פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
07/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 43, 46>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ג (07 במאי 2013), שעה 10:30
<סדר-היום:>
<תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשע"ג– 2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר

גילה גמליאל

יצחק כהן

אראל מרגלית

חמד עמאר

עדי קול

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

יעקב אשר
<מוזמנים:>
ערן יעקב - סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

שי אהרונוביץ

מנהל אגף א' מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

שוקי שרצקי - מנהל תחום שומת מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

דרור ביטרמן - מנהל תחום מיסוי תאגידים, רשות המיסים, משרד האוצר

שי דותן - כלכלן, רשות המסים, משרד האוצר

ורד אולפינר-סקל - עו"ד, מח' מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר

אביבה אטיאס - עו"ד, ממונה מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

איריס ויינברגר - עו"ד, סגנית בכירה ליועמ"ש, רשות המסים, משרד האוצר

אריאלה מסבנד - מנהלת תחום מידע וסטטיסטיקה, משרד הבינוי והשיכון

יוסי שבת - אגף מידע וניתוח כלכלי, מינהל תכנון והנדסה, משרד הבינוי והשיכון

ספי זינגר - משפטן, משרד המשפטים

ניסים בובליל - נשיא, "התאחדות בוני הארץ"

אליאב בן שמעון - מנכ"ל, "התאחדות בוני הארץ"

אמיר הלר - סמנכ"ל, "התאחדות בוני הארץ"

ארז גילהר - לוביסט, התאחדות בוני הארץ

מיטל שחר - עו"ד, ממונה פורום מסים, לשכת עורכי-הדין

זיו שרון - עו"ד, יו"ר ועדת המסים, לשכת עורכי-הדין

עופר מנירב - יו"ר ועדת מסים, לשכת רואי חשבון

נסים עוג'ר - יועמ"ש, איגוד הארגונים החברתיים

לימור שוסט-שועה - יועמ"ש בנק, איגוד הבנקים

לבנת קופרשטיין דאש - מחלקה משפטית, איגוד הבנקים

אורלי דותן - יועמ"ש, בנק הפועלים

רונן ניסים - עוזר יועמ"ש, בנק ישראל

דניאל דור - יו"ר, המשמר החברתי

צבי קסלר - לוביסט, "מגבות ערד"

צבי לביא - לוביסט, "Ynet"


<ייעוץ משפטי:>
שגית אפיק
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
רונית יצחק
<תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשע"ג– 2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, חברי הכנסת, יש לנו עוד סעיף, אולי זה גם מעניין אתכם, רואי החשבון, זה הנושא של תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשע"ג– 2013, הדיווח הדו-חודשי. איריס, בבקשה. זה פרופר לטובת "העוסק הקטן", מה שנקרא.

<איריס ויינברגר:>
מדובר על הארכת תוקף, ביחס לעוסקים הקטנים, שמחזורם עד מיליון וחצי שקלים, החל מינואר 2009. הארכת התוקף מאפשרת לעוסקים קטנים, שמחזורם עד מיליון וחצי שקלים, להגיש את הדוחות למע"מ במקום אחת לחודש, אחת לחודשיים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אנחנו בסעיף 3, תקנות מס ערך מוסף, אני מבקש שוב מאיריס להסביר. חבר'ה, זה לא דבר שצריך לקחת זמן, זה לטובת הצרכן פרופר, אבל נשמע את זה ונצביע, איריס.
<איריס ויינברגר:>
אנחנו מדברים על הארכת תוקף של הוראת שעה, אשר מגדילה את המחזור, ומאפשרת להגיש דיווח דו-חודשי במקום דוח חד-חודשי למס ערך מוסף, מסכום של 835,000 בערך, החל מה-1 בינואר 2009. זה חל על עוסקים שמחזורם מיליון וחצי שקלים, ובכך זה מרחיב את אוכלוסיית העוסקים שנהנים מדיווח דו-חודשי, במטרה להקל על העוסקים הקטנים.
אנחנו מבקשים להאריך את זה עד ה-31 בדצמבר 2013 מאחר שהוראת השעה פקעה בינואר. אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר את הארכת התוקף, כאשר אנחנו נשקול – אחרי דיוני התקציב שעתידים להיות לקראת ספטמבר – בחיוב האם להאריך את הוראת השעה הזאת מעבר ל-2013.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה המשמעות הכספית של זה?

