PAGE
24
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 6>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ח בסיון התשע"ג (27 במאי 2013), שעה 11:00

<רישוי מקצועות רפואיים לעולים - בהשתתפות שרת הבריאות חברת הכנסת יעל גרמן>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר
נסים זאב

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

יוני שטבון

>
שרת הבריאות יעל גרמן
פרופ' רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר אמיר שנון - מנהל המחלקה למקצועות רפואיים, משרד הבריאות

אביטל וינר-אומן - עו"ד, משרד הבריאות

ורה אופיר - מנהלת מחלקת רישוי, המשרד לקליטת העלייה

קלאודיה כץ - מנהלת אגף תעסוקה, המשרד לקליטת העלייה

יוליה דורפמן - יועצת לשרת הקליטה, המשרד לקליטת העלייה

ג'וש שוורץ - מזכ"ל וסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

בילנה שחר - מנהלת אגף עלייה וחוויות בישראל, הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל יחידת עלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

פרופ' הרברט פרוינד - יו"ר ועדת הבחינות לקראת סטאז' ורישוי רופאים, ההסתדרות הרפואית בישראל

קרן לוי - מועצה מדעית, בחינות התמחות סטאז' ורישוי, ההסתדרות הרפואית בישראל

רחל קמפלר אוחיון - מועצה מדעית, מ"מ ראש צוות ועדת בחינות, ההסתדרות הרפואית בישראל

פרופ' טובה חצ'ק - מועצה מדעית, יו" ועדת בחינות עליונה, ההסתדרות הרפואית בישראל

פרופ' בנימין דרנגר - יו"ר איגוד הרופאים המרדימים

מרק דובב - ממונה חינוך, לשכת הקשר, נתיב

עליזה מרטין - קשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

גלדיס ברזובסקי - סגנית יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית

פרופ' חיים דורון - יו"ר חבר נאמנים, המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות

ד"ר מיכאל אלוורז-פריירה - מנהל פיתוח שותפויות - גבהים - עמותה לקליטת עולים אקדמאים

אלן זיתון - חבר ועד מנהלים, עמותת גבהים

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים ותוכניות, מועצת ארגוני עולים

אבי זאנה - מנכ"ל ami, עמי ישראל

יפת יובל - חב' יובל

רומן גרביץ - לוביסט, סוכנות היהודית

במבי צור - עו"ד, לוביסטית, הסתדרות הרפואית בישראל

רות פרמינגר - לוביסטית תרופות ובריאות

שלי לוי - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

איתי פידלמן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

לירון וייס - דוברת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

רבקה אורנובסקי



יהודית שמרוט



קרין אנדרוס



רפאל מילר



תמרה מיי



סורל איצקוביץ

נירה לאמעי-רכלבסקי

דנה גורדון שושני

אושרה עצידה
<רישוי מקצועות רפואיים לעולים>

בוקר טוב לכולם. אני שמח להתחיל את הישיבה ואת הדיון. קודם כל, אני רוצה לברך בוועדה הזאת את שרת הבריאות החדשה יעל גרמן.

אני מברכת את היושב-ראש.

תודה, תודה. אני מאחל לך שיהיה לך הרבה הצלחה בתפקיד, אני בטוח שתצליחי.

תודה.

הדיון היום הוא בנושא רופאי עולים. מבחינתי, יש כאן מצב קצת אבסורדי שמצד אחד המדינה צריכה רופאים ואנחנו שומעים את זה לא פעם. מצד שני, יש איזושהי בעיה שרופאים עולים מתקשים להיקלט במערכת כמו שצריך.
אנחנו נראה פה היום מצגת של משרד הבריאות, מצגת של משרד הקליטה. נבחן את הבעיות וננסה להגיע לגיבוש של איזשהן המלצות ולראות איך אנחנו מתקדמים, איך אנחנו יכולים לשלב טוב יותר את הרופאים העולים.

אני רוצה לאפשר כמה מילים לשרת הבריאות יעל גרמן. יעל גרמן, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה לחברי חבר הכנסת יואל.
אתה צודק, נכון מאוד רק שבמשרד הבריאות אנחנו מצד אחד מחויבים לשמור על הרמה הרפואית המאוד גבוהה, ואני לא צריכה לומר לך ולחברים כאן שבאמת מדינת ישראל מצטיינת ברמה מאוד מאוד גבוהה גם של רפואה, ובעיקר של הרופאים. ומאידך, אתה צודק שהנה יש לנו כאן מאגר רופאים, גם בארץ וגם עדיין בחו"ל, ויכול להיות שעל-ידי כך שנבטיח להם מקום עבודה אולי ניתן להביא עוד רופאים עולים מחו"ל, לאו דווקא מרוסיה אלא מכלל העולם. האמביוולנטיות הזאת היא לפתחנו ואנחנו משתדלים להתמודד איתה.

אני אבקש ממנכ"ל משרד הבריאות להציג את המצגת, להסביר מה אנחנו עושים ומה אנחנו מתכוונים לעשות.

קודם כל, תודה כבוד יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, עמיתים למקצוע ולהסדרת המקצוע הזה. אני מנכ"ל שלוש שנים ואני משקיע בהקשר של כלל הרופאים העולים וגם בעלי מקצועות רפואה נוספים, לאו דווקא רופאים, בהסדרה שתאפשר כמה שיותר אנשים וכמה שיותר הקלה להיכנס לכולם לתוך מערכת הבריאות במדינת ישראל, ולא חשוב כרגע באיזה מקצוע.
אנחנו מקיימים הידברות שוטפת עם כל ארגוני העולים יחד עם הסוכנות ומשרד הקליטה, וכל מי שרלוונטי בנושא, כל הזמן כדי לפתור כל דבר. לא ניתן לפתור את הכול, אבל גם בצעדים קטנים כל דבר אנחנו מבצעים. אנחנו עשינו גם שינויים מאוד מז'וריים שאני אתאר אותם בהמשך.

ברשותכם, אציג את המצגת. שוב, היא נוגעת לאו דווקא לרופאים עולים, היא נוגעת לכל בעלי המקצועות. קודם כל, יש לנו קורסי הכנה לבחינה הממשלתית ברפואה. כאן אני נוגע ברופאים, קורסי ההכנה פתוחים לכולם. אנחנו מפזרים אותם. הקמנו עוד קורס הכנה בצפון ואנחנו מרחיבים. מבחינתנו, אפשרי להגדיל את קורסי ההכנה. אנחנו לא רוצים ליצור כאן שום צוואר בקבוק. עשינו עוד דבר אחד מיוחד יחד עם משרד הקליטה.
לקורסי ההכנה היתה איזושהי מגבלה מתי אתה מגיע, אבל הקורס בנוי באיזושהי מתכונת מסוימת ויצרנו בבית-חולים "קפלן" קורס מיוחד של אותם רופאים ללא רישיון שנכשלו בבחינה מספר פעמים ויצרנו קורס שהוא ארוך יותר - גם לי היתה הזכות להרצות שם וללמד - כדי לתת להם דחיפה אמיתית והשקעה אינטנסיבית. בסופו של דבר, הצלחנו בהצלחה יוצאת דופן שם. קיבלנו שיעורי מעבר גבוהים. אנחנו נפתח השנה קורס נוסף באותו מתווה. שוב, זה מתווה שדווקא בחרנו אנשים שנכשלו מספר פעמים ונתנו להם קורס נוסף.

נשאלנו שאלה לגבי ציוני המגן. באופן ברור קבענו בשנים האחרונות שציוני המגן יהיו לשלוש בחינות. ציון מגן - זה אומר עברת את קורס ההכנה, עברת אותו בהצלחה, קיבלת עשר נקודות לבחינה, לבחינת הרישוי. זה לא רק למועד הקרוב, אלא היא יכולה ללוות אותך לשלוש בחינות שתעשה אותן בהמשך. נשאלנו גם לגבי מועד ב' בקורסי ההכנה. גם הוא קיים וגם הוא אפשרי.

בחינות לשפות - הבחינה לרפואה מתורגמת לחמש שפות, אם אני זוכר נכון. אבל ביתר בחינות הרישוי בחוק מקצועות רפואיים אין לנו תרגום לכל השפות. הנושא הזה עלה בדיון של שולחן עגול שאנחנו מקיימים עם ארגוני העולים. החלטנו להתחיל בתהליך. ראשית, אנחנו אפשרנו תרגום של מקצועות הבריאות האחרים לאנגלית. בנושא של סיעוד זה כמו ברפואה, זה מתורגם ליתר השפות.
מדוע לא לתרגם כל מקצוע לכל שפה? כמות הנבחנים גם היא נמוכה, ובכל זאת יש איזושהי כוונה שאנשים ייבחנו בסופו של דבר באותה שפה שהם הולכים לעבוד בה בתוך תחומי מדינת ישראל. צריך גם לזכור שעשינו תיקון חקיקה שאמור להיות מושלם שגם רופא צריך לדעת ידע, לגלות בקיאות וידע בעברית. זה גם קיים באחיות.
דבר מז'ורי נוסף שעשינו, ממש הושלם לאחרונה ומפורסם ברשומות בימים אלו. אני הקמתי ועדה כדי לשאול את עצמי האם הדרך שבה אנחנו בוחנים, האם בחינת הרישוי ברפואה היא הבחינה הנכונה, ומה אפשר לשפר בה. כי היו הרבה מאוד שאלות האם זו בחינה טובה. ובכל זאת, נבחנים בעולם בבחינות אחרות, האם אפשר לאמץ חלק מהבחינות האחרות? האם אפשר לקבוע סטנדרטים נוספים? הוועדה המליצה לי להכניס בחינה אמריקאית כבחינה נוספת אפשרית. זו בחינה ה-USMLE. זו בחינת הבורד האמריקאי שבה אתה מקבל את האישור להיות רופא בארצות-הברית. החלטנו לא על המתכונת הכוללת של הבחינה, אלא שני צעדים מתוך שלושה צעדים של הבחינה. זה נקרא Step1 ו-Step2. זה עבר תקנות בוועדת הרווחה והבריאות לפני מספר חודשים. כרגע זה עובר לפרסום ברשומות וכבר הודענו על החלתו. אני הולך להקל עוד קצת כי הצעד השני של הבחינה מורכב משני חלקים: בחינה של ידע תיאורטי ובחינה של ידע קליני. את הבחינה של הידע הקליני עושים בחו"ל. אנחנו נגיש הצעה לתיקון, נגיע לוועדה ונסביר למה אנחנו חושבים שאפשר להסתפק בבחינה התיאורטית. אני מקווה מאוד שוועדת העבודה, הרווחה והבריאות תסכים איתנו.

היתה ביקורת עלינו על כך שהספרות המומלצת לבחינה לא מפורסמת ולא ממש יודעים מהו הסילבוס ומה הספרות המומלצת. הדברים, בסופו של דבר, מפורסמים באתר משרד הבריאות.

הליך ערעור לגבי בחינת הרישוי ברפואה - אותה ועדה שהקמתי אמרה שזכות העיון או ההגעה לבחינה ובה אתה מעיין בבחינה יוצרת אולי בעיה, בסופו של דבר, בעמידות שאלות הבחינה, אם מישהו מבין למה אני מתכוון. המליצו לבטל את זכות העיון בבחינה. אני דחיתי את זה כדי לא להקשות, אלא כדי לתת בכל זאת אפשרות. יש ערעורים כמובן גם בבחינות של מקצועות הבריאות.

