PAGE
25
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
06/05/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 9>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ו באייר התשע"ג (06 במאי 2013), שעה 12:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 06/05/2013
עלייה בהיקף הפניות של חיילים בשירות חובה לסיוע בשל מצוקה כלכלית
פרוטוקול
סדר היום
<עלייה בהיקף הפניות של חיילים בשירות חובה לסיוע בשל מצוקה כלכלית>
מוזמנים
¶
>
חיה אדלר - ר' ענף תנאי שירות חובה ומילואים אכ"א, משרד הביטחון וצה"ל
אילן טל - מנכ"ל, האגודה למען החייל
אהובה קרקובר - מנהלת ארגון ומינהל ברשוית המקומיות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד - מרכזי זכויות בקהילה
עמית ברק - ראש אגף מדיניות והסברה, תנועת אם תרצו
נתנאל בולג - רכז מועדון ירושלים בעמותת אח גדול
אמנון לורך - עו"ד, משרד יגאל ארנון ושו"ת
רועי שראל - עו"ד, משרד יגאל ארנון ושו"ת
עמית ברק - אגף מדיניות הסברה ותחום מילואים, תנועת "אם תרצו"
איתי שחר - דובר, עמותת בית חם לכל חייל
שפרה שחר - מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל
דפנה גזית - וייס - ועד מנהל בעמותת בית חם לכל חייל
אלעד שחר - מתמחה בעמותת בית חם לכל חייל
ענר חפץ - עמותת בית חם לכל חייל
טל מאירוביץ - מתנדב בעמותת בית חם לכל חייל
גליה ירדני - מתנדבת בעמותת בית חם לכל חייל
היו"ר חיים כץ
¶
צהריים טובים. עברנו כבר לצהריים, אבל עדיין כ"ו באייר, 6 במאי 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא עלייה בהיקף הפניות של חיילים בשירות חובה לסיוע בשל מצוקה כלכלית.
הישיבה הזאת התכנסה לאור פנייה של "בית חם לכל חייל" שמלאים בהצעות. זאת ישיבה שאני לא יודע מה יהיה בסופה, אבל ברור לי שאם נקבל הרבה אינפורמציות אז גם נוכל אחר כך לעזור. הייתי רוצה לשמוע את הנציגים. בבקשה, גברתי. תני לנו סקירה מה מציק לך.
שפרה שחר
¶
שמי שפרה, ואני מנהלת ומייסדת עמותת "בית חם לכל חייל". אנחנו קיימים כבר ארבע שנים וחצי. בתחילת הדרך סייענו בעיקר לחיילים בודדים. מהר מאוד זיהינו שהמצוקה הגדולה לפעמים נמצאת דווקא אצל אלה שאינם "בודדים", לפי ההגדרה הצה"לית. בשנים שאנחנו פועלים אנחנו גם מזהים החמרה.
קודם כול אני מבקשת להודות לך על כך שבהתראה כל כך קצרה זימנת את הדיון החשוב הזה. זה לא מובן מאליו. קשה למצוא אנשים שרוצים לעסוק בנושא הקריטי הזה, במיוחד שאנחנו נמצאים ערב סגירת התקציב וחוק ההסדרים ובתקופה שבוקר-צהריים וערב אנחנו שומעים סיסמאות כמו "שוויון בנטל". הטענה שלנו היא לדאוג קודם כול לאה שנושאים בנטל שהם מיעוט במדינה שלנו, ותכף נדבר גם על הנתונים האלה. בואו נדאג לאלה שנושאים בנטל, שסוחבים את האלונקה של המדינה הזאת על גבם.
אילן גילאון
¶
זה עושה שכל. במקום להשקיע מיליארד שקל באנשים שלא רוצים לשרת אולי כדאי לתת לאלה שרוצים.
שפרה שחר
¶
בדיוק. איך לא עלו על זה קודם?
אז אני רוצה לומר בצניעות המתבקשת שבאתי לייצג היום ציבור רחב מאוד, ציבור של חיילים משרתים, ציבור של חיילים שהשתחררו ועדיין נושאים את הגיבנת הזאת של החובות שהם צברו במהלך שירותם הצבאי; ובני משפחותיהם – באמת אי אפשר לתאר את מספר הפניות של ההורים של חיילים. אנחנו מקבלים מהם טלפונים, מכתבים, מיילים. לפחות אחת מהם מבקשת לדבר היום, ואני מקווה שהפורום הנכבד הזה יאזין לה כי היא מייצגת אלפי אימהות שנמצאות במצוקה הזאת.
