הכנסת התשע-עשרה

PAGE
3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 10>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ד' בסיון התשע"ג (13 במאי 2013), שעה 12:00

<1. חוסר הכנה למבחן הבגרות באזרחות בבתי-ספר ערביים>
<2. קשיים בלימודי האזרחות בבתי-ספר ערביים>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

שמעון אוחיון

מסעוד גנאים

מוחמד ברכה

חנין זועבי
ג'מאל זחאלקה

>
עבדאללה חטיב - מנהל אגף חינוך ערבי, משרד החינוך

אלירז קראוס - מנהלת אגף חברה ורוח ומ"מ מפמ"ר אזרחות, משרד החינוך

ברלנטי אלחאג' - מפקחת תכנים במזכירות פדגוגית, משרד החינוך

זיאד מג'אדלה - יו"ר המחלקה לתכנון ותיאום, הסתדרות המורים

איה בן-עמוס - מנהלת מחלקת מדיניות, יוזמות קרן אברהם

מוחמד חיאדרה - יו"ר, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

עאטף מועדי - מנכ"ל, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי


סועאד אגבארייה - רכזת ומורה לאזרחות, בי"ס תיכון קטאיין אלשומר אום אל-פחם

מחמד בוויראת - רכז ומורה לאזרחות, בי"ס תיכון ערערה

ניבאל חמאתי - רכזת ומורה לאזרחות, בי"ס תיכון "הגליל" נצרת

חסן אמארה - מורה לאזרחות, בי"ס טכנולוגי משהד

נימר בראנסי - מורה לאזרחות, בי"ס תיכון לאטין ריינה

עלא ח'ליליה - מורה לאזרחות, בי"ס בסמת טבעון

חתאם מסעוד - מורה לאזרחות, בי"ס תיכון ערערה

חאולה קנאנבה - מורה לאזרחות, בי"ס תיכון "הגליל" נצרת

פואד סולטאני - יו"ר, ועד הורים ארצי

אחמד ג'בארין - מזכיר, ועד הורים ארצי

עלאא חאג' - חבר, ועד הורים ארצי

שרבל חילו - פעיל שכונות, יפו

משה ניסים - משקיף, המשמר החברתי

רבקה וידר

יהודית גידלי

הדר אביב
<1. חוסר הכנה למבחן הבגרות באזרחות בבתי-ספר ערביים>
<2. קשיים בלימודי האזרחות בבתי-ספר ערביים>

אנחנו מקיימים, על-פי תקנון הכנסת, דיון מהיר בעקבות העלאת הנושא על-ידי שלושה חברי הכנסת: חוסר הכנה למבחן הבגרות באזרחות בבתי-ספר ערביים של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, קשיים בלימודי האזרחות בבתי-ספר ערביים של חבר הכנסת מוחמד ברכה, וחוסר הכנה למבחן הבגרות באזרחות בבתי-ספר ערביים של חבר הכנסת מסעוד גנאים. מסגרת הזמן היא שעה.

אני מודה ליושב-ראש הישיבה על כינוס הישיבה למרות ששבוע העבודה בכנסת השבוע הוא יום אחד.

אדוני היושב-ראש, רבותי האורחים, במהלך שנת הלימודים הזאת שוּנה ספר הלימוד באזרחות, ומורי האזרחות יסבירו את העניין לרוחב ולאורך. העובדה אומרת שבלימודי האזרחות גם בבתי-הספר היהודיים וגם בבתי-הספר הערביים קיימים אותה בחינה ואותו חומר. הספר יצא בעברית, ואחר-כך רק שישה פרקים מהספר תורגמו לערבית. יש גם טענות קשות ומפורטות על טיב התרגום והתאמתו לנוסח העברי, לא רק מבחינה לשונית אלא גם מבחינת התכנים. יש לי טענות, ואני מניח שגם לחברי, על לימודי האזרחות בכלל, על מה שקרה במקצוע הזה, על פיטורי המפמ"ר הקודם וכולי, אבל לא ניכנס לזה עכשיו.
פרק הזמן שעומד לרשות המורים והתלמידים הוא בלתי סביר על-מנת להתכונן לבחינה ב-4 ביולי על-פי המצב הקיים. משרד החינוך יבוא ויאמר שנתנו 15 שעות כדי להדביק את מה שחסר או כדי לעמוד בלחץ. 15 שעות זה לא מספיק. ולכן ההצעה העיקרית שלנו היא שהבחינה ב-4 ביולי תהיה על-פי מתכונת החומר שהיה קיים לפני הספר הנוכחי, ואז יהיה פרק זמן מספיק גם לתרגם וגם להתאים את התרגום מבחינת מונחים ומבחינת שפה. כמובן, האדונים המכובדים, מורי האזרחות, יתייחסו לדברים ביתר פירוט וביתר מקצועיות ממני.
בפברואר פניתי לשר החינוך הקודם וקיבלתי תשובה משר החינוך הנוכחי. התשובה שעומדת על שולחן חברי הכנסת היא מתאריך 17.4, אבל קיבלתי אותה בתחילת מאי, ולכן ראיתי צורך ליזום את הדיון המהיר הזה. בכל אופן, התשובות אינן מספקות ואינן עונות על הקשיים שעומדים גם בפני התלמידים וגם בפני המורים.

אדוני היושב-ראש, אחרי שתשמע את שלושת חברי הכנסת המציעים, אני מציע שניתן זמן על-מנת לשמוע את המורים שיתייחסו ביתר פירוט. יש לי כאן חומר שהכין מר מחמד בוויראת, והוא מפרט לפרטי פרטים את הטעויות וחוסר ההתאמות. אני מציע שהוא, וכמובן שגם האחרים, יקבל את האפשרות להציג בפני הוועדה.

בבקשה, חבר הכנסת גנאים. הקצבנו שעה, אז אני מבקש לתמצת ולהשתדל לא לחזור אחד על דברי השני. גם לא נעסוק בתיקון הספר, בעמוד 8, סעיף 9 - - -

אנחנו מציגים את זה, אבל משרד החינוך הוא הבעיה.

טוב לשמוע דוגמאות כי זה מהותי, זה נוגע למהות ולא לטכני.

בסדר גמור, בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש על קיום הדיון. ביקשתי את הדיון הזה לפני שבועיים אבל הוא נדחה, וגם שלחתי מכתב לשר לפני כחודשיים, בתקופת הפגרה. אני רוצה לברך את כל המורים והאורחים – (אומר דברים בשפה הערבית). אדבר בקצרה, כי ניתן למורים שבשטח ומכירים את החומר לומר את דברם.

האחד, הנספחים שלא תורגמו לערבית והמורה הוא שמתרגם אותם. הדבר השני, הדברים שתורגמו והתרגום לקוי, לקוי מאוד. והדבר השלישי ולדעתי הוא החשוב, אלה התכנים. מקצוע האזרחות לא אמור להיות כור היתוך שיעלים את כל השסעים ואת כל השוני בחברה בישראל, אלא להיפך. הוא ראי שמשקף את החברה הישראלית שיש בה פלורליזם, יש בה שסעים, יש בה שוני, שוני תרבותי ושוני לאומי. אז זה לא מתקבל על הדעת שבנספחים החדשים שנלמדים מדגישים רק את הפן הציוני-לאומי, אבל את הנרטיב ואת העמדה הערבית-פלסטינית לא מוצאים שם. אני מבין שדרך לימוד האזרחות אנחנו רוצים לחנך לקבלת האחר, כיבודו והכרה בו. בדרך הזו אין אחר, יש רק עמדה אחת. חוץ מזה, וזו הערה אחרונה, עדיין אין מפמ"ר, אין מפקח למקצוע האזרחות בחינוך הערבי. תודה.

חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אורחים יקרים, הוטלה על המורים הערביים לאזרחות משימה בלתי אפשרית. דיברתי לא עם אחד, לא עם שניים, לא עם שלושה ולא עם ארבעה, אלא עם מורים מבתי-ספר שונים, ברמת הכשרה, עם ותק וניסיון, ותשובה אחת קיבלתי: אנחנו לא יכולים להכין את התלמידים לבגרות במתכונת שהוצעה לנו. זו עובדה. לא מצאתי מורה אחד שאומר: זה אפשרי. אז העובדה הזאת צריכה לעמוד מול משרד החינוך לא רק כתמרור אדום, אלא עד שתיהפך לאחרת ולפחות שמחצית המורים יגידו שזה אפשרי. גם השכל הבריא של השתלשלות העניינים אומר שזה בלתי אפשרי.