בחינת רישוי אחודה - הישראלים הבוגרים בחמש הפקולטות בישראל והישראלים החוזרים והעולים נבחנים בבחינות שונות. הישראלים נבחנים בחמש בחינות במהלך שנה וחצי והתושבים החוזרים והעולים החדשים נבחנים בבחינת רישוי שלנו. אני יחד עם אותה ועדה ויחד עם הדיקנים והרבה מאוד גורמים חושבים שהדבר הנכון הוא ליצור בחינה ארצית אחודה. הבחינה הארצית האחודה מקובלת גם על הדיקנים בהשלכה גם על המל"ג, אבל כדי שזה יתקיים צריך לשנות מספר שינויים בחוק זכויות הסטודנט כי הבחינה תהיה במתכונת שיהיה קשה לעיין בה ולערער מכיוון שזו בחינה שאנחנו מדברים עליה, בסופו של דבר, היא בחינה במתכונת של ה-USMLE, אותה מתכונת. משרד החינוך הגיש כבר או הציע את זה לוועדת שרים בקדנציה הקודמת והוא אמור לחדש את ההצעה כדי שאנחנו נוכל להתקדם הלאה וליצור בחינה ארצית אחידה לכל הרופאים במדינת ישראל כי חלק מהטענות אלינו הן טענות של אפליה: האלו נבחנים בשנה וחצי חמש בחינות, ואלו צריכים הכול לעבור בבחינה אחת גדולה, ענקית שאי-אפשר לעבור אותה. כדי ליישר קו אנחנו הולכים על זה. מבחינתנו, זה נכון. עשינו את זה אצל הרוקחים שנה שעברה. העברנו בחינה ארצית לרוקחים - הצעת חוק של אריה אלדד. רק הרפואה נשארה המקצוע היחידי שאין בו בחינת רישוי. לכן מבחינתנו, זה דבר ראוי ואנחנו רוצים לבצע את זה. אנחנו חושבים שזה ייתן שוויון בין כולם.

סטודנטים לרפואה בארץ - מה זה קשור לרופאים עולים? היתה לנו כאן גם ביקורת מצד התושבים החוזרים, ישראלים שהולכים ללמוד בחו"ל. הם בוגרים ישראלים לכל דבר והם טענו שקשה להם והם רוצים להתקבל לפקולטות בארץ. ככל שאתה מרחיב את כמות הסטודנטים ואתה מאפשר תוכניות שאתה קולט שנה שנייה, שלישית, רביעית מחו"ל, אתה כמובן משפר את המצב. זה מה שעשינו גם בפקולטה הצפונית בצפת.

חלק מהביקורת שהיתה עלינו בוועדה כאן זו העובדה שאין הסדרה של הלימודים בשנה השישית, וזה קשור לאותם ישראלים שהולכים ללמוד רפואה במדינות אירופאיות, במיוחד בהונגריה, ובסופו של דבר צריכים לכתת את רגליהם כאן ולהיות נזרקים מבית-חולים לבית-חולים, מתעריף לתעריף, נושא שהוא לא מוסדר כשהם באים לעשות כאן את השנה השישית ואנחנו רוצים שהם יבואו לעשות כאן את השנה השישית. אני נפגשתי עם הסטודנטים ההונגרים ועם סטודנטים אחרים ממדינות אחרות כדי לשפר את הסיטואציה הזו. הקמנו יחד עם המל"ג ועדה בראשותה של מנכ"לית האוצר דהיום ויש המלצות איך להסדיר את זה, איך ליצור סטנדרטיזציה. אני כבר אומר, בעיניי יכול להיות שהם בכלל לא צריכים לשלם. יכול להיות שמי שמגיע שנה שישית והוא למד מספר שנים, חמש שנים, בהונגריה או באיטליה והוא בא לעשות כאן שנה שישית, יכול להיות שצריך למצוא הסדר שהוא לא צריך לשלם כי הוא ממשיך לשלם שם, הם לא מוותרים לו. כדי לקבל את פניהם בברכה אני חושב שזה דבר שצריך לעשות. אומנם זו ועדת קליטה וזה לא עולים, אבל אלו נושאים שעלו בין לבין כל הזמן בתוך הוועדה כאן, ולכן אני רואה לנכון פשוט גם לענות על זה.
רישוי רופאים טרום עלייה - מה הסיטואציה? אני לא יכול לאדם שהוא מתחיל בתהליך ההתאזרחות שלו, ברגע שהוא כבר משנה דרג תושבות, אני לא יכול לתת לו מה שנקרא היתר מוגבל. היתר מוגבל אני יכול לתת רק למישהו במעמד תייר. ולכן, אנשים שהם בתהליך העלייה הם מגיעים לארץ ואז נקטע להם הזמן. עד שהם לא יעברו את מבחן הרישוי הם לא יכולים לעבוד, אני לא יכול לתת להם. הם במצב פחות טוב מתייר, זה החוק. אבל אולי אפשר להתחיל את התהליך יותר מוקדם, עוד ברגע שהם מגלים נכונות לעלייה ולקצר את זה, להגיש את הבקשה עוד לפני כן. אנחנו ישבנו עם ארגוני העולים. יש כאן סיפור גם של משרד החוץ, גם של משרד הקליטה. מתקיים כרגע פיילוט שבו אנחנו מוצאים את הפתרון איך יקבלו אישורים נוטריונים בחו"ל ויגישו את הבקשה. האגף למקצועות רפואיים קיבל על עצמו לטפל בבקשות עוד לפני תהליך העלייה. כלומר, שיש הכוונה ויש כוונה לעלות כבר אז לטפל בבקשות.

כפי שאמרנו, חלק מהדברים האלה אני לומד ברמה האישית מארגונים רבים בפורום של שולחן עגול. ניסינו גם לשפר את האתר שלנו ותרגמנו אותו לכל שפה אפשרית, חוץ מספרדית, אם אני לא טועה, עדיין זה לא מתורגם, האתר של המקצועות הרפואיים.
העברנו את כל המענה הקולי של האגף למקצועות רפואיים לכל הבריאות. האגף הזה היה בו עומס טלפוניה ניכר. היום בערך 40% מהפניות של כל הבריאות שזה 400,000 פניות בשנה, 40% מתוך זה אלה הן פניות בנושא של מקצועות רפואיים. המענה שם הוא 80% מענה תוך 30 שניות. זה הסטטיסטיקה של המענה. שם יש גם נציגות שכל הזמן מקבלות הדרכה בנושא הזה.

תוכנית "מסע" היא תוכנית שאנחנו משתפים פעולה עם הסוכנות ועם משרד הקליטה בהקשר הזה, זה גם קשור. לגשת לבחינות הממשלתיות עדיין במעמד תייר, אבל זו תוכנית שהיא יחסית מצומצמת.

האחד זה הנושא של ידיעת השפה העברית. זה חוק שעבר. רופאים ובעלי מקצועות יצטרכו להוכיח ידע בשפה העברית. תוקנו התקנות. זה נושא שהוא רלוונטי כאן.
עוזר רופא - אני לא רוצה להיכנס לזה. אם זה יעלה אני אענה מה המצב כאן כי זו ועדה שעדיין לא סיימה את עבודתה. פשוט מגיעים אנשים מחו"ל שיש להם תואר של עוזרת אחות או אחות מומחית וכיו"ב. כרגע אין לנו פתרון עבורם.
אני מעדיף לעצור כאן ואם יש עוד דברים משמעותיים אני אומר אותם בהמשך. יש עוד שקופית אחת. בואו נעצור כאן, ברשותכם. לאחר מכן אני אמשיך את יתר הדברים, הם די שוליים.

תודה רבה למנכ"ל משרד הבריאות.

שמי קלאודיה כץ אחראית תעסוקה במשרד הקליטה , בבקשה.

שלום לכולם. שמי קלאודיה כץ, אחראית תעסוקה במשרד לקליטת העלייה. אני רוצה להציג את נושא רישוי רופאים בהיבט של המשרד לקליטת עלייה.
קודם כל, הרקע. כידוע, בוגרי חו"ל מחויבים כאן בתהליכי רישוי בארץ, והמשרד מממן את כל תהליכי הרישוי, כל הפעולות הקשורות לכך ונדרשות מהעולים ותושבים חוזרים בוגרי חו"ל.

אם אנחנו נסתכל על נתונים אז החל משנות התשעים הגיעו ארצה כ-20,000 עולים רופאים. כ- 12,000 מתוכם עברו רישוי במדינת ישראל והם מהווים כ-35% מכלל הרופאים בארץ. קצת יותר מ-4,000 מתוכם עברו את תהליך ההתמחות והם מהווים כ-26% מכלל המומחים בארץ.

יש לציין שהעולים שעוברים קורסי רישוי ממומנים על-ידינו ומאורגנים בשיתוף עם משרד הבריאות ועם בתי-החולים שזכו במכרזים או מורשים לכך. אחוז ההצלחה לאחרונה מגיע ל-80%, ורק גדל גם בקורס המיוחד שדיבר עליו פרופ' גמזו.

אם נסתכל על השנים האחרונות אנחנו מדברים על 1,769 עולים ותושבים חוזרים רופאים. זה ללא מדינות פטור. פרופ' גמזו, זו הכמות שפותרת לך את כל הבעיות של הרופאים. רק להעביר אותם תהליך זריז ואנחנו ניצחנו.

כמה זה עולה למשרד הקליטה? כולנו יודעים שכרגע אין תקציב מדינה וכשאין תקציב מדינה אסור לנו לפעול. יש עולים שבתהליך הרישוי הארוך והמייגע נמצאים באמצע הדרך. הם נתלו בין הכיסאות. הסכומים הם כדלקמן: עולה בעל ותק 14 שנים ומעלה עולה למשרד 70,000 שקל. עולה שמתחת ל-14 שנים בתנאי שלא מחויב בסטאז' עולה למשרד הקליטה 71,000 שקל, ועולה רופא או תושב חוזר שהוא מחויב בסטאז' עולה למשרד הקליטה 167,000 שקל.

מה אנחנו מממנים? לעולים אנחנו מממנים את קורס ההכנה לבחינות רישוי, את מימון לימודי עברית מתקדמת שהוא תנאי לכניסה לקורס, מימון תרגום מבחני רישוי לשפות. אנחנו מברכים על הכוונה הטובה לתרגם עוד מקצועות, אנחנו גם נשמח להיות מתוקצבים על כך כי התקציבים הולכים ונעלמים.
אנחנו ממנים את דמי הקיום בקורסים ונסיעות כי העולים בזמן שהם לומדים ועדיין נשללת מהם הזכות לעבוד במקצועם חייבים להתקיים ממשהו. אנחנו מממנים את אגרת מבחן, מימון סטאז', מימון קרן קליטה, צעדים ראשוניים של העולים במערכת הבריאות שזה סופר חשוב כדי שיוכלו להשתלב בהתמחויות במקומות עבודה קבועים. מימון הסתכלות לאלה שמעל 14 שנות ותק, מחויבים בהסתכלות במקום קורס ומבחן בעל-פה במקום מבחן בכתב, ומימון חלק להתמחות שלאחרונה זה הולך ויורד. הנה, זה אפילו דהה מרוב שהתקציב נעלם.

לתושבים חוזרים המימון הוא פחות מעולים, מן הסתם. זה מימון תרגום מבחני רישוי, דמי קיום בקורסים, דמי נסיעות, אגרות מבחן, סטאז', קרן קליטה, הסתכלות אם צריך, ומימון חלק מההתמחות.

מה הפריסה הארצית של קורסי רישוי? באמת תודה רבה למשרד הבריאות, נענו לבקשתנו. היום יש קורסי רישוי ברחובות ובפתח-תקווה, בתי-חולים "קפלן" ו"השרון". אנחנו מתחילים השנה לעבוד עם צפת, ובדצמבר מגיעה קבוצת עולים לבאר-שבע שגם שם יהיה קורס רישוי. זה מאוד מאוד חשוב כי גם למדינה הנסיעות של העולים יעלו פחות כסף וגם יכולת לפריסה ארצית יותר גדולה.
מה הם הפרויקטים המיוחדים ומה אנחנו עושים כדי לעזור למדינת ישראל לקבל יותר רופאים? קודם כל, הפרויקט המבורך "עלייה 2000". הפרויקט מתקיים יחד עם הסוכנות היהודית, משרד הבריאות ומשרד החינוך, קופת חולים כללית. פרויקט "עלייה 2000" בעצם מיועד לכלל המקצועות בהם יש כשל שוק. אם יש מקצוע בו נדרשות ידיים עובדות ואין להשיג אותן בארץ, אנחנו יחד עם הסוכנות היהודית מאתרים את המקורות עולים ובעלי המקצועות האלה בחו"ל. מביאים לשם מעסיקים עתידיים שפשוט מראיינים את העולים טרם עלייתם ואנשים נכנסים ארצה בעלייה תעסוקתית - "עלייה 2000". ההזדמנות הבאה תהיה בשנת 3000 ולכן אנחנו לא משנים את השם. אנחנו מדברים על כך שאנשים נכנסים למסלול מאוד מאוד ברור עם מגורים, עם הכשרה אם היא נדרשת בהרבה מאוד תחומים בארץ. בין היתר, בתחום הרפואה. אם אנחנו נסתכל, יש לנו באשדוד שנה רביעית ברציפות של קורס מאוד מאוד מוצלח של פרויקט "עלייה 2000" רופאים. יש לנו בקיבוץ מרחביה 14 פלוס שנה שלישית. השנה התחלנו בצפת ובבאר-שבע ובאמת מצפים להצלחה. העולים מאוד מאוד מרוצים וגם התהליך מאוד מובנה, מאוד ברור.

