי עמותת מלר"ז שלא למטרת רווחים שמדדה במשהאד את הקרינה, והיא תדווח לנו. אני מבין שיש פה בעייתיות. אבל ניתן לד"ר סוויד לפתוח בדברים, זאת ההצעה שלו. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה למנהלת הוועדה ולצוות הוועדה על קיום הדיון. אני מודה לעמיתי חברי הכנסת שהגיעו לדיון, ובמיוחד לאורחים שלנו: ראש מועצת משהאד, חברי הוועד הציבורי ביישוב, נציגי חברת החשמל, מלר"ז וגופים אחרים רלוונטיים.

אנחנו נוגעים כאן בנושא מאוד חשוב כי הוא שייך, ויש לו השפעות על הבריאות של הציבור, ובמיוחד על הילדים. אני מעלה כאן נושא שאני מניח שהוא הרבה יותר רחב ממה שקורה ביישוב משהאד שאנחנו מדברים עליו. אותו קו חשמל שאנחנו מדברים עליו, אני יודע שעובר גם בטורעאן, גם בכפר כנא, יישובים סמוכים, מגיע עד נצרת, עד יפיע. אני הלכתי ברגל מתחת לקו הזה, ואני לא מגזים אם אני אומר שהרגשתי לא נוח מתחת לקו הזה כשהלכתי. אני מצאתי תכתובות לגבי הטיפול בנושא בין המועצה המקומית משהאד לבין חברת החשמל החל משנת 2002.

2002. אנחנו כבר ב-2013, אני מזכיר.

ב-2006-2005 וגם ב-2012 יש התכתבות בין המועצה המקומית משהאד לבין חברת החשמל בניסיון למצוא פתרון. כלומר הבעיה ידועה. אני חושב שגם בחברת החשמל, גם בקרב הציבור, גם בחוגים המדעיים יש הכרה בסכנה של חשיפה ממושכת לשדות אלקטרומגנטיים שאני אדבר קצת עליהם. רק מחפשים את הפתרון. אני מאוד מקווה שמהדיון הזה נתווה פתרון שימצא את דרכו לביצוע.
הנושא הוא קרינה וחשיפה של בני אדם לשדות אלקטרומגנטיים. שדות אלקטרומגנטיים זה זיהום. זה לא דברים שנידפים או משוחררים או נפלטים משריפה מסוימת, אלא אלה שדות חשמליים ומגנטיים שמשתנים כל הזמן וגורמים דרך כך להשפעות שליליות על הבריאות של בני אדם. אני מזכיר כאן רק כדי שנקבל מושג את הקרינה במכשירי המיקרוגל.

תן שוב את המספר – מיקרוגל מול המתח – כמה זה?

האמת היא שאנחנו מדברים על תחומי אורך גל ותדירויות שונות. אני רק רציתי להגיד שמיקרוגל מחמם מים בכך שמשתנה איזשהו שדה מגנטי, ובגלל הקוטביות של חלקיקי המים מתחממים כי הם עושים ספינים. אותו דבר קורה לדם ולפיזיולוגיה של בני אדם.

כשעוברים על-יד מתח גבוה הדם מתחיל לפרפר כמו במיקרוגל. זאת הצגה ציורית של הפרפור.

אתה מכניס אותו למיקרוגל.

בדיוק. וזה מסוכן. כאן צריך לזכור שני דברים - -

נמצא פה גם פרופ' גרוטו ממשרד הבריאות?

כן.

אני צריך לציין שהדיון הזה קיים כשמדברים על אנטנות של סלולר, מידת החשיפה ועוצמת השדה האלקטרומגנטי, כי כולם שדות אלקטרומגנטיים. השוני הוא באורכי הגל ובתדירויות השונות. אנחנו מדברים כאן על חשמל – תדירות 50 הרץ ועוצמה משתנה של שדה אלקטרומגנטי כפונקציה של הקרבה למקור. אני חייב לציין שאין תקן ישראלי מחייב ביחס לעוצמת השדה האלקטרומגנטי.

חבר הכנסת סוויד, האם במקומות אחרים בעולם, באירופה ובארצות-הברית, יש תקן מחייב?

כן, יש. בישראל יש תקן – אני לא יודע אם זאת הנחיה או תקן – שאסור שעוצמה של שדה אלקטרומגנטי תעלה על 1,000 מגהגאוס.

מיליגאוס.

מה אמרתי?

מגהגאוס.

מיליגאוס, נכון. מגה כבר ישרוף את האנשים.

אבל זה גם נכון.

1,000 מיליגאוס זה כבר מסוכן. אסור להיחשף, ולו פעם אחת ל-1,000 מגהגאוס כי אז סיימת. לפי הנחיות של World Health Organization חשיפה לשדות בעוצמה של 4-2 מיליגאוס לתקופה ממושכת היא מותרת. מעבר לזה זה כבר מסוכן.
אני מפנה את תשומת הלב למדידות שנעשו במשהאד, ואנחנו מדברים על כל המדידות - והן בין 10 ל-40.

המדידות נעשו בידי עמותת מלר"ז.

כלומר אנחנו בתחום שהוא פי 10 עד 20 גבוה יותר מההנחיה של World Health Organization. אמנם זה לא מחייב, אבל בכל זאת זה ארגון הבריאות העולמי. כשיש SARS או נגיף מסוים כולם מאזינים למה שיגיד ארגון הבריאות העולמי.

זה כמו OECD. כשאומרים שיש לנו יציבות פיננסית זה ה-OECD; כשאומרים שאנחנו המדינה הענייה בעולם המערבי אז זה כבר לא ה-OECD.

כן, אנלוגיה מצוינת, לדעתי. אני רוצה לציין כאן שהבעיה היא של חשיפה של בתי מגורים. כלומר חשיפה ממושכת. אנחנו לא מדברים על ממוצע שנחשפים שעה-שעתיים – זה מגורים. המדידות נעשו בחצרות הבתים, בחדרי שינה. אתה חשוף כל היום לקרינה שהיא מעל 10 עד 20 מונים מהעוצמה המותרת או המקובלת. זאת בעיה וצריך לטפל בה כי היא גורמת – אני לא רוצה להתחיל לנקוב כאן בשמות של מחלות, אבל סרטן זה אחד המחלות, וסרטן דם במיוחד, ובמיוחד בילדים כי ההתנגדות שלהם, החולשה היחסית של גוף הילדים - -

במשהאד קרו מקרים?

אני לא יכול לענות על זה, אין לי - -

אני אעביר את זה תכף לראש המועצה ולמהנדס.

עובדתית לגבי המקרה – ומה שאני עומד להגיד משליך לגבי מקומות אחרים – אני מניח שכשבנו והתקינו את קו החשמל הזה הוא לא היה באמצע השטח הבנוי של היישוב. אני מניח שהוא היה בקצה איכשהו. אבל יחד עם זה יישובים מתרחבים בגלל הגידול הטבעי של האוכלוסייה ובגלל שיש תכניות ומרחיבים את תחום הבנייה ואת תחום הפיתוח. לאט-לאט הבנייה והפיתוח הגיעו אל תחום ההשפעה ליד קו החשמל. אני מניח שהם גם עברו אותו. יגידו שיש מרחקי בנייה, שצריך להתרחק מקווי חשמל, אבל בכל זאת יש שם בתים שנבנו על-פי היתרי בנייה שהוצאו מוועדות התכנון הרלוונטיות. נכון שאולי יש בתים שחרגו ממרחקי הנסיגה מאותו קו, אבל בטח שיש בתים שנבנו על-פי היתרים.

אז מה אפשר לעשות? לדעתי, הפתרון הוא בהעתקת הקו הזה. אי אפשר להשאיר זיהום קטלני כזה בשטח בנוי. אני רוצה לציין שבעת המודרנית יש לנו ריבוי של מקורות זיהום אלקטרומגנטיים. כשבנו את קו החשמל בטח לא היו פלאפונים ולא היו אנטנות אז זה התוסף לקרינה. לא היה גם ציפורית. גם מפעל הזכוכית "פניציה" בציפורית מזהם ביישוב. עכשיו גם מעבירים לכם שם קו גז, אז גם זה מזהם. כלומר הדלתאות המותרות שאנשים יחיו בפחות שדות אלקטרומגנטיים ובפחות זיהום נסגרות. הדלתא הזאת נסגרת עד הסוף. לדעתי, הפתרון היסודי הוא להעתיק. העתקת הקו תביא קודם כול לאפשר שימושי קרקע יותר יעילים; כי אם באמצע היישוב אתה שומר על רצועה של 20 מטר ללא בנייה באורך גדול זה הרבה דונמים של קרקע – זה הרבה כסף. אם אתה משחרר את הקרקע הזאת זה בעצם מרחיב את היישוב ונותן אפשרויות בנייה ופיתוח הרבה יותר גדולות, וזה גם מכניס כסף כי זה משביח את ערך הקרקע.

הדוקטורט של ד"ר סוויד הוא בתחום התכנון והבנייה.

בכסף כזה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לצד חברת החשמל יכולה לממן את העתקת הקו. אני יודע שהעתקת הקו זה לא מילה, אבל להמשיך לחיות תחת הקו הזה זה איום גדול שאי אפשר לקבל אותו. אני לא חושב שזאת בעיה של מועצה מקומית משהאד כי מהתכתובת הקודמת יוצא שהמועצה תבדוק, המועצה תתכנן, המועצה תתקשר – מה המועצה תעשה? המועצה לא יכולה לעשות שום דבר בדברים האלה. לכן הכדור הוא במגרש של חברת החשמל, המשרד להגנת הסביבה והגופים הרלוונטיים שבאמת יכולים לקבוע שצריך להעתיק, לאן להעתיק ולממן את ההעתקה.

תודה רבה, חברי סוויד. הצגת את הנושא ברור. זה לא נושא שקיים רק במשהאד. חבר הכנסת מיכאלי, זה לא נושא ערבי, זה נושא של כולנו. יש פה יהודים, ערבים – אזרחים. לפני שאני אתן לראש המועצה ולנציגים ממשהאד אני רק רוצה קצת נתונים. חברת הכנסת רוזין הצטרפה אלינו.

