PAGE
3
ועדת הכלכלה
21/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 16>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ב בסיון התשע"ג (21 במאי 2013), שעה 13:00

לציון יום הסטודנט>
1. <סטודנטים בשוק העבודה:
1. עבודה מועדפת
2. התמחות סטודנטים בשירות הציבורי
2. דיור ומעונות
3. תחבורה ציבורית>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
איציק שמולי

באסל גטאס

מסעוד גנאים

בועז טופורובסקי

>
מיכה פרלמן - אגף התקציבים, משרד האוצר

מרדכי (מוטי) שגיא - הכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, מרכז בכיר פרויקטים, משרד הכלכלה

יוסי שבת - מנהל אגף מידע וניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון

נעה אבירם - ממונה תח"צ מחוז ירושלים, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

תניב רופא - סגנית בכירה ומ"מ מנהל הרשות לתכנון חקלאי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חנן רטמן - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מינה גנם - מנהלת האגף להכשרה מקצועית, משרד התיירות

לזר לוי - מנהל תנועה, אגד תעבורה, חברות להפעלת תחבורה ציבורית

ד"ר עמי שליט - מנהל ומזכיר אקדמי, מדרשת פיינברג, מכון ויצמן למדע, ועד ראשי האוניברסיטאות

יונתן (יוני) אבן טוב - ממונה על תחום מקרו ותשתיות, ות"ת + המועצה להשכלה גבוהה

רומן גרביץ - לוביסט, ועד ראשי האוניברסיטאות

אורי רשטיק - יו"ר התאחדות הסטודנטים

יוסי שלום

ס' יו"ר התאחדות הסטודנטים

עמיחי גרין - מנכ"ל התאחדות הסטודנטים

נעמה לזימי - רכזת רווחה, התאחדות הסטודנטים

דפנה מלר - רכזת אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

תומר שלוש - רכז הסברה, התאחדות הסטודנטים

יערה קורן - רמ"ח אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

הגר ישראלי

דוברת, התאחדות הסטודנטים

ענבל אלברך

רמ"ח קשרי חוץ, התאחדות הסטודנטים

שני מנדל

רמ"ח מלגות, התאחדות הסטודנטים

אלקנה אורבך - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכון לב, התאחדות הסטודנטים

טל דהן - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת אחווה, התאחדות הסטודנטים

אסף כהן - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת צפת, התאחדות הסטודנטים

רם שפע

יו"ר אגודת הסטודנטים, סמינר הקיבוצים, התאחדות הסטודנטים

תמיר כהן

סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, סמינר הקיבוצים, התאחדות הסטודנטים

קרן לביא - רכזת תרבות, אגודת הסטודנטים, סמינר הקיבוצים, התאחדות הסטודנטים

דורון שרף - רכזת תרבות, אגודת הסטודנטים, סמינר הקיבוצים, התאחדות הסטודנטים

סיון שר שלום

ראש ועדת רווחה ואקדמיה, אגודת הסטודנטים, סמינר הקיבוצים, התאחדות הסטודנטים

עידן יעיש

אגודת הסטודנטים, מרכז אקדמי פרס ברחובות, התאחדות הסטודנטים

אינה ברנזבורג

יו"ר אגודת הסטודנטים, שנקר, התאחדות הסטודנטים

ספי שלם

מנכ"ל אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה, התאחדות הסטודנטים

יוסי סבג

משנה ליו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה, התאחדות הסטודנטים

ענת דניאלי

ראש מח' קשרי חוץ, אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה, התאח' הסטודנטים

אורטל איטח

אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה, התאחדות הסטודנטים

בת חן זוהר

אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה, התאחדות הסטודנטים

נורית קנר

דוברת אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית, התאחדות הסטודנטים

שיר כהן

דוברת אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת ת"א, התאחדות הסטודנטים

גלעד ארדיטי

אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת ת"א, התאחדות הסטודנטים

נורית קנר

אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת ת"א, התאחדות הסטודנטים

מתן בר-נוי

יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בר אילן, התאחדות הסטודנטים

רות ברוך

סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בר אילן, התאחדות הסטודנטים

אוראל להב

סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בר אילן, התאחדות הסטודנטים

דרור כהן

דובר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בר אילן, התאחדות הסטודנטים

מתן אשר

רמ"ח מורשת, אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בר אילן, התאחדות הסטודנטים

תמר מייבום

יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת תל חי, התאחדות הסטודנטים

אלכס קוזודוי

סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת אפקה, התאחדות הסטודנטים

ליאור ידין

אגודת הסטודנטים, מכללת אפקה, התאחדות הסטודנטים

גדעון הובר

אגודת הסטודנטים, מכללת אפקה, התאחדות הסטודנטים

דני צפניה

יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת עמק יזרעאל, התאחדות הסטודנטים

ברוך ניר

יו"ר ועדת ביקורת, אגודת הסטודנטים, מכללת עמק יזרעאל, התאח' הסטודנטים

מיכאל חסלר

יועץ אקדמי, אגודת הסטודנטים, מכללת עמק יזרעאל, התאחדות הסטודנטים

בן-לי מרגאי

סגן יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת עמק יזרעאל, התאחדות הסטודנטים

הילה לוי

מח' תרבות, אגודת הסטודנטים, מכללת עמק יזרעאל, התאחדות הסטודנטים

רסול סעדה

התאחדות הסטודנטים

ענבל אבנון

התאחדות הסטודנטים

ים בלום

התאחדות הסטודנטים

חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לקשרי גומלין, התאחדות התעשיינים

יצחק (איציק) טייב - יו"ר, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

יהודה כהן - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

ד"ר יוספה שטיין

מט"ב

יובל יפת

לוביסט, מט"ב

ערן לוי

מתמחה בלשכה של חה"כ מיכל רוזין

לאה ורון

אירית שלהבת

1. עבודה מועדפת 2. התמחות סטודנטים בשירות הציבורי
ב. דיור ומעונות
ג. תחבורה ציבורית

רבותי, אנחנו פותחים את הדיון לציון יום הסטודנט. אני מוכרח לספר לכם שב-16 שנותיי כנשיא אוניברסיטה יום הסטודנט בבאר-שבע היה משהו מדהים, תמיד היינו קרובים ביחד. אני טוען, ואני יודע שיש כאן אנשים שסיימו לימודיהם במקומות אחרים, שזה היום הכי מרתק בארץ. בבאר-שבע עושים את זה במשך יומיים. אני מציע לכל מי שהוא סטודנט בתל-אביב או בירושלים או בטכניון או במקום אחר, שיבלה את יום הסטודנט בבאר-שבע ואז ישווה.

היום אנחנו מציינים את יום הסטודנט. אני מוכרח להגיד שפעילות הסטודנטים עלתה מדרגה מהזמן שאני זוכר בתור נשיא, כי בדרך כלל הסטודנטים היו מתעסקים אך ורק בנושא שכר הלימוד, היו לנו שביתות, דברים אחרים.
חבר הכנסת גנאים, ברוך הבא.
אנו עדים לכניסה של הסטודנטים למאבק הציבורי על דמותה של המדינה, לא רק על רווחתם האישית. זה כמובן קשור לרווחתם האישית כי הם הבינו שאם המדינה ממשיכה לתפקד בצורה הזאת, אם חלק מהם אינם ילדים של הורים עשירים, מה יקרה להם בכל מיני נושאים, שעל שניים מהם נדבר היום, מה יקרה להם בשוק העבודה בחברה הישראלית, לגבי צורת ההעדפה וההתמחות שלהם בשירות הציבורי, ומה קורה לדיור, כי אנחנו רואים שמחירי הדיור רק מאמירים. הרי המחאה החברתית התחילה כך. היה לנו כאן דיון על נושא מינהל מקרקעי ישראל ואנחנו לא רואים שיש בשורה גדולה. יש הרבה דיבורים אבל אין מעשים. וכל נושא התחבורה הציבורית של הסטודנטים.
מכיוון שזכיתי שאיציק שמולי, שהכרתי אותו עוד בתפקידיו הקודמים והיינו בידידות, נבחר כחבר כנסת במפלגתי והוא היה בעבר יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, אתן לו לפתוח, וכמובן שניתן כבוד גם ליושב-ראש התאחדות הסטודנטים הנוכחי, אורי רשטיק, ואז נפתח את הדיון לכל החברים. איציק שמולי, הבמה שלך. זה גם היום שלך, פתח את הדיון.

קודם כול, רשמית, אדוני היושב-ראש, אני עדיין סטודנט.

עוד לא סיימת?

לא נפתח את זה כאן, כי יש פרוטוקול...

אחת הסכנות הגדולות, שאנשים לא גומרים לימודיהם ואז "סוחבים". צריך לגמור. לא ידעתי את זה. עכשיו בכל ערב אבדוק מה אתה עושה...

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אומר דברים קצרים כי אני חושב שהסוגיות שמעלים כאן התאחדות הסטודנטים ונציגי הסטודנטים ראוי שתינתן להן תשומת לב מרבית.

גם אני, כמובן, מברך את התאחדות הסטודנטים ואת מנהיגי הסטודנטים על היום הזה, יום שחוקק קודם כול כדי להוקיר ולהכיר בתרומה האדירה של הסטודנטים לחברה, תרומה שנמדדת בשני מישורים: גם בהתפתחות האישית שלהם, שבסופו של דבר מועילה לחברה כאשר הם יוצאים לשוק התעסוקה בעיקר, אבל קודם כול ולפני הכול במעורבות החברתית הגדולה מאוד של הסטודנטים. המשמעות האמיתית והראשונית של היות סטודנט במדינת ישראל זה לקום בבוקר ולשאול את עצמך מה אתה יכול לעשות כדי שהחברה הישראלית תהיה מקום טוב יותר להיות בו. פעם אחת רואים את זה בצורה של מאבקים, ופעם שנייה רואים את זה בצורה של פרויקטים חברתיים שהסטודנטים לוקחים על עצמם ומובילים במקומות שונים בארץ.

אני חושב שראוי, אדוני היושב-ראש, גם לתת את תשומת הלב לתוכנית הכלכלית שאנחנו מתווכחים עליה פה ורבים עליה פה כמעט בכל לילה. למרות שאולי זה עלול להטעות, גם הסטודנטים על הכוונת, במובן הפוליטי כמובן.

יש את הגזרה שבעצם מאיימת לקחת את מה שהושג בעמל רב על-ידי חבר הכנסת אלכס מילר, שהיה בעבר יושב-ראש ועדת החינוך התרבות והספורט, נקודת הזיכוי לאחר התואר האקדמי, הטבה ששווה לפעמים מאות שקלים, ואולי אפילו יותר.

2,606 שקלים לשנה.

תלוי מה ההכנסה שלך. זה לא 2,600 שקלים, אלא תלוי בגובה ההכנסה. צריך לדעת להיאבק גם על זה.

אני כמובן מציע לכולנו גם לא לשקוט על השמרים בעניין שכר הלימוד, כי הניסיון וההיסטוריה מלמדים אותנו שכאשר יש הזדמנות לגעת בדבר הזה אז אנשי משרד האוצר לא מפספסים את ההזדמנות. עד אוקטובר הקרוב יש הסכם ולאחר מכן ... ימים יגידו.

בכל מקרה, אני רוצה כמובן לברך את הסטודנטים ואת נציגי הסטודנטים. דעו לכם, אני בטוח שוועדת הכלכלה שחבר הכנסת ברוורמן מוביל אותה, ואני פעלתי במאמצים רבים כדי להיות כאן, ולהיות רק כאן, ביחד אתו, זו ועדה שמתעסקת גם בתחבורה, גם בדיור, בנושאים רבים שרלוונטיים לסטודנטים. אז גם בזכותכם, בואו נעשה שלא יום אחד בשנה נציין את הבעיות ואת ההישגים ואילו בשאר ימות השנה פשוט נדחק את זה לקרן זווית. אם יש לכם דברים במשך השנה שקשורים לתחבורה, לדיור, לרווחה של סטודנטים אתם מוזמנים להגיע לכאן ואני בטוח שתמצאו כאן אוזן קשבת וניסיון אמיתי לפתור את הבעיות. תודה.