פרופ' גמזו דיבר על הקורס המיוחד. מתוך 43 איש ב"קפלן" - השקיעו המון בנוסף לזה שעלה לנו המון כסף, אבל באמת השקיעו המון - 40 זכו לרישיון והשתלבו במערכת הבריאות. היה גם קורס מיוחד ב"אסף הרופא" לתחום ההרדמה. הלכנו על התחום שמאוד נדרש בארץ ואמרנו לעולים: מי שיהיה מוכן לעשות התמחות בהרדמה, אנחנו מממנים את הקורס. היו 16 איש, 16 איש עושים היום התמחות בהרדמה.

נעבור כרגע לבעיות. הבעיות האמיתיות הן באמת תהליך קשה ומורכב. אם בכוונת משרד הבריאות לעשות בחינה אחידה לעולים ותושבים חוזרים, המשמעות היא להרוג את העולים. אם ניקח את כולנו היום ונצפה מאיתנו שאנחנו נעשה בגרות בתנ"ך או בהיסטוריה, אני בספק גדול שכל המכובדים כאן יעשו את זה ברמה גבוהה. אני חושבת שאין להשוות ילדים שהרגע יצאו מספסל הלימודים לאנשים מנוסים, מומחים, שעבדו בתחום הרפואה ויכולים לתרום למדינה. זה פשוט יקטין בצורה היסטרית הצלחות של העולים במבחני רישוי, ולא בצדק.

הדבר השני שצריך להגיד הוא שבאמת יש הצלחות והכול טוב ויפה, אבל זה לא קורה לבד. המאמצים המשותפים והמימון של הדברים מאוד חשוב.

העברית - ב-2010 על-פי ההצעה המשותפת של משרד הבריאות יחד עם חבר הכנסת אריה אלדד עלתה סוגיית ידיעת העברית. זה באמת מאוד חשוב. גם הילדים שלי היום מתלוננים לרופא בעברית ומאוד חשוב שרופאים ידעו עברית. יחד עם זאת, ישנה בעיה מאוד רצינית. עולים ממדינות פטור במיוחד שעד כה מיום הנחיתה בארץ הם נכנסים למקום עבודה ומילאו את השורות, גם מומחים, היום נדרשים למבחני עברית, גם יתר העולים. על רקע המחסור הכל כך גדול ברופאים במדינת ישראל, ומדובר בתקנות, לא מדובר בחוק, אפשר להחליט שאכן צריך לעשות מבחן בעברית, אכן צריך להכיר את השפה העברית. אבל אפשר לתת להם שנה, ובאותה שנה, שנת העבודה, להתחיל להתפרנס כי ברגע שאין לאדם רישיון על-פי החוק הוא עושה עבירה פלילית אם הוא עובד כרופא, אף אחד לא ייקח אותו. מצד שני, אין לו ממה להתקיים. אני לא מדברת על זה שההחלטה הזאת מגדילה אוכלוסייה, דרישת קורס ידיעת העברית שאנחנו מחויבים בה, בכמה מיליונים שקלים יפים למשרד הקליטה. אבל אם אפשר לאפשר לרופאים העולים האלה לעמוד בדרישות מבחני העברית, אבל לעמוד כעבור שנת העבודה, מישהו ייגש מיד למבחן ומי שיצבור את הכוחות וייגש במהלך השנה, אנחנו יותר מנשמח.
הדבר הנוסף שהוא היסטרי מבחינתנו זה הנושא של מתמחים. אנחנו מדברים על כך שעולים רופאים שמסיימים קורסי רישוי כאלה ואחרים ועוברים בהצלחה את מבחן הרישוי הם הופכים לא מומחה, לא מתמחה. ראינו שרק שליש מהם מצליחים בהתמחויות. זה לא סוד שלא מעט רופאים עולים שצברו ניסיון - רופא גניקולוג שעבד שש שנים, אותו מרדים שעבד עשר שנים וכן הלאה וכן הלאה - המומחיות שלהם לא מוכרות על-ידי מדינת ישראל. הוא מתחיל ברישוי מראשית. לכן אנחנו הרבה פעמים מפנים את העולים לגשת להתמחות בתחום שנדרש היום בארץ ושקיים ושזמין. לפעמים זה יותר פריפריה, לפעמים זה יותר תחומים פחות מעניינים את בוגרי הארץ בשל מורכבות של ההתמחות. למשל, כירורג כללי שצריך ללמוד שש שנים וללמוד את כל חלקי הגוף לעומת מישהו אחר שהוא עושה התמחות קלה יותר.
לכן, אנחנו מבקשים לדאוג ולהבטיח לעולים יכולת להיכנס למערכת הבריאות לעשות התמחות בכמות גדולה יותר באמת על-פי אלה שמעוניינים לעשות כך. אין מנוס אלא ששני שרים יפנו למשרד האוצר ולדאוג להקצאת 200 תקנים כי אנחנו יודעים שהבעיה היא לא כסף. הבעיה היא כסף, הבעיה היא גם תקנים ודיברנו על זה המון שבטח הכסף, אבל גם תקנים. כי עם כסף ובלי תקנים לעולים לא ייכנסו למערכת. התקנים האלה צריכים להיות גם נזילים. משרד הבריאות יגיד איפה הוא צריך, השנה בעפולה ומחר בבאר-שבע. עולה סיים את ההתמחות, התקן התפנה ומשרד הבריאות יגיד: היום אני צריך ב"אסף הרופא", למשל. אנחנו נעמיד את הרופאים העולים כך שהם יעמדו במיני מכרז לנושא הזה. זה יפתור גם את הבעיה של מדינת ישראל מבחינת המתמחים שזה גם ידיים עובדות וזה גם רופאים שנדרשים, וגם מבחינת העולים זה יפתור להם את הבעיה כי היום אנחנו נמצאים במצב שחסרים מרדימים. אבל אני ישבתי כאן בוועדה הזאת ב-2000 וצעקתי וצרחתי. לא צריך לקחת מרדימים ולשלוח אותם להתמחות בגריאטריה. הרי מה שאנחנו עושים, אנחנו לוקחים את האנשים שעברו, ועוד נשלח אותם למבחן של בוגרי הארץ אז בכלל נהרוג אותם. אבל לוקחים אנשים שבאו עם ידע ומקצוע לארץ ואז מתחילים מאפס, מתחילים מבראשית, ומצטרפים לכל גדוד המובטלים בארץ-ישראל.
אני חושבת שאם אנחנו ניתן את האפשרות הזאת ונפנה ביחד למשרד האוצר ולנציבות ונקבל את התקנים יחד עם התקציב, נפתור את הבעיה לנצח נצחים. תודה.

תודה רבה לקלאודיה. אנחנו נתייחס עכשיו להמלצות. קיימנו ישיבה כבר על זה. הדבר הראשון הוא בעיית השפה. בבקשה להסביר לנו אם אפשר או אי-אפשר ומה אנחנו צריכים לעשות כדי שאותם עולים שעברו מבחן מקצועי, ארצות ללא פטור ואלה שעם פטור, ייכנסו ישר לעבוד ובשנה הראשונה שיש להם רישיון זמני הם יעשו את המבחן הזה. האם זה אפשרי?
שרת הבריאות, בבקשה.

רוני, הייתי רוצה לחלק את זה לשניים. באשר לתקנים - אנחנו ביחד. אין בכלל ספק, אנחנו מאוד בעד, אנחנו נפעל בעד ואנחנו ניגש למשרדי האוצר ונבקש. אם נקבל אז בוודאי שזה יכול לפתוח פתח. אפילו אפשר לצבוע ולבוא ולומר שהתקנים האלה מיועדים באמת לעולים חדשים.

פה אנחנו יכולים להגיד שאחרי הישיבה הזאת אנחנו ננסה לפעול מול משרד האוצר להשיג את התקנים האלה כי, בסופו של דבר, זה יתרום למערכת הבריאות.

ודאי, ודאי. באשר לשאר הבקשות, אני התחלתי ואמרתי שיש לנו בעייתיות. האמביוולנטיות שלנו היא שמצד אחד אנחנו מחויבים לשמור על הרמה הגבוהה. אנחנו לא יכולים לבוא ולומר: לעולים אנחנו נוותר ולישראלים לא, כי אז הם יבואו ויגידו: אוקיי, אם אתם מוותרים לעולים תוותרו גם לאלה שמגיעים מהונגריה או גם לאלה שמגיעים מברזיל. קשה מאוד לעשות זאת.

אני מציעה, זה לא לשולחן כזה גדול. המנכ"ל מקיים שולחן עגול בדיוק לבעיות האלו. תעלו את הבעיות האלו. צריך לראות, כמו שאמרתי בתחילת הדברים, איך אנחנו שומרים על הרמה ולא מוותרים, מצד אחד. ומצד שני, פותחים פתח ומקלים על העולים. זה כמעט לרבע מעגל, אבל אנחנו נראה אם אפשר לעשות זאת. בעניין התקנים אנחנו בדעה אחת, ובכל השאר אני מציעה שזה יהיה דיון עם המנכ"ל.

בנושא השפה אנחנו ללא ספק מסכימים שרופאים צריכים את השפה. השאלה היא ההתחשבות באותם עולים שיכולים באותו יום להגיע ולהתחיל בעבודה, או שהם נתקעים במבחן השפה ואז ממה הם מתפרנסים, איך הם ייקלטו. יכול להיות שבסוף הם יאבדו את המקצוע.

זה שינוי חקיקה, פשוט צריך לשנות את החוק בעניין הזה.

אתה אומר שזה לא תקנה, זה שינוי חקיקה.

זו תקנה שעברה בוועדת - - -

לא, התקנות הן לפטורים מהבחינה. החוק קובע שיש צורך בבחינה והתקנות קובעות מי יכול להיות פטור מהבחינה. בין היתר, אגב, מי שסיים אולפן. אנחנו חושבים שרצוי ששני המשרדים יעודדו השתתפות באולפנים.

זה נכון, ויחד עם זאת צריך לציין שמדובר על אוכלוסייה חדשה שהתווספה לבעיה הזאת, אוכלוסיית יוצאי מדינות פטור: ארצות-הברית, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, ופשוט לתת להם את ה-delay הזה. אף אחד לא אומר לפטור אותם.

לפני שאני נותן לחברי כנסת שהצטרפו לדבר, אנחנו כן שומעים פה הסכמה ממנכ"ל משרד הבריאות שמוכן לבחון את הסוגיה הזאת.

פעם ראשונה שאני שומע את הבקשה הזאת. מסכימים אותי שזה פעם ראשונה? יש לנו שולחן עגול? אפשר להעלות את הבקשה הזאת בשולחן עגול.

אנחנו נעזור עם כל האמצעים הפרלמנטריים במה שנוכל, כי אני חושב שזה מאוד ראוי. הצטרפו אלינו כמה חברי כנסת: יוני שטבון, דב ליפמן, נסים זאב, אברהם מיכאלי. דב ליפמן היה אחד היוזמים של הוועדה הספציפית הזאת. יוני ביקש לדבר ואחרי זה גם דב.