הנציג ממלר"ז, אתה רוצה לדבר בקצרה? מה שמך?

שמי חיליק רוזנבלום.

מה מקצועך?

אני יושב-ראש מלר"ז. אני עוסק באיכות הסביבה.

איזה בעל מקצוע אתה?

אני בתחום המשפטים.

אתה רוצה להציג את הנתונים? תבין שהמצגות האלה לא יכולות להיקרא על-ידי רוב בני האדם. אם אתה לא יכול להגדיל אותן אז תן לנו את הנתונים בצורה פשוטה. סכם אותם. מה באמת המצב, האם הוא מאוד מסוכן? כמה בדקתם? אני אעביר את זה גם לפרופ' גרוטו, לאנשי משהאד ולתגובה של חברת חשמל.

ראשית אני מבקש לציין שאנחנו עברנו הסמכה של הרשות להסמכת מעבדות. אנחנו הגוף היחידי במדינת ישראל שיש לו הסמכה למדידות קרינה. מה שמופיע פה זאת תעודת ההסמכה של הרשות.

אסמכתא להסמכה.

לגופו של עניין: אנחנו הוזמנו למדוד במשהאד כמו בעוד למעלה מ-2000 מקומות שמדדנו בהם בשלוש השנים האחרונות. אותנו לא מעניין מה פולט הקו בסמוך לקו. מה שאנחנו מודדים – כתפיסת עולמה של מלר"ז – זה מה קורה בחדר השני, מה קורה בחדר האורחים, במטבח או בחצר של המשפחה ששם נמצאים בני המשפחה וחיים תקופה ממושכת. יש לנו שני מנחים שמנחים אותנו: פרופ' סטיליאן, ראש אגף הקרינה שמנחה אותנו במשרד להגנת הסביבה - -

בבקשה, פרופ' סטיליאן, תצטרף אלינו. אין פה יותר מדי פרופסורים בכנסת, אני היחיד.

- - כמובן, המודדים שלנו: יושב לידי יוסי אביב שהוא מודד מוסמך והפרופ' השני הוא פרופ' גרוטו ממשרד הבריאות.
אנחנו רואים בשטח תופעה שהיא לא כל-כך ידועה ולא כל-כך מוכרת, והיא חריגה דווקא במשהאד. יש שם קווי מתח עליון הנושאים זרם מאוד גבוה קרוב מאוד לדירות. זאת אומרת יש פה תופעה שלא רואים אותה יום-יום.

זאת אומרת להוציא את משהאד, אתה לא ראית במדינת ישראל סמיכות כזאת בין קו מתח גבוה לבין דיור. אפילו במדינת ישראל שיש מקרים כאלה זה מקרה חריג בסיכון שלו.

אני יכול לומר לכבוד הוועדה שבתפקיד אחר שסיימתי זה עתה כמנהל המחלקה לאיכות הסביבה ברמת-גן-בני-ברק, נאבקתי שנים בהזזת קו מתח שהיה סמוך לבתים ברמת גן ובני-ברק. שם קו המתח היה עשרות מטרים מהבתים, ובשנה האחרונה הוא זז אחרי עשר שנים של תכתובות למרכז הכביש. שם המצב היה שהמרחק מהקווים היה 5-3 מטרים מהדירות.

לא עשרות מטרים כי אם 5-3 מטרים.

ההבדל הוא ענק.

המצב הוא לא סטנדרטי, אני לא רואה כזה דבר בקווים מהסוג הזה.

דבר נוסף זה מספר המיליגאוס שנמדדו בדירות. בחדרי מגורים יש 8, 10, 20 מיליגאוס. המדידה היא על ראש המיטה של הילד או של המשפחה. עשינו שם כמה מדידות ומצאנו את זה כתופעה הולכת וחוזרת. פעם זה 6 מטר, פעם זה 10 מטרים אבל המרחק הוא מאוד קרוב, והממצאים שמצאנו הם בסדרי גודל מאוד גבוהים. אם אנחנו מסתכלים פה על דוח אחד אנחנו יכולים לראות שבפינת חדר המשפחה יש 14.5 מיליגאוס, ובחדר המשפחה 29.70 מיליגאוס.

29.70?

זה מה שמצאנו ברגע מסוים. זאת מדידה רגעית שמצאנו ברגע שהיינו.

אני מזכיר שחבר הכנסת סוויד אמר ש-2 עד 4 מיליגאוס זה כבר בעייתי. פה אנחנו מדברים - -

מעבר לזה.

אנחנו מדברים כאן על 30 מיליגאוס כמעט. כרגע אנחנו שומעים שיש פה בעיה, ובמצב פחות חמור ברמת גן היא נפתרה. אמנם אחרי עשר שנים, אבל היא נפתרה.

אנחנו חושבים, וזה נתמך על-ידי שני בכירי המשרדים שהצגתי קודם וגם על-ידי ועדת המומחים שחברת החשמל הייתה חברה שאנחנו צריכים לטפל במקרים מהסוג הזה, אבל כפי שכתוב "הפחתה ככל האפשר בעלויות סבירות ובאמצעים טכניים מקובלים". זאת אומרת השאירו את זה פתוח. ברגע שהדבר חורג לא ברור מה זה עלויות סבירות, לא ברורים בדיוק הדברים האלה.

אם אני מסכם: המדידה במשהאד בכל הסטנדרטים נראית חמורה בצורה בלתי רגילה. במקומות אחרים, כמו ברמת-גן ששם היה פחות חמור הזיזו אחרי עשר שנים. הנקודה מאוד ברורה. אני מבקש מפרופ' גרוטו לומר מה המשמעות הבריאותית של הדבר הזה. כמובן, סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה גם כן ידבר.

אני פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ואני גם חבר סגל באוניברסיטת בן-גוריון. אנחנו מדברים על שני היבטים, על חשיפה אקוטית. בעצם ד"ר סוויד אמר את רוב הדברים, אבל אני רק אחזק את דבריו. החשיפה האקוטית והחשיפה הממושכת מוגדרת על תקן של 1,000 מיליגאוס, אבל זאת חשיפה שאסור להיחשף אפילו כמה שניות. בעיקר הסוגיה פה מדובר על חשיפה ממושכת.

מה הסטנדרט של חשיפה ממושכת?

אני תכף אתייחס לזה. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את החשיפה לרשת החשמל בניגוד, למשל לחשיפה לאנטנות סלולריות, כגורם מסרטן אפשרי. דיברנו על ההשלכות הבריאותיות, אז זה מבחינת ארגון הבריאות העולמי שהוזכר כאן קודם גורם סיכון לסרטן. במחקרים גדולים שנעשו זה בעיקר עלייה בשכיחות של לוקמיה בילדים.
ארגון הבריאות העולמי לא הגדיר תקן. גם בעולם אין תקן, אבל היות שאני יחד עם אפידמיולוגים נוספים במשרד ניתחנו את המחקרים האפידמיולוגיים שבוצעו בעניין הזה ומצאנו שהנקודה הקריטית שממנה מצאו שממנה יש עלייה בסרטן זה כשמדברים על 4 מיליגאוס בממוצע יומי.

4 מיליגאוס מתמשך. כשאתה עובר את זה אתה כבר מרגיש שיש לך סכנה לסרטן.

זאת העמדה המשותפת של שני המשרדים: המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לגבי הגדרה של הסף שנדרש. זה לא מוגדר בתקן כמו שאמרנו, אבל זה כשמדובר על חשיפה כרונית של מעל חמש שעות ביום. ברור שמי שגר בבית עונה כמובן על ההגדרה הזאת, וגם אם זה בית ספר שנמצאים בו תלמידים. יש הוועדה שהוזכרה קודם. אנחנו לא יודעים במשרד הבריאות מהם ההיקפים של החריגות האלה בכל הארץ. אנחנו חושבים שצריך לעשות תעדוף בטיפול במפגעים האלה. לפי הנתונים שהוצגו כאן – ואני בהחלט חושב שזה עונה על ההגדרה כמקום גבוה מאוד לתעדוף גם בגלל הרמות הגבוהות וגם מכיוון שמדובר באוכלוסייה רגישה וקרוב למגורים.

ה-case שלך ברור, אתה מחזק את מה שנאמר קודם.

פרופ' גלברג, אתה ראש אגף קרינה במשרד להגנת הסביבה.

ראש אגף מניעת קרינה.

עשיתם בדיקה בכנסת, מה מצב הקרינה פה?

עשינו כמה פעמים.

תבדוק. אני חושב שכמו תוצאות הבחירות יש החמרה.

אנחנו כרגע מתייחסים בהומור. זה הומור וזה טוב.

זה הומור שחור.

נפרסם את זה בימי שני כשיש אי אמון כדי שאנשים ילכו הביתה.

פרופ' גלברג, בבקשה.

מאז שארגון הבריאות העולמי קבע ב-2001 ששדה מגנטי מרשת החשמל הוא מסרטן אפשרי הנושא הזה קיבל משנה תוקף גם בישראל. היו מספר ועדות שדנו בנושאים האלה, ויש, כפי שפרופ' אמר, עמדה משותפת של שני המשרדים: המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, לגבי הסף שמעליו אנחנו לא רוצים שיהיו אנשים - -

והסף הוא 4 מיליגאוס?

4 מיליגאוס ממוצע יומי עבור היום עם צריכת החשמל הגבוהה ביותר. זה נקרא תנאים של זרם אופייני.

הנושא הזה של קווי מתח עליון הוא נושא מאוד כבד בגלל העלויות של העתקת הקווים. הנושא הוא מסובך גם משפטית כיוון שלקווים האלה אין היתר בנייה, אלא הרשאה. מכוח ההרשאה לא כל-כך אפשר למנוע קרבה של הבתים לקווים. המרחק שנקבע עוד בכללי הרשת מ-1978 מסיבות של סכנת התחשמלות הוא מרחק של 20 מטר מכל צד של קו כזה. לכן המרחקים האלה שנמדדו - -

בין 5-3 מטרים.