כבודו, אפילו אם אתה לא יודע שום דבר ואני אסביר לך במה מדובר, אתה תגיד שזה אכן בלתי אפשרי. הובא חומר חדש, רחב מאוד, עם שיטות לימוד חדשות, בתרגום קלוקל, בעייתי, חלקו מגמתי, גם פוליטי, והמורים צריכים להסתדר. מורה הראה לי עכשיו 50 עמודים של תיקוני שגיאות. לא התלמידים, המורים בקושי מבינים את החומר.

אני אקדים ואומר מה חושב משרד החינוך. תרשה לי לחשוף את התוכנית הסודית של משרד החינוך בנושא הזה, ואני מסתמך על ניסיון העבר. פעם הוסיפו לתוכנית הלימודים משהו על הדרוזים, תוכנית קטנה, המורים אמרו: לא הכנתם אותנו, ברגע האחרון הוסיפו אותה. ומה עשו אחר-כך? הביאו שאלה שתלמיד בכיתה א' יכול לענות עליה. ואמרו, הנה, כולם ענו נכון לשאלה. משרד החינוך מכין מבחן בגרות קל, ואחר-כך כל הדיון שלנו ייראה טיפשי – הנה, התלמידים הצליחו. אני לא רוצה בחינה קלה, זה לא פתרון. אני מדבר על דברים שנעשו בעבר במקצוע האזרחות. אני לא ממציא שום דבר ועומד מאחורי מילתי.
אם לא זה, אז יש למשרד החינוך עוד כלי – שיטת הפקטור. אני יודע במאה אחוז שלפני מספר שנים משרד החינוך עשה פקטור בבחינה, פקטור סודי.

בחומר שמחולק לבוחנים, לאלה שעוברים על בחינות הבגרות – תהיו קלים, בנושאים מסוימים שיש עליהם ויכוחים, תהיו קלים. אם התלמיד עונה ככה, תגידו שזה נכון, תהיו לארג'ים בציונים. מאז שאני בוועדת החינוך, תמיד הייתי נגד הקלות. הכנה, מתן כלים – כן, אבל להורדת רמה אני לא מוכן להסכים. אז שלא יעשו לנו תרגילים פה.

החומר החדש התווסף וחולק באפריל, ואפילו הספרים נזרקו במחלקות הפדגוגיות ולא חולקו לתלמידים. המורים היו צריכים להביא אותם, לחלק אותם, לקרוא אותם ולפענח את רזי הטקסט, ואחר-כך להכין את התלמידים כאשר התלמידים נמצאים באמצע ההכנה לבגרות. כלומר, לתלמיד יש מתמטיקה על הראש, אנגלית על הראש, ובלחץ הזה אתה דוחף לו חומר חדש שקשה להבנה ופענוח. בשביל מה?
כל זה הוא עניין דחוף וחשוב, והעניין העקרוני חשוב הרבה יותר. בחומר החדש יש הרעה משמעותית, לא לעומת מה שאני רוצה אלא לעומת מה שהיה קודם, ואני אומר את זה למרות שאני מצוטט בספר החדש. יש בו ציטטה רחבה ממני, אבל זה לא העניין.

למשל, הדיון העקרוני שהיה בכל ספרי האזרחות עד עכשיו והראייה העקרונית של תפיסת המדינה כמדינת כל אזרחיה, נלמד בספרי האזרחות ונעלם לגמרי. או למשל, היחס לציבור הערבי הוא יחס של דרוזים, ומוסלמים, ובדואים וכל מיני המצאות. אני לא יודע מי כתב את הטקסטים האלה. ראיתי מורים רותחים מזעם על החומר החדש, שמצפונם לא נותן להם ללמד דבר כזה. אז גם מבחינה טכנית מורה לא יכול ללמד אותו בגלל השפה, וגם מבחינה תוכנית הוא לא יכול ללמד.
לכן אנחנו באים לכאן לבקש את סעדה של ועדת החינוך כדי להתערב בנושא הזה, נושא כבד וחשוב. ושוב, אני נגד פתרון קל. שיעשו בחינה קשה על החומר הישן, בלי הקלות.

תודה, חברת הכנסת זועבי?

לא, אני אקשיב למורים.

מחמד בוויראת, בבקשה. מאיפה אדוני?

בוויראת מחמד, רכז מקצוע האזרחות, תיכון ערערה.

אדוני היושב-ראש, משרד האזרחות קבע שמקצוע האזרחות, התכנים והבחינה יהיו משותפים הן למגזר הערבי והן למגזר היהודי במדינה. יש לשאוף לאחדות מקסימלית בתכנים שמשרד החינוך מוציא, ועל כן יש להימנע מהוצאת ספרים בשפה העברית ללא תרגום לשפה הערבית.
בפתיחת שנת הלימודים משרד החינוך פרסם שישה פרקים בשפה העברית באתר המפמ"ר, ורק לפני חודשיים קיבלנו את החומרים מתורגמים לשפה הערבית. התרגום לשפה הערבית אינו נאמן למקור בכלל, ולמעשה הפרקים בשפה הערבית בלתי ניתנים להבנה בשל שגיאות כתיב, אי שילוב ברעיונות ובמקרים רבים יש השמטה של פסקאות שלמות. זאת אומרת, בעמוד אחד מתרגמים שתי פסקאות ומשאירים פיסקה אחת ללא תרגום. בפרק של מגילת העצמאות מדובר בעשר שאלות, ותרגמו אך ורק שבע מהן לשפה הערבית. ההשמטה מקשה על התלמידים להבין ולהפנים את החומר. עד עכשיו אין לנו תרגום לשפה הערבית לשני פרקים במדריך למורה, וגם אין תרגום למטרות ההוראה. לכן, אנחנו כמורים לאזרחות מתקשים להכין את התלמידים לבחינת הבגרות.

מתי קיבלתם את הספר החדש?

לפני בערך חודש. לפני שבועיים קיבלנו את החומר הזה - - -

לפני שבועיים. בתחילת אפריל.

על-מנת לדייק בפני הוועדה: הספר לפני שבועיים, אבל התרגום קיים כבר - - -

בגרסה אינטרנטית.

רגע, רגע. מחמד, ממתי אתה מכיר את הספר?

מלפני שבועיים.

לא, אני שואל על החומר.

את החומר אני מכיר מתחילת שנת הלימודים בשפה העברית, ללא תרגום לשפה הערבית.

ממתי ישנו התרגום?

מפברואר. והתרגום לא נאמן למקור שבשפה העברית.

יש לכם גם את הספרים בעברית?

כן, יש לנו את החומר בשפה העברית, הוא היה באתר המפמ"ר.

מתי יצא הספר בעברית?

בתחילת שנת הלימודים.

שנת הלימודים הנוכחית, בספטמבר 2012?

באתר בספטמבר, ובחוברת לתלמידים בדצמבר.

ורק לפני שבועיים קיבלנו את הספר מתורגם לשפה הערבית.

כדי שהדבר יהיה ברור: התלמידים ראו את החומר לפני שבועיים.

יכלו לראות אותו רק באינטרנט.

אבל באינטרנט זה בשפה העברית.

וגם בפרק בעברית יש שימוש בטכניקה של הדגשה ומתיחת קו להדגשת הדברים החשובים. בעותק הערבי הדברים האלה לא קיימים, השימוש בטכניקה הזאת לא קיימת בשפה הערבית. גם המשפטים בשפה הערבית ארוכים מאוד לעומת המשפטים בשפה העברית. הדבר הזה מקשה על התלמיד להבין ולהפנים את חומר הלימוד.

על-פי איזה ספר אתם מלמדים בפועל היום?

בפועל, על-פי הספר הישן "להיות אזרחים בישראל" משנת 2003. ולפני שבועיים קיבלנו גם את החוברת הזאת, 16 פרקים שתורגמו לשפה הערבית.

וזה הספר המדובר?

כן. את החומר הזה התלמידים ראו רק לפני שבועיים, והם אמורים להיבחן בבחינת הבגרות הקרובה במועד קיץ.

דרך אגב, אני מצטער על הבורות, אזרחות זה מקצוע חובה?

כן.

של יחידה אחת?

שתי יחידות לפחות.

שתי יחידות הכוללות מטלת ביצוע.

הבקשה שלנו היא לא לחייב את התלמידים בחומרים שבפרקים החדשים בבחינת הבגרות במועד קיץ, ועל משרד החינוך להחזיר את הפרקים כדי שיעברו עריכה לשונית בצורה המתאימה לתלמיד ולמורה. אנחנו המורים, כשקראנו את החומר לא הצלחנו להבין אותו. נאלצנו לקרוא אותו בשפה העברית ואז התחלנו להפנים את החומר.

