PAGE
40
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
13/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 7>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ד' בסיון התשע"ג (13 במאי 2013), שעה 9:00

<1. עיריית לוד - מצב העיר לוד - דוח הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2011 - 2012, עמ' 543.>
<2. מצב העיר רמלה>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
שמעון אוחיון
רונן הופמן
אורית סטרוק
מיקי רוזנטל
מוחמד ברכה

חנין זועבי

איציק שמולי

>
שמואל גולן - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

שי מזרחי - מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

דן להב - סגן ראש אגף פנים, תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה

מרדכי כהן - מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים

יגאל צרפתי

מנכ"ל, משרד הפנים

נתן בביוף - לשכה משפטית, משרד הפנים

איריס נחמני שוחט - מבקרת פנים, משרד הפנים

עדנה בלומברג - לשכת התכנון, משרד הפנים

דני שחר
- מנהל תוכנית עיר ללא אלימות, המשרד לבטחון פנים

יצחק שגב - מבקר לממונה תלונות הציבור, המשרד לביטחון פנים

יורם יפרח - ר' יחידת ביקורת תלונות ציבור, המשרד לבטחון פנים

מיכל שפיר - רמ"ד יחידת הביקורת, משטרת ישראל המשרד לביטחון פנים

דורון תורגמן - מת"ח לוד, המשרד לבטחון פנים

אתי בורלא - מהנדסת מחוזית, משרד הבריאות

טלי בוהדנה - מנהלת אגף א' ביקורת פנימית, המשרד לקליטת העליה

טימור מגרלי - המחוז, משרד הבינוי והשיכון

אשר נתיב - מרכז בכיר פרויקטים תחבורתיים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

הראל דמתי - מרכז בכיר הנדסת תנועה אגף לתכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה שגיב - מנהל אגף לביקורת פנים ותלונות ציבור, משרד הבינוי והשיכון

אליעזר כהן - מפקח מחוזי בשרות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מאיר שמעוני - מנהל מחוז ירושלים, משרד החינוך

עמליה חיימוביץ - מנהלת מחוז מרכז, משרד החינוך

טלי קורן - סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

דגנית לנגה סנקר - ממונה קליטה בקהילה, המשרד לקליטת העליה

נחמיה חתוכה - מנהל מחוז ירושלים והדרום, המשרד לקליטת העליה

מרק נפשיץ - מרכז שלטון מקומי, המשרד לקליטת העליה

איתן גורני - סגן מנהל הרשות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים

יואל לביא - ראש עיריית רמלה, עיריית רמלה

עופר תודר - מנכ"ל עיריית רמלה, עיריית רמלה

אמיר וידר - מנהל מח' אסטרטגית, עיריית רמלה

מאיר ניצן - יו"ר הוועדה הממונה, עיריית לוד

שרית רשתי - ע. ראה"ע לתכנון אסטרטגי, עיריית לוד

משה מימון - מבקר העירייה, עיריית לוד

רחל אשל - מנהלת אגף החינוך, עיריית לוד

אורלי דהן - מנהלת אגף לשילוב חברתי, עיריית לוד

ברוך אקפלד - חבר הנהלה העמותה למנהל תקין בלוד

לייה שטיינברג - דוברת העמותה למנהל תקין בלוד

אילנה לייטמן - עו"ד, העמותה למנהל תקין בלוד

חנה פריידין

אתי אפלבוים
<1. עיריית לוד - מצב העיר לוד - דוח הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2011 - 2012, עמ' 543.>
<2. מצב העיר רמלה>

אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

עיריית לוד, מצד העיר לוד – דוח הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2011-2012, עמ' 543. הנושא השני: מצב העיר רמלה.
נמצאים איתנו מנכ"ל משרד הפנים, מר צרפתי. אני מאחל לך הצלחה בתפקידך הרם. בתפקידך הקודם עסקת גם כן בשלטון המקומי מהפן החינוכי. ביקשתי ממך להגיע ואני מודה לך שחשבת לנכון להגיע, ללמוד ולראות מה אתה עוד יכול לסייע. כמובן, נרצה תשובות מכם כי אתם מוזכרים בדוח וצריכים לתת מענה.
אני מברך את ראש העיר הממונה של לוד, מר מאיר ניצן. הוא ראש עיר ותיק, היה ראש עיריית ראשון לציון ועשה את תפקידו על הצד הטוב ביותר. לכן משרד העיר נתן לאיש כמוהו, עם הרבה ניסיון, לטפל בעיר לוד. ברמה הלאומית, יש פה עיר שצריך לטפל בה. אנחנו מודים לך.

הדוח הזה הוא על תקופה מלפני היותך ראש עיר ממונה. למעשה, אתה היית צריך לתקן את הליקויים ולהביא לנו בשורה טובה מה קורה בעיר לוד היום.

הדיון השני יעסוק במצבה של העיר רמלה. אנחנו מברכים את ראש עיריית רמלה. לראש העיר יש טיעונים לגבי הטיפול בעיר. שתי הערים סמוכות אחת לשנייה ולפעמים טיפול מאסיבי בעיר אחרת יכול להעביר את הבעיות לעיר הסמוכה. אתם תציגו לוועדה את הבעיות שלכם.
אדוני, נציג מבקר המדינה, אבקש שתשימו לב לדברים ונראה איך אפשר לטפל גם בעיר רמלה.

הצעה לסדר של חבר הכנסת מיקי רוזנטל, בבקשה.

אפרופו ההערה שלך בדבר הדחיפות בתגובה של המבקר לאירועים אקטואליים. פניתי אליך אתמול בבקשה ליזום דיון על האחראים לגירעון התקציבי של עשרות מיליונים שנוצר בממשלה.

40 מיליארד.

סליחה, 40 מיליארד, כמובן. מאחר וחלק מהאנשים שאחראים לגירעון הנוראי והבזבזני הזה הם עדיין מכהנים בכל מיני תפקידים ציבוריים ופוליטיים, הייתי מבקש שהמבקר יבדוק בדחיפות את הסוגיה. רציתי לדעת מה עמדתך בעניין.

הסוגיה היא באמת כבדה וחשובה. אני חושב שזה נובע גם מהתקציב הדו-שנתי ושלא חזו את הדברים. כמובן, אנחנו תמיד מבקשים לדעת מי אחראי, לאן נעלם הכסף? רואים גירעון של 40 מיליארד. אני בהחלט חושב שאנחנו נקיים דיון בנושא הזה, אפילו דיון בבקשה לחוות דעת של מבקר המדינה.

אנחנו נכין חומר על הנושא הזה. יש לנו כבר סדר-היום לחודש הבא. נמצא חלון מתאים ונתאם את זה. הנושא הוא חשוב. המדינה צריכה לדעת שאם יש ביקורת, צריכה להיות ביקורת בונה וצריך לצפות דברים מראש. גם הנושא של 40 מיליארד שקל, מישהו צריך לתת את הדין איך הגיעו למצב כזה? כשיו צריך לחתוך בבשר החי לכל אחד ואחד מאיתנו. בוודאי גם על זה נעשה דיון.
תודה על ההערה החשובה.

אנחנו מקדמים בברכה סטודנטים לתואר שני במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. ברוכים הבאים, אתם המחליפים שלנו בעתיד. אם יהיה לכם מה לומר בהמשך, ניתן לכם להתייחס.

אנחנו מדברים על דוח העיר לוד, שהוא דוח עב כרס. הוועדה ביקשה ממבקר המדינה להתייחס לניתוח הדברים בנושא של עלייה בפשיעה ובנושא של הידרדרות בביטחון האישי של תושבי העיר. אנחנו מבקשים לעמוד על מצב מערכת החינוך, רווחה, תשתיות הבריאות בעיר.
אנו מעוניינים לבדוק את הליכי קבלת ההחלטות בממשלות ישראל בנושא העיר לוד ואת אופן יישומן. ביקשנו גם להציג לוועדה המלצות בנוגע לחילוץ העיר מהמשבר והפעולות הדרושות על-מנת להגיע לעידן של פיתוח, צמיחה ושגשוג לטובת כל תושבי העיר, על-ידי מיצוי הפוטנציאל הטמון בעיר.

ראיתי שנגעתם בכל הנושאים שציינתי, כולל הטיפול מול מחלקות העירייה ומול משרדי הממשלה. אכן החל משנת 2000 התקבלו החלטות ממשלה. היתה תכנית "אופק", שהיתה תכנית נקודתית. גם כאן הערתם שכל הנושא הזה לא לווה כראוי, התקציבים שהובטחו לא הגיעו וגם התקציבים שכן הגיעו, לא הגיעו לביצוע מסיבות כאלה ואחרות.

לאחר מכן היתה עוד החלטת ממשלה על תכנית שיקום העיר לוד משנת 2002. גם כאן גיליתם הרבה מאוד ליקויים. לאחר מכן היתה עוד החלטה: העצמה ופיתוח של העיר לוד בשנת 2010. גם כאן ראיתי שיש לכם הרבה הערות בנושא הזה. אתם תרחיבו על-כך כאשר תציגו את הדברים.

עד 2010 התקבלו גם החלטות ממשלה נושאיות שנגעו לדברים ספציפיים לעיר, בתחומי חינוך, תשתיות וביטחון אישי. היה גם הנושא של "עיר ללא אלימות". בהיותי יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה העיר לוד היתה בין הראשונים שעשתה פיילוט ונכנסה לתחום הזה. חשוב לנו מאוד שהנושא של הביטחון האישי של האזרחים בעיר הזאת יהיה יותר מטופל. אנחנו מדברים על נושאי חינוך, רווחה וכל שאר המחלקות. ישנן הערות לא פשוטות על-ידי המבקר בנושאים אלה.
דיברתי עם ראש העיר הממונה והוא אמר שיש לו מצגת שתסביר על תיקון הליקויים. ראש העיר דיבר גם קיומה של תכנית אב שהיתה אמורה להיות מוגשת. היא עוסקת במבנה הארגוני, תקן כוח אדם, כל הנושא של גביית ארנונה, ניצול תקציבי פיתוח, אי ניצול תקציבי של חינוך ורווחה, תקציבים של נוער בסיכון, איתור של ילדים שמשתמשים בסמים, נערות במצוקה. גם בנושא של קליטת עלייה, התקציבים חזרו למשרדי הממשלה כי לא יכלו לבצע. כל הנושא של חזות העיר, פסולת בניין. המשרד להגנת הסביבה נתן תקציבים ומשאבים נרחבים בנושא הזה אבל לא הצליחו לבצע עד הסוף. ישנו כמובן נושא התשתיות ונושא הביטחון האישי של האזרחים.