אגב, המרחקים שנאמרים כאן הם מרחקים אופקיים או אלכסוניים? בקו אווירי עד הבית?

זה המרחק מציר הקו. אופקי.


הסכנה במקרים כאלה של מרחקים קצרים היא לא רק של חשיפה גבוהה מן המותר לשדה מגנטי, אלא גם סכנה של התחשמלות בתנאים מסוימים.

אז פרופ' גלברג, אם לסכם, אתה מחזק את מה שאמר חיליק רוזנבלום ומה שאמר פרופ' גרוטו. אתה אומר שלא ייתכן מבחינת בריאות האנשים שבמרחק כזה יהיה קו מתח גבוה. העלות גבוהה מאוד, אבל בסופו של דבר אנחנו מסכנים כאן חיי אדם. לכן צריך להעתיק.

לכן צריך לא רק להעתיק. לדעתי, ושוב, יש קביעה של משרד האנרגיה והמים עוד משנת 2000 שבאזורים מאוכלסים קווי החשמל צריכים לבוא מתחת לקרקע ולא מעל הקרקע מכיוון שזה גם חוסך הרבה קרקע ועלויות - -

וגם בטוח יותר.

גם הרבה יותר בטוח כי כשהקווים נמצאים זה ליד זה יש נטרול הדדי של השדה המגנטי והחשיפה היא מאוד נמוכה.

אני מאוד מודה לך. אני מבקש מנציגי חברת חשמל לדבר לפני שאפנה לאזרחי משהאד ולראש המועצה. מי מדבר מחברת חשמל?

דוד אלמקיאס. אני סמנכ"ל ומנהל אגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה. בהשכלתי אני דוקטור להנדסת חשמל. הרציתי הרבה שנים בתל-אביב. תואר ראשון ושני בטכניון, תואר שלישי בתל-אביב.

אני אתייחס, ברשותך, ברמה הכללית, ואחר כך נרד לנושא של הקו.

זאת אומרת ברמה הכללית לכל הבעיה, ואחר כך לעניין של משהאד.

חברת החשמל פועלת על-פי חוק הקרינה הבלתי מייננת, ואנחנו בונים מתקנים על-פי היתרים. במתקנים ישנים חברת החשמל משקיעה 2 מיליון דולר בשנה, לפי סדרי עדיפות. ברור שאנחנו מדברים על עוצמת השדה וגם על היקף האוכלוסייה הרגישה. אבל אדוני יודע בוודאי שכדי לקבוע ערך סף צריך בסיס מדעי. לו היה בסיס מדעי מוצק מזמן כל העולם היה קובע ערך סף. לכן ארגון הבריאות העולמי לא קובע ערך סף. הוא אומר שמעל 4 הסיכון גדל פי שניים. אני לא רוצה להיכנס לשאלה מה זאת אומרת שהסיכון גדל פי שניים, אם הוא 10 מינוס 6. יכול להיות שאם אתה מתייחס לדברים אחרים מבחינה בריאותית אולי כדאי להשקיע שם מאשר פה. אבל אני חוזר לעצם הנושא. כשאומרים כאן שמסווגים את זה כמסרטן אפשרי מסווגים את זה כמו קפה.

רגע, רגע. פרופ' גרוטו ופרופ' גלברג, האם קרינה מסמיכות מתמשכת 5-3 מטר שמגיעה ל-29 מיליגאוס זהה מבחינת הסיכוי לסרטן לסיכוי לסרטן משתייה של כוס קפה?

אדוני, אני לא מומחה.

זה מה שאמרת.

רגע, תנו לי לסיים.

אבל אמרת את זה.

זה אמר ארגון הבריאות העולמי. לא אני אמרתי.

אני עוצר אותך כאן. פרופ' גרוטו, תענה לי על השאלה הזאת.

אני אענה. אכן ארגון הבריאות העולמי מסווג גם את הגזים שיוצאים מהאגזוז של המכונית וגם קפה ואפילו חמוצים כמסרטן אפשרי. מה ההבדל? ההבדל הוא שאילו היית מזריק קפה לוורידים של אנשים 24 שעות ביממה כל ימות השנה הסיכון היה דומה. מכיוון שלא עושים את הדבר הזה – ואני מניח שגם בחברת החשמל מסתפקים בשתיים-שלוש כוסות קפה - -

נכון. תלוי במינון.

מה שאמר פרופ' גלברג שההשוואה שלך לקפה היא לא רלוונטית. הדיון הזה חייב להיות כזה שאני רוצה שלפחות לגבי הנתונים תהיה הסכמה. אחרי זה יש בעיה של עלויות וכדומה.

אז אין הסכמה על הנתונים.

אין הסכמה?

לגבי קפה – בוודאי. כי אני יכול לבחור לא לשתות קפה, אבל הדייר לא יכול לבחור שלא לגור שם.

משרד הבריאות הוא המומחה, שהוא יגיד לך. לא אני. אני כרגע מדבר על נושא אחר.

אז אמר לך – את הנושא הזה הורדנו מהפרק.

אבל אני גם קורא מה שארגון הבריאות הבינלאומי אומר. הוא אומר לא לקבוע ערך סף כי אין בסיס מדעי מוצק.

אתה יודע שהשאלה לגבי בסיס מדעי מוצק היא באיזו רמת סיכון. לכן אם ה-WHO אומר ש-4 מיליגאוס זה בעייתי, ואתה נמצא כאן במצב של 30 מיליגאוס אני חושב שיש בזה - -

אני אתייחס לקו הזה.

ואולי גם לחובת הזהירות המונעת.

אני אתייחס לקו הזה. מאחר שבכל החלטה של תשתית צריך למצוא את האיזון בין הכלכלה לבין השפעתה הקים המשרד להגנת הסביבה צוות שאנחנו חברים בו, ואנחנו בחנו את ההשלכות אף על פי שאנחנו לא מסכימים שזה מסוכן לציבור, אבל אמרנו, בואו נבחן את ההשלכות כדי להקטין את רמת השדות. פרופ' סטיליאן חבר שם, יושב-ראש הוועדה הוא מהגנת הסביבה - -

מתי היה הדוח של הוועדה?

עוד לא יצא הדוח. אנחנו כרגע השלמנו חלק.

מתי תגמרו אותו?

זה תשאל את היושב-ראש שולי נזר שלא נמצאת כאן.

בישיבה אחרת פה אמרתי - -

אבל - -

אני אתן לך לדבר. אני רק רוצה להגיד לך כי אני רואה שאתה מלא להט – לגבי ועדות. אני סיפרתי במקום אחר שלעיתים ועדות זה מין דבר מתמשך על פני זמן, וכשהייתי נשיא אוניברסיטת בן-גוריון הייתי כל פעם בראש ועדות. ואז התחלתי להבין שיש פה בעיה. למשל, שר התרבות, המדע והספורט מתן וילנאי שהיום הוא שגריר בסין, ביקש שאבחן את נושא המוזיאונים בישראל. הזמנתי את כל ראשי המוזיאונים למוזיאון ארץ ישראל, כל אחד חמש דקות. כל אחד אמר לי מה הגירעון שלו, צלצלתי לשר וילנאי, שאלתי – יש לך כסף? הוא אמר לי: לא – סגרתי את הוועדה. לכן אחת הבעיות שלי עם ועדות שמעבירים מוועדה לוועדה לוועדה. אתה חלוק על הנושא הרפואי, אתה חולק על דעתם של פרופ' גרוטו - -

אני לא בטוח. אפשר לשאול שאלה?

תן לי רק לסיים, בבקשה.

שאלת הבהרה.

תן לי לסיים. אתה תראה שאני גם אתייחס לקו.

אני לא רוצה להתייחס לקו. אני רוצה לשאול אותך שאלה.

אבל תן לי לסיים רגע.

שאלת תם.

מר אלמקיאס, אני רוצה ללמד אותך את כללי המשחק כאן – הבן שלי לא אוהב אותם גם כן. בכנסת לחברי כנסת מותר להתפרץ כל הזמן – לאחרים לא. הבן שלי אומר, זה לא פייר – אני מסכים איתו גם כן. אבל לצערי, אני לא קבעתי את כללי המשחק. אם חבר כנסת רוצה לשאול הוא יכול לשאול. לך אסור להתפרץ.

בשידור הזה צופים הרבה אנשים, והם עלולים לחשוב שחברת החשמל אומרת כמסקנה הגיונית מהדברים שעכשיו אמרת, שמעכשיו אפשר לבנות בתים מתחת לקו מתח גבוה. זה מה שאתה אומר. אם אתה אומר שזה לא גורם נזק לבריאות אתה אומר שזה מותר. האם זה מה שאתה רוצה להגיד?

לא. בתחילת דבריי אמרתי שאנחנו פועלים על-פי חוק הקרינה. בחוק הקרינה יש בדיוק המרחקים המותרים או האסורים. מה שאמר גלברג – מקו מתח עליון, 20 מטר מציר הקו; בקו 400 קילו ועוד 35 מציר, רוחב פרוזדור 70 – אנחנו עובדים על פי חוק הקרינה. במסגרת הוועדה שהזכרתי אנחנו בחנו את העלויות. מדובר בעשרות מיליארדי שקלים לדבר שלא ברור אם צריך אותו. כרגע הוועדה, לדעתי, תסיים בחודשים הקרובים. יותר מזה אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש: לקחו את פרופ' ליקה חפץ שהיא מאחורי ארגון הבריאות העולמי, היא מהיועצים הבכירים ביותר והמומחית ביותר בעולם. היא אמרה כהאי לישנא - -

באיזה נושא?

בנושא של הקרינה, על מה שדנים עכשיו. מאחר שיש חילוקי דעות בין האוצר וחברת חשמל לבין המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות החליטו לקחת את המומחה הבינלאומי. מה היא אמרה? לא לקבוע ערך סף, ושחברת החשמל במדינת ישראל עושה הרבה מעל ומעבר למה שקורה בעולם.

בגלל שיקולים כלכליים.

לא.

אלא מה?