<איריס ויינברגר:>
המשמעות הכספית היא, שהיה ולא נאריך את הוראת השעה, מדובר על בין 160 מיליון ל-220 מיליון שקלים.
<שגית אפיק:>
זה לא רק הדיווח?
<איריס ויינברגר:>
כן, אבל יש כאן גם עניין של ריבית וגם עלויות של הקדמת הדיווחים, זה יותר עלויות. ולכן, ככל שלא נאריך את זה, יש לזה משמעות של תוספת תקציב. ולכן, נכון לשקול את זה אחרי דיוני התקציב ולא לעשות - - -

<ראובן ריבלין:>
ומה יהיה בעוד שלושה חודשים?

<איריס ויינברגר:>
יסתיימו דיוני התקציב. אני רוצה להעיר בעניין הזה רק עוד הערה – גם לא מדובר כאן על משהו שנוגע להיערכות של עוסקים. זאת אומרת, אם במהלך ספטמבר העוסקים ידעו מה קורה בינואר שנה הבאה, אין כאן איזשהו עניין של היערכות – היערכות בספרים, היערכות של עוסקים לגבי דיווח דו-חודשי או חד-חודשי, אין משמעות לזה. זה רק באמת הקלה לעוסקים הקטנים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי מחברי הכנסת – אולי נשמע את עופר.

<עופר מנירב:>
לצערי, שוב מחזיקים את העסקים הקטנים כבני ערובה, ואני לא מבין למה. מ-2009 זה קיים, אז אם מ-2009 זה קיים, אז למה עכשיו אי-אפשר לעשות את זה משהו קבוע או להאריך את זה לתקופה ארוכה? אני פשוט לא מבין את הבעיה.
מה שעוד שם – 200 מיליון – סליחה שאני אומר לך, הנתון לא נכון. אם את רוצה, אני גם אוכל להוכיח שהנתון לא נכון, משום שנכנסים פרמטרים של לפני ואחרי, והנתון לא לוקח בחשבון את שניהם, כך שזה לא 200 מיליון.
אבל זה שתמיד מביאים לפה מספרים, וכשאני מבקש אחר כך, תנו לי את הנייר, אני אף פעם לא מקבל, ואם אני מקבל, המספר הוא אחר. אז זה לא 200 מיליון, ואין שום סיבה שלא להאריך את זה וחבל. עזבו את העסקים הקטנים, די.

<איריס ויינברגר:>
אז אנחנו מאריכים את זה עד סוף דצמבר 2013, אז יש פה טעות - - -
<עופר מנירב:>
ועוד ארבעה חודשים לבוא לפה עוד פעם? הזמן שלך ושלי גם יקר, ושל חברי הכנסת עוד יותר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איריס, עופר. מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס?

<זיו שרון:>
סליחה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה, אתן. אתה גם קשור לזה, ערן?

<ערן יעקב:>
אני קשור לכול.

<איריס ויינברגר:>
הוא קשור לכול.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אני מבקש, מאחר שאין שום סיבה שבעולם שדיוני התקציב, שיהיו רלוונטיים לנושא, ומתוך הזהירות התמידית שלכם, באותו הליך שראינו גם אתמול וגם לפני כן, צווים ומכסים או כל מיני דברים שהם כאילו "לטובת המדינה", נגיד ככה, במירכאות, אז זה תמיד עד 2014. כל מה שקשור לטובת האזרח הקטן זה עד 2013.
<עופר מנירב:>
בדיוק.

<ראובן ריבלין:>
מצמצמים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עשינו מעשה ושינינו אתמול, והארכנו את זה עד 2014 על דבר מסוים. אני מבקש שוב, צאו להתייעצות, ותחזרו עם 2014.

<ראובן ריבלין:>
תוכלו תמיד לחזור אלינו.