אסור שהספר ייקרא "ספר מאושר" אם הוא קיים רק בעברית. אני חושב שצריך למחוק את המושג "ספר מאושר". אם אותו חומר ואותה בחינה קיימים גם בעברית וגם בערבית, וברגע שיוצא הספר בעברית הוא מאושר – אז זה לא מאושר עד שיהיה תרגום בערבית.

רציתי להוסיף משפט אחד ולתת כדוגמה שאלה שהיתה בפרק בנושא מגילת העצמאות. השאלה היא: מה הן ההצדקות במגילת העצמאות להקמת מדינת לאום יהודית בארץ ישראל? התרגום לשפה הערבית הוא: (אומר דברים בשפה הערבית). זה תרגום בכלל לא נכון.

תן לנו עכשיו תרגום חוזר. לגבי האורך, הבנתי.

- - -

על זכות ההגדרה העצמית של היהודים – זו הכותרת.

גם במגילת העצמאות נכתב שהמדינה מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. ובפרקים החדשים, כתוב: "כפי שלמדנו בחומר הלימוד, המדינה מוגדרת כמדינת לאום יהודית", ואין דמוקרטיה.

לפי הפרקים החדשים עדיין אין התייחסות לנרטיב הערבי לעומת החומר הישן.

תודה. אני אשמע את מוחמד חיאדרה, ואחר-כך נשמע את משרד החינוך.

מוחמד חיאדרה, יושב-ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי שהוקמה בשנת 1984. תפקידנו לעקוב אחרי מה שהולך במשרד החינוך, להעיר ולהציע, ואנחנו מוכנים להיות שותפים.

לגבי הנושא – לא איכנס לדברים הטכניים, אבל כתבנו מכתב ב-7 בפברואר לשר החינוך ולמנכ"לית וקיבלנו תשובה. התשובה המעודכנת של משרד החינוך היא: "התרגום לערבית של הפרקים הנכללים בחומר לבגרות במועד הקרוב נמצא החל מ-27.1.2013." כלומר, התלמידים החלו את שנת הלימודים בספטמבר, ורק ב-27.1.2013 הופיע החומר באתר משרד החינוך.

שישה פרקים?

כן, שישה פרקים.

עשינו צעד לחץ – "כמהלך מיוחד שמיועד לסייע לתלמידי המגזר הערבי אנו מתעתדים להפיק ולהדפיס פרקים מעודכנים אלו בחוברות מיוחדות על-מנת שיגיעו לבתי-הספר ויחולקו חינם." – זו מתנה גדולה.
אם אני לא טועה, הן חולקו במרץ. באפריל ובמאי יש בחינות מתכונת ויש עוד בחינות בגרות, וזו דילמה אם להגיש את התלמידים. גם ההצעה שלא לגשת בפרקים האלה, אז מה עם שמונת הפרקים שהשביתו? אתה יכול ללמד אותם? לא. זו לא הבעיה. אלה דברים טכניים וזה בא בגלל שמשרד החינוך מתעלם ממגזר שלם, 20% תלמידים ערביים ותושבי ישראל. ומשתפים רק מפקח פה, מנהל פה, ואני אומר לאלה שהם לא כל-כך מעזים, סליחה, שהם אנשי החצר. כך אני קורא להם.

יש לנו גם השגות והרבה הערות על התוכן. לא רק על הפרקטיקה, להגיש או להקל. גם אני נגד הקלות. שימשתי במשך 33 שנים כמנהל תיכון של 1,200 תלמידים ו-85 מורים.

איפה?

בסכנין. עכשיו אני מורה בגמלאות.

הוא מורה שלי.

הוא אשם?

הוא אשם, הוא אשם.

הוא אשם, נכון.

יש לנו גם השגות. מדברים היום על הדרת נשים, ואני חושב שיש גם הדרת ערבים. לא משתפים אותנו לא במועצה הפדגוגית ולא בתוכניות הלימודים. הספר שדיברו עליו החברים, 14 חברים שהכינו את התוכנית וביניהם סעיד ברגותי שהוא מפקח על מקצוע האזרחות וההיסטוריה - - -

אין. אין מפמ"ר אזרחות. אין מפקח.

אני מדבר על שנות ה-90. למדתי גם היסטוריה אז אני עוקב אחרי הכרונולוגיה. אז הוא היה מפקח - - -

יש לנו שתי בקשות. ועדת המעקב לחינוך היא ועדה חינוכית, הייצוג שלה מקצועי, ועל כן הקמנו את המועצה הפדגוגית לחינוך שלנו. ואנחנו לא רק ממתינים שתהיה פעולה ונגיב עליה. לקחנו את תוכניות הלימודים, ויש לנו עכשיו מוכן ואני מוכן לשלוח לך וגם לשר החינוך, ניתוח תוכנית הלימודים בארבעה מקצועות לא במועדים: ערבית, אזרחות, היסטוריה וגיאוגרפיה. אנשי מקצוע ששילמנו להם, אנשי אקדמיה ידועים בסקטור שלנו, וברוך השם יש לנו הרבה אקדמאים שהם גם מומחים ויכולים לתרום, והם הכינו את ניתוח התוכנית. אין לנו תרגום בעברית, נתרגם ונשלח. שלחנו גם מכתב ברכה לשי פירון, אני מכיר אותו אישית, מקווים שיתחיל שינוי, וביקשנו לשבת ישיבת עבודה. בישיבה הזאת, אם תתקיים ואני מקווה שתתקיים, נשים לפניו על השולחן את הניתוח שלנו, את ההמלצות שלנו, ונבקש שיהיו ועדות משותפות – לא רק אנחנו, אלא עם משרד החינוך, עם האקדמאים שלנו, עם האנשים שהכינו את הניתוח ועם המורים – שיהיו תוכניות מוסכמות ומתאימות למשרד החינוך וגם לייחודיות המגזר שלנו.

תודה רבה. משרד החינוך – מי מכם מדבר?

אני עבדאללה חטיב, מנהל אגף חינוך במגזר הערבי, ואתחיל בהצגת הדברים. אלירז קראוס היא ראש אשכול חברה ורוח וממלאת מקום המפמ"ר, וברלנטי אלחאג' היא גם מפקחת תוכניות ותכנים באותו תחום למגזר הערבי.

הסוגיה שהוצגה כאן הן על-ידי חברי הכנסת הערביים והן על-ידי המשרד הגיעה לשולחנם של השר, של המנכ"לית ושל יושב-ראש המזכירות הפדגוגית, ועמדת המשרד ברורה מאוד.

הוועדה לא הולכת לעסוק כרגע בתכנים ובשגיאות הטכניות התרגומיות. מעניינת אותי השאלה הקונקרטית: מתי הועמד הספר הזה לרשות בתי-הספר, והאם אפשר ונכון לעמוד עליו לבחינה בחודשים הקרובים? זו השאלה המרכזית.

לכך אני רוצה להתייחס. תוכנית הלימודים לאזרחות עודכנה ב-2011, היא לא תורגמה לשפה הערבית. העברתי הנחיה, והיום תוכנית הלימודים תורגמה לשפה הערבית והיא נמצאת אצל עורך לשוני כי קיימת בעיה באיכות התרגום. התרגום מבוצע על-ידי מומחים מהמגזר הערבי, ולמרות זאת יש בעיה בעריכה הלשונית. ולכן, גם התוכנית המעודכנת באזרחות תפורסם בהקדם האפשרי - - -

למה מוציאים ספר בלי עריכה לשונית?

רגע, חבר הכנסת זחאלקה.

הספר פורסם לתלמידים מהמגזר היהודי בתחילת שנת הלימודים. נדרשה תקופה של כארבעה חודשים על-מנת לתרגם את הפרקים החדשים, ומדובר בשישה פרקים. הספר שקיים מאז ומתמיד ומפורסם על-ידי המשרד הוא הספר "להיות אזרחים במדינת ישראל". לקחו ממנו שישה פרקים, ניסו לשכתב ולעדכן אותם, אבל חלק מהחומרים שהעברנו במסגרת הערכּה החדשה נמצאים בספר הישן אלא שהם שוכתבו בצורה אחרת. ארבעה מהפרקים החדשים קיימים בספר הישן, ונשארו עוד שני פרקים חדשים.

במהלך חודש ינואר פרסמנו את חומרי הלמידה לתלמידים ולמורים במגזר הערבי, ובכנסי המנהלים שנערכו עם המנהלים במגזר הערבי הפניתי את תשומת-לב כלל המנהלים לחומרי הלמידה שקיימים באתר המשרד, ודבר זה הובא גם לידיעת המורים.