אז אתה אמרת קודם כול שפרופ' ליקה חפץ אומרת שחברת החשמל עושה דברים יפים. אנחנו מכבדים אתכם. מה שאתה אומר כרגע הוא שכל מה שנאמר על-ידי האנשים המכובדים – לגבי משהאד אתה אומר שעלות ההעתקה היא גבוהה - -

לא אמרתי את זה. לא סיימתי לדבר בעניין משהאד. אני גם אענה לך על אור-עקיבא.

ורמת-גן.

כן. אני אענה לך על כל הדברים.

דבר ראשון לגבי משהאד, זה קו להעתקה בתכנית הפיתוח – ואני מצהיר פה – לא בגלל קרינה, אלא מכיוון שבונים שם - - - וצריכים להעתיק את הקו.

מתי הוא יועתק?

הוא יועתק שלוש שנים מקבלת ההיתרים. הוא נמצא כרגע בדיונים בות"ל. נדמה לי שהנציגים שלנו נפגשו עם נציגי הרשויות, והקו הזה הוא בות"ל. ואתה יודע מה זה מוסדות התכנון – ברגע שנקבל את ההיתרים ייקח הזמן להעתיק אותו. אבל אנחנו מעתיקים אותו לא בגלל קרינה, אלא בגלל הצורך שיש בפיתוח משק החשמל. בכלל לא בגלל קרינה. אנחנו בונים תחנות כוח לאגירה שאובה, צריכים לחבר אותם לרשת, ולכן מעתיקים את הקו.

אמרת בצורה ברורה שאתה חולק לחלוטין על הדברים שנאמרו פה. ההעתקה ממשהאד את הקווים האלה זה בגלל התכנון הכללי, ופה זה תקוע. נמצא פה נציג משרד הפנים - -

במקרה זה מתלכד עם מה שהם רוצים.

לכן אתה פוסל את כל הנושא הבריאותי שנעלה כאן וגם המשרד להגנת הסביבה.

לא פסלתי. אמרתי שיש ועדה שעובדת, והיא צריכה לסיים את עבודתה. כפרופ' לכלכלה אתה יודע שיש בזה עלויות אדירות, וצריך להסתכל במאקרו כלכלה איפה להשקיע. לכן הוועדה הזאת עובדת. למה הוועדה הזאת לא מסיימת? כי הנושא מסובך מאוד. כמו שיש מאה אנשים כמו סטיליאן שחושבים ככה יש מאה שחושבים כמוני.

דווקא אתה הצגת את זה כל כך פשוט כאילו אין בעיה.

לא אמרתי שאין בעיה. אמרתי שארגון הבריאות העולמי ממליץ לעבוד לפי עיקרון הזהירות המונעת.

איפה עושים אגירה שאובה?

בצפון, בגלבוע. לא משנה כרגע למה.

רק שנדע כי אגירה שאובה תקועה זה כבר סיפור - -

אני לא ממתין לאגירה השאובה. אנחנו מעתיקים.

זה מה שאמרת.

לא. אני אמרתי שזה בתכנית הפיתוח, ואנחנו מעתיקים את הקו הזה מסיבות של תכניות פיתוח ולא מסיבות אחרות. לכן הוא יועתק, הוא בות"ל.

ד"ר אלמקיאס, אתה קודם כול צודק שהמשפט שערך החיים זה דבר מאוד חשוב הוא משפט שקרי, כי לכל דבר יש ערך. בעולם השלישי אנשים מתים מחוסר סניטציה אז ערך החיים שלהם הוא מאוד נמוך. השאלה היא אם היית גר במרחק של 5 מטר עם הילדים שלך מקו מתח גבוה – היית מוכן לעשות את זה? זאת שאלה אחרת מעלות הכלכלה.

תעזוב רגע את הילדים שלי.

לכן אני רק אומר. אני מקווה שבחיים תמיד בכל החלטה אנשים - - - אבל פה השאלה היא כזאת. אתה אומר בכזה להט שאתה משוכנע - -

אין לי בעיה שיגורו במרחקים המותרים על-פי חוק הקרינה. אין לי שום בעיה עם זה. אני אגיד עוד דבר: אין חשמל בלי שדה מגנטי. אין זרם חילופי בשדה מגנטי. מה אני יכול לעשות?

מה שאמרת לגבי משהאד על כך שאתם מחליפים את כל הקו תקף גם לגבי כפר כנא וטורעאן? כי זה אותו קו.

לא, גם לגבי כפר כנא.

כפר כנא ומשהאד, אבל לא טורעאן.

לא.

כי זה אותו קו.

זה לא אותו קו, זה המשך שלו.

בסדר. אתם דייקנים מאוד. לבד מנושא הקרינה אתם מאוד דייקנים.

להפך, בנושא הקרינה - - - מאוד מדויקים.

אני מבין שעמדת חברת חשמל היא שהנושא של העתקת הקו הוא נושא שבא מבחינת פיתוח משק החשמל, והם לא מתייחסים לנושא הבריאות כי הם חושבים שהוא לא הנושא המרכזי. אני רק שואל את נציג משרד הפנים – כי יש לי ניסיון די מר עם הות"לים והתכנון – אתה מודע להעתקת הקו ממשהאד למקומות אחרים? אתה יכול לדווח מה קורה בנושא הזה?

אני דוד פילזר, מנהל אגף להנחיות ולתקנות תכנון ובנייה. אני יודע ובדקתי עם מרכזת הות"ל שנפתח תיק, והנושא אמור להיות מטופל בקרוב.

אנחנו נרשום. מה זה "בקרוב"? במהרה בימינו או בתוך חודש, חודשיים, שלושה?

עוד לא נעשו הבדיקות המקדמיות - -

מהניסיון שלך במשרד הפנים, כשאתה נמצא במצב כזה – סטטיסטית, כמה זמן בממוצע זה אורך עד שהתכנון נגמר?

אני לא יודע לענות.

מהסטטיסטיקה בעבר – שנתיים?

כשנתיים.

כשנתיים. זה יכול להיות יותר משנתיים. שנתיים ועוד שלוש – חמש שנים צריך לחכות במשהאד.

אדוני היושב-ראש, אני מזמין אותם שגם יעזרו, הות"ל ומשרד הפנים לקדם את התכנון.

אז אנחנו גם רושמים, גברת ורון. היה לנו דיון על מנהל מקרקעי ישראל לפני שבוע. שאלתי את מר ליברמן איך זה שהוא מנכ"ל המנהל; איך זה שיש 40,000 דירות שאומרים שמשווקים אותן, ובעצם פחות מ-10,000 התחלות בנייה? אז הוא אמר לי: מה אפשר לעשות? כדי לפתור את בעיית הדיור אני אחראי על הדירות, שר התחבורה – על הכביש שמחבר אותו, שר החינוך על בתי הספר, ועל הביוב – שר האנרגיה. כל סוס מושך מכיוון אחר. לכן החשש שלי הוא שהביורוקרטיה הישראלית יחד עם המשילות הישראלית – והמשילות זה לא אחוז חסימה, זה חוסר התפקוד של שנים של ממשלות ישראל – יגרום למצב שהאזרחים כאן משלמים את המחיר. זאת הבעיה המרכזית. פה מקבלים החלטה, אבל שום דבר לא קורה. ואז אומרים: "זה בתהליך". יש פה אנשים שידברו על אור-יהודה, ברמת-גן זה הוזז, באור-עקיבא זה הוזז.

אדוני היושב-ראש, החמור הוא שיש איפה ואיפה לגבי החלטות של משרד הפנים איפה לעשות בלי תכנית מתאר, ואיפה מתעקשים על תכנית מתאר. הות"לים שמזכירים אותם זה לא בדיוק שנתיים, זה הרבה יותר. לכן כשמגיעים בסוף להחלטה חיובית – חברת חשמל מוכנה להעתיק באור-יהודה - -

מתוך שלא לשמה, בא לשמה.

- - רוצים להעתיק ואומרים שהם תקועים בגלל משרד הפנים. אני בא לפקידות מקצועית במשרד הפנים, ואומרים לי: חס ושלום בלי תכנית מתאר. הבאתי להם ארבע דוגמאות שבהן אין תכנית מתאר ושאלתי, למה שם אין תכנית מתאר, ואין להם תשובה. הלכו לבג"ץ והבטיחו לעשות את זה בזריזות בות"לים. הות"לים האלה הופכיים להיות משהו הרבה יותר מסובך. כשאמרת שאזרחים סובלים – אין ספק שיש כבר נתונים שהזכירו פה המומחים שדיברו, שאנשים נפטרים.

אגב, אנחנו רצינו את הקו הזה בלי תכנית, אבל משרד הפנים מתעקש על תכנית בות"ל.

זה בדיוק הסוסים שמושכים לכל כיוון. חברת חשמל סוף-סוף גילתה נכונות.

רצינו בלי תכנית, עם הרשאה בלבד. אבל חייבו אותנו בתכנית.

באים אנשים לכנסת ישראל. כנסת ישראל זה לא הגוף המבצע, זה הגוף המפקח והמחוקק. בוועדת תאחראי על פרויקט הוא מזמין את כל האנשים הרלוונטיים ומוביל אותם. אצלנו במדינת ישראל שיש כל כך הרבה אנשים מוכשרים – סטרטאפים וכו' – כשאנחנו יושבים פה למעלה בממשלה אין דבר כזה שיושבים על צוות שפותר את הבעיות. אז בא מישהו ומתלונן; חשמל אומרת, אני מוכנה לעשות. אבל יש סוס אחר שהולך בכיוון אחר. לכן אם לא נפתור את בעיית הסוס החמורים שלנו יובילו אותנו לשום מקום. זאת הבעיה שאני חוזר עליה כמו קאטו הזקן: מדינת ישראל לא מנוהלת כבר שנים. זה לא חשוב כמה פייסבוקים וכמה כותרות – אנשים לא אחראים לפרויקטים. אנחנו הצלחנו להוביל את אוניברסיטת בן-גוריון. אנשים ממקום אחר שהיו לוקחים את כל האנשים מסביב ועושים את הדברים יחד. אז הנה כבר אומרים שרוצים להעתיק במשהאד, ואפילו לא משנה מאיזו סיבה. אז עכשיו אנחנו ניתקע פה עם תכנית מתאר לעוד כמה שנים, ובינתיים יכול להיות, ד"ר אלמקיאס, ואי אפשר לדעת, שבכל זאת יש פה סיכון שאנשים משלמים בבריאות ובחיים שלהם. לכן השאלה שלי היא איך נזיז פעם אחת את הדרקון הזה שקוראים לו הממשל הישראלי. וכשאומרים לכם שזה אחוז החסימה או להוריד את השרים ל-19 – זה קשקוש. פה לא מנהלים את המדינה הזאת, ואם לא תהיה גישה שלפיה על פרויקט מסוים אדם אחד אחראי, והוא מחבר את כל הגורמים – האזרחים כאן יאבדו את כל האמון בשלטון.
חבר הכנסת חנין, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש - -

סליחה, לא. חבר הכנסת זחאלקה קודם.

