PAGE
22
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
03/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 17 >
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ה בסיון התשע"ג (03 ביוני 2013), שעה 11:00

<חברת נמל אשדוד בע"מ - רכישת ציוד, טובין ושירותים - דוח מבקר המדינה 63א', עמ' 419.>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

שמעון אוחיון

>
צבי רטיקובסקי - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

אליהו בניהו - סגן בכיר למהל אגף, משרד מבקר המדינה

אסף חברוני - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

ורד פיצ'רסקי - רפרנט - אגף הביקורת, משרד ראש הממשלה

יעקב זלצר - המפקח הכללי באגף לביקורת המדינה, משרד ראש הממשלה

יהודה סגיס - מנכ"ל חברת נמל אשדוד

דורית מאור - עוזרת היועץ המשפטי, חברת נמל אשדוד

ירון שוורץ - מ"מ מנהל אגף הנדסה ותפעול מלים ברשות, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

מאיר שמרה - משנה למהל הרשות ומנהל יחידת ההפרטה, רשות החברות הממשלתיות

גדעון גילמן - רפרנט הפרטה ברשות החברות הממשלתיות

יעקב נר - המשמר החברתי

דוד דהאן - פעיל חברתי

תומר רוזנר

חנה פריידין

י.ר, חבר המתרגמים בע"מ
<חברת נמל אשדוד בע"מ - רכישת ציוד, טובין ושירותים - דוח מבקר המדינה 63א', עמ' 419. >

שלום לכולם. אני פותח את הדיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הנושא – חברת נמל אשדוד בע"מ, רכישת ציוד, טובין ושירותים, דו"ח מבקר המדינה 63א' עמ' 419.
כפי שמצוין בדו"ח מבקר המדינה, שכל נושא הרכש היה בעייתי בנמל אשדוד, ללא מכרז וללא נימוקים וכמובן מדובר בסכומים שבהצטברויות הגיעו בסופו של דבר לסכומים גדולים מאוד והיו גם התקשרויות המשך, זאת אומרת, נגמרה תקופה, במקום להוציא מכרז חדש, אז עשו התקשרויות המשך בתהליכים האלה ובסך-הכל יש רכישות, ככה שראיתי, בכ- 59 מיליון ש"ח, שאמנם בנושא בינוי, ציוד, תפעול, תפעול וטובין, אבל מתוכו, התהליכים הם לא עברו כמכרז שוויוני, גם מבחינת לזות עיניים, לזות שפתיים ולפעמים הדברים גם לא נראים טוב, לפעמים זה זוכה יחיד, לפעמים יש נימוקים שזוכה יחיד, אנחנו מכירים מערכות. יש אנשים שיש נושא ייחודי בלבד, לכן יש לכך נימוקים ודברים שלאחר שבודקים את הדברים ובוחנים אותם, שהדבר ייעשה. אבל לא הכל היה כך ויש גם נושא של הסעות, אפשר להביא עשר הצעות מחיר, נושא של הסעדה, שהנושא הזה גם יכלו להביא הצעות מחיר וגם באחרים, והדברים האלה מביאים לדברים שליליים שפתאום יכולים לחשוב שאולי יש פה איזה שהוא קשר כזה או אחר, ולכן המנכ"ל צריך לפקח על הדברים האלה. אנחנו נשמע מייד את עיקרי הדו"ח, דרך נציג מבקר המדינה. כמובן, אם המנכ"ל ירצה להשיב, אנחנו נשמח לשמוע שתיקנתם, שכרגע כבר יש נהלים חדשים ואפילו בשביל לזות שפתיים, אין מכרזים קטנים, כל מכרז זה שלוש הצעות מחיר, כמו שבכל מקום תקין עושים את הדברים האלה. אפילו זה מכרז שלא מגיע, שם כתוב שעד 180,000 שקל, לא חייב מכרז, כמו זוטא בעיריות, יש מכרז זוטא ואז למעשה גם פה, שלוש הצעות בכל מקרה. שלוש הצעות, לוקחים את הטוב ביותר. לא תמיד הזול, אבל הטוב, הבטוח, שאתם גם לא תיפלו במכרז הזה.
בבקשה, מר ורטיקובסקי, המשנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, ככה עיקרי הסעיפים ונשמע את הגופים. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מהמשרד שלנו נמצאים פה חברי הצוות שעשה את הבדיקה, מר בני אליהו ומר אסף חברוני, עסקו בבדיקות של תהליכי הרכש של ציוד, טובין ושירותים בנמל אשדוד. אנחנו העלינו שבנמל מתבצעות רכישות והתקשרויות ללא מכרז, מכריזים לדעתנו יותר מדי מקרים על ספקים יחידים או נקלעים למצבים של רכישות תכופות, כי לא מוציאים מבעוד מועד את המכרזים לתקופת ההתקשרות הבאה. כשניסינו לבחון את ההצדקה לגבי ההכרזה על ספקים יחידים, אנחנו הגענו למסקנה שאין לזה ביסוס ממשי.

שיטה נוספת שמצאנו במל, שיש תהליך של הרחבת התקשרויות או הגדרת התקשרויות כהתקשרויות המשך, שבעצם בדרך הזאת נמנע הנמל מלפרסם מכרזים פומביים וזה תהליך שמנוצל שוב ושוב כדי להאריך התקשרויות במקום לחדש אותן ולתת שוויון הזדמנויות לספקים פוטנציאליים או נותני שירותים פוטנציאליים נוספים.

זה לא נעשה במסגרת המותר בחוק, להתקשרויות המשך?

