PAGE
3
ועדת הכספים
07/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 42, 45>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ג (07 במאי 2013), שעה 10:10

<צו לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשע"ג–2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר

מיכל בירן

גילה גמליאל

יצחק כהן

אראל מרגלית

חמד עמאר

עיסאווי פריג'

עדי קול

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

איילת שקד
יעקב אשר

משה גפני

בועז טופורובסקי
שמעון סלומון

רינה פרנקל

>
שי אהרונוביץ
–
מנהל אגף א' מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

ליאת גרבר - מנהלת מחלקה בכירה, שוק ההון רשות המיסים, משרד האוצר

שוקי שרצקי - מנהל תחום שומת מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

דרור ביטרמן - מנהל תחום מיסוי תאגידים, רשות המיסים, משרד האוצר

ורד אולפינר-סקל - מח' מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר

אביבה אטיאס - עו"ד, ממונה מיסוי מקרקעין, לשכה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אריאלה מסבנד - מנהלת תחום מידע וסטטיסטיקה, משרד הבינוי והשיכון

יוסי שבת - מנהל, אגף מידע וניתוח כלכלי, מינהל תכנון והנדסה, משרד הבינוי והשיכון

ספי זינגר - משפטן, משרד המשפטים

ניסים בובליל - נשיא, "התאחדות בוני הארץ"

אליאב בן שמעון - מנכ"ל, "התאחדות בוני הארץ"

אמיר הלר - סמנכ"ל, "התאחדות בוני הארץ"

ארז גילהר - לוביסט, "התאחדות בוני הארץ"

מיטל שחר - עו"ד, ממונה פורום המסים, לשכת עורכי-הדין

זיו שרון - עו"ד, יו"ר פורום המסים, לשכת עורכי-הדין

עופר מנירב - יו"ר פורום המסים, לשכת רואי-חשבון

נסים עוג'ר - יועמ"ש, איגוד הארגונים החברתיים

לימור שוסט-שועה - יועמ"ש בנק, איגוד הבנקים

לבנת קופרשטיין דאש - מחלקה משפטית, איגוד הבנקים

אורלי דותן - יועמ"ש, בנק הפועלים

רונן ניסים - עוזר יועמ"ש, בנק ישראל

דניאל דור - יו"ר, המשמר החברתי

צבי קסלר - לוביסט, "מגבות ערד"

צבי לביא - לוביסט, "Ynet"

שגית אפיק

טמיר כהן

רונית יצחק
<צו לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשע"ג–2013>

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. צו לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשע"ג–2013, מה שנקרא בלשון העם הפשוט "מקדמות מס שבח". מי מציג את הנושא?

ליאת גרבר, רשות המסים.

עניינו של הצו הזה בדחיית המועד לביטולם של סעיפים 15(ב) עד (ה) לחוק - - -

אה, רגע, בסעיף הזה אין הסכמה שאני מצביע. אני מצביע נגד.

נעשה הסכמה נפרדת.

לא, לא. בזה אני נגד.

אוקיי. ליאת מייצגת את רשות המסים. היא עכשיו מציגה את העניין.

איילת, אתם מסכימים לכל הגזירות האלה, מה שמתפרסם עכשיו?

אנחנו במשא-ומתן.

הבנת את התשובה, מר גפני?

שלבית היהודי בכל אופן יש קצת אנושיות. אתם הולכים לחסל את מעמד הביניים בישראל.

רשות הדיבור לליאת. מה שאני מבקש, תתייחסי רק למי שיקבל את רשות הדיבור, כדי שנוכל לשמור על מסגרת מסודרת. מהאורחים שירצו לדבר, אני מבקש להמתין. אחרי שהיא תציג את זה, חברי הכנסת ידברו, ואחר כך ניתן למוזמנים ולאורחים לדבר. הכול בקיצור ובניחותא.

אנחנו מבקשים לדחות את ביטולם של סעיפים 15(ב) עד (ה) לחוק מיסוי מקרקעין, כך שהם יוסיפו להיות בתוקף עד שנת המס 2014. הסעיפים הללו הוספו בתיקון מספר 70 לחוק מיסוי מקרקעין. עניינם בקביעת חובה על רוכש זכות במקרקעין, שאינו דירת מגורים פטורה, להעביר לרשות המסים תשלום על חשבון מס השבח, שהמוכר חייב בו בשיעורים הקבועים בחוק, שהיום הם 7.5% ו-15% בתלות במועד רכישת הדירה וחבות המס העתידית. זאת, לאחר ששולמה למוכר 40% מהתמורה.

התיקון הזה היה נדבך מאוד חשוב מוועדה שנקראה "עשיית עסקים" או "Doing Business" בישראל, שזיהתה כשלים במשך הזמן של רישום נכסי מקרקעין בישראל. בהשוואה לעולם באמת מצבנו לא היה טוב, ואחד הכשלים שזוהו היה משך הזמן שנדרש לקבל אישורי מסים. תכף יסבירו פה אולי בצורה יותר מפורטת.

בעצם הסעיפים האלה קובעים שהרוכש מעביר, חלק מהסכומים שהוא אמור לשלם למוכר, לרשות המסים על חשבון חבות המס של המוכר, וכך הוא יכול לקבל אישור מסים ולרשום את הנכס על שמו.

כיום החוק קובע שאם לא שולמו המסים, לא ניתן לרשום את נכסי המקרקעין על שם הרוכש. לכן רוכשים רבים מצאו את עצמם מול שוקת שבורה, מאחר שהמוכרים לא שילמו את מס השבח, או שזה פשוט התעכב לזמן מאוד ארוך בגלל דיונים לגיטימיים עם רשות המסים. שי, אתה רוצה לפרט קצת?

כן.

רק אגיד, מבחינה משפטית בחוק לשינוי נטל המס, הסעיף הזה למעשה בוטל בתחולה ל-1 באפריל 2013, זאת אומרת הביטול נקבע ל-1 באפריל 2013. ניתנה סמכות לשר האוצר לדחות את המועד של הביטול הזה לתקופות נוספות, וזה בעצם משמעות הצו שאנחנו מביאים היום, ואנחנו מבקשים לדחות - - -

ניתנה סמכות על-ידי מי?

ניתנה סמכות בחוק לשינוי נטל המס לשר האוצר לדחות את - - -

באישור ועדת הכספים.

כמובן באישור ועדת הכספים של הכנסת – לדחות את הביטול של הסעיף הזה בתקופות נוספות, וזו בעצם מהות הצו שהבאנו היום לוועדה.

אם אני מבין אותך נכון, אז למעשה הצו אמור להיות לטובת הרוכשים, כדי לקצר את הזמן, מאחר שהרוכש הוא האינטרסנט שזה ירשם על שמו, אז לכן הוא ודאי שישלם. מבחינתכם, רשות המסים ואנשיה, ברגע שמשלמים את המס הזה אתם מעבירים את הרישום בטאבו על שמו של הקונה.

לא. הם רק מוציאים אישור.

אנחנו נותנים אישור לרוכש, אדוני הסביר את זה יפה מאוד, והוא יכול לרשום - - -

זה נרשם בפרוטוקול, שקיבלתי ציון לשבח?

כן, כן. אנחנו נותנים לרוכש אישור שהוא יכול לרשום את הנכס על שמו.

מאה אחוז. ואז הוא רושם את זה. זה כבר תלוי בו.

ואז הוא לא בן-ערובה בעצם - - -

לעומת זאת, האופציה שהייתה שהמוכר צריך לעשות את זה, למוכר לא בוער שום דבר, ויש לו גם בטח הרבה דיונים על סעיפים אחרים. זאת אומרת, שזה נועד לזה. איפה הקבלים נכנסים בתמונה? כי עד עכשיו הסברת על קונה ומוכר. המוכר יכול להיות גם קבלן, או שלגביהם זו סיטואציה אחרת?

המוכר יכול להיות גם קבלן. במקרה של קבלנים שיטת המיסוי היום קובעת - - -

ששש, רק רגע. אנחנו שומעים דרך הרמקול.

החוק חל בעצם על כל מוכר, לא החרגנו מוכר מסוג מסוים. שיטת המיסוי לגבי קבלנים קובעת שקבלן ממוסה במס הכנסה ולא במיסוי מקרקעין, רק שהוא צריך להביא מה שנקרא טופס 50 היום, שבעצם מעביר אותו - - -

פוטר אותו ממס שבח.

שבעצם פוטר אותו ממס שבח, ומעביר אותו למישור של מס הכנסה.

ששש. במילים פשוטות, שוב, אם אני מבין כבור ועם הארץ, שהקבלן הוא מוכר רגיל, ובעיקרון הקונה ממנו – אם ישלם את המס יקבל, אלא שיש קבלנים שיש להם את הפטור לפי – איך אמרתם? תקנה?

סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין.

סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין.

סעיף 50. ואם הקבלן מביא את זה, אזי הקונה לא צריך לשלם, ואז ירשמו את הנכס על שמו, זו הכוונה?

כן.

ומה מגביל את הקבלן להביא את הטופס? כל קבלן יכול להביא את זה?

כן, יש לנו שלושה – אם כבר הלכנו לסוגיית הקבלנים - - -

לא, אתה יכול להתחיל איך שבא, אני רק שאלתי כדי להבין.

אני רוצה רק להוסיף, שלמעשה היוזמה לתיקון 70 באה גם מצד רשות המסים, אבל גם בעקבות ועדת עשיית עסקים במדינת ישראל, בעקבות ביקורת די – לא רוצה להגיד קטלנית – חמורה על תהליכים ביורוקרטיים במדינת ישראל.

רק רגע, שי. חבר'ה, יש כאן רחש בחש כזה, אז אני מבקש מאוד, אני חושב שלחלק מהאנשים זה מפריע להתרכז, כי אנחנו כן רוצים להבין את הנושא וכן לדון באמת. אז אני מבקש מכל אחד, אם הוא רוצה לדבר, או שיצא החוצה או שידבר בצורה כזאת שזה לא ישמיע אפילו רחש, בעיקר אלה שיושבים ליד השולחן, אז גם אם הם מדברים בשקט, יש כאן רמקולים, אז זה מגביר את זה. לפעמים אפילו שומעים מה שהם אומרים, אז שידעו. סליחה, שי.

ועדת עשיית עסקים, שהוקמה בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר הקודם קודם, מר חיים שני, בחנה בעצם את הדוח של הבנק העולמי, ובדקה את אותם תהליכים ביורוקרטיים, שלפי הדוח נמשכים במדינת ישראל זמן רב. אחד מהתהליכים שהיא איתרה, שהבנק העולמי הצביע עליהם ודורש טיפול, היה הנושא של רישום עסקת מקרקעין – מהרגע שבו עסקה נחתמת עד הרגע שבו הרישום מסתיים על שמו של הקונה בפנקס רישום המקרקעין או במינהל ובפנקס רישום מקרקעין וכו'. תהליך מאוד ארוך שנמדד במספר חודשים לא קטן, קרוב יותר לשנה, מאשר פחות מכך.
בעקבות זה הוקמה תת-ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, שהייתה אמורה לבחון איך אנחנו בעצם מקלים על נושא של רישום נדל"ן. כשהוועדה בחנה בעצם את התהליך של רישום נדל"ן, היא הגיעה למסקנה, בצדק, שאחד מהתהליכים שמעכבים, אחת התחנות שמעכבות בצורה המשמעותית ביותר, זה הדיווח וקבלת אישור מנהל מיסוי מקרקעין לרישום העסקה. צריך לזכור שחוק מיסוי מקרקעין קובע, שעסקה לא תירשם בפנקס רישום ומקרקעין עד שמנהל מס שבח, שמנהל מיסוי מקרקעין לא מאשר ששולמו כל המסים שקשורים לעסקה, משמע, היום יש לנו את מס השבח שמשלם המוכר ומס רכישה שמשלם הרוכש.

במדידה שעשינו לתהליך הזה, יצא שבממוצע כמות הימים שעוברת מיום דיווח העסקה למנהל מס שבח, שקורה לרוב בין 30 ל-40 ימים מיום העסקה עד קבלת האישור, בממוצע לפני המהפכה של תיקון 70, על 190 ימים, כחצי שנה. ברור שזה תהליך שמעכב.

שהסיבה העיקרית, מהי?

עד שמקבלים את האישור. זאת אומרת, האישור, מדווחים על - - -

כן. אבל למה האישור לא מגיע?

- - -

האישור לא מגיע כי בינתיים לא שולם המס.

מס שבח, בעיקר?

יש מס שבח ויש מס רכישה.

לא, מס רכישה משלם - - -

מס רכישה משלם הרוכש.

הקונה.

משלם הקונה.

אז זה לא רלוונטי, כי אם לא בוער לקונה, אז שלא ישלם. אז בעיקר הבעיה היא שמס שבח לא שולם?