אני ביקשתי מתחילת הישיבה. נתון נוסף לאלה שהוצגו כאן. באזור נמדדה הקרינה, אבל לא נמדדה התחלואה באותו אזור, ויש תחלואה גבוהה מאוד.

יש סטטיסטיקות על זה?

כן. אגודת הגליל עשתה מחקר על הקו הזה. יש תחלואה גבוהה יותר. כלומר מדובר בפיקוח נפש.

אתה מודע לסטטיסטיקות האלה, פרופ' גרוטו?

אני לא מכיר עודף תחלואה לאורך הקו.

אם יש נתונים כאלה אנא תעביר לנו.

עם כל הכבוד למלר"ז ולאגודת הגליל, לכל העמותות ולכל האנשים הפרטיים, איפה כאן הרשויות? מי אחראי לעקוב שאכן מקור סיכון לבריאות של אלפי אנשים נבדק כמו שצריך ורואים מה התוצאות? למה צריך לחכות לעמותות פרטיות? הברכה על העמותות הפרטיות, אבל המדינה צריכה לעשות את זה, בשביל זה אנחנו משלמים מסים. שנית, האזור הזה הוא במצב סביבתי קשה ביותר. יש "פניציה" – אני דיברתי עם אנשים שניסו לחקור את מצב איכות הסביבה באזור, ויש העלמה של נתונים מכל מיני גורמים. כמובן, מ"פניציה" ואלה שמגינים על "פניציה". יש שכבה גדולה מאוד שמגנה על "פניציה" כמזהם עיקרי באזור הזה. אז לא מדובר רק בקו החשמל, אלא בגורמי זיהום נוספים. אבל בשורה התחתונה לא רק שיש גורם סיכון, אלא יש תוצאה של גורם הסיכון הזה, והיא תחלואה. זה תמרור אדום. פיקוח נפש דוחה ות"ל ודוחה תכנון איטי בצעדי צב. אפשר לפתור את הבעיה הזאת. חברת החשמל היא חברה ענקית, יש לה כוח אדיר. אם היא תיתן לזה עדיפות היא יכולה לשבת על הראש של הוועדה, ואם היום ועדת התכנון תקבל מכתב שאומר שקו המתח הזה מהווה סכנה, ושהיא אחראית על כך שיחלו או ימותו אנשים בגלל זה – האם אתם חושבים שוועדות התכנון יתעלמו מהדבר הזה? אבל אתם לא עושים את זה. צריך לקחת את זה לא ב-easy, בעצלתיים. דיברו איתי תושבים ואמרו לי שהם במצב של מוות איטי. המוות האיטי יכול להימשך 15-10 שנים. אני למדתי בבית הספר התיכון פיסיקה, ואחד הדברים שאמר לנו המורה בשיעורים על חשמל שזאת סכנה לבריאות כשזה קרוב. זה תלוי במרחק. לכן יש הבדל. אתה תסכים איתי על שני דברים - -

זחאלקה, אני מבקש שתסיים.

הוצגה הטענה העיקרית שלו. מה המסקנה ממה שהוא אומר: במשהאד נזיז, אבל במקומות אחרים לא. במשהאד – לא בגלל בריאות.

בכפר-כנא.

לא בכפר-כנא, נגיד במקום אחר בארץ.

באור-יהודה.

לא חשוב איפה. הוא אומר שאיפה שזה קרוב זאת לא הבעיה. הבעיה היא לא בריאותית. אין סכנה בריאותית. לדעתי, אלה מילים חמורות ביותר. חברת החשמל, משרד הבריאות וכל הגורמים הרלוונטיים צריכים שוב להקים ועדה כדי לבדוק את הנושא הזה מנקודת מבטו של האזרח ולא של מונופול ענק כמו חברת החשמל שיכולה לדרוס את כולנו.

תודה רבה. יושב ראש חברת חשמל יהיה פה בשבוע הבא. הוועדה תפעיל לחץ, תעקוב אחרי הדברים. במקביל אני אבקש ממר רונטל שהוא יפעיל את הלחץ, ואנחנו נפנה למשרד הפנים ונעקוב אחרי כל דבר, ונפתח את זה לשקיפות הציבור כדי שהלחץ הציבורי יעשה את שלו.
חברת הכנסת רוזין, את רצית לדבר קודם או לא? אוקיי. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה. אני רוצה לתת לנציגים החשובים שהגיעו ממשהאד. אתם רוצים שידברו או להוסיף קודם?

אני רוצה לשמוע.

זה דיון שלישי בוועדה שאני זוכר שאנחנו מקיימים בשנים האחרונות. לצערנו, כפי שאמרת קודם, אדוני היושב-ראש, הסוסים האלה שמושכים לכל הכיוונים – זה כבר עשרות שנים. הסיפור שאני מספר על אור-יהודה זה סיפור שהוא למעלה מ-15 שנה. עד שבסוף מגיעים לסיכומים – חברת החשמל גם לא התנדבה בהתחלה להוציא כסף כי זה עולה כמה מיליונים להעתיק את קו 161 מאור-יהודה לרמת- מגשימים. התוצאה בסוף הייתה שחברת חשמל הגיעה להסכמה עם משרד הפנים, ובסוף משרד הפנים תוקע בגלל הות"לים. פתאום גבעת-שמואל העתיקו את זה לתכנית מתאר; בקריית-אונו העתיקו לתכנית מתאר; נתיבי איילון מעתיקים לתכנית מתאר. לא הבנתי מה האיפה ואיפה הזאת שמגיעים בסוף.

יש לך רעיון למה יש איפה ואיפה?

יש לי רעיון, אני לא רוצה להגיד אותו.

אתה לא רוצה להגיד אותו אז תרשום לי פתק אני אקרא אותו.

המשתמע ברור.

לכן אין ספק שאם הוועדה כבר עוקבת אחרי זה צריכים להגיע לכאן אותם גורמים מקצועיים שמפחידים את השר, אגב, ואומרים לו לא לגעת בזה כי הוא עובר על החוק כי זה בלי ות"ל. אבל לעזאזל, התכניות שלכם יהיו אולי בעוד עשר שנים. בקריית אונו הייתה חריגה בפטירות בבניין מסוים שהיה מתחת לקו – באו צ'יק-צ'ק והעתיקו את הקו. אז יש איזשהו לחץ פסיכולוגי שמשפיע על כל מיני אנשים. לכן המעקב שלנו חשוב מאוד כדי שניתן לתושבים תשובה מה אנחנו עושים.

אני מעביר את הדיון לידידנו, ראש המועצה סלימן וגיה, בבקשה. תודה לכם שהטרחתם את עצמכם ובאתם לכאן.

שלום לכולם. אני וגיה סלימאן, ראש המועצה המקומית משהאד. תודה רבה לחברי הוועדה המכובדים. תודה רבה במיוחד לד"ר חנא סוויד שהביא אותנו ואתכם לדיון. המצב בכפר משהאד הוא באמת קריטי. אני אומר בזהירות את מספר של תושבים שלקו במחלת הסרטן במשהאד. בסטטיסטיקה חלקית מקופות החולים בכפר – כ-450 בני אדם חולי סרטן, רבותיי. לא סתם ביקשנו את הדיון הזה למקבלי החלטות בכנסת ישראל כדי להביא לפתרון ולהעתקת קו חשמל במתח עליון שעובר דרך משהאד וכפר-כנא. במשהאד זה קו שהוקם בשנת 58'. אז משהאד היה כפר קטן. גם היום הוא כפר קטן, אבל היום השטח למגורים התרחב. קיימת שכונה שלמה בעשרות בתי מגורים שקיבלו היתרי בנייה. לא נבנה בית ללא היתר בנייה. אלה היתרי בנייה מאושרים מוועדות התכנון והבנייה. המצב הוא שביותר מאחד הבתים הקרובים בשכונה הזאת למתח העליון הזה יש חולים בלוקמיה. יש כאלה שנפטרו, זיכרונם לברכה, ויש כאלה שעדיין סובלים מהמחלה הקשה הזאת.
אני מתפלא על חברנו נציג חברת החשמל שלא מקבל את מה שאמרו ידידינו מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד הבריאות. כתוצאה מהבדיקות שהזמינה המועצה מחברת מלר"ז התוצאות האלה מעמתים ומוכיחים שבאמת המצב הזה משפיע על בריאותו של בן אדם, וכתוצאה מכך מחלת הסרטן במשהאד.

תודה. יושב כאן נציג המ.מ.מ, ואני רוצה לקבל בימים הקרובים נתונים רשמיים על סרטן בכל יישוב מהמרכז לרישום מחלות.

אדוני היושב-ראש, אמרו שזה סודי ולא נתנו.

10% מהתושבים שחולים בסרטן זה דבר שצריך להקים את העולם עכשיו.

זה באמת מצב שמדאיג את כולנו. זאת בעיה שצריך לטפל בה.

כי הם שותים קפה.

פרופ' גרוטו לקח על עצמו, והוא יחזור אליי מחר. תודה. תמשיך, בבקשה.