לחיילים אין ועד עובדים, והם גם לא יכולים לצאת לשביתה. אני שומעת שסגן שר הביטחון מטייל בין ועד אחד לאחר של התעשיות הצבאיות. אבל חיילים לא מעניינים אף אחד. לעומת זאת הם הסקטור היחיד שבלעדיו אין לנו קיום כאן. עם כל הכבוד לנמל אשדוד – ישבתו, נוכל להתקיים. יהיה לא נוח, יהיה מציק, אבל נוכל להתקיים. בלי חיילי צה"ל שיושבים ברגע זה במוצב הר-דוב - -
שפרה שחר
¶
אז בוא ניגש לעובדות, כבוד יושב-ראש הוועדה. אני משתוממת לראות שלמרבה התדהמה דווקא הסקטור הזה מקופח ביותר, ובוא נתחיל לדבר על העניינים עצמם. צה"ל לא טרח לעדכן את שכר החיילים כמעט 12 שנה. אנשים שטובים ממני בכלכלה ובחישובים בדקו ששכר החיילים היום שווה ריאלית בערך שליש ממה שהיה שווה בשנות ה-70, למשל.
שפרה שחר
¶
לא, זה שכר בסיס. לוחם אחרי ארבעה חודשי טירונות מקבל כפול – 700 שקל; חייל עורפי מקבל כך, וסמל מקבל 1.8 שקלים תוספת. תומך לחימה מקבל 500-450 – יש כל מיני הגדרות לתומך לחימה. אני לא בקיאה בפרטים, אבל אלה סדרי הגודל. ריאלית זה נשחק עוד יותר, ואנשים יותר מוכשרים וחכמים ממני בדקו, וזה שווה היום בערך שליש ממה שמשכורת צבאית הייתה שווה בשנות ה-70. אנחנו כבר לא בימי הפלמ"ח שאז גדודי הנח"ל היו לגמרי מתוקצבים על-ידי הקיבוצים שאירחו אותם ונתנו להם מזון וביגוד.
שפרה שחר
¶
היום כל המעטפת הזאת נופלת על גב ההורים. אנחנו נמצאים היום במצב שהחיילים ששורדים ומחזיקים מעמד אלה חיילים שמתוקצבים על-ידי הוריהם. אני הוזמנתי לישיבה אצל רמ"ח אחרי שדפקתי הרבה מאוד זמן על דלתות ולא פתחו לי. אחרי שהייתה מהומה תקשורתית בעקבות כתבה בערוץ 2 הזמינו אותי. רמ"ח פרט הקודם אלוף במיל' צחי אנגל הראה לי מצגת על מחקר שאכ"א יחד עם מועדות "יותר" עשו, והם הראו שצה"ל יודע שהוא גורם במודע לכל חייל להיות בגירעון כספי של כ-1,200 שקל בממוצע בחודש. כיוון שצה"ל לא ידע מה לעשות עם הדוח הזה הוא גנז אותו.
שפרה שחר
¶
אני אמא לשני לוחמים שסיימו שירות סדיר, אבל לא מזמן, ואני זוכרת כמה פעמים הייתי צריכה לקנות אחת לחצי שנה לבן הקטן שלי שהיה בסיירת ואחר כך מפקד בגדודים הרגילים, נעלי ספורט. אני זוכרת שהייתי זורקת נעלי ספורט עם חורים, מה שאף פעם לא קורה באזרחות. אף אחד לא קנה לו את זה, אני הייתי צריכה לקנות לו את זה.
שפרה שחר
¶
אני מדברת על נתוני אכ"א. את המספרים האלה קיבלתי מרמ"ח פרט ורשמתי אותם. הוא הראה לי מצגות, ואפשר לבדוק את זה. אם תרצי כשאני ארד לפרטים - -
שפרה שחר
¶
בבקשה, ברשותך, אני לא מספרת לך סיפורים. להורים יש המון הוצאות על החיילים שלהם. המצב של החיילים העורפיים הוא יותר קשה כי הם הרבה יותר בבית, הרבה יותר באזרחות, והם צריכים לאכול, לשתות - -
אילן גילאון
¶
המשכורת היא קטנה, חיים. ואני אומר לך בתור אבא לילדים שאני עבדתי בריקושט. שם קניתי הכול.
שפרה שחר
¶
אבל אני לא חושבת שזה בסדר.
יבואו ויגידו גם שזה צבא העם. ואנחנו כבר יודעים שזה כבר מזמן לא צבא העם. לפי נתוני רח"ט תומכ"א תת-אלוף גדי אגמון שהתפרסמו לא מזמן - -
היו"ר חיים כץ
¶
גברת, תירגעי.