אז אנחנו טוענים, בעיקרון זה מותר בחוק, אבל אנחנו טוענים שההתקשרויות שנעשו, הם ללא בסיס ממשי והחברה לא נערכת כנדרש על-מנת להוציא מכרזים חדשים ולתת הזדמנות שווה, גם לספקים פוטנציאליים אחרים וכפי שאתה יודע, תומר, כיועץ משפטי של הוועדה, נושא של מכרזים, זה גם יש בזה מרכיב של שמירה על ההיגיינה הציבורית, ולכן לבצע יותר מדי התקשרויות המשך, זה תהליך לא רצוי, ביסודו של דבר.
עכשיו, כפי שציין אדוני היושב-ראש, יש גם מקרים של רכישות שמתחת ל- 180,000 ש"ח, ומה שקורה זה שלא היתה בנמל איזה שהיא רשימת ספקים מסודרת או הסכמי מסגרת ואז במקרה של הרכישות הקטנות, הקניין, במקום לפנות לשניים-שלושה ספקים, מה שהוא עשה זה שהשתמש או הסתפק בהצעות שהוא קיבל בעבר ולא היתה הקפדה שהבקשות להצעות מחיר יישלחו לכל הספקים האפשריים ושהתקבלו במועד שנדרש בחברה או שהרכישה תיעשה בסמוך למועד קבלת ההצעות. גם בחלק מתיקי הרכש לא נמצאו המסמכים המעידים על התהליך ועל ההצדקה של בחירה בחלק מהמקרים בהצעות יקרות יותר.
אני אסתפק בהערות הכלליות האלה, אני רק אסכם ברשותך, אדוני היושב-ראש, בכך שאני אומר שיש צורך בנמל להקפיד יותר ולהפסיק עם תהליך של פרשנויות רחבות מדי להגדרות של התקשרויות עם ספקים יחידים או בתהליכים של פיצול הזמנות או בתהליכים של התקשרות המשך, שיכולה להיווצר לזה מין סממן, יכול להיווצר מין סממן של אי-הקפדה או אפילו עקיפה של חוק חובת המכרזים.
אנחנו מצפים מדירקטוריון החברה, מהנהלת החברה, לתקן את כל הליקויים ולשפר את התהליכים כפי שהצביעה ביקורת המדינה בדו"ח הזה, כי הקפדה על חוק חובת המכרזים, כפי שאמרתי קודם, היא מרכיב לא רק לשמור על עיקרון השוויוניות אלא גם על התחרותיות וגם על ההיגיינה הציבורית שנדרשת בתהליכים כאלו.

יש לי רק שאלה למר ורטיקובסקי להבהרת המצב. האם יש גורם חיצוני שאמור לבקר בעניין הזה? זאת אומרת, רשות החברות הממשלתיות, החשב הכללי?

בעיקרון, רשות החברות הממשלתיות אמורה לפקח על החברה, אבל לחברה יש ועדת מכרזים משלה ו-ועדות התקשרויות והתהליכים הם ביסודם פנימיים והם כפופים לפיקוח ולהתוויית המדיניות על-ידי הדירקטוריון.

יש משהו פלילי או חשד למשהו פלילי?

חס וחלילה. למה אתה?

במקרה הזה, בביקורת הזאת לא מצאנו דבר כזה ולכן גם לא הפנינו את זה ליועץ המשפטי לממשלה.

משרד התחבורה, מי נמצא פה?

רק שנייה אחת, אני רוצה לומר, אני מקווה שבכל-זאת מצאתם איזה שהם מכרזים. הרושם הוא כאילו אין יציאה למכרזים, יש רק הרחבת התקשרויות.

אני אגיב לזה.

אתה תגיב לזה. כלומר, אם יש, מה הפרופורציה כמה מכרזים יצאו? הרושם היה שכאילו לא יצאו, מאז שיצא פעם, וזהו, ומעכשיו והלאה, יש הרחבת התקשרויות.

כב' המנכ"ל, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אל"ף, אנחנו תמיד מברכים על הביקורת, אבל אני רוצה להדגיש פה מספר דברים מאוד חשובים. בשביל הרקע להבנה. חברת נמל אשדוד הוקמה רק בשנת 2005. למעשה, הוקמה עם חוק הרפורמה בנמלים, 17 לפברואר 2005, כשביום הזה של הקמת החברה, יום הקמת החברה למעשה, התפרקה רשות הנמלים ולמעשה כל התשתיות הלוגיסטיות והרכש, שאחד מהמרכיבים שהיו שם, למעשה נעלמו ביום אחד והחברה צריכה לתפקד מהיום למחרת. לחברה עוד לא היה ניסיון בשנים האלה, אפילו איך עושים מכרז.

ב- 2005?

כן.

אנחנו ב- 2013 עכשיו.

הביקורת גם נעשתה, אני אזכיר לך, לפני שנתיים.

כן, בסדר.

אני מדבר על התהליך, רק שנייה, תנו לי, אני מסביר לכם על התהליך.

הביקורת מעודכנת לפני פחות משנה.

בסדר, אני מסביר. רק אני, חבר'ה, אני עוד לא אמרתי כלום.

לא, אתה מדבר כאילו זה שם, לפני הרבה שנים אחורה.

רגע, רגע. רגע אחד. אנחנו למעשה היינו צריכים לעשות במשך השנים האחרונות, בכל השנים האחרונות, הרבה מאוד חידושי ציוד. אנחנו מתעסקים היום ושאלת אותי את השאלה, בשנה, 150, כ- 150 מכרזים, אנחנו מוציאים בשנה ומוציאים מכרזים, זה לא שלא מוציאים מכרזים, זה לא שלא עושים מכרזים. אני גם שלחתי לכם, דרך אגב, דו"ח מה בוצע מאז הביקורת, שלחתי אליך דו"ח ותכף נדבר עליו ולמעשה, בנוסף לזה יש עוד כ- 100 תהליכי התקשרות בו-זמנית, כל הזמן. כשכל המערכת הזאת, בסוף מנהלים אותה חמישה אנשים שעושים את ההתקשרויות והתהליכים מאוד מאוד מורכבים וארוכים. התהליכים מורכבים כי כמו שאתם מכירים, הרבה פעמים בתהליכי מכרז, יש פתאום התנגדויות ויש צווי מניעה ואז אתה בדרך-כלל מתחיל לתת גם הארכות, כי אין לך ברירה, אתה לא יכול להישאר בלי שירות. שירות או ציוד.
צריך לציין דבר מאוד חשוב. היה לנו אולי ויכוח עם מבקר המדינה, וזה מה שיש פה בדו"ח, על איך אנחנו מבינים את ההגדרות של ספק יחיד או לא. על-פי החוק, והוא אמר את זה גם, אין פה בעיה של החוק, יש פה בעיה שהיא מעבר לחוק, כי אנחנו גם דאגנו תמיד בנהלים שלנו להחמיר עם החוק, זאת אומרת, למשל, בנוהל זכויות או הרשאות חתימה, אנחנו מחמירים עם החוק, ועושים מדרגות מתחת, לא נצמדים בדיוק לחוק ולכן אנחנו לא עוברים, לא עוברים את המדרגות על-פי החוק. התהליך, וצריך להבין שנמל לפעמים גם, היו לנו מקרים שהוא נתקע, מנופים נתקעים בלילה ואונייה לא יכולה לחכות. ואתה צריך להביא בלילה שירות מיוחד שיספק את השירות לאונייה. אם יש תקלה כזאת או אחרת, וזה בעיה מאוד מורכבת.

זה דברים של שוטף.

אנחנו מדברים פה על השוטף.