<איריס ויינברגר:>
ערכנו התייעצות בבוקר, ואנחנו חושבים שנכון - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז לא, נו, אז לא.
<איריס ויינברגר:>
אנחנו רוצים להתייחס לזה – אני חושבת שנכון לחכות לדיונים, יכול להיות שמדינת ישראל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה בסעיפים, איריס, תסלחי לי - - -

<איריס ויינברגר:>
ניסן, שנייה, תן לי רגע לענות עד הסוף. זה נכון, אבל בשונה מאתמול, שאפשר לומר לעניין מזומן מצטבר - - -

<ראובן ריבלין:>
אבל אתמול זה לא היה בשונה, פה אמרתם שאתם מתנגדים.
<איריס ויינברגר:>
כי גם אתמול הייתה לזה עלות תקציבית. אבל עדיין אתמול מדובר על משהו שיש בו עניין של היערכות של העוסקים. פה אין עניין של היערכות מוקדמת של העוסקים, אז גם מבחינת ועדת הכספים, נדמה לי שנכון לעשות על זה דיון בספטמבר, ואני אומרת שוב, אנחנו נשקול את זה בחיוב.
<קארין אלהרר:>
אבל כבר בחנתם את זה, אז למה - - -
<איריס ויינברגר:>
כי זה לא עניין של עובד או לא עובד, זה רק עניין של עלויות.

<שגית אפיק:>
אז למה במכתב העלויות אני רואה שזה 47 מיליון שקלים הפסד, ואמרת 160 עד 220, איך זה מתיישב?
<איריס ויינברגר:>
לא, ה-160 עד 220 זה תוספת הכנסות, ככל שיוחלט לא להאריך את זה ל-2014.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איריס וערן, רק רגע. מאחר שאני - - -

<עפר שלח:>
לא ברור, אם ההפסד הוא 47 איך הרווח הוא יותר?
<קארין אלהרר:>
לא מובן, לא מדויק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, מאחר שנתחיל ב"לכבודה של ירושלים" עוד דקה, אז אני מבקש - - -

<עפר שלח:>
כתוב "הפסד הכנסות המדינה", אם זה יהיה בתוקף, אז זה גם הרווח אם זה לא יהיה בתוקף.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש שוב, אנחנו - - -

<עופר מנירב:>
אז זה לא יכול להיות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתם רוצים שנלך בשיטה - - -

<עופר מנירב:>
בסוף פה מתברר שהנתונים שלי נכונים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע, ששש, רבותי, אם אתם רוצים, ערן, שנלך בשיטה – לא אכפת לי שאת כל הצווים שנעשה, שהמדינה רוצה, גם נעשה את זה עד 2013, נראה מה יהיה בדיוני התקציב. זה גם כן הסבר.

אנחנו מבינים שצריכים לתת את הזמן, כי אם מבקשים סימן שיש סיבה, ואנחנו מאמינים לכם, לכן אנחנו הולכים על זה. אבל כמו שאנחנו מאמינים לכם למה שנקרא לטב, אנחנו מאמינים לכם גם למוטב, כמו שנקרא. אז אם אני מאמין לכם בנושא שזה מכניס למדינה, ואני מאריך את זה עד 2014, אני גם כאן רוצה להאריך את זה עד 2014.

אל תתנו לנו תמיד את התחושה, כי אתה רואה שזה קו שהולך אצלכם כל הזמן, אז אני מבין אתכם שאתם רוצים, אבל אנחנו לא יכולים - -

<איריס ויינברגר:>
אבל אתמול הסכמנו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - לקבל את זה שכל פעם שיש גזירות, זה עד 2014 - -

<ראובן ריבלין:>
אי-ודאות גם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - וכשיש איזושהי הטבה, רחמנא לצלן, אז זה עד 2013, ועוד פעם לטחון ועוד פעם. צאו, תדברו עוד פעם. ואני אומר שוב, אני רוצה רק על הדרך שהממשלה הזאת הולכת של שוויון בנטל, איך שאומרים, אז שיהיה שוויון בנטל.
<זיו שרון:>
הקלה על העסקים הקטנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שיהיה שוויון בנטל – 2014 זה התאריך. אז כמו שגוזרים את הגזירות עד אז, אנחנו גם עושים את ההטבות לאז. אם תרצו לשנות או דברים אחרים תמיד הדרך בפניכם, ותוכלו להכניס את זה פה, אבל בינתיים שאנחנו מאשרים, נלך עד 2014.
<איריס ויינברגר:>
אבל למה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי למה 2013?

<איריס ויינברגר:>
אני פשוט מנסה להבין, הרי מדובר כאן על הארכת תוקף עד סוף שנת 2013.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל מה שעשינו בשבועיים האחרונים – שבוע ראשון, רק שתביני, עשינו מיליארד ו-300 - -
<איריס ויינברגר:>
אני יודעת. כי הכול חיכה לוועדת כספים.