כן, גברתי. שמעת מה היא אמרה. אני לא נכנס למספרים, אבל בואי נראה מתי השכר עודכן? האם מתכוננים לעדכן? האם זה הולך לפי האינפלציה? האם זה צמוד למדד? ספרי לנו קצת על כל מה שקורה.
חיה אדלר
¶
שמי חיה, אני ראש ענף ת"ש במחלקת פרט באכ"א. אני אתייחס לכמה דברים שהגברת שפרה ציינה. לגבי הפניות- -
חיה אדלר
¶
אני אתחיל משכר חובה. הרמטכ"ל בתיאום עם שר הביטחון המליצו על עדכון השכר ועל הצמדתו למדד בינואר 2014 כשבמקביל מתנהלת עבודת מטה על עדכון דמי הקיום שזה מודל אחר.
היו"ר חיים כץ
¶
אנחנו באנו ללמוד על המשכורות של החיילים. את מספרת לנו שמשכורת של חיילים תעודכן בינואר 2014 – על איזה בסיס?
חיה אדלר
¶
אז אני אומרת שאני אוכל לבדוק את זה. אני זומנתי לכאן עם רשימת שאלות שמתייחסת לסיוע כלכלי, ולכן לגבי שכר החובה – זה המידע שאני יכולה למסור כרגע. אני יכולה לבדוק ולחזור עם תשובות הרבה יותר מפורטות מבחינת אחוזים ומנגנון המדד. השאלות שנשאלנו והכנו תשובות עליהן קשורות לגמרי לעולם הסיוע הכלכלי ששפרה גם פתחה בו.
חיה אדלר
¶
נכון, זה משלים את זה. לכן יש גם עבודה על זה, ולכן יוצמדו המשכורות. אני לא יודעת לדייק כרגע באחוזים.
היו"ר חיים כץ
¶
איזה מדד? כל שנה הם יוצמדו? פעם אחת בחיים? מה זה "יוצמדו למדד"? את באה וזורקת משפט באוויר שאין לו לא ידיים ולא רגליים, לא מבינה בזה כנראה.
חיה אדלר
¶
אני אגיד לך בכנות – אני ראש ענף תנאי שירות. זומנו עם רשימת שאלות לגבי סיוע כלכלי ועלייה בפניות. האלמנט של שכר הוא משלים, הוא חלק מזה – זה נכון. אבל אני לא רוצה להגיד דברים שאני לא בקיאה בהם. אני יכולה לבדוק אותם ולחזור. זה לא יהיה רציני מצדי להגיד עכשיו באיזה אחוז ולאיזה מדד בדיוק ואם זה כל שנה. קיבלנו רשימת שאלות רצינית דרך משרד הביטחון, הכנו את כל הנתונים – השכר הוא חלק מזה. זה לא יהיה רציני מצדי להגיד לך פרטי פרטים סתם. יש לי רשימה שלמה וזימון רשמי עם כל מה שביקשו מאתנו להכין.
היו"ר חיים כץ
¶
קודם כול מתחילים בשכר, ממה הוא נגזר, איך הוא יעודכן, מה נעשה אתו. נדבר על מחיר גרביים בלי משכורת?
אמנון לורך
¶
אבא של סמל אמיר לורך. הסתבר לי שהילדים שלי קיבלו 352.20 שקלים במשך תשע שנים. בהתחלה זאת הייתה בדיחה, ואחר כך אמרתי שזה לא ייתכן, ועתרנו לבג"ץ.
אמנון לורך
¶
אני עורך דין ממשרד יגאל ארנון. גם המשרד התגייס לעניין הזה כמשרד. הוא השקיע בזה הרבה מאוד מאמצים כי הצבא איננו נותן תשובות לשום דבר ללא יוצא מן הכלל. יש פה שני עורכי דין מהמשרד שלי. אני יכול לחברי הוועדה עשרות של פניות - -
אמנון לורך
¶
פקודות מטכ"ל קובעות שדמי הקיום של חיילי החובה שצמודים למדד ישולמו במועד תשלום תוספת היוקר במשק. הנה, סוף-סוף אחד מבין אותי. סוף-סוף אחד צוחק בפעם הראשונה שאני אומר את המשפט. חיילי הקבע צמודים למדד, אבל כל פעם שיש העלאת שכר או תוספת יוקר במגזר הציבורי - -
היו"ר חיים כץ
¶
אין תוספת יוקר. אל תראה לי פקודות מטכ"ל, אני מכיר. אפילו שאני לא סגן אלוף, אני מכיר.