שנייה, שנייה. אתה לא יכול להגיד לי עכשיו בלילה הייתי חייב בלי מכרז לפתור אותו. יש התקשרות של החזקה.

אני אענה על זה. אני אענה על זה.

אל תביא את זה כדוגמה שאתה באמצע הלילה חייב להביא, בשביל זה אתה לא יכול להוציא מכרז באמצע הלילה, כך אתה רוצה להגיד, אל תגיד שנייה, שנייה. אנחנו פה אנשים אינטליגנטים, מבינים את העניינים, ניהלנו מערכות, באים ממערכות מסוימות, היינו גם בוועדות אחרות. לכן, מדובר פה לא בלילה שנתקעת. על זה אתה צריך למצוא פיתרון מבעוד מועד, שיש לך ניהול שוטף, החזקה שוטפת, ואם קורית תקלה אתה אפילו לא צריך לשאול אף אחד, אפילו לא צריך להעיר את המנכ"ל. התורן במקום יכול להזעיק את העזרה, בוודאי לא לתקוע את העבודה כי צריך לפרוק את הדברים ויש אנשים, אנשי עסקים, יש סחורה שצריכה להגיע ויש לוח זמנים. אל תביא אותנו לשם.

זה אכן מה שנעשה. אם היית קורא או תקרא את התשובות של מה אנחנו עשינו עד היום, מאז דו"ח המבקר, לפי ההערות שלו, קודם כל כמעט כל ההערות כבר תוקנו.

זה מה שאני צריך לשמוע, כן.

תוקנו. אנחנו עשינו היום, קודם כל עשינו ועדה בראשותי, לשנות ולתקן את תהליכי הרכש עצמו ועשינו תהליך מאוד מאוד מורכב, כולל למשל הוויכוח המרכזי שהיה פה מי ההגדרה, מתי אתה יכול להגדיר ספק יחיד או לא, ונדרשו מאיתנו למשל יותר מאשר חוות-דעת מקצועית, שאנחנו הבנו שצריך להביא. עשינו גם חוות-דעת משפטית, ויותר מזה, אם אנחנו לא מוצאים היום או לא בטוחים בעצמו שזה הספק היחיד, אנחנו מפרסמים מה שנקרא RFI פומבי, על-מנת שאם יש מישהו שהוא חושב שהוא יכול לספק את המוצר או את השירות, יוכל לספק אותו. לכן הנושא הזה כבר תוקן. ואני חייב לציין ואתם יכולים לראות את זה בתגובה שלנו, שהיא ממש, עשיתי אותה בצורה טבלאית, מה בוצע ומה לא. בנוסף, אנחנו כרגע נמצאים בהליך של בכלל מכרזים ממוכנים. גם כן, על-פי הערת המבקר, שביקש מאיתנו להיכנס לעולם הזה, נכנסנו ועשינו כבר פיילוט אחד על-מנת לבדוק איך באמת להגדיר את המערכת. עשינו כבר פיילוט אחד של מכרז ממוכן שבאמת הוכיח לנו שהוא הוכיח את עצמו, כאשר אנחנו עד סוף רבעון ראשון 2014, ניישם גם את כל המערכת. כרגע היא נמצאת בבנייה והגדרות, כך שעד סוף 2000, רבעון ראשון 2014, אנחנו גם ניישם אותה בתוך המערך התפעולי שלנו.
בנוסף לכך, אנחנו מכניסים בשוטף, אתם יכולים לראות את זה גם בדו"ח שלנו, הרבה מאוד מכרזים להסכמי מסגרת. כמו שציינו בביקורת המדינה, אנחנו עושים הסכמי מסגרת על-מנת שנוכל לא להגיע לנקודות האלה שחסר לנו פתאום חלק או פתאום מישהו לא יודע לספק שירות ואנחנו עושים את זה היום בהסכמי מסגרת מאוד רחבים שלמעשה מצמצמים את התקלות האפשריות בנושאים האלה.

היום גם יש לנו ביקורת שאנחנו מדווחים, גם לדירקטוריון, על כל, פעם ברבעון על מי הוגדר ספק יחיד. יש ביקורת על הנושא הזה, אתה שאלת, אנחנו, יש ביקורת גם על ההנהלה וגם על התפעול של ההנהלה בתחום הזה, מה אנחנו מבצעים, מבחינת ספק יחיד ונותנים הסברים. אם היה צורך פה בספק יחיד או לא, על-פי חוות-הדעת שהיו אז נכון, תמיד יש למשל תוכנה, לפעמים אתה, יש לך חברת ERP ואתה, זה מה שיש, אתה לא יכול לעשות ERP אחר באמצע. אז זה דוגמה אחת שיש שם, אין לך ברירה.
את כל המכרזים למעשה אנחנו היום מצמצמים גם בתגבור כוח האדם הקיים, על-מנת, כי נוצרו לנו פערים של זמן, כמו שאמרתי, בגלל כל מיני תקלות מכרזיות שיש וברוך השם לצערי, יש כל הזמן פונים, מכרז כשאתה חושב שאתה תסיים אותו לפעמים בשלושה-ארבעה חודשים, פתאום מישהו שם לך רגל, אחד מהמציעים והוא מעכב את המכרז בכל מיני אמתלות, כאשר אנחנו למעשה גם עם זה צריכים להתמודד, אבל אלה היום כבר מקרים חריגים, אני חייב לציין. גם מה שנבדק פה זה פשוט, זה חריגים, כי בסך-הכל אנחנו עושים 150, כ- 150 מכרזים בשנה וזה לא שלא היו לפני זה מכרזים ולא עשינו מכרזים. הכל נעשה. 150 מכרזים אנחנו עוסקים בהם, כל המכרזים נעשים בליווי ייעוץ משפטי, על-מנת שלא יהיה שום תקלה בנושא הזה. זה בגדול מה שאנחנו יכולים להגיד, ואתם יכולים לראות בדו"ח, אם תראו את הדו"ח ואני מקווה שהוא יגיע לחברי הוועדה. אפשר לראות, אם תראו את זה, אתם תראו שכל הליקויים בוצעו, מבוצעים כבר בשוטף.

דורית, את מלווה את הנושא והנושא שהבנתי בדו"ח, נושא הסעות, הסעדות, גם פה יש בעיה, האם יצאו עכשיו נהלים חדשים בנושא הזה? מכרזים חדשים?

בוודאי, כן.

מתי יצא בפעם האחרונה?

חוזה הסעדה, לפי מיטב זיכרוני, כבר לפני שנתיים נערך מכרז ויש לנו זוכה חדש. אותו כנ"ל לגבי ההסעות.