תודה לחבר הכנסת שמולי. יש משפט בספרדית: mi casa su casa – הבית שלי הוא הבית שלכם. לכן באמת, כפי שאמר חבר הכנסת שמולי, אתם מוזמנים לכאן. אז קודם כול, רבותי, ברוכים תהיו. אני אומר פעם נוספת, הכול פתוח. אני נותן לכם להוביל. הדיון שלכם. מה שנעשה כאן, אנחנו עוקבים אחר כל דבר. היה לנו דיון עכשיו על רשות השידור, על החשמל, על נושא התחבורה. בכל נושא שהוא אתם כאן. אורי רשטיק, אתה תפתח.

אני יושב-ראש התאחדות הסטודנטים. אני אפתח בקצרה ואעביר את הדיון לגורמים המקצועיים.
קודם כול, אני מודה לך, חבר הכנסת ברוורמן, על שנאותת לקיים את הדיון היום.

נעסוק היום במספר נושאים שנוגעים, כפי שחבר הכנסת איציק שמולי אמר, לרווחת הסטודנט, גם בהיבט של דיור – נשוחח קצת על הסטטוס, על מה שקורה במעונות הסטודנטים ובכלל; גם בנוגע לתחבורה ציבורית – לפני כשנה או שנה וחצי הסטודנטים זכו להנחה של 50% בתחבורה הציבורית, אבל תתבשרו לדעת שזה לא בדיוק כך ויש עוד הרבה מאוד חסמים שצריך ואפשר להסיר; ובנוגע לתעסוקה – הרעיון שלנו לפתוח כאן דיון, איך אפשר לשלב את הסטטוס המיוחד של סטודנט עם צורכי המשק, גם בתעסוקה, גם ברעיון שעלה ושמעתי עליו, ואני חושב שהוא נכון, של עבודה מועדפת, ובכלל.

אני מעביר את השרביט לנעמה לזימי, רכזת רווחה בהתאחדות הסטודנטים, שתדבר על תחבורה ציבורית ועל האתגרים שעומדים בפנינו בתחום הזה, בבקשה נעמה.

קודם כול, שלום לכולם.

אני מבקש שכל אחד יגיד באיזו אוניברסיטה הוא לומד, כדי שנראה שיש פה פיזור, שלא את כולם אורי רשטיק הביא מתל-אביב.

אני מאוניברסיטת חיפה אבל עובדת בהתאחדות הסטודנטים.
קודם כול, אנחנו מברכים וערים לכך שיש מגמה מדהימה בנושא התחבורה לאוכלוסיית הסטודנטים. יחד עם זאת, כפי שאורי רשטיק ציין לפני כן, מודל ההנחות מבלבל במקצת ומבולבל בעצמו. הסטודנטים לא באמת זוכים ל-50% הנחה אלא זה תלוי בהנפקות כרטיס למיניהן, אם זה "רב קו" שנתי, סמסטריאלי וכולי, ואם הם באים כיחידים הם מקבלים 30% הנחה. זה מורכב, וזה יחד עם מכלול דברים, כמו למשל הצורך בהרחבת קווי תחבורה, כי גם הנגישות לתחבורה הציבורית לא כל-כך קלה. זאת אומרת, יש את אזורי המרכז ויש את אזורי הפריפריה, ששם כבר זה סיפור אחר לגמרי, לפעמים עד כדי כך שזה מחייב רכב פרטי.
לגבי מודל ההנחות – אנחנו בהתאחדות הסטודנטים מציעים שתהיה בקרה על תוכנית שתוביל בשלב מסוים למודל אחיד ושוויוני, של 50% הנחה לכל נוסע עם פרופיל סטודנט בתחבורה הציבורית. כמובן שמי שרוכש כרטיס סמסטריאלי או שנתי יש לו פריבילגיה לנסוע חופשי ככל שהוא רוצה, אבל גם מי שמגיע בנסיעה בודדת למוסד אקדמי כזה או אחר, בשל פרופיל הסטודנט ההנחה היא עקרונית ועליו לקבל 50% הנחה.

ארחיב גם בנושא הנגישות לתחבורה הציבורית בפריפריה. עד לא מזמן התקיים פרויקט של חברת "עדליא", שבחן 5 מכללות ואף יישם חלק מן המסקנות להוספת קווי תחבורה לפריפריה. המכללות היו "בית ברל", "אחווה", "ספיר", "סח'נין" ומכללת "כנרת". יש עוד הרבה מכללות שזקוקות לזה. התאחדות הסטודנטים אספה נתונים, הציגה המלצות לגבי אילו מכללות הפרויקט הזה היה צריך להתחיל לפעול בהן. משרד התחבורה הביא המלצות לגבי מכללות אחרות, אבל גם זה לא מתקיים כרגע בשל היעדר תקצוב.

מה כלל הפרויקט?

הפרויקט עסק בסקרים אינטרנטיים ובדיקה פיזית של קווי תחבורה ונגישות, איך ניתן להגיע למוסד אקדמי, הזמינות וכיוצא בזה.

איסוף מידע.

למעשה בדקו האם התחבורה הציבורית למוסד אקדמי כזה או אחר מספקת או לא, על מנת להנגיש את המוסדות לפריפריה, וכן אילו קווים צריך להוסיף, מאין לאין, ובאיזו תדירות.

עבור חלק מן הסטודנטים במוסדות אקדמיים מסוימים זה באמת בגדר קריטי לעצם הנגישות לתואר עצמו. יש סטודנטים שפשוט עבורם זה פונקציה מרכזית כדי להתחיל ללמוד.

לנגישות לתואר? מה זאת אומרת?

זאת אומרת שיש סטודנטים, אם ב"אהלו" ואם ב"תל חי" ובצפת, שעבורם זה קריטי לחלוטין.

תמר מייבום מ"תל חי" בטח תדבר בשם עצמה. אני מכיר אותה כל-כך טוב ויודע שאפילו אם הייתי רוצה לא הייתי יכול לעצור אותה.

אני מסכימה אתך. אבל חייבים להמשיך את זה. יש את המכללות שכבר קיבלו פידבקים והפרויקט אכן יושם, ואנחנו מברכים על זה, אבל זה לא מספיק.

אשמח להרחיב. אני מהתאחדות הסטודנטים. היום אני לומדת באוניברסיטת "בר אילן", לשעבר למדתי באוניברסיטת "בן גוריון". קודם כול, הייתי שמחה לדעת אם יש כאן נציג של משרד התחבורה.

כן. יש כאן נציגים של משרדי הממשלה.

גברת אבירם, אנא שבי ליד השולחן.

באיזו אוניברסיטה סיימת את לימודיך?

ב"אוניברסיטה העברית".

אם אפשר לתמצת את מה שאמרה נעמה לזימי, בעצם היום יש בעיה גדולה מאוד של ריבוי כלי רכב על הכביש. היום יש ניסיון לצמצם נסיעות פרטיות ברכב וציבור הסטודנטים הוא קהל יעד מצוין כדי לקדם את הנושא הזה. ציבור הסטודנטים זה דווקא אנשים שהיום נאבקים בצורה מאוד-מאוד קשה עם יוקר המחיה, עם שכר הדירה, עם כל התוספות ותחבורה ציבורית טובה זה דבר שיכול מאוד-מאוד להקל על סטודנטים ולמנוע מהם למשך תקופה ארוכה לקנות רכב פרטי. סטודנט שיש לו איך להגיע לאוניברסיטה, דרך טובה ומהירה, לא יצטרך רכב פרטי לפחות בטווח הבינוני-הארוך.
היום יש פרויקט סטודנטים, ביחד עם משרד התחבורה, שהתחיל אחרי מסקנות ועדת טרכטנברג, ב-2011. מתקיים פרויקט, אבל יש לו כמה נקודות חולשה. אחת מהן, כפי שאמרה נעמה לזימי, היא שיש מודל הנחות מאוד-מאוד מורכב. אם יש פה סטודנטים והם ייסעו בתחבורה הציבורית, אף אחד לא ממש יודע כמה הנסיעה תעלה לו. יש הנחות של 30%, של 33%, של 40%, של 50%, יש פעמים שאתה כן מקבל הנחה ופעמים שאתה לא מקבל הנחה, ברכבת אין הנחה אבל למי שמחזיק כרטיס לנסיעה באוטובוס כן יש הנחה. משהו מאוד-מאוד מורכב ולא ברור.

אומרת גברת ורון, מנהלת הוועדה, שאם הסטודנטים לא מבינים, והסטודנטים הם בעלי ידע, אז מה נגיד לציבור הרחב?

אני עוסקת בתחבורה באופן מסיבי כבר שנה וקרה לי כבר שעליתי לאוטובוס ושאלתי: רגע, למה אני צריכה לשלם כך? הדברים לא ברורים. זה דבר אחד.

הדבר השני, יש פרויקט סטודנטים עם משרד התחבורה, היה, הוא כרגע בוטל, שבמסגרתו – משרד התחבורה הרי משקיע המון-המון כסף בסקרי תחבורה, לא רק על סטודנטים, כדי לבדוק איפה אפשר לשפר את הנגישות, איפה פחות, מה צריך לעשות. במסגרת הסקרים האלה הגיעו נציגים של חברה חיצונית פנו ל-5 מוסדות אקדמיים, דווקא בפריפריה, ובדקו מי מגיע, מתי מגיע, איפה צריך לתגבר את הקווים, אולי צריך להוסיף עוד נקודות עצירה וכולי. זה פרויקט מאוד-מאוד חשוב וטוב, אך יש שתי בעיות. קודם כול, הפרויקט כרגע בוטל. דבר שני, הרבה מסקנות- - -

את יודעת במקרה מה עלות הפרויקט הזה?

לא. לא נחשפנו לעלויות.

אנחנו נברר את זה.

נשמח. אנחנו לא יודעים מה העלויות. עלויות זניחות יחסית להוצאות על סקרים שעושה משרד התחבורה.

מעבר לזה שהפרויקט בוטל, גם כשהיו כבר הרבה מסקנות שהן מאוד הגיוניות וישימות, וכפי שאמרה נעמה לזימי, הן יכולות לתרום להרבה סטודנטים, דווקא בפריפריה, להגיע למוסד הלימודים בצורה פשוטה יותר, המסקנות לא יושמו.

את חוזרת על הדברים. תודה רבה. עשית את זה בצורה מתומצתת ויפה.

יש לי שאלה. אני רוצה לשמוע את הסטודנטים. אין כאן סטודנטים ממכללות ערביות, מסח'נין, מחיפה? כי רוצים לשמוע גם אותם ולברר מה קורה שם.

אני רושם פה הערה ליושב-ראש התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק.

קודם כול, בהתאחדות הסטודנטים נמצא רסול סעדה.

רסול סעדה, למה היהודים יושבים קדימה והערבים אחורה? בוא תשב ליד השולחן.

לצערי – וזה גם אתגר משותף שלנו – במוסדות הערביים אין אגודות סטודנטים- -

בחלק מהן, נכון.

- - מספיק מפותחות, או שהן תאגידים עצמאיים, על מנת שיצטרפו להתאחדות הסטודנטים. נשמח תמיד לקלוט אגודות סטודנטים חדשות. יש ניסיון אמיתי, ואני חייב להגיד שאני לא מרגיש שיש שיתוף פעולה מצד המוסדות באופן מלא, בטח לא מכולם, אבל זה אחד הדברים שרסול סעדה עושה, הוא עושה את זה בקפידה, וזו אחת השאיפות המרכזיות שלנו.

בעניין התחבורה הציבורית דווקא היה לנו שיתוף פעולה מאוד טוב עם מכללת סח'נין.

מאיזו מכללה אתה, ממכללת סח'נין?

אני מהתאחדות הסטודנטים ואני לומד ב"בר אילן".

בנושא התחבורה הציבורית דווקא היה קשר טוב מאוד עם מכללת סח'נין. עשינו סקר והיה מוצלח מאוד. שם דווקא היתה התאמה מיוחדת לסטודנטים בסח'נין. זה לא היה אינטרנטי, אלא היו שם עמדות של מרכז הסקרים. הבעיה, שהכול נעצר אז אנחנו לא מתקדמים הלאה. בהמשך הרשימה יש לנו את "אל קאסם" ואנחנו מכוונים גם למכללות אחרות.