אנחנו ניתן למשרד מבקר המדינה לגעת בדברים העקרוניים החשובים. לאחר מכן ראש העיר הממונה יציג לנו את המצגת. אח"כ נשמע את משרדי הממשלה ואת משטרת ישראל.

בבקשה, אדוני.

תודה רבה. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת.

קודם כל, למען השקיפות, יש פה חבר כנסת שהוא קרוב משפחה, ד"ר רונן הופמן. אני חייב להודיע את זה לפרוטוקול. אני מברך אותו.

יש לנו חבר כנסת שגר בעיר לוד.

עוד גילוי נאות, הייתי סגן ממלא מקום ראש עיר ברמלה, אצל מר יואל לביא.

העיר לוד נמצאת באמת במשבר קשה כבר שנים ארוכות עם עליות ומורדות. המשבר בעיקרו נובע ממשבר ניהולי שנגרר כבר שנים ארוכות. אכן, בעקבות כל מה שציינת פה בתחילת הדרך, הכנסת הטילה עלינו לתת חוות דעת על מצב העיר. מה הגורמים, או מה החסמים שגורמים לכך שהעיר הזאת, שנמצאת במקום אסטרטגי, שיש לה את כל הפוטנציאל להתפתח כעיר ככל הערים, נמצאת כל הזמן במשבר?

כפי שגם אמרת, העיר הזאת, בגלל מיקומה ובגלל המבנה שלה, במשך 10 השנים האחרונות היו מספר תכניות ממשלתיות נקודתיות, על-מנת לנסות לקדם אותה ולהביא אותה למצב שהיא חוזרת לפעילות שגרתית, כפי שאנחנו מצפים מכל עיר אחרת.

אנחנו בחנו, כפי שנתבקשנו על-ידי הכנסת, את כל פעולות משרדי הממשלה הרלוונטיים, החל מהחלטות ממשלה, המשכו בפעולות של משרדי הממשלה השונים שצריכים לפעול בעיר הזאת. לאחר מכן בדקנו את כל התחומים. סרקנו את כל הפעילויות בתחום השירותים המוניציפאליים, שירותים ממלכתיים, ניהול פרויקטים, תכנון ובניה, ביטחון הציבור. בעצם, רצינו לשקף את כל הבעיות שאנחנו זיהינו שהן קיימות בתוך העיר הזאת בכדי להביא לאחר מכן להמלצות.

לפני שאני עובר על חלק מהדברים, שחלקם כבר ציינת, אני רוצה להגיד שהביקורת התמקדה בתקופה של הוועדה הממונה, שהיתה בראשות מר הררי, בתחילת הדרך של מר ניצן. רוב הביקורת היא בתקופתו של מר הררי. עברו שנתיים מעל שנתיים מאז שניצן נכנס לתפקיד ואני מניח שנקבל תשובות מה תוקן ומה לא תוקן.
קודם כל, נדבר על תכניות הממשלה. אכן היו 3 תכניות ממשלה, כפי שאתה ציינת, בשנת 2000, 2002 ו-2010. התכניות בעצם קבעו הזרמה תקציבית, תכניות שנכנסו לתוך סל של עיר. מדובר בתכנית ממוקדת בניהול של משרד ראש הממשלה ובהכוונה של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. מאחר ולא היה מעקב של ביצוע החלטות הממשלה, לא היתה שליטה מרכזית של כל הפעילות הזאת, בעצם חלק מהפעילות ירדה לטמיון. הרבה כסף שהוזרם לעיר לוד ירד לטמיון, או מכוח זה שלא נוצל או מכוח זה שהוא נוצל והדבר הזה לא הרים את העיר. חלק מהדבר הזה נובע מכך שבעצם לא היתה שליטה מרכזית של משרד ראש הממשלה, שלקח על עצמו בחלק מהזמנים לשלוט בזה. הדבר הזה כמובן השתנה בשנת 2010, כשהלכו לתכנית השלישית, הממשלה החליטה שבעניין הזה היא ממקדת את עצמה. מה שקרה מ-2010 ועד היום, אני מניח שנשמע פה.

יש מספר סוגיות שאני רוצה להתמקד בהן. זה דוח עב כרס ולכן לקח הרבה זמן עד שהכנו אותו.

הסוגיה של כוח אדם. כשאנחנו באנו לשם היה היעדר מבנה ארגוני והעסקת עובדים ללא תקן. איכות ירודה של כוח האדם, איכות ירודה של חלק מהשדרה הניהולית, העסקה נרחבת של קרובי משפחה ופעילויות שמבחינת כוח אדם שלא היו תקינות.

מבחינת ניהול כספי, אני יכול להגיד שהגירעונות אמנם כוסו, אבל הן כוסו במיוחד בזכות העברות של משרדי ממשלה ולא מכוח זה שהיתה תכנית עבודה מסודרת שהעירייה טיפלה בכל הגירעונות האלה. אני מניח שהיום, חלק מהגירעונות הנצברים טופלו וכנראה שהתמונה היום השתנתה. חלק מכספי הפיתוח שהוקצו לעירייה לא נוצלו מסיבה כזאת או אחרת. יש פה פירוט מלא מדוע לא ניצלו.

למה לא העבירו אותם לרמלה?

את זה יגיד ראש עיריית רמלה.

לכן חלק גדול מהכספים אמנם החזיקו את העירייה הזאת בצורה מאוזנת אבל בעצם מהרגע שמתנתקים מהטבור, אז העיריה לא יכלה לטפל בעניין בכוחות עצמה.

תשתיות פיזיות ובתי ספר היו במצב קשה מאוד. היה שם אירוע שלם של מחדל בשמירה על בית ספר אחד, שנקרא בית ספר הבנים. אפשר להגיד שהשמידו אותו לגמרי בגלל שהעירייה לא שמרה עליו ולא טיפלה בו. אי ניצול תקציבי בטיפול בשכר שהגיע ממשרד החינוך, חוסר בכוח אדם בשירות הפסיכולוגי. אני אומר רק את הכותרות. אם תרצה, אנחנו נרחיב.
תחום הרווחה היה מאוד מורכב מבחינתנו. זאת עיר שנמצאת בשכבת סוציואקונומית כזה ומבנה כזה של תושבים, כמובן שמחלקת הרווחה צריכה להיות מחלקה מחוזקת ופועלת. בעניין הזה, כפי שציינת פה, המחלקה הזאת לא תפקדה. זה הגיע למצב שבאיזה שלב גם ראש המחלקה הועבר מתפקידו. השירות היה מצומצם מאוד. הטיפול בנפגעי סמים, טיפול בנערות מצוקה, טיפול בדרי רחוב, כל הפעילויות האלה שרשות מקומית צריכה לתת אותם, הפעילויות האלה היו במצב גרוע מאוד. השירותים שניתנו היו שירותים קלושים מאוד. כמובן שהדבר נובע מכך שלא היו מספיק עובדים סוציאליים למגזר הערבי, המבנה הארגוני שהיה שם, אנשים שלא הכשירו אותם. חלק מהתקציבים שהוקצו לקליטת עליה לא נוצלו.

הדבר השלישי זה חזות העיר. אחד הדברים שמשקפים תרבות של אנשים זאת חזות העיר. בעיר הזאת יש עדין כבישים לא סלולים, אין מדרכות, אין גנים ציבוריים. כמובן שבשכונות הערביות המצב קשה הרבה יותר. זה בזבוז כספים בכל מה שקשור בנושא של פינוי פסולת, בניה. ראית שהמערכת הזאת לא מתפקדת. גם אחרי 5 שנים שהוקצו כספים לעניין הזה, גם על-ידי המשרד להגנת הסביבה וגופים אחרים, העסק כמובן לא השתפר. יש שם סיפור של הקמת כיכרות, אם תרצה ניכנס לתוך התחום הזה.

התחום החשוב מאוד, שבעיקר בגללו נכנסנו לתוך הביקורת זה כמובן ביטחון הציבור, או הביטחון האישי של כל אחד. תחושת הביטחון שהיתה בתוך העיר היתה גרועה מאוד. אנשים לא הרגישו ביטחון בתוך העיר הזאת. הדבר הזה נבע גם מפעילות לא תקינה של משטרת ישראל וגם מפעילות עירונית שלא שיתפה פעולה עם משטרת ישראל.
בעניין הזה, היו שם שני דברים. כמובן, המאבק בפשיעה הקשה ובסמים ובעניין זה המשטרה דווקא עשתה מספר מבצעי אכיפה. אני מזכיר לך את כל סוגיית "הכספומטים" שהשתלטו עליה בצורה כזאת או אחרת והורידו את הרף שם ועוד כל מיני מבצעים. אבל מה? המבצעים האלה היו מבצעים נקודתיים. היו מקבלים כוחות לתגבור עד שנגמר האוויר. הכוחות האלה מוקצים, כמובן, בהתאם למשימות משטרת ישראל. הדבר הזה חזר על עצמו ולכן הפעילות של המשטרה בלוד בתקופות מסוימות היתה נמוכה מאוד.
הדבר השני הוא שהעיר הזאת, לפחות היה לה סטיגמה של הרבה מאוד מקרי רצח. היו מספר מקרי רצח ברצף גדול מאוד בשנים שאנחנו בדקנו. 70% ממקרי הרצח לא פוענחו מסיבה כזאת או אחרת. אנחנו יודעים שמשטרת ישראל התלבשה על העניין הזה באמצעות צוותים מיוחדים. גם עשו תכנית מניעה וגם עשו תכנית לבלימת הרציחות במבצעי איסוף נשק, אמל"ח ומבצעים אחרים. הם לא תמיד צלחו אבל לפחות עשו.
החלק השני של הביטחון הציבור הוא כמובן שיתוף פעולה עם הרשות המקומית. "עיר ללא אלימות" זאת תכנית שהיתה צריכה להיות בשיתוף פעולה עם העיריה. זאת תכנית שכוללת שיתוף בין הרשות המקומית, מערכת החינוך ומשטרת ישראל. התכנית לא צלחה. כספים שהזרימו לשם לא עשו עם הדבר הזה שום דבר. היתה תחלופה גדולה מאוד של מנהלי תכנית, חוסר יציבות בכוח אדם. כל הפעילויות האלה הביאו לכך שהתכנית הזאת לא הצליחה, כשאנחנו בדקנו, לפחות לא כפי שהיא מצליחה במקומות אחרים שאנחנו מכירים.
לזה צריך להוסיף את השיטור הקהילתי ועוד פעילויות שצריך לעשות בשיתוף עם הרשות המקומית. הפעילויות מטעם הרשות המקומית היו מועטות מאוד. המשימה היתה של משטרת ישראל והיא עשה כמה שהיא יכולה לעשות באותה תקופה עם הכוחות שהוקצו לה, וכמובן שהדבר הזה לא תמיד צלח.