לאור המצב הזה תקוותי שאכפת לחברת חשמל מתושבי משהאד שהם בני אדם ואחרים במדינת ישראל, ושהסיבה להעתקת הקו היא באמת המחלה הנגרמת מהמתח העליון. לא רק מזה אדוני היושב-ראש וחברי הוועדה המכובדים אנחנו סובלים, במשהאד גם סובלים ממפעל "פניציה", מהאנטנות הסלולריות, מקו גז שאנחנו סובלים עכשיו מהעברתו למפעל "פניציה", שעובר דרך אדמות טורעאן, משהאד וכפר-כנא. זה עוד ועוד בעיות. אז אני תקוותנו מהוועדה המכובדת שתביא לפתרון מיידי לבעיה על-ידי העתקת קו החשמל ונתחיל בפתרון הבעיות האחרות. אבל על סדר היום שלנו זה להביא לפתרון המתח העליון. תקוותנו שנחזור לתושבי משהאד וניתן להם את הבשורות שבאמת יש אוזן קשבת בכנסת ישראל לפתרון הבעיה החמורה הזאת. תודה רבה.

תודה, אדוני ראש המועצה. דבריך דברי אלוהים חיים. אתה מדבר מהלב, ואתה מדבר על הנתונים והאמת. תודה לך גם על הסבלנות. בבקשה, אדוני.

אני יושב-ראש הוועד העממי בכפר משהאד. אנחנו יוזמים הרבה פעילויות בכפר בנושא איכות הסביבה והזיהום של קו החשמל. לשאלתך, על תחלואת סרטן בכפר משהאד, יש נתונים ממשרד הבריאות, ואני אתן נתונים על נשים, וזה גם מראה שהן נשארות הרבה בבית ולא מעשנות ולא אוכלות אוכל מזוהם.
במדינת ישראל 150 עד 154 לכל 100,000 בקרב נשים, ובמשהאד זה 239 – 60% יותר. לא צריך פרופסור ממשרד הבריאות – אלה נתונים של משרד הבריאות. כמובן, גם בקרב הגברים אצלנו הנתונים הם מעל הממוצע.
אני רוצה לדבר על מצבים שאתם לא רואים בכפר שלנו שאנחנו בבתי קברות קוברים אנשים שנפטרו מקו החשמל בגלל מחלת הסרטן, ואתם לא שומעים מה קורה. אנשים בהתחלה האשימו את האנטנות, אבל היום אנחנו יודעים שמהאנטנות זה קורה פחות, והמתח הגבוה של קו החשמל הוא סכנה גדולה יותר. אתם לא יודעים מה קורה בתוך בית הקברות. אני מניח שיבוא יום אחד מישהו ויעשה את המעשה. מפה בשם הוועד העממי אנחנו הולכים לעשות הרבה פעילויות כדי לקדם את החלטת חברת החשמל כי בלי התמיכה הציבורית שלנו והאיומים – בסוגריים – זה לא יילך. כי במדינת ישראל זה ישכב עוד 20 שנה, אם בחברת חשמל אמרו ב-2003 ועד היום לא נעשה שום דבר, ובמקום אחר הזיזו. אנחנו לא ניתן לחברת החשמל לשבת בשקט וסתם לבוא לדבר. אני מאמין שיש להם החלטה כנה. אנחנו לא ניתן למשרד הפנים לשבת בשקט - -

יפה.

- - אנחנו נפגין במשהאד, אנחנו נתרום את תרומתנו הגדולה ליום כדור הארץ. אני מניח שיבוא יום ונחשיך את משהאד. נקרא לאנשים לעשות את זה בכיף, בשמחה, אבל אם נעמוד שוב בבית קברות יבוא מישהו חמום מוח ויחשיך את כל האזור. אנחנו רוצים ביחד לא להגיע למצב הזה. אני מבקש מחברת חשמל שישאירו לנו את הפרטים שלהם גם במשרד הפנים כדי שנעזור להם לקדם את העניין. אנחנו נדחף אותם למוטיבציה להצליח בנושא הזה ולקדם אותו. לאדוני מחברת החשמל אני אומר: אתה אולי לא עורך דין, אבל אתה מנסה לתת לנו הערות משפטיות מסוימות – אני מקווה שלא. אנחנו עדיין שומרים את הזכות להשתמש בחומר ולהגיש תביעות משפטיות בשם האנשים. אנחנו לא מחפשים את הכסף. אולי רק בדרך משפטית, לצערי הרב, תוכלו להתחייב ליום אחד. אתם אומרים לי, תכנון של שנתיים-שלוש-ארבע – אנחנו באנו לשמוע תאריך. תאמין לי, היום אנחנו ב-2013 – ב-1 בינואר 2023 לא יהיה קו, כי כבר מ-2003 ועד היום לא נעשה שום דבר.

זה יותר מדי 10 שנים.

לא, סתם, בשביל שיהיה לי תאריך. אנחנו רוצים תאריך.

רדואן, אני מודה לך. יש עוד מישהו מחברת חשמל שיכול להאיר את דברינו.

לא מחברת החשמל, ממשרד האנרגיה.

בבקשה, משרד האנרגיה.

אני איגור סטפנסקי, ואני סגן מנהל מִנהל החשמל במשרד האנרגיה.

משרד האנרגיה תמיד ממליצים את ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי לגבי עיקרון הזהירות המונעת, וכל מה שקשור לזה. אנחנו חושבים שזה הקו הנכון.

שמעתם את ההצהרה? גם חברת החשמל כפופה לשר האנרגיה בעקיפין.

אתה התרשמת שהם באמת מכבדים את העיקרון הזה של זהירות מונעת?

מי זה "הם"?

חברת החשמל.

כן, בהחלט. חברת החשמל, כמו שהסביר ד"ר אלמקיאס, עומדים בכל הדרישות וההוראות של חוק הקרינה. שנית, הם משתפים פעולה עם ועדה ציבורית שהיושב-ראש זה הגנת הסביבה, והם מוכנים לכל ההחלטות של הוועדה הציבורית כמו שכתוב בחוק הקרינה. זה קיים. אז אין פה בעיה.

איפה הבעיה?

אני אגיד מה הבעיה, גם לבעיות אנחנו נגיע.

שנית, לגבי היועצת הבינלאומית פרופ' ליקה חפץ. שתבינו, היא הוזמנה לא על-ידי משרד האנרגיה, לא על-ידי חברת החשמל – היא הוזמנה לתת את הייעוץ שלה בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, ודוח הביניים אומר שצריך לקיים את עיקרון הזהירות המונעת, עלויות סבירות ואפילו נמוכות - - - טכניים.

מר סטפנסקי, אולי תסביר לנו בצורה פשוטה: אם פרופ' ליקה חפץ הייתה כאן והייתה שומעת את ראש המועצה ואת האחרים, והייתי שם לה אקדח לרקה – מה שאני לא עושה – והיא הייתה צריכה להגיד לי להעתיק או לא להעתיק – מה היא הייתה אומרת?

שצריך לעבוד לפי עיקרון זהירות מונעת בעלויות סבירות ובאמצעים טכניים מקובלים. זה מה שאנחנו עושים. חוק הקרינה וההוראות בו נובעות מהוועדה הציבורית הראשונה.

אתה מבין, אתה מדבר לצופים. אתה מדבר כמו עורכי דין על process. מה שמעניין עכשיו את האנשים זה איך מתקדמים כדי להעתיק את הדבר הזה כשחברת החשמל כבר הסכימה מסיבה זאת או אחרת. משרד האנרגיה, מה הוא תורם את חלקו ללחץ הציבורי של מה שאמר רדואן? רדואן, תקשיב לי, פה לא מקשיבים, לצערי. אני מחוקק, ואמרתי שנפעיל את כל הכוח. הרשות המבצעת כושלת מכיוון שהיא לא עובדת במקביל על הדברים. לחץ ציבורי שלכם, לחץ ציבורי שלנו, לחץ של יושב-ראש חברת חשמל ושל גופים אחרים – רק הדברים האלה יביאו לכך שבעוד כמה שנים יוכלו לישון במשהאד ולדעת שהקו הזה הועתק. מה משרד האנרגיה עושה בנושא?

לגבי העתקת הקו. העתקת הקו, כמו שכבר אמרו פה כבר, נמצאת בתכנית פיתוח שמאושרת על-ידי שר האנרגיה כבר מזמן. ההחלטה שהתקבלה לאחרונה על-ידי משרד הפנים ומשרד המשפטים היא שהקווים 161 צריכים להיות לפי תכנית מתאר. לפני כן זה היה לפי הרשאה של מנהל מנהל החשמל, וזאת הייתה הפרוצדורה, ועכשיו זה תהליך סטטוטורי. הקו הזה נמצא בות"ל - - -

אתה חוזר על הדברים שנאמרו.

בוודאי.

מה אתה מוסיף? זה תקוע בות"ל.

זה לא תקוע. למה תקוע?

הות"ל עובד בקצב רגיל.

בקצב רגיל.

אז אני אומר, זה לא מצדיק קצב רגיל.

שייתנו החרגה, אדוני היושב-ראש.

מי מוסמך, ד"ר אלמקיאס, לתת החרגה?

משרד הפנים.

תודה רבה. אנחנו נפעל לבקש ממשרד הפנים שייתן החרגה.

החרגה ובנייה על-פי הרשאה כמו שהיה קודם בלי תכנית מתאר.

תודה רבה. אם לא יפעלו כאן בצורה רצינית לתושבים, נראה לי שאנחנו - - -

אנחנו קשובים לרחשי הציבור אף על פי שחושבים שאין סכנה בקרינה.

חברת החשמל מקבלת ממשרד האנרגיה תוך חודש הרשאות לקווי חשמל אחרי כל הבדיקות שאנחנו עושים. אחר כך התנגדויות של תושבים, התנגדויות של בעלי קרקע, אישורים – זה כבר סיפור אחר.

מר סטפנסקי, ההתערבות שלך עכשיו הייתה מאוד חשובה. אתה הבהרת לנו עכשיו איפה הפתרון, ואנחנו נדרוש אותו.