הבעיה היא בעיקר שמס שבח לא שולם. וכאן אנחנו מתחברים לבעיה נוספת. כל מי שעשה – ואני מתאר לעצמי שסביב השולחן הזה רוב האנשים עשו פה עסקאות נדל"ן בימי חייהם, גם אם לא הרבה – יודע שאחד מהתנאים בעסקה, זה שחלק מהכסף מופקד בנאמנות אצל עורכי-הדין עד שמובא אישור המס לתשלום.
נתקלנו בלא מעט מקרים, ותכף אעבור לסטטיסטיקות, וכשאני מדבר על לא מעט מקרים, מדברים על אלפי מקרים, שבהם הקונה נותר קירח. למה? כי או שהעורך-דין שלו לא הקפיד לשים כסף בנאמנות, או שהכסף שהוא שם בנאמנות לא הספיק, אפילו גניבות של עורכי-דין של הכספים האלה וכו'. בסופו של דבר, התוצאה של התהליך הזה הוא שהרוכש יוצא וידיו על ראשו, הזכות במקרקעין לא יכולה להירשם על שמו, גם אגב אם הוא קיבל את החזקה בה. אז הוא קיבל את החזקה, אבל להירשם בטאבו הוא לא יכול. אגב, זה מקשה עליו גם בקבלת משכנתה וכו'.

לכן, אנחנו למעשה מצאנו מקום לחבר בעצם את שני הדברים, אמרנו, איך אנחנו בעצם יכולים להקל על תהליך הרישום, אז חוץ מתיקון 70 שתיקן כמעט את כל הליכי השומה במס שבח, כולל התייעלות של המערכת שלנו וכו'. אמרנו גם, כדי להקל על קבלת האישור לרישום בטאבו, ניצור כלי שקוראים לו "מקדמה". זאת אומרת, הקונה ישלם חלק מהתמורה, שימו לב, זה לא בנוסף לתמורה, זה חלק מהתמורה, החל מאחוז ה-41% שהוא אמור לשלם למוכר, במקום בעצם שהכסף יופקד בנאמנות, הוא ישלם את זה למנהל מיסוי מקרקעין על חשבון מס השבח של המוכר.
כאשר המקדמה יכולה להיות 7.5% והיא יכולה להיות 15%, תלוי מהו יום הרכישה. כידוע, אישור מס השבח השתנה לפני 12 שנים, הוא ירד, ולכן השאלה היא מתי זה נרכש. הסכום הזה למעשה משולם על-ידי הקונה על חשבון מס השבח של המוכר, על-פי החוק רואים אותו כחלק מהתמורה על-פי החוזה. זאת אומרת, המוכר לא יכול להגיד, לא מעניין אותי, אתה תשלם לי ומה שאתה מעביר מס שבח זו בעיה שלך. זה חלק מהתשלומים של הקונה על חשבון המכירה, על חשבון הזכות במקרקעין. הוא מעביר את זה לנו, ולאחר מכן הוא מקבל אישור לטאבו, את אישור מס השבח, למעשה.
יכול להיות שהמוכר ימשיך להתגושש עם רשות המסים במשך שנים, גם בהליכי שומה, גם בהליכי גבייה, ועדיין הקונה הוא לא בן-ערובה שלו. הקונה יכול להירשם בטאבו, יש לו את האישור וכו'. ולכן, התיקון הזה הוא תיקון צרכני וצריך להסתכל עליו ככה.

שי, אנצל את הזכות שלי, לא של אחרים, הרי יודעים בדיוק כמה יהיה מס שבח או שעושים את זה בערך? בדרך כלל לוקחים הערכה.

היום חייבים להגיש בשומה - - -

לא, אם אתה מדבר על אחרי 40% שהוא משלם, כלומר שעדיין לא נגמר ואתה עוד לא יודע מה בדיוק יהיה, אז נניח, קבעו משהו די קרוב ושילמו את זה למי שאחראי אצלכם בנושא, הוא חייב להוציא ולא יכול לחכות? אני רוצה לחכות עד שאדע בדיוק את הסכום, ואולי זה קצת פחות ואולי זה קצת יותר, או שהוא נותן מיידית?

כעקרון ככה, קודם כל כשמגיע תשלום 41% חייבים להעביר אלינו את המקדמה. כאשר משלמים את המקדמה חייבים לתת אישור, אין אפשרות למנהל מס שבח לעשות - - -

תוך כמה זמן אתה נותן אישור ממועד תשלום המקדמה?

תוך מספר ימים בודדים, לפעמים זה אפילו באותו יום. תוך כמה ימים בודדים – שובר תשלום. עוד פעם, אני יודע, תכף יתקפו אותנו שזה לוקח ימים – זה השתפר מאוד. זה תהליך שלוקח זמן - - -

אז זה לוקח ימים, או לוקח הרבה ימים?

לא, זה לוקח באופן מיידי.

חודשים.

לוקח חודשים?

אנחנו ירדנו לכמות ימים היום, שמיום הדיווח על העסקה ועד קבלת האישור לטאבו בממוצע ירדנו ל-74 ימים.

שי, באותו יום.

באותו יום, בסדר, באותו יום.

אה, 74 ימים זה לא יום.

לא, 74 ימים מיום הדיווח על העסקה עד יום קבלת – לעומת 190 ימים, שזה היה העולם שלנו לפני המקדמות. זאת אומרת, קיצרנו את הזמן ב-60%. כן, וזה חלק מעשיית עסקים במדינת ישראל.

ששש. ואחר כך נעשית התחשבנות מדויקת יותר.

אני רוצה רק להשלים ולומר, יכולים המוכר והקונה לפנות בבקשה להקטין את המקדמה, למשל אם מדובר בעסקת הפסד, למשל, אם מדובר בעסקה שבה ברור שהשבח נמוך יותר. המוכר היום חייב להגיש שומה עצמית, זאת אומרת, לומר כמה לדעתו המס שצריך לצאת.

המוכר בלבד יכול לעשות, או שהוא חייב את הקונה. הבקשה צריכה להיות משותפת.

הבקשה מוגשת על-ידי שניהם.

ואם הקונה לא מוכן להגיש את זה, אז אי-אפשר להגיש.

אם הקונה לא מוכן להגיש, אי-אפשר. אבל בגדול, למה שזה ישנה לו. במקרה הפחות טוב, הוא ישלם בסוף את ה-7.5% ו-15%.

ואז הדיון הזה יכול להימשך שנה שלמה.

לא, הדיון הזה תוך שבועיים מסתיים. העברנו הנחיות ברורות למשרדים, גם למחלקה שלי במטה, פונים גם אלינו, אם לא מצליחים מול המשרד וכו', ואנחנו בודקים. יש לא מעט מקרים שאנחנו מורידים באמת את המקדמה, אם אנחנו משתכנעים שזו עסקת הפסד או שהשבח נמוך יותר וכו', כי אנחנו באמת חושבים שהכלי הזה נועד קודם כל לשרת את הציבור. ולכן, אני באמת חושב שהכלי הזה קודם כל עוזר לציבור, אחר כך, אגב, הוא עוזר לרשות המסים.
צריך לזכור שהמקדמה ב-50% מהמקרים, בקירוב, לא מכסה על מלוא השבח שהמוכר חייב, זאת אומרת, רשות המסים נפרדת מהכלי הגבייתי החשוב ביותר שלה בעסקת מקרקעין ב-50% מהמקרים, לפני שהיא קיבלה את מלוא המס. למשל, אני עכשיו צריך לרוץ אחרי איזושהי חברה זרה שמכרה קרקע בתל-אביב ועכשיו לחפש אותה, מאיפה אני לוקח את יתרת המס, כי הקונה שילם לי את ה-15%, ואני חייב לתת לו את האישור.

בסיטואציה כזאת הפתרון הכי טוב של רשות המסים, זה לקבל את הכסף, אז היא את שלה עשתה, לא להוציא את האישור - -

אין. אני לא יכול.

- - ואז היא מחזיקה בידה את הכספים.

לא, אין דבר כזה.

אין כזה דבר? אני שואל.

אין דבר כזה, ואם למישהו זה קורה, אני מזמין אותו להתקשר אלי, גם אם זה באמצע הלילה.

לא. אין מצב. רגע, אבל שי, אני מבינה שהנוהל הוא כזה – הנישום מגיע, מבקש בקשה לתשלום המקדמה, הוא מקבל שובר לתשלום. ברגע שהוא משלם את השובר, הוא מחזיק את האישור לטאבו ביד. ישלם היום – מחזיק היום, ישלם מחר – יחזיק מחר.

זאת אומרת, ברגע שהוא משלם, מה שהוא מקבל זה השובר.

אין כסף אצלי. השובר זה השובר לפנקסי הרישום.

לרישום בטאבו.

זאת אומרת, אז זה תמיד יהיה בו ביום.

למה כל כך מסתבכים? באותו יום שהוא משלם, הוא מחזיק.

זה תמיד יהיה בו ביום.

אנחנו מדברים על אותה מדינה, כמובן.

לגמרי.

אותה מדינה, וחבר כנסת, הרב גפני - - -

רגע, את הלשכה המשפטית?

רגע, אבל ביקשתי שאתם לא תענו לאף אחד שלא קיבל אישור. רב מוישה, רב מוישה, אתה מעמיד אותם בפני - - -

רק לשאול שאלה, את מסכימה לצו הזה שהוא יהיה רטרואקטיבי?

רגע, תכף נגיע לזה. רב מוישה, לאט לאט.

- - - חקיקה, אנחנו מפוצלים.

- - -

אני מבקש, רב מוישה יקבל את זכות הדיבור.

זו רמה אחרת של הדיון. בואו נסכים שהמקדמה רצויה.

אני לא מסכים. אני לא מסכים, בגלל שאמרתם שתבואו לוועדה ותגידו מה היה - -

בואו נסכים שהמקדמה רצויה, למרות שהיא פוגעת במס הכנסה לפי הנתונים שנתן שי.

- - מה היה בדיונים אחרים. אני נגד לפגוע במס הכנסה. אני חושב שלא צריך להגיש את הצו הזה.

אביבה, ביקשתי שלא תענו. אם לא תענו, אז גם לא ישאלו, תבינו. אחר כך מחברי אני מבקש, בואו נעשה את זה מסודר, הוא יגמור, יש לי מספיק - - -

מתי אני יכול לשאול שאלות?

אתן. תאמין לי שאתן לך. לא מנענו. כתוב: לא תחסום שור בדישו, לא מנענו. כן, שי.

אני רוצה רק להשלים את ההתייחסות לנושא הקבלנים. המקדמה חלה גם על מי שרוכש מקרקעין מקבלנים, בין אם זה דירות, בין אם זה מלאי אחר. לצורך ההקלה – ובאמת היה משא-ומתן עם הקבלנים לפני שהחלנו את זה עליהם – החלנו את זה על הקבלנים, כמדומני, רק ב-1 באוגוסט 2011, כארבעה-חמישה חודשים אחרי שזה חל על מרבית הציבור.
למעשה הקלנו בצורה דרמטית, לטעמנו, באפשרות לקבל אישור לפי טופס 50. זאת אומרת, היום קבלן, במרבית המקרים, אין לו בעיה לקבל טופס 50, וברגע שיש לו טופס 50, כמובן שהקונים שלו פטורים ממקדמה. ראשית, קבלנים שמקבלים מה שנקרא אישור כללי למספר שנים, הורדנו את הדרישה שלנו למחזור של מה שפעם רק קבלנים מאוד גדולים היו מקבלים, היום אפשר לומר, גם קבלנים בינוניים יכולים לקבל. הקלנו את קבלת האישור לפרויקט.

מאיזה מחזור?

תכף, נענה על הכול.

אין דרישה לזה.

- - -

ששש, רבותי, בבקשה.