הייתי מסכם את כל הדוח המפורט הזה בכך שבעצם, אחת הבעיות המרכזיות של העיר לוד, זאת השדרה הניהולית של העיר לוד. בשדרה הניהולית צריך להגיע למצב של העצמה של כל השדרה הניהולית של העירייה. בשדרה הניהולית הכוונה היא לכל ראשי המחלקות וכל מי שמנהל את כל המערכות עליהן דיברנו. בעניין הזה מצאנו שאחרי שייעשה אבחון ארגוני. אני זוכר שכשניצן נכנס לתפקיד הוא ביקש תוספת תקנים. אני לא יודע אם משרד הפנים אישר לו את העניין הזה, על מנת שיוכל להעצים ולתת תשובה לחלק מהדברים האלה. הדברים האלה לא היו כשאנחנו בדקנו. זה אחד המחדלים הגדולים שהיו צריכים לתקן.

מר מאיר ניצן, בבקשה.

אפשר לפני כן לקבל עוד הבהרות ממנו?

תודה על הסקירה המקפת. כל הכבוד לניצן שקיבל על עצמו להתמודד עם הדבר הזה.

זאת שליחות.

נכון. טוב שאיש ציבור מנוסה בעניין הזה גם נרתם לעוד שליחות.

שמתי לב שבדיווח שלך, אדוני המבקר, דיברת על ההתנהלות העירונית וכאשר דיברת על משטרת ישראל אמרת פעילות לא תקינה של משטרת ישראל. הייתי רוצה לראות גם את מידת השותפות של מוסדות הממשלה. הרי העיריה הזאת לא התנהלה לבד בעניין הזה. כל מה שהשתמע הוא שהיו רק העברות תקציביות מצד מוסדות הממשלה והן לא נוצלו כראוי.

האם היית יכול להרחיב על תפקידם ואחריותם של משרדי הממשלה. למשל, דובר על-כך שיש חוסר בשדרה ניהולית מקצועית ברמה גבוהה. אם ראש העיר פונה לתוספת תקנים והוא נענה בשלילה, הייתי רוצה לדעת גם מקומם? מה תפקידם? מה אחריותם של מוסדות הממשלה מול מצבה של העיר המיוחדת הזאת? האם יש לכך התייחסות של המבקר? כרגע הכול מתנקז סביב העירייה עצמה.

זה לא נכון.

אני מתייחס לדברים שלו. האם יכול להרחיב? הוא אמר "פעילות לא תקינה של משטרת ישראל".

אני מכיר את החלטות הממשלה, גם הייתי שותף לחלק מהדברים בתפקידיי הקודמים. היה פרויייקטור ממשרד ראש הממשלה, שהיה אמור לחבר בין כל משרדי הממשלה מול העיר. במשרד ראש הממשלה קיים גם פרויקט אופק. לכן ביקשתי שהנציג שליווה את כל החלטות הממשלה להשתתף בדיון והוא ייתן לנו את הסקירה שלו.

עכשיו נעבור למר מאיר ניצן ולאחר מכן כל אחד יתייחס בהתאם לתפקידו ולחיבור שלו לטובת העיר.

(מוצגת מצגת)

אדוני יו"ר הוועדה, מכובדיי חברי הכנסת, מנכ"ל משרד הפנים, בהצלחה. מכובדיי, נציגי מבקר המדינה, חבריי לעבודה, עמיתי ראש עירית רמלה ושכני מדרום.

משימה קשה הוטלה עלי, לנסות ב-10-12 דקות להתייחס לדוח עב כרס, שרובו לא היה בזמני. התייחסתי אליו במסגרת תשובה שנתתי למבקר ב-6.5. שלחתי תשובה שמשתרעת על 66 עמודים, עם התייחסות לכל אחת מההערות.
אני לא חיפשתי אשמים ואני לא חיפשתי מגרעות. אני באתי לתקן, באתי לעשות טוב יותר ונעזרתי בבדיקה שלי בחברי מועצת העיר הממונה, ובעיקר בחבר המועצה עו"ד יונס ג'ד שיש לו ניסיון מוניציפאלי רב, עם יו"ר ראש ועדת הביקורת חיים רונן, עם נציג ציבור אילן חזן. כל אחד בחן תחום כדי שנוכל לכסות את הכול בצורה מסודרת.

אני רוצה לומר שדוח מבקר המדינה איננו מדייק בכמה מהדברים. אני מאוד הייתי שמח, לאור ניסיוני רב השנים, גם במערכת הביטחון. שרתתי 37 שנים בצה"ל בתפקידים שבהם בוקרתי על ידי מבקר המדינה וגם בעירית ראשון. הייתי מבקש, אם אפשר, בתקופה שאני עוד נמצא, לערוך ביקורת חוזרת כדי לוודא שהדברים באמת נראים אחרת ותוקנו אחרת. התמונה שמתקבלת פה היא תמונה הרבה יותר קשה מהמציאות עצמה. המציאות היא שונה.

המציאות דאז או המציאות היום?

סליחה, את מה שהיה אז לא יודע לבחון. אני יודע מה עשיתי ומה המאמצים שהייתי צריך לעשות כדי לתקן, או להביא למצב סביר.

רבותיי, זאת עיר שאחוז המבוגרים שלה הוא יותר גבוה מהממוצע בישראל, רמה סוציו-אקונומית נמוכה - 4.

היום המצב התקציבי הוא של אפס גירעון. אין יותר גירעון, לא מצטבר ולא שוטף. ההיפך, יש עודף

27 מיליון בשוטף ו-10 מיליון במצטבר.

אותם אנחנו משקיעים בפיתוח. אח"כ אני אסביר איך אנחנו עושים את זה.

אינני קוסם וגם דברים כאלה לא נעשים בקלות. אני רוצה רק להסביר קושי אחד ואני בטוח שמנכ"ל משרד הפנים החדש ייתן דעתו על-כך. לא יתכן שאני מקבל תקציב ממשרד ממשלתי, כמו משרד החינוך או משרד התחבורה, ועל-מנת לנצל אותו אני צריך לקבל אישור נוסף ממשרד הפנים, עם מערכת שלמה של השהיות. זה חבל על הזמן, חבל על המאמצים ואין כסף נוסף לזה, זה רק מאבד מערכו.

אלה דברים שצריך לבדוק. האם יש סמכות למשרד ממשלתי להעביר תקציב לרשות מקומית מבלי להתחיל לסבך את התוצרים? אבל, נעבור הלאה.

אחת הבעיות של העיר לוד היא שהיא לא גבתה ארנונה. אני חייבתי 2039 יחידות דיור במגזר הערבי וגביתי מכולם ארנונה. החיוב הוא בסביבות 13 מיליון שקלים, הגביה השנתית היא בשיעור של 11 מיליון שקלים. העליתי את רמת הגבייה מ-80% לקרוב ל-87%. אלה דברים שצריך לעשות ואז פתאום המצב הסתדר.
אני גם רוצה לומר שהטענה שהועברו לעירית לוד, לא בזמני, 249 מיליון, היא טענה שמסתירה דבר שחבל שמסתירים אותו. 135 מיליון שקלים היו צריכים להעביר בכל אופן כמענק איזון על-פי מפתחות מקובלים. זאת לא עזרה מיוחדת לעירית לוד, זאת עזרה שנותנים לכל העיריות שהן במצב הזה. אב להכניס את הכל ולהגיד שקיבלנו 249 מיליון?

ההפרש הוא העזרה.

נכון. ההפרש הוא 114 מיליון. זה לא כסף קטן.
<שמואל גולן>
השכן שלך היה מאושר אם הוא היה מקבל 114 מיליון.

לי יש גישה פשוטה. אני עוסק בשלי ולא בשל שכניי.

מאיר, האושר שלי יכול להסתפק ב-70.

לא הבנתי. כנראה שאני לא מבין את כל הבדיחות עדיין.

לא התבדחתי.

בכל אופן, אני מנסה לומר שהמצב בלוד לא היה נפלא, אחרת לא הייתי נענה לבוא, אבל אני לא חושב שהוא כל-כך חמור כפי שמופיע פה. כשידבר מפקד תחנת המשטרה אנחנו נראה שהיום המצב הוא לגמרי שונה מהקצה לקצה. זה נעשה בתקופה שאני נמצא שם 27 חודשים ו-7 ימים. אני לא קוסם, אבל בכל זאת נעשו דברים. סימן שהמצב לא היה כל-כך חמור כמו שנראה.

כבוד ראש העיר. עד שהממשלה כבר נותנת תקציבים ולא מבצעים וזה חוזר חזרה, זה קצת כואב כי העיר זקוקה לזה.

הסיבה לאי ניצול תקציבי היה כי ביקשו תקציבים לתכניות שלא היה להן תוקף ואי-אפשר היה לנצל. אם אין לך תב"ע, תכנית בניין ערים מאושרת, אתה לא יכול לבצע כיכר, גם אם ישימו לך 4 או 10 כיכרות. צריך שתהיה תב"ע. צריך לאפשר לאנשים התנגדות ויש תהליך. לצערי הרב ניסו לדלג על התהליך הזה וזה לא הולך.

ארגנתי את העירייה לגמרי אחרת.

זה מבנה ארגוני חדש?

זה מבנה ארגוני חדש. אני מעביר עותק מזה גם למבקר המדינה.

עכשיו זה הנושא של 10 תקנים.

מ-2004 פיטרו 356 עובדים.

אנשים יצאו לפנסיה.

לא רק לפנסיה.

השדרה הניהולית נפגעה בצורה חמורה ביותר, בעיקר אגף ההנדסה. אני לא רוצה למתוח ביקורת ולהגיד מי נשאר. כשתבואו לבדוק ואם תבקרו, אני אוכיח לכם מי שנשאר, כל מי שקרוב פוליטית וכל מי שקרוב משפחתית, ויש כאלה בעיריית לוד, ברוך השם. זה לא פשוט לוותר ולא פשוט לפטר אבל עושים את זה, אנחנו עוסקים בזה.

האם קלטתם בעלי תפקידים בכירים טובים שיכולים לנהל את העיר.

יש קושי לקלוט. ברמת השכר שמאשר לי משרד הפנים, עד עכשיו לפחות, אי-אפשר לקלוט כוח אדם איכותי. אם רמת המשכורת אצלי יותר נמוכה מאשר ברמלה או בערים בסביבה, איך אני אקבל אותו?

השכר לא שוויוני?

לא, זה לא שוויוני.

למה? זה חוזה מיוחד. אתה יכול להסביר? זה לא ברור.