רק בקצרה כיוון שהאווירה פה היא חיובית, במיוחד בנושא הזה של השפה. אנחנו ישבנו במקביל בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות באותו נושא בהקשר החקיקתי והתקנות של משרד הבריאות בהקשר של השפה.
אני רוצה לשאול שאלה של סימולציה. לפני 50 שנה, 30 שנה, 20 שנה, כשהאווירה היתה כזאת שמגיעים רופאים מכל העולם והשיח של העלייה והקליטה היה מאוד משמעותי, אני בטוח שההתעקשות גם בתקנות וגם בחקיקה על השפה היה יותר מופחת כי כתפיסה מדינת ישראל ראתה בעלייה צורך ומשאב אסטרטגי. אני חושב שהיום - אני אמרתי את זה גם בוועדת העבודה והרווחה, ואני שמח פה גם על האווירה החיובית בנושא - ההתעקשות על השפה יש בה מן העניין בהיבט הזה. אנחנו פה בפרלמנט, אנחנו צריכים להסתכל על כל ההיבטים. גם מנכ"ל משרד הבריאות וכמובן השרה מסתכלים לא רק על הציר של הפציינט בקצה, אלא גם המשמעות של הרופאים בעלייה.
אני חושב שאם תצא מפה הכרזה שלקראת תיקון חקיקה בהקשר של מדיניות החסמים, כך אני קורא לה, שהיא חשובה מצד אחד, ומצד שני, היא יוצרת חסמים בכל מה שקשור לשפה ומבחני השפה, אני חושב שזו כבר בשורה מאוד משמעותית, כי מה שאנחנו פוגשים בשטח, ואני מדבר בעיקר העלייה הצרפתית שאני נפגש איתה בפורומים כאלה ואחרים, חסמי מבחני השפה הם מאוד מרכזיים גם בקבלת ההחלטות לעלות וגם במושג שנקרא "טיסות בואינג", שפירושו לגור בארץ ולהיות כל הזמן על הציר לחו"ל. תודה.

תודה. חבר הכנסת דב ליפמן.

קודם כל, תודה ליושב-ראש ולשרת הבריאות על כך שהיא הגיעה. אנחנו ביקשנו את הדיון. אני מברך את כולם על קיום הדיון. אחרי שנבחרנו ייסדנו קבלת קהל בתוך המשרד שלנו והייתי פשוט בהלם. יום ראשון אחרי יום ראשון הגיעו עולים חדשים עם אותו סיפור שהם רוצים להיות אחיות ודברים אחרים פה בארץ, ופשוט אין להם את האפשרות. פניתי מיד לחברה טובה, לשרת הבריאות, והיא אמרה שהיא מוכנה לעשות מה שצריכים.

נמצאים פה נציגים והם יוכלו לספר את הסיפור שלהם, אני חושב שזה חשוב מאוד. שרת הבריאות, אני מציע שאת תשמעי את מה שהם רוצים להגיד. אני חושב שחייבים לעשות פה סוויץ'. אנחנו לא רוצים לתת להם מכשולים ובעיות, אלא סוויץ' בתוך המשרד ובכל המערכת שאנחנו רוצים לעודד אותם ולעזור להם.

לא צריך את הסוויץ', כולנו בסוויץ'.

תשמעו את הסיפורים. יש בהם משהו. אני לא יודע מי או מה, אבל יש איזשהו מכשול. אנחנו לא נמצאים פה עם טענות, אנחנו רוצים לשנות. אנחנו רוצים לשמוע את הסיפורים כי אז ישמעו באמת שיש מכשול ואנחנו כן צריכים לעשות סוויץ'. צריך לעשות את זה כדי לעודד אותם.
אני יכול להגיד שבארצות-הברית במיוחד יש המונים, המונים, שלא חושבים אפילו עכשיו על עלייה כי הם כבר שמעו את כל הסיפורים האלה והם לא רוצים את זה. יש להם את התפקיד שלהם עם המשכורת והם לא מוכנים אפילו להיאבק על זה. אבל ברגע שאנחנו עושים את הסוויץ' ומעודדים אותם אנחנו לא רק נראה את אותם אלה שהם כבר פה, אלא גם את אלה שנמצאים שם. זה גם בצרפת. ישבתי אתמול עם הנציגים. הם יגיעו והם רק יעזרו ויתמכו במדינה.

תודה לחבר הכנסת דב ליפמן.

האם אפשר לדעת מבחינת הנתונים הכלל-ארציים, לא מקרב העולים החדשים, כמה ישראלים עוברים? כמה עוזבים?

אני לא חושב שזה הוכן לוועדה הזאת.

הבוגרים הישראלים כמעט במאה אחוזים עוברים את בחינות השנה החמישית-שישית שהן בחינות סוף של כלל לימודי הרפואה.

אני כן רוצה להיענות לבקשתו של חבר הכנסת דב ליפמן. אנחנו רוצים לשמוע את הסיפורים בקצרה, לאחר מכן אתן לארגונים לדבר.

רבקה אורנובסקי, בבקשה.

כבוד יושב-ראש הוועדה, שרים וחברי כנסת נכבדים, אני מודה לכם על ההזדמנות שניתנה לי לייצג את עמיתי הפיזיותרפיסטים דוברי האנגלית.

הגעתי לכאן היום לדבר על כך שפיזיותרפיסטים שכבר קיבלו רישיון בארצות המוצא שלהם נדרשים לעבור בישראל מבחן שנכון להיום מעכב את רובם מלקבל רישיון ואף אינם מקבלים רישיון זמני שיאפשר להם לעבוד ולפרנס את משפחותיהם. אני מקווה שבסוף דיון זה תוכלו לעזור לי ולעמיתיי להישאר בישראל ולעבוד כפיזיותרפיסטים.

קוראים לי רבקה אורנובסקי, אני בעלת תואר ראשון בקינזיולוגיה ותואר שני בפיזיותרפיה. את בחינת הרישוי הממשלתית בארצות-הברית עברתי בניסיון הראשון וקיבלתי הסמכה רשמית לעבוד כפיזיותרפיסטית. במסגרת הניסיון המקצועי שצברתי עבדתי בבתי-חולים מהטובים בארצות-הברית, וכן עבדתי כחמש שנים בקליניקות פרטיות לילדים. למרות החיים היציבים מבחינה כלכלית החלטנו בעלי ואני לעזוב את ארצות-הברית ולעלות לארץ יחד עם בתנו לפני כשנה, זאת מתוך תחושת שייכות למולדת העם יהודי ומתוך הרצון לתרום לחברה הישראלית.

למרות ניסיוני הרב, נכשלתי בבחינת הרישוי הישראלית שנערכה בשפה האנגלית, זאת על אף שלמדתי לקראתה במשך כשלושה חודשים ובהתאם להנחיות משרד הבריאות. בימים אלה אני מחכה לתוצאת המבחן אליו ניגשתי בפעם השנייה. לקראת מבחן זה נעזרתי בחומרי הכנה שקיבלתי מסטודנטים ישראלים ואשר אינם זמינים בשפה האנגלית. בשל כך, כבר יותר משנה אינני עובדת.

לאחר שנכשלתי במבחן הראשון פניתי לארגון "נפש בנפש" ולא הצלחנו לאתר פיזיותרפיסטים אשר עברו את הבחינה באנגלית. מתוך כך הבנו שאחוזי המעבר היו נמוכים מאוד. לדעתנו, יש לבחון את השאלות ותנאי המבחן ונשמח להרחיב על כך אם נתבקש. כמו כן, היכולת של עולים חדשים להתכונן למבחן מוגבלת מאוד בשל העובדה שקורס ההכנה היחיד מתקיים רק בערבית וחומר ההכנה למבחן נגיש רק לסטודנטים ישראלים.
אנו מבקשים שתכירו ברישיונות שלנו כדי שנוכל לעבוד בישראל כשם שרישיונות של רופאים מארצות-הברית ואנגליה מוכרים בישראל. זאת בשל העובדה שתוכנית הלימודים לפיזיותרפיסטים בארצות-הברית זהה לתוכנית בישראל לפי משרד הבריאות.

אנו עולים חדשים צעירים וכבר רכשנו את השכלתנו האקדמאית ואת המקצועות בחו"ל. אנו מעוניינים להשתלב בשוק העבודה בישראל. אך כעת בשל העובדה שאין באפשרותנו לעבוד בישראל רבים מעמיתיי שוקלים לרדת מהארץ וחלקם כבר עשו זאת. אחד מעמיתיי עוזב כל שנה את משפחתו למשך חצי שנה בכדי לעבוד בארצות-הברית. עמיתה אחרת עובדת כעוזרת בית. לבעלי ולי כבר הוצע לחזור לעבודתנו הקודמות במידה ונאלץ לרדת מהארץ. בנוסף, מצב זה יוצר חוסר מוטיבציה בקרב עולים פוטנציאליים אשר חוששים שלא תהיה להם פרנסה בארץ במשך חודשים רבים.

לסיכום, בכדי לאפשר לנו להישאר בארץ ולעבוד במקצוע שלנו אנו מבקשים שמשרד הבריאות יכיר ברישיונות שניתנו לנו בארצות המוצא שלנו כפי שנעשה ביחס לרופאים, ולא יחייב אותנו במבחן רישוי.

אם נדרשת בחינת רישוי אנו מבקשים לקבל רישיון זמני עד למעבר הבחינה כפי שנעשה במדינות מערביות אחרות, זאת על מנת שנוכל להתחיל לפרנס את משפחותינו ולא להזדקק לתמיכה ממשלתית.

אנו מבקשים לקיים קורס הכנה באנגלית כפי שמתקיים עבור נבחנים דוברי ערבית.

אם מטרת המבחן היא להוכיח שאנו כשירים לעסוק במקצוע בצורה בטוחה, כפי שמשרד הבריאות טוען, ניתן לבחון זאת על-ידי עבודה מעשית שתיעשה תחת פיקוח פיזיותרפיסטים מורשים.

תודה רבה לכם על ההקשבה.

רבקה, תודה לך. קודם כל, שיהיה בהצלחה במבחן. אני בטוח שתעברי אותו ותשתלבי. הסוגיה היא מאוד חשובה וכואבת למרות שפחות היינו מוכנים לזה. דיברנו על רופאים, פיזיותרפיסטים וכו', אבל מנכ"ל משרד הבריאות יושב איתנו כאן ואני בטוח שבשולחן העגול שיהיה לכם אתם תשתתפו ותסבירו. אנחנו ניתן לכם את כל הגיבוי האפשרי כדי שתפתרו את הבעיה הזאת.

רפי מילר, בבקשה.

שלום, תודה רבה על ההזדמנות. קוראים לי רפי מילר. למדתי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה חינוכית התפתחותית בניו-יורק. יש לי רישיון מניו-יורק, עבדתי שנה. ב-2010 עליתי וידעתי שכל התהליך של קבלת הרישיון פה בארץ להיות פסיכולוג ייקח הרבה זמן. לכן, ישר שלחתי את כל המסמכים למשרד הבריאות ולאחר כחצי שנה קיבלתי תשובה שלא כתוב בתעודת הזהות שלי שאני ישראלי. שוב הלכתי למשרד הפנים ושוב שלחתי מכתבים. לאחר עוד ארבעה-חמישה חודשים קיבלתי מכתב ממשרד הבריאות שחסר לי קורס בסטטיסטיקה ושיטת מחקר ושזה צריך להיות רק ברמה של תואר שני באוניברסיטה של חמש נקודות. התחלתי לחפש מקום ושני דברים קרו: קודם כל, אין קורס של חמש נקודות וגם אין מקום שרוצה לקחת אותי רק לקורס אחד. כולם אמרו שאם אני רוצה להצטרף אז אני צריך להצטרף לכל התואר, לא רק לקורס אחד. שוב שלחתי מכתבים וקיבלתי מכתב שאני יכול לקחת קורס לארבע נקודות. שכנעתי את אוניברסיטת תל-אביב לקחת אותי לקורס הזה. הקורס היה כל כך, כל כך קשה וזה לא רק בגלל השפה. הייתי כמו כולם בקורס. זה היה בתואר שני בפסיכולוגיה וכל הזמן הם דיברו על התזה. אני לא צריך לעשות את התזה. זה פשוט קורס לא רלוונטי לעבודה.