30 מיליון, אבל אם תרצו לרדת לפרטים של טופס 50, הבאנו פה את האדם שאחראי על נושא טופס 50 במטה. הוא יכול לתת פה הרצאה שלמה על טופס 50 וכו'.
הגענו להסדר מול הבנקים על כתב התחייבות, כי יש כמובן בעיה, כי היום לפי חוק המכר הכסף חייב ללכת לבנק, ובגלל שקיימת למעשה סתירה בין החוק שלנו לבין חוק המכר, לכאורה, הגענו להסדר עם הבנקים שכתב התחייבות של הבנק – כשהבנק מותיר אצלו בסוף דרכו של הפרויקט 25% מרווחי הפרויקט – אז ברגע שהבנק חותם לנו על ההתחייבות הזאת, הקבלן גם יכול למעשה לקבל את טופס ה-50, ואז הדיירים שלו פטורים מלשלם מקדמה.
אני חייב לומר שלאחרונה, אני מקדים כבר ואומר, לקראת הדיונים פה בוועדה וכו', ובאמת בגלל שאנחנו חושבים שהקבלנים זה מגזר חשוב למדינת ישראל וכו', אנחנו לא נגדם חלילה, ואנחנו חושבים שכן כדאי למצוא אתם את מה שנקרא, את הדרך שתיטיב עם כולם, זאת אומרת, קודם כל עם הציבור, אני חייב לומר שבעבר היה מצב מאוד בעייתי מבחינת רוכשי הדירות.
היום, רק כדי לסבר את אוזנם של חברי הוועדה, אנחנו מדברים על בקירוב בין 30,000 ל-40,000 דירות, יותר קרוב ל-40,000 דירות במדינת ישראל היום, שלא יכולות עד היום להירשם בטאבו בגלל חובות מס של הקבלנים כלפינו. אנשים גרים בדירות לפעמים עשרות שנים כבר, לפעמים 25-20 שנים, ולא יכולים להשלים את הרישום בטאבו. למה? כי הקבלן בשעתו לא הסדיר את ענייני מס ההכנסה שלו, ולא הביא את אותו טופס 50.

אנחנו רואים שיפור דרמטי בנושא הזה בשנתיים-שנתיים וחצי האחרונות, ואני חושב שזה אינטרס – עוד פעם, חברי הוועדה צריכים פה לשקול את אינטרס הציבור, אינטרס חשוב מאוד, וביחד עם זאת אנחנו נכונים ומוכנים להגיע עם "התאחדות בוני הארץ" לפשרות. ישבנו אתם שבוע שעבר. אני חושב שהגענו לאיזשהו מתווה. אני חושב שאפשר להגיע אתם בסך הכול לפשרה סבירה, שגם תניח את דעתם, ונוכל להמשיך עם הכלי הזה, שעוד פעם, אני מדגיש ואומר, הוא קודם כל כלי צרכני, ואחר כך כלי מיסוי. תודה.

רק עוד דבר אחד, תשכנע אותנו בעוד קצת שאכן – ממתי זה קיים?

קיים מה-1 באפריל 2011. לגבי קבלנים זה נכנס לתוקף החל מה-1 באוגוסט 2011.

מי אישר לקבלנים?

רגע, נגיע לאט לאט. סטטיסטיקה, אתה יכול לשכנע אותנו שאכן - - -

נכון, בוועדה באמת דובר על זה שזה לא יחול על קבלנים.

רק דקה. תן לי את האינפורמציה.

כמות הימים היום שלוקחת – רבותי, אני רוצה בשביל לא לבלבל את הוועדה.

- - -

אביבה, רק שתהיו ביחד כולכם.

אני רוצה לא לבלבל את הוועדה – דירות מגורים פטורות, שזה אולי ב-Mind, במחשבה של רובנו, לא נמצאות שם, לא נכלל עליהן נושא המקדמות. דירות מגורים פטורות היום מקבלות אישור לטאבו תוך ארבעה ימים, ואפילו פחות מזה. שאר העסקאות, ששם חלות המקדמות, ירדנו לממוצע של 74 ימים, לעומת 190 ימים לפני כן.

כן, אבל מבחינת תשלום, מהרגע ששולם, אתם אומרים, בו-זמנית.

באותו – הנה, בבקשה.

באותו יום.

ברגע שמשולמת המקדמה יש חותמת ואפשר ללכת עם זה לטאבו.

בסדר, רק שנדע.

אתה מקבל שובר לתשלום, וזה לא אישור לטאבו. זה לא תורם לרישום.

מקבל מייד את האישור לטאבו.

- - -

אביבה, רק רגע, רק שנייה, ששש.

לא נכון. זה שובר לתשלום, ולא אישור תשלום לטאבו לצורך הרישום.

אביבה, אני רוצה - - -

אנחנו לא מדברים על קבלנים עכשיו, אנחנו מדברים על רוכשי דירות שלא מקבלן, בסדר? קבלנים זה - - -

מה ההבדל? למה הבדל?

לא. היא מדברת על דירות ושאר הנדל"ן שלא עסקה פטורה. גם דירות חייבות יש, מה לעשות.

- - -

סלח לי, ניתן לך את הזמן, תוכל לשאול את השאלות. נסכם, רוכש שרכש ממוכר שהוא לא קבלן, ביום שהרוכש משלם את הכסף, השובר שהוא מקבל, עם זה הוא הולך לטאבו.

נכון.

איך זה הולך אצל קבלנים?

אצל קבלנים, ברגע שמשודר טופס 50 במחשב, אין יותר חוב על הדירה הזאת, ובשלב מאוחר יותר מתקבל האישור בטאבו. ובכל מקרה של קבלנים - - -

ההליך הזה שהזכרת, המחשב הזה, כמה זמן זה לוקח?

עובד מצוין. כמה זמן? זה משודר – מתי?

באותו יום שיש את האישור.

באותו יום שיש את האישור. באותו יום שהקבלן מביא את טופס ה-50 לפקיד השומה - -

משודר האישור.

- - משודר האישור במחשב און-ליין בין פקיד השומה הרלוונטי לבין מנהל מיסוי מקרקעין הרלוונטי, ואז הדירה הזאת פטורה למעשה ממס שבח.

עוד אין אישור לטאבו.

לא צריך עדיין את האישור לטאבו. את האישור לטאבו מקבלים בכל מקרה בשלב מאוחר יותר, אבל אין שום בעיה לקבל. הדייר בא ומקבל את האישור לטאבו.

אתה יכול לקבל. יש לך בעיה לקבל על גוש וחלקה? רשמת לו בית משותף?

- - -

אז בוא נבין, יש אישור לתשלום שלא תורם כלום לרישום בטאבו.

ששש. שי, אתם עושים טעות, ביקשנו. יש את חברי הכנסת שידברו, ואחר כך הם ישאלו את השאלות, ואתם תתנו את התשובות. עכשיו חברי הכנסת לפי - - -

אני רוצה לשאול שאלות.

שנייה, ניתן אולי - - -

אולי כדאי לשמוע את שבת ממשרד השיכון?

שבת ממשרד השיכון.

אני רוצה להדגיש את העמדה של משרד השיכון. המדיניות של משרד השיכון היא להוריד את מחירי הדירות, ולמנוע כל בעיה של אשראי אצל הקבלנים. ולכן, בעצם אם יש הסכמה בין הקבלנים לרשות המסים מבחינתנו זה טוב, ואין לנו בעיה. אבל אם אין הסכמות, אז אנחנו לא רוצים שיתפסו אשראי לענף הבנייה, ואנחנו מתנגדים בעצם לבוא ולתפוס אשראי של הקבלנים, שנמצא צבוע לטובת רשות המסים במסגרת מקדמות, כי מבחינתנו זה עוד חסם במסגרת האשראי לענף.

אתם חושבים שהמקדמות מייקרות את מחירי הדירות? יוצרות סרבול נוסף?

אנחנו חושבים שזה יוצר סרבול נוסף מבחינתנו, וזה פוגע בהנגשה של קבלנים למכרזים חדשים, כי זה פוגע להם בהון העצמי, שבעצם צבוע ותפוס לנושא הזה.

זאת אומרת שיש כאן שני משרדים שבאים עם עמדה מנוגדת.

היינו שותפים למשא-ומתן שהיה בין רשות המסים לקבלנים, וכל עוד יש הסכמות זה דבר אחד, אבל במידה שאין הסכמות, העמדה שלנו היא להוריד את מחירי הדירות, ולתת כמה שיותר זמינות ונגישות של אשראי.

אנחנו עומדים בהסכמות האלה.

אני יכול לשאול שאלות? או שרק הם ידברו?

כדאי לשמוע את הנציגים.

נשמע אותם. אתן לך. קודם כל שנבין מהנציגים.

אבל לא הבנת מה שהולך פה?

אני לאט לאט מבין. אתה רואה, אם הייתי נותן לך לדבר לפני שהוא דיבר, לא היינו יודעים את זה. חכה, אולי נדע עוד כמה דברים. כן, סליחה, מי מכם? תדעו שלבוא לוועדה ששני משרדים ממשלתיים חלוקים אחד על השני, זו הטעות הכי פטאלית שאפשר לעשות.

לא, אבל עם כל הכבוד - - -

אני רק אומר לכם בהערה, שתחשבו להבא.

אנסה להגיד למה אנחנו לא חלוקים.

הסמכות היא כאן של השר - - -

רגע, אחת מכן צריכה לדבר.

אני רק אומרת, שהסמכות כאן היא של שר אוצר להאריך את התוקף, מדובר פה בנושא של מסים. יש פה איזושהי התנגדות ספציפית למשהו מאוד ספציפי, אבל הסמכות היא לא של משרד השיכון כאן.

אנסה להסביר – למרות שזה נשמע שאנחנו חלוקים – למה אני חושבת שאין מחלוקת.

רק יועצים משפטיים יודעים לעשות כאלה דברים.

בואו תראו את זה. לדעתי גם אתם תבינו את זה נורא בפשטות.

המציאות אומרת דבר אחד, והיועצים המשפטיים יודעים דבר אחר.

בעצם הקבלן – מה הוא צריך לעשות? כדי לקבל את הליווי הפיננסי, כדי להעמיד פחות הון עצמי, הוא צריך להזרים את כספי התקבולים של הרוכשים. עכשיו זה באמת יוצר לנו בעיה ומשרד השיכון צודק. אמרנו לו, במקום שהוא יזרים את כל הכספים לבנק, חלק מהכסף ילך לרשויות המס.

ומה הבנק עושה?

ואז הוא צריך להעמיד הון עצמי גבוה יותר.

נוסף.

יפה. וזה פוגע בכולם, לא רוצים, לא טוב. היה ברור לנו שלשם אנחנו ממש לא רוצים להגיע. אנחנו רוצים שכל ההון שמוזרם על-ידי רוכשי הדירות יכנס לחשבון הליווי, יעמוד לטובת הקבלנים, יצליחו לפעול, ובא לציון גואל.

אז מה הסכם שעשיתם עם הבנק?

וזה מה שעשינו עם הבנק. אמרנו לבנקים, הכסף אצלכם מ-Day One עד סיום הליווי. אתם מתחייבים – מה בעצם אמרנו? אמרנו, תקשיבו, בסוף של הפרויקט, כשיישארו רווחים, כשיישארו עודפים, אחרי שתגמרו את כל ההתחשבנויות שלכם עם הקבלן, והריבית והוצאות המימון ודוח אפס שמתעדכן כל הזמן על העלויות, אחרי שתגמרו את הכול, דקה לפני שאתם משחררים לו את הכסף, הוא צריך לשלם מס. זה מה שאמרנו. ואפילו עוד הקדמנו. תכף אראה כמה הקלנו. אבל הרעיון היה, בואו תדברו אתנו. למה? כי קבלנים לא מדברים אתנו – לא כולם, יש כמובן – באמת אנחנו מדברים על אלה שלא מדברים אתנו. הם מגיעים לבנק, מזרימים את כל הכסף, לרשויות המס לא משלמים, לא מגיעים לעשות את ההסדרים של ערובה להבטחת תשלום המס העתידי.
כי מה קורה? הם מתחילים למכור דירות, הם עדיין לא מחויבים במס, הכספים נכנסים. לפעמים כבר בשלב שעוד לא הסתיים הליווי, כבר יודעים שהפרויקט מרוויח. הכספים אצלם – אם לא הסתיים הפרויקט לא צריכים לשלם את המס. אז רשות המס אומרת, זה חוק שאומר שצריך להבטיח את תשלום המס של הקבלן אם הוא רוצה טופס 50. אם הוא רוצה פטור ממס שבח, הוא צריך להבטיח. אמרנו, ערובה 3%, אמרו לנו, קשה לנו; אמרנו להם, קחו פריסה 1%, אמרו, גם זה קשה לנו; אמרנו להם, אתם יודעים מה, בלי כסף אצלנו בכלל, בבנק. עכשיו סיום הליווי הוא יותר מאוחר מסיום הבנייה.

מה זה משנה?

כשיש סיום בנייה כבר פקיד השומה יודע ויכול לדעת מה תוצאת המס. הוא כבר יכול לבוא, אפילו במהלך הפרויקט, ולהגיד, אתם זוכרים את הכספים שהבנק מתחייב להשאיר, שזה 25% מהרווח הצפוי, כפי שהבנק מעריך ומעדכן כל הזמן את סעיף הרווח. רק זה הסכום שאמרנו, אל תשחררו לקבלן עד שניתן לכם את האישור לשחרר לו. למה? כדי שהוא לא ימשיך עם הכסף הזה לפרויקט אחר, ישאיר חובות, וישאיר את הרוכשים שלו בלי אישורי מסים. זה כל הסיפור. זה בלי עלות.