דבר אחרון: כמו שכולם יודעים זה לא הדיון הראשון. בכל דיון אני אומר דבר אחד: יש כל מיני שחקנים, יש תושבים, יש משרדי ממשלה, יש חברת חשמל, חברי כנסת. שחקן אחד לא ראיתי, והפעם הראשונה ששמעתי מחבר כנסת – איפה הנציגים של ועדות תכנון ובנייה שנותנות את אישורי הבנייה, היתרי בנייה לי קווי החשמל לא תיאום עם חברת החשמל ולא לוקחים בחשבון השלכות בריאותיות – אם יש השלכות בריאותיות?

זה קורה כל הזמן. אנחנו נעלה גם את הדבר הזה.

אז אני מבקש להזמין לכל דיון כזה את ועדת התכנון והבנייה שנתנה את האישור כדי שתסביר איך זה יכול להיות.

תודה.

- - -

לא, לא. למה אתה אומר ככה?

בוועדות תכנון ובנייה מקומיות ומחוזיות אין נציג לא ממשרד האנרגיה ולא מחברת החשמל.

מר מוחמד מרעי מהמועצה המקומית משהאד. אחרי זה ניתן גם לבחור הצעיר לדבר.

תודה רבה, כבודו וכבוד הוועדה. אני רוצה להתמקד בכמה דברים. חבל ששכחתי לתת מתנה לכל חבריי המכובדים כאן את ספר הפרקליטות. אם אני לא הבאתי היום אני יכול לשלוח את זה לכל אחד ואחד שילמדו מה זה אזרח ותיק במדינה שרוצה להגדיר את עצמה מתוקנת. תאמין לי, כולנו רוצים לחיות במדינה מתוקנת. בשביל זה אנחנו עובדים, בשביל זה אנחנו לא ישנים בלילות. רק בשביל להבטיח עתיד יותר טוב לילדינו.

מאוד מקומם הדברים של ד"ר אלמקיאס שאומר שלא בגלל הבריאות של משהאד - -

אנחנו נוריד את זה מסדר היום.

זה לא אמרתי.

זה משתמע מדבריך. כבודו, אני אציע לך אחר כך – גם איך שאומרים דברים זה גם חכמה.

כבודו, אנחנו לא סטטיסטיקה. אנחנו כפר קטן, 8,000 תושבים. אין שנה שאין בה 6-5-4 אנשים - -

מקרי סרטן.

- - ואני לא יודע – הקצב הזה הולך ועולה. סך הכול בריאות.

אנשי משהאד הם לא קיבוצים ולא מושבים שיעתיקו מקום מגורים. אנחנו תקועים באדמה הזאת, אין לנו ברירה אחרת, אין אף אחד שיפצה אותנו על זה. לכן חברת חשמל צריכה לא להעמיס את זה עליי שאני אביא לה רשות מעבר. זה אני לא מקבל. זה הם צריכים, המדינה, השלטון.

אנחנו ניקח את הנושא הזה, ויש פה עוד מספיק אנשים. אנחנו לא נרפה ממנו. שוקראן, תודה רבה. לסיכום.

לסיכום, אני מפנה את תשומת הלב למעמד והתפקיד של משרד הפנים. כל השמות המפוצצים האלה הם רק מכשלה אחת גדולה. באזור התעשייה של משהאד שהוא אזור תעשייה קטן – אתה יודע כמה אנחנו תקועים? חמש שנים ועדיין זה לא הגיע לסיכום בוועדה הארצית.

אני מכיר את זה. הלוא הייתי שר בנושא. זה שובר לי את הלב.

פיקוח אצלם – לא במועצות המקומיות. איפה הם ישנים משרד הפנים? הם מעכבים את כל התהליכים האלה ולא נותנים לנו. אני מבקש: משהאד לא תהיה עוד מספר בספר הסטטיסטיקה. אי אפשר לקבל את זה. אבא שקובר בן, קובר בת, קובר אישה, לא עלינו, זה מאוד אכזרי ומאוד קשה. כל החיים לא שווים בשביל זה. רק אגיד משפט אחד. סעיף 5 אומר: "הגנה על הציבורים". רבותיי, איפה הגנה על אנשים? בוועדה הזאת דואגים ל"ציבורים", לא לאנשים. זה מאוד זועק.

אני מבין אותך.


מה שמך?

אני ח'אלד שחאדה, מהנדס המועצה. אני לא ארחיב בדיבור, אבל אומר שני משפטים. אני, כמובן, מסכים בהחלט עם הדיון שמתקיים על החשיבות הבריאותית. אבל אני רוצה לגעת בפן נוסף בעניין התכנון והתוואי הקיים היום, ומה שהולך להיות. אנחנו היינו בדיון ב-2 במאי עם חברת החשמל ועם המתכננים וגם עם רשויות נצרת עלית וכפר כנא.

בקשר לעניין הזה?

בקשר לעניין הזה, בדיוק. סוף-סוף אנחנו מברכים אותם על כך שהתקבלה החלטה להעתיק את הקו הזה. הקו הזה קיים משנת 1958 במשהאד עוד לפני שנולדתי. אני מניח שזה היה אז בשולי היישוב. היום זה חוצה את היישוב.

זה נאמר.

אבל אני הופתעתי לגלות שהחלופות שהם הציגו בעוד 20-10 שנים הקו הזה יהיה גם באזור מאוכלס - -

לא לוקחים בחשבון את גידול האוכלוסייה ואת ההתפשטות.

בדיוק. מעבר לזה שזה חסם של היישוב, אבל אנחנו שוב ניתקל באותה בעיה, ואחרים יגיעו לדיון נוסף.

סוף מעשה במחשבה תחילה, לא כמו קודם.

בדיוק.

אני הערתי הערות והייתי מאוד אופטימי כשאמרו שהביצוע יהיה תוך שנתיים. עכשיו אני שומע ניגון אחר שזה לא שנתיים.

כרגע זה לפחות חמש.

הייתי שמח לשמוע שזה שנתיים, אבל עכשיו אני מבין שזה לא ככה, ואני מקווה שאני טועה.

אנחנו נתחיל לפעול פה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה: כרגע אנחנו רואים שאם במשרד הפנים היו נותנים הרשאה אפשר היה להתקדם. הלוא בכל זאת יש בעיה של תכנון, נכון? היית יכול לפתור את זה בצד השני ולהעתיק את קו המתח הגבוה בלי להתייחס לכל הדברים האחרים?

זה בדיוק מה שאמרתי. יש חלופות שאפשר לעשות ולשלב. העיקרון שלי הוא איכות תשתיות. יש מספיק תשתיות שעוברות בסביבה, ואנחנו יכולים לחשוב נכון יותר ולאחד את זה ולמזער את הנזק.

תעביר לנו הצעה. מה שמפריע לי תמיד שיש בעיה אז במקום להעביר אותה – תציג את הפתרון, נזמין לכאן את משרד הפנים ונתחיל לשים את הדברים ולפקח כדי שאפשר יהיה בחברת חשמל להתחיל לבנות. אם לא – אני מכיר את הסיפור – אחרי הישיבה הזאת תהיה ישיבה אחרת, ולאזרחים יימאס מכל השלטון הזה.

למען האמת, קיבלתי את הפרוטוקול, ולצערי, הפרוטוקול לא מספק ולא משקף את הדברים שהיו בדיון. הוא ממש תמציתי, פורמלי.

היה דיון, והדיון יימשך.

אני מוכן והייתי שמח שיתקיים דיון כזה. יש לי מחשבות וחלופות איך לעשות את זה נכון.

תעביר לנו ונתחיל לחשוב הלאה. רבותיי, אני מסיים. אני רוצה את חברי הכנסת. לחברת חשמל יש כל כך הרבה כוח ומתנהגת יפה, אז אנחנו נותנים לכם.

שמי ד"ר בנצי כהן, אני עובד ביחידה לאיכות הסביבה באגף תכניות פיתוח וטכנולוגיה בחברת החשמל. אני מלווה את הנושא הזה למעלה מ-20 שנה. הרקע שלי הוא ביולוגיה, בריאות הציבור בירושלים - -

ואיך תעזור לקדם את הנושא?

אני עובר כל הזמן על הפרסומים של ארגון הבריאות העולמי, ואני עוקב אחר המחקרים - -

אבל איך אתה עוזר לנו עכשיו לקדם את הפתרון?

נראה לי שהתקבל רושם ממש לא נכון לגבי ההשפעה הבריאותית של הקו, ולצערי, אם אנחנו תולים תקווה שבכך שבעוד כמה שנים הקו הזה יועתק כל בעיות הבריאות של משהאד ייפתרו, לצערי, זה לא נכון, ואסור לקבל את זה כהלכה. אם יש שם בעיה צריך לבדוק אותה - -

אני שמעתי את נושא הבדיקות. כרגע הגענו, אז למה אתה מקלקל לד"ר אלמקיאס? כבר סיכמו שמעתיקים – אל תקלקל לאנשים האלה שכואב להם הלב על זה. שמענו את פרופ' גרוטו ואת ד"ר גלברג. אתה לא מסכים – בסדר. אבל כרגע אנחנו כבר רוצים לעשות את הדברים האלה. אם תגיד לנו שמתו מסיבה אחרת – עזוב, הסטטיסטיקות כאן נראות חמורות. נבדוק אותן. ממילא עושים את זה אז אתה רוצה להוסיף את הדעה שלך? מיותר.
חבר הכנסת חנין, בבקשה. בקצרה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני אהיה מאוד קצר. הנתונים שיש בידינו מספיק ברורים כדי לקבוע באופן ברור שהעיקרון של זהירות מקדימה או זהירות מונעת מחייב הרחקה של קווי מתח עליון וקווי מתח גבוה ממגורים של בני אדם. יש לנו מספיק נתונים על כך. ד"ר כהן, אני קצת מצטער על הדברים שלך שמשקפים גישה - -

ד"ר אלמקיאס יגיד לך משהו - - - סייג לחכמה שתיקה.

כאיש מדע אני חייב - - -

יש הרבה דעות במדע.