בכל מקרה, סיימתי את הקורס ושלחתי ביולי 2011 אישור למשרד הבריאות שסיימתי את הקורס ואחרי חמישה חודשים קיבלתי את הרישיון. זה היה בסוף דצמבר 2012, סליחה. אחרי זה אני שלחתי שוב את כל המסמכים להתחלת ההתמחות ורק באפריל, לפני חודש, קיבלתי תשובה. שלחתי מדצמבר והם אמרו שחסרים לי שלושה קורסים ואחרי שאני אקח אחד אני כן יכול להתחיל את ההתמחות. הבעיה היא שוב שאין מקום שמוכן לקחת אותי לקורסים, וגם אני שמתי לב שאחד מהקורסים אני כן לקחתי ואז אני בעצם כן יכול להתחיל את ההתמחות היום. שוב שלחתי מכתבים למשרד הבריאות ואני מחכה לתשובה. שמעתי שיש איזשהן ועדות שיושבות פעם בחודשיים-שלושה. אני קצת תקוע. יש לי מזל שאני כן עובד חצי משרה בשירות הפסיכולוגי חדרה. זה היה על תנאי שאני אקבל את הרישיון. כן קיבלתי, אבל עם משכורת מאוד נמוכה.
בשורה התחתונה, עזבתי הכול, את כל המשפחה שלי בארצות-הברית, ועליתי לארץ על מנת לעשות ממש שינויים. אני לא באתי להרוויח מיליון שקלים, אני מבקש עזרה כך שאני אוכל לעזור לאנשים ולילדים פה. תודה רבה.

יופי, תודה רבה.

אם אתם מבקשים אני יכול לענות כבר עכשיו. אני אתחיל עם הדובר האחרון ששמו רפי. רפי, קודם כל, תודה רבה. אני, קודם כל, מזמין את כולם ברגע שהם נתקלים בבעיה והם מרגישים שהיא לא נפתרת מספיק מהר, תמיד לכתוב למנכ"ל. כי התחום הזה של פסיכולוגיה ומומחים בפסיכולוגיה הוא תחום שפחות טיפלתי ופחות הוצפו אליי בעיות של עולים חדשים. זה חוק שונה. אכן, קצת יותר מורכב והאישור של קבלת המומחיות בחוק הזה יוצרת מצב שמחזירים את המומחים אפילו ללמוד פרקים מסוימים אם הם לא השלימו את הליבה. זה בהחלט נקבע אפילו לא על-ידי, אפילו הסמכות היא לא שלי. היא של מועצת הפסיכולוגים שממנה ועדות מקצועיות. הן אלו שנותנות את הפתרון, אבל אני יכול להשפיע.
אני מניח שהיית בקשר עם המשרד של הפסיכולוגית הראשית. אני מבקש, מצבים שכאלו, ותעבירו את זה לכלל החברים, כל ארגוני העולים, תעבירו את זה, תעלו את זה דרגה למעלה. זה מגיע גם לשנון ושזה יגיע גם אליי - פשוט נושא שאני מתעסק בו ביום יום. נראה בדיוק איך לפתור את הבעיה המיוחדת שלך ואם היא מקרינה ואם זו תופעה של בעיות אחרות, לא הוצף אליי אף פעם עד כה.

משרד הבריאות הוא המשרד המרשיין מקצועות הגדול ביותר במדינת ישראל. גם הרבה מקצועות וגם הרבה עוסקים. אין כמעט משרד שעוסק בכל כך הרבה רישיונות. ויותר מכך, יש גם תהליך חקיקתי בכנסת שבאים ורוצים כל הזמן מקצוע חדש ואומרים: בואו נסדיר את המקצוע הזה, ונסדיר את המקצוע הזה, ונסדיר את המקצוע הזה. כל המקצועות שתוארו כאן, לרבות פיזיותרפיה, שש מקצועות הבריאות הללו הוסדרו בארבע השנים האחרונות. ככל שמקצוע מוסדר יותר הוא יוצר, אין ברירה, חסמי כניסה, כך הוא מוסדר. כשאתה מסדיר אותו אתה בא ואומר: רק זה וזה וזה יוכלו לקבל את התואר הזה והזה והזה, רק זה וזה, ואז אתה לא מבדיל עולה חדש או ישראלי יליד הארץ. כולם באותה הגדרה. לדוגמה, עמדנו לפני הסדרה של המקצוע הבעה ביצירה. זה כמעט הוסדר בכנסת הקודמת. ברור שאם זה היה מוסדר זה היה יוצר שוב הרבה מאוד בעיות שכאלו להרבה מאוד עולים חדשים. נאמר כאן לגבי פיזיותרפיה: תכירו בעובדה שיש לי תואר מארצות-הברית. תנו לי פטור מבחינת הרישוי. זה מה שקורה כשמסדירים מקצוע. כשמסדירים מקצוע אין פטורים, כולם עוברים דרך מערכת רישוי אחת שבוחנת ידע.
לגבי הבחינה בפיזיותרפיה הקודמת, אכן היא היתה עם שיעור מעבר אפסי באמת בעייתי. אני טוען שבבחינה שנמצאת עם שיעור מעבר שכזה צריך להיכנס פנימה, לבדוק כל שאלה, לבדוק הכול. ביקשתי מוועדת הבחינה לבצע את זה. הם ביצעו בדיקה נוספת. הם אמרו לי: תשמע, השאלות לא שונות מבחינות קודמות. אנחנו לא יודעים בדיוק מה קרה, למה דווקא כאן. בבחינה האחרונה שלאחריה שיעור המעבר היה 35%. ושוב, הם לא פתאום נתנו שאלות שונות. אני באמת לא יודע להסביר מה קרה שם. אולי זה השפיע גם עליהם, על השאלות שהם בחרו. אבל החוק קובע ועדת בחינה שהם אנשי מקצוע. הם פיזיותרפיסטים במדינת ישראל, והם קובעים את השאלות. הם מכינים את הבחינה. אני לא יכול להתערב בזה. אני כבר התערבתי פעם אחת, הבחינה בתזונה. אמרתי: תנו לי לראות האם זו בחינה קשה או לא קשה או משהו בסגנון הזה. לא כל כך יכולתי לתת פתרון. זה הנוהל שאנחנו עושים בנושא הערעורים. לאחר מכן עו"ד וינר אביטל תיתן לנו מושג מה הולך לקרות בשינוי באספקט הזה. זה נותן איזושהי אפשרות לאדם לבחון מחדש ולראות את התוצאה שלו או איפה הוא נכשל.
שוב, אני מבקש לקבל את הדברים האלה. אני לא יודע לפתור את הכול, אבל אפשר. הגישה שלנו היא פתוחה, אנחנו רוצים להכניס יותר. שומרים על האיכות. גם אתם רוצים, בסופו של דבר, לעסוק במקצוע כשלידכם אנשים ברמה גבוהה. לא כל אחד מכל מדינה עם כל רישיון יכול לקבל רישיון גם בישראל. צריך איזושהי רמה מסוימת.

האם יש אינדיקציה כמה עולים חדשים משרתים היום בפועל, הלכה למעשה, כרופאים וכאחיות?

דיברנו על מספרים במצגת.

רופאים יש לנו קרוב ל-7,000- 8,000. זה סדרי הגודל. הרוב זה עולים שבאו עם העלייה הגדולה בשנות התשעים. אנחנו עכשיו לא רואים מסות שכאלו. הם כולם כרגע בגילאי פרישה וזה חלק מהמשבר שיש לנו עם הירידה בשיעור הרופאים במדינת ישראל. לגבי יתר בעלי המקצוע - אין לנו את זה. אולי למשרד הקליטה יש את הנתונים הללו. אנחנו לא מבדילים ביניהם.

יש 12,000 מועסקים.

כמה זה באחוזים?

אם זה 12,000 זה שליש.

מכלל העובדים זה שליש, אבל מכלל העלייה יש 20,000. צריך לקחת בחשבון שהעלייה היא משנות התשעים ויש כאלו שכבר הגיעו לגמלאות, יש כאלו שהצהירו בכניסה לארץ ואולי לא השלימו את תהליך הרישוי.

לגבי החקיקה האחרונה - יש לי הצעה. בנושא המקצועות שהוסדרו לאחרונה: קלינאי תקשורת, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, כמו שבמקצועות הרפואה ואחיות ורוקחות ישנם קורסים שאתם מארגנים ואנחנו מממנים, אני מוכנה להרים את הכפפה ולממן. אני מקווה שזה יסתדר עם תקציב המדינה, אבל אתם תארגנו את קורס ההכנה. ואז האנשים במקצועות החדשים שהוסדרו לאחרונה יוכלו להיעזר בקורס הכנה לרישוי, ואז גם הסילבוס יהיה ידוע מראש ולא יהיה צריך לעבור את החידון וללכת ולהגיד: תביא את זה, תביא את זה. זה יקל על העולים בצורה משמעותית. אם תארגנו - אנחנו איתכם.

אני לא מתנגד. צריך לעכל את הנושא הזה ולראות האם הוא אפשרי. מבחינה חוקית אני יכול לתת את הנקודות?

אפשר, אפשר. אין שום בעיה.

- - - ציון מגן?

לא, היא לא מדברת על ציון מגן.

אם יהיה צורך בתיקון נתקן.

היא מדברת גם וגם, בטח שכן.

זה כבר מסובך יותר.

אדוני היושב-ראש, שמעתי את הפסיכולוג הצעיר שלנו ואני רוצה להעיר הערה קצרה. חלק מהטלטלה המיותרת נובע מזה שלא נאמר לאותו אחד שבא לבקש בקשה כלשהי מה עליו לבצע מראש, דבר שהוא מוסדר, דבר דבור על אופניו. כל פעם נזכרים שיש עוד דבר נוסף ואחרי שנה יש עוד דבר נוסף, וכך השנים חולפות. בסופו של דבר, זה מביא לתסכול. אם הוא היה יודע מראש מה הוא צריך הוא היה מתמודד במקביל ופונה לכאן ולכאן ורואה היכן הוא נמצא.

אני לא חושב שזו תופעה, אני לא חושב. אבל אני מקבל גם את ההערה שלך.

אני מכיר את זה, מבשרי אחזה בנושאים אחרים. זה המדיניות שלנו. נזכרים אחרי חצי שנה שיש עוד דבר מסוים להשלים. לפעמים אף פעם זה גם לא נגמר, זה לוקח כמה שנים.

חברים, אנחנו קצרים בזמן ויש עוד הרבה אנשים שרוצים לדבר אז בבקשה בקצרה.

אדוני היושב-ראש, אני ממש מוותר על זכות הדיבור שלי. אמרתי רק הערת ביניים.

שרת הבריאות צריכה לעזוב, היא תסכם בכמה מילים ואנחנו נמשיך.

אני מתנצלת, אני חייבת לעזוב. יש לנו בקרוב דיון סוער על הקנביס בוועדת העבודה והרווחה.

ראשית, אני רוצה להודות גם ליושב-ראש, באמת לחברי, וגם לחבר הכנסת דב ליפמן שהוא גם כן חברי. אני רוצה להודות לכם על הדיון כי באמת אין טוב ממשמע אוזניים. חשוב לשמוע גם את הנתונים וגם לשמוע את מה שקרה מגוף ראשון. אני אבקש ממנכ"ל המשרד להשתתף בשולחן העגול, ושוב, כדי לשמוע ולהציף את הבעיות. אנחנו כבר למדנו על כמה בעיות שניתן לפתור אותן בצורה מאוד מאוד פשוטה. ונכון, חבר הכנסת נסים זאב צודק. צריך פשוט לכתוב נוהל ברור כדי שכל אחד שמגיע לארץ יידע. צריך לראות עד כמה ניתן באמת לתרגם את המבחנים לשפות השונות. לגבי כל השאר - כמו שאמרתי, מכיוון שעדיין כולנו מעוניינים לשמור על הרמה אז באשר לסוג הבחינה ורמת הבחינה, את זה אנחנו באמת נעשה בשולחן העגול כדי לראות אם ניתן ללכת לקראתכם.

אני מרימה את הכפפה יחד עם כבוד היושב-ראש, ואנחנו נפנה למשרד האוצר כדי לבקש עוד תקנים שמשמעותם עוד כסף. כל כך חשוב שאנחנו לא נשמע את מה ששמענו כאן שאנשים ציוניים שהגיעו לארץ עם התלהבות בלב, האור כבה להם בעיניים. אנחנו נעשה ככל יכולתנו שכל מי שהגיע הנה ורוצה לעסוק במקצועות השונים בתחום הרפואה, אכן ימצא במשרד שלנו אוזן קשבת. נשתדל ללכת לקראתכם כדי שתישארו ותעסקו כאן במקצועות שלכם. תודה רבה.