תודה. אנחנו ממשיכים. אנחנו רושמים כל דבר. תיכף נשמע את התייחסות משרדי הממשלה. אתם רוצים שכבר עכשיו נעה אבירם ממשרד התחבורה תתייחס, או מישהו עוד רוצה להוסיף לנושא התחבורה? תמר מייבום, יושבת-ראש התאחדות הסטודנטים של מכללת "תל חי".

נכון. יש גם מכללות בארץ, וגם בצפון.
אני יושבת כאן היום בעצם עם שני כובעים, גם כיושבת-ראש אגודת הסטודנטים ב"תל חי" וגם כסטודנטית שנה ב' לעבודה סוציאלית.
מהמקום של אגודת הסטודנטים "תל חי", בתור הנציגים של המכללה, אחת הצפוניות בישראל, ושל הגיאוגרפיה הצפונית, אני רוצה רק להעלות לסדר היום ולומר שבמשך כל השנה יש לנו שיח ער עם משרד התחבורה ועם "אגד". יש המון-המון מלחמות על סגירת קווים וצמצום הפעילות. משהו שצריך להיות מאוד-מאוד מובן מאליו וטריוויאלי לא קורה היום. אני חושבת שתחבורה ציבורית לפריפריה זה אחד הדברים הכי בוערים וחשובים היום כדי לצמצם את הפערים במדינת ישראל.

בכובע שלי כסטודנטית לעבודה סוציאלית, אני רוצה לומר נתון שמבחינתי מתמצת את הכול. סטודנטים ב"תל חי" וסטודנטים בצפת משלמים בשנתיים – סטודנטים ב"תל חי" 8,200 שקל בממוצע להחזרי נסיעות, סטודנטים בצפת משלמים 7,200 שקל להחזרי נסיעות. זה בערך להוסיף לנו עוד שנת לימודים. אלה מחירים גבוהים מאוד. אלה מחירים שמרחיקים סטודנטים חלשים ממוסדות הלימוד. אלה מחירים שמאלצים את ההורים שלנו לעזור לנו, ומי שאין לו עזרה מן הבית בדרך כלל יכול להגיד שלום למוסד. זה יוצר מצוקה מאוד-מאוד בוערת.
אני רוצה להגיד היום שאני יודעת שהבטיחו המון הבטחות לפריפריה, אך כעת מדברים על קיצוץ של 1.5 מיליארד שקל במערך התחבורה, שהוא אוטומטית פוגע בנו בראש ובראשונה.

את מדברת על הרכבות? זה בוטל.

בסדר. אני יודעת שכל עניין הרכבת והוספת קווים, זה מאוד-מאוד מתמהמה. אני פה לברר וללמוד ביחד אתכם איך אפשר להשאיר את זה על סדר היום. אני יודעת שהמרכז עמוס בתחבורה ציבורית, וגם בדרום יש התעוררות מאוד-מאוד טובה. נראה שבצפון עדיין שוכחים אותנו ומשאירים אותנו מאחור. תודה.

עוד מישהו רוצה להוסיף לפני שאנחנו מתקדמים בנושא? איפה יושב-ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב? בוא תצטרף לפה. מישהו רוצה לדבר, או שאעביר את רשות הדיבור לנציגת משרד התחבורה?

יש לי שאלת הבהרה, אולי תוכלי להתייחס גם בהמשך להנחות ברכבת לסטודנטים.

אבל אין לנו רכבת.

כן, אבל יש עוד כמה מוסדות. לאור השינויים שאתם מכניסים, שילובי קווים בין רכבת וקווי אוטובוס, האם יש איזה פיילוט מתוכנן להנחות לסטודנטים גם בעניין הזה?

אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים במכללת "אחווה", מכללה פריפריאלית, מכללה עם אחוז סטודנטים ערבים לא מבוטל.

אני רק רוצה לציין שבמכללת "אחווה" פרופ' עליאן אלקרנוי, שהתחיל אצלי והתקדם, הוא היום הנשיא הראשון, פרופסור בדואי. הוא הדליק משואה ביום העצמאות.

זכור לי שלפני שהוא הדליק משואה היו כמה התבטאויות גזעניות נגדו במכללה.

התבטאויות גזעניות של יהודים וערבים יש כל הזמן, זה חלק מארץ הקודש. יש פה מלא גזענים, ולא רק בכדורגל.

זה היה בכנסת.

חשבתי לציין פה את הדבר. אני זוכר שעליאן אלקרנוי הגיע ולי היתה הזכות למנות אותו לראש המרכז הבדואי, לראש בית-הספר לעבודה סוציאלית. אני נורא שמח שהוא התקדם ושמח על הפתיחה לאוכלוסייה הבדואית וכולי, אז יופי. בבקשה.

אגע, ברשותכם, במגבלות בתחום התחבורה הציבורית אצלנו במכללה. ראשית כול, חשוב מאוד להגיד, לי יש איזו בעיה שהיא מקרה פרטי, בשבוע הבא אני אמור להיפגש עם סמנכ"ל תפעול של חברת "מטרופולין".

כולם יודעים איפה זה מכללת "אחווה"? תסביר להם את המיקום.

מכללת "אחווה" נמצאת ליד קריית מלאכי, ממש על גבול הנגב, בצומת מסמיה.

כאשר יושב-ראש אגודת סטודנטים מקדם נושאים של תחבורה ציבורית – מבורך שמקדמים כל נושא, אבל העובדה שאנחנו כאגודות צריכים לטפל בנושא הזה בצורה כזאת מעמיקה וחסרה לנו התייחסות והשקעה של משרד התחבורה בנושא, לדעתי זה מחפיר.

מעבר לכך, שני דברים שהועלו ואני רוצה לחדד. תופעת ה"רב קו", שאף אחד עדיין לא מצליח להבין אותה, גם הסטודנטים החכמים ביותר – האזור של הנחת "רב קו" חופשי סטודנטיאלי, מכללת "אחווה" איכשהו נעלמה בוואקום והיא לא כלולה, לא במרחב דרום ולא במרחב המרכז, כלומה ההנחה לא חלה לגבינו.

מעבר לכך, לגבי הסקר שבוצע על-ידי מכון "עדליא", סקר מאוד-מאוד רחב, פיזי, במקום, נשאלו הרבה מאוד סטודנטים, כמעט כל הסטודנטים למעשה. הסקר הניב מסקנות מאוד-מאוד חשובות ומשמעותיות. אחד הדברים שהועלו בצורה מאוד-מאוד ברורה זה נושא התחבורה הציבורית בקרב המגזר הבדואי, המגזר הערבי. יש לנו אחוזים לא מבוטלים, כאמור, של סטודנטים ערבים, רובם מתגוררים ברהט ועוד רבים מאוד בפזורה הבדואית. לא צריך להסביר – יש שם קו אוטובוס אחד ביום.

זה מעבר לנושא של הסטודנטים.

אנחנו מדברים פה על תשתית לקויה בצורה מובהקת. מעבר לזה המסקנות היו מאוד-מאוד ברורות. אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים ליישם, אנחנו יודעים מה זה אומר ובמה זה כלול, אבל לא היתה שום הרמת כפפה, לא נעשתה שום פעילות של משרד התחבורה בנושא, אין העברת תקציבים לנושא, למרות שהוא יכול להיות מטופל בצורה מאוד-מאוד יעילה ומהירה. זה משאיר אותנו במצב כזה שאם אנחנו מדברים על הנגשת מערכת החינוך לאוכלוסיית יעד כמו הסטודנטים הערבים, אנחנו נמצאים במצב שהתחבורה הציבורית ניצבת כמגבלה, כקיר בטון שחוסם אותם מלהשיג את ההזדמנות להשכלה.

לנו כהתאחדות הסטודנטים היה גם מיזם עם המועצה להשכלה גבוהה לקידום והנגשת תחבורה ציבורית לסטודנטים הערבים מהישובים הערבים. גם מן המועצה להשכלה גבוהה נמסר לנו בסוף, אחרי שהכנו כמה תוכניות, ויש כמה מודלים איך להנגיש תחבורה ציבורית במיוחד לישובים ערבים, שהעניין נעצר במשרד התחבורה ואין התקדמות.

אבל בפזורה הבדואית יש עוד בעיה ספציפית. בכפרים הבלתי מוכרים בדרום אין תחבורה ציבורית ממילא, בכלל, לא לסטודנטים ולא לתושבים. זה מקשה עוד יותר. שלשום הייתי בנגב בסיור אצל משפחת אבו אלקיעאן שנהרסו הבתים שלה. בדרך ראיתי איך אוטובוס ילדים עוצר בצדי הדרך, כאשר אין כמעט שוליים, ומוריד ילדים ישר לתעלה והם מתחילים לעלות לביתם. זו מציאות קשה ביותר.

אשמח להוסיף משהו. אני מסמינר הקיבוצים, ראש ועדת רווחה ואקדמיה. עוד לפני שנכנסתי לאגודת הסטודנטים עניין אותי כל נושא ה"רב קו". אני רוצה לדבר מכובע הסטודנטית.

מה את לומדת?

אני לומדת חינוך דמוקרטי, שנה שנייה.

אני רוצה לדבר על שלושה דברים, קודם כול על עניין ההנחה של 50% או 33% לסטודנט. אני לא חושבת שצוין כאן שבעצם ה-50% הללו שאנחנו אמורים לקבל אותם מתוקף היותנו סטודנטים, אנחנו בעצם צריכים לשלם תשלום של יותר מ-1,000 שקלים בשנה על מנת שנוכל ליהנות מן ההטבה הזאת. אני למשל לא גרה בתל-אביב ועסקת החבילה הזאת לא משתלמת לי כל-כך. אני גרה בצורן, ליד נתניה. יוצא שהדבר הזה נורא משתלם לאנשים שגרים בעיר בעיקר, אך לא למי שצריכים לחוות את כל המעברים מאזורים 44 ל-42, מחברה כזאת לאחרת. יש הרבה בלגן וזה יוצר מצב שאנחנו לא נהנים מן ההטבה.

יש לי שאלה. אורי רשטיק, יש כאן כל-כך הרבה אנשים חכמים בהסתדרות הסטודנטים. אם אתם הייתם מייצרים עכשיו – אני נפגש עכשיו הרבה עם השר כ"ץ, יש לנו רפורמות ברכב, אנחנו עובדים קרוב מאוד. אתם אומרים שחלק מן הדברים לא עובדים. תציעו לי גם פתרונות.

כמו הכרטיס של האזרחים הוותיקים, פשוט מאוד.

אנשים שאין להם הרבה שיער יש להם הרבה חוכמה.

אני גם רוצה לציין עוד דבר שאני חושבת כמאוד חשוב.

את מוכנה לפרט לגבי עניין ה-1,000 שקלים? אתם נדרשים לשלם 1,000 שקלים בתמורה להנחה של 50%?

בדיוק.

יש אזורים שבהם הנסיעה היא בחינם.

זה מה שנאמר לנו בתחילת השנה מטעם הנציגים.

תעבירו לנו הצעה מאוד פשוטה.

אני סטודנטית לחינוך ויש עוד הרבה סטודנטים כמוני, ולא רק לחינוך, שבעצם מקיימים התנסות מעשית. זה אומר שאנחנו משלמים היום עבור הנסיעות בתחבורה הציבורית מדי שבוע, נסיעות רחוקות לא מבוטלות. גם זה נתון שחשוב מאוד לשים על השולחן ולהתייחס אליו בהמשך.

נעה אבירם, מתי סיימת את לימודיך והגעת למשרד התחבורה?

אני במשרד התחבורה 4 שנים.

ולפני זה מה עשית?

לפני כן הייתי בלימודים. סיימתי לימודים ביחסים בין-לאומיים ומדיניות ציבורית במסגרת תוכנית הצוערים של "עתידים".

כלומר, את מבינה לנפשם של כל היושבים כאן.

אני מבינה. את חלקם אני גם מכירה ודיברנו.

בבקשה, הבמה שלך.