<עופר מנירב:>
מה ישתנה? מה יכול להשתנות - - - עד סוף השנה הזאת?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לי טענות, אבל בכולם הארכנו עד 2014, ולא אמרנו לכם 2013.
<איריס ויינברגר:>
אחרת היינו בדצמבר.

<ראובן ריבלין:>
את רוצה שננסה להבין? אני אומר לך, הבנו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ולמרות הכול ואף על-פי כן.

<ראובן ריבלין:>
את לא רוצה להבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, היא רוצה להבין, רק - - -

<ראובן ריבלין:>
לא. את אומרת לנו שאנחנו לא מבינים.

<איריס ויינברגר:>
אני מאוד רוצה להבין.
<ראובן ריבלין:>
אנחנו מבינים. הבנו את הכול. תשמעי, יש צו – או מאריכים אותו עד 2014.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איריס וערן, אני אומר שוב, אנחנו מוכנים ונשתף פעולה, זה כמו שאנחנו רוצים לגזור את הגזירה, ואנחנו מבינים אתכם, שאין טעם לעשות 2013 ואחר כך גם להאריך.

<ראובן ריבלין:>
אלה אם כן, זה דבר שפוגע בתקציב. ברור שלא.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קחו גם את זה, חבל - - - על כל הסיפור. המדינה תפסיד קצת, אבל כמו שנתנו למדינה להרוויח, ובסכומים אדירים, בשבוע הראשון עשינו מיליארד ו-313 מיליון שקלים - -
<קארין אלהרר:>
אין הצבעה עכשיו?

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - בנושא הזה ולא הקפדנו ולא אמרנו מדד וריביות. טוב, חבל.
<קריאות:>
- - -

<קארין אלהרר:>
לא תהיה הצבעה עכשיו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה? על זה?

<קארין אלהרר:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הם יסכימו עכשיו עד 2014, נעשה עכשיו.

<קריאות:>
- - -

<איריס ויינברגר:>
אנחנו רוצים להאריך את זה, יש כאן - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן, אז למה אתם מאריכים את זה ל-2013 ולא ל-2014.

<ערן יעקב:>
אסביר.

<איריס ויינברגר:>
כל שנה שוקלים את זה מחדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם הסעיפים האחרים הם סעיפים – אז למה שלא נעשה את זה אותו דבר במכסים ובכל זה, שנעלה תמיד את זה ל-2013 ולא 2014?

<איריס ויינברגר:>
רק אציין בפני הוועדה, רגע - - -
<שי דותן:>
זה עניין של גמישות. מה האלטרנטיבה? אולי 0.2%?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הגמישות שאנחנו נותנים לכם בגזירות, תנו לנו בהטבות - - - . תמיד שולחים לכם עד 2014, לא 2013, נכון?
<איריס ויינברגר:>
תראו, הארכנו את זה עד 31 בדצמבר 2012, בסוף – כל שנה מאריכים את זה מחדש. זה צו שכל שנה הוארך מחדש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, תתייעצו.

<ערן יעקב:>
לא, אבל התייעצנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה אנחנו צריכים כל שנה? למה? למה לא לשנתיים כמו הגזירות?

<איריס ויינברגר:>
בגלל עלויות. בגלל שזה דווקא צו שאפשר אולי לעכב אותו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, זה צו שאפשר להיטיב טיפה עם אנשים קטנים. בוא נעשה להם את זה.

<איריס ויינברגר:>
אנחנו רוצים להיטיב.

<קארין אלהרר:>
אז 2014 מקובל עליכם?
<שי דותן:>
אתם נותנים לנו יותר אילוצי תקציב, תנו לנו יותר חופש, יותר אילוצי תקציב, אז אני יודע שנצטרך לפנות לדברים שאתם כן מכירים כמו מס הכנסה ומע"מ.
<קריאות:>
- - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, אז בואו, באמת, נו - - -

<שגית אפיק:>
אבל אם במילא תביאו את זה ב-2014 להארכה, אז מה ההבדל? אתם אומרים שממילא - -
<קריאות:>
- - -

<איריס ויינברגר:>
יש הבדל, כי אז נשקול את זה.

<שגית אפיק:>
זו הארכה חמישית. כבר חמש פעמים הארכנו לכם את זה.