תודה רבה לשרת הבריאות. אנחנו באמת שמחים על כך שהיא היתה כאן, הקשיבה ונענתה לבקשות, ועל זה שהיא באמת פתוחה לשמוע ולשנות. אנחנו רואים בך שותף טבעי וטוב לוועדה שלנו, לבעיות של העולים. תודה רבה לך.

אני אשאר, אבל אני אצטרך ללכת ולהגן עליה בעוד עשר דקות.

יש לנו עוד כמה דוברים. יהודה שרף מהסוכנות היהודית, בבקשה בקצרה.

קודם כל, אדוני היושב-ראש, מגיע שאפו למשרד הבריאות ולמנכ"ל משרד הבריאות על השולחן העגול. השולחן הזה פתר בעיות ששנים לא נפתרו, ואני אומר את זה עם זה שיש לי נציגים שנמצאים בשולחן הזה, ובאמת כל הכבוד.

אני שמח לשמוע, תודה.

תודה רבה.

יש לנו ממש שני נושאים שהייתי רוצה להעלות וכבר התייחסת אליהם. הנושא האחד הוא הפער הרפואי, בעיקר מצרפת, שאתה ודאי מודע לו ולכל הבוגרים שהם בוגרים של מוסדות חינוך שעד לפני כמה שנים לא היו אקדמיים. אבל החבר'ה למדו שם והם נתקלים בבעיות אמיתיות בארץ. נמצאים כאן נציגים משם.
שתי בקשות שרופאים עולים מבקשים מאוד מאוד. האולפנים של משרד הקליטה נמצאים אצלנו בתוך מרכזי הקליטה ואנחנו מתחככים בהם. הנושא של רמה ג' בעברית - בבקשה שזה יהיה "מחסום" במירכאות להתמחות ולא לרישיון וזאת כדי שהרופא יוכל לפחות להתחיל גם להתפרנס ולהתחיל לעבוד. כשהוא יצטרך להגיע להתמחות, מקובל לחלוטין שצריך לעבור את הבחינה ברמה יותר גבוהה.

הדבר השני, ברשותך, פרופ' גמזו, תן את הדעת על הנושא שרופא שבא משם והוא נמצא בהכשרה, יוכל בשלב מסוים להתחיל להתפרנס אפילו כעוזר רופא בבתי-החולים כי המצוקה הכלכלית שלהם היא קשה מאוד.

קודם כל, כפי שאמרתי תודה רבה.

לגבי רמה ג' וכיוצא בזה - אני חושב שזה גם פחות או יותר מה שקלאודיה אמרה כשהיא דיברה על שנה. אני צריך לבחון את זה ובפתיחות רבה, כי בואו נזכור שתקופת הסטאז' היא תקופת לימודים ועדיין מלוא האחריות לא קיימת על כתפיו של הרופא. אני חושב שנבחן את זה באופן חיובי.

לגבי ההערה השנייה לגבי הפער הרפואי מצרפת - זו בעיה שניסיתי למצוא לה פתרונות יצירתיים על כך שמשרד החינוך הצרפתי יבוא ויגיד: זה תואר ראשון, וייתן לזה רה-לגיטימציה, ולא הצלחנו. זאת אומרת, הם לא משאירים את זה עם מעמד של תואר ראשון, ולכן הדרך היחידה לפתור את זה שינוי חקיקה, ואז החרגה. איך אתה מחריג דווקא את צרפת? יכול להיות שיש מצב כזה בעוד כמה מדינות ואז אתה צריך לעשות שינוי בכלל ואז להגיד: לא תואר ראשון.

קורס השלמה.

או לעשות כפי שאביטל מציעה קורס השלמה. זאת אומרת, לשבת עם המל"ג ולייצר איזושהי חצי שנה, משהו שכזה, שמביא אותם להשלמה לתואר ראשון. אני חושב שדיברנו על זה. אנחנו ישבנו עם קריית-אונו על הנושא.

זה לקלינאי תקשורת.

אז נצטרך להזיע גם על דברים אחרים.

לגבי עוזר רופא - מה זה עוזר רופא?

שם הוא כבר היה רופא. עד שהוא מקבל את הרישיון.

אני רק אסביר מה הבעיה. הוא יכול להיות עוזר רופא, השאלה היא מה הן הסמכויות שיהיו לו.

שבראשון לחודש יהיה לו יותר קל ללכת למכולת.

כן, אבל אז שואל אותך מנהל בית-החולים שבא להעסיק אותו: מה זה "החיה" במירכאות הזו? מה הסמכויות שלו? רוני, תגיד לי מה הסמכויות שלו. ואז אני נתקע כי אין לי שום הגדרה בשום מקום, בשום חיים, בשום מצב צבירה, בשום דבר, מה זה עוזר רופא. בפקודת הרופאים כתוב את המילה "עוזר", אבל בשום מקום לא כתוב מה סמכויותיו, מיהו בכלל, מה ההכשרה שלו - שום דבר. לכן, ישנה ועדה שאני הקמתי אותה באוגוסט 12' ואמרתי להם: חבר'ה, עד סוף 12' תנו לי תשובה. לוקח להם זמן, הם רבים שם. זה סיפור ענק. הם רבים שם, רופאים עם אחיות וכל הדברים. הכול, כולם, מכל הכיוונים. אני דרשתי תשובה עד יוני 2013. בסופו של דבר, בחודש הבא הם יצטרכו לי לתת תשובה מה זה עוזר רופא, אם בכלל.

תודה. את האחיות המיילדות נביא לשולחן העגול.

יופי, תודה. ליזי מרטין, בבקשה.

שלום. גם אני מברכת את היושב-ראש, את המנכ"ל ואת השרה ואת חברי הכנסת.

אני מ"נפש בנפש", ואני מדברת בשם הפורום להסדרת רישוי לעולים בעלי מקצועות רפואיים. אנחנו כתבנו נייר עמדה שנמצא אצלכם. מאוד חשוב שתעיינו בזה אחר כך. אני רק רוצה לגעת בכמה נקודות קצרות. קודם כל, אני גם מצטרפת לברכות למנכ"ל. באמת לא היינו יכולים לבקש מנכ"ל יותר מקשיב ומתחשב מזה, ואנחנו באמת רוצים להגיד תודה.

אלה כמה דברים שעדיין לא קיבלו מענה ואנחנו רוצים להעלות אותם בפורום הזה כי הם קשורים לשינויי מדיניות יותר גדולים. קודם כל, מה שנמצא במספר 1, תקופת התאמה לקבלת הכרה בהתמחות. נכון להיום, יש רופאים שמגיעים ממדינות הפטור. הם מקבלים באופן יחסי, למעט המבחן בעברית שכבר דנו עליו, רישיון כללי לעסוק ברפואה ממשרד הבריאות, ואז הם צריכים על-פי המועצה המדעית בדרך כלל לעבוד במשך שלושה חודשים, משהו שנקרא תקופת התאמה בבית-חולים בהתמחות שלהם. למשל, בגסטרואנטרולוגיה, בניאונטולוגיה - מה שזה לא יהיה. שלושת החודשים האלה בדרך כלל ממומנים על-ידי משרד הקליטה. משרד הקליטה מעביר את הכסף לבית-החולים כדי שבית-החולים ייקח אותם לשלושה חושים האלה. בסוף השלושה החודשים מנהל המחלקה שולח מכתב והם יכולים לקבל הכרה בהתמחות.

נכון להיום - ואני עם זה ביחד עם קלאודיה, אנחנו ביחד בעצומה הזאת - אין תקציב לאנשים האלה. לי יש אין ספור רופאים שעלו מארצות-הברית, קנדה ואנגליה, ויש גם ממדינות אחרות, מצרפת, שיושבים בבית עם רישיון כללי לעסוק ברפואה ולא יכולים במשך השלושה חודשים האלה לעבוד בבית-החולים כדי לקבל הכרה בהתמחות. הם פונים לבית החולים ואומרים לבית החולים שהם מוכנים לעבוד בהתנדבות ובית-החולים על-פי חוק לא יכול לאפשר להם. אין תקציב לדבר הזה. אני לא יודעת בדיוק מאיפה הדבר יגיע.

למה בית-החולים לא יכול לאפשר? האם הוא לא מקבל אותם בגלל השפה?

אף אחד לא משלם את זה.

91 איש אצלי על השולחן. יש בעיה עם תקציב המדינה. מן הסתם, כולנו יודעים שהתקציב עדיין לא בתוקף. התקציב הקיים הוא רק תקציב המשכי. מי שהיה אצלך מועסק במשרד הבריאות ובקופת חולים, המשכנו את העסקתו. כל חדש שאמור להיכנס למערכת הבריאות, לא רק לשלושה חודשים, לשישה, לכל הדבר הזה אין תשלום.

הבנתי. יש לי שאלה. קלאודיה, אחרי התקציב ההמשכי יש לכם בתקציב להם?

כן, כן.

כל מי שמיועד לבתי-חולים ממשלתיים אני אדאג שהוא ייכנס, ולאחר מכן אתם תעבירו כשיגמר התקציב. בבתי-חולים ממשלתיים, בבית שלי, אני יודע למצוא את הגרושים האלה כדי למצוא את שלב מעבר. אבל לאחר מכן, אתם - - -. זאת אומרת, זה רק עניין תזרימי. זה יגיע יותר מאוחר.

זה עניין תזרימי וזה גם עניין של רטרו, שלא ייווצר מצב שכשאנחנו נקיים את הוועדה משרד האוצר יגיד לנו: עשיתם פעולה רטרו, אסור לך לעשות רטרואקטיבי. זו ועדת חריגים באוצר. אם אתם מסדירים את זה אני - - -

זו בעיה. גם כאשר יש תקציב, בדרך כלל לוקח זמן לתקציב להגיע. מי שמקבל רישיון כללי לעסוק ברפואה מחכה שישה חודשים עד שהוא יוכל לעשות את השלושה החודשים האלה - חבל.

הבעיה היא בסיס התקציב. בסיס התקציב לא מכסה את כלל הפונים, לצערי הרב. הוא בעייתי מאוד. לפני שנכנסתי לוועדה היתה לי שיחה עם רפרנט שלכם באוצר. הדרישה היא 15 מיליון, וכרגע בהבטחה אנחנו מתוקצבים על 11 מיליון. מן הסתם, יש חוסר של 4 מיליון שקל.

למה יש רופאים שכן מקבלים את התקציב ורופאים שלא?

לא, אין דבר כזה. מי שמגיע על-פי התור ראשון מקבל, והיתר מחכה. זו בעיה מאוד מאוד גדולה.

שוב, כל מי שיש לו כתובת לבית-חולים ממשלתי, תנו לי את הרשימה. אנחנו נכניס אותם בפנים כרגע בדרך שאני אקח על עצמי. לאחר מכן נמצא את ההתחשבנות המאוחרת שלכם. לא לתת להם לחכות בגלל שהמדינה החליטה עם השטויות האלה של ה - - -

בהנחיה שלכם פנימית לבתי-החולים יקבלו אותם בשמחה. אני אעביר לכם רשימה.

יפה, תודה רבה.

לפני שהגענו לישיבה הזו עשינו סטטיסטיקה ובדקנו מבין כל המקצועות הרפואיים איפה העולים נמצאים במצוקה הגדולה ביותר, באלו מקצועות. אני חושבת שאלו נושאים שלא דנו בהם מספיק בשולחן העגול. התשובה היא שבסיעוד ובפסיכולוגיה יש את החסמים הגדולים ביותר. רוב העולים שלנו לא מקבלים רישוי במקצועות האלה. אני באמת חושבת שאנחנו צריכים להקצות במסגרת השולחן העגול רק לשני המקצועות האלה, ולנסות לטפל בהם באופן פרטני.

כבוד השרה אמרה שהיא גם מוכנה להשתתף בשולחן העגול. אם אתם רוצים, תפנו אלינו גם בקשה ואנחנו נעשה גם דיון לפני. אני מקווה שהדברים האלה יפתרו בשולחן העגול.