כמה מועמדים היו שהגישו בקשה?

אני לא זוכרת בדיוק כמה מועמדים היו, אנחנו פרסמנו מכרז פומבי.

אולי גם פה היה יחיד?

לא, זה המכרז שדובר בדו"ח, שהיה מועמד יחיד.

אבל אנחנו ערכנו מכרז פומבי.

זהו, הוא שאל אם היה מכרז וכמה מועמדים, אז רק אחד.

נכון. בנושא של ההסעדה היה תהליך מאוד מאוד ממושך. היתה איזה שהיא הפסקה של ההסכם ואחריה נערכו הליכי ביניים שבהם עשינו הליך תחרותי, כדי לאתר מיידית קבלן שיספק את השירותים. במקביל, גם נערכנו למכרז פומבי. תוך כדי זה, גם שונתה כל השיטה של ההסעדה ונדרשנו לעשות התאמה מקיפה מאוד של מסמכי המכרז.

היו כמה וכמה הארכות של זה. במקום לפרסם מבעוד מועד.

היתה בעיה למציעים, מכיוון שיש לנו, למשל, מספר מסעדות בנמל, זו לא מסעדה אחת ולא, חשבו שהם, יש להם מסעדה אחת, והיה צריך להסביר שזה מספר מסעדות וזה תהליך שונה. אנחנו שינינו את שיטת ההסעדה.

בשביל אחד צריך להפעיל את כולם?

כן.

כן.

ויש שיטה שאנחנו שינינו אותה, על-מנת, מה שהיה קורה, כשעובד, אני נותן את זה כדוגמה, הוא היה מגיע עם מגש ונותנים לו את כל האוכל בתור. מה שהיה קורה, שהאנשים היו עומדים בתור בערך רבע שעה מתוך חצי שעה הפסקה, רק בתור. ואז היו מאריכים את ההפסקות, וכך היינו מאבדים זמן עבודה. על-מנת לייעל את התהליך, שינינו את השיטה, שעשינו מה שנקרא פגודות, ורק את המנה העיקרית נותנים לעובד, וזה קיצר באמת את הזמן. שינוי השיטה היה מחייב לשנות את שיטת המכרז. אז היינו צריכים לשנות את זה, כי אתה לא יכול לבוא ולהגיד לו על הבסיס הקודם, אתה עכשיו עובר לתהליך אחר. זה דוגמה שהיתה שם. אבל בעיקרון, בכל הדברים היום יש, נעשים, גם זה נעשה פומבי.

הסעות גם? גם ביקורת על נושא ההסעות היה?

הנושא של ההסעות, אגב, זה שוב דוגמה למכרז שדרך ההתנהלות שלו היא לא משקפת את הכלל, בגלל שהיו בו כל מיני תחנות שהיוו גורם מעכב כמו למשל עתירה שהוגשה נגדנו והיה צריך להתמודד מולה בבית-המשפט ועיכב את התהליך.

זה תמיד קורה, בכל מכרז.

לשמחתי הרבה, זה לא קורה בכל מכרז.

כמעט בכל מכרז.

יש הרבה מאוד מכרזים שמצליחים.

לא, ואז הם ממשיכים את ההתקשרות הקודמת.

במקרים שאין ברירה וזה שירות שהוא הכרחי, אז משתמשים בסעיף הפטור שקיים בתקנות להבנתי בדיוק בשביל המצבים האלה וברגע שיש את כל האסמכתאות לבצע את ההתקשרות בהתאם לתקנת הפטור, אנחנו משתמשים בה ואני יכולה להבין שיש מי שחולק על זה ומפרש את התקנה באופן שונה ואנחנו מפיקים את הלקחים מהביקורת של מבקר המדינה ומשתדלים לעשות את החושבים בצורה אולי אחרת, אבל מה שחשוב לציין שכל אחת מההתקשרויות האלה, בוצעה בהתאם לחוק, בהתאם לתקנות, בהתאם לחוות-הדעת שעמדו בפני הוועדה.

לאט לאט. ביקורת המדינה הרי מכירה תהליכים דחופים.

אם אני יכולה רק לסיים את המשפט. הופעל שיקול דעת של הוועדה באופן סביר וזה בסדר גמור שיש מחלוקת ואנחנו שומעים את הדברים ומנסים להתייעל.

ביקורת המדינה יודעת שיש מקרים דחופים וביקורת המדינה יודעת שיש פטורים ומה מותר ומה אסור, מבחינת החוק. ההערה היא שזאת תופעה שחוזרת ונשנית, של שימוש בפטורים או שימוש בספקים יחידים ואי-הוצאת מכרזים מבעוד מועד, וחוסר היערכות מבעוד מועד למכרזים.

הנושא הזה תוקן.

לא קיבלנו תשובה על ההסעות. המכרז היה צריך להיות ב- 2009, מה קרה מאז?

זה היה מכרז חדש.

מתי?

ויש זוכה. אני יכולה, אם תתנו לי כמה רגעים, אני אוכל למצוא את הנתונים.

בינתיים אנחנו נשמע את משרד התחבורה. ירון. איפה אתה בתמונה? אין לך תמונה?

יש לי תמונה תמיד, אבל אני לא - - -

הרפורמה מתקדמת?

לדעתי – כן.

לדעתך, כן? המדינה שילמה המון כסף בשביל קידום הרפורמה. מה עושה השר שם, אתה נציגו עכשיו.

אבל אני לא חושב שזה קשור.

לא, סתם, לעדכן את הוועדה, שנדע. בדיון הבא, אם הוא בא להגיד למבקר לבדוק את הסוגיה הזו או שלא צריך.

הוא בדק.

כן, אני יודע, יבדוק עוד פעם. איפה מתקדם? איפה זה עומד? ברמה העקרונית, מה שאתה יודע. אם אתה לא יודע, גם טוב.

לא, אני יודע הרבה דברים, אבל אני לא יכול כרגע להתמקד.

אתה יכול, אתה יכול. אם ועדה שואלת, אתה יכול להגיד, איפה זה עומד.

הנושא של הרפורמה?

כן. לעדכן את חברי הוועדה.

קודם כל, יש פעילות, כדי להגביר תחרות בין הנמלים. אנחנו כולם יודעים שבימים, בזמן הקרוב, לא בימים, עומדים לצאת לאיזה מכרז חדש, נמלים חדשים. עוד חזון למועד, כמו שאומרים. יהיה מעניין.

בהצלחה, בהצלחה. רשות החברות הממשלתיות.