קודם כול, אני חייבת להגיד שמאוד משמח אותי לראות את המקום המרכזי שהתחבורה הציבורית לוקחת פה בדיון הזה ובקרב הנוכחים. אין ספק בחשיבות הגדולה שלה, בעיקר לקהל הזה, וגם מבחינתנו זה קהל שעוד לא קנה את הרכב הראשון ואנחנו עוד יכולים להשאיר אותו אתנו בתחבורה הציבורית כשהיא טובה.

יפה מאוד. אנשים הם יצורים של הרגל. מי שמתרגל לנסוע בתחבורה ציבורית איכותית ממשיך לנסוע בה.

ברור שאחר-כך את הצעד אחורה כבר קשה יותר לעשות.

וגם באמת, כפי שציינו פה, למשרד התחבורה יש קשר מתמיד ודי אינטנסיבי, קודם כול עם התאחדות הסטודנטים הארצית, ועם האגודות במכללות השונות.

הזכירו את הסקר שנערך. רק אגיד עליו כמה מילים. קודם כול, זה לא בדיוק חברה פרטית. יש לנו מינהלת תחבורה ציבורית שמתוקצבת על-ידי המדינה והיא עושה את זה בפועל, אבל כמובן שזה בשליחות המדינה. הסקר הזה לא בוטל, הוא התקיים עד כה ב-5 מכללות, כפי שציינתם, ב"אחווה", ב"ספיר", ב"סח'נין".

מאיזו שנה מתקיים הסקר?

לדעתי בשנתיים האחרונות.

מ-2011.

ועדיין לא הגעתם לתוצאות?

יש תוצאות, יש תוכניות עבודה. הסקר לא בוטל, יש לנו עוד תוכנית עבודה להמשך.

זה לא המידע שאנחנו קיבלנו.

רק אדייק את המידע. כרגע הוא הוקפא, מהסיבה הפשוטה שתקציב המדינה עדיין לא אושר, אין לנו תקציב ליישם את זה.

מה התקציב?

התקציב שהוקצה הוא לסקרים בלבד, הוא לא תקציב ליישום.

מה התקציב לסקרים ומה התקציב ליישום?

אני לא יודעת להגיד לך את תקציב הסקרים. ליישום לא הוקצה תקציב ייעודי. מה שאנחנו עושים עכשיו במסגרת תוכניות העבודה- - -

אולי תוכלי לתת לנו את הנתונים המספריים. אעביר את זה גם לחבר הכנסת שמולי. אני רוצה לקבל את הפרטים. עכשיו אנחנו מדברים על סכומי כסף גדולים בתחבורה ונבדוק מה אפשר לעשות שם.

רק אגיד שלצורך היישום, כל ההמלצות שהועלו נכנסות לתוכניות העבודה שלנו כדי שניתן יהיה לתקצב אותן וליישם אותן. את זה חשוב להבהיר.

אני מנכ"ל התאחדות הסטודנטים. דוח סטטוס הפרויקט ש"עדליא" הנפיקו נמצא מולי. יש לכל מוסד, פחות או יותר, בין 3-4 המלצות, כאשר לפחות לשתי המלצות השורה התחתונה היא שאין כרגע תקצוב ושזה יישקל בעתיד. אנחנו לא באים להאשים כרגע רק את משרד התחבורה, ברור שיש עוד תקציבים, אבל בסופו של דבר יש תת-תקצוב לפרויקט הזה. מבינים את החשיבות, אבל לא מוכנים לשים עליו שקל עודף ובסוף זה מגיע לנבכי משרד האוצר, שם הבעיה.

חשוב לי להדגיש שזה נכנס בתוכניות העבודה שלנו. זה נכנס במסגרת מכרזים שהמשרד מוציא לאשכולות שבהם יש מכללות. זאת אומרת, היכן שאפשר זה נכנס בשוטף וללא תקציב ייעודי מיוחד, כדי שאפשר באמת יהיה ליישם את זה בהקדם האפשרי.

אולי אחדד לגבי נושא ה"רב קו" וההנחות לסטודנטים.

את מקבלת עכשיו הוראה מהשר כ"ץ, מראש הממשלה, משר האוצר. אחרי ששמעת את מה שנאמר כאן, איך את זורקת את ה"רב קו" הצדה ונותנת פתרון שהוא פשוט יותר, יעיל יותר וטוב?

אולי אוכל, ברשותך, להסביר מה בדיוק המצב היום. למי שזוכר, עד לפני שנתיים סטודנטים נהנו מהנחה של 10% בכל הנסיעות בהצגת תעודת סטודנט. באותה תקופה בעקבות ועדת טרכטנברג וכניסת ה"רב קו" אחוזי ההנחה לסטודנט רק מתוקף היותו סטודנט עלו ל-30%-33%, ובנוסף סטודנט שיש לו כרטיס "חופשי שנתי", כלומר שיש לו איזו מחויבות שנתית לשימוש בתחבורה הציבורית, נהנה מ-50% הנחה נוספים בכל נסיעה. אם אני בירושלים עושה כרטיס שנתי, שזה למעשה כמו "חופשי שנתי", רק בתשלום שנתי של אותם 1,000 שקלים שעליהם דובר. בנוסף כל פעם שאני נוסעת לתל-אביב, לחיפה או לבאר-שבע אני מקבלת 50% הנחה. זה המשמעות של הדברים. 50% הנחה לסטודנט באשר הוא סטודנט – יש לזה השלכות כספיות אדירות.

בעצם אנחנו רוצים לעודד איפה שאפשר – ותיכף אתייחס גם לזה – לעודד את האנשים להתחייב לתחבורה הציבורית. עשיתם "חופשי שנתי" לשנה – אתם נהנים מן ההנחות האלה בכל מקום בארץ.

נכון שה"חופשי שנתי" לא קיים בכל מקום. הוא לא קיים באזור "אחווה" למשל, כי הוא מבוסס בעיקר על היכן שיש "חופשי שנתי", אלה המרחבים הגיאוגרפיים שלו. ובסוף זה עלויות מאוד-מאוד גבוהות וצריך לראות את זה אל מול מספר הנהנים.

מה העלויות?

הגבול שכן חל בו כרטיס ה"רב קו" לעומת מיקום המכללה, מדובר על הבדל של 5 דקות נסיעה.

אני גם יודעת להגיד ספציפית לגבי "אחווה". זה לא קשור לקריית גת. העניין נמצא בבדיקה.

תעלי את הנושא הזה. הרי כל הזמן היו לנו ויכוחים את מי להכניס בעוטף עזה ואת מי להוציא מעוטף עזה, את זוכרת.

היום כבר כולנו בעוטף עזה...

אם אפשר, אבקש לומר עוד מילה לגבי המגזר הבדואי בדרום.

לגבי המגזר הבדואי אני אפתח. כאשר התמניתי לשר בממשלה היה כתוב ב"ג'רוזלם פוסט": "השר הבדואי הראשון". מדינת ישראל במשך כל השנים הפלתה נגד האזרחים הבדואים. אני אומר את זה בצורה הפשוטה ביותר. מבחינת תשתיות, מבחינת דברים, אנחנו באים עכשיו למצב שאני מתפלל שבאמת ההסדר ייצא לפועל. אבל אין ספק שכבר שנים צריך להשקיע שם יותר בתשתיות, וזה כמובן פוגע בסטודנטים. לא אבקש מנעה אבירם לענות על השאלה הזאת עכשיו, אלא אם כן יש לה פתרונות לגבי ההסעות. אני מכיר כל מקום בנגב – ההשקעות באוכלוסייה הבדואית פשוט מביישות את מדינת ישראל. יש לך משהו להוסיף? יש לך הצעות?

להציע – לא, רק אולי איזשהו מבט אופטימי או חיובי יותר לעתיד. נכון שהמגזר הבדואי, לצערי הרב, הוזנח שנים רבות. ב-4 השנים האחרונות המשרד נכנס לזה בהרבה אמצעים ובהרבה עניין להסדיר את הנושא. ברהט היום תמצא תחבורה ציבורית סדירה וטובה.

אני מסתכל גם על מגורים. איך עוזרים לסטודנטים בהסעות?

ספציפית לגבי המכללות- - -

במיוחד שאת יודעת, יש הרבה מאוד סטודנטיות. כאשר ב-1990-1991 נפגשתי עם הסטודנטים הבדואים היו 3 סטודנטיות בדואיות וכ-50 סטודנטים והיום יש מאות, יש 6 פרופסורים וכולי. הייתי צריך לשכנע, הייתי הולך למנהיגות הבדואית לשכנע להביא את הסטודנטיות ולהכניס אותן לדברים האלה. התהליך הזה יצר בסופו של דבר אמון, אבל חלק מהדברים, שאנשים רוצים לחזור הביתה, שתהיה להם בטיחות וכולי. כך היו מסיעים אותם. באר-שבע זה יחסית יותר קרוב, אך מקומות אחרים כמו "אחווה" נמצאים יותר רחוק. חשבתם על איזה פתרון יצירתי לגבי ההסעות לבדואים?

קודם כול, לשמחתי היום אוניברסיטת "בן גוריון", ואולי גם לשמחתך, משורתת היטב מ-7 הערים הבדואיות שבסביבה. בקרוב ייכנס גם שירות ליישובי אבו-בסמה. יש היום גם קווים- - -

מתי אבו-בסמה ייכנס לעניין?

אבו-בסמה כבר התחיל להיכנס ובאוקטובר השנה ימשיך להתפתח.

יפה מאוד.

יש שירות ל"ספיר" ול"אחווה", שהוא היום שירות מצומצם מדי ובאותן תוכניות עבודה- - -

תרשמי לשר שהיינו מקבלים באהבה רבה אם היו קצת מאיצים את הדברים האלה. במקרה הזה, זה סכומים קטנים אבל האפקט יהיה חשוב.

זה מתוקצב במסגרת תוכניות החומש על-פי החלטות משרד ראש הממשלה.

תודה. פתחנו בנושא התחבורה. אין את הפתרונות האופטימליים. אני חושב שיש רצון טוב ויש התקדמות. הבנו, ויהיה מעקב כל הזמן. חבר הכנסת איציק שמולי יהיה גם כל הזמן בקשר אתכם, ואני אקיים כאן דיונים כפי רצונכם כדי לפקח.

אני עובר לנושא השני, סטודנטים בשוק העבודה.
אחת השאלות, וביקשנו שיהיו כאן אנשים ממשרדים נוספים, עלה הרעיון לגבי עבודה מועדפת לסטודנטים בדומה למה שהיה לחיילים משוחררים. הלא אנחנו מדברים כאן שנים על עבודה בבניין במיוחד, בחלק מתחומי התעשייה, בחקלאות. איך לוקחים את הסטודנטים עם הכשרה מקצועית קצרה, שהשכר שם יכול להיות עם הטבה משמעותית, ונותנים להם את ההזדמנות הזאת? יש כאן מספר נציגים. מי מהנציגים שהוזמנו מוכן להתייחס לנושא הזה?

אולי אני אתחיל. אני פקיד במשרד הכלכלה, מוגדר כמרכז בכיר פרויקטים. כל הקשר בין משרד הכלכלה ובין משרד הביטחון וצה"ל – אני גם דירקטור בקרן ביחידה להכוונת חיילים משוחררים ומוביל כל מיני פרויקטים, בעיקר לחיילים משוחררים אבל לא רק, גם לפורשי צה"ל.

עבדת עם חיים אומן?

בזמנו עם חיים אומן, עכשיו עם חמדה מור.

קודם כול, יש חוק שנקרא חוק חיילים משוחררים. אגב, כולם מכירים את זה כעבודה מועדפת. זה עבודה נדרשת, לא עבודה מועדפת. כרגע אני יודע שזה נמצא בערכאות. רוצים להאריך את התקופה, במקום 5 שנים זה יהיה 7 שנים, ובעצם כל חייל משוחרר הוא חייל משוחרר עד גיל 120, לכן הולכים להאריך את התחולה במקום 5 שנים.

אני לא רואה שום סיבה בעולם שסטודנטים – הרי מרבית הסטודנטים הם צעירים וחוק חיילים משוחררים חל לגביהם – לא יוכלו ליהנות מכל ההטבות, מכל התנאים שיש לחייל משוחרר.

אבל לא כולם חיילים משוחררים. מה נעשה עם רסול סעדה? הוא לא חייל משוחרר.

אני אסדר לו משהו מיוחד.