פרופ' רוני גמזו מנכ"ל משרד הבריאות חייב לעזוב על מנת להגן על השרה שלנו, וזה חשוב מאוד. עם זאת, אני אתן לפרופ' חיים דורון לומר כמה מילים בקצרה.

בשביל כבודו של פרופ' דורון אני אשאר.

קודם כל, אני מברך את השרה על המיקום שהיא נתנה לנושא הזה. בכל זאת היא זמן קצר בתפקיד. אני חוזר ומברך את מנכ"ל משרד הבריאות על המסירות שלו שהיא ללא תקדים, ועל הבעיות הקונקרטית שהוא סיפר לנו היום שהם באמת תרמו. אבל זה לא מונע ממני להגיד כמה דברים, ואולי לא קלים, לגופו של עניין.

אני רוצה להגיד לכם שאני ספרתי בעניין החשוב הזה את מספר העולים שעלו מארצות אמריקה הלטינית בין 2010 ל-2013 - 42, כשכבר הוספתי שניים מספרד שאני יכול להניח שהם יורדים מארגנטינה או משהו דומה לזה. לדעתי, ועד כמה שאני מכיר, ויש מצב בוונצואלה ואינני רוצה לפרט עוד דברים באמריקה הלטינית, הדבר הזה מבטא שהשיטה הקיימת ביחס לקבוצה הזאת מהארצות האלה היא מוטעית. אני אפרט איפה היא מוטעית. אני חייב להגיד, ואל תפרשו את זה כפרופגנדה.

אנחנו פתוחים לשמוע הכול.

אני יזמתי בשנות החמישים כשהיה מחסור חמור של רופאים בנגב ובגליל, תוכנית של עליית רופאים מארגנטינה שבאו בהתחייבות רק של שנת עבודה. אז היתה הסוכנות היהודית, משרד הקליטה עוד לא היה קיים וקופת חולים הכללית. באו 13 קבוצות, 250 רופאים שבאותן השנים אפשר להגיד שפתרו את הבעיה של מחסור ברופאים בנגב ובגליל. עם תוכנית מאורגנת כמובן שנתנה תשובה לצרכים שלהם. ההתחייבות היתה לשנת עבודה ורובם המכריע חיים בארץ.
היות והשרה דיברה, ובצדק, שמשרד הבריאות מעוניין לשמור על הרמה ואני מצטרף לזה, עשיתי פשוט בחינה לזיכרון שלי. רק מתוך הזיכרון שלי רשמתי 17 מנהלי מחלקות ורופאים בכירים ברפואה הישראלית שלמדו בארגנטינה.
למה אני אומר את זה? אני אומר את זה מכיוון ששתי הטעויות הגדולות בקשר לרופאים האלה, ואפשר לקבל לא רק בגלל שהיום אין עלייה יזומה, לסוכנות היהודית יש מדיניות שונה ואחרת, ואני מצטער על כך, ליזום תוכניות של עליית בעלי מקצוע. שתי הטעויות: האחת היא היסטורית. הרבה שנים, לפני שפרופ' גמזו נכנס לתפקידו, חילקו את הרופאים היהודים בעולם בין אלה שבאים מהארצות האנגלו-סקסיות וצרפת שיש להם פטור. אני לא מתווכח עם הפטור ולא בא להציע להכביד עליהם. אבל הרושם שזה עשה על רופאים יהודים בארצות האלה שאני מתייחס הוא עד היום הזה קשה ביותר. זה קטגוריה שנייה.

הטעות השנייה, ופה אני אומר לכם בביטחון מלא, תעשו את הבחינה שאתם תקבעו, אם זה בחינה לסטאז', ל-license, קלינית - אני לא נכנס לזה. קלינית זה יותר טוב - אבל אחרי שנת עבודה בבית-החולים, ולא את הבחינה לפני שנת עבודה בבית-החולים. זוהי טעות קשה ביותר כלפי העלייה הזאת.
אני רוצה להזכיר שבעשרות השנים הראשונות לקיום המדינה, לפני החוק של הבחינות, מי שלמד בבית-ספר מוכר לשש שנות לימוד ולא לשבע, חייבו אותו בשנת עבודה בבית-חולים לפני כל דבר אחר. אחר כך בא כל העניין עם הבחינות וכל ההסתבכויות.

רופאים ישראלים שלמדו בהונגריה - יש בחינת סטאז' ויש אחר כך שנת סטאז'. תהפכו את הסדר. קצת לימוד באולפן. זה חיוני, קצר. אבל אני לימדתי טרמינולוגיה רפואית בעברית בבית-חולים בנגב לרופאים העולים האלה בזמן עבודתם הרפואית. יש עוד שעות עבודה.

פרופ' חיים דורון. רוני מתנצל, הוא חייב לעזוב. תודה רבה לך, מנכ"ל משרד הבריאות. תודה על הזמן.

אני מתנצל.

כשאני מציע דברים כאלה אומרים לי: החוק, המשפט והתקנות. רבותי, החוק והתקנות צריכים לשרת את העניין, ולא להיפך. כל הכבוד ל - - -

אני מקבל את הטענות שלך ואני חושב שאפילו ראוי להעלות את זה בכתב, את ההמלצות. ראית ששרת הבריאות וגם המנכ"ל די פתוחים להצעות. אנחנו נדאג להעביר להם את זה.

רבותי, אסור לצאת עכשיו בגלל התרגיל. אנחנו סגורים. אנחנו נמצאים במקלט, אנחנו הכי מוגנים פה כך שאפשר להמשיך בדיון.

אסתר בלום ביקשה לדבר, בבקשה.

תודה רבה, יושב-ראש הוועדה. תודה רבה לדב ליפמן שהעלה את הנושא. רצינו גם להודות לשרה ובאמת למנכ"ל על העבודה מאומצת ועל השולחן שהם עושים איתנו, עם ארגוני העולים. זה באמת לא פשוט, זה לא מובן מאליו. הוא באמת נכנס איתנו לכל הנושאים שאנחנו מעלים ואנחנו מאוד מאוד רצינו להודות לו על כך, ובכל זאת נעשה את זה במפגש.

יש דברים שלא תמיד אנחנו יכולים לפתור שם, כל הדברים שקשורים גם לחקיקה וגם לתקציבים. השרה אמרה שהיא באמת אוהדת ועלייה והיא אומרת: איזה אנשים יפים ומדהימים מגיעים, ואנחנו נעשה את הכול שלא יהיו להם חסמים. אבל השורה התחתונה היא שאנחנו עוסקים באין ספור חסמים, האחד אחרי השני. צריך למצוא תהליך קליטה רכה לאותם העולים. משרד הקליטה הציג את הפרויקט שם שעשו בשביל הרופאים יוצאי חבר מדינות העמים כבר שנה רביעית. יש שם 99% אחוזי הצלחה, אם אני לא טועה. זו תוכנית שבה אתה מביא לארץ אדם כתייר והוא נכנס לתוכנית ובסוף התוכנית הוא רופא. בתקופה הזאת הוא נכנס לחממה. כך צריך לעשות עם כל העולים שלנו, ובטח שלא לחכות כל כך הרבה חודשים לקבל תשובות. כל הדברים האלה כתובים בנייר העמדה, אם זה לחכות עד שהאולפן נפתח. חצי שנה אדם נמצא על הספה שלו בבית והוא אוכל את הלב והוא אומר: מה אני צריך לעשות ואיך אני יכול לפרנס את המשפחה שלי? אלו דברים שנראים כל כך קטנים וכל כך טכניים - מתי ייפתח האולפן - אבל מחכים, וזה מובן, שיהיו מספיק אנשים שירשמו לאולפן כדי לפתוח אותו. אם אנחנו רוצים עלייה אז בואו נגדיר מלכתחילה מתי האולפן ייפתח וכל כמה זמן כך שאדם יוכל לבנות את החיים שלו לפי זה. אפילו אם יהיו 12 אנשים ולא 15 אז בואו נלך לקראתו כי האדם הזה הוא נכס אדיר למדינה.

אנחנו במחסור בכל המקצועות האלה, אנחנו רוצים. האנשים האלה באים עם מוטיבציה מאוד גדולה ולא עולים לנו כל כך הרבה כסף. אגב, תודה על הנתונים. לא ידעתי שהם כן עולים לנו כל כך הרבה כסף. אבל רופא שסיים את הלימודים שלו בארץ עולה פחות או יותר חצי מיליון שקל. זה הרבה יותר כסף. אם אנחנו רוצים תרגומים של מבחנים, האם אנחנו מדברים על סכומי עתק? אם יש ארבעה אנשים שצריכים לעבור, האם אנחנו צריכים להרוס להם את החיים במהלך שנה, שנתיים? לעשות עוד בחינה ולחכות לאולפן ולחכות לתהליך הזה ולחכות לעוד דבר? כל התהליך הזה יוצר, בסופו של דבר, שאדם יכול למצוא את עצמו שנתיים וחצי פלוס בבית בכל מיני עבודות מזדמנות. איך הוא יכול להמשיך לחיות כאן?

אתם מבינים שזה לא רק ביצה ותרנגולת כאן. כאן בחממה שלנו אולי אנחנו מוגנים כרגע, אבל תדעו שהיום בפייסבוק וברשתות החברתיות ובקשרים אנשים אומרים: אל תעלו, זה מאוד קשה. אנחנו כבר שנתיים מחכים ומחכים וזה קשה לנו. אין לנו כסף, אין לנו כבר רזרבות של כסף ואנחנו לא יכולים להמשיך כך. כל העניין הוא האם אנחנו רוצים להביא את האנשים האלה. אם אנחנו רוצים להביא אותם אנחנו צריכים לעשות.

יהודה שרף דיבר קודם על הסוויץ'. זה נכון שיש סוויץ' ענק במשרד הבריאות בכך שבאמת המנכ"ל נותן לנו אפשרות לדבר איתו ולפתור בעיה, בעיה, וכמו שהוא גם אמר להעלות נושאים של עולים באופן ספציפי - זה נכון. אבל ברמה שלכם, ברמה של החקיקה, ברמה של עידוד עלייה, ברמה שאנחנו מדינה קולטת, אנחנו צריכים לעשות גם כן את הסוויץ' ולהגיד שאנחנו צריכים להשקיע עוד יותר ולתת את האמצעים גם למשרד הבריאות וגם למשרד הקליטה בעיקר כדי שכל התהליך הזה יהיה מאוד לא מסורבל, יהיה מאוד קל. מכל המדינות אדם שייכנס יידע בדיוק מה הוא צריך לעשות, תוך כמה זמן הוא יוכל לעסוק במקצוע שלו. אנשים יודעים כיום שלא כדאי להגיע לפה. אנחנו נמצאים בתחרות עם כל מדינות העולם. כולם רוצים מוחות ואנחנו גם רוצים אותם, הם יהודים. אם נעשה מאמץ, אנחנו נמגנט. אם לא - אנחנו פשוט נפסיד אותם. זה תלוי בנו.
כל מה שאנחנו הזכרנו עם נושא הבחינות, ועדות מקצועיות שאפשר לחכות חודשים עד שוועדה מתקיימת. צריך להבין, מי שנמצא בוועדה המקצועית אלה הם מתנדבים, אנשים מתנדבים. כל הכבוד להם ותודה רבה להם שהם מתנדבים לעשות את זה. הם עולים ותיקים שהציעו להתנדב שם. אבל הוועדות האלה מתכנסות בפעם ב-, ובינתיים העולה מחכה ומחכה לקבל. בסופו של דבר, הוא יקבל את הרישיון, אבל הוא חיכה בינתיים שנתיים וחצי. תודה רבה לכם.

אסתר, תודה.

יש לי הצעה. שמענו הרבה בעיות ולא את כולן הצלחנו לפתור ולא הכול יגיע לשולחנות העגולים. אני וחברי דב ניקח כל נושא. תכינו לנו דף עמדות. אנחנו נלמד את הנושא לעומק, נשאל אתכם הרבה שאלות. בסוף עם הכוח שלנו נלך לשרת הבריאות, למנכ"ל המשרד. כל עוד זה קשור לעלייה, ואנחנו רואים את כל החסמים האלה, אנחנו ננסה להסיר אותם. אני לא יכול להבטיח. חלק מהדברים הם סעיפים תקציביים וזה יותר קשה. זו הנקודה ונצטרך ללכת לאוצר.