אז אתם לא דואגים לדיירים עכשיו. דואגים - - -

ממש לא. מה עם 20,000 דירות שלא רשומות עד היום? אני רוצה לדעת איפה 20,000 הדירות האלה, או ה-40,000 דירות.

ניסים, אתה עוד מעט - - - שי, לא כאן.

הצענו מסלול בלי עלות. ישבנו מול בנק ישראל, סגרנו את הפינות. אולי לשי יש את הנתונים, כבר כמה עובדים במישור הזה, זה בסדר גמור, הרוכש מקבל את אישורי המסים לטאבו בזמן, הכסף לא שוכב אצלנו, אנחנו לא מפריעים למצוקת האשראי בענף, הוא שוכב אצל הבנקים. אנחנו אומרים לבנק, אפילו לפני סיום הליווי, אנחנו עוד יכולים להגיד לך, אתה יודע מה, גם את הכספים האלה אתה יכול לשחרר לו.

אוקיי, תודה. יוסי, מה שהסבירה זה מובן, מקובל עליכם כמשרד?

אני מציע שהקבלנים יסבירו יותר - - -

- - -

לא, שאלתי אותך, אתה לא נציג הקבלנים כאן. אני שואל אותך כרגע כנציג שר השיכון.

- - -

אסביר. קודם כל, אנחנו לא יודעים שיש הוכחה - - -

אני לא מבין, אבל הוא אמר ברור.

לא, מה שהוא אמר זה אחרת ממה שהיא אמרה.

נכון.

- - -

ששש, רק שנייה.

הסכמתי אתו שאם הקבלן לא בא לבנקים, נכנס להסדר הזה כדי לשמור על הרוכש ועל קופת המסים, אם הוא לא בא, הוא צודק, שאז הקונה שלו צריך לשים - - -

צריך להגיע אתם להסכמות טרם הישיבה, זה מה שלא ברור. למה לא ישבתם טרם הישיבה עם משרד השיכון לפחות והגעתם להסכמות?

ישבנו. הגענו להסכמות ביום חמישי.

אתה גם כן, שי. זה לא נכון.

- - -

אז הקונה שלו צריך לשים לי את הכסף, והוא צריך לשים עוד הון עצמי.

אביבה, בסדר. ארגון הקבלנים, רק שנייה.

אין עוד הסכמות.

- - -

אני רק רוצה לסגור - - - . רק שנייה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר הערה.

- - -

לא, לפני ההערה שלך, יש לי שאלה. יש כאן טענות סותרות – אחד אומר שחור, השני אומר לבן, והשלישי אומר הגענו להסכמות. היועצת המשפטית הנכבדה אמרה כאן שבכלל אין סתירות, אבל זה לא עומד בהלימה למה שקורה כאן בדיון. אז אם מי מכם יודע לומר לנו מה ההסכמות שהגעתם אליהן ביניכם לבין עצמכם - - -

אני יודע להגיד.

באמת נשמח לשמוע את גפני, אבל אם באמת יש הסכמות - -

מה יש לדבר? מה, זה נורא ברור.

- - אז אנחנו כחברי הוועדה נשמח לשמוע אותן. אם אין הסכמות, אז גם את המחלוקות אנחנו נשמח לשמוע, אבל לא את הוויכוח, כי הוויכוח הזה הופך להיות שיכוח עקר מבחינתנו, כי אנחנו לא מצליחים לדלות ממנו מה המסקנה הסופית בסופו של תהליך. אז אם, ברשותכם, אתם יכולים לתת לנו את הבהירות הזאת, אני אשמח לשמוע.

יוסי, אני רוצה - - -

אבל זה לא בסדר, אדוני היושב-ראש, אתה נותן לנציגי המשרדים כל הזמן, הם אנשים - - - אני מבקש להעיר הערה, הערה.

כי אני רוצה לדעת מה עמדת המשרדים. אתן לך גם, אל תדאג.

אתה נותן להם יותר ממני.

זה יהיה תלוי בך. ברגע שיהיה לך את המיקרופון, תראה שאתן לך יותר.

סומכים עליך, אתה יודע - - -

יוסי, כנציג משרד השיכון, מה ששמעת עכשיו זה בהבנה ובהסכמה, או שיש כאן מחלוקת בין המשרדים?

אסביר שני דברים. אחד, החלק של הקדמת הרישום, אנחנו לא יודעים שזה הוכח שיש פה הקדמת רישום, יש חלק היסטורי של דירות שלא נרשמו. דבר שני, החלק של הכספים שנמצאים אחרי 75% שקבלן מגיע לפרויקט, מ-75% יש חלק שהוא יכול בעצם כבר למשוך כרווחים, הכספים האלה צבועים ומשולמים כמקדמות. ברגע שזה מקדמות וצבוע לטובת רשות המסים, הכסף לא זמין לקבלן וההון העצמי שלו קטן לטובת פרויקטים חדשים.

זאת אומרת, כל מה שהיא הסבירה כאילו לא שמעת?

הוא כן שמע, הוא חולק.

לא, הוא לא חולק. להערכתי הוא לא שמע מה שהיא אמרה. הכוונה, לא שהוא לא שמע באוזן, הוא חזר על מה שהוא אמר, והיא הסבירה אחרת לגמרי את הנושא.

אני יכול להעיר הערה? רק הערה?

רק מעניין אותי לדעת איך קורה דבר כזה, ולהבא אני מקווה שזה לא יקרה, שתעשו את כל זה לפני כן. יכול להיות שעוד מעט ננסה לפתור את הנושא של משרד השיכון.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להעיר הערה.

אבל אני רוצה לשמוע את נשיא "התאחדות בוני הארץ".

להעיר הערה לפני. אני עשיתי את החוק הזה.

גפני, כבר הערת מיליון הערות.

לא הערתי כלום.

משה, למה אתה לא אומר הצעה לסדר? היית אומר הצעה לסדר.

לא הצעה לסדר. הערה. פשוט עשיתי את החוק הזה. אני רק רוצה לעדכן את חברי הוועדה החדשים.

זה מעניין.

אנחנו עשינו את החוק הזה. הייתה לנו התלבטות גדולה בעניין. טענה הממשלה – אני לא רוצה להיכנס למחלוקת בתוך הממשלה – שזה חוק צרכני. בסופו של דבר אנשים ייהנו מזה, בגלל שהיום אתה צריך לחכות לאישור בטאבו המון זמן.
הייתה קביעה חד-משמעית שהקבלנים לא בעניין. יש אמירה בפרוטוקול, של נסרדישי, שהיה מנהל רשות המסים, שזה לא חל על הקבלנים. אנחנו שומעים עכשיו שזה חל על הקבלנים, אבל הדבר הכי חשוב בעניין, זה היה צריך לבוא לפני כן ולהגיד נתונים, היות שמדובר על חוק צרכני, היות שמדובר על הכבדה, כמו שנציג משרד השיכון אומר, היה צריך לבוא ולהגיד מה הייתה התוצאה של פרק זמן כל כך ארוך, מה הייתה התוצאה של העניין זה.
אם הטענה, כמו שאומרת עורכת-הדין גב' אביבה אטיאס, אם כמו שהיא טוענת, אם הכול כך כל טוב, למה כל כך רע? זאת אומרת, אם המצב טוב, צריך להפוך את זה לרשות ולא לחובה. אני רוכש דירה, אני בא ואומר, אני רוצה שייקחו את המקדמה הזאת ושיתנו לי את האישור לטאבו. הם טוענים שהחתימה והקבלה על התשלום מהווה אישור לטאבו, אני ארוץ לעשות את זה.

אבל הבעיה שאם המוכר לא מסכים לזה, הוא יגיד, מה ששילמת לא מעניין אותי, אתה חייב לי את הכסף. החוק הזה בא להגיד למוכר - -

בסדר גמור.

- - אדוני, הוא משלם, זה על-פי חוק, וכתוצאה מזה מורידים לך, המוכר, חלק מה - - -

המשמעות של העניין, זה כמו שנאמר קודם, זה שהציבור לא רוצה את זה.

מי אמר?

למה?

אם הוא רוצה, אז זה בסדר. אז אפשר - - -

הקונים רוצים את זה. המוכר לא. הקונה רוצה את זה. מה קרה לך, באמת, משה?

הקבלנים לא רוצים את זה.

הקונה צריך את זה כדי לקבל את האישור לטאבו.

בסדר.

המוכר, יש לו חשבונות האחרים שלו, למה הוא צריך?

עכשיו אני שואל, למה לא באו עם הנתונים לפני זה, לבוא ולהגיד עם ההסכמה בינינו, אבל יתרה מזאת, התאריך פקע כבר לפני חודש. זאת אומרת, אנחנו נמצאים עכשיו במצב שבו אנחנו מתבקשים לאשר צו, שבעצם יהיה צו רטרואקטיבי על דבר, שלפי דעתי מבחינה משפטית אסור לעשות את זה. אבל גם מבחינה ציבורית, בגלל שאם אכן הדברים היו כפי שמציגים אותם רשות המסים, הם היו צריכים לבוא עם נתונים, לא לבוא עם ויכוח כזה ועם מחלוקת כזאת.

קודם כל, את הנתונים הוא הביא. אבל אני מציע שניתן באמת לנשיא "התאחדות בוני הארץ" לומר את דברו, ואחר כך הח"כים יאמרו את דבריהם.

כדאי לשמוע את המייצגים גם, את עורכי-הדין ורואי-החשבון, כי הם מייצגים בעסקאות כאלה.

אני לא בטוח שאת כולם.

אם לדעתם זה עובד.

הוא מייצג את הקבלנים. עורכי-הדין מייצגים את האנשים הפרטיים. אנחנו לא צריכים רק להגן על הקבלנים.

לא, בסדר, קודם כל נשמע אותו ואחר כך נראה. ואחר כך חברי הכנסת. כן, בבקשה.

אני רוצה, ברשותכם, לומר מספר דברים, קודם כל מי שידבר על הפרטיים יהיו גורמים אחרים, אני מתאר לעצמי שהם יציגו את זה בצורה יותר טובה ממני. לגבי האישורים שמתקבלים ביום אחד, אני חושב שזה לא במדינת ישראל. אולי יש מדינות שמתקבלים אישורים ביום אחד.

גם פה שמענו שזה לא קורה.

לא, שמעתי שביום אחד אתה מקבל אישור לטאבו.

אחד אמר כן, אבל אחד אמר לא.

לא, לגבי הרוכשים לא מקבלנים זה ביום אחד.

לא יודע. הוא הציג שזה לוקח 74 יום. והיא הציגה - - -

לא. אני מדבר מיום הדיווח על העסקה.

זה משהו אחר. מהיום שמשלמים, האישור שאתה מקבל, חותמים לך ששילמת, עם זה אתה הולך לטאבו.

אתה בא לבקש שובר. שובר אין לנו בעיה לתת. שוברים אנחנו אוהבים לתת.

עם זה אתה הולך לטאבו.

יש לי בעיה להתרכז. ביקשתם ממני לא להפריע לאחרים.

אתה צודק, סליחה. רבותי, אני מבקש שוב, הוא צודק, ניסים צודק.

אני קצת יוצא מריכוז וזו בעיה. אני רוצה להפריד בין הקבלנים לבין הרוכשים הפרטיים. לגבי הקבלנים, כפי שאתם יודעים, ובנק ישראל דיבר פה בוועדה הזאת לפני מספר ימים על הוצאת היתר בנייה ותהליכי בנייה שנמשכים 13 שנה. מה שאנחנו עושים פה, יש פה איזשהו רעיון אדיר של רשות המסים, שאדם שהולך לפתוח עסק, קבלן חדש ב- Day Oneבא אליהם עם דוח אפס, דוח כלכלי, מה הרווחיות, והם אומרים לו, יש פה איזושהי עסקה תיאורטית ורווח תיאורטי, אנחנו רוצים שתשלם את המס לפני שהתחיל להתגבש הרווח. זו אפשרות אחת. הם אומרים, אנחנו לא רוצים ממך כלום. תן לנו רק מקדמה של 3%, אבל יושבת פה ועדת כלכלה של הכנסת, 3% זה יותר מ-27% מהרווח הסופי, כי זה 3% ממחזור המכירות. זו הצעה אחת שמציעה לנו רשות המסים.

דבר שני, היא אומרת, זה לא פוגע באובליגו של - - -

סליחה שאני מפריע, הבנתי שהם הגיעו אתכם למצב של אפס.

לא. 3% לקבלן שהולך במסלול.

מזה הם ירדו, לא? הבנתי נכון?

יש מספר מסלולים.

יש מספר מסלולים.

אחד מהם כן.

אני מדבר על המסלול של קבלן קטן שהתחיל לעבוד. אנחנו כאן כל הזמן מרימים את נושא הריכוזיות כלפי מעלה. המסלולים האחרים זה לקבלנים גדולים וענקיים.