<קארין אלהרר:>
לא, אבל זה אותו דבר כל פעם.
<שי דותן:>
זו המטרה העיקרית פה, אדוני, אם אנחנו יכולים להיטיב - - -

<ערן יעקב:>
אולי אסביר דקה. הדבר הזה נולד כצורך למענה למשבר שבא. הוא נולד שם. הדבר הזה נולד למשבר – המשמעות של זה תקציבית. בסוף יש לזה משמעות תקציבית, מה לעשות.
<אלעזר שטרן:>
לפי הריביות זה בגלל מועדיהם.
<ערן יעקב:>
המשמעות תקציבית. זה מחולק גם לריבית וגם לעלות חד-פעמית בגין הקדמה או בגין איחור, כי המשמעות של זה אם זה דו-חודשי או חד-חודשי זו. זה נולד, אמרתי, כחלק מהמשבר. הארכנו את זה, כי הייתה המשכיות והייתה מטרה. נכון לכרגע, אנחנו באים כדי להאריך את זה עד סוף השנה. נכון, יש לזה בסוף גם משמעויות תקציביות, והדבר הזה צריך להיבחן ברמה הוליסטית.
<עפר שלח:>
אתה רואה את המציאות הכלכלית - - -
<ערן יעקב:>
אני רואה, בגלל זה אנחנו מאריכים - - -

<עפר שלח:>
- - - שהיא תאפשר לך לדעת - - -
<ערן יעקב:>
בגלל זה אנחנו מאריכים. עפר, אבל בגלל זה אנחנו באים ממקום של להאריך, אבל אנחנו צריכים גם לראות.

<איריס ויינברגר:>
- - -

<ערן יעקב:>
מכניסים אותנו למקום – אנחנו באים להיטיב, זה לא שעכשיו באנו ואמרנו, הרי מה יקרה עכשיו, אם לא נצביע, לכאורה זה חוזר ל-850 - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן.

<ערן יעקב:>
- - זו המשמעות. אם באנו בינואר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן.

<ערן יעקב:>
רגע, דקה. בא שר האוצר ואומר, אני מבין - -
<איריס ויינברגר:>
זה הצו ששר האוצר שקל.

<ערן יעקב:>
- - אני כרגע מבין את הבעיה, אני ממשיך את זה עד סוף השנה, אבל כדי להיערך קדימה, יש לזה משמעויות. אי-אפשר להתעלם מכך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן, אני מסכים.
<ערן יעקב:>
לא, תבין, כל מה שהעלינו בבירה זה 200 מיליון, גם זה 200 מיליון, זו המשמעות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן, שם אותו שבוע העלינו במיליארד 313 מיליון.
<ערן יעקב:>
אז באנו להאריך, אי-אפשר שנבוא כל פעם לוועדה והוועדה לא – אי-אפשר. רגע, אני מבין - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה חוזר על הדברים שלך כבר כמה פעמים.
<ערן יעקב:>
לא, אני לא חוזר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תתפלא לשמוע שאני מסכים אתך, ואני מסכים עם שר האוצר. אני מבין. מבחינת שר האוצר אתה צודק. אם היה אפשר להאריך את זה עד ספטמבר 2013, היה עוד יותר טוב אולי. אבל זה הכיוון של שר האוצר.

<איריס ויינברגר:>
אנחנו לא רוצים. רוצים ודאות עד סוף שנה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה אפשר לעשות, יש לוועדה מחשבה אחרת. היא מסתכלת מעבר למה שאתם מסתכלים, וזה תפקידכם, יש לה גם ראיה נוספת.
<ערן יעקב:>
אתה צודק, אבל גם יש אחריות פיסקלית גם לוועדה בסוף.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הראיה שלה אומרת, אנחנו רוצים להיות עקביים, וכמו שבגזירות אנחנו מאריכים עד 2014, אנחנו רוצים גם בהטבות.
<ערן יעקב:>
אני לא מבין איזה גזירות - -

<איריס ויינברגר:>
עדיין לא היו גזירות. איזה גזירות היו?
<ערן יעקב:>
- - עוד אין, בינתיים – אני לא מצליח להבין - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל המכסים, כל - - -

<ערן יעקב:>
אז תיתן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יודע מה, חבל על הזמן.