זו הנקודה העיקרית. זה המסר שרצינו להעביר לשרה כי באמת אנחנו מעלים כל נושא וכל חסם מול המנכ"ל בשולחן העגול.

אנחנו נלמד, אנחנו נהיה הזרוע הביצועית שלכם. אנחנו נלך לשרה ואנחנו באמת נעמוד על זה. גם השרה היא בעד עלייה ואנחנו רוצים לקלוט את הציבור הזה. זה חשוב לנו וחשוב גם שידברו אל היהודים בתפוצות עד כמה טוב בישראל ועד כמה קולטים פה, ולא ההיפך. אנחנו באמת ניקח את זה ברצינות ונקיים כמה ישיבות. אתם תכינו לנו דפי עמדות, אנחנו נלמד אותם. אנחנו גם נשאל אתכם הרבה שאלות לפני שאנחנו הולכים. דב, האם אתה מקבל את זה?

ודאי. קודם כל, אני מתנצל בפני אלה שהגיעו ולא קיבלו את הזכות לנאום. פשוט היו לנו הרבה אנשים שרצו לדבר. אבל אני חושב שיוצאים מפה עם בשורה טובה וזה שבאמת שיש שיתוף פעולה של יושב-ראש הוועדה, של המנכ"ל והשרה. אני חושב שאנחנו נשתף פעולה לעזור ולעודד עולים חדשים שכבר הגיעו ארצה ואלו שרוצים להגיע. בעזרת השם, את כל המחסור בתחום הרפואה אנחנו נמלא מעולים שרוצים לעלות ארצה. כנציגים שנינו נעבוד יחד מול השרה ומול המנכ"ל ונעשה המון, בעזרת השם.

דב, תודה.

אלן, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה להגיד שהיתה לנו אפשרות לשבת עם כל הצוות פה של משרד הבריאות. אני חייב להגיד שאני מבין את העמדה שלהם. הם נמצאים במצב שהם מקבלים חוק והם מתמודדים עם כל מיני סוגים של אנשים כשבסופו של דבר הם רוצים לעזור. אני מכיר באופן אישי כל אחד והם רוצים לעזור. מצד שני, הם צריכים לשמור על החוק וזה לא קל.

אני רוצה לתת דוגמה אחת של הפרה-רפואיים הצרפתיים שמאוד פשוט להסתכל עליה. הכנו כאן דף עם גרף צבעוני. לגבי האנשים הפרה-רפואיים שבאים מצרפת - התואר הוא לא תמיד תואר שהוא מתאים בדיוק לסיטסם הישראלי. כולם יודעים שזה לא אומר שהתואר הצרפתי הוא פחות טוב מהישראלי. אני חושב שכולם מסכימים שהרמה גם בצרפת מאוד גבוהה. אבל פה אנשים נופלים בחוק ולא חושבים תמיד על כל הנקודות. הנה קבוצה של חמישים אנשים במקצוע פרה-רפואיים שמחכים ללא פתרון. למה ללא פתרון? כי החוק לא חשב על הפתרון.

מנכ"ל משרד הבריאות הוא מאוד יצירתי והוא מציע פתרון. מה הפחד? הפחד שזה ייקח עוד שנתיים להתחיל בפתרון הזה כי צריך את המל"ג, צריך את משרד החינוך, צריך את משרד הבריאות, צריך כסף ממשרד הקליטה.

הייתי רוצה לבקש שבאמת שזה יהיה כמו Task Force, שבאמת יהיה מישהו שירכז בצורה מאוד מאוד רצינית את כל השחקנים ביחד עם מטרה, לשים מטרת זמן. אנשים מחכים חמש שנים בל לעבוד. הם עושים עבודה של גננת במקום להיות קלינאי תקשורת. אל תתנו להם לחכות שנתיים. בואו נמצא שהמטרה תהיה גם בזמן ולא להגיד שיש זמן. לאנשים האלה אין זמן. בוא נעשה שעד סוף השנה יימצא להם פתרון כולל שיאפשר להם להיכנס למשהו שכן מתאים לחוק, יש לו כסף לעשות אותו, ובאמת עם מטרה להסדיר את העניינים האלה.

אם זה מתאים לחוק ויש כסף אז זה פשוט. כמו שאמרתי, אנחנו פה. אנחנו מוכנים לקלוט את הבקשות, ללמוד אותן ולהעביר.

בילנה, בבקשה.

שמי בילנה שחר, אני מנהלת אגף עלייה וחוויות בישראל בסוכנות היהודית, ביחידה לדוברי רוסית. אני שמחה להיות כאן. אני מצטרפת כמובן לברכות של יהודה.

למעשה, אני רוצה להתייחס לנקודה של השפה העברית. אני לא ארחיב על זה כי אני יודעת שאנחנו נדבר על זה בשולחנות העגולים. אני כן רוצה להתייחס רק לנקודה אחת בעניין העברית וזו היתה פסקה אחת במצגת של המנכ"ל, אם אתם זוכרים – "מסע". "מסע" זו אומנם פסקה אחת, אבל למעשה אנחנו באמצעות ותודות לפרויקט הנפלא הזה של "מסע" מביאים לכאן לא מעט עולים, עולים עם מקצועות שונים, וכמובן בתחומי הרפואה. אם אנחנו מדברים מ-2009 עד 2012, אנחנו מביאים בערך כ-300 עולים רופאים. זה נתון משמעותי כאשר נכון להיום העולים הללו לא נדרשים למבחן בעברית ואנחנו מאוד חוששים שהתקנה הזו למעשה תמנע את ההגעה שלהם. אם מישהו היום חושב שעולים מברית-המועצות לשעבר, ובעיקר רופאים, אבל לא רק רופאים, עולים לישראל כך באופן פשוט אז הוא טועה ומאוד טועה. לכן, אנחנו כן מפתחים את הנושא של תוכניות התעסוקה.
התוכניות וההכנה לקורסים בתחום הרפואה מוכיחים את עצמם. אנחנו רואים כ-80% הצלחה בתוכניות. זה דבר שהוא חסר תקדים. אנחנו מסתכלים על הנתונים ומשווים אותם בכלל להצלחה במבחני הרישום, אנחנו רואים שגם ב"מסע" וגם בתוכניות עלייה כ-80% מצליחים ועוברים את המבחן הזה. אנחנו לא יכולים לוותר על הנתון הזה.
לכן, אני מאוד מבקשת כן לתת על זה את הדעת בשולחנות העגולים ולא להקשות על אותם אנשים שמתלבטים לגבי עלייה, מגיעים לכאן במסגרת "מסע", ומחליטים כן אחר כך להישאר.

מה ההמלצה שלך? האם לא לעשות את המבחן?

להשאיר את המצב כפי שהוא היום. זאת אומרת, הם לא מחויבים היום במבחן.

אבל זה כבר עבר.

ההמלצה שהצענו היתה לתת להם בכל זאת אפשרות לעסוק במקצוע שלהם ובסוף השנה אחרי ש- - -

זה מה שהעלינו לפני זה והשרה הסכימה. זה יעלה גם בשולחנות העגולים. בעיקרון, הכיוון הוא נכון. הסברנו גם למנכ"ל שזה לא חוק, זה לא חקיקה. זו תקנה שצריך להעביר.

לא, זה חקיקה ראשית.

אה, עכשיו זה כבר חקיקה?

לא, הסברתי קודם. מדובר בחוק והתקנות מדברות על הפטורים מהדרישה. הדרישה היא בחוק.

אנחנו נלמד את הדרך הנכונה לשנות.

אני לא יודעת אם כתוב בחוק מתי.

החוק אומר שזה תנאי לקבלת הרישיון.

אה, תנאי לקבלת הרישיון.

אנחנו נלמד ונראה באיזה מסגרת ואיך אנחנו משנים את זה. בעיקרון, יש לנו בואו נגיד עדיין לא הסכמה סופית, אבל הכיוון הוא מאוד מאוד חיובי לפי מה שנדמה לי.

גלדיס, בבקשה.

גלדיס ברזובסקי מהתאחדות עולי אמריקה הלטינית. אני רוצה להגיד תודה לפרופ' דורון שהעלה את הנושא של העולים מדרום אמריקה. בדרום אמריקה יש לנו אוניברסיטאות מצוינות ברשימה של האוניברסיטאות בעולם. לעולים מדרום אמריקה קשה לבוא לארץ בחוסר ודאות מוחלט אם הם כן יקבלו את הרישוי או אם הם לא יקבלו את הרישוי. אני מברכת על זה שיצאה איזושהי תוכנית שאפשר כבר לפני העלייה לתרגם ולבדוק האם הם כשירים לעבור את המבחן בארץ עוד לפני שהם עולים כי אז הם באים כבר עם הביטחון שהם יוכלו. גם אם הם יודעים מתי המבחנים מתקיימים אז הם מארגנים את הנסיעה שלהם לקראת המבחן ולא נשארים פה חצי שנה או שנה בלי לעסוק ברפואה.

אני רציתי להעלות את נושא רפואת השיניים. אני רציתי להציע שוויון זכויות גם לרופאי שיניים. רופא כללי שיש לו 14 שנות ניסיון צריך איזשהו ליווי של רופא והוא לא צריך לעבור את המבחן, הוא צריך את המבחן בעל-פה. ברפואת שיניים אין דבר כזה. ברפואת שיניים לא משנה אם יש לו עשרים שנות ניסיון, הוא צריך לעשות את המבחן של רופאי השיניים. יש לי פה דוגמה של רופא שיניים שהיה בברזיל רופא של הצבא הברזילאי ויש לו עשרים שנות ניסיון. בברזיל לא עובדים באנגלית. הם לא יודעים אנגלית, הם יודעים פורטוגזית. בקושי הם יודעים ספרדית. הרופא הזה לא עבר את המבחן בגלל שלוש נקודות. הוא יצא כדוגמה בעיתון של מודיעין, חובבי ציון. זאת אומרת, הוא בא עם כל הציונות לארץ. הם מאוד מרוצים. היתה לו קליניקה פרטית בברזיל וכאן הוא צריך לעבור. הוא לא עבר בגלל שלוש נקודות או שאלה אחת או שתיים, אני לא יודעת כמה זה שלוש נקודות. עכשיו יש לו משפחה, אישה וילדים והוא לא יכול להתפרנס.
יש לי מכתב של רופא מבאר-שבע שמוכן להעסיק אותו מחר בבוקר. הוא לא יכול לעסוק ברפואת שיניים בגלל זה. אם היו משווים את הזכויות שלו לרופא קליני, לרופא רגיל, הוא לא היה צריך לעשות את המבחן. מספיק שהוא היה עובד עם הרופא הזה והיה מקבל את הרישיון.

האם יש איזושהי ועדת ערעורים שבוחנת ורואה את העבר של הרופא, מה הוא עשה ומה קורה אם הוא באמת נופל על משהו קטן?

יש ועדות מייעצות שבוחנות מקרים, אבל לאו דווקא כאלה שנכשלו בבחינה. ברור שאם הציון העובר הוא 60 ומישהו קיבל 57 אז הוא נכשל. אין מה לעשות, אי-אפשר לשנות את הדברים האלה.

אגב, אצל רופאי שינים, גם בוגרי הארץ וגם בוגרי חו"ל, צריכים לעבוד מבחינת הרישוי בשביל לקבל רישיון. יש הבדל בין אלה לאלה וכבר דנו בנושא הזה הרבה פעמים. גם רופאים, אגב, לא מקבלים את הרישיון באופן אוטומטי. אם הם עסקו 14 שנה הם עוברים הסתכלות, ואחר כך יש להם בחינה בעל-פה. לרופאי שיניים יש בעיה בנושא הזה כי המגזר ברובו עובד באופן פרטי ולא במסגרות ציבוריות, ולכן זה יותר מסובך.

תודה לך.

חברים, אני מצטער. אנחנו נאלצים לסיים את הישיבה. מי שלא הספיק לדבר יוכל לעשות זאת, יש לנו עוד הרבה הרבה פגישות בהמשך. אני כן מבקש מכם להכין דפי עמדות ואנחנו ננסה לסייע כמה שאנחנו נוכל.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:50.>