כל בעל עסק שמתחיל לעבוד יש לו מקדמה, הוא לא מקבל מקדמת אפס.

שי, אחר כך תגיב.

- - -

מקבל פטור מי שמתחיל. למה אומרים שכל אחד משלם מקדמה? זה לא נכון.

שי אני מבקש שוב, ששש.

ולכל בעל עסק אתה מעכב כסף - - -

- - - מפעיל את זה שתפקיד ערבות.

רבותי. שי, אל תעשה את זה, חבל. אני מבקש שניסים יסיים, אתם תרשמו לכם, ואחר כך יהיו לכם ההערות, נתקדם.

אני חושב שגם אתה אמרת דברים מאוד מקוממים, ואני לא הפרעתי לך, אז לפחות תכבד את האחרים. אולי אני מדבר שטויות, אבל היושב-ראש נתן לי אפשרות לדבר שטויות, אז תן לי לדבר שטויות.

אז 3% מהמחזור זה 27% מהרווח התיאורטי. לא שמעתי שכך אנחנו יכולים לקדם את הבנייה במדינת ישראל. תתארו לעצמכם שאדם היה הולך לפתוח קיוסק או מפעל והיו אומרים לו, אדוני היקר, אתה היום פותח את הקיוסק, במשך השנה אתה אמור להרוויח סכום מסוים, אנחנו רוצים להבטיח את המסים שלנו, והשאר זה הכול זריית חול בעיניים.
רשות המסים רוצה להבטיח את המסים שלה בלבד, ולכן היא רוצה, לפני שאנחנו מתחילים לבנות, להבטיח את המסים שלה ושאנחנו נשלם את המס מראש. אין לזה אח ורע בשום מקום בעולם. אין לזה אח ורע בשום ענף בעולם. ענף הנדל"ן הוא הענף הממוסה ביותר במדינת ישראל, ועמוס הביורוקרטיה ביותר במדינת ישראל, ופה הולכים ומעמיסים קשיים נוספים.

אני מתחייב בפניכם, שהדבר הזה גורם לנו לבנות אלפי יחידות דיור פחות, כי אנחנו צריכים, אופציה, א. זה לשלם מראש, ואנחנו מקטינים את ההון העצמי שיש לקבלנים, יש מחסור אדיר במימון לקבלנים. ב. לרתק את ההון בבנק, אז הבנק דורש מאתנו הון עצמי יותר גבוה כדי להבטיח את מס ההכנסה. בכל מקרה הגלגל הזה מוביל לכך שנבנה אלפי יחידות דיור פחות.
מי שלא מפריע לו ונהנה מזה, זה הגופים הגדולים במשק, המגה קבלנים, שאני מייצג אותם, אבל זה לא מפריע להם, מפני שהם מקבלים את טופס 50 ללא תשלום מקדמות. אני לא יודע איך קבלן שהולך לבנות 20 ו-30 יחידות דיור, שמגיע לרשות המסים ומבקש מהם טופס 50, הוא עובר 101 בדיקות, לאחר מכן דורשים ממנו 3% מראש, או ללכת לליווי בנקאי שהוא לא חייב על-פי החוק, אבל אז מחייבים אותו ללכת בעצם לליווי בנקאי, כי אין לו אלטרנטיבה. הוא צריך לשלם או 27% מהרווח התיאורטי – דרך אגב, גם פה אנחנו משחקים באיזשהו משחק, כי אתם, רשות המסים ומשרד השיכון הבטחתם לאזרחים שמחירי הדירות ירדו, ואם אני עושה את החישוב של 27% היום, ומחירי הדירות ירדו, אז בעצם הם דורשים ממני לשלם לא רק רווח תיאורטי עם הבטחה שהמחיר ירד, ואני אפסיד כסף, ומימנתי בינתיים את רשות המסים.
אני חושב שזה דבר חמור מאוד. אני חושב שאסור לאשר את זה, ואם רוצים לדבר על אחריות ציבורית והגדלת ההיצע, חייבים לדחות את זה על הסף.
לגבי ההסכמות שהיו עם "התאחדות בוני הארץ". היו דיונים עם "התאחדות בוני הארץ", זה הגיע לנשיאות "התאחדות בוני הארץ", הצוות שניהל את המשא-ומתן ניהל את זה מול רשות המסים, זה נכון. לא היו שום הסכמות, והנשיאות דחתה את זה באופן מוחלט, את ההסכמות, כי חשבנו שחברי הכנסת - -

לא היו הסכמות, אבל הנשיאות דחתה את ההסכמות.

- - ואנשי הציבור, שאחראים על כך שיהיו יותר יחידות דיור, חייבים לשמוע את דעתנו.

נציג עורכי-הדין.

אדוני, אם אפשר בשם הקבלנים.

רק אם אתה עושה את זה קצר מאוד.

קצר מאוד. שהוועדה לא תקבל את הרושם, וגם אדוני יקבל את הרושם, שתכלית התיקון והחקיקה הזאת הייתה בעצם קידום הרישום בטאבו, לצורך העניין. שלא יתקבל הרושם, ואני בטוח שנציג לשכת עורכי-הדין עוד ירחיב על זה, שהרישום בטאבו לא מבוסס על אישור מס השבח.
בעצם, כשבאים לרשום דירה בטאבו, אנחנו נדרשים להמציא לטאבו אישור מס רכישה; אנחנו צריכים להמציא אישור הרשות המוניציפלית; אנחנו צריכים להמציא מהבנק את ההתחייבויות לרישום משכנתה שלנו; אנחנו צריכים להמציא שטרי מכר, וזה במקרה שהכול חלק מבחינת - - -

ואתם צריכים להמציא מס שבח.

ששש, אני מבקש.

וזה במקרה שהכול חלק מבחינה תכנונית. אז העיכוב שמוצג פה כאילו כל נושא הרישום בטאבו מותנה ויקום וייפול על אישור מס השבח, הוא פשוט, לצורך העניין, הטעיה של הוועדה. יש הרבה נושאים שקשורים בהליך הרישום, ואני גם לא שמעתי מרשות המסים איזו תרומה קיבלנו בשנתיים האחרונות, שהחוק הזה היה בתוקף, בקידום רישום. למיטב בדיקתנו, הנושא הזה לא תרם כמעט דבר להשלמת רישומים על שם רוכשי הדירות, כי יש אין-סוף פרמטרים אובייקטיביים מסביב, שקשורים למסים וקשורים לנקודות אחרות שאינן תלויות בקבלנים. מה שעושים פה פשוט, עושים ניכוי מס במקור לקבלנים ותו לא. זה בנושא הזה.

אליאב, תודה. עכשיו נציג עורכי-הדין - - -

חשוב אולי להסביר בעניין טופסי ה-50.

אתן לכם להתייחס. נשמע את עורכי-הדין, לאט לאט. הבנתי, תרשמי לך את זה ואחר כך בסוף. מי נציג עורכי-הדין?

זיו שרון.

לא נורא, המדיניות של הממשלה הזאת לעזור לעשירים.

אני חייב לומר מספר דברים. א. הגם שלשכת עורכי-הדין באופן כללי תתמוך בקיום מוסד המקדמות, ככל שיבוצעו בו תיקונים מסוגים שונים שעלו בנייר שלנו, נדמה לי שכרגע אנחנו מדברים דיבורים באוויר, כי אני עוד לא מבין משפטית איך הנושא שנמצא כרגע בדיון, יכול להיות בדיון. האם יש איזושהי חוות דעת של משרד המשפטים, שמאפשרת למשהו שהיה צריך להאריך אותו תוך כדי התקופה, והוא כבר פקע, להאריך אותו? נניח את זה. אעבור לדבר הבא.

אם הדברים היו כדי לקדם את ה-Doing Business in Israel, אז רשות המסים הייתה צריכה להתכבד ולהציע מעצמה, והיא לא עשתה את זה, שההליך יחול גם על מס הרכישה. התוצאה שקיימת היום היא שרוכש מקרקעין יכול לקבל את אישור מס השבח מייד, אבל אף אחד לא מחייב את מנהל מיסוי מקרקעין להוציא לו אישור מס רכישה בצורה כזו או אחרת מיידית. הוא יחכה לתום גמר השומה. הנושא הזה לא חל על מס רכישה.
אני מצטרף פה לאמירה של אליאב בן שמעון, שאין ספק שיש כאן מנגנון של ניכוי במקור. אני מכבד את הרצון לניכוי במקור. אני חושב שגם המוסד הזה יעבוד בצורה נכונה וטובה, אנחנו כעורכי-דין, וגם כתבנו את זה במסמך שלנו, נתמוך בהמשך קיומו. מה שאנחנו חושבים שכרגע צריך לעשות, אנחנו חושבים שכרגע הדיון הזה הוא הכנה לדיון אחר, כי כרגע אין באמת על מה לדבר, וצריך לבוא לא עם הערכה טכנית למועד כזה או אחר, אלה להחליט שכרגע הנושא פקע, לתת פרק זמן של שלושה חודשים, שבו ילובנו הדברים בין הלשכות והגופים השונים לבין רשות המסים, כדי להביא הצעה על סמך הניסיון שנלמד, כדי להביא הצעה שמשרתת את המטרות.

תודה.

גם בנושא הזה, זיו, אולי תעשה הבחנה בעניין שלכם בין פרטיים לקבלנים.

חבר'ה, גם ככה אני חוסם את חברי הכנסת מלדבר, אז אני מבקש ממש שלא. עופר.

אתחיל מהסוף של חברי זיו שרון. הבעיה היא שלא מדברים עד שזה לא מגיע לפה. יש איזושהי תופעה, עוברת שנה, אומרים שידברו אתכם, אף אחד לא מדבר, אף אחד לא עושה כלום, מחכים לדיון פה, עוד אומרים, כן, כן, לדבר. פנינו כבר לפני יותר משנה, העלינו המון בעיות, את חלקן גם הבאנו לפני ועדת הכספים לפני כחודש, הצבענו על בעיות תפעוליות. אני לא רוצה כרגע להלאות את חברי הוועדה הנכבדים, אבל יש המון דברים מהותיים שלא מטופלים: עסקאות קומבינציה, כל מיני דברים דומים, האישורים לא ניתנים בזמן, רשות המסים לא מוכנה לטפל בבקשות בלוח זמנים שצריך כדי לתת את האישורים כאשר צריך. והדברים נתקעים, לא הולכים, אבל זה נראה כאילו הכול בסדר.

כותב מנהל רשות המסים, בבקשה לשר האוצר שהעתקה הועבר עכשיו פה לחברי הוועדה הנכבדים, הוא אומר, נכון, כולם כמעט מסכימים, אבל יש רק התאחדות הקבלנים ועוד איזשהם גופים שמתנגדים. הוא בכלל לא מתייחס לכך שפנינו ואמרנו וצריך לדבר והצגנו את הדברים. לצערי, צריך לחכות לדיונים פה, כדי שיבואו ויגידו, אה, כן, יש בעיות, בוא נדבר עליהם.

כבודו, אם תאשרו את זה היום, הדיונים האלה לא יהיו. הדיונים האלה יהיו בעוד שנתיים ב-2015 עד שתאריכו או עד 2014, אז יזכרו לקראת הדיון לבוא ולדון עוד פעם. בפועל, אמרו לנו היום פעם ראשונה שזה יקדם, ויש נתונים כאלה או אחרים. אני לא - - - בנתונים שאומרים, רק אמרו לי כרואה-חשבון, אל תאמין, תראה. וכדי לראות, בוא נראה על איזה בסיסים עשיתם את זה, האם עשיתם את החישוב לפי אותם בסיסים? עם דירות פטורות? בלי דירות פטורות? האם בשני הבסיסים קיימות דירות פטורות או לא? בוא נבדוק האם באמת זה ככה. תנו לנו לבדוק ולראות. אל תזרקו לנו מספרים, ותגידו לנו, זה המספר, ראה וקדש, אולי טעיתם במקרה, לא מתוך כוונה רעה, חלילה. יכול להיות שטעיתם. תנו לנו לראות. אולי זה לא מקדם כמו שחשבנו. אולי מה שיוצא לנו בפועל, שמחירי הדירות עולים. אני לא יודע אם בדקתם או לא, אני משער שאם הייתם בודקים, הייתם יודעים שמחירי הדירות קצת עלו בגלל הנושא הזה. בוודאי שיש בעיה לקבלנים בנושא של אשראי. מי שאומר שזה לא פוגע בקבלנים בנושא האשראי, סליחה, לא מבין במטריה. חד-משמעית זה פוגע באשראי של הקבלנים.

מתי תהיה הצבעה?

נראה איך יתקדם.

אני צריך לרדת לנהל את הוועדה.

גם אנחנו.

ב-11:30 יהיה כאן ראש העיר ירושלים לישיבה חגיגית.

אז בואו נסיים את זה.