אמנון לורך
¶
פקודת מטכ"ל קובעת – לא חשוב חיילי הקבע. פנינו לצבא במכתב תמים. אני גם מכיר שניים וחצי אנשים שם. קיבלנו תשובה – אתם לא תאמינו: "הצבא עושה בימים אלה עבודת מטה בראשות סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון". אז ביקשתי להופיע בפני עבודת המטה. ועבודת המטה עוד נמשכת – אתם יודעים כמה כסף אפשר היה לחסוך מעבודת המטה הזאת? אתה יודע את זה יותר טוב מכולם.
אני אתן לכם את הנתונים אחד לאחד: תוספת צריכה אישית לחיילת – 43 שקלים; תוספת לחימה – 350 שקלים; אם סמל נהיה סמל ראשון הוא מקבל עוד 1.9 שקל. אגב, שאלתי מה פתאום 1.8 שקל, 1.9 שקל – מאיפה הוציאו את זה. אז אני אגיד לכם: עד רב"ט לא צריך ללכת עם הדרגות. סמל כבר צריך ללכת עם הדרגות, אבל הצבא לא נותן לך את הדרגות, אז אתה צריך לקנות אותן בשק"ם. בשק"ם זה עולה 3 שקלים כי 1.8 שקלים נשאר כשאנחנו היינו בשירות. אם נצמיד את זה לתקופה שאנחנו היינו בשירות שכר חיילי החובה היה צריך לעמוד על 1,000 שקלים. הפריטו באמצע את השק"ם – היום עולה טוסט בכל בסיס 13 שקל ו-5 שקלים פחית. כשאני הייתי הטמפו עלה 15 אגורות. הכפלתי – 15 אגורות היום זה 950 שקל במדד הטמפו. הם לקחו את כבשת הרש ומתעללים בילדים.
היו"ר חיים כץ
¶
תקשיב. אני מבין שאתה עורך דין. אם אני הולך לעשות משהו אני הולך לנסות לעזור, אבל אתם לא נותנים לי נתונים. גם אתה שבאת ואמרת שאתה נותן נתונים – אני רוצה להבין על איזו הצמדה הם מדברים.
אמנון לורך
¶
ככה. עיגלו למדד פברואר, לדעתי, או מרס השנה. וזה יחול מינואר שנה הבאה, והם לא אמרו שהם יתקנו את פקודת המטכ"ל שזה צמוד קבוע.
אמנון לורך
¶
כנראה. לילדים שלך זה יהיה. לילדים שלי זה כבר אבוד. אבל אני אומר לכם שזה לא מספיק לשום דבר מכיוון שכמו שאמרת אתה תשאל את הילדים שלך, ואתה תשאל את הילדים שלך, ושפרה שאלה את הילדים, וגם הילדים שלי בקרבי – שניהם היו בעמוד ענן. הם לקחו את כל הכסף מהבית, שילמו לכולם, כי אין.
אמנון לורך
¶
שיעור העוני בצבא דומה לשיעור העוני באזרחות, ופתאום אני אומר לעצמי, אין חרדים ואין ערבים. מה אתם עושים לילדים שלנו? השתגעתם על כל הראש, עברתם את הפרופורציה הראויה, איבדתם את החוש, את הערך הבסיסי של להיות פה יחד. אני עורך דין, זה נכון, כבוד היושב-ראש. אבל אחד הדודים שלי עבד – אולי הכרת אותו - -
היו"ר חיים כץ
¶
תקשיב, אני יושב פה, וזימנתי את הדיון הזה כדי לעזור לאלה שבאמת ראויים. ואני חושב שחיילי צה"ל ראויים; ואני חושב שהצבא לא מתנהג כיאות. אבל כשאני מתחיל אני צריך להתחיל בא'-ב'. זה השכר, איך מצמידים, למה מצמידים, מה קובעים. כן עניים-לא עניים זאת לא השאלה עכשיו. השאלה היא מה אנחנו עושים כדי להעלות את רמת השכר, ואם הצבא לא בא ואומר שהוא נותן 10 שקלים או 100 שקל ואין לזה המשכיות.
אמנון לורך
¶
נתון. זאת חוקה שאתם מאשרים אותה מעת לעת: מה זכאי חייל לקבל. אני קראתי את זה כמה פעמים ולא הצלחתי להבין שום דבר. שום חייל נורמלי לא יכול להבין מה מגיע לו. מה שכן הבנו - -
אמנון לורך
¶
אין לי מושג. התאריך על הנוסח האחרון שהצבא שם באינטרנט הוא מ-10 ביולי 90'.
כדאי לקיים בזה את הדיון כי 352 שקל תוספת לחייל בודד זה לא ראוי, אי אפשר להתקיים מזה.