אחרי כן הועלתה סוגיה שקיימת בעיה בעריכה הלשונית. אמרתי שצריך לעשות עריכה לשונית לחומרי הלמידה שתורגמו לתלמידי המגזר הערבי, ואנחנו מדברים על ששת הפרקים החדשים. בנוסף יזמתי מהלך בתיאום עם המנכ"לית, עם ראש אשכול רוח, וגם עם יושב-ראש המזכירות הפדגוגית – הפקנו 21,000 חוברות לכלל תלמידי המגזר הערבי, ועל-מנת שאותן חוברות יגיעו לתלמידים בזמן ושלא נתעכב בחלוקה, ביקשתי לשלוח את החומרים האלה למרכזי פסג"ה, וביקשתי מברלנטי ליצור קשר עם כל מנהלי בתי-הספר התיכונים במגזר הערבי, והיא ביקשה מהם שנציג שלהם יבוא למרכז פסג"ה ויקבל את חומרי הלמידה.

מתי זה היה?

זה היה בסוף מרץ, לפני פסח.

בזמן החופשה?

בזמן החופשה.

השאלה היא מתי הם הגיעו לידי התלמיד.

אם זה בסוף מרץ, זה כבר ברור.

רגע, יש לי בקשה. אם יהיו לכם עוד שאלות, תשאלו אחר-כך.

אתה אומר שההבדל בין הספר הישן לספר החדש הוא ששת הפרקים האלו? יתר הפרקים לא שונו?

רק ששת הפרקים האלו. שאר הפרקים נשארו והתלמידים משתמשים בהם.

דבר שני, בפועל הספרים נשלחו למרכזי פסג"ה בסוף מרץ?

בסוף מרץ.

במהלך החופשה.

החוברות.

החוברות, כן. ששת הפרקים המתורגמים.

ששת הפרקים המתורגמים נמצאים גם באתר של המפמ"ר, בערבית, החל מסוף ינואר – תחילת פברואר, ושלחנו הודעות לכלל המורים שהחומרים נמצאים שם.

במסגרת ששת הפרקים האלה יש רק שני פרקים שהם פרקים חדשים. שאר הפרקים שוכתבו. עשיתי הרבה בדיקות על שני הפרקים האלה, קודם כל, מבחינת מכסת השעות שנדרשות על-מנת ללמד את שני הפרקים. פרק אחד הוא בן ארבעה עמודים. אנחנו לא מדברים על פרק בן 20 עמודים. ופרק 4, בספר שנשלח לבתי הספר, "הצדקות להקמת המדינה", הוא בן חמישה עמודים בלבד. אנחנו לא מדברים על מכסת שעות רבה, ולמרות זאת התלמידים במגזר הערבי קיבלו את המכסה.

אנחנו צריכים להבין עוד דבר. במסגרת התפקיד שמוטל על מורי האזרחות, המורה מקבל שעות הכנה לבחינות הבגרות בנוסף לשעות ייעודיות להוראת המקצוע. כלומר, אם המורה לא מספיק, ויעיד פה חבר הכנסת מסעוד גנאים שגם הוא לימד בבית-ספר תיכון – גם המורים נדרשים לגלות אחריות כלפי התלמידים שלהם.

- - -

אני לא התערבתי במה שאמרתם. אני לא בא להתווכח פה.

למרות כל מה שנאמר פה, העברנו ממסגרת תוכנית החומש שעות תגבור לכל בתי-הספר התיכונים הערביים. לא תמצא בית-ספר תיכון במגזר הערבי שלא קיבל מכסת שעות תגבור מהחומש, על-מנת לתת מענה למקצועות שיש צורך לתת בהם תגבור.

בנוסף לכך, חוץ מהשעות שהועברו לכלל בתי-הספר הוספתי מכסה של 15 שעות, ובהתאם לגודל בית הספר קיבלו 50 בתי-ספר הגדולים תוספת של 30 שעות, וצריך לעבות את נושא שעות התגבור. נתנו עוד שעות לנושא האזרחות.

היושב-ראש וחברי הכנסת, וגם המורים, אנחנו לא מדברים על הרבה חומר. אנחנו מדברים בסך-הכול על שני פרקים שהם פרקים חדשים. שאר הפרקים שוכתבו מחדש. דחינו את הבחינה. בדרך-כלל בחינת הבגרות באזרחות התקיימה במאי. השנה, ובשל העובדה שתלמידי המגזר הערבי קיבלו את החומר באיחור, הבחינה תתקיים ב-4 ביולי. ולכן אני לא מבין את הטענות של המורים.

ייתכן שהטענות של המורים במגזר הערבי קשורות לתכנים, ובזה אני מסכים עם חלק מהן. אני לא בא לכאן על-מנת לעורר את המורים במגזר הערבי. חלק מהטענות שלהם אנחנו אמורים לבדוק היטב ולתת להם גם מענה במסגרת תוכנית הלימודים המעודכנת, וממלאת מקום המפמ"ר וברלנטי יציגו את הדברים האלה. אבל מבחינת הנתונים שהצגתי גם לך, גם לחברי הכנסת וגם ליושבים פה, הנתונים מראים שלא הכנסנו שישה פרקים חדשים. מדובר בסך-הכול בשני פרקים, ואילו שאר הפרקים עודכנו וקיימים בספר הישן.

תודה. ממשרד החינוך, עוד מישהי רוצה לדבר?

שמי אלירז קראוס, אני מנהלת את אגף חברה ורוח במזכירות הפדגוגית ומשמשת כרגע כממלאת מקום מפמ"ר אזרחות.

קודם כל, במקצוע האזרחות, בגלל הכניסה של החומרים מאוחר, בכל המגזרים אבל במגזר הערבי מאוחר עוד יותר, פורסם בחודש מרץ מיקוד מוקדם, הרבה לפני המיקוד הרגיל של בחינות הבגרות, גם על-מנת שהמורים יוכלו לתכנן ולהיערך להוראה לקראת ההיבחנות בתנאים טובים יותר.

איך אתם קוראים לספר "מאושר" כשהוא קיים רק בשפה אחת, וכשהוא צריך להילמד בשתי השפות ולהיבחן בשתי השפות? המושג "מאושר" משמעותו להתייחס לערבים כעדים. זה לא יכול להיות. אני לא מבין את ההיגיון שלכם.

חבר הכנסת ברכה, השאלה ברורה.

חבר הכנסת ברכה, השאלה ברורה. זה נכון גם בעברית וגם בערבית. הפרקים האלה הם פרקים מעדכנים שהתוקף שלהם כרגע הוא מהדורת ניסוי בשתי השפות. התוכנית פורסמה כבר בקיץ 2011. ברגע שידענו שהחומר הזה נכנס ליישום בשנת הלימודים התשע"ג, הנושא נכלל בהשתלמויות המורים, כולל במרכזי פסג"ה של המגזר הערבי, החל מתחילת שנת הלימודים.

בנוסף לזה, המדריכים להוראת האזרחות במגזר הערבי, ויש תשעה כאלו מתוך 30, הם מדריכים מקצועיים ורציניים מאוד.

מה זה "תשעה מתוך 30"?

יש 30 מדריכים בסך-הכול ותשעה מתוכם מהמגזר הערבי.
הצוות הוא צוות חזק וטוב, התברכנו בו, והם אלה שריכזו את ההערות שקיבלנו על התרגום. אנחנו מושיבים צוות שיתייחס אליהן אחת לאחת, ומה שצריך לקבל נקבל. זה לברכה לנו, שהם יכולים לרכז את זה ושהדברים שלהם יישַמעו.

נוסף לזה, אנחנו כרגע בתהליך חיפוש אחר יועץ אקדמי ערבי על-מנת שייעץ לנו בהכנת הספר כולו, כי כל הספר נמצא כרגע בכתיבה מחדש. אנחנו מתחילים בתהליך הזה עכשיו, לפני שתיגמר הכתיבה בעברית כדי למנוע אפילו פער של כמה חודשים, כדי לא לעמוד במצב הזה.
נוסף לזה, המדריכים שתיארתי מפיצים עכשיו למורים מצגות מסכמות, פדגוגיות ודידקטיות, לכל אחד מן הפרקים האלה. בסופו של דבר, מדובר בשישה פרקים חדשים מתוך כ-30 פרקים. אפשר היה לתכנן את ההוראה כך שלנושאים אלה מגיעים לקראת סוף תהליך ההוראה.
אני רוצה להוסיף על קודמי שמט"ח מקיים במספר מקצועות, על-פי בקשת השר, משדרים של תגבור לתלמידים לקראת בחינות הבגרות, והשנה נכנס מקצוע האזרחות. כמות זהה של משדרי תגבור תהיה בעברית ובערבית, כך זה צריך להיות, כדי לתת עוד מענה לתלמידים סמוך יותר לבחינה כשהם רוצים לחזור על החומר. הם גם יקבלו שאלות במתכונת הבגרות לתרגול וגם יקבלו סיכומים של הפרקים האלו, במיוחד אבל לא רק. הניתוח שם הוא לגבי כל הקשיים שהיו במועדים קודמים בתוך המגזר, ואז מנסים לתת בתשדירים האלה מענה כולל אבל עם התמקדות בחומר חדש.