איך אתם, ביקרתם מדי פעם? ההתנהלות של, זה גם גוף ממשלתי, מדי פעם אתם צריכים לבדוק, לראות. בפעם האחרונה, מתי ביקרתם שם, לראות התנהלות של המכרזים, דברים.

אנחנו, החברה הזאת הוקמה ב- 2005, חברה ממשלתית. רשות החברות מפקחת על החברה.

שמונה שנים כבר עובדת יפה.

יש דברים שעובדים יפה, יש דברים שמצריכים שיפור.

מתי ביקרתם שם בפעם האחרונה?

אנחנו כל הזמן. הייתי שם לפני שוקי, שלושה שבועות, בדיון בדירקטוריון. הפיקוח שלנו צריך רגע לשים את הדברים.

יש להם גם רפרנט בדירקטוריון של החברה.

יש לנו רפרנט בדירקטוריון. הפיקוח שלנו בעיקרו, קודם כל, אנחנו, בואו נשים איפה אנחנו כן ואיפה אנחנו לא. אנחנו לא יושבים בהנהלת החברה, אנחנו לא יושבים בוועדת המכרזים של החברה.

אתם בדירקטוריון יושבים? שהיא אמורה לאשר, שהיא אמורה לאשר את ההתקשרויות, מכרזים, מדיניות.

היא אמורה לקבל דיווח על הפטורים והדיווחים האלה מגיעים מעת לעת ואם הם לא מגיעים, אנחנו לא יכולים לנחש שהם לא מגיעים. אני רוצה לומר כך – אחד, אני חושב שהדו"ח הזה הוא מאוד חשוב.

רגע, אתם זרוע כביכול המדינה אמרה אתם תפקחו מטעמנו. אז אם אתה רואה משהו שלא מגיע אליך פעם-פעמיים, אתה לא מתווה איזה שהיא, יחד עם הדירקטוריון, איזה שהיא מדיניות, אין לך אמירה שם?

אני לא אמרתי שאני לא רואה. אמרתי שאנחנו נמצאים ---

סליחה, מאיר, כל דו"ח, אין, יש לנו דו"חות קבועים של דיווח רבעוני לדירקטוריון וזה מגיע תמיד, ויש להם רפרנט שמקבל גם את הדו"חות האלה ואני נמצא בדיון. הדיווח, למשל, אם היה פה.

מה מטרת הדיווח?

מטרת הדיווח, הדירקטוריון הוא הגוף המבקר גם של החברה. אסור לשכוח. הדירקטוריון מבקש דיווח רבעוני, מה נעשה במשך הרבעון, בנושא הרכש. מגיע כל הדיווחים, איפה היו פטורים ממכרז.

לפני שמבקר נכנס, מישהו העיר את ההערות האלה? אם המבקר לא היה נכנס.

כן. קודם כל זה היה לפני, עכשיו, מה שכן אמרנו, הליקויים של המבקר, אני אומר שוב, אתם קיבלתם את זה.

לא, אני אומר לפני המבקר.

הדירקטוריון, למשל, הסמיך וביקש שנקים ועדה לאור דו"ח המבקר, שתשנה את תהליכי הרכז ותתקן את התהליכים. זה נעשה לאור הביקורת, זה לא נעשה מעצמו.

אתה מנכ"ל חברה ממשלתית.

כן.

לפעמים מבקר יש לו זמן לבדוק את זה, לבדוק את זה. הוא נקודתית, נכנס כרגע לזה. ייתכן שיש עוד דברים. אני אומר – הגוף שלך זה הדירקטוריון, מול המבקר. שצריך את המדיניות להתוות והוא גם יושב שם. אני שואל בשביל זה, שלא צריך לחכות לדו"ח המבקר. אתם צריכים תוך כדי העבודה להתנהל.

יש דו"ח רבעוני, דו"חות רבעוניים קבועים.

אז אני אומר – מישהו הצביע, לפני שהמבקר הצביע, על הדברים האלה: על ההתנהלות, על התקשרויות המשך, בלי שהיה, אתם הערתם הערות שיש פה ספק יחיד, לא בסדר או כן בסדר? יש נימוקים למה הספק יחיד?

אני אענה לך.

כי המבקר אומר – אין ספק יחיד. זאת אומרת, אין נימוקים לספק יחיד.

אני אענה לך.

שנייה, אבל אני רוצה לשאול אותו קודם.

לא, אבל אני, יש לי את התשובה שאתה שאלת אותי קודם.

כן, בבקשה, גם אפשר.

קודם כל, גם אני כמנכ"ל, העליתי נושאים לביקורת הפנים של החברה, וגם הדירקטוריון העלה לבדוק נושאים שהיו לפני דו"ח המבקר. היו נושאים למשל שבא המבקר עצמו ואמר – זה כבר נבדק בביקורת הפנימית, לכן הוא לא נכנס אליהם והם תוקנו ולכן התהליך הזה מבוקר כבר מתחילתו, גם על-ידי ביקורת הפנים ו-ועדת הביקורת של הדירקטוריון שנמצאים שם גם נציגים.

יש לכם מבקר פנים, למה הוא לא בא? איפה הוא?

כי מבקר הפנים לא, הוא לא חלק מביקורת המדינה בעניין הזה.

מי אמר?

מי אחראי על תיקון הליקויים? מי מרכז את הצוות לתיקון ליקויים אצלכם?

אני. הנה, יש פה. חברים, הכל רשום פה.

אין חובה.

ברור, אין חובה. כל התיקונים, דרך אגב ---

לא, בחוק הביקורת הפנימית, חובה על מבקר פנימי.

לא חייב לענות למבקר המדינה.

חייב. מעבר לזה, לפי סעיף 21א'.

סליחה, על-פי חוק הביקורת הפנימית חייב המבקר הפנימי---

להיות בוועדה.

סליחה. על-פי חוק הביקורת הפנימית, חייב המבקר הפנימי לעקוב אחר תיקון הליקויים בביקורת המדינה ולהשתתף בוועדת תיקון הליקויים.

נכון.

כך שזה לא שאין לו שום תפקיד בנושא.

לא אמרתי. אמרתי שהוא לא חייב לדווח.