אנחנו יודעים שמנהל מחלקה מקבל בהתאם לגודל הרשות. אתם פחות או יותר חופפים לרמלה.

רבותיי, כך צריך להיות. יש לי גם נתונים על רמת השכר. תעלי בבקשה את הנתונים לגבי רמת השכר.

בסיכום הממשלה נאמר שמגיעים לי 10 תקנים על-מנת לעבות את השדרה הניהולית. משרדי הממשלה, כולל משרד ראש הממשלה, אמרו שמגיע, אבל מהתקציב שלך. החשב המלווה שהיה באותו זמן, בצדק, אמר: יש 100 מיליון גירעון, אפשר לקלוט כוח אדם? רק היום, לאחר שהגעתי לאיזון תקציבי, אני קולט כוח אדם על חשבון העירייה, אבל לא קיבלתי שום סיוע מבחוץ.

כשמדברים על רמות שכר, בדירוג המנהלי 63% מהעובדים – נמוך בינוני. עו"סים – נמוך בינוני – 8.6%, עו"ס ברמה בינונית גבוהה – 2.85% מהעובדים. בדירוג המנהלי מקצועי מנהלים 5.7% בינוני גבוה. זאת אומרת, אם תסתכלו על רמות השכר, תבינו שיש פה קיפוח שלדעתי אין לו מקום. אני סומך על מנכ"ל משרד הפנים החדש ואנחנו פונים אליו בנקודות האלה.
לגבי שיתוף פעולה של המשטרה עם העירייה. המשטרה תיתן עוד מעט את הסקירה שלה. זאת תחנת משטרה שהיא המצטיינת במחוז המרכז. היא גם היום מתחרה על תחנת משטרה מצטיינת ארצית. 40 יום אחר הגעתי, ב-7.2.2011, ב-17.3 היה כבר שיטור עירוני. שילבנו 14 פקחים במסגרת 17 שוטרים נוספים וקיימנו את הנושא העירוני. כיום אנחנו פועלים בצורה מאוד מתואמת. כל שבוע יש ישיבת תיאום בין ראשי האגפים בעירייה והמשטרה. אין יותר "כספומטים". אין דבר כזה בלוד היום.

איך נמדדת הצטיינות?

הצטיינות נמדדת בזה שמגיבים וחוקרים כל דבר בעיתו ויש קשר רצוף עם מוקד עירוני שפועל 24 שעות ביממה.

יש מקרי רצח רבים שלא פוענחו.

אתה מדבר על תקופת עבר, לא היום.

אני מדבר על לוד.

תראה, אם רוצים לדבר מהזיכרון זה משהו אחר. אם מדברים על מה שנעשה, זה דבר אחר.

זה מדוח מבקר המדינה.

דוח מבקר המדינה דן על תקופת עבר. יכולתי בנקל לבוא לפה ולהגיד: רבותיי, מה אתם רוצים ממני? אני לא רוצה בכלל לדבר על זה. זה לא היה בתקופתי ואני לא מוכן.

סליחה. אתה מונית על-ידי המדינה ותפקידך לתקן את הליקויים. אתה לא יכול לומר שאתה לא - - -

אם יש לך נתונים אחרים, תגיד אותם.

את הנתונים תגיד המשטרה.

בהיותי יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה סיירנו בערים לוד ורמלה, לגבי הרציחות שלא פוענחו.

אני רוצה לשמוע את משרד ראש הממשלה שליוו את תכנית אופק והחלטות ממשלה אחרות.

אני רוצה לשמוע דיווח. דן להב, ממשרד ראש הממשלה. תגיד לנו את החיבורים, מה בוצע, למה כספים חזרו חזרה? למה העיר לא קיבלה תקציבים?

אני לא בטוח שאני יודע לענות לך על השאלה הזאת.

דוח מבקר המדינה בדק. כמו שצוין כאן, הדברים שהועברו עליהם ביקורת.

נציגי המשטרה תתכוננו לדבר. כוועדת הפנים והגנת הסביבה סיירנו גם אצלכם לגבי הרציחות שלא פוענחו. אני בטוח שמאז השתנו דברים. אתם עומדים להיות מצטיינים אז כנראה שעברתם הרבה פרמטרים. אנחנו נצטרך תשובות לוועדה.

דוח מבקר המדינה בדק למעשה 4 דברים. הוא בדק את תכנית ממשלת ברק משנת 2000, בדק את התכנית של ממשלת שרון מ-2002, בדק את תפקוד עיריית לוד ובדק את תחילת הפעילות משנת 2010 של ראש הממשלה נתניהו.

כמו שצוין כאן, הדברים שהועברו עליהם ביקורת הם מהדברים שהיו קודם, בתקופת ממשלת ברק ושרון. אני לא הייתי אז.

זה לא משנה. האנשים שלך היו, אתה מייצג אותם.

שנייה, אני מסביר. אני לא יודע מה היה.

גם אני לא הייתי פה.

כמו מאיר, גם אנחנו לא הסתכלנו מי אשם במעשי עבר אלא הסתכלנו מה צריך לעשות קדימה. לגבי העבר, שי ממבקר המדינה שחקר מכיר את התכניות יותר טוב ממני ויוכל לענות. אני לא יודע להסביר לגבי התכניות הקודמות.

מה קורה היום?

התכנית מתקדמת.

יש מצב שתקציבים חוזרים חזרה כי הם לא מבוצעים? יש דבר כזה?

תמיד יכול להיות מצב כזה. התכנית עוד לא הסתיימה. אני חושב שכדאי שכולם יציגו ואני אתייחס בסוף.

מי זה כולם?

יש פה נציגים ממשרד השיכון, ממשרד האוצר.

קודם כל, תגיד אתה.

אוקיי.

לגבי ביטחון אישי. כמו שאמרו, הוקמה יחידה לשיטור עירוני בעיר. היא היחידה הראשונה שהוקמה. היא קיבלה פטור מתקצוב עירוני. היא מתפקדת בצורה מצוינת, מטפלת בעבירות של איכות חיים, שכרות, עבירות של תכנון ובניה.
תחנת המשטרה שם עובתה וחוזקה. גנות, שהיה בזמנו מנכ"ל המשרד לביטחון פנים בחר את השוטרים שם אחד אחד וזה לא מקרה שהתחנה הזאת מצטיינת ובאמת יש צוות מצוין בתחנת המשטרה.

בתחום החינוך מוקצים 22 מיליון שקלים מידי שנה, עם תוצאות, עם עליה של 2.6% בזכאים לתעודת בגרות. עלייה משמעותית ועקבית בכל מבחני המיצ"ב.

ראיתי היום בעיתון שהמצב שלהם לא מי יודע מה.

היא הגיעה למקום שלישי בהצטיינות בתחום מדעי המחשבים. יש שם לימודי סינית בארבעה בתי ספר, בתי ספר למוסיקה.

אני מדלג על מספר פרמטרים כי יש רבים.

בתחום הרווחה, נבנה מחדש אגף הרווחה. כמו שאמרתם, גויס חודש חדש כמנהיגות לאגף הזה.

ביקשנו שיוסיפו עובדת סוציאלית למגזר הערבי.

הוסיפו 5 עובדים.

הדוח הזה נשמע לי בסינית, כאילו שזה במקום אחר.

הם תיקנו, תיקנו.

לגבי דוברי ערבית. אני חייב לומר שגויסו ערבים. אני חייב להגיד שבזה היתה מעורבות ישירה של משרד ראש הממשלה בפרסום ובתרגום של החומר במאמץ ניכר. דרך אגב, גם חבר הכנסת אחמד טיבי היה מעורב במהלך הזה במטרה משמעותית לגייס אנשים דוברי ערבית למחלקת הרווחה.

כמה גויסו בסופו של דבר?

חמישה עובדים סוציאליים.

במשרה מלאה?

כן.

בתחום הפיתוח העירוני יש לנו את שכונת פרדס ניר, שהוסדרו 600 יחידות דיור. נעשתה שם הסדרה.יש תכנית 1,300 שמחולקת לחלקים. הנושא של הדיור הוסדר. 30 שנה זה לא היה מוסדר ועכשיו זה מוסדר ויש בזה התקדמות.

יש שיקום ושדרוג של תשתיות רחוב, כבישים, תשתיות תחבורה, בכל מה שקשור בבטיחות בדרכים. יש הפרדות מפלסיות שאושרו ומטופלות, שיפוץ של מתקני ספורט. כמו שאנחנו יודעים, יש שדרוג של השדרה הניהולית. יש את מר מאיר ניצן שלקח פיקוד על העיר. יש מנכ"ל עירייה חדש, יש יועצת אסטרטגית.

אין מנכ"ל.

יכול להיות שהוא - - -

הוא רוצה להיות ראש עיר.

הוא עדיין בתפקיד. ב-16 לחודש הוא ייצא לחופשה.

כאמור, מנהל אגף חינוך, אדריכלית עיר, מהנדס עיר, אגף רווחה.

קלטו שדרה ניהולית חדשה?

כן.

הוקצה כסף לשיקום של החברה הכלכלית של העיר.

הבחור לא מעודכן. לפני שבוע נסגרה החברה הכלכלית.

הממשלה העבירה כסף והחברה הוחייתה. אני לא יודע מה קרה מאז.

כמו שאנחנו יודעים, מתקדמת תכנית מתאר לעיר. יש כפר סטודנטים שהוקם בזמן שיא. נעשו המון פעולות בעיר ועדיין נעשות.

מר תורג'מן, מהמשטרה.

יש ביקורת לגבי הביטחון האישי של תושבי העיר. כשהיינו בביקור בעיר התרשמנו שאתם נכנסים לתהליך חדש. היו שאלות של חברי כנסת לגבי אי פענוח של רציחות. העבריינים עדיין מסתובבים. אנחנו רוצים שתעדכנו. מהי תחושת הביטחון של התושבים? האם יש שיפור?
לא מזמן קיבלתי מייל שפרצו לאיזה בית ספר, פירקו להם את המזגנים. ביה"ס שם מצלמות ורואים בבירור מי עשה את זה. מביאים לכם את האדם ואחרי שעתיים משחררים אותו כי בית המשפט לא מחזיק את האנשים האלה.

בוקר טוב לכולם. אדוני ראש הוועדה, אני שמח שהיתה לך את ההזדמנות בתפקידך הקודם לבקר בעיר וגם להתרשם בעשייה. הגיעו איתך גם חלק מחברי הכנסת שנמצאים כאן.