איך אפשר להצביע על משהו שלא בתוקף?

אז אני מניח שאם תהיה הצבעה, זה יהיה ממש סמוך ל-11:30.

אפשר שאם היית יכול לדחות את ההצבעה – היית עושה לכולם.

נקדים את ההצבעה?

לא, הוא רוצה לדחות.

לא להקדים. לדחות.

אה, לדחות את ההצבעה?

רגע, בואו נשמע. עופר, רק תסיים.

כבודו, רק אסיים. אין לי ספק בהבנתי המשפטית הדלה, שאי-אפשר לעשות את זה רטרואקטיבית, משום שמה יקרה עם כל אלה שבינתיים עשו עסקאות בתפר הזה, הם לא יקבלו - - -

רגע, אבל שי, באמת - - -

- - -

שי, אני לא הפרעתי לך גם כן, בחיי שלא הפרעתי לך. שי, נשבע לך, לא הפרעתי.

אבל זה לא טיעון לטובתכם. ליאת, זה לא טיעון לטובתכם.

לא, אנחנו לא רוצים - - -

העובדה שכבר פרסמתם שלא יהיו מקדמות בתקופה הזאת אומר, שאפשר לפרסם שלא יהיו מקדמות בעוד תקופה, ולכן אפשר להאריך את זה.

נכון.

רגע, רבותי, עופר, סיימת? תנסה לסיים.

לא. צריך לטפל באחידות של מתן אישור לרישום, אם אנחנו רוצים לעגן על אותם רוכשי דירות, אז גם בעסקאות שיש בהן פטור או משהו כזה, צריך לתת שהם יקבלו את האישור באותו לוח זמנים, והם לא מקבלים. אסיים פה.

תודה. עכשיו אתן לחברי הכנסת, ואתם, אנשי הרשות וכו', תרשמו לכם, ששש, ניתן לכם להגיב. גילה.

לגבי הבקשה להאריך את הצו בשנתיים, אז על פניו זה כבר ברור שזה לא יוארך לשנתיים. צריך להאריך את הצו לפרק זמן יותר קצר – אולי לפרק זמן של חצי שנה את החקיקה על מנת שהצדדים עד אז יגיעו להבנות, ולהגיש לכאן לוועדה – בחקיקה ראשית מסודרת, לא בחוק ההסדרים, על מנת שכל הצדדים יוכלו לשבת ולדון בסוגיה הזאת לגופם של דברים. אני חושבת שזאת צריכה להיות ההצעה המוסכמת כאן היום על הוועדה. את הדברים האלה נעלה גם כן להצבעה, לצמצם את הצו במקום שנתיים לשנה וחצי ובמהלך התקופה הזאת לקבל את ההתחייבות - - -

לחצי שנה.

חצי שנה, סליחה. לחצי שנה. להוריד שנה וחצי מהדרישה, ובמהלך חצי השנה הזאת אנחנו כאן בוועדת הכספים נדון בחקיקה ראשית מסודרת שלוקחת - -

על כל ההיבטים.

- - את כל ההיבטים בחשבון עם דיון מקיף ולא בחוק ההסדרים. היינו אולי מצמצמים, כפי שביקשת, לשלושה חודשים, אבל יחד עם זה, מכיוון שיש את חוק ההסדרים ואת התקציב שעולה, אני ריאלית, זה לא יהיה ממשי - - -

ופגרה.

הוא לא ביקש מה שאת אומרת, הוא ביקש לא לאשר את זה. זה הבדל עצום.

לא משנה. הוא דיבר על פרק זמן של שלושה חודשים, שזה זמן סביר בהחלט, אם לא הייתה עומדת על הפרק הסוגיה של חוק ההסדרים והתקציב. על כן, לטעמי, זה הדבר שצריך להעלות כאן כהצעה אופרטיבית, ואת זה אנחנו גם נדאג להעביר.

אראל.

אולי אפשר להעלות את זה בחקיקה ראשית עוד שלושה חודשים.

סליחה, סלח לי. אראל.

אם הייתה דרך לשלוח את הצדדים לנסות להגיע להסדר יותר סביר בזמן קצר, הייתי ממליץ על זה, כלומר, אם היינו יכולים תוך חודש-תוך שבועיים - -

אבל אין לנו זמן לזה.

- - תוך חודש וחצי לנסות להגיע להסדר שהוא יותר מקובל על הצדדים - - -

בוודאי שאפשר.

זה אי-אפשר, ההחלטה לא תעמוד - - -

רק רגע, חבר'ה, רבותי, אני מבקש שוב.

צריך לחוקק את ההסדר הזה בחקיקה וצריך לקחת בחשבון - - -

בבקשה, אראל מדבר.

זאת השאלה הפרקטית שלי. אם אפשר, אז אני בעד, אם אי-אפשר, אני בעד ההצעה של גילה למתן אישור קצר ככל האפשר, כי לדעתי הדבר הזה צריך רוויזיה.

אני צריך להגיד משהו בתור חבר ועדת כספים, אנחנו פה קמנו בבוקר, יש לנו גם כן אחריות, אני חושב שאנחנו המומים, כלומר ישבנו פה בשבוע שעבר עם שר האוצר, שמענו דברים שנאמרו, ואני חושב שצריך גם על זה לדבר חוץ מהנושא עצמו. בעצם הבוקר התבשרנו - -

יהיה לך עוד כל כך הרבה – 50 יום יהיו לך.

- - ששר האוצר משתמש בריקי כהן ככספומט שלו, כי חשבנו שהולכת להיות התמודדות אמיתית עם התקציב.

האמת, הזלנו דמעה.

איך זה קשור - - -

רק שנייה, זה קשור, רבותי.

אראל, הזלתי דמעה.

אראל, באמת, סליחה, זו פוליטיקה חדשה.

רגע, אנחנו יושבים פה, וגם עשו לנו בשבוע שעבר את הדבר הבא, עשו לנו זיגזג מ-3% - - -

אין לו פייסבוק, תני לו לדבר.

- - -

יהיה לנו הרבה זמן - - -

תן לו לדבר. דברי טעם.

חבר'ה, אי-אפשר, אנחנו פה בוועדת כספים, אנחנו מתעוררים בבוקר, יש גם אופוזיציה, אנחנו בשבוע שעבר ולפני שבועיים - - -

יש לנו עכשיו חצי שעה.

קחי דקה על השעון. דיברו אתנו לאורך תקופה ארוכה, וניסינו גם כן – יש לנו אחריות באופוזיציה על גירעון של 3.5%. אחר כך הסתובבנו - -

4.9%.

- - רגע וראינו 4.9%, אחר כך הסתובבנו, ראינו - -

4.6%.

- - 4.6%. עכשיו אני רוצה להגיד משהו למנכ"לים, לאנשים שמנהלים דברים, צריכים לדעת, במקומות ציבוריים התחזיות והאמינות לא פחות חשובות ממה שאתה עושה, אי-אפשר לזגזג – הורידו אותנו בשבוע שעבר, יש AAA, AA, ו-A, לפלייאוף התחתון של הכלכלות בעולם.

זו התחלה.

זה דבר אחד. דבר שני, רבותי, מדברים על האדם העובד, תראו מה עושים לאדם העובד. א. העלו לו את מס הכנסת ב-1.5%.

עדיין לא. אנחנו לא נעלה.

אראל.

אני גומר. רגע, זאת ההמלצה. קח 30 שניות. 2. מע"מ. 3. החשמל. 4. את נקודת הזיכוי של 1.5% שנתנו לאקדמאים, לקחו.

עקרת בית.

רבותי, אני רוצה לדעת - - -

- - -

לשמוע את זה עכשיו - - -

חבר'ה, תנו לאראל לסיים.

ככל שידנו משגת פה בוועדת כספים, אני חושב שגם חברי אופוזיציה, ואני גם שומע מחברי קואליציה, לא ניתן להובלה תקציבית כל כך לא מקצועית של תקציב המדינה.

תודה לאראל. אני מבקש מכולם לא להתייחס, יהיו לנו - - - מעבר לנושא שנדון על חוקים - - -

- - - על החוקים האלה.

אבל יהיה לך כל כך הרבה זמן להגיב.

הדלפתם את זה הבוקר לתקשורת, למה הדלפתם את זה?

רבי יצחק, רבי יצחק.

מי הדליף?

יאיר לפיד.

לא, אף אחד לא הדליף.

איך זה הגיע לשם? רוח הקודש?

אולי. אתה מאמין בה, לא?

חבר'ה, לא לענות. אני אומר, יהיו לנו חוקים שרוצים להקדים אותם לחוק התקציב, שבהם נוכל להביע את כל מה שנאמר. יהיו לנו 50 יום ברוטו, מה שנקרא, כדי לשפוך את מה שבלבנו בנושא הזה. אז אני מבקש שוב, בוא נתמקד בנושא העומד בפנינו כרגע. עיסאווי.

אי-אפשר ללכת ישר להצעה של גילה?

אבל חברי כנסת רוצים לדבר.

לא, אולי חברי הכנסת יבינו שאפשר להציע את זה, ללכת להצעה של גילה, ולחסוך את ההתבטאויות האלה.

תעשו לי טובה, חברי כנסת ביקשו, לא מכובד, נו. אם יוותרו, יוותרו. כל אחד יכול לוותר אם הוא רוצה.

אתם יכולים לומר מראש שאתם מסכימים אתי, ואז תדברו על משהו אחר.

לא.

מה שאומר אלעזר, נצביע, ואחרי זה נדבר.

למען האמת, חלק לא מבוטל מהדברים שרציתי לומר נאמרו. אני אישית לא בעד להאריך ביום אחד. הדברים ששמעתי מעופר כל כך נכונים וחוזרים על עצמם בהרבה נושאים, זה מאוד מקומם. הפכנו להיות ועדה טכנית. מהניסיון הקטן שלי בחודשיים – במקצועי אני רואה-חשבון – אני רואה את הדברים, ממש הפכנו להיות טכניים. עכשיו מקבלים אישור ואין לנו זמן, אנחנו לא יכולים, המשק, המדינות, אי-אפשר לשנות את זה, המשק ייפול, חייבים להאריך, חייבים לזה, מקבלים את זה, אין דיון, אין בטיח, אין כלום, הלך עד לאישור הבא, עד לחירום הבא.

כמו אתמול.

זה כמו אתמול. זה דבר מקומם. ועדה כל כך חשובה, כל כך רגישה, שדנה בדברים מאוד מאוד נוגעים לכל אחד ואחד, הופכת להיות רק טכנית בדקה ה-90 לאשרור דברים.
עמדתי האישית, לא לאשר ביום אחד, אבל אם יש את עמדת הפשרה שגילה הציגה, אין לי בעיה לעמוד על זה. רק לציין נקודה נוספת, ושהחבר'ה מהאוצר יקשיבו, אני, כמי שטיפל בעסקים קטנים ובינוניים רבים, בבעיות האשראי של העוסקים, מבין דבר פשוט, יש עקרון ההקבלה, מה שחל על מישהו, חל על האחר, על כולם. אם כך, אם המדינה רוצה לשמור על תשלומי המע"מ שלה גם, אז כל עסקה נפריש את המע"מ ישירות לאוצר המדינה, והעוסק ייקח החזרי מע"מ, שהוא יהיה תלוי בכם. אפשר לעשות את זה, אני מבין. למה אֵיפָה וְאֵיפָה? אם החבר'ה מהתאחדות הקבלנים אומרים שזה על-פי בדיקה אחורה לא עיכב מתן אישור מס שבח, אז מה? התרומה לא כלכלית, התרומה לא תרומת מיסוי, אז עיקרון אחד חל על כולם. די.
היושב-ראש, אני פונה אליך, מה שראיתי בתקופה האחרונה, סוגיית ארבע החברות, שהתרומה שלהן ראויה לציון, מקבלות 70% הטבה, אז מגיעה לקבלנים הפשוטים שבונים את ה-20 דירות, תקרא לזה הטבה, שהם ישתמשו באשראי הזה בשביל הגלגל הזה. למה כשבאים אליהם מתחילות הסתירות מכל כיוון?

אבל זה נוגד את העיקרון שקבעת קודם. למה יהיה עליהם ולא עלי? תיתן לכולם.

יפה, אז אני אומר, אם כבר, אז כבר.

כדי שלא נהיה חותמת גומי, ניתן לכולם. "עלא באב אללה", ניתן לכולם הכול.

ניתן לכולם.

אבל לכולם יש.

למה אתה אומר כך, כאשר אתה יושב פה בצורה באמת מעוררת כבוד כל ישיבה וישיבה. אתמול ראית שהאוצר התעקש, הוועדה הזאת אמרה את דברה, לא עזר להם כלום. אבל יש דברים שאנחנו - - -

מה לא עזר? הצבענו. הם העבירו את זה.