גם את מצטרפת לאמירה שיש בעיות בתרגום, מבחינה תכנית ומבחינת שפה?

אל"ף, נתנו את התרגום לקריאה של מומחה וכשהתחילו להגיע השאלות מהמורים ומהמדריכים, לקחתי את אחד הפרקים, ביקשתי ממנו לקרוא את זה בעברית ובערבית ולומר לי אם לתלמידים תהיה הזדמנות שווה כשהם ניגשים על סמך הטקסט בערבית ועל סמך הטקסט בעברית, כי התלמיד ניגש רק עם הטקסט שלו. התשובה היתה כן. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לשפר את התרגום.

אבל הבעיה היא לא בתוכן. לפעמים, כשאתה מתרגם - - -

תרגום לא מתאים יכול לעשות שינוי בתוכן.

- - -

אבל התוכן כן נמצא בהלימה. אם יש מקומות שצריך לשפר, בהחלט נשפר.

בניירות שיש לפני ספרתי 64 שגיאות. אם זה כפי שאומר מר עבדאללה חטיב – פה שני עמודים ופה חמישה עמודים – 64 בעשרים עמודים זה קטסטרופה.

כן, בבקשה.

ברלנטי אלחאג', אני אחראית ומפקחת תוכניות לימודים במזכירות הפדגוגית. הייתי חלק מצוות שאחראי על התכנים של החוברת שהופקה כמהדורת ניסוי, החוברת בערבית, שמכילה שישה פרקים ושקודמי התייחסו אליה.

אני רוצה לציין בפני כל הוועדה שחלק נכבד מהמורים היו אתי בקשר לאורך כל הדרך, שחלק ניכר מהם היו מעורבים גם בתהליך ההערות לגבי הפרקים האלה ולגבי המושגים והתכנים. וכמובן, אני אף פעם לא עוסקת לבד בתחום הזה, אלא שאנחנו עובדים ורוצים לשתף את המורים, וחלקם נמצאים באולם הזה.

חשוב לציין שזו יוזמה מבורכת במיוחד לחיזוק נושא האזרחות, ויש לכך סוגיות אחרות שהן מעבר לרמת התכנים. אבל אם אני רוצה לציין את התכנים ברמת המושגים, אכן ששת הפרקים האלה נשלחו, לא למתרגם אחד, הם נשלחו למתרגם מומחה, קיבלנו חוות דעת לא רק ממורים אלא גם מאנשי אקדמיה שעובדים אתו, והיה ליווי מקצועי לאורך כל הדרך לגבי מומחיותו של המתרגם.

הושמטו כמה משפטים מהתכנים, והם הושמטו בחשיבה משותפת של צוות שכלל גם מורים לאזרחות כי הם אינם מתאימים מבחינת הרמה התרבותית לתלמיד הערבי. למשל, הספר בעברית מתחיל באמירה של משוררים, של פסוקים מהדת – השמטנו את הפסוקים אלה והשמטנו כל משפט שאינו רלוונטי לתלמיד הערבי ושיכול לשבש את כל ההיבט הלשוני.

שמתם במקומו משפטים - - -

בחשיבה משותפת, איפה שמצאנו לנכון להוסיף במקום, הוספנו, לצד שירים בעברית התאמנו גם שירים בערבית, ושיתפתי חלק ניכר מהמורים בתהליך הזה. לא עסקתי בו לבד. מורים יכולים להעיד, וגם מדריכים היו שותפים לאורך כל הדרך.

קיבלנו את ההערות, התייחסנו לכל הערה באופן ספציפי, והמהדורה הזאת היא מהדורה ניסויית, כלומר, יחולו בה שינויים לאורך כל הדרך.

גם הבגרות ניסויית?

הספר החדש יהיה מוכן באופן סופי בשנת הלימודים הבאה עלינו לשלום. אנחנו מסיימים את שאר הפרקים לכתיבה. וכמובן, זה יישלח לעריכת לשון בהתייעצות עם יועץ אקדמי שילווה אותנו לאורך כל התהליך. ההיבט הלשוני אכן נשלח.
כמהדורה ניסויית רצינו לזרז את התהליך כי ראינו למול עינינו את התלמיד שצריך להיבחן בבחינת הבגרות. אכן, זה עבר עריכה לשונית חלקית, וכל הפרקים שיושלמו יעברו עריכה לשונית.

חלק ניכר מהפרקים שנמצאים בחוברת, במהדורת הניסוי, כוללים 70% מהחומר שנמצא בספר הישן בערבית. זה לא חומר חדש, אלא חומר מעודכן. הוספנו כאן תרגולים, טקסטים עם שאלות חשיבה, סדר חשיבה בינוני וגבוה. זאת אומרת, ניסינו שהחוברת תהיה אינטראקטיבית, בין המורה לתלמיד.

זה לא מוסיף, זה מבלבל. השיטה החדשנית כאילו – בסדר גמור, אנחנו רוצים לפתח חשיבה - - -

זו לא שיטה חדשנית.

בסדר, כאילו חדשנית לעומת החוברת הקודמת. אנחנו בעד זה, אבל יעידו כאן אנשי פדגוגיה – גברת זיאד וגברת חמאתי הן מומחיות בנושא לימודים פדגוגיים דווקא במקצוע הזה – שמה שעשיתם, מה שאתם מגישים, זה בלתי אכיל לבני-אדם.

אני אשלים משפט ואחרי זה יעירו כל המדריכים שאתם עבדתי.

גם אני אשת פדגוגיה וגם לימדתי אזרחות, מדע המדינה - -

אינשאללה תהיי מפקחת.

בקרוב תהיי מפקחת.

חברים.

- - אז יש לי גם את החלק הפדגוגי-דידקטי. בתהליך ההטמעה שהשתתפתי בו לאחרונה עם חלק מהמדריכים המקצועיים הצגנו את החומרים שהציגה עמיתתי אלירז, מה שהיה קודם למה שמעודכן, בפני המורים. תהליך ההטמעה הוא אחד הדברים שיקל על המורים, אבל מבחינה אחרת ניקח את כל הדברים ואת כל התכנים האלה לכתיבת הפרקים שאנחנו עדיין כותבים ולשינויים שיחולו בהמשך.

תודה. יש פה מישהו מהמדריכים?

יש פה מישהי שהיתה מדריכה שש שנים. מדריכים לא יכולים לדבר. המדריכה לשעבר כן.

לא, אני שואל על מדריכים של היום. אין פה?

אין.

את יכולה לאשר שיש טעויות בתרגום שהן מעבר לרמה הסבירה?

לא. אני מודה ומתוודה שיש כאן, לא טעויות, אלא יש תרגום שהוא מילולי, מקצועי, במאה אחוז, ולפעמים יש גם תרגום שהוא פחות - - -

של רוח הדברים.

אבל התוצאה היא אחת, שהתלמידים ישלמו על זה.

רוב התרגום מתאים לרוח הדברים, אבל כן היה צריך להעמיק בעריכה הלשונית ולהעמיק בניסוחים של כמה משפטים. ישבתי לא עם מורה אחד ולא עם שניים, מפברואר ועד עכשיו אני נפגשת עם צוותי מורים.

אני מאוד מתרשם מהעברית שלך, ולא שמעתי את הערבית שלך. אם את קוראת את זה בערבית, זה נשמע לך סביר? יש כאן משפטים שמתורגמים לערבית שנשמעים לך סבירים?

תרשה לי להפתיע אותך, המשפטים בספר הזה הם בניסוח מוטעה וקשה יותר מהפרקים בחוברת הזאת.

אבל התוכן מטעה.

אלה טעויות ידועות מזמן.

בסדר, כולם התרגלו לטעויות.

אני ישבתי עם מורים מ-2001.

אני רוצה לשמוע את יושב-ראש ועד ההורים, עורך-דין פואד סולטאני.

לא אוסיף על מה שאנשי המקצוע הביאו כאן, ואנחנו מאמינים למה שנאמר.
באנו לעמוד מקרוב על - - - ולהביע כמובן את דאגתנו שמאכילים את הילדים שלנו כל פעם באלפי טעויות. השתתפתי פעם בדיון בוועדת החינוך כאשר עמותת התרבות הערבית הביאה מחקר לפיו נמצאות אלפי טעויות בספרי הלימוד בערבית, ואני לא יודע אם זה תוקן, גם מבחינת טעויות כתיבה וגם מבחינת המהות והתכנים, כפי ששמענו.