ההנחיה למנהלת הוועדה, כל דיון שאנחנו נעסוק בו בחברות ממשלתיות, לבקש תמיד, שיהיה מבקר פנים. כי מעבר לזה שמבקר המדינה בוחן ובודק את החברות הממשלתיות, למבקר הפנים יש פה תפקיד חשוב בשוטף, בתוכנית העבודה שלו. ואנחנו צריכים גם כוועדה לתת לו את הגיבוי, למבקר הפנים שיבצע את עבודתו השוטפת נאמנה. מבקר נכנס פעם לפעם בתוך כמעט 100 חברות ממשלתיות, כל פעם הוא בתוכנית עבודה, הוא נוגע בזה או באחר, אבל המבקר פנים, מבחינתנו הוא שומר הסף של הדברים האלה, הוא אמור לעשות את העבודה ואני גם מצפה מנציגים של חברות ממשלתיות שגם הם יעירו את הערותיהם, במידה והם רואים משהו לא סביר, או יש איזה שהוא מכרז יחיד והוא לא מנומק דיו או התקשרות כזו שממשיכה, מתגלגלת ועוד מתגלגלת, אלא אם כן, כמו שאמרו כאן, שבנו מכרז חדש, ואז זה לקח תהליך, כי זה שונה. גם, אבל גם היערכות, צריך לעשות את זה בזמן. יכול להיות שיגידו היערכות והיערכות, ארבע שנים היערכות, גם את זה צריך לקחת בחשבון. לכן אתם, שמו אתכם כמדינה, כדירקטורים, כדי לפקח על הדברים האלה. אז מי יושב שם בדירקטוריון?

מי שיושב זה רפרנט הרשות, יושב פה מימיני.

אז תגיד, מה סדר העבודה שלך, כמה פעמים אתה בא לשם, מה אתה בודק, איפה אתה, כמה זמן אתה בתפקיד בכלל? אתה חדש נראה לי.

אני אעביר לו את רשות הדיבור.

תן שנייה, תן לו לדבר, אבל. אנחנו רוצים לשמוע, ללמוד, מה תפקידך בכוח שם, כמה זמן אתה עובד במערכת?

אני ברשות החברות מינואר ואני כמעט מייד נכנסתי לתחום הנמלים. אני מגיע לדירקטוריון ולוועדות בנמל אשדוד פעם בשבועיים, בגדול, בערך, פעם בשבוע לפעמים, לפעמים קצת יותר, זה תלוי.

דעתך נשמעת שם?

כשיש לי מה להגיד אני בוודאי מדבר, אני שואל שאלות. אתה יכול לשאול, גם שוקי נוכח בישיבות, אני שם מתוקף תפקידי וכשיש לי משהו שלא ברור לי או משהו שאני רוצה להבין, אז אני שואל, בתוקף התפקיד שלי שם, כמו שאמרת.

מה יש לך להשלים? הקודם שהיה שם, קודמו, שהיה לפני ינואר, הוא העיר איזה שהיא הערה שאתה חושב?

אני רוצה להגיד באופן כללי, ואז ארד קצת לפרטים. קודם כל, העבודה שלנו היא רציפה מול נמל אשדוד, גם במובן של, זה לא רק במובן של מכרזים, אלא במובן של ההתנהלות בכלל, ברמה של תקינות וזה חוצה מגזרים וזה הולך לכל הכיוונים ולכל החזיתות. דירקטוריון החברה קיים פגישה אפילו ברשות בשבוע שעבר, זה משהו שהוא חריג. אנחנו לפעמים מזמינים גם את הדירקטורים, במקרה הזה, זה בא מתוך הדירקטוריון שביקש להיפגש אתנו. אז אני בשלושה חודשים האחרונים השתתפתי בשתי ישיבות דירקטוריון. אבל צריך להגיד מה אנחנו לא יודעים לעשות ומה אנחנו לא יכולים לעשות כי סך-הכל רשות החברות זה גוף של 60 איש, מתוכם 20 אנשי מינהלה של ועדת ברנר וכדומה. אנחנו לא יושבים בוועדת המכרזים, אנחנו לא יושבים בהנהלה. אנחנו יושבים בדירקטוריון וכשמגיעים הדיווחים והם צריכים להגיע וצודק שוקי, הם מגיעים, עכשיו יש להם פרוצדורה של אחת לרבעון. בעיקרון, הם היו צריכים להגיע והם מגיעים בכל מצב שיש פטור, צריך להגיע לדירקטוריון. שם המקום שבו אנחנו מתערבים, מביעים, שואלים.

הערתם פעם אחת, לפחות?

בוודאי, אנחנו מעירים כל הזמן. אגב, לא רק על הנושאים האלה. כל הדברים שמגיעים לדירקטוריון, שאנחנו חושבים שיש, יודע שוקי, יש לנו גם מחלוקות עם הנמל. לצערי, לפעמים יותר מבחברות אחרות, כי הדברים הם לא פשוטים ברמה של מוקדי הכוח וכדומה ואנחנו מביעים את דעתנו בדברים האלה ואיפה שצריך להקפיד וגם להגיד עד פה, הדברים הם עקומים וצריכים להתיישר, אנחנו אומרים אותם.

ואם אתם אומרים דברים והם לא נשמעים?

זה תלוי. הכל שאלה של סמכות, בסוף. איפה שיש לנו סמכות, אנחנו לא מהססים להוציא אותה לפועל. יש דברים, במקרה הספציפי הזה צריך לומר ביושר, שאנחנו, קודם כל יש פרוצדורה אצלנו ויש נוהל במצב שיש דו"ח מבקר המדינה, אנחנו פונים לחברה ואכן הדברים האלה נעשו. יש ועדה שהוקמה לתיקון הליקויים.

לא, אבל בשוטף. בשוטף מעניין אותי, אם אתם אומרים משהו שלא סביר, והם לא מקיימים. או בוא נגיד, כמו שאמרת, לא בגלל שהוא לא רוצה, לפעמים יש אילוצים, כמו כוח, דברים כאלה.

אז זה תלוי, תלוי. הכל לגופו של עניין. יש בינינו מעת לעת מחלוקות. אם אנחנו חושבים שיש לנו סמכות ואנחנו לא מהססים להפעיל אותה ולדרוש שהדברים יתוקנו, לפעמים יש גם ויכוחים משפטיים. הנמל, עם כל הכבוד, יש לו את העמדות שלו, יש לו את היועצים המשפטיים שלו, הדברים הם לא פשוטים ולפעמים מגיעים להכרעה של היועץ המשפטי לממשלה.

אני יכול להגיד שבשלושה חודשים האחרונים, היתה בינינו מחלוקת. אנחנו חשבנו שהסמכות שלנו היא לדרוש משהו מסוים, הנמל חשב אחרת. הבאנו את זה להכרעה של היועץ המשפטי לממשלה. במקרה הספציפי הזה הוא הכריע לכיוון שלנו והנמל קיבל את זה, כי זה הסמכות של היועץ המשפטי לממשלה. אבל הדברים הם לא תמיד שאנחנו אומרים וישר מבצעים. אבל אנחנו כן מקפידים לומר את דברנו. אני צריך להגיד שלפחות בחצי שנה האחרונה, הדברים חודדו, בחצי השנה האחרונה לכיוון של איפה שצריך להגיד, אנחנו אומרים. צריך להגיד ביושר שגם הדברים הם לא פשוטים.