אני מדבר באופן כללי. לכן זה צריך להיות מעבר לנושא החיילים המשוחררים.

זה כולל גם מי שמשרת שירות אזרחי לאומי, במידה והם ישרתו. זה תלוי בכם. אם המגזר הערבי ישרת שירות אזרחי לאומי אז אפשר להחיל עליו את חוק חיילים משוחררים.

החלטנו ביחד, גם אני וגם בני בגין, שברגע שבאים לאוכלוסייה הערבית לא נקרא לזה שירות לאומי, נקרא לזה שירות אזרחי.

זה נקרא שירות אזרחי לאומי.

קודם כול, לגבי הסטודנטים הצעירים שחוק חיילים משוחררים חל לגביהם, תוחלת של 5 שנים מיום השחרור, נכון להיום – יש שם את כל ההטבות של מה שנקרא עבודה נדרשת, אפשרות למימון. אתה בטח מכיר, היית שותף להחלטות, לשינוי החקיקה בשנה שעברה. כל מי שגר בפריפריה ולומד במרכז, או מי שגר במרכז ולומד בפריפריה, שנת הלימודים האקדמית הראשונה בכלל ממומנת על-ידי משרד הביטחון. אני מקווה שאתם מכירים את זה.

אתה יכול להגדיר "פריפריה"?

כל חייל משוחרר שגר במרכז הארץ ולומד בפריפריה – מה שנקרא "אזורי סיוע" בהגדרה הרשמית- - -

הוא תמיד שואל מה קורה עם "אחווה".

אגב, מחר אני מבלה ב"אחווה", אנחנו עושים שם פרויקט יוצא מן הכלל.

מי שגר בפריפריה ולומד במרכז, אותו דבר – שנה ראשונה ממומנת. מעבר למכינות, שלכל חייל משוחרר מממנים את כל המכינות, אני מקווה שאתם יודעים את זה.

אגב, חוק חיילים משוחררים (עבודה נדרשת) הוא בעצם חוק של המוסד לביטוח לאומי. אני לא הכתובת. אבל כדאי ליצור קשר עם המוסד לביטוח לאומי, להתעמק וללמוד היטב את החוק. החוק מגדיר מה היא עבודה נדרשת. יורדים לרזולוציה ממש של כל מקצוע, כולל מקצועות הבניין והתעשייה. זה מתחיל בתחנות דלק ומלצרות אבל מגיע גם לתעשייה וכן הלאה.

מר שגיא, יש לי שאלה. אנחנו דנים על כל נושא העובדים הזרים וכולי. כמה זמן התוכנית הזאת קיימת בפועל?

התוכנית קיימת כבר הרבה מאוד שנים.

מה האפקטיביות שלה? כמה אנשים נכנסו באמת כתוצאה מן התוכנית הזאת לבניין או לחקלאות?

אין לי מושג. כדאי לשאול את המוסד לביטוח לאומי. בטח נעשו מחקרים.

יש לי נתונים. אני ממשרד החקלאות. אנחנו בחקלאות, כפי שכולם יודעים, מעסיקים עובדים זרים, ואף פעם לא מספיק, יש לנו מחסור חמור בעובדים בחקלאות. היינו מאוד-מאוד רוצים שיותר חיילים משוחררים ייכנסו לתחום שלנו.
בסך הכול בשנת 2010 נתוני הביטוח הלאומי מצביעים על 13,500 עובדים שזכו למענק הזה, שהוא מענק למשך 6 חודשים, בכל חודש 1,500 שקלים, שמסתכם ל-9,000 שקל על פני התקופה למי שמתמיד. ב-2012 כבר הגענו ל-15,200 עובדים.

את מדברת על עובדים בחקלאות בלבד?

לא, אני מדברת על התוכנית.

לכל התחומים של העבודה הנדרשת? גם תחנות דלק?

יש שורה של תחומים: תעשייה, מלונאות, תחנות דלק, חקלאות, בנייה וסיעוד.

ציינת שיש ענפים שבאמת צמאים יותר לעובדים. אנחנו במשרד החקלאות חשבנו שיש מקום לתעל את החיילים, או במקרה הזה הסטודנטים. אנחנו נשמח מאוד אם גם סטודנטים יצטרפו לנושא הזה. חשבנו שבענפים שיש בהם עובדים זרים – חקלאות, בניין וסיעוד – יש מקום לכוון את המועמדים על-ידי הגדלת התמיכה. באמת שר החקלאות יוזם חקיקה בנושא. נאמר כאן שזה מחזיק מעמד 5 שנים או 7 שנים. בהחלט אני חושבת שיש מקום להעצים את המספרים. 15,000 עובדים זה לא מספיק, אפשר יותר, ובעיקר לענפים שמעניינים אותנו כמדינה.

זאת השאלה שלי ודיברתי גם עם השר שמיר. לגבי החקלאות – אחת הטענות שעלו, שבעבודה שבה מתמחים במיוחד תאילנדים שעובדים קשה הסטודנטים שלנו לא מוכנים לעבוד. האם זה נכון? כאשר גדלתי עבדתי בבניין ובנגרות, כי אבי היה נגר והייתי עובד בבניין, אבל אז כולם היו עובדים בדברים האלה. היום השאלה האמיתית היא האם במקצועות האלה – חקלאות ובניין – הכשרה מקצועית קצרה יכולה לאפשר לסטודנטים לעסוק בהם.

לגבי בניין – פשוט לא סיימתי את דבריי. עוד לא התחלתי לדבר בעצם.

אתן לך. אני מדבר על תוצאות. האם אחרי כל הדברים האלה קרו דברים בשטח?

אוכל להתייחס לחקלאות. בחקלאות יש מחסור מאוד-מאוד גדול בידיים עובדות והעובדים התאילנדים באמת מוכוונים לתחומים הקשים יותר, של עבודה בחממות. אנחנו יודעים שמדי קיץ יש סטודנטים- - -

קטיף, פעולות כאלה.

בדיוק, קטיף בגליל ובגולן, צעירים שמגיעים בקיץ לקיבוצים.

אתם יכולים לקלוט הרבה מאוד אנשים נוספים.

היינו רוצים. אנחנו מניחים שעם הכוונה נכונה והגדלת המענקים לענפים הספציפיים האלה, ואנחנו מדברים בעיקר על החקלאות אבל השר שמיר רואה בראייה רחבה- - -

תמסרי לשר שמיר, שאנחנו כבר יושבים באופן קבוע, שינסה לקדם את זה ולהביא את זה לדיון.

כוונתו לקדם את זה. יש הסכמות עם השר לפיד ועם שר הרווחה וגם עם שר הבינוי והשיכון. יש למעשה הסכמה של 4 שרים ואנחנו הולכים לקדם את זה.

יוצא מן הכלל.

אני רוצה להתייחס לנושא עבודה נדרשת. קודם כול, באמת זה רעיון מבורך שלך ובכלל להכניס את הסטודנטים למעגל העבודה הנדרשת. צריך לזכור שלא כל עבודה נדרשת היא באופי שמתאים לציבור הסטודנטים. גם את ציינת, סטודנטים לא יכולים לעבוד בחקלאות באופן שוטף אלא רק בחופשות.

דיברתי על זה.

אני לא בקי בקריטריונים, האם זה מאפשר לקבל את המענק. אם אנחנו עושים את המהלך הזה ומרחיבים את העבודה המועדפת לציבור הסטודנטים, צריך גם לחפש ולראות האם אפשר למצוא מקצועות נדרשים נוספים שסדר היום שלהם וההתנהלות שלהם מאפשרים העסקה של סטודנטים.

תן לנו דוגמאות.

לנו יש. אני יושב-ראש התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים.

אני רוצה לציין שעבודה נדרשת – וציין חברי קודם שמלצרות נכללת בזה, אז מלצרות לא נכללת בזה אלא אך ורק בתיירות. אנחנו כבעלי האולמות וגני האירועים בארץ משוועים לכוח עבודה. אני חושב שכוח העבודה שיגיע מן הסטודנטים, מחד מבחינה איכותית נקבל אלינו עובדים איכותיים, ומאידך אנחנו נותנים להם פתרון מצוין לתנאי ההעסקה ותנאי הלימודים שלהם. אצלנו הם יוכלו לקבל את הפתרון האופטימלי מבחינת איך להתעסק עם העבודה.

מה שקורה, לאורך כל התקופה ולאורך כל השנים ניסינו להעלות את הנושא הזה מספר פעמים ולא נענינו ונדחינו לא פעם.

אני לא משלה את עצמי ואני מבקש גם שהחברים כאן לא ישלו את עצמם. יש לא מעט ענפים בעבודה הנדרשת שעובדים לא מגיעים אליהם, לא חיילים משוחררים ובטח ובטח לא סטודנטים. עוד לא ראיתי סטודנטים שעובדים בחקלאות, אולי למעט בחופשים.

תסתכל בקיבוצים. יש הרבה.

אני מסתובב. הייתי בעבר גם בן מושב בית שקמה בחוף אשקלון. אני רוצה להגיד לך שאני חקלאי בדם, וגם מחזיקים במשפחה שלי חממות. אני לא רואה אף אחד מאתנו כאן מסתובב בחום של 50 מעלות צלזיוס בתוך חממות.

היא אמרה שעבודות כאלה עושים רק תאילנדים. היא דיברה על קטיף, אסיף, דברים כאלה.

נכון, עבודות רכות יותר.

אבל – והאבל הזה מאוד-מאוד חשוב – הפתרון האידיאלי, קודם כול, אני מאפשר לסטודנטים לעבוד בשעות הערב, כאשר זה לא פוגע להם בשעות הלימודים. זה לא פוגע להם במרחב המחיה שלהם והם די סמוכים למקומות המגורים שלהם. זה לא דורש מהם לשכור בתים ולנסוע צפונה או דרומה לבתי-מלון ואתרי תיירות, ואין לי שום דבר נגד בתי-המלון ואתרי התיירות, להיפך, אני חושב שהם קולגות שלנו ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה בנושאים נוספים. אני חושב שאני יכול לתת פתרון לכל המכללות ולכל הסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות.

מר טייב, אתה אומר: העסק פתוח, אני שולח אותך אורי רשטיק. אתה צריך גם את הסבסוד, או בלי הסבסוד זה גם עובר?

אני רוצה את התמריץ הזה של עבודה נדרשת.

מר שגיא, מדוע במקצועות הנדרשים לא נכלל מלצרות?

החוק הזה בעייתי, כל הזמן יש דרישות נוספות. בהחלט צריך לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהרחיב ולכלול גם את הנושא הזה.

אני חושב שאנחנו נצטרך להעלות פה עכשיו את השאלה איך דואגים לסטודנטים להיכנס לכל מיני מקצועות נדרשים. פה השאלה.

אם הדברים נכונים ונקלע למקצועות הנכונים נוכל אולי גם להגיש הצעת חוק בעניין. אבל אתה מצדך צריך להתחייב שהשכר שישולם לסטודנטים, ה-1,500 שקל לא ייבלע בשכר.

לא, לא. יתרה מזאת, אשים את הדברים על השולחן, אני אומר לכם, חברים, אני גידלתי דורות של ילדים. אני בענף הזה כבר יותר מ-20 שנים וגידלתי דורות של ילדים. במצבת העובדים שלי אני מחזיק היום סטודנטים. אני יודע כמה זה היה משכנע יותר, ה-1,500 שקל, ובטח ובטח זה לא היה נבלע בתוך השכר. זה אחת.

שתיים, הסטודנטים שעובדים אצלי מקבלים שכר מינימום כחוק. יתרה מזו, הם נהנים גם מהטיפים שהם גובים מן השולחנות, ולא מעט. זאת אומרת, יש תמורה מאוד-מאוד נאה עבור עמלם, וזו עבודה לא קלה.

שלוש, הדבר הקשה יותר, ואני מדבר על התחום ועל הענף שלי, הענף שלי ננגח היום ו"מחפשים" אותנו. אני עומד מול מסכת של ביקורות וטענות מצד משרד הכלכלה. משרד הכלכלה היום אוכף את החוק לגבי העסקת בני נוער. אנחנו עומדים במצב אבסורדי, שמצד אחד אנחנו רוצים לקבל אותם, ומצד שני יש לי את כל קאדר העובדים הזה.