אילן גילאון
¶
בסך הכול יש פה יצרים על לא כלום משום שכולנו מסכימים. אני במקרה מסכים שיהיה שכר מינימום לשירות בצבא. עם כל הכבוד זה יהיה בסופו של דבר הפתרון. הפתרון לכל מה שמדברים כאן יהיה תשלום על השירות. היות שהדברים שאני אציע פה לא יתקבלו, אני רוצה להציע - -
היו"ר חיים כץ
¶
כדי לנסות לדחוף את זה בצורה רצינית. מחר הם יבואו אלינו, הצבא, על קביעת השכר באופק שירות. הגדלנו להם את תקופת השירות והיציאה לפנסיה. עכשיו הם רוצים שנעביר להם את זה. אז נראה – הא בהא תליא.
אילן גילאון
¶
זה ויכוח ערכי בסופו של דבר. צבא העם בנסיבות הקיימות לא קיים, למעשה. לכן בסופו של דבר הפתרון יהיה בצבא שאנשים יקבלו בו שכר. בזמנו עמיר פרץ הציע הצעה שאני מאוד תמכתי בה – הצעה לשכר מינימום בצבא בשירות הזה. גם אז ההורים עוד יקנו ב"ריקושט" - -
אילן גילאון
¶
חיים, גם אתה וגם אני לא שר ביטחון, ולי גם אין תוכניות על זה, לא יודע מה אתך. בכל אופן, המשוואה לגבי הקיצור של השירות לשנתיים וארבעה חודשים יכולה לצאת בחישוב חדש לגבי השכר של החיילים היום. ברור לחלוטין שהשכר הזה הוא שכר מחפיר. הוא שכר סמלי. אתה יודע מה, הקיום הכי בסיסי בכבוד לחייל – אם אתה רואה את הנתונים של מי שמאכלס את בתי הכלא שהם אנשים שבאים על רקע כלכלי - -
אילן גילאון
¶
היא מקור ראשון. הגברת צודקת לגמרי – במקום ללכת לדברים שהם באמת מלאכותיים וסיסמתיים, וזה הבל ורעות רוח הנושא של "שוויון בנטל" – לקחת מיליארד שקלים להניח אותם לאנשים שלא רוצים ללכת לצבא – מדוע לא לתת את זה למי שכן רוצה ללכת לצבא?
היו"ר חיים כץ
¶
אוקיי. אנחנו עושים הפסקה של 10 דקות. מתכנסים ב-13:15
<(הישיבה נפסקה בשעה 13:05 ונתחדשה בשעה 13:20.)>
היו"ר חיים כץ
¶
צהריים טובים. עדיין יום ב' בשבוע, 6 במאי 2013, ואני מתכבד לחדש את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו חוזרים לנתונים.
חיה אדלר
¶
תודה על ההפסקה. אני בדקתי, ובאמת מדובר בעדכון של כ-21% שהם בסדר גודל של עדכון מהתקופה שזה לא עודכן ב-2002. סדר גודל, בסדר?
חיה אדלר
¶
הצמדה למדד בשלב ראשון בינואר 2014 בסדר גודל של 21%. זה מייצג את המדד מהתקופה שזה לא עודכן בפעם האחרונה. זה השלב הראשון בעבודה של עדכון דמי הקיום. דיברו פה גם על הצעות חוק שנוגעות לעדכון דמי הקיום. הכוונה היא לעדכן גם בשנים הקרובות.
חיה אדלר
¶
התשובה שאני קיבלתי היא שזה במקביל לעבודה של עדכון דמי הקיום שמסתכלת בכלל על עדכון משך השירות של החייל באופן פרוגרסיבי וגם לפי מערכים - -
חיה אדלר
¶
אני דיברתי עכשיו עם ראש אכ"א כדי לקבל את התשובה הזאת. באופן ישיר דיברתי עם ראש אכ"א. התשובה שאני נותנת לך עכשיו מתואמת אתה.
חיה אדלר
¶
לא יודעת. אני יודעת שזאת עבודה שנמצאת בשיאה. יש גם הצעה לקיצור שירות, שהיא חלק מהעניין בה – שהחודשים הנוספים שהחייל ישרת גם יהיו בתשלום אחר. כל זה אמור לתת מענה שלם לכל הסיפור של השכר.
היו"ר חיים כץ
¶
קיצור שירות ייתן מענה לתקופה שהוא לא משרת, אבל הוא לא ייתן מענה לתקופה שהוא משרת, לעלות חיים.
היו"ר חיים כץ
¶
הוא לא יקבל שנה רטרואקטיבית. הוא יקבל מינואר שוטף. נגיד 21% אז הוא יקבל 70 שקלים ל"ג'ובניק", ו-140 שקלים יקבל לוחם. זה מה שאתם מדברים.