משרד ראש הממשלה?

אני שמח לומר שדווקא - - -

אל תשמח יותר מדי, אתה, יש שם בעיות בנמל.

כי זה לא דבר שבשגרה.

כן, ש-מה?

התשובות והדיווח שהעברנו באמת לחברת נמל אשדוד הן מצוינות ואני חייב לומר את זה.

כן, גם מצוין אפשר להגיד, מותר להגיד. מותר להגיד, כן.

ואנחנו, הרי כל תהליך העבודה, אנחנו שואלים אותם שאלות.

ואז הוא עונה לי תשובה מפורטת וגם מותר, אני חייב גם לומר את זה, לגוף מבוקר להגיד, שהוא חולק על המבקר, לא קרה כלום. ומותר להגיד את זה. כי בנושאים שהם לא עוברים על החוק, גם מבקר המדינה הוא מוסד מכובד, הוא יכול לטעות.

לא, הוא לא טעה.

רגע, סליחה, אתה טוען שאנחנו טעינו?

לא, אני אומר – כעיקרון, בתפישה.

אז עזוב את העיקרון.

אני נזהר מלומר שטעיתם. אבל גם זה יכול לקרות. גם זה יכול לקרות.

תיאורטית, הכל יכול לקרות. מעשית פה לא.

סליחה, למה אני מביא את הדוגמה? כי כתוב בתגובה, התייחסו לכל ליקוי וליקוי, עם תגובה עניינית ולאחרונה קיבלתי דיווח על סמך שאלות שאנחנו שאלנו אותם, והתשובות הן מצוינות, אני אומר את זה שוב, הלוואי וכל גוף מבוקר ככה היה מתייחס.

מצוינות לגופן או לזה שהם ענו? אני לא מבין את מה שאתה אומר.

השאלות ששאלנו בעקבות הדו"ח.

התשובות מספקות את משרד ראש הממשלה?

מספקות אותנו, כן.

בבקשה, אדוני, מה?

אם אתה מסתכל על זה קצת בציניות.

לא, חס וחלילה. אנחנו, הלוואי וכל דיון תגיד לי שהכל תוקן. הלוואי.

לא, לא אמרתי.

הלוואי, אני אומר, שכל דיון שתגיד לי.

כן, נכון, ואני לא אומר את זה בכל דיון.

כן, בבקשה, אדוני.

ולכן, יש מחלוקות בין חברה למבקר ביחס לממצאי דו"ח הביקורת. מותר לגוף המבוקר ואני מכניס את החילוקי דעות שיש בין גוף מבוקר ומותר לו לחלוק, יש בהגדרה, בדברים שהם באמת בשטח הפתוח, לא עם חוק או פירוש חוק ודברים כאלה. ולכן אני אומר בהגדרה הזאת, אני חייב לציין לשבח את התגובות, התייחסות של חברת נמל אשדוד.

תודה רבה. היועץ המשפטי, בבקשה.

אני מבקש לשאול את רשות החברות ואת משרד המשפטים. מסתמנת פה תמונה, מתוך דו"ח המבקר, שניתנה על-ידי אחת החברות הממשלתיות החשובות והגדולות ובעלות התקציב, עתירות התקציב, פרשנות מאוד מאוד רחבה להוראות בחוק חובת המכרזים ובתקנותיו, גם לגבי הגדרת ספק יחיד, גם לגבי התקשרויות המשך וגם לגבי דברים נוספים. הפרשנויות האלה, לפי מיטב הבנתי ומתוך ניסיוני גם בעבר כיועץ משפטי של ועדות מכרזים, הפרשנויות האלה, בתוך, במדינה, אינן מקובלות בוודאות. זאת אומרת, הפרשנויות הן רחבות, אפשר להגיד במידה מאוד רבה, ממה שמקובל על-ידי החשב הכללי וגופים ממשלתיים רגילים. האם בכוונתכם להביא את הנושא להכרעה? כי לפי מה שאני מבין, החברה עומדת על כך שהפרשנות היא פרשנות נכונה של התקנות.

את מי אתה שואל?

אותו ואת משרד המשפטים.

משרד המשפטים נמצא פה?

בהחלט.

לא, הוא לא פה.

רשות החברות יכול גם לענות לך.

אני מקווה.

אתה יכול לענות?

אני לא יועץ משפטי, אבל אני חייב להגיד שאני לא, אנחנו לא בהכרח ראינו את הדברים ככה, אבל אני לוקח את הדברים עוד פעם לתשומת לבי. אנחנו נעיין בזה שוב. אם צריך להוציא דיווח, אנחנו נגיע לפה, נסתכל ונעיין בזה שוב, בדברים האלה ואם נחשוב שברמה של השלכות רוחב אנחנו צריכים לפנות למשרד המשפטים, נעשה את זה. על פניו, אני חייב להגיד שאני לא ראיתי בדברים, מתוקף זה שאני גם במקרה יו"ר ועדת מכרזים ברשות ויש לי קצת ניסיון במכרזים בדברים האלה כחורגים, אבל תמיד יש ניואנסים. בסוף זה עניין של שיקול דעת.

בפרשנויות לפעמים, בפרשנויות יש.

אבל קטונתי. אני לא רוצה להגיד עכשיו.

זה מה שאתם אומרים, בעצם.

כן. אנחנו הגענו למסקנה שפה בחלק לא קטן מהמקרים, ההחלטות היו הכרזות של ספק יחיד או הרחבת התקשרויות, היו ללא ביסוס מספיק ולא הצדיקו המשך התקשרויות בצורה כזו.

יכול להיות שהצדיקו, אבל לא נימקו את זה.

אבל לא עניתי על השאלה הזאת. קראתי את הדו"ח בעיון רב.

ניתן רק דוגמה. אחד הדברים המרכזיים, היה פה דבר אחד מאוד מרכזי, זה היה למשל, כל הנושא של תחזוקה של המנופים, של חלקי החילוף של המנופים. צריך להבין שהמנופים האלה זה מנופים ייחודיים, של חברה גרמנית. זה לא איזה מנופים שאני קונה לכל אחד. יש פה התמחות. ולכן, אנחנו הבאנו חוות-דעת שלא סיפקה ואחר-כך חיזקנו אות לאור ממצאי הביקורת, דרך אגב, בחוות-דעת נוספת, שיש פה ספק יחיד. כי לפעמים אתה קונה משהו שרק, רק היצרן ---

אם שוכנעת כגוף שזה ספק יחיד, אתה צריך לנמק את זה.