הנקודה שלך ברורה. אמרת את זה באופן הכי ברור. איציק טייב אומר לכם: אנחנו פותחים את השוק לפניכם, חבר הכנסת שמולי מבקש שזה ייכלל במקצועות הנדרשים. יכול להיות שפה יש תעסוקה להרבה סטודנטים. בואו נבדוק את זה ונמשיך הלאה.

אני גם אשמע את דעתם של הסטודנטים שיושבים פה. אני חושב שאולי כולם היו נרתמים לטובת העניין הזה.

בהחלט יש מקום, ואנחנו נשמח למעורבות של הוועדה וגם שלכם, להרחיב את המקצועות הנדרשים, גם בין היתר לעבודה באולמות אירועים, זה בהחלט נכון. יש גם תחומים אחרים שאפשר לשקול, למשל תחום החינוך, להפוך סטודנטים שעוסקים בתחום החינוך גם לעובדים במקצוע נדרש. בעיניי גם זה צריך להיות על סדר היום. אנחנו נירתם לזה בשמחה.

אני מודה לך. מר שגיא, רק רגע, לפני כן ענת דניאלי מאוניברסיטת חיפה רצתה לומר מילה בנושא.

אני מבקש לציין לא לפרוטוקול, אתך יש לי ניסיון טוב מוועדה קודמת, כשהובלנו איזה מהלך שהיה צו השעה, ובאמת הובלת את זה בצורה נפלאה וזה קידם את האינטרסים האובייקטיביים של הענף שלנו. אני מצפה שגם במקרה הזה באמת תהיה איזו התקדמות.

אני כבר בניסיון ובגיל שלא חשוב לי עכשיו רק האופוזיציה והקואליציה. אני לא הולך לעבוד בשביל אף אחד יותר. חשוב לי מה טוב לאזרחים. אז אם ביחד נשתף פעולה ונעשה, קדימה. תודה.

מתקבל בברכה.

שלום, אני לומדת באוניברסיטת חיפה. תניב רופא דיברה על גובה המענק, שעומד על קרוב ל-9,000 שקלים. אני בתור חיילת בעברי ומי שמכירה את עולם העבודה המועדפת, או העבודה הנדרשת, יודעת שמדובר בהמון שעות עבודה.

במה את עבדת, ששם זה לא הסתדר?

אני אישית לא עסקתי בזה. אני מכירה הרבה אנשים שעסקו בזה, ואני חושבת שזה מתאים בעיקר לאנשים שמשתחררים מן הצבא כי אין להם עוד מחויבויות.

את אומרת שסטודנטים שלומדים לא יכולים להקצות את הזמן.

סטודנט לומד ויש תקופת מבחנים בסוף הסמסטר. סמסטר אורכו כ-4 חודשים ובסוף הסמסטר יש תקופת מבחנים שבה יצטרכו להתחשב וגם להתאים את המענק בצורה שגם תוביל אנשים לעשות את זה, וגם שלא ניפגע מזה בגלל שאנחנו סטודנטים שלא יכולים להקדיש שעות רבות.

כלומר, עניין הזמינות. אני, למשל, בזמן שהייתי נשיא אוניברסיטת "בן גוריון" החלפתי את כל המאבטחים החיצוניים. כולם היו סטודנטים שעסקו בנושא הזה, ובאמת זה עזר. אבל באופן כללי כמובן זה פוגע קצת בלימודים, זה ברור לחלוטין.

זה היפה בענף שלנו, שזה לא פוגע להם בלימודים.

מכיוון שהם יכולים לעשות את זה גם לחוזים קצרים.

אולי צריך לא לקחת את זה לתקופה ארוכה.

גם לא צריכים הכשרה, אנחנו לא צריכים להכשיר אותם.

חוזים קצרי מועד כאלה.

במקום שזה יהיה בתקופה של חצי שנה, שלX זמן, אולי למתוח את זה למשך שנה, לשעות מסוימות ביום, בצורה שתתאים לסטודנטים.

תודה, ענת, זה נרשם. עוד מישהו רוצה להעיר בנושא הזה? כי אני רוצה לעבור לנושא הדיור ולסכם.

אני ממשרד הבינוי והשיכון. עוד נקודה על ענף הבנייה, לגבי סכום המענק של 9,000 שקלים. אני רוצה לתת איזה קנה מידה. היום המכסה בענף הבנייה היא 8,000 עובדים זרים מחוץ-לארץ. בשביל להשלים את המכסה לצורך הבאת 2,000 עובדים זרים משקיעים כל-כך הרבה מאמצים – בית-ספר בבולגריה, מבחנים מקצועיים, מטיסים את האנשים. לא שכל-כך פשוט להביא ישראלים צעירים לעבודה בענף, אבל אם יגדילו את המענק ואולי בשוליים אפשר בכל זאת להביא אנשים שמעניין אותם, עשינו משהו.

הלא עבודה בבניין מחייבת גם התמקצעות, כי להיות טפסן זה טפסן. כאשר סטודנטים באים לתקופה קצרה, היית שוכר אנשים עם הכשרה מקצועית קצרה? חיילים משוחררים זה דבר אחד, אבל לסטודנטים תוך כדי הלימודים – אתה חושב שזה רלוונטי?

זה כנראה פחות רלוונטי, כי גם חיילים משוחררים בדרך כלל לאורך השנים לא החזיקו בהכשרות המקצועיות. אבל יכול להיות, בגלל שמדובר בעבודה כל-כך קשה ובשוליים, אולי צריך לתת פה איזה תמריץ יותר גדול.

נכון, בונוסים, וגם יש ביקוש. תודה.

אני חושבת שאי אפשר לדבר על נושא התעסוקה לסטודנטים ולהכניס אותם למעגל התעסוקה בלי לציין בפרוטוקול משהו מאוד-מאוד חשוב. המון סטודנטים במקומות העבודה שלהם, רומסים את הזכויות שלהם, הם לא מקבלים תלושי שכר, לא מפרישים להם לפנסיה. בד בבד כשעושים מהלך כזה גדול וראוי וחשוב – חבר הכנסת שמולי, כולי תקווה שתוביל את זה וכולנו נתמוך בך – חייבים לשים לב שכל הזכויות של הסטודנטים נשמרות.

לא נכון מה שאת אומרת כי הכול על-פי חוק.

הטענה לא מופנית אליך. אני אומרת שבשוק התעסוקה בארץ מנצלים סטודנטים ורומסים את זכויותיהם.

אני לא יודע מה קורה בשוק התעסוקה. אני יודע מה קורה בענף שלי.

אל תקיימו דיון ביניכם, סליחה.

משרד הכלכלה אחראי על אכיפת החוק. אם יש לך דוגמאות, תעבירי את זה לידיעת משרד הכלכלה ולידיעתנו. בסדר?

אני אשמח. תודה.

אני רוצה להשלים משפט אחד, עם הצעה טובה. בכל נקודת זמן אצלנו במשרד הכלכלה מועסקים יותר מ-120 סטודנטים. זו עבודה סטודנטיאלית, יש עבודות מאוד מתאימות לסטודנטים. לא בדקתי מה קורה ביתר משרדי הממשלה, אבל יש מקום לפנות לכל השרים ולמנכ"לים להעסיק כמה שיותר סטודנטים, כי יש הרבה מאוד עבודות מתאימות במשרדים עצמם. אני יודע שאצלנו יש מה שנקרא "מינהל הסדרה ואכיפה". דיברת על חוקי עבודה – הם עורכים חקירות ומנהלים את התיקים באופן יוצא מן הכלל. זאת הצעה טובה מאוד. אפשר להרחיב על-ידי פנייה מהמקום הזה.

אחד הפרויקטים שאני מוביל הוא מסלול שלדאי, טפסנות ובניין, מה שנקרא מקצועות רטובים, מקצועות הליבה של הבניין. עד היום קיימנו 17 קורסים. זה התחיל ב-2008 ואתה היית שותף. ישבתי בוועדה לענייני העובדים הזרים ובהרבה מאוד פורומים.

כמה אנשים מתחילים לעבוד בזה?

371 חיילים משוחררים הוכשרו. אנחנו מדברים על הכשרה של 3 חודשים ואחרי זה התנסות מעשית. התוכנית היא לשנתיים. אולי זה פחות מתאים לסטודנטים, אבל כל סטודנט שמעוניין להשתלב בענף הבניין יקבל 3 חודשים הכשרה על חשבון משלם המסים, עם שכר התחלתי של 6,000 שקל, ובתוך שנה 9,000 שקל. לא אכנס לזה. הפרויקטים הללו קיימים.

תודה רבה, מר שגיא.
אני רוצה לעבור לנושא האחרון, נושא הדיור. הגיע עוד יושב-ראש איגוד התאחדות סטודנטים לשעבר שהוא כבר חבר כנסת, בועז טופורובסקי, בבקשה. הוא היה יושב-ראש התאחדות הסטודנטים בתל-אביב, וחבר כנסת איציק שמולי היה יושב-ראש ארצי.

לגבי הדיור, קיימנו כאן דיון לפני שבוע וחצי – נציג משרד הבינוי והשיכון נמצא פה – עם מנכ"ל רשות מינהל מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן ועם שר הבינוי והשיכון. בין השאר העלינו פה שתי נקודות. אפתח בכלל, אבל נעבור תיכף לסטודנטים.
הנקודה הראשונה היתה שכרגע מפרסמים ש-40,000 דירות משווקות, אבל בפועל זה פחות מ-15,000 דירות ולכן יש פה בעיה. שאלתי את מר ליברמן, נניח שהוא היה ממונה על-ידי ראש הממשלה להיות הצאר, אדם שאחראי על כל שוק הדיור, איך הוא היה פותר את הבעיה. הוא אמר: תשמע, מה הבעיה בדיור? מצד אחד אני אחראי על הדירות, שר התחבורה אחראי על הכביש שצריך להגיע לדירה, שר החינוך אחראי על בתי-הספר, כי יש גידול אוכלוסייה, ודומני ששר המים אחראי על הביוב, ולא דיברנו על שר הפנים.

הלא אחת הבעיות בישראל, יש כאן איזה "קשקוש", ואני אומר את זה לגבי חוק המשילות, שאם ישנו את אחוז החסימה מ-3% ל-3.5% ויורידו את מספר השרים מ-19 ל-18 יבוא לציון גואל. בעיית המשילות היא כאן. אני לא מכיר מדינה אחת בעולם המפותח שבה כל אחד מחזיק בזנב של הפיל ואין פרויקטור שאחראי. לכן חלק מן הבעיות, גם בדיור, זה לעבוד במשותף. יש יושב-ראש לקבינט הדיור, השר לפיד. אני מקווה שהוא פנוי מספיק כדי להיכנס לעניין ולרכז את כל הגורמים.
היה ברור לחלוטין שנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שמשחק עם שער הרבית ועם הגבלה למשכנתאות, לא יכול לפתור את הבעיה הזאת משום שיש לו רק מכשירים בודדים, שער הרבית ועוד מגבלה על דבר זה או אחר. הוא מתעסק באותו מכשיר כדי לשמור שהמשק לא ייכנס למיתון ובוחן מה קורה לאינפלציה, והוא מסתכל על מחירי הדיור כדי שלא תהיה כאן איזו נפילה בגלל המשכנתאות.
לגבי הדיור, ישבו כאן הסטודנטים, ישב חבר הכנסת שמולי ואחרים, ודיברנו גם בעבר. צריך רק לקחת את הנושא בצורה משמעותית ולהתחיל לבנות בכל המרכזים, שיהיה דיור, שחלק ממנו מגיע לסטודנטים, עם הגדלת ההיצע. רק אם יקחו את זה בתור פרויקט תהיה תזוזה, אחרת הדברים לא יקרו. אשמח אם מישהו מהסטודנטים רוצה להתייחס לעניין הדיור ושכר הדירה. חבר הכנסת שמולי, בבקשה, ואחרי זה נציג משרד הבינוי והשיכון, ונגיע לסיום, כי אני לא רוצה שלא תאכלו ארוחת צהרים בכנסת...