אורלי לוי אבקסיס
¶
כן, אני רוצה לשאול שאלה. כאשר מגיעים אליכם חיילים – בשירות הלוחם או תומכי לחימה – אתם עושים פענוח של המצב הסוציו-אקונומי שלהם?
חיה אדלר
¶
זה לא עניין של תכנית עבודה. אנחנו פוגשים כל חייל עוד בשלב המלש"ב בראיונות פרט, בקשר שלול עם לשכת הגיוס. שם יש צוות ת"ש שמטפל בו, מראיין אותו, לוקח את כל הפרטים הרלוונטיים למצב הכלכלי או הסוציו-אקונומי שלו, וכבר מתחיל טיפול בשלב המלש"ב.
חיה אדלר
¶
סיוע כלכלי. דיברו פה על החוקה שהציגו קודם שאגב, לא קשורה לשכר בשום קשר. זאת חוקת התשמ"ש, אני מניחה. היא לא קשורה לשכר חובה, אלה שני עולמות שונים. זה בדיוק עולם הסיוע הכלכלי. אנחנו מראיינים אותו בהתאם לקריטריונים של התשמ"ש, למשל. בודקים אם הוא עומד בקריטריונים. כבר בשלב המלש"ב מתחילים אתו את הטיפול באופן כזה שהתשמ"ש יוזן לו ברגע שהוא מגיע לשירות.
חיה אדלר
¶
יש תקרות שונות להרכבים משפחתיים. אם זה חייל נשוי זאת סוגיה אחת, אם זה חייל שמבקש להוריו אז תלוי אם ההורים עובדים - -
חיה אדלר
¶
יש חוקת תשמ"ש שמחשבת ממש בדומה לביטוח לאומי שמחשבים קצבה לצורך העניין: הרכב משפחתי של הורים + קטינים, הכנסה וכו'. יש ממש חוקה שמעוגנת בפקודה איך לחשב.
אורלי לוי אבקסיס
¶
מה זה אומר בשורה התחתונה? חייל מגיע ממצב כלכלי מאוד קשה. אני יכולה לספר לך שאני הייתי עוזרת למי שהיום הוא בעלי להתקיים ולתת לו דמי כיס כשהוא הולך לצבא. הוא היה לוחם קרבי. אבל השורה התחתונה – אם ההורים לא יכולים לעשות את זה?
אורלי לוי אבקסיס
¶
בכמה אנחנו מדברים? אם אתם קולטים שנקלט למערך הצבאי חייל בודד או חייל שלהורים שלו אין היכולת לתת לו את המינימום הדרוש – וזה באמת לא מינימום, בואו נשים את זה על השולחן – איך אתם נכנסים לנעליים האלה שמה שההורים לא יכולים לתת הצבא נותן, אם בכלל?
חיה אדלר
¶
למרות האילוצים התקציביים היום הצבא משקיע למעלה מ-300 מיליון בעולם הזה שנקרא "סיוע כלכלי" - -
חיה אדלר
¶
אני אסביר. אם שאלת לגבי התשמ"ש – זה סיוע לפי חוקה. אנחנו כפופים לחוק ולמבחן ההכנסות. - - - יכולה להגיע ל-3,000 שקל. זה לא מגיע לסכומים האלה כי אנחנו נותנים השלמה. הוא אמור למצות את ההכנסה שלו במקומות העבודה אם הוא יכול לעבוד - -
חיה אדלר
¶
לא, אני מדברת על ההורים – השלמת תשמ"ש להורים. למג"ד בגדוד יש סט שלם ומגוון של כלים לסייע לחייל כלכלית לפי שיקול דעתו. דרך אגב זה לא קשור לחוקה יבשה של חישוב כלכלי. הוא יכול לתת לו תווים לקניות, הוא יכול לתת לו מענקים, הוא יכול לתת לו ציוד שהוא צריך לבית – שולחן, מיטה וכו'. יש כלים שאנחנו מעדכנים אותם כל שנה ומתאימים אותם.
אורלי לוי אבקסיס
¶
באמת? אני רוצה להגיד לך משהו: אחיין שלי נמצא ביחידה קרבית מאוד איכותית, והם היו צריכים לעשות מגבית בין החיילים כדי לעזור לחייל עולה חדש שלהורים שלו אין אפילו מקרר, ולא היה הסדר מתוך הצבא לעשות את זה.
אורלי לוי אבקסיס
¶
אם היה כלי כזה הם היו יודעים עליו. אלה חבר'ה אינטליגנטיים ברמות-על. הם יודעים מה החוק אומר, ויודעים איפה הם יכולים לבקש סיוע. זה לא חבר'ה שאמרו, אוקיי, בואו נעשה מצווה, אלא רק לאחר שסיימו את הבדיקות שלהם נאלצו בין לבין עצמם לעשות את זה. דרך אגב, מי ששילם את זה אלה בטח ההורים שלהם.