- - -

יש דברים שאנחנו מחויבים – לא על אשקלון.

נושא אחר.

נושא אחר. אני אומר לך, יש לנו גם אחריות כאשר - -

אשקלון אתה העברת - - -

- - מביאים לנו צווים שבהם אם אנחנו לא מקבלים אותם, אנחנו פוגעים ב-99% כדי להציל אחוז, יש עלינו אחריות.

הרסת את אשקלון.

אבל זה לא היה - - -

- - -

רק רגע, רבותי, ששש. סיימת?

לא רוצה להאריך. עֶמְדָּתִי, אני באופן אישי נגד הארכה, אבל אם יש הצעת פשרה, אני אִתה.

עדי. חבר'ה, חברי הכנסת שביקשו יקבלו, אלא אם כן הם מוותרים או מקצרים.

אני רוצה להגיד כמה דברים. כן, שי, גם לך. אני מתנגדת להארכה. אני מבינה שיש לנו הצעת פשרה, ועדיין אני חושבת שאנחנו לא צריכים לאשר צו כזה. אני חושבת שעשיתם כמה צעדים. 1. אמרתם לנו שזה צעד לטובת הצרכנים. אני לא חושבת שזה צעד לטובת הצרכנים. זה צעד לטובת השומה.

אמרנו - - -

בהתחלה אמרתם שזה צעד תכנוני, אחר כך התפלק לכם את זה גם.

בעיקר.

אחר כך כבר פרסמתם לצרכנים, ואמרתם להם שהם לא נדרשים לשלם מקדמות עכשיו, ואני חושבת שאפשר להאריך את התקופה שהם לא נדרשים לשלם מקדמות. אני חושבת שכבר דיברתם על חקיקה ראשית לאורך זמן, וזה אומר שאתם אמורים להיות מוכנים להעביר חקיקה ראשית, כולל התגובות של כל הציבור שכבר אמר לכם, גם עורכי-הדין וגם רואי-החשבון וגם הקבלנים. אני חושבת שאנחנו כוועדה יכולים לצפות לקבל את זה בתקופה קצרה מחצי שנה. אני חושבת שאנחנו בשום אופן לא צריכים לקבל את זה בחוק ההסדרים יחד עם שאר הדברים.

מבחינתי, הייתי אומרת שלא נאריך את זה עכשיו. אני לא חושבת שיש בעיה בוודאות, כי כבר פרסמו שלא לוקחים את המקדמה. אין שום בעיה בוודאות. יש פה צו שאין לו הצדקה, יש פה צו שאתם אומרים שנתקן אותו בכל מיני התאמות לקבלנים.
אני חושבת שעכשיו אנחנו צריכים להגיד כוועדה שאנחנו לא מאריכים את הצו הזה, ונחכה לחקיקה, חקיקה נפרדת, חקיקה ראשית, ואז נדון על כל הפרטים. אנחנו לא יכולים להתנער מאחריות ולהגיד, בואו נשלח אותם לדבר על זה ולפתור את הבעיות. לא הצלחתם לפתור את הבעיות, אז בואו אנחנו ננסה לחוקק את זה.
אני מבינה את הפשרה, בשום אופן אני חושבת שלא צריך להסכים לה עם כל התהליך. זו חקיקה רטרואקטיבית, נכון שיש הסכמה משפטית שלא, יש פה כל כך הרבה פגמים שאני לא חושבת שאנחנו כוועדה צריכים לתת להם יד.

זבולון.

זו עמדת הקואליציה?

לא, עמדת הקואליציה זו הפשרה.

למה, קואליציה, מה?

זאת עמדה שלי.

היא תיישר את הקו עם הקואליציה.

כבר יש סדקים בקואליציה?

אומנם אתה כהן, אבל אנחנו לא נביאים.

אהלן, קלפה.

זבולון.

אז אני מצטרף בחום לדברים של עדי, כי אני חושב לחלוטין – כשאתה שומע פה את הדברים, גם מרשות המסים, עם כל היצירתיות של היועצת המשפטית, וגם עם התאחדות הקבלנים – שבסופו של דבר יש פה חלון הזדמנויות, אדוני היושב-ראש, להפעיל פה מנוף על האנשים, ולדעתי אפשר להגיע למציאות של הסכמה והבנה בתוך פרק זמן קצר מאוד. כמו שמגלים יצירתיות ביחס לכל מיני דברים, אני בטוח שגם ביחס לסוגיה הזו אפשר לשבת יחד עם התאחדות הקבלנים והנציגים האחרים, וניתן לגמור את זה בפרק זמן קצר יותר, ולהספיק להגיע לחקיקה מסודרת, ולא נצטרך להגיע לפה, כמו שאמר מקודם חבר הכנסת עיסאווי, שאתה מרגיש שהמהלך כולו טכני לחלוטין. אז נראה לי שהדברים פשוטים.

חמד.

אדוני היושב-ראש, אני קודם כל בא ושומע כאן שני משרדים יושבים – אין הסכמה בין שני משרדים.

- - -

השר שלך מסר את זה, אם לא הבנת.

משרד השיכון אומר שזה פוגע בהיצע של הדירות, משרד האוצר לא עשה בדיקה אם הייתה פגיעה או לא הייתה פגיעה, והקבלנים באים ואומרים שהייתה פגיעה. לכן, אני חושב, שמעתי את עמדת הקואליציה, שנלך על שישה חודשים.

לא, הקואליציה מפוצלת. אין קואליציה.

לא. אנחנו לא מסכימים על זה.

זה כבר מעניין. כבר מהתחלה מתחיל להיות מעניין.

עד הסוף.

עד הסוף.

אני חושב, לבוא ולהאריך כל פעם, כשאתה מגיע לוועדה והאוצר מגיע – היו לו שנתיים לעשות את כל הבדיקות, שנתיים היו לו לחוקק חוק ראשי, שנתיים היו לו לבוא ולשבת ולעשות הסכמות. לכן, אם עמדת הקואליציה זה להאריך בשישה חודשים, ונגיע להסכמות כאן עם כל הקואליציה להאריך לשישה חודשים, אני מוכן ללכת לנושא הזה - -

צודק.

- - אבל הייתי מעדיף באמת לא להאריך את הצו הזה, להגיע להסכמות, להגיע כאן לוועדה אחרי שהגיעו לכל ההסכמות עם כל מי שצריך להגיע להסכמות, ואז לחוקק חוק ראשי, בלי כל פעם שבאים אלינו כוועדות ואומרים לנו, אנחנו רוצים להאריך את זה בעוד חצי שנה, רוצים להאריך את זה בשנתיים.
לכן אני חושב, אדוני היושב-ראש, צריכה להיות כאן קודם כל הסכמה כללית בנושא הזה, זה נושא מאוד רגיש, כל האזרחים מסתכלים על זה – אנחנו רוצים יותר דירות, יותר אנשים שיכולים לקנות דירות. לפי מה שאני רואה כאן, זה רק יכול לפגוע. תודה.

סליחה, ניסן.

רק שנייה. רובי.

להעמיד להצבעה, וזהו.

אדוני היושב-ראש, כאשר קישרנו את הצו הזה בעבר – גילה, קודם כל, אדבר, ואצביע מה שתאמרי לי, בסדר? – כשאנחנו טיפלנו בצו הזה, הלב לא היה שלם אתו. ויותר מכך, הצו הזה פקע תוקפו. הוא לא קיים. עכשיו, אחת מהשתיים, האוצר, או שהצו הזה טוב, או שהוא לא טוב.

הוא לא טוב.

אם הוא לא טוב, ואתם עדיין שוקלים אם הוא טוב או לא טוב, אנחנו ברמה העקרונית כבר קבענו שהוא לא טוב, שאנחנו לא רוצים לראות אותו. אז אני לא מבין מדוע נאריך אותו לחצי שנה. כי אם צריך להאריך בעוד חצי שנה, אני מודיע לכם, הם לא יספיקו, הם עכשיו ארבעה חודשים עם התקציב - - -

חלאס, הלך עד 2015.

וואלה, אתה עוזר לי. אני רוצה להראות לך שהוועדה שלנו היא ועדה ששוקלת – אם חצי שנה זה רק תשתית, שעוד חצי שנה יבואו אלינו, יאמרו, לא הספקנו; אם צריך, שנה; ואם לא צריך, תביאו חוק ונדון בו לגופו של עניין.

נכון.

כי אתם בעצמכם כבר חמישה חודשים בלי החוק הזה. אתם בלי החוק הזה.

חודש.

לא חמישה חודשים. מ-1 באפריל.

חודש, מ-1 באפריל.

בסדר. אז חודש הצלחנו לחיות בלי החוק הזה?

לא, יש כאלה שלא חיו.

מי לא חי?

יש עסקאות שמוקפאות. אנחנו יודעים על עורכי-דין שפונים, שמחכים - - -

אני מכיר הרי את החוקים.

- - -

ששש. רבותי.

- - -

אתם מביאים חוקים לוועדות של הכנסת מתוך מחלוקת מלאה בין משרדי הממשלה. עכשיו אני אומר לכם, אם באמת צריך, צריך שנה. ואם לא צריך, תביאו חוק, ואז נדון בו על כל ההיבטים. אבל אם את הצעת פשרה, אני לא יודע מה יעשו בחצי שנה הזאת, זאת האמת. הם לא יביאו חוק.

תראה, אם הם רוצים שעה עכשיו לצאת להתדיין, לחזור - - -

את זה ניתן להם.

יש להם. הם לא מסוגלים לעשות את זה.

- - -

כן יעשו את זה. רק שנייה, אבל אלעזר - - -

נו, אבל אפשר תוך חודש.

תוך שעה אתם מסוגלים לעשות את זה?

אפשר תוך חודש לגמור את זה.

לא, עופר, בבקשה.

- - -

אני מבקש, רק רגע. אלעזר ביקש לדבר, בבקשה.

אני מבקש לדחות את רשות הדיבור. אולי יש איזו בשורה פה, לאור המסר הדי ברור - - -

אם כך, אז אני מציע משהו אחר , מה שגילה אמרה - - -

- - -

רגע, אני רוצה לדבר.

גילה, שילכו הביתה ויחזרו.

אני מבקש – אנחנו מתחילים דיון לכבודה של ירושלים, נסיים אותו ב-12:30, יש לכם עכשיו שעה – שאתם תשבו סגורים, וזו לא התחלת דיון, זה כבר המשך של הדיונים שהיו וההסכמות של חלק וחלק לא. אם תגיעו להבנות, טוב, אם לא, הוועדה כנראה תקבל את הצו הזה לחצי שנה ונחכה.

- - -

תעמידו להצבעה.

עשה לי טובה, עוד לא עשינו הצבעה. אני נותן להם עכשיו שעה ועשר דקות לשבת בינם לבין עצמם.

- - -

אם אתם יכולים בשתי דקות.

אני לא אהיה פה ב-13:00, ואני לא מוכנה לא להשפיע.

12:30.

בסדר, אבל - - - לפני 13:00.

- - -

ליאת, דברי אבל קצר.

לפני המסגרת המשפטית, אני רוצה להגיד כמה דברים. מי שנמצא פה זה הקבלנים. הציבור לא נמצא פה. נמצאת פה לשכת עורכי-הדין שאמרה שנכון, צריך לעשות כמה תיקונים, אבל בגדול היא תומכת בהליך הזה. אני רוצה להקריא ממש בקצרה מכתב שקיבלנו ממשרד עורך-דין שמייצג לקוחות, לא את הקבלנים, מייצג לקוחות פרטיים - - -

אז תחריגו את הקבלים, לא תהיה לכם בעיה. תחריגו אותם וזהו.

אם צריך את זה בתיקונים - - -

- - -

ששש. ליאת, חבל על הזמן. את זה תעשי אתם.

ליאת, זה לא היה צריך לחול מראש – את מכניסה לנו מילים לפה, אם צריך, נעשה את זה בתיקונים - - -

אני יכולה להגיד, יש מחלוקת גם אצל הקונים הפשוטים אם זה עובד. שום דבר הוא לא חד וחלק.

ליאת, עזבו. את זה תעשו כשאתם מדברים. אני אומר שוב, תשמעו שני הצדדים, או שלושת הצדדים, איך שאתם רוצים, כי גם משרד השיכון נמצא פה. יש לכם עכשיו שעה ועשר דקות לשבת ביניכם, ניתן לכם מקום, תוכלו לשבת ולדון, תגיעו למסקנה, מצוין, נאמץ אותה, לא תגיעו למסקנה, אז אנחנו ב-12:30 מייד עם תום - - -

מבחינה משפטית אני מבינה שמתבקשים תיקונים, אנחנו מוכנים להביא נתונים ככל שהוועדה תשתכנע - - -

- - -

אז לא יגיעו לסיכום. מייד עם תום הדיון עם ניר ברקת, צפוי להיות ב-12:30, נעלה את הצעת הפשרה, שמשמעותה – ולכן שכל צד יבין, ולכן שיתגמש, מי שיעמוד על הרגליים האחוריות, אז ידע מה הפשרה שתהיה פה – שנאריך את זה לחצי שנה, עד שיוכלו להביא לנו דבר מושלם. מהצעת הפשרה הזאת - -

ואם הם לא יוכלו?