תודה. יש פה מדריכה לשעבר? בבקשה.

קוראים לי חמאתי ניבאל, אני מורה לאזרחות בתיכון "הגליל" בנצרת. אני מורה 22 שנים, ואני גם מרכזת את מקצוע האזרחות. הייתי מדריכה שש שנים ויצאתי לצינון השנה.

אני מעריכה מאוד את כל הצוות של האזרחות. נכון שיש לנו מדריכים ברמה מקצועית מצוינת, ואני גם מעריכה את ברלנטי ואת אלירז על כל המאמץ שלהן. אבל למרות כל ההערכה שלי, כואב לי מאוד מה שקורה בשטח. אני מורה ויש לי תלמידים, ובבית-הספר שלנו 1,200 תלמידים. אני גם משתתפת בהשתלמויות עם מורים ועובדת עם מורים, ועבדנו על החומר הזה. את 56 העמודים עם הטעויות אספנו מכל מרכזי פסג"ה בכל הארץ, מדרום עד צפון, ואספנו את הטעויות כי כואב לנו מה שקורה. אנחנו רוצים אזרחות עם חשיבה. אני לא אדבר עכשיו על טעויות, אתם תראו אותן ותלמדו אותן. יעבדו על זה כפי שמבטיחים, ואני מאמינה למה שהם אמרו. הם יודעים על הטעויות – נפגשנו עם גברת אלירז בטמרה, היה דיון סוער עם 50 מורים, והיא הבטיחה לנו שהיא תטפל בזה.

80 מורים.

אנחנו מאמינים בה ובמשרד החינוך, אבל יש דברים שמשרד החינוך אולי לא מרגיש, שיש פה עתיד של תלמיד שהולך לבגרות ביולי. אם אתם זוכרים, מר אדר כהן הודח בגלל טעויות בספר, נכון? הודח מפמ"ר.

בספר שהיה.

בספר שהיה. הגירה לא הגירה, כמה מילים, תפסו אותו, בסדר, יש טעויות - - -

לא רק זה, לא רק זה.

רבותי, תנו לה לדבר. היא מציגה את עצמה יפה מאוד.

אני שמעתי את כולם ורוצה לדבר.

(אומר דברים בשפה הערבית).

אני בעד האמת ואני מדברת בשפה של התלמיד כי הנושא כואב לי. עשיתי תואר שני גם באזרחות ועשיתי את המחקר שלי על לימודי האזרחות וההיסטוריה – איך הם משפיעים על זהות התלמיד הערבי, ואני ממשיכה עם זה לדוקטורט שלי כי זה הנושא שאני מגינה עליו.

מפריע לי שתלמיד צריך לקרוא ספר שלא עבר את כל התהליך, שיש בו טעויות, ואפילו קצת טעויות זה לא הוגן. ומורה כמוני, עם כל הידע ועם כל התארים שלי, לא מצליחה להיכנס לכיתה ולהעביר את החומר. תודה למר עבדאללה שנתן לנו, ברוח טובה, 15 שעות. הוא רוצה לעזור לתלמידים ודואג למגזר הערבי, אבל זה לא יספיק לנו.

אני רוצה, ברשותך, להבין. יש את הספר הישן, יש את הספר החדש - - -

לא, לא ספר חדש, ספר עם עדכונים - - -

נספחים חדשים. מהדורה ניסיונית מורחבת.

אני אסביר לך, אדוני. החומר הזה נמצא כל הזמן באינטרנט, יש לנו אתר אזרחות יפה מאוד ויש לנו חומרים. המורים לאזרחות הם ברמה אינטליגנטית טובה מאוד, ואני מעידה, הם עוברים השתלמויות. אבל בהשתלמויות שלנו לא הספקנו להיכנס לעומק - - -

הצלחתי להבין שההבדל בין הספר הישן לחוברת החדשה הוא לא מהותי.

הוא הבדל מהותי, אדוני.

ואם הוא מהותי אז יש שני פרקים שכל אחד מהם - - -

לא, לא, זה מהותי ועיקרי. אלה הרבה נושאים עיקריים.

תן לי לסיים, בבקשה.
אני מאמינה שמבחן הבגרות כבר מוכן, ויש בסוף הספר כמה שאלות, ואני מאמינה ותכתוב את המלים שלי, שהשאלות לבגרות יהיו אותן שאלות כמו פה, שהתלמיד יצליח לענות ויגידו שלא היתה בעיה כי החומר נמסר. בנינו עם אדר כהן והייתי חלק מהצוות, והגענו לרמת חשיבה הכי גבוהה של טיעונים – שאלה מספר 19 היא שאלה של טענה, ואנחנו עובדים על ניתוח טיעונים. מקצוע האזרחות הצליח להגיע לרמה גבוהה מאוד של כל רמות החשיבה, ואפילו לחשיבה של טיעונים.
יש לנו את מטלת הביצוע, ועד עכשיו אני עם התלמידים שלי – טיעונים, איך בונים ואיך מציגים מאוד יפה. אני רוצה לתת לתלמידים שלי שיביעו, שידונו, כי זה מקצוע האזרחות. אבל איך יהיה לי זמן אחר-כך? לזרוק להם את החומר הזה? כשהתקשרו אלי מפסג"ה ואמרו, יש לך חומר חדש, הייתי אצל הבן שלי בחו"ל בחופשה של פסחא.

מה המצב, נכון להיום, עם התלמידים שלך?

התלמידים לא למדו את הספר הזה. יש להם עכשיו בגרות בכימיה, היום יש להם בגרות באנגלית. אני לא יכולה לתת להם את החומר כפי שראוי לחומר החשוב הזה. אני לא קוסם, אני מורה.

ולספר הישן הם מוכנים?

כן, הם מוכנים. עבדנו עם כל הבגרויות ועם כל המיומנויות החשיבה. אני לא יכולה לעבוד כפי שראוי לתלמידי תיכון במדינת ישראל שהיא מדינה שנושא האזרחות חשוב לה מאוד. חשוב לי שיבינו, שינתחו, שיגיעו לתשובה שלהם במקצועיות. ככה אני צוחקת על התלמידים שלי. אני לא רוצה שתלמיד רק יקיא את החומר בבגרות, זו לא המטרה של משרד החינוך. הוא צריך להבין, להטמיע, לנתח, לחשוב על זה ולהביא את החומר.

אפילו אני כמדריכה וכמורה, ואני נותנת עכשיו השתלמויות בפסג"ה, לא מבינה את החומר טוב מאוד. אני לא עבדתי על זה ואני לא מוכנה, אני איכשל.

הערה אחרונה אדוני, מקצוע האזרחות הוא מקצוע חובה, ואם התלמיד שלנו ישיג ציון 50 וייכשל בשאלה אחת מתוך השאלות החדשות האלה, הוא לא יהיה זכאי לבגרות. קחו את זה בחשבון. זה נושא חשוב מאוד, זה עתיד התלמיד שרוצה ללמוד באוניברסיטה. אני לא רוצה לעשות הקלות בבגרות ולא כלום, אני רוצה להעריך את השאלה כראוי. אני גם מעריכה בגרויות ואחראית על הערכות לבגרות, אני לא יכולה להרשות לעצמי להעריך שאלת בגרות, ולהעביר תלמיד שלא עבר ולא ענה כראוי.

בסדר, הצגת את זה מצוין.
איה בן-עמוס, בבקשה.

רציתי להתייחס ממש בקצרה, אם אפשר.
שמי איה בן-עמוס מ"קרן אברהם", רציתי רק לומר שחשוב שהוועדה תתייחס אולי בדברי הסיכום, מעבר לשאלה הקונקרטית על מה ייבחנו התלמידים ב-4 ביולי בבחינה הנוכחית, גם לעניין העקרוני של תרגום ספרי לימוד, כי תרגום חומרי הלימוד לערבית למערכת החינוך שלומדת בערבית הוא לא עניין של מותרות או של בחירה. הוא צריך להיות חובה יסודית וחלק מתהליך ברור של אישור הספר.
ומקצוע האזרחות, באופן ספציפי, הוא עוד יותר חשוב מהבחינה הזאת, כי הוא אחד המקצועות הבודדים שנלמדים באותה צורה במערכת החינוך העברית והערבית, והמטרה שלו, בין היתר, צריכה לקדם חינוך לחיים משותפים והכרה של הקבוצות אחת את השנייה, והבנה עמוקה של סוגיות רוב ומיעוט. עצם העובדה שיש פער כזה בתרגום של ספר לימוד באזרחות הוא בפני עצמו שיעור לא חיובי במיוחד באזרחות ובדמוקרטיה לתלמידים.