חיה אדלר
¶
אלה כלים שנמצאים ברמת המפקדים בגדוד – לא במטה הכללי ולא רחוק משם. הם מועברים לגדוד. אני אומרת את זה – יכולים לצחוק כאן - -
חיה אדלר
¶
300 מיליון שקלים מושקעים בעולם הסיוע לחיילי החובה. אנחנו בודקים כל הזמן שהכלים מתאימים, אנחנו מעדכנים סכומים. יש דירקטיבה ברורה של הרמטכ"ל לא לפגוע בתחום הזה למרות האילוצים התקציביים מסביב. אני יכולה להגיד לך את זה בלב שלם. אין לי גם בעיה לבדוק את המקרה הספציפי הזה, אם את רוצה. אבל יש כלים כאלה.
איתי שחר
¶
אני הייתי בהתחלה מפקד טירונים, ויותר מאוחר הייתי מפקד בגדוד. בתור מפקד טירונים היינו צריכים לדאוג למזרונים, למפזרי חום לדירות של חיילים בודדים ולחיילים מעוטי יכולת שנמצאים במצב נורא ואיום. לי אישית היו חיילים שאתה בא לבתיהם ואתה רואה שאין מיטות – שלא לדבר על אוכל לפעמים. מצב באמת איומים. בעזרת עמותות – אם זה "בית חם לכל חייל" ו"אח גדול" ועוד הרבה עמותות שאני לא זוכר את השם שלהן שעוזרות ונהנות. אלה הבעיות הקטנות יחסית. אחרי זה אתה מגיע לגדוד וחיילים הם במצב באמת בעייתי. שיא השפל הוא שחייל צריך לצאת הביתה בשבת כדי לעבוד כדי לממן את החוב הכספי. אני יכול להגיד לך שמי שעזר זאת דווקא הכנסייה הנוצרית בירושלים – לא הצבא ולא אף גוף ממשלתי או מדיני. הכנסייה הנוצרית הייתה מחלקת מלגות.
היו"ר חיים כץ
¶
כשנקצץ את התקציב של מערכת הביטחון המצב ילך ויחמיר. אנחנו כל אלה שצועקים לקצץ את תקציב מערכת הביטחון. אז בין מימון ההורים לבין ביטחון אנחנו נממן את ההורים ונבקש ביטחון.
אורלי לוי אבקסיס
¶
חיים, אתה חושב שאין קצפת בצבא? זה הכול או ביטחון או זה? מספיק הפדיחה שהם עשו עם הרכבים שעלו לנו כמה מיליונים.
גליה ירדני
¶
שלום, שמי גליה, ואני אם חד הורית לארבעה ילדים, תושבת ירושלים. אינני מקבלת דמי מזונות, ואני עובדת בשתי עבודות כדי לפרנס את משפחתי ללא הצלחה. בני לוחם חי"ר בדוכיפת, ובמהלך שירותו פנינו לצבא בבקשות לסיוע. היו כמה ביקורי בית אצלנו, אך בסופו של דבר לא קיבלנו סיוע כספי. בני מרוויח כלוחם 700 שקל. כיצד אני כאם יכולה לסייע לו כשהוא זקוק לנעלי ספורט חדשים או לביגוד מחמם לחורף?
אף יותר מכך, לעיתים הייתי זקוקה לסיוע שלו כדי לשרוד ולעבור תקופות קשות. הוא נאלץ לעבוד באבטחה ובחלוקת עיתונים במהלך חופשותיו כדי לסייע למשפחה. לדעתי, זהו מצב מביש כשלוחם אשר מסכן נפשו יום-יום בעבור המדינה נאלץ להשלים הכנסה בחופשות המעטות שניתנות לו כדי להתגבר על קשיים כלכליים. תודה.
רינה פרנקל
¶
אני רציתי לשאול האם אתם באמת נותנים סיוע לכל מי שזקוק לכך? עכשיו שמענו שכנראה לא. אם אלה שמתביישים ולא אומרים לכם שהמצב בבית ממש קשה – איך מגלים? כנראה, הם בכלל לא מקבלים סיוע. כדי שהמצב יהיה יותר טוב – אני נדהמתי לשמוע שמשנת – אני לא יודעת כמה – המשכורות לחיילים לא עלו. לדעתי, זה מצב מאוד גרוע כי אלה הילדים שלנו שמשרתים, ואנחנו צריכים לדאוג גם להם שיהיה להם מה לאכול ושלא יהיו נזקקים.