אני רוצה להתייחס בחמש דקות לנושא. בפתיח ציינת את דוח מבקר המדינה, שאמנם מתייחס לתקופה של טרם הגעתי והגעתו של ראש העיר, אבל עצם פרסום הדוח במועד זה, שהוא נעשה עד 2010, משאיר טעם לא טוב וממשיך את הבעיה המרכזית של העיר לוד בהתייחס לסטיגמה שקיימת על העיר.
בשנתיים האחרונות יש התקדמות גדולה מאוד ואני אציג אותה. ברור לכולנו שהעיר לוד היא אתגר בפוקוס לאומי, בהתייחס לשיתוף פעולה עם הרשות המקומית. אני לא חושב שאפשר שיתוף פעולה טוב מזה. זה בא לידי ביטוי בעשייה נרחבת. כמובן שפיתרון לעיר עצמה זה פיתרון מערכתי כולל משולב.

ניגע בפשיעה, שזה יותר התחום שלנו. אני אעבור על הנתונים שהם פחות רלוונטיות. הפריסה של המשטרה בעיר היא פריסה רחבה שנותנת נגישות לכלל התושבים. את המאפיינים של העיר כולכם מכירים. זאת אוכלוסיה יחד עם תהליכים שמובילים לתופעות.

על מנת להוביל את העיר הזאת, הן בהיבט העירוני, והן בהיבט המשטרתי, צריך לזהות את האתגרים ואת ההזדמנויות. כמובן שהאתגר המרכזי מתייחס לביטחון האישי, איכות החיים, שיפור השירות ותחושת אמון הציבור. כל נושא של אוכלוסיה רב תרבותית, מרקם חיים, סכסוכי חמולות, צמצום אירועי ירי וזיקוקים. יושב פה ראש עיר שהוא קואופרטיבי מאוד ומשפיע מאוד. יש שותפויות עם כל הגורמים הרלוונטיים.

הוא לא ראש עיר.

ראש העיר הוא קואופרטיבי ומשפיע. יש לנו ישיבה שבועית ופעולות רבות יחד. יש שותפויות. יושבים פה אנשים מעיר ללא אלימות, רווחה, רשות למלחמה בסמים. כולם יחד, יד אחת.

בהתייחס לדברי המבקר בנושא של מבצעים עד שנגמר האוויר. כיום יש בלוד שגרה חזקה שיודעת להגיב בטווח זמן מיידי דרגי מודיעין לפעילות אופרטיבית. זה על בסיס כוחות קיימים בעיר. אני אגע גם בכוח האדם.

אחד, זה השיטור העירוני שפועל ממרץ 2011. ישנה יחידת איילה שמטפלת בנושאי התעניינות, ירי, ניסיונות רצח ומעשי שוד. יש את עיר ללא אלימות ששינתה פניה באופן מאוד משמעותי. יושב פה המנהל מטעם משרד הבט"פ. הרבה סטודנטים נכנסו לעיר ומהווים באמת שובר שוויון במעורבות שלהם בקהילה. כמובן יש התפתחות אורבאנית ודמוגרפית ברמה העירונית.

הרבה מדברים על כוח אדם בתחנה. התחנה מונה 176 שוטרים. הפער הוא בהיבטי שח"ם, שירות חובה משטרתי, ומספר שוטרים שנמצאים בהליך גיוס. כלומר, הנושא הזה קיים והוא טיפול.
נושאי הטיפול הם בפן אחד קהילה ופן שני פשיעה, כשאחד חובק את השני.

לא אלאה אתכם בתהליכי העבודה אבל נפח הפשיעה ניתן לראות אותו במגמה לאורך השנים כאשר ב-2012 יש ירידה של 13%.

לגבי עבירות הרצח. השנה אנחנו בירידה. יש לנו שנה ללא אירוע רצח. בשנת 2012 היו 3 מקרים שאחד מהם פוענח על-ידי תחנת אילה והשאר בטיפול ימ"ר.

לגבי עבירות רכוש ניתן לראות ירידה בכל הפרמטרים, שזה ביטחון אישי. מדובר בהתפרצויות לרכבים, לעסקים, גניבת רכבים.

אולי כבר מתייאשים מלהתלונן ולכן זה יורד?

אדוני ראש הוועדה, יושבים פה גם תושבים. אני מאמין שהם ידברו.

יש תחושה של התושבים שהביטחון עלה?

אנחנו נדבר אחר-כך.

מבחינת אמל"ח יש יותר תפיסות וכתבי אישום. בעבירות הנוער ישנה עלייה בכמות תיקי החשיפה, שאלה התיקים הבעייתיים שאותם אנחנו תוקפים.

אנחנו עובדים בנושא חילוט, שהוא מהווה באמת שובר שוויון. אנחנו תוקפים את הבריונות, בעיקר בהיבטי התנועה.

בעבירות מעשי השוד ניתן לראות את הירידה, בניגוד למגמה הארצית, כולל עלייה בכתבי האישום.

לגבי סמים, דיבר ראש העיר לגבי המיתוס. היו מבצעים לאורך השנים. אנחנו מטפלים גם בהיבט החברתי מול הנוער בשני פרויקטים גדולים, גם מול מכון הגמילה שאדוני מכיר וכמובן בפעילות ממוקדת חכמה. ניתן להתרשם מהנתונים של סחר בסמים.
שירות חוץ זה נושא מרכזי. זה נוגע לקהילה ולתושבים. קודם כל, אנחנו במקום שני ברמה הארצית בסקר שירות. ניתן לראות את סגירות המעגל שמבוצעות בקרב התושבים. כל שבוע מתקשרים לתושבים ושואלים אותם לגבי רמת הטיפול. אנחנו לא מושלמים, אנחנו לומדים, אנחנו משפרים.

מי מבצע את הסקר?

בהערכת מצב שלי בוחרים אירוע חקירתי. הסקר נעשה על-ידי חברה חיצונית אבל אנחנו שמים את הטלפון במרכז השולחן, מתקשרים לאדם שפנה למשטרה ושואלים אותו את השאלות. לפעמים זה חיובי ולעיתים פחות. אנחנו לומדים מזה.

יש יחידת יל"ש חדשה שמקבלת אזרחים במש"ל. זמן התגובה גם כן השתפר. יש מועצת תושבים שאנחנו נפגשים איתה. יש דלת פתוחה אצלי. הטיפול הוא בטווח זמן מיידי ויש הרבה חוגי בית במגזר הערבי, ששם אנחנו מנסים לאתר מנהיגות חיובית. בסקר השירות ניתן לראות מקום שני בארץ.

יש המון מיזמים קהילתיים, אם זה פרויקטים אל מול מיעוטי יכולת, יהודים, ערבים, חגים ובכלל. כמובן, יחד איתנו כל השותפים ויש לא מעט שותפים.
בנושא המתנדבים, עלינו בצורה משמעותית. יש פרויקטים חשובים של עיר ללא אלימות. יש 21 מצלמות ב-6 אתרים שמשרתות גם אותנו כמשטרה כדי לגלות עבירות. יש מצלמות שגם כורזות לאנשים בגנים. היעד הוא 120 מצלמות ב-21 אתרים. משרד הבט"פ קבע את 1.8 כמועד להשלמת הפרויקט הזה. ראש העיר, כמובן, דוחף ואנחנו מתקדמים.

מיל"ה זה פרויקט אל מול הנוער. 50 נערים בהליכים פליליים שונים, יהודים וערבים, יחד איתנו רצים בפעילות ערכית וחווייתית.

השיטור העירוני, כאמור, שובר שוויון. ניתן לראות בחתך האירועים שהוא מטפל איך הוא נוגע בדברים הקטנים שמשפיעים על האזרח: שכרות, הפרעת מנוחה, כל נושא איכות חיים. תחומי עיסוק שהוא מתעסק עם בעלי חיים, עם בריונות, עם אכיפה על הבנייה.

מה לגבי פענוח מקרי הרצח? ראיתי שבשנה הקודמת היתה ירידה. היו שלושה מקרים כשאחד פענחתם. מה קורה עם המקרים של שנים קודמות? אם יש לך נתונים, אנחנו נשמח.

אני אתייחס.
במחוז מרכז ובארץ בכלל, מי שמטפל בתיקי רצח זאת היחידה המרכזית שהיא יותר ממוקדת ויש לה הרבה יותר אמצעים.

נכון שאחוז הגילוי עומד על משהו כמו 50%. יחד עם זאת, הבעיה המרכזית נובעת מהיעדר שיתוף פעולה. בכל מקום נורמאלי, אם אדם יפגע בך, אתה תפנה למשטרה. פה היעדר שיתוף הפעולה וההתנהלות מול נשים מאוימות לעיתים מקשה מאוד על המשטרה לטפל ולהוביל גילוי בתיק רצח. הרי אנשים ראו, אנשים שמעו, אבל המשטרה לעיתים נראית כממסד שלא צריך לשתף איתו פעולה.

אבל יש לך מצלמות.

המצלמות מתייחסות לחלק קטן מהעיר. התקנת המצלמות תושלם. עושים הרבה פעולות. גם היל"פ שלי עובד והוא גילה ניסיון רצח שהיה בכיכר מרכזית בעיר. יש התקדמות, יש עוד הרבה עבודה. נדרש גם שיתוף פעולה.

כמה רציחות פענחתם?

הנתון עומד על 50% פענוח, כאשר התחנה פענחה אירוע אחד של הבחורה האתיופית בגני אביב. זה משהו שאנחנו טיפלנו, השאר מטופל על-ידי הימ"ר. אנחנו עוסקים יותר בפשיעת הרחוב בעיר.

כבוד ראש העיר, רצית להמשיך עם דברים מהדוח שתיקנתם.

(מוצגת מצגת)

אנחנו עוסקים בהריסת בנייה לא חוקית. בהגיעי לעיר לוד הודעתי לתושבים שאני אעשה כל מה שאפשר במסגרת החוק כדי לאשר בנייה קודמת. להתחיל להרוס 3,000 בתים שנבנו שלא כחוק, זאת אכזריות שלא ניתן לעמוד בה. צריך למצוא את הדרך ואת הפשרה איך לתת להם את היתרי הבנייה. אנחנו מתקדמים יפה מאוד עם הוועדה המחוזית ואני מקווה שאני אשאיר את התחום הזה מסודר יותר ממה שהיה קודם.
לעומת זאת, הודעתי שכל התחלת בנייה שלא כחוק תיהרס תוך 30 יום, במסגרת הסמכויות שיש לי. מאז שהגעתי הרסתי 59 התחלות בנייה שכאלה ועוד יש לי השבוע משהו שצריך להרוס. לא יכול להיות שכל אחד ייקח את החוק לידיים ויבנה. זה שיש צרכים, זה ברור.

האם יש תכנית של בנייה לגובה גם למגזרים?

יש תכניות, תכף אראה אותם.