מעבר לבעיית הדיור הכללית שנוגעת לסטודנטים, כמובן הקטסטרופה שמתחוללת בשוק השכירות היא הרלוונטית יותר. אבל אני רוצה לשאול אותך, נציג משרד הבינוי והשיכון, לגבי ההחלטה לבנות מעונות סטודנטים, החלטה שהתקבלה אחרי ועדת טרכטנברג ולמיטב ידיעתי לא קורה איתה שום דבר, לפחות לא ראיתי מעונות שמתחילים להיבנות. אז גם לגבי הדבר הזה.
וגם לגבי עמדתכם באשר להצעה לבנות על קרקעות חומות ברשויות המקומיות.

תסביר רק לציבור הרחב.

קרקעות חומות הן קרקעות שמיועדות לשימוש ציבורי. ניתן לבנות עליהן למשל מתנ"ס, מגרש ספורט, גן ילדים, בית כנסת, כל רשות מקומית כמובן לפי מה שהיא רואה לנכון. מה עמדתכם לגבי בנייה לצעירים, דיור בר-השגה לצעירים על קרקעות חומות? תודה.

תודה רבה חבר הכנסת שמולי. חבר הכנסת טופורובסקי, אתה רוצה להוסיף משהו או שאתה קודם כול מקשיב?

אני קודם כול מקשיב. על זה אני יכול לדבר, אני בכל זאת פוליטיקאי.

דבר חשוב מאוד, למדת. אפילו לבעל הבית שלך הייתי תמיד אומר: יש זמן שצריך ללמוד ולהקשיב. אתה מתקדם...

נציג משרד הבינוי והשיכון, בבקשה.

אני רוצה להתייחס ל-4 נושאים. אחד, מעונות סטודנטים. אני מצטער, אבל היה לכם את בנצי ליברמן כאן ומינהל מקרקעי ישראל מקדם את הבנייה של מעונות סטודנטים והוא צריך לענות את התשובה.

יש לך אולי קצת פרטים?

לא, אין לי פרטים על מעונות סטודנטים או על תכנון של קרקע חומה, כי זה היבט תכנוני שלא רלוונטי אליי.
אני רוצה להתייחס לשני היבטים שאתה הזכרת וכן רלוונטיים אליי. לגבי 40,000 שיווקים כאשר בפועל התחילו 15,000 – זה היה בשנת 2012, כאשר בשנתיים קודמות התחילו 25,000, ובשליש הראשון של 2013 אישרו גם 15,000 כמו בכל שנת 2012. זאת אומרת, היה כאן פיגור מסוים.
אני רוצה לומר משהו שאולי פחות נוח לשמוע, אבל שכר הדירה שכולם מפחדים שיעלה, בבדיקות של משרד הבינוי והשיכון הפער משנת 2009 בין עליית מחירי הדירות לשכר הדירה עומד על מעל 20%. המשמעות היא שבטווח הארוך, בדרך כלל שני הקווים הללו זהים, כי התשואה זהה. זה אומר שאין פה בשורות טובות לגבי שכר הדירה, אלא אם כן אולי ירדו מחירי הדירות. הם צריכים לחזור ולהשתלב ביחד.

הגדלת ההיצע. ספי שלם מאגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה מבקש להתייחס, בבקשה. מה אתה לומד?

אני לומד תואר שני במדעי המדינה.
רציתי להתייחס רק לנושא המעונות. אתן את הדוגמה שלנו, ואני בטוח שזה מייצג עוד המון מקומות. באוניברסיטת חיפה לומדים יותר מ-18,000 סטודנטים ויש 1,113 מיטות במעונות. לצורך העניין, בכל אוניברסיטה בחוץ-לארץ, למשל בארצות-הברית, אני מניח שהיחס הוא בערך 1:2 או 1:3 סטודנטים לכל מקום במעונות. בישראל, בואו ניקח את השכנים שלנו מן הטכניון, לומדים שם בערך 12,000-13,000 סטודנטים ויש יותר מ-3,000 מיטות במעונות. אצלנו יש המון תוכניות, כולן תקועות בבירוקרטיה. יש תוכניות, אני ישבתי בוועדות.

זה בעיה של הנהלת אוניברסיטת חיפה?

של אישורים. אני נותן את הדוגמה שלנו כי זה מה שאני מכיר.

איפה זה תקוע?

חלק בעירייה, חלק בזה שקרקעות שייכות לרשות הטבע והגנים ומבקשים לעשות חילופי קרקע ויש בעיות פוליטיות עם זה. בעצם בזה אנחנו מאוד תקועים.

מעבר לזה, גם כשאנחנו כבר מגיעים לזה שיש לנו מעונות אז יש תופעה מבורכת, שמנסים להגדיל את מספר הסטודנטים מחוץ-לארץ שלומדים בישראל, שזה תופעה מאוד מבורכת. מן הצד השני, ברגע שהסטודנטים האלה מגיעים לא נדרש מהם שום קריטריון לקבלת מעונות. הם מקבלים מעונות באופן אוטומטי מעצם היותם תלמידי חוץ-לארץ.

זאת אומרת, הוויכוח על זה ממשיך. אורי רשטיק היה באוניברסיטת תל-אביב – אתה זוכר, חבר הכנסת שמולי, אתה היית אז היושב-ראש. נכון?

רק אסיים את הנקודה הזאת. לאוניברסיטה יש את כל האינטרס בעולם לתמוך במהלך הזה כי סטודנטים מחוץ-לארץ משלמים בדיוק פי שתיים מאתנו שכר דירה, אבל הסטודנטים הישראלים למעשה מקופחים.

אתה אומר לנו, קודם כול, שמישהו פה צריך ללכת לראש העירייה יונה יהב, לברר איפה זה תקוע ולקדם את הנושא. אולי נוכל לעזור במשהו, אבל קודם כול הכדור נמצא בחיפה.

נכון. רק ביקשתי לתת אותנו כדוגמה.

תפנה לנשיא האוניברסיטה ותגיד לו ששלחתי אותך אליו כדי ש"יביא סחורה".

הוא יודע את זה. הוא בעצמו מדבר על זה.

אנחנו גם נשמח להתייחס בהרחבה לנושא.

אני מנכ"ל התאחדות הסטודנטים. עלו פה כמה סוגיות ויש עוד כמה וכמה בעיות.

גם כשיש כבר אישור לשווק מיטות במעונות, הבעיה בסופו של דבר, חוץ מן העובדה שזה טיפה בים, שאין תקצוב, זה לא מגיע עם תקצוב. הפעם באופן חד-פעמי באמת המדינה השקיעה סכום מסוים, השקיעה 100 מיליון שקלים, ות"ת באמת עשתה עבודה יפה. אבל חשוב להבין שגם הסכום הזה באמת לא מביא לפתרון.

נמצא כאן נציג ות"ת? תיכף נשמע את התגובה שלו.

בסופו של דבר חשוב להבין שגם ה-100 מיליון שקלים האלה, גם כשמפעילים את זה דרך BOT, לתמרץ יזמים פרטיים, כל התוכנית הזאת מובילה בסוף לתוספת של 1,000 מיטות בפריפריה, אני מוציא לרגע את "בן גוריון" מהחישוב הזה, ועוד 3,000 מיטות במרכז. זה לא באמת הולך לתת מענה משמעותי לסטודנטים.

ולכן שכר דירה זה הפתרון באזור. נכון?

גם, אבל צריך להבין שגם היום כשהמודל העיקרי, ופחות או יותר היחידי, כי המדינה לא מוכנה להשקיע כסף, זה BOT אז שכר הדירה משתולל, כי יזמים פרטיים מנסים כמובן למקסם את הרווחים שלהם. המקרה הכי בולט הוא מה שקורה באוניברסיטה העברית, ולא חסרים עוד מקרים כאלה. צריך לתת לזה מענה. בסופו של דבר כולם מדברים כאן על כמה חשוב לייצר פתרונות דיור, אבל עד שנגיע בסוף לתקציב אז כולם מתקשים.

התוצאות בשטח כרגע קצת בעייתיות. תודה. נציג ות"ת רוצה להתייחס לנושא?

אשמח. אני ממונה על תחום מקרו ותשתיות בוות"ת.
אני רוצה להתחיל מהסוף דווקא, אילו הייתי מציג דף חלק, להסכים עם מה שעמיחי גרין אומר. 100 מיליון שקלים שהוקצו לראשונה – אתן אולי ברשותך הקדמה של משפט על מה שהיה עד היום. עד התוכנית האחרונה, תוכנית משותפת של משרד האוצר ושל ות"ת, ומיכה פרלמן ממשרד האוצר יושב כאן לצדי, בעקבות מדיניות הממשלה בנושא הדיור לסטודנטים היתה הקצאה של 100 מיליון שקל ייעודיים באמצעות ות"ת ומשרד האוצר לקידום בניית מעונות סטודנטים במוסדות המתוקצבים על-ידי ות"ת, 29 במספר, 8 אוניברסיטאות ו-21 מכללות מתוקצבות. עד לתוכנית הזאת, שהסכם לגביה נחתם לפני שנה בערך, לא עמד לרשות הוועדה לתכנון ותקצוב מעולם מקור תקציבי ייעודי לבניית מעונות ולפיכך לא עסקה בזה גם, לא תקצבה, לא פיקחה. אתה מכיר את זה כמובן. התוצאה שאותה מתאר ספי שלם מאוניברסיטת חיפה היא שמוסדות שהצליחו לגייס תרומות ונושא המעונות עמד גבוה בסדר העדיפויות שלהם הגיעו לתוצאה סבירה, ואחרים פחות, ולוות"ת לא היתה למעשה יכולת להשפיע לכאן או לכאן.
בתוכנית הנוכחית למעשה נכנסנו לפיילוט, פעם ראשונה שוות"ת נדרשה, לאור העובדה שעמד תקציב, וזה צעד מבורך, להבין מה הם מעונות סטודנטים, מה המפרט הרצוי, כמה זה עולה, מי עושה, איך עושה, מה הדרך הטובה ביותר.

מה קורה בשטח עכשיו?

נועצנו לשם כך, כמובן, בהתאחדות הסטודנטים. היו לנו הרבה פגישות, גם עם גורמי מקצוע מן התחום והגענו למסקנה שהדרך למנף את הכסף היא ללכת בעיקר לכיוון של BOT, כדי שנוכל לייצר 3,000-4,000 מיטות, שהן מעט כשלעצמן.

זאת התחלה.

אם לא היינו הולכים ל-BOT היינו מגיעים אולי ל-1,000 מיטות. וכמובן פנינו לכל המוסדות המתוקצבים על-ידי ות"ת לבדוק למי יש- - -

מה עם המכללות לחינוך?

מכללות לחינוך לא מתוקצבות על-ידי ות"ת.

אני יודע, אבל בזמנו היתה התחייבות מפורשת של שר החינוך שהן יכולות להיכלל בפיילוט הזה.

יש עכשיו שר חינוך חדש.

צריך לבדוק את זה עם שר החינוך.

זה הסמכות של טופורובסקי, הכול.

אני חבר כנסת. מה אני?

אתה בעל הבית של "יש עתיד". בשביל זה בחרנו אותך...

100 מיליון השקלים הללו, כפי שהתחלתי לציין, פנינו לכל המוסדות שבתקצוב ות"ת לבדוק למי יש את התנאים הבסיסיים כדי להוציא דבר כזה אל הפועל במסגרת עקרונות-העל שסוכמו בינינו ובין משרד האוצר, שזה מאסה קריטית של המוסד, כי אנחנו רוצים לבנות מספר משמעותי, לא 20 מיטות פה ו-20 מיטות שם.

מה קורה כרגע בתכלס?

לפני 5 חודשים אושרו על-ידי ות"ת 14 פרויקטים, מתוך כמעט 30 שהוצעו על-ידי כלל המוסדות להשכלה גבוהה, חלקם מתוקצבים על-ידי ות"ת, חלקם הציעו יותר מפרויקט אחד. נבחרו 14 פרויקטים שעמדו בתנאי סף. לכולם ניתן פרק זמן של חצי שנה, שמסתיים בעוד חודש וחצי מהיום, להעביר טיוטת הסכם BOT לאישורנו, להציג זכויות בקרקע וכולי.

התחלה טובה.