רק שנייה, - - הקבלנים לא מאושרים, האוצר לא מאושר, משרד השיכון לא מאושר - - -

- - -

אני מבקש. אף אחד לא מאושר, וזה המפתח והמתכון, שאולי תגיעו לאיזושהי הסכמה. לא תגיעו, זה מה שיהיה, נגמר. יצחק, משפט.

שעה לא תספיק להם לתקן את הסוגיה הזו. אני מציע, זה מקובל גם על האוצר, ניתן שבועיים. לא יקרה אסון.

לא. רב יצחק, זו לא התחלה. הם כבר קיימו דיונים.

כבודו, לא קיימו אפילו דיון אחד אתנו, זה לא נכון.

בסדר, לא אתכם, אני מדבר עם הקבלנים.

אבל הקבלנים זה לא כל הציבור.

בסדר גמור, גם רואי-חשבון זה לא כל הציבור.

שבועיים זה מעשי, זה ריאלי. שעה לא תספיק.

אז גם שבועיים לא יספיקו.

לא, שבועיים יספיקו, ואז באמת נוכל לחתוך.

תעשה לי טובה. רבותי, אני נועל את - - -

אפשר לבקש שבועיים, ואז נגמור את זה בלחץ?

לא. אתם תגמרו את זה, ואם יישארו כל מיני דברים שעוד לא הושלמו, אפשר לתקן את זה גם אחר כך, אבל קודם כל תגיעו להסכמות מרכזיות.

אם אוכל הערה אחת, משרד המשפטים. אני רק רוצה להבהיר, אם יוצאים עכשיו לאיזשהו משא-ומתן ומה שזה לא יהיה, הסמכות שנמצאת לשר לדחות את ביטולו של החוק, היא לדחות את ביטולו של החוק כפי שהוא. אם רוצים להגיע לאיזשהם הבנות על מתווה אחר עתידי, מתווה שונה – אפשר. זה לא ניתן להיעשות במסגרת הארכת הצו הנוכחי. כי הסמכות היום שיש לשר היא מצומצמת. כדי להאריך את הצו - - -

אז את ההסכמות אליהן יגיעו עכשיו השר יצטרך לקחת ולהכין צו חדש?

לא צו חדש. - - - את זה בהסדר בחקיקה חדשה.

יש דברים בחקיקה ויש דברים בהנחיות של הרשות, זה לא מדויק שהכול.

יש דברים שאפשר בהנחיות.

- - -

אתה מוכן לעשות השלמה - - -

אני רק רוצה להבהיר, שיהיה פה ברור לוועדה.

אני רק רוצה להבהיר שני דברים, דבר ראשון, שמסגרת הסמכות שקיימת היום היא לדחות את בטלותו של החוק. אי-אפשר במסגרת הצו הזה לעשות הסדר אחר, או הסדר שונה, או הסדר חדש, כי הסדר - - -

נכון, מדברים על חקיקה, ספי. לא מדברים על עשיית תיקונים בתוך הצו.

ולכן ההבנות האלה צריכות להיות – אם יש הבנות להסדר הצו - - -

זה לא מדויק, שגית - - -

הן צריכות להיות בתיקון חקיקה. לכן דובר על חצי שנה ובחצי שנה הזאת יוכן תיקון חקיקה.

שבועיים שנגמור את זה.

אם יהיו לכם הסכמות, אז ההפך, אפשר יהיה לדחות את זה - - -

אבל אי-אפשר להגיע, אי-אפשר – אין הסכמות.

אין הסכמות, אז נעשה מה שאמרתי שנעשה. רבותי - - -

- - -

אני מבקש שקט כרגע.

שגית, יש בעיה עם שבועיים?

כרגע כן.

אם הם לא יגיעו להסכמות.

תוך שבועיים יגיעו להסכמות.

תוך שבועיים אנחנו נוכל להגיע לתוצאה.

אבל זה לא ישנה את העובדה - - -

תוך שבועיים גם הם יגיעו להסכמה.

רבי יצחק. אני מבקש, תם הדיון בנושא הזה.

לא מצביעים כרגע.

כרגע לא. בתום הדיון עם כבודה של ירושלים.

למה לא נדחה את זה, כמו שהוא אומר, לשבועיים?

לשבועיים, מה הבעיה?

- - -

יתקיים הדיון. בינתיים תנו להם את חדר הדיונים שלנו, בסדר? תם הדיון.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:24 ונתחדשה בשעה 12:46.)>

אנחנו עוברים כרגע לסעיף מספר 2. אני רק רוצה לדעת אם כל מי שנוגע בדבר נמצא פה ויודע שאנחנו מתחילים, כי לא עמדנו במאה אחוז בזמן שאמרנו. חברי הכנסת נמצאים, אני רואה את הקבלנים, אני רואה את ניסים, ויתרנו פה בוועדה על "מר", כי אתה מתוק ולא מר, וגם לחברי הכנסת אומרים את השמות, אז כך שאגיד ניסים וזה בסדר. עורכי-הדין, עופר נמצא, תייצג את זיו נאמנה. דודי גולדברג נמצא פה.

הגיעו לאיזושהי פשרה?

רק שנייה. מי עוד היה לנו פה?

שי אהרונוביץ הגיע, אביבה אטיאס נמצאת.

רבותי, ביקשנו מכם לצאת לשעה, שהתארכה לשעה וחצי, כדי לנסות לראות אם אפשר להגיע להסכמות בין כולכם, כדי שנוכל ללכת אולי על משהו משותף, ואמרתי מה יקרה אם לא.
שְׁאֵלָתִי, האם הגעתם להסכמות בין כולכם, כלומר: אוצר, שיכון, קבלנים, עורכי-דין, רואי-חשבון וכו', ושוב, לא בפרט האחרון, האחרון, אי-אפשר לדקדק, כי אף פעם אין הסכמות בין שני יהודים, זה לא הולך כך, אבל לקונספט. הגעתם להסכמות?

אני רוצה קודם כל להגיד שמנהל רשות המסים ביקש להודיע, שמבחינתו אנחנו הולכים לתקופת הארכה כזאת או אחרת, הוא מתחייב לקחת את זה על עצמו, לקיים דיונים אינטנסיביים עם כל הגורמים הרלוונטיים. לשכת רואי-החשבון קיבלה את ההצעה הזאת, שאנחנו באמת נעשה איזושהי תקופה של הארכה, ובזמן הזה ננסה לפחות להגיע להסכמות.

ותביאו תיקון חקיקה שיגיע לוועדה בנפרד מחוק הסדרים?

כן, נביא. בואי לא נדבר עכשיו על - - -

בחוק הסדרים כבר לא יכולים, כי הם לא הכניסו את זה.

יש מקדמות מס שבח.

לא, ואם נגיע להסכמות עד חוק ההסדרים, אז למה? עם הקבלנים הועלו - - -

ששש. משרד השיכון, יוסי.

הדגשתי קודם שהחלק שלנו - - -

לא דיבור. יש הסכמה או אין?

שוב, מבחינתנו, אם זה מקובל על הקבלנים, כי מבחינתנו החלק החשוב זה מחירי הדירות והפעילות בענף הבנייה.

לא ארצה לרשום שמשרד השיכון הוא נציג של הקבלנים, אתה עושה את זה - - -

אסביר.

לא עכשיו. זו הייתה הערה מהצד. אין דיון. למעשה, אנחנו צריכים להצביע. ניסים.

לא הגענו להסכמה. העניין מאוד פשוט. אנחנו מוכנים ללכת למתווה של רשות המסים. אנחנו חושבים שהנטל של 27% מס ביום הרישום הוא - -

זה כבר שייך לדיונים. אם אין הסכמה, אז זה - - -

- - גבוה ולכן הצענו להקטין את זה מ-3% - - -

לא רלוונטי כרגע, לא הגעתם להסכמה, אז יהיה לכם את הזמן. עופר.

מקובל עלינו מה שאמרו.

אתם עומדים על זה שזה יהיה תחילה רטרואקטיבית מ-1 באפריל?

כן.

איך אפשר?

מה יחול? רק תסבירו, בבקשה?

עזבי, למה את עכשיו מכניסה?

כי אני רוצה לדעת מה יחול בתקופת הרטרו?

זה לא רלוונטי. זה כשהם יביאו.

צודקת. אם הם מביאים לנו את זה ברטרואקטיבית, זה עניין אחר.

- - -

במידה שזה מ-1 באפריל, גם החצי שנה זה מ-1 באפריל, שלא יהיו אי-הבנות.

החצי שנה מ-1 באפריל, אוקיי.

כן, הכול מ-1 באפריל.

אני רוצה להבהיר משהו. הנושא של ה-1 באפריל – כמובן שהבהרנו את זה, התבקשתי להבהיר את זה שוב לפרוטוקול, אנחנו לא קובעים מקדמות בתקופה שבה - - -

גם לא אחרי שהצו יכנס לתוקף, אתם לא - - -

לא, כשהצו יכנס לתוקף הוא - - -

אז תחזרו אחורה לרוכשים שעשו רכישות בתקופה?

לא, חס וחלילה.

כלומר, הרטרואקטיביות היא אך ורק משום שלא עמדתם במועד הפקיעה של החקיקה, ואתם מבקשים ליצור המשכיות.

לא, לא.

נכון, זה עניין טכני, למעשה.

רבותי, אני מעלה את ההצעה - - -

מישהו יכול לנסח את ההצעה?

כן. ההצעה אומרת שהוועדה - - -

רגע, האם זה מנוסח שזה רטרואקטיבי? שאלת שאלה נכונה. לא שיבטיחו הבטחות - - - . אם זה מנוסח שזה רטרואקטיבי, זה יחול רטרואקטיבי, "ראס בן עינו". תיזהרו.

נכון.

רובי, רבותי, אני אומר שוב, ההצעה שאני מעלה להצבעה זה הצו לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)), התשע"ג–2013. ההצעה היא לאשר את הצו הזה החל מה-1 באפריל למשך חצי שנה. נקודה אחת.

דבר שני, ראש ראשות המסים התחייב שבמהלך החצי שנה הזו יתנהל משא-ומתן אינטנסיבי עם כל הגופים, ובסופו של דבר תבוא הצעה, גם אם לא יגיעו להסכמה, לא יגיעו, אבל מקווים מאוד שההצעה תבוא בהסכמה.

אפשר רק להגיד משהו?

אתן לך, אני עוד לא גמרתי. אני מציע שגם תדברו עם משרד השיכון. זה דבר שני.

דבר שלישי, כשאמרנו 1 באפריל, הכוונה שלא יהיה פער בזמנים, אבל בפועל התקופה הזאת לא תנוצל כדי לגבות, כדי לממש לאותם אלה שכבר עשו את העסקאות מה-1 באפריל עד היום.

נכון. ולכן אנחנו מבקשים שתינתן לנו חצי שנה מהיום, אם באמת רוצים שנגיע להסכמות עם כל הגופים. אני מזכירה שאחרי חוק ההסדרים תהיה פגרה, יהיו חגים, אנחנו באמת מצפים שיתנו לנו חצי שנה מהיום - - -

אנחנו נגמור את זה לפני חוק ההסדרים, בשבוע.

חצי שנה מה-1 באפריל.

- - -

מציע לא לשחק פה באש.

ליאת, עפר, חבר'ה, ההצעה שלנו שישה חודשים מה-1 באפריל - -

נותרו חמישה.

- - זה מספיק זמן כדי לקיים – אני חשבתי שבשעה תגמרו את זה, ולהערכתי, תראו שבסוף תקבלו את ההצעה שהייתה עכשיו, אבל זה יהיה בעוד חמישה חודשים, אבל לא חשוב. חמישה חודשים זה די והותר לעשות את זה. ושוב, עם ההודעה שזה לא ימומש בפועל לאותם אלה שכבר עשו את העסקאות.

אני מציע לך להוסיף שבעוד שישה שבועות יבואו אלינו לדיווח בלשכה המשפטית.

יעשו את זה, אבל לא להכניס את זה בצו.

למה.

יהיה דיווח. היא שמעה את זה והם שמעו והיא תעקוב אחרי זה.

מי בעד ההצעה? ירים את ידו.

הקואליציה בעד.

הצבעה
בעד – פה אחד
ההצעה אושרה.

אושר פה אחד.

גם האופוזיציה בעד, זה בסדר.

סליחה, מי נגד? ההצעה אושרה פה אחד. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:54.>
29/09/2013

10:41