רן מלמד
¶
אני רן מלמד מעמותת ידיד. אני רוצה, ברשותכם, לדבר על אוכלוסייה קצת אחרת שלה הפתרונות התקציביים הם הרבה יותר קטנים מאשר פתרונות גלובליים שיעלו הרבה מאוד כספים. אנחנו קיבלנו פנייה לפני כחצי ב מכלא 4 ומכלא 6. שם נחשפנו למאות חיילים שעוברים בבתי הכלא בדרך כלל בגלל עריקות בגלל מצוקה כלכלית. הם מגיעים לכלא, והחובות שלהם ממשיכים לגדול בחוץ כי הם לא מקבלים סיוע בזמן שהם נמצאים בכלא. הצבא פועל בדרך כלל כדי לשחרר אותם כדי שלא יצטרך לקחת עליהם אחריות - -
רן מלמד
¶
לשחרר אותם משירות. התוצאה היא שהם יוצאים לשוק האזרחי עם הרבה מאוד חובות שחלקם חובות שנוצרו על-ידי ההורים שנמצאים במצוקה כלכלית ופתחו חשבון בנק על שם הילד ולקחו ממנו פנקס צ'קים ופיזרו כי לא הייתה ברירה אחרת. הם יוצאים לחיים כאילו חדשים עם מצוקה כלכלית מאוד גדולה.
אנחנו הצענו לסייע לאותם חיילים בתוך הכלא ולפתור להם את הבעיות הכלכליות – לא בקטע של לתת כסף, אלא לתת סיוע משפטי ולהגיע להסדרים וכדומה. הצבא רצה מאוד. זה עלה לצבא 100,000 שקל. הצבא לא מצא את הכסף כדי לעשות את זה.
רן מלמד
¶
אותם חיילים מוצאים את עצמם היום מגיעים אלינו כשהמצב הכלכלי שלהם הרבה יותר קשה. אז זאת נקודה אחת שלטעמי, לפחות, במעט מאוד כסף אפשר לפתור אותה.
נקודה שנייה
¶
כשחייל מתגייס היום לצבא הוא לא נדרש לקנות ציוד כי צה"ל אומר, אני אנפק לך כל מה שאתה צריך לצורך השירות הצבאי. בפועל הדברים הם לא כך. חיילים צריכים להוציא בממוצע 1,000 שקל לפני כניסתם לצבא כדי לרכוש ציוד שנדרש על-ידי הצבא, על-ידי מפקדים – לפעמים מפקדים בשטח. זה גם אחד הנושאים שהוועדה צריכה לתת את הדעת ולטפל בו.
היו"ר חיים כץ
¶
חברי הכנסת הם בגיל כזה שעברו עם הילדים שלהם בגדול. לא כולם, אבל בגדול עברו צבא, ועברנו דרך "ריקושט".
אורלי לוי אבקסיס
¶
יש לי רעיון. חברים שהיו כאן, חלקם פעם גם בוועדה הזאת – אז מ"גשר" מקסים לוי ז"ל שאתה מכיר אותו ויהודה לנקרי – הגישו הצעת חוק שבתחילת שנת לימודים יהיה סל לאימהות מעוטות יכולת, שאמור לעזור לרכוש את הציוד לתחילת שנת הלימודים, וכל תחילת שנה הם יקבלו כ-1,000 שקל. למה לא נעשה הצעת חוק שתדבר בדיוק על אותו דבר?
היו"ר חיים כץ
¶
אני בעד שתגישי הצעת חוק כזאת, אני אצביע בשבילך במליאה אחרי שוועדת שרים תאשר לך את זה.
אמנון לורך
¶
בשביל זה צריך לתת לך לצאת בטירונות ל"ריקושט", כי נעליים אי אפשר לקנות בלי שהרגליים שלך שם. לא נותנים לאף אחד לצאת.
היו"ר חיים כץ
¶
נותנים, נותנים. גם אני הייתי בצבא, והבנים שלי קצינים. ההורים מתערבים בצבא. מצלצלים אליו הורים – למה הוא שומר ככה, ולמה הוא עושה ככה. הילדים מפונקים. שמע – אני אומר לך, שלושה בנים – שני לוחמים; אחד אפילו היה מדריך בבית הספר לקצינים. הילדים מפונקים. הדור של היום זה לא הדור שלנו. אני לא עירבתי את ההורים שלי בצבא, ואני רואה את ההורים שפונים לבן שלי כל יום.
היו"ר חיים כץ
¶
סליחה, סליחה. מאחר שזה הפך להיות שכונה, אנחנו הבנו מה שאתם רוצים. תודה רבה, הישיבה נעולה. נראה מה אנחנו יודעים לעשות עם זה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:35.>