אני לא יכול לערוב לכך שאת כל 14 הפרויקטים יצליחו להוציא אל הפועל, אבל רובם קרוב לוודאי שכן. צודק עמיחי גרין שאומר שזה מעט.

זה לא מספיק, ויש גם בעיה של שכר הדירה. אבל זה לחוד, זה לא בסמכות שלך.

מר פרלמן, מילה מ"בעל הבית", ממשרד האוצר. קודם כול, איפה למדת?

באוניברסיטה העברית. למדתי לתואר ראשון פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה. לתואר שני למדתי מדיניות ציבורית.

אתה מהפק"מים, יש לך רוחב אופקים. מה אתה אומר? מה עושים כדי לעזור לסטודנטים בנושא הדיור, כאשר אנחנו רואים שמחירי הדיור ושכר הדירה גבוהים, הגידול במספר מעונות הסטודנטים מצומצם והסטודנטים רוצים לגור? אז שיחזרו להורים? כאשר אני פונה אליך – זה לא אליך, זה שאלה רטורית.

גם לא אתיימר לדעת לענות על הכול. רק אגיד שנושא הדיור הוא נושא רחב. שר האוצר גם מכנס קבינט ספציפי לנושא.

כבר הזמנו אותו להגיע אלינו, כי הוא אחראי על קבינט הדיור. שיתחילו לתת לנו תמונה אמיתית איך מתקדמים.

לכן זה הפתרון הכולל.

לגבי פתרונות נקודתיים, אני חושב שנאמר פה יפה. באמת הלכנו על פיילוט ביחד עם ות"ת ועם התאחדות הסטודנטים, בתקציב של 100 מיליון שקל, שבעיניי הוא סכום לא קטן, אבל ישפוט מי שישפוט, כדי להתחיל לגלגל משהו, גם בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. אני מבקש להגיד שהמודל הזה, שמתוקצב על-ידי המדינה, זה גם משהו שצריך לבחון אותו. בסוף, כפי שנאמר כאן, זה באמת כמה אלפי מיטות. להגיע לעשרות אלפי מיטות, שזה המספרים שמדברים עליהם- - -

בזמנו כאשר אני הקמתי את מעונות הסטודנטים בבאר-שבע היתה לי בעיה, כי כל החבר'ה שהציעו BOT רצו סבסוד גבוה מהאוניברסיטה, אז בסוף הבאתי תרומות ובנינו את זה לבד. כל פעם היו אומרים: רק תן לי לבנות, אבל אחרי שהייתי מגיע הייתי מוצא שהם רוצים סבסוד. לכן מעניין אותי כמה יגישו הצעות ל-BOT ל-14 הפרויקטים האלה.

הנושא מורכב. אפשר לנהל עליו דיון נפרד. אתה צודק. מוסדות מחוץ לאזור המרכז העלו קשיים מהותיים לגבי אחוז התשואה שנדרש מהם על-ידי היזמים, להבדיל מירושלים ואזור המרכז (03), שם ברור שזה פשוט יחסית. חלקם בכל זאת, עם המענק מוות"ת, מגיעים להון עצמי כזה שמאפשר להגיע לעמק השווה.

פניתם לגישור.

אחרים מציגים, כפי שאמרתי, קשיים. לכן קשה לנו להתחייב שכל 14 הפרויקטים ייצאו אל הפועל. נושא ה-BOT בפריפריה אכן מורכב.

מה שנאמר כאן לגבי מספרים הרבה יותר גדולים, אז באמת יש לזה עלויות תקציביות מאוד משמעותיות. אם 100 מיליון זה כמה אלפי מיטות, אז עשרות אלפי מיטות זה כמה מיליארדים, צריך לקחת את זה בחשבון.

אני חושב שבכמה אלפים האלה – עוד חזון למועד, אבל אולי גם ניצור benchmarks טובים כך שגם אלה שבלי סבסוד יהיו במחירים קצת יותר סבירים.

עם הקרקעות אין בעיה, נכון? רובן בתוך האוניברסיטאות? אני למשל הייתי בונה בשכונה ד' בבאר-שבע ובמקומות אחרים. אתם לוקחים מקומות אחרים? כי אפשר לבנות מעונות גם במקומות אחרים. הרי זה כל הסיפור שהיה בתל-אביב, שנדמה לי שבועז טופורובסקי או איציק שמולי אמרו לראש העירייה: בוא תיקח קרקע בחלק מן המקומות ובבנייה מסביב תיתן גם מקום לסטודנטים.

אנחנו מאפשרים גם לבנות מחוץ לגדר, בהנחה שהמיקום סביר. רוב המוסדות, אלה שעדיין אין להם קרקע והיא מוקצית כרגע, נהנים מפטור מעלות בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל.

תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, ואנחנו מתקרבים לסיום.

אני רוצה להציג רק שתי דוגמאות. אחת, אוניברסיטת תל-אביב בנתה מעונות בשטח שלה, בלי לבקש עזרה מן הוות"ת לשם כך. להתאחדות הסטודנטים יש חברה שנקראת איסת"א, אני מכיר אותה קצת, הייתי פעם היושב-ראש שלה, והיא בנתה מעונות בשיטת BOT.

מי היושב-ראש הנוכחי?

עוד מעט ייבחר.

אתם רואים, זה כמו ברוב המפלגות, יודעים כבר מראש מי נבחר.

שחר בוצר.

אדם מאוד רציני הולך להיבחר.

שחר בוצר הוא על הכיפאק.
בכל מקרה, איסת"א בנתה מעונות בשיטת BOT בנתניה, ליד מכללת נתניה, גם בלי לבקש כסף. זאת אומרת, אם יש רצון – יש אפשרות. את זה אני שם בצד.

בלי קשר, דנתם כאן בוועדה בישיבות קודמות, ולא הייתי בתחילת הישיבה, אולי דיברתם על זה גם היום, כפי שכולם יודעים יש הרבה מאוד קשיים בכל נושא הדיור, בעיקר בעובדה שאין בעל בית, ואת זה אמרת קודם. בקבינט הדיור שהוקם על-ידי שר האוצר גם אני חבר, אני הנציג של הכנסת בקבינט.

יופי, תשמור לנו שם את האינטרס של הסטודנטים.

יש שני אלמנטים של השכירות לסטודנטים שמאוד-מאוד רלוונטיים, מעבר לקנייה ומכירה של דירות, שגם בזה מטפלים. האחד הוא 10,000 יחידות דיור במעונות סטודנטים ברחבי הקמפוסים, והשני, שהוא בעצם הבשורה הגדולה, מדברים על תוכנית דיור של 150,000 יחידות דיור ברחבי הארץ, מצפון עד דרום, כולן לשכירות לטווח ארוך. חלק מהזכאים – נדאג כמובן שיהיה חלק גדול ככל האפשר – יהיו גם סטודנטים. אם נצליח לטפל בנושא עלויות הדיור, שזה גם יוריד את עלויות השכירות, וגם בנושא תוכנית הדיור, הפרויקט הלאומי עליו דיברתי כרגע, וגם קצת נעודד את המוסדות להשכלה גבוהה ללכת לכיוון ה-BOT נוכל להביא בשורה לסטודנטים. השאלה היא לא אם זאת הדרך, אלא כמה מהר ובאיזה אופן זה ייעשה.

הבעיה היא הביצועים. זה שאתה יושב שם, זה נותן לי עידוד.

רבותי, עוד מישהו רוצה להתבטא?

רציתי להוסיף שבמידה ואכן יעלו מחירי שכר הדירה בכל המקומות, אולי ניתן יהיה להקל את הדרך להנחות הארנונה לסטודנטים, שהיא קשה מאוד היום, ובכך בעצם לצמצם את גובה שכר הדירה.

יש המלצות של ועדת קהת בנושא הזה, הן מאוד-מאוד ברורות, כיצד ניתן להוריד את נטל הארנונה מסטודנטים. למען האמת, גם מפלגת "יש עתיד" התחייבה לעשות את המהלך הזה. בועז טופורובסקי, אנחנו מחכים שתיישמו את זה.

תראו איך הדברים השתנו: בהתחלה היתה מאפיה של אנשי צבא, אחרי כן היתה מאפיה של עיתונאים, עכשיו יש מאפיה של יושבי-ראש התאחדות הסטודנטים...

אני חושב שזאת מאפיה טובה יחסית לשאר.

רק אענה. דעתי היא שיש לקבל בסופו של דבר את המלצות ועדת קהת, אבל עד אז, בגלל שאנחנו במצב כלכלי קשה, וכולם יודעים, וכל הבשורות הכלכליות – יש מי שקוראים לזה גזירות, משום מה – בינתיים אנחנו מובילים נושא שלפחות יקל על הסטודנטים במה שקשור לחישוב הארנונה. היום מחשבים ארנונה לסטודנטים – אדבר על כך עוד מעט בשדולה שתתכנס בשעה 15:00 וכולם מוזמנים, גם אתה אדוני היושב-ראש – בנושא הארנונה מחשבים 3 חודשים אחורה בשביל להיות זכאי לקבל הנחה. בדרך כלל אנשים מבקשים את ההנחה בארנונה באוקטובר, כאשר 3 חודשים אחורה זה בדיוק הקיץ, שאז הם עבדו זמן רב. אנחנו רוצים לשנות את זה לשנה אחורה, או לחילופין לשנות את מספר החודשים. אני מניח שגם זה יהיה עזרה שלא תעלה הרבה כסף. ונגיע גם לעזרה האמיתית בסופו של דבר.

תודה רבה.

רבותי, קודם כול אני מודה לכם. אני שמח פה, אני אומר פעם נוספת, אני מתגעגע. במשך 16 שנים הייתי באוניברסיטה עם הסטודנטים, והאמינו לי, ישיבה כזאת היא לפעמים הרבה יותר מכובדת מאשר מה שקורה לפעמים במקומות אחרים, כאשר כל אחד מדבר בשקט, בכבוד.

אדוני היושב-ראש, אל תתרגל לזה...

למרות שאני חייב להגיד לך, היום הייתי ב-5 או 6 ועדות בכנסת והכי כייף כאן.

אני מודה לכל הנציגים.
הוועדה קוראת למשרד התחבורה להמשיך ולעודד את הסטודנטים לנסוע בתחבורה הציבורית, הרי אתם ממילא רוצים לעשות את זה, ולוודא כי הסטודנטים יקבלו שירותי תחבורה ציבורית זמינה, סדירה ונוחה.
הוועדה מבקשת לפשט את הסדרי ההנחות. נעה אבירם, בואי תציעי לנו לגבי כל הדברים הצעה ברורה – תעבדי מול חבר הכנסת שמולי ואנחנו נעדכן את האנשים – איך אפשר לפשט. אנחנו ניתן לך את הכדור כי בסופו של דבר, אחד הדברים, כאשר יש אדם אחראי יודעים שזה מתבצע, וכאשר יש הרבה אחראים זה אף פעם לא מתבצע. ולפרסם את זה לסטודנטים, ואז נראה באמת שיש בשורה.

לגבי העבודה הנדרשת, מר שגיא, אני כבר מציע לכם, לאורי רשטיק ולכולם, לחברי הכנסת טופורובסקי ושמולי, בואו נבדוק את נושא העבודה הנדרשת – שמענו את דבריו של מר איציק טייב על כל הדברים האלה – כדי למצוא מקורות פרנסה שגם מתאימים לסטודנטים, כפי שאמרה גברת דניאלי, ומצד שני שיפתרו את חלק מן הבעיות שקיימות. המקצועות הנדרשים כרגע לא מספיקים.
לגבי הדיור, רבותי, מעבר לסטודנטים אני מקווה שיתחילו כבר להזיז את העגלה הזאת ואני מחכה לחמורו של משיח, שיושב-ראש קבינט הדיור יגיע לכאן.

אם היושב-ראש הוא המשיח אז אני החמור?...

חמור זה דבר חשוב.

בעיקר אם הוא לבן...

אחד הדברים שאנשים לא יודעים, המין האנושי חוטא לחמורים. החמור הוא חיה הרבה יותר חכמה מסוס. כשאומרים "חמור" – חמור זה אחת החיות החכמות ביותר. אז "חמורו של משיח" זה זכות.

תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:30.>
11/06/2013

08:31