גמרנו תכנית מתאר ברמה המקומית, היא נמצאת כרגע בוועדה המחוזית ואני מקווה שהיא תקבל תוקף. אני רוצה לומר לכם שהיום בשלבי בנייה נמצא באזור כצנלסון עוד כ-30 יחידות דיור. במרכז העיר גומרים פרויקט שיא. אדריכל יסקי פלוס משרד השיכון, העברנו תכנית לוועדה המחוזית שעוד לא נקלטה של כל-1300 יחידות דיור במרכז העיר, על-מנת לתת צורה אחרת.

אסור לשכוח שלעיר הזאת אין לב, אין לה מרכז. מדינת ישראל, לצערי הרב, בשנת 1955, עלתה והרסה את כל מרכז העיר אבל לא תכננה אותו מחדש. אף אחד לא תכנן אותו. אני עכשיו עוסק בתכנון. אני לא אספיק לגמור אבל אני מקווה שאחרים יעשו את זה.
ב"גני אביב" אנחנו נתנו תוקף לתכנית ל-343 קוטג'ים. אני מקווה שנתחיל לשווק אותם בקרוב. אנחנו יושבים עם מנהל מקרקעי ישראל על-מנת לפתח את השכונה. יש עוד בנייה מסוימת באזור "גני יער", שהתחילה עכשיו. יש תכנית ל-3,600 יחידות דיור של חרדים. היא עדיין נמצאת בוועדה המחוזית, ב סעיפים 77, 78, שלדעתי הם מיותרים ואפשר היה להתחיל.

כל הבנייה היא ייעודית?

אני רוצה להגיד לך שמרבית ההיתרים שאני נותן זה דווקא לערבים ואני שמח על-כך. הם למדו להגיש היתר, במקום לבנות לבד ולהסתדר.

אולי למדו גם לתת היתרים.

לא, אין שום בעיה בזה.

יש לו נכונות.

איפה אני נכנס לתמונה? כשאני נותן תכנית ל-2 קומות והוא בונה 4 קומות. זה לא יכול להיות.

כמובן שלא.

אני מראה לכם תכניות שכרגע נמצאות בוועדה המחוזית והתקדמות.

מה אנחנו מפתחים היום?

למגזר הערבי יש איזה פרויקט?

במגזר הערבי, הבעיה העיקרית זה לתת היתרים לבתים קיימים.

מה עם חדשים? עם זוגות צעירים?

שיהיו מחוברים לחשמל, שיהיו מחוברים למים, לביוב, כמו שצריך.

איפה יחיו הזוגות הצעירים החדשים? יש בנייה לגובה?

יש בנייה.

כאשר אני מדבר על תכנית בכצנלסון, זה לא ערבים או יהודים, זה יכול להיות גם אלה וגם אלה. מה, אני עושה סלקציה? אין דבר כזה. אסור שיהיה דבר הזה.

אז אתה אומר שיש פתרונות.

יש פתרונות לכולם.

אנחנו גם כרגע מפתחים מרכז עסקים חדש, power center, באמצעות אמריקה-ישראל. התכנית קיבלה תוקף בוועדה המחוזית ומתחילים כבר לבנות.

אני רוצה לתת לכם סקירה על מה שאנחנו עובדים כרגע. כרגע אנחנו משקיעים 8 מיליון שקלים מכספי העירייה להקמת מתנ"ס בגני אביב.

5.4 מיליוני שקלים לשישה גני ילדים, 12.5 מיליון שקלים לבניית 4 מעונות יום, 15 כיתות.
3 מיליון שקלים לבניית 3 סניפים למועדוני נוער, בני עקיבא, הנוער העובד והצופים הערביים. לא היו להם סעיפים של תנועות נוער.
6 מיליון שקלים להרחבת כפר הסטודנטים.

15 מיליון שקלים לשיקום כביש כצנלסון שפשוט נראה נורא.

2.5 מיליון שקלים להקמת כיכרות.

4 מיליון שקלים להקמת פארקים. עד 27.10 יהיו 14 גינות משחקים לילדים בכל השכונות, כולל בשכונות הערביות, שלא היה להן אף פעם וזאת פשוט בושה.

7.5 מיליון שקלים להשלמת התיכון הערבי.

8.6 מיליון שקלים לשדרוג מוסדות חינוך ומתקני ספורט.
2.8 מיליון שקלים להקמת מקווה טהרה לנשים בגני יער.

1.5 מיליון שקלים להקמת שני מגרשי דשא סינטטיים בגני אביב ובגני יער.

3 מיליון שקלים לריבוד כבישים משובשים.

4 מיליון שקלים להקמת רמזורים.

ביחד זה 90 מיליון שקלים.

כל זה מתקציב העיריה?

לא רק מתקציב העירייה.

העירייה זה 14.5 מיליון שקלים מתוך ה-90.

אלה תקציבים מ-2013 שכבר מושקעים.

אני לא הייתי מציג את זה, אם התכניות האלה לא היו מאושרות כי בלי תב"ע אתה לא יכול לעבוד.

יש לך תכניות תקועות בוועדת הפנים במחוז?

שום דבר לא תקוע, עובדים על זה.

אדוני היושב ראש, אני לא חושב שאתה קיבלת תשובה לשאלה האם יש בנייה למגזר הערבי. התשובה של ראש העיר היתה שהעיקר הוא לאשר בנייה קיימת. אבל יש גם מחסור בדירות. יש בנייה ברחוב כצנלסון של 1,000 יחידות דיור.

הם יכולים לגור שם, למה לא?

זה מיועד לציבור התורני.

לא נכון. זה פשוט לא נכון, ההיפך.

אז אני אעשה את הניסיון ואנחנו נבחן את זה בישיבה אחרת.

תכנית יסקי לא נוגעת לשום מגזר.

אדוני היושב ראש, אמירה של ראש עיר בוועדה היא מעין התחייבות, נכון?

בוודאי.

אני רוצה לחזור לדברי הפתיחה שלך, אדוני היושב ראש. אנחנו ועדה בונה, ועדה מעודדת. אני שמח לשמוע. זאת אחת הישיבות הראשונות מתוך כמה וכמה ישיבות ויש התייחסות רצינית ואינטנסיבית לבעיות של העיר לוד. אנחנו צריכים באמת לעודד אותם ולומר יישר כוח.

עוד לא שמעתי את כולם.

עוד לא שמעתי את הציבור בקטע הזה אבל מותר לומר שכאשר מישהו ממלא שליחות ציבורית ומגיע לעיר לעמוד בראש ועדה קרואה בעיר שהיתה רבת בעיות במשך השנים, צריך לשבח. בוודאי הדברים יחזרו אל דוח מבקר המדינה. מבקר המדינה יעקוב ויאמת את הדברים.
למשל, היה רושם שכאילו הבניה בכצנלסון היא ייעודית רק למגזר החרדי וראש העיר אומר שזה פתוח לכולם. כחבר ועדה אני אומר יישר כוח.

משרד החינוך, בבקשה.

אני חדשה, 3 חודשים בתפקיד.

הבנתי שיש תקציב של 22 מיליון כל שנה, למה לא עולים ברמה?

איפה אנחנו עומדים? אני רוצה התייחסות לביקורת שהיתה בשנים עברו. לא נוצלו תקציבים, רמת החינוך היתה נמוכה, והמצב הפיסי בכמה בתי ספר היה קשה. כשילד בא למקום מטופח ויפה, אז יש כיף ללמוד. אם הוא בא מדיכאון לדיכאון, הבית גם כך הרוס וגם בית הספר.
תתייחסי לדוח. הוועדה מאחלת לך הצלחה בתפקידך הרם והחשוב.

בשלושת החודשים האלה למדתי. למדתי שהעירייה בנתה תכנית אב. חלק גדול מתכנית האב, העירייה, בשיתוף עם משרד החינוך ומנהל החינוך הפדגוגי בראשות טליה קורן – יושם.
הנושא של תקנים של פסיכולוגים וקב"סים. היתה בעיה להשיג פסיכולוגים בתשלום שמשלמים להם. הוגדלו התקנים, גם התקנים של הקב"סים.

העירייה, בשיתוף המשרד נערך לנושא של צמצום הנשירה.

ההמלצה של תכנית האב היתה מבנה אחר בתי הספר. בתי הספר היסודיים בממלכתי הם א' עד ח'.

אין חטיבות ביניים?

אין חטיבות ביניים בממלכתי, יש בממ"ד ויש במגזר הערבי.

הוקם בית ספר לתלמידים בסיכון.

כל נושא שעלה בדוח מבקר המדינה, נושא של רישום למוסדות חינוך, ארגון ברמה העירונית – אורגן.

בנושא של ילדים בסיכון תוגברו חדרים חמים.

הטיפול הנקודתי דאג לסביבות למידה בכיתות.

אני יכולה להגיד לך שעוד היד נטויה.

בדוח הוזכר שהיו פרויקטים חדשים ולא שילמו לאלה שביצעו את הפרויקטים וכתוצאה מכך הופסק הפרויקט.

לא הופסק הפרויקט. גם בתגובה של המשרד כתבנו שבשנתיים האחרונות חל שיפור.

אולי טליה תרחיב על זה, היה הנושא של מימון ביניים. באמת, גם ניצן העלה את זה שהמשרד מעביר כסף אבל יש איזה עיכוב. אנחנו יודעים שיש בעיה של מימון ביניים. למדתי שבשנתיים האחרונות הנושא תוקן.

הטיפול הנקודתי התקציב הוא בהחלט מערכת החינוך כולה בעיר לוד. בשנה וחצי שאני נמצאת בתפקיד עשינו מיפוי של הצרכים באותה נקודת זמן שבה היינו. נבנתה תכנית תקציבית לטיפול הנקודתי, שמיועדת למספר יעדים משמעותיים. אחד, זה קידום התשתיות, הנראות, החזות של מוסדות החינוך בעיר. זה אחד הדברים המרכזיים.

הנושא השני זה הטיפול בפרט, שיש לו מרכיבים רבים והוא מתחבר גם לכל הנושא של יעד ההחלה שמשרד החינוך מוביל. לשם כך נפתחו עוד חדרים חמים, הוקצו עוד פסיכולוגים, עוד פסיכיאטר.
אנחנו בעבודה משותפת עם הרשות המקומית, מנסים להוביל. הדרך עוד ארוכה, יש עוד הרבה מה לשפר.

כחדשה, כמי שרואה את העתיד, אני לוקחת לעצמי את זה כמשימה ראשונה. אני רוצה לתת ללוד העדפה מתקנת מבחינת איכות החינוך. אני רוצה לנייד לשם מנהלים חדשים, אני רוצה להיות שם אחת לשבועיים. אני רוצה לקחת את העיר לוד כמשימה לאומית.