הנימוק לא היה מספיק, היה חוות-דעת פנימית. הבאנו מגורם חיצוני חוות-דעת נוספת, לאור ממצאי הביקורת, הבאנו חוות-דעת נוספת, על-מנת לבסס את זה. זה הכל.

בבקשה, מר ורטיקובסקי רוצה להשלים.

קודם כל, שוב, ברמה העקרונית, אני חושב שאנחנו מעירים שהיתה פה פרשנות רחבה ושימוש לא ראוי בפרשנויות האלה בסעיף ועל הציפייה מרשות החברות, לא פחות מאשר מהנמל, זה להימנע מפרשנויות רחבות כאלה, על-מנת להקפיד על הליכי המכרזים. זה אל"ף.

בי"ת, אני מבקש להפנות את תשומת לבו של אדוני היושב ראש שגם המנכ"ל וגם מר זלצר מעירים לנו פה על איזה שהם דו,חות שקיבלו בדבר תיקון הליקויים. יש רק בעיה אחת קטנה שמשום מה לא דווחו למשרד מבקר המדינה, כדי שאנחנו נוכל לראות אם אכן יש פה תיקון ממשי.

זה מופיע בהערות.

מר זלצר. מר זלצר.

לא, הם אמרו שיוציאו דו"ח נוסף, לא?

מר זלצר, אני מדבר על דו"ח לתיקון ליקויים, לפי סעיף 21א' לחוק מבקר המדינה. דו"ח כזה לא התקבל. ואם מגישים לוועדה לענייני ביקורת המדינה דו"ח על תיקון ליקויים, אז מצפים שגם משרד מבקר המדינה יקבל עותק, כמו שהוועדה מקבלת.

אני מקבל את ההערה שלך. אל"ף, אני מקבל את ההערה. אנחנו דיווחנו. סליחה, יש פה טעות טכנית, מבחינתנו. אנחנו דיווחנו למשרד ראש הממשלה. היתה בקשה שאנחנו חשבנו שאת הליקויים אנחנו מדווחים בצורה הזאת. את אותו מסמך, אותו ליקוי, הועבר למשרד מבקר המדינה, נציב התלונות.

אתה הגשת פה לוועדה.

זה – לוועדה. זה בלי קשר.

דבר כזה, מצופה שזה יגיע גם למשרד מבקר המדינה.

תיקון ליקויים נשלח למשרד מבקר המדינה.

עוד מישהו רוצה להעיר הערות?

עוד שאלה.

את מי אתה צריך.

את מנכ"ל החברה, למעשה.

בבקשה.

שלושה דברים שמופיעים, אני לא יודע, אולי כתבתם את זה בדו"ח ששלחתם, מעדכן לוועדה, שאני לא ראיתי אותו, אז אני מתנצל אם אני שואל שאלות שכבר קיבלו מענה. לגבי פרסום באינטרנט של חוות-דעת וכו'. האם זה כבר בוצע? כי אתם כותבים בתגובות, בהערות ראש הממשלה שזה יבוצע.

הנה, מה שפה כתוב כבר שנבחר, אני אקריא לך את התשובה. הסתיים שלב אפיון התהליך ופיתוחה של תוכנה לצורך יישום. המערכת עלתה לאוויר ומופעלת כרגע במסגרת פיילוט. זאת אומרת שהיא תסתיים עד סוף השנה הזאת מבחינת הפיילוט והיא תופץ בשנה הבאה.

לא לא, אני שואל שאלה אחרת, לא לגבי המכרזים הממוכנים. משרד מבקר המדינה מצביע על כך שיש צורך בשקיפות בעבודת ועדת המכרזים, שקיפות יתר בעבודת ועדת המכרזים. אם כבר מר ורטיקובסקי יכול לעזור לי בעניין הזה. בנושא של פרסום חוות-דעת ופרסום הדברים, ופרסום התהליכים.

נושא הפטורים מפורסם באינטרנט.

זאת השאלה שלי.

מפורסם.

זו שאלת שקיפות.

קיים. לא לא, הבנתי אותך עכשיו, מפורסם באינטרנט.

לגבי נושא של דיווחים לדירקטוריון, אתם כותבים פה שתתבצע עבודת מטה.

בוצעה כבר.

ומה תוצאותיה?

אנחנו העברנו לאישור הדירקטוריון את הנוהל החדש שבעקבות דו"ח המבקר. הדירקטוריון אישר למעשה, ועדת ביקורת של הדירקטוריון אישרה, בשבוע שעבר למעשה כבר אישרה לנו את התהליך ואנחנו מבצעים.

עוד שאלות? שלא תפספס שאלה, שלא תפספס. תודה. תודה. יש עוד מישהו? תודה.
אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה לציין דווקא שהפעם הוועדה מתרשמת שחברת נמל אשדוד בע"מ לקחה ברצינות את דו"ח מבקר המדינה ועל-פי דו"ח אחרון שעדיין משרד מבקר המדינה לא ראה אותו ועודכנו גם על-ידי משרד ראש הממשלה, שהתיקון ליקויים ברובו תוקן ואנחנו שמחים על כך. מה שאנחנו מבקשים מרשות החברות הממשלתיות, אם עדיין גופים אחרים שמפוקחים על-ידיכם, שצריך לגביהם ללמוד מכאן ולהשליך עליהם או כל נושא של פרשנויות במכרזים שכל אחד יכול לפרשן בכיוון כזה או אחר ובסך-הכל יכול חס וחלילה לקבל החלטה לא נכונה, אז אולי צריך לחדד את הדברים האלה ברמת מקרו, לעשות עבודת מטה עם משרד המשפטים, לשבת, לבחון את הסוגיות האלה על-מנת לא להכשיל את האחרים. לפעמים כל אחד יפרשן, בסוף יכריעו כך ובכלל כוונתו לא היתה לעשות את הדבר הזה כי הוא התכוון למשהו אחר, כי הוא פרשן את זה אחרת. ולכן, אנחנו מבקשים מכם לטפל בזה.
אנחנו אומרים – תמשיכו לשרת את הציבור, חברת נמל אשדוד ולא תעשו שביתות אף פעם, כל שביתה שלכם זה עולה המון כסף ומשפיע על יוקר המחייה, לכן אנחנו מאחלים לכם בהצלחה. תעשו דברים שגם ייראו ולכן, אתם חברה ממשלתית, תעשו עבודתכם נאמנה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:25.>