- - - הוועדה הזאת שתחליט את החלטותיה לפי - - -

אבל זה כבר אמר ד"ר אלמקיאס. הוא מבין שזה דיון ציבורי, והאנשים האלה כואבים כי הם חושבים שדברים קורים להם. אז כבר אמר את זה ד"ר אלמקיאס, והורדנו את זה מסדר היום. אתה לא מוסיף. הדבר הזה גם גורם להם כאב גדול.

הוויכוח הוא בהחלט גם על מדע כי הגישה של המדע היום היא זהירה ומקפידה. העיקרון של זהירות מקדימה אומר שאנחנו לא צריכים להוכיח - -

דב, אתה לא היית בתחילת הדיון. הדברים האלה עלו קודם.

מאה אחוז. לכן אם תיתן לי דקה וחצי אני אסיים בדקה וחצי. לכן אני אומר את הדברים מכיוון שבחברת החשמל למרות הנכונות הגדולה שיש לכם לקדם פתרונות אתם לעיתים נוטים – ואני אומר את זה בצער – לגישה לא מספיק מפנימה את התפיסות המודרניות של זהירות מקדימה ומה זה מחייב גם אתכם. אתם כגורם שיש לו לא רק אחריות לציבור, אלא גם אחריות לעצמכם – אתם יכולים, כמו שנאמר פה, בהחלט יכולים להיות חשופים לתביעות – צריכים לקבל גישה הרבה יותר קפדנית בהגנה שלה על בריאותו של הציבור ועל בריאותם של בני אדם.

אנחנו מדברים פה על המקרה של משהאד, אבל מקרים כאלה יש בהרבה מאוד יישובים ערביים. אני הפניתי אליכם – וקיבלתי גם את תשובתך וקראתי אותה בתשומת לב – ולא קיבלתי אותה – בעניין משפחת שהין מתרשיחא. אבל כמו משפחת שהין בתרשיחא ואנשים במשהאד בכל יישוב ערבי חוזרים לבעיות האלה.

מה צריך לעשות, אדוני היושב ראש? אנחנו חייבים פה סוג של תכנון מהיר. ללא תכנון אנחנו עלולים להגיע לבעיה שהזכיר אותה מהנדס המועצה. אנחנו נזיז את זה 50 מטר ובעוד שנה יהיו אנשים אחרים שיסבלו מאותן בעיות. לכן חייב להיות פה תכנון, אבל הוא צריך להיות במסלול ירוק ומהיר. אני שומע את לוחות הזמנים שמוצעים פה – שלוש שנים, שנתיים, חמש שנים – אנשים נפגעים מהדברים האלה. חס וחלילה מי מוכן לקחת פה את האחריות על הבן אדם הבא או על האישה הבאה שייפגעו ממחלה? לכן אדוני היושב ראש, ההמלצה של הוועדה הזאת צריכה להיות שבנושאים האלה נדרש מסלול מהיר, ירוק וקצר של יישובים.

תודה רבה. חבר הכנסת ברכה.

אני לא אחזור על הדברים. אני מלווה את העניין תקופה לא קצרה, את כל מה שקשור במחלות שנפוצות שם – מחלות זיהומיות ומחלות סרטן – במשהאד, בכפר-כנא ואפילו מגיע עד עילוט. זה גם "פניציה" וגם קווי מתח גבוה. הפרדוכס למשל בעניין של "פניציה" שאין לה קשר טריטוריאלי עם נצרת עלית, את הזיהומים שלה האנשים הטובים האלה מקבלים, ואת הארנונה משלמים לנצרת.

זה נכון.

לכן בתור יושב-ראש ועדת כלכלה שנוגעת בכל המורכבות הזאת אני מציע שיוחלט היום על שני דברים: א', לוח זמנים של העתקה ודבר שני – סיור של ועדת הכלכלה באזור. תלכו לשם, תשמעו את האנשים, תיפגשו. יש זעקה. האזור הזה הוא אזור מוכה אסון. כשמדברים על 450 מתוך 8,000 אנשים זה אומר שבעצם 7%-6% מכלל האוכלוסייה הם חולי סרטן. זה דבר שאני לא יודע אם יש מקום לספר כל מיני סיפורים של פרוצדורה ושל סעיף כזה או אחר. רבותיי, על כף המאזניים – חייהם של אנשים. אני זוכר את הזעקה של העובדים כשרצו לסגור את "פניציה". אני תמכתי בכך שימצאו סידור לעובדים. בעניין של העובדים מדובר בפרנסה; בעניין של אנשים מדובר על החיים עצמם. לכן הדבר שקודם לכל שיקול אחר הוא חייהם של התושבים. אני חושב שיש מקום שהוועדה תקבל החלטה ללכת לשם, לשמוע את האנשים, לפגוש את כל מי שצריך לפגוש ותקבל את הדוחות מכל הגופים הרלוונטיים: משרד החשמל, משרד התמ"ת וכו'.

תודה רבה. חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני לא אאריך בדבריי. אחרי ששמענו את הנציגים של הכפר – כפר משהאד הוא חצי בית חולים, חצי בית קברות. האם ככה לזלזל בחיי אדם? בנוגע להחרגה ולזירוז בוועדת התכנון עלינו כוועדה להיכנס לעניין הזה כדי להציל את הכפר הזה.

תודה.

רק מילה אחת. שמענו שמדובר על שנתיים ועוד שלוש, ואני מקווה שהדברים יזוזו מהר יותר. ילדים בני שלוש היום גרים ויגדלו עם העוצמות האלה שראינו קודם. יש דברים שאפשר לעשות בינתיים ובמקביל. עם כל הכבוד לכל הכוחות שהתאגדו פה ויזיזו את התכנון אפשר לחשוב על פעולות מקדימות שיעשו בינתיים עד לאותן חמש שנים - -

כגון?

הפחתת זרמים. דברים שחברת חשמל צריכה לשבת ולהתכנס יחד עם המשרד להגנת הסביבה - -

מצוין. תעביר לנו נייר מצומצם בדבר הזה.

כל מה שמסכן אנשים צריך לזוז משם, כולל "פניציה". ל"פניציה" אין מקום בלב אוכלוסייה אזרחית.

אני רק רוצה לומר הערה לאנשי חברת החשמל: אתם לא נשמעתם לי טוב היום - -

נכון.

אתם צריכים לעבוד בשקיפות, בשיתוף פעולה עם המועצה. אתם יודעים שהמועצה היא לא קבלן משנה שלכם לתכנון, הם לא ועדת תכנון. אין להם שום דבר. הם לא יכולים להחליט שום דבר על תכנון. אתם יותר חזקים מהם, ולפי מה שאני התרשמתי אתם משחקים אותה גבוה-גבוה. זה לא יפה. זה לא תפקיד של רשות ציבורית.

תודה. אני מסכם.

אני לא מקבל את מה שאתה אומר. זה לא הוגן מה שאתה אומר.

זאת ההתרשמות שלי.

ד"ר אלמקיאס, לפעמים כדאי להקשיב.

אפשר משפט?

לא. הזמן עבר. אני מסכם.

אני קודם כול מודה לראש המועצה ולאנשי משהאד שהגיעו לכאן. אני קורא את הסיכום, ואנחנו לוקחים את הנושא הזה למעקב צמוד. מכיוון שאתה, חבר הכנסת חנא סוויד, דוקטור לתכנון ולבנייה שבמקרה הזה תהיה יד ימיני כאן למעקב כדי שהפתרון יהיה בזמן מאוד סביר.

אני קורא את הדברים הספציפיים בסיכום: במהלך הדיון הוצג לוועדה דוח של עמותת מלר"ז המצביע על חשיפה ממושכת למקורות זיהום אלקטרומגנטיים של בתי מגורים במועצה המקומית משהאד הנובע ממתקני חשמל ומקווי חשמל קיימים. יש גם מקומות אחרים, אבל סמיכות כזאת ומשך כזה זה המקום הגרוע ביותר במדינת ישראל. נציגי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מסרו לוועדה כי בעוד ארגון הבריאות העולמי – ופה אני גם שמח לשמוע את דעתו של מר סטפנסקי ממשרד האנרגיה – קבע כי שדה מגנטי מרשת חשמל הוא מסרטן אפשרי, ובמועצה המקומית משהאד נמדדה עוצמת חשיפה הגבוהה פי עשרה מעוצמת סף של 4 מיליגאוס ממוצע יומי של חמש שעות בכל יום. נציגי חברת החשמל מסרו לוועדה כי בכוונת חברת החשמל להעתיק את קו החשמל העובר מעל בתי משהאד כחלק מתכנית הפיתוח של משק החשמל. העתקת הקו תיארך מהיום שהתכנון נגמר ועד הביצוע – שלוש שנים מיום קבלת ההיתר.

א', לתבוע ממשרד הפנים להעניק בתוך חצי שנה הרשאה או היתר לשם העתקת הקו. אנחנו נפקח על זה. אנחנו נזמין את האנשים כי חיי האנשים כאן, ואנשים מדברים פה מדם לבם גם אם יש ויכוח על סטטיסטיקה קטנה.

ב', לתבוע מחברת חשמל להאיץ את הביצוע של העתקת הקו מיד לאחר קבלת ההרשאה או ההיתר כנדרש, ולסיים את העבודה בפרק זמן קצר משלוש שנים. המהנדס שחאדה התייחס פה לעניין שהעתקת הקו למקום אחר צריכה להיעשות בחוכמה כדי שלא נמצא את עצמנו בעוד חמש שנים בלב העיר.
ג', הוועדה ממליצה לחברת חשמל לעבוד בתיאום, בשיתוף פעולה ובשקיפות עם המועצה המקומית משהאד בעניין קו החשמל, הבעיות שהוא יוצר והסכנות הבריאותיות שלו.
ד', הוועדה מבקשת ממנהל התכנון במשרד הפנים להביא לשיתוף פעולה בין רשויות התכנון לבין חברת חשמל ולזמן את נציגי חברת החשמל לוועדת התכנון כדי למנוע מתן רישיונות בנייה והיתרים למגורים בשטחים שמעליהם עוברים קווי מתח גבוה לאספקת חשמל.


אני מודה לכם.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:30.>
11/06/2013

08:45