30% מהזמן לעבור ברמלה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שיש משהו לא בריא בדיון. כל אדם שהוא ראש מערכת מסוימת מתחיל את ההיסטוריה מהרגע שהוא התחיל בתפקיד. גם ראש העיר, גם מפקד המשטרה, כל אחד מדבר על התקופה שלו, או מנסה לייצר אליבי שהכול בסדר.

אני מדבר עכשיו על סדר הדיון. אני חושב שמי שעומד בראש מערכת הוא צריך להיות אחראי ולתת דוח על עבודת המערכת לאורך זמן. אנחנו מדברים על ישויות נפרדות שפתאום אחרי בואו של מאיר ניצן אז העירייה היא אחרת. זאת אותה עירייה.

הוועדה הזאת וחברי הכנסת צריכים לקבל את הדיווח המלא אודות הבעיות וההתקדמות. כל אחד מדבר על נחלתו, אנחנו התקדמנו מאז שאני נכנסתי.

לא דובר כאן, למשל, על הבגרויות. לא דובר על הצפיפות בכיתות, לא דובר על נגישות, על הסעות. אנחנו בכל זאת ועדה לביקורת המדינה. זאת לא ועדה לביקורת אישית. היא גם אישית, אבל לא רק.

אנחנו מתמקדים בדוח מבקר המדינה. דוח מבקר המדינה נכתב לפני פרק זמן מסוים. בעלי פונקציות חדשות נמצאים פה ויש כאלה ותיקים. הם עשו עבודת מטה אצלם לפני שהגיעו לדיון והם צריכים להגיד לנו איזה תיקונים עשו לליקויים שנמצאו אז.
בא ראש העיר הממונה שסרק לנו מה עשה מיום שנבחר וזאת בהתייחס לדוח של מבקר המדינה. הוא אמר מה הוא תיקן, מה עם השדרה הניהולית, מה תכנית האב שלו, מה הוא עשה, מה הא לא עושה. הוא הסביר מה תקוע. הוא הסביר שהחליטו לתקצב כיכרות כאשר אין תכנית מאושרת. רצו לעשות כי רצו לתקן וזה בסדר, אבל יש דרך.

לא הגיעו למצב שצריך לעשות את אותה כיכר פעמיים.

לא פעמיים. התחייבו כבר לכסף ואז פיצויים וכל הדבר הזה.

ראש העיר אמר שהוא מכיר את המערכת. הוא התחיל עם התכניות. אני דווקא רואה שעלו מדרגה ודווקא נמצאים במסלול נכון וטוב. עוד כמה חודשים הציבור יחליט מי הוא רוצה שימשיך בתפקיד הזה.
בשלב הזה אני רוצה לשמוע מישהו מהתושבים.

אני משמשת כדוברת עמותת תושבים למען מנהל תקין. פרט לכך אנחנו גם הקמנו בלוד מועצת תושבים שאמורה לטפח קידום מנהיגות חדשה לעיר, מנהיגות טובה יותר, ערכית יותר.

אתם רואים את השיפור בפני העיר?

יש שיפור אבל הוא מועט מידי וחלש מידי וזה לא עומד בלחצים של התושבים שרוצים להגר ולעזוב את העיר. כל המגמות השליליות, כמו הגירת האוכלוסיות החזקות יותר אל מחוץ לעיר, זה הכול ממשיך כי העירייה לא מצליחה לתת שירותים ברמה סבירה. יש פער גדול מאוד לבין רמלה, למשל. אלה שתי ערים שכנות , עם אוכלוסיה ברמה סוציו אקונומית מאוד קרובה. המרחק בין שתי הערים האלה הוא יום ולילה, גם מבחינת מצב התשתיות, גם מבחינת מצב השירותים של חינוך בלתי פורמאלי ומה שהתושבים מקבלים בשעות אחר הצהריים.

אני, למשל, מתגוררת בשכונה שהוקמה רק לפני 15 שנה, גני יער. זאת היתה אמורה להיות שכונה שמושכת אוכלוסיה של משפרי דיור לעיר ומאפשרת לצעירים של העיר להישאר. בבניינים שלנו זה כמו תחנת רכבת. בסוף כל חודש יוני, חצי בניין עוזב, נוטש ונכנסת אוכלוסיה חלשה יותר. למה? כי לילדים אין שום דבר בשעות אחר הצהריים.
בתכנית משרד ראש הממשלה יש התייחסות לנושא של חינוך בלתי פורמאלי. היו אמורים להחזיר את חברת המתנסים הארצית לפעילות בעיר, היו אמורים לתת 3 מיליון שקלים לחינוך בלתי פורמאלי במגזר הערבי. עד היום הכסף הזה לא נוצל. ה-3 מיליון האלה, אני מניחה שיחזרו בסוף למדינה.

הדשדוש הזה, שכן פותחים חברה משותפת עם חברת המתנסים הארצית, לא פותחים, זה הכול מדשדש כי לעיריית לוד אין אינטרס אמיתי שהם יכנסו וינהלו את העניינים כי זה עוד כסף. צריך להוסיף עוד מיליון שקלים ומה שעיריית לוד רואה לנגד עיניה כיום זה רק האיזון התקציבי, לחסוך כסף ולגמור בעודף.
אנחנו התושבים משלמים על העודף הזה מחיר יקר מאוד. בשש השנים של הוועדה הקרואה נסגרה המכללה, נסגרו פעילויות תרבות שהיו. פרויקטים שהיו זקוקים למצ'ינג, העירייה לא נתנה את חלקה ולכן הם יצאו מחוץ לעיר.
למשל, ראש הוועדה הממונה הציג כאן גני ילדים שבבנייה. בכלל, אם אתה מסתכל על המצגת, זאת עיר נפלאה, המון פיתוח, המון עשייה. מה שאנחנו רואים בשטח זה ציר תנועה ראשי ברחוב כצנלסון, שבו אמורה לעבור כל התנועה מצפון לדרום שכבר סגור שנה וחצי. עיריית לוד לא מסוגלת לגמור כביש אחד. כביש אחד ראשי היא לא מסוגלת לסיים. היום האשם התורן זה משרד השיכון.
בעיר שהתושבים לא מקבלים שירותים, אז מי שיכול עוזב. מי שנשאר מרגיש שהוא נשאר כי הוא מסכן ולא יכול לעזוב. בשיטה הזאת, גם כשהביאו לעיר 200 סטודנטים – זה הדבר הכי מבורך שקרה בעיר הזאת בשנתיים האחרונות. זה משהו אמיתי, זה משהו שנהנים ממנו התושבים, בעיקר בשכונות המוחלשות כי אותם סטודנטים עובדים עם הילדים. אבל הטיפה הזאת בים, 200 סטודנטים, לא יכולים לכסות על זה שבעירייה אין שום שינוי.

אין שדרה ניהולית. כל מה שיש בדוח מבקר המדינה ממשיך. מי שבעצם מנהל את עיריית לוד הוא גזבר העירייה. כמו שמציין הדוח, הגזבר הזה, שהוא מנהל את העירייה למעשה כבר 10 שנים, לא רק שהוא לא נתן את הדין למה עיריית לוד בשנה אחת, 2003, עשתה גירעון של 80 מיליון שקלים גירעון שוטף, הוא גם קיבל אצל מר ניצן עוד סמכויות. הוא הפך לאחראי גם על האמרכלות, גם על הנכסים, גם על כוח אדם. עירייה שהכול מנוקז בזוג ידיים אחד, כשאותו איש אמור לנהל את הכול, למעשה מנהלי האגפים מנוטרלים. אף אחד לא מצליח לשרוד במבנה ארגוני מטורף כזה.
אחרי שרואים דוח כזה, כל מה שמסומן בצהוב מדבר על אותו גזבר שמונה כאוצר, בלי לקבל אישור של משרד הפנים. כלומר, המבנה הארגוני הזה, שמר ניצן הציג, לא קיבל את אישור משרד הפנים.

המנכ"ל פה והוא יענה.

אני אשמח לשמוע את תגובתו.

עיריית לוד מנוהלת על-פי מבנה ארגוני לא תקין ולא תקף.

חברת הכנסת זועבי, רצית לומר משהו.

רציתי לשמוע אותה.

לא, אנחנו רוצים לסיים.

אם אנחנו רוצים לערוך דיון על העיר לוד ו-90% מהמוזמנים שלנו הם נציגים של המשרדים, אז אתה לא תשמע ביקורת אלא תשמע תיאור מאוד יפה על המציאות.

מה שאמרה עכשיו הגברת, תסלחו לי, הוא שווה. הוא הקטע ששווה להתמקד בו והוא שווה יותר מכל מה שנאמר לפניה והוא המצב האמיתי.

אני רוצה להגיד לך, מתוך כל הרשימה שיושב ראש הוועד הממונה הציג בפנינו, אין שום גני ילדים לערבים. יש אולי מעון אחד. אין שום מועדוני נוער. קבוצה של ארגון נשים שאחראית לנערות במצוקה כבר 3 שנים – אני לא רוצה להשתמש במילה מתחננת, אבל הם רצים אחרי העירייה בשביל לפתוח מועדון לנערות במצוקה, שנסגר לפני 3 שנים.
לא רק שאין מרכזי נוער ומרכזים לנערות במצוקה, אלא שני המועדונים שהיו, נסגרו לפני 3 שנים. כלומר, המצב רק מתדרדר.

אני חושבת שאנחנו צריכים שקיפות. אם אנחנו אומרים שאנחנו בונים ומשפרים, אז איפה? באיזה שכונות? באיזה קבוצות? את המצב של אי השוויון אפילו בתוך לוד, גם כאשר הממוצע של עיר מתדרדרת, אבל גם יש מצב של אי שוויון בין המגזרים השונים בלוד. אני חושבת שאי-אפשר לבקר את התקציבים ואיפה התקציבים הולכים בלי שקיפות בחלוקה בין יהודים לערבים. 95% מהתכניות שלא ימומשו, תכניות שיישארו על הנייר, הן מיועדות מלכתחילה לאוכלוסייה הערבית.
אני חושבת שאנחנו יכולים לבקר בעיר עצמה ולראות את מרכזי הנוער ומרכזי הנערות שאינם.

משרד הבריאות, בבקשה.

אני ממשרד הבריאות. אני מהנדסת מחוזית לבריאות הסביבה במחוז המרכז. העיר לוד שייכת למחוז שלנו.
רציתי להתייחס לכמה נקודות. משרד הבריאות אחראי על הנושא של בריאות הציבור. אני אתייחס לכמה נקודות שלנו מאוד מפריעות בעיר לוד. אלה דברים שגם העלינו בכתב וזה לא משהו חדש.