גם בספר אזרחות אחיד בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי.

נכון, יש הרבה קשיים וברור שמקצוע האזרחות הוא המקום שבו אנחנו מנסים לייצר את המקום המכליל והאזרחי שמחבר את כל הקבוצות באוכלוסיה. אז חשוב להתייחס גם לנושא העקרוני, מעבר לנקודה הקונקרטית.

תודה. ועד הורים ארצי, בתמציתיות ובבקשה לא לחזור על דברים שנאמרו כי נדמה לי שרוח הדברים מובנת למי שיש לו 12 שנות לימוד, כמוני.

שלום לך, אני חאג' עלאא מוועד ארצי הורים במגזר הערבי. קודם כל, אפנה את הדברים שלי לנציגי משרד החינוך.

אנו מעריכים את העבודה שנעשית ואת כל המאמצים שנעשו כדי להעביר את החומר בזמן הנכון. התוכנית החדשה עם התרגומים ועם כל הטעויות, אם זה בתוכן ואם זה מבחינה טכנית, הגיעה כולה אחרי חודש מרץ ונשארו רק חודשיים לבחינה ב-4 ביולי. אנו מבקשים מוועדת החינוך והתרבות לבטל או לדחות את החומר החדש מבחינת הבגרות למועד החדש, עד שכל התכנים יסודרו מבחינת כל הטעויות, כי התלמידים והילדים שלנו הם לא מבחן ניסוי.
דבר שני, אנו מוכנים לכל מעורבות של אנשי מקצוע, וכל המדריכים ומורי מקצוע האזרחות רואים חומרה רבה בהעברת החומר החדש בשנה הזאת, התשע"ג.

תודה רבה. סלחו לי שאני לא מבטא נכון את השם.

תן לי לעזור לך.

תעזור לי, שלא אעליב מישהו.

חאולה קנאנבה. את זה אתה בחיים לא יכול להגיד.

אני מורה לאזרחות, גם לחמש יחידות לימוד. לא אוסיף על הבקשה לדחות את זה כנושא לימוד.

התלמידים שלך מוכנים על החומר בספר הישן?

כן, לחומר בספר הישן.

כמורה, המטרה שלי מבחינה חינוכית היא לא להזריק לתלמיד חומר, ואני רואה כאן הזרקה של חומר. היום בשאלות הבגרות יש שאלת עמדה. שאלת עמדה היא כשמוצגת לתלמיד פיסקה מסוימת והוא צריך להביע את העמדה שלו, בעד או נגד. איך אני אלמד את התלמיד להביע עמדה במקום שיש בו רק עמדה אחת? זהו אחד הדברים החשובים בשאלות הבגרות.

מניסיוני בהוראת חמש יחידות לימוד בגרות באזרחות, ביחידה הרביעית והחמישית, בנושא הערבים אזרחי ישראל ובנושא מדיניות חברתית-כלכלית, בשני הספרים מוצגות שתי עמדות. בנושא מדיניות חברתית-כלכלית מוצגת העמדה הליברלית מול העמדה הסוציולוגית, ואז התלמיד רואה את שתיהן, מבין את שני הביטויים ומגיע דרך חשיבה לעמדה שמתאימה לו. זה תפקידי היום כמורה בכיתה, כי היום בלחיצת כפתור אחד במחשב התלמיד מוצא את כל החומר שהוא רוצה, וצריך לעבוד על תוכנית לימוד שתתאים למטרת ההוראה ולמטרת החינוך.

רק שאלה: בבגרות במועד חורף הילדים נבחנו באותו חומר?

בספר הישן.

בספר הישן, ולא בספר החדש?

כן.

תודה.
צוות משרד החינוך – בעקבות מה שאנחנו שומעים, וגם כי בסך הכול אתם מקבלים תשבחות מכולם ואני מתרשם שעשיתם פה עבודה מהירה, זריזה וקשה, ושאתם קשובים – למה לא לומר, חבר'ה, זה המצב, הבחינה היא על הספר הישן? יכול להיות שאין לכם סמכות לענות לי, אבל בכל זאת, מה נורא בזה? אם הסברתם לי שאין שינויים גדולים בסך-הכול, אז אני מניח שטיב השאלות הצפויות במבחן, בחלקו הגדול, הוא על הספר הישן.

אל"ף, מכל הדברים ששמענו כאן, צוות המורים של המגזר כן יכול להתמודד עם שישה פרקים, כפי שתיארנו את תהליך ההכנסה שלהם. מה גם שבמיוחד בשניים מתוכם בעיקר נמצאים שינויים שדורשים היערכות אחרת מבחינה פדגוגית - - -

- - -

סליחה, סליחה, הדברים הובנו, אני מבין - - -

חשוב לי מאוד לומר – כשניסחתי את השאלה למי שביקשנו ממנו לקרוא את העברית והערבית, שאלתי אם תהיה הזדמנות שווה לשני התלמידים להצליח בבחינה – אני גם הורה, אני מדברת אליכם גם כהורים – וההזדמנות הזו, בשלב הקריטי של תלמיד בסוף כיתה י"ב והכרטיס שהוא לוקח אתו לחיים, חשובה מאוד בעינינו. ביקשנו גם מוועדת הבחינה לבדוק שהבחינה מנוסחת בערבית בהתאם למושגים ולדרך שבה כתוב הספר.

אז אחד אמר לך שזה נותן הזדמנות שווה, אבל אומרים לך פה שהתמונה היא לא כזאת. אלה אנשים שבאים מהשטח.

הוועדה שמעה אותי ושמעה אותם, והוועדה יכולה להעריך את מה ששמעה.

חברים, אפילו עניין לוח הזמנים – התלמיד דובר העברית קיבל את החוברת בינואר, לצורך העניין - - -

בדצמבר.

אני אומר ינואר, נניח. ואילו פה החומר בסוף הגיע בערב פסח, קו נטוי, פסחא. אפילו העובדה הזו מקשה על המורים ועל התלמידים, ללא קשר כרגע לטעויות ולתכנים.

ולכן נעשתה כל ההיערכות לא למכור את החוברות כפי שנמכרו בסקטור היהודי, אלא לחלק אותן, להוסיף שעות בנוסף לשעות התגבור הרגילות לבגרויות, ולהפיץ את המערכים. המערכת נערכה ללמידה בצורה הזאת. הסקטור היהודי, דרך אגב, לימד לפי הפרקים האלה. אתה לא יכול להגיד פתאום לתלמיד שלמד כל השנה בצורה מסוימת, עכשיו אני הופך לו את הכול בחזרה.

שאלתי את שתי המורות הבכירות והן אומרות שהילדים התכוננו על-פי הספר הישן.

אין כוונה לתת בחינה קלה, אבל כמו שאלת העמדה שאתן מתארות, כאשר מכניסים חומר חדש או דרך מענה חדשה, תמיד עושים את זה בהדרגה. וגם כאן, ההתחשבות בבחינה תהיה לא בשביל להקל, אלא כי לכולם זה חומר חדש השנה, ולכן נאפשר בחינה שכולם יוכלו להתמודד אתה, מתוך התחשבות בכך שזה חומר חדש.

תודה.
אני שואל שאלה ברורה וממוקדת מאוד: מה הקושי לומר שבמגזר הערבי הבחינה תתבסס על הספר הישן?

קודם כל, השאלון כבר כתוב, הוא נמצא במדפיס הממשלתי והוא כבר ערוך. דבר שני, אני מאוד מכבד את המורים ואת העמדות שלהם, ומחר יש לי מפגש עם מנהלים במגזר הערבי על-מנת לשאול אותם בנושא הבגרות. לא ראיתי שהמנהלים במגזר הערבי לקחו את זה בצורה קשה כמו המורים במגזר הערבי. שאלתי את המנהלים ויש לי מפגש מחר עם כלל המנהלים - - -

- - -

תסלחו לי, אפילו בכיתת הלימוד אתם דורשים מהתלמידים סבלנות, וגם כשמשהו מרגיז. אנחנו לא מקיימים את הדיון מחדש.

- - -

לאור העובדות והנתונים שהצגנו פה על כך שמדובר רק בשני פרקים קטנים וחדשים - - -

זה שישה פרקים.

שישה פרקים מעודכנים ושניים חדשים. אני לא רואה מקום שהתלמידים במגזר הערבי ייבחנו בשאלון שהוא שונה מהשאלון שנבחנים בו תלמידי מערכת החינוך.

סיימנו את הדיון. לחברי הכנסת עוד זכות למשפט אחד או שניים, ואנחנו מסכמים.