<ערן יעקב:>
אבל עדיין זה לא עבר – אתה קובע עובדות לכאורה, אבל זה לא נכון, זה לא המצב. אז בוא, לפחות שהוועדה תדע את המצב לאשורו. כרגע הדברים האלה לא אושרו. המצב הוא לבוא, וצריך - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי. אני מציע, תדברו עוד פעם, ואל תיכנסו – הדברים - - -
<ערן יעקב:>
אדוני היושב-ראש, אבל צריכה להיות אחריות גם לוועדה. יש לה משמעות פיסקלית, ובסוף – אז אנחנו באים ממקום שמ-2014 אנחנו עוד לא יודעים מה כן יהיה, ומה לא, אז זו האחריות. זה כל מה שאני אומר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני חושב שאחרי שבועיים - - -

<ערן יעקב:>
ולשר האוצר, נכון, הוא בא ויש לו אחריות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן, אני מבקש, אחרי שבועיים, אם אתה עוד יכול להגיד שלוועדה הזו אין אחריות לגבי התקציב - - -

<ערן יעקב:>
אני לא אומר. רק אני אומר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אני מבקש, א. - - -

<ערן יעקב:>
כל מה שאני אומר, אז תן את הקרדיט, תבואו עוד פעם ב-1 - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא היה לך, אני חושב, ועדה שהיה לה אחריות כמו שיש לה, אבל יש לה גם את הדעה שלה.

<ראובן ריבלין:>
תגיד לי, אין לך סמכות? נגיד שאנחנו מאשרים את זה מכאן ולעולם. אין לך סמכות לבוא אלינו ולומר, המצב נשתנה ולכן אני רוצה לבטל את זה?

<ערן יעקב:>
אבל זה גם ההפך.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, כמה פעמים עשינו ההפך? ערן.

<ראובן ריבלין:>
אז מאה אחוז, אז אנחנו לא מאמינים שבשלושה חודשים יש איזושהי נפקא מינה. אנחנו מאשרים את זה עד סוף השנה. אתם לא תספיקו בסוף השנה - - - אם תדעו במשך הזמן, אז תבואו אלינו בחזרה. אנחנו מאריכים את זה - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ערן, סיימנו את הנושא. צאו, תחזרו אלינו ב-12:30.

<ראובן ריבלין:>
בשביל מה אנחנו צריכים להפעיל כל פעם, כבר הפעלנו פעם אחת. אם אתם באים ואומרים, רוצים לבטל, נפעיל שיקול דעת. מה קרה? - - -
<זיו שרון:>
כבודך, המשמעות היא ששר האוצר רוצה לממן על חשבון העסקים הקטנים – על חשבון הנוחות של העסקים הקטנים – את התקציב הבא. מה המשמעות הזאת של ההארכה עד סוף 2014?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. אדוני, תודה רבה. סגרנו את הנושא הזה.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:38 ונתחדשה בשעה 12:55.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אני עובר לנושא מספר 3: תקנות מס ערך מוסף. קיימנו את הדיון, הודעת הוועדה או בקשת הוועדה, נעשה את זה יותר מכובד, שהתוספת, ההטבה הזו של הדיווח לחודשיים ולא לחודש, "לקטנים", נקרא לזה, במירכאות, לא תהיה עד סוף 2013, אלא עד סוף 2014, כדי שנשמור על עקביות בהחלטות שלנו, שגם בגזירות - - -
<אראל מרגלית:>
למה? לא, אנחנו ביקשנו שזה יהיה עד סוף 2013.

<קריאות:>
לא.

<איריס ויינברגר:>
לא, 2014.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כדי לשמור על העקביות, שגם הגזירות, אבל גם ההטבות יהיו על אותו תאריך. בבקשה.

<איריס ויינברגר:>
לאור בקשת הוועדה, מנהל רשות המסים ושר האוצר, הסכימו להאריך את התקנות עד סוף שנת 2014.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי זה, משה אשר?

<איריס ויינברגר:>
משה אשר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
וגם השר.
<איריס ויינברגר:>
וגם השר. אנחנו באמת מקווים שלא יהיה צורך בקיצור התקופה הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עזבי, לא פותחים בפורענות, זה בסדר.

<ראובן ריבלין:>
למה לנמק דבר - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מודים באמת לאיריס, לרשות המסים ולשר. ואני מעלה את זה להצבעה. מי בעד לאשר - -

<ראובן ריבלין:>
עד 2014.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - את תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשע"ג– 2013, שיהיה עד סוף שנת 2014. מי בעד? ירים ידו.

הצבעה
בעד – פה אחד
התקנות אושרו.
<איריס ויינברגר:>
יהיה תיקון לתקנות. הם יפורסמו עד סוף 2014.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אושר. מי נגד? אושר פה אחד. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:57.
29/09/2013
10:40

קוד המקור של הנתונים