אהבתי את הדיון, לא כל-כך את הצד הקונקרטי, ודווקא התרשמתי במיוחד ממה ששמעתי - - -

שמעתי אותך פעמיים היום אוהב את הדיון. גם בוועדה לענייני ביקורת המדינה אהבת את הדיון וגם כאן אתה אוהב את הדיון.

אוהב דיונים, בסדר, למה לא?

ועכשיו תשמע אותי אומר: חאולה קנאנבה.

כל הכבוד.

יופי, עברת.

התפלאתי למה חשבת שקשה בעניין הזה.

אוחיון יכול, מצנע לא.

הדיון שהעליתם הוא ראוי והוא קיים בכל תחום דעת, לאו דווקא בנושא האזרחות. ולגופו של עניין, הוא צריך להתקיים. בירור השאלות הללו, להכשיר ולתת ולהקנות מיומנויות דיון והעלאת טיעונים – היה מרשים מאוד לשמוע אתכם, ומקומו בכל מקצוע.

נתקלנו כאן בבעיה שהיא בעיקרה טכנית-קונקרטית, והתרשמנו שמערכת החינוך אכן נערכה. בתחום האקדמי זהו הוויכוח – התרגום הוא לא תרגום שווה בכל מקרה. תמיד יש בעיות. אגב, המילה "תרגום" משמעה לפרש.

לא, תרגום זה אחד על אחד.

אין אחד על אחד אף פעם, אבל צריך להיות נאמן.

נאמן למקור.

נאמן לעיקרון. יש בעיה בקטע הזה.

לא נאמן לעיקרון, נאמן למקור.

מערכת החינוך אכן צריכה להיות קשובה לכל הטיעונים והתרשמתי שהיא עשתה כמיטב יכולתה, בוודאי לא במאת האחוזים. רשמתי את כל הנקודות - - -

זו לא בעיה חדשה. יש פער בציונים בין המגזר הערבי והמגזר היהודי.

אם אפשר היה, כפי שניסית להתערב, אדוני היושב-ראש – אבל זה עדיין בתחום סמכותה של המערכת, ואוי ואבוי לנו אם כל מקצוע יבוא אלינו לוועדת החינוך.

תודה רבה. מישהו מחברי הכנסת רוצה להוסיף עוד משהו?

אני מבקש שהוועדה תפנה למשרד החינוך בעניין הנספחים והדברים החדשים שיש בהם בעיות בתרגום – כי מתוך כל מה ששמענו, זו מהדורה ניסויית ואי אפשר לעשות מהתלמידים שדה ניסויים ובסוף הם ישלמו, אם בציונים ואם בדברים אחרים – ומסקנת הוועדה תהיה שאנחנו קוראים למשרד החינוך לבחון מחדש את כל עניין הבחינה בדברים החדשים. וצריך דיון מחדש, דיון אחר, על התוכן במקצוע האזרחות משום שאני חושב שזהו החשוב.

קודם כל, אני תומך בגישה לפנות לשר שתהיה בחינה במתכונת הישנה, ועד שדברים יוכנו, גם מבחינת שפה וגם מבחינת תוכן, שיהיו בתחום הסבירות. אני אומר לך, החומר הזה לא סביר, אפילו לשיטתו של משרד החינוך.

הדבר השני, יש כאן עניין עקרוני והוא פגיעה בשוויוניות. השאלה היא אם הבחינה תורגמה מעברית עם השגיאות גם – זו השאלה, אני לא יודע. אם יש תשובה, שייתנו לנו תשובה.

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבחינת הבגרות בחורף היתה טעות כזאת.

יש כאן פרדוקס, אם הבחינה תורגמה מעברית, כלומר, התלמיד הערבי והתלמיד היהודי יישאלו אותן שאלות, וכאשר יש חוסר שוויוניות באפשרות ללמוד את החומר, ברור וה-common sense אומר שהתלמידים הערביים ישיגו ציונים נמוכים יותר. ממילא יש פערים בבגרויות, והבחינה הזאת תגדיל את הפער. בכל מקרה, כשהדבר יגיע לכתיבת הבחינה, התלמיד הערבי לא עומד במצב שוויוני לעומת התלמיד היהודי, וזה יגדיל את הפער באפשרות להגיע לאקדמיה. וזו פגיעה לא סבירה ולא נחוצה.

בתהליך ניסויי מותר להגיע למסקנות בתוך התהליך, ולא רק בסיומו. לכן עצם ההגדרה שזהו תהליך ניסויי, מאפשרת לכם לגלות הבנה והקשבה. אני מצטער מאוד על הטון בו השבתם, גם מר חטיב וגם ממלאת מקום המפמ"ר.

הדבר השני, פרק הזמן שניתן לתלמיד הערבי קצר בארבעה חודשים לעומת התלמיד היהודי, וזה בלתי סביר. זה לא פוגע, זה שובר את עיקרון השוויון. לכן אסכים לסיכום שיגיד יושב-ראש הוועדה, ואני חושב שיש לפנות למזכירות הפדגוגית שתעיין מחדש בכל האחריות, ותמשיך את ההתנהלות מה-4.7 כפי שזה היה, ואז יהיה לנו גם זמן.

אין מחלוקת שיש טעויות, אין מחלוקת שיש פרק זמן קצר יותר, ואין מחלוקת שיש כאן תהליך ניסויי. לכן כל הדברים האלו מובילים למקום אחד – ב-4.7 תהיה המתכונת הישנה, וקחו את הזמן על-מנת לארגן את המתכונת החדשה.

קודם כל, תודה לכל מי שהגיע.
אני רוצה להגיד כמה דברים. האחד, תרגום הוא לא דבר טכני. מניסיוני כראש העיר חיפה, ואתם יודעים שבעיר חיפה כל השלטים כתובים גם בערבית, לא הצלחתי להגיע במשך עשר שנים להסכמה על התרגום. תמיד כשמישהו העיר לי, אמרתי, לכו תתקנו מיד, הבאתי מישהו שתיקן, וזה טכני, פשוט, ואין פה כמעט ויכוחים אידיאולוגיים. כמעט, גם שם יש. אבל תרגום הוא לא דבר טכני. תרגום, בסופו של דבר, צריך להשתמש בכללים הנקוטים בשפה כדי להביע את התוכן, ואני מניח שמדי פעם, מי שמתרגם באופן טכני מאוד, עושה שגיאות. אני מבין שיש הבנה ואני מתרשם מאוד מאנשי משרד החינוך שמופיעים פה בפנינו, שמנסים ומשתדלים, וקשורים עם השטח, ומודים בכך שהתהליך הוא ניסיוני ושיש בו גם טעויות טכניות, ואני מניח שיצטרכו להתייחס גם לנושאים תוכניים.

אני שומע גם את השטח, בעיקר את שתי המורות שהתרשמתי מאוד מדבריהן, ואישית, אני חושב שתחום האזרחות הוא במידה רבה מאוד תמונת מראה לוויכוחים בתוך החברה הישראלית, ויכוחים סוערים ורגישים מאוד, לא רק בין המגזר היהודי לערבי, אלא גם בתוך המגזר היהודי. לא סתם הערתי קודם שאני מניח שספר אזרחות אחיד למגזר הממלכתי, למגזר הממלכתי-דתי, ולמגזר החרדי, זה מלחמת עולם. ולא במקרה, אני מניח, גם יש בשנה-שנתיים האחרונות התעסקות בשאלה איך מלמדים את האזרחות, מה נכון ומה לא נכון ללמד, וכל שר חינוך שמגיע מכניס משהו והאחר מוציא משהו. זו בהחלט מעבדה של הוויכוח בתוך החברה הישראלית, שלא הוכרע עדיין בשאלות הקשות מאוד.
בשורה התחתונה, אני פונה למשרד החינוך והפנייה שלי היא לשר החינוך. נדמה לי שבמציאות הנוכחית נכון יותר יהיה למקד את הבחינה במגזר דוברי הערבית על בסיס הספר הישן. וכשמדברים על שוויון – בלי קשר לתרגום ולטעויות, עצם פרסום הספר בעיתוי מאוחר יותר – אם רוצים שוויון, אז את זה אפשר לתקן על-ידי כך שבבחינה יתחשבו, ישנו, יוסיפו נספח, אינני יודע מה. אפשר לעשות את זה.
נדמה לי שנכון יהיה כלפי התלמידים והמורים, בלי קשר לוויכוח שאנחנו מתווכחים פה, לאפשר להם להיבחן במתכונת הישנה. ואני מקווה מאוד שלקראת השנה הבאה תעשו את מה שאתם אומרים שאתם מתכוונים לעשות כדי לעדכן, לבחון את הספר בשבע עיניים, להעביר אותו מסננות ככל האפשר, ולחנך את הילדים שלנו לאזרחות טובה. תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:15.>