הנושא הראשון הוא הנושא של המצב התברואי של בתי הספר. אנחנו חושבים שכל מה שכתוב בדוח, מילה במילה, הוא נכון. זאת גם ההתרשמות שלנו במהלך השנים. לצערי אנחנו גם לא מתרשמים מאיזה שינוי דרמטי של השנים האחרונות. כלומר, המצב התברואי, תשתיות בבתי הספר לדעתנו הוא גרוע ביותר גם היום.

הנושא השני שרציתי להתייחס אליו זה הנושא של הפיקוח על עסקים. אנחנו אחראים על פיקוח של עסקי מזון, מספרות, תברואה וכדומה. אנחנו לא רואים שבעיר לוד יש פיקוח – אין פיקוח. למעשה אין מי שיעשה את הפיקוח. יש אדם אחד שהוא אחראי מחלקה אבל מפקחים אין.

אני לא ידעתי שראש עיריית רמלה יהיה פה. אני הכנתי לעצמי לקראת הדיון את ההשוואה לרמלה שהיא עיר שכנה ופחות או יותר אותה אוכלוסיה. ברמלה יש מנהלת מחלקה ויש שני אנשים שהתפקיד שלהם זה הפיקוח. לא פיקוח עירוני, פיקוח על העסקים, למשל, עסקי המזון.
דבר שלישי שרציתי להעלות זה הנושא של טיפות החלב. יש 4 טיפות חלב. העירייה לא משקיעה בנושא של תשתיות. למעשה, הנושא הזה בא היום מתקציב משרד הבריאות.

העלית את הסוגיה בפני שרת הבריאות?

אנחנו עוד לא נפגשנו עם שרת הבריאות.

הדיון בתקציב זה עכשיו.

העירייה לא משקיעה את מה שהיא צריכה להשקיע, כמו שיש בערים אחרות.

בנושא של תשתיות מים וביוב המצב הוא קשה ביותר. האמת היא שבפועל היום זה לא בידי העירייה אלא יש תאגיד. זה הנושא היחיד שאני רואה בו שיפור במהלך השנים האחרונות. עדיין יש הרבה מה לעשות. עדיין יש מקומות שלא מחוברים לביוב.

יש לכם תאגיד נפרד או יחד עם רמלה?

תאגיד נפרד.

בנושא הזה יש שיפור.

אחרי התכנית של החלטת הממשלה בשנת 2010 בוצע שינוי ארגוני די משמעותי במחלקת הרווחה. נבחרה מנהלת חדשה, עובו הצוותים האזוריים. התכנית החדשה דיברה על 5 תקני כוח אדם ב-4 מיליון שקלים לשנה לתוכניות. אנחנו הגשנו יחד עם המחלקה בקשה להמרה לכוח אדם. אנחנו הבנו שאת התכניות צריכים לבצע עובדים. זאת היתה בעיה. ניסינו ללמוד לקחים מהתכנית של 2002 ואנחנו מנסים ליישם היום. תכניות כן מצליחות לבוא לידי ביטוי.
עובה מרכז למניעת אלימות.

דיברו על נערות במצוקה, על מועדוניות שנסגרו.

הוקמו בתים חמים גם במגזר הערבי. אני לא מנהל מחלקת הרווחה אבל אני יודע שהנושא הזה מטופל. יש דגש על האוכלוסייה הערבית. יש רצון לגייס עובדים - - -

זה לא נכון.

אני יכול להגיד שזה הגיע עד לרמה של משלוח מכתבים אישיים למסיימי עבודה סוציאלית ממוצא ערבי.

חבל שלא הזמינו נציגים של הנערות האלה ושל ארגונים.

אני דן בדוח.

בנושא של נערות, זה נושא שמתוקצב ברמה הגבוהה ביותר.
יש בעיה אחת משמעותית, שהתכנית נבנתה לשנת 2011 ו-2012 ולמעשה התכנית מסתיימת. כל העובדים הסוציאליים שגויסו במהלך התכנית הזאת – ניתנה עוד הארכה של חצי שנה עד סוף חודש יוני. המשמעות של זה זאת הליכה לאחור.

פניתם לשר הרווחה החדש?

אנחנו פנינו. מנכ"ל המשרד אישר עד סוף חודש יוני. כעת אנחנו ממתינים להחלטת ממשלה, כי זה לשנות החלטת ממשלה. המשמעות היא קשה.

אני מהמשרד לקליטת עלייה.

למה לקחתם את הכסף חזרה, אין להם עולים?

אני עובד מול עיריית לוד כבר 8 שנים. אני מוכרח לציין שלאורך השנים היה קושי בניצול התקציבי. אנחנו כמשרד עשינו כל מה שניתן. עיגלנו את כל הפינות האפשרות כדי לתת לעיר לוד את האפשרות לנצל את התקציב.

אני מוכרח לציין בסיפוק, שעם הקושי בשנת 2011 ועם העבודה המחודשת של העירייה והבנייה המחודשת של מחלקת הקליטה, בשנת 2012 אנחנו רואים ניצול תקציבי של 100%. לדעתי זאת התשובה הכי טובה.

ראש העיר, בבקשה.

אני נורא מצטער שאנשים טוענים דברים בלי להכיר אותם.

אבל הם תושבים שגרים שם.

אני גם לא מתעלם מזה שזאת תקופת בחירות ורצים.

היא מתמודדת?

כן.

אני מתמודדת.

לא חשוב, הם רוצים לטובת העיר.

אנחנו יודעים מספיק. את רוצה שאני אגיד לך גם באיזו רשימה? אני אגיד לך.

אין בעיה, אני ב"יש עתיד".

היא צריכה להתנצל שהיא מתמודדת? מה קרה?

בשבילי אמיל חדד לא החתים אף אחד. אני לא חברתי לאמיל חדד, סליחה. אני לא הייתי צריכה חתימות.

סליחה, דיברו לגופם של אנשים, לא דיברו לגופם של אנשים ולזה אני מאוד רגיש.
קודם כל, לגבי החברה למתנסים. לו הייתם יודעים איזה מערכת בירוקרטית יש במדינת ישראל להקים חברה למתנסים. היום היא כבר קיימת, היא פשוט לא יודעת ויש כבר מנהלת מהחברה למתנסים. היא תתחיל לפעול בעוד חודש.

אז היא לא פועלת.

היא תפעל עם יסודות כספיים שאני נותן להם על-מנת שיוכלו לתפעל אותה בצורה נכונה.

צר לי שעד היום זה לקח הרבה זמן. הקימו עמותה ורשם העמותות לא הכיר, משרד הפנים לא אישר. אתם רוצים? אני אביא לכם סיפורים. תאמינו לי, תבדקו את הבירוקרטיה הישראלית, היא פשוט בלתי נסבלת. זה דבר ראשון.

קיימת חברה למתנסים, היא נכנסה בשעה טובה. אמנם היא נכנסה לפני שבועיים אבל אני לא מפרסם בדרך-כלל מה שאני עושה, אני עושה.


הדבר השני. לא הגזבר מנהל את העירייה, אני מנהל את העירייה. אני אחראי לכל מה שנעשה. אם לאנשים יש איבה אישית למישהו, נא לא לשפוך אותה פה. זה לא מכובד, לא נכון וזאת לא אמת.

מה עם החברה הכלכלית?

סליחה, אל תלמדו אותי לנהל, ניהלתי יותר מכם.

אני רציתי להקים חברה כלכלית. במשך שנה וחצי היא פעלה. ראיתי שהיא לא משלמת את עצמה אז דוממתי אותה, זה הכול. אני לא אמשיך לבזבז כסף לאנשים שלא עובדים. סליחה, נגיד את האמת. צריך להגיד את האמת.
דבר נוסף. כל הבנייה הזאת היא גם למגזר הערבי. מי שאומר שהיא איננה למגזר הערבי, לא מכיר מה הוא אומר ושיבואו לבקר.

אני טוענת שאני מכירה. גם התושבים מכירים.

אני מארח כל חבר כנסת וכל חברת כנסת.

תזמין את התושבים - - -

סליחה, אני לא הפרעתי לך.

תעשי ביקור בלוד.

בבקשה, תבואי לביקור, אני אארח אותך בכל הכבוד, כמו שאני מארח את ברכה וכל אדם.

אני יודעת על מה אני מדברת.

אני מכבד כל אדם ואני דואג לכל המגזרים. אין לי מגזר אחד כן, מגזר אחד לא – לא אצלי.

מנכ"ל משרד הפנים, בבקשה.
ראש העיר אומר שכאשר מגיעים תקציבים ממשרדים אחרים, זה צריך לעבור שוב את האישור שלכם.

מועדון של נערות במצוקה, אתה לא נתת להם לפתוח מחדש. כבר שנתיים הן לא יכולים לפתוח.

לא נכון. רחל, אולי תיתני להם תמונה, הם לא יודעים מה נעשה.

מנכ"ל משרד הפנים, בבקשה.

אני רוצה להתחיל מהסוף מהנקודה שעלתה פה לגבי המבנה הארגוני וריכוז סמכויות בידי גזבר העירייה. אני קצת למדתי את הנושא הזה ובאמת השתכנעתי שיש פה מבנה ארגוני שהוא מבנה לא טוב, לא בריא, לא נכון.

אגב, המשרד שלנו, באמצעות הגורמים המקצועיים, פנה לעירייה וביקש לשנות את זה וטען שזה לא תקין. איך אומרים? מכתבים זה מכתבים, מעשים זה מעשים.
אני הגעתי למסקנה שאת הדבר הזה צריך לשנות. זה לא משנה מי מנהל את העיר אלא פשוט אין מבנה ארגוני כזה בשום מקום בעולם. כדי לייצר איזונים ובלמים, כדי לאפשר למערכת המוניציפאלית לעבוד נכון, הדבר הזה אינו ראוי. עוד פעם, למען הגילוי הנאות, אני חייב לומר שאני מכיר גם את הגזבר, שהוא איש מקצוע. לאורך שנים רבות אני מכיר אותו ולאורך תפקידיו הרבים. כמובן אני מכיר את ראש העיר איתו ליווינו הרבה מאוד פרויקטים.
אבל, למרות זאת, המצב הזה צריך לתקן אותו, צריך לשנות אותו, זה מצב לא ראוי.

שלמה, אני מבקש לזמן לדיון איתי את העירייה גם בנושא הזה.

איפה אתה מזהה את הבעיה במבנה הארגוני?

אני חושב שזה לא נכון לתת בידי גזבר העירייה, שהוא אחראי על המשאבים, להיות אחראי על כוח אדם. זה מצב שעשוי לשתק מערכת כי ברגע שאתה גם אחראי על משאבים, השיקול שלך לעיתים הוא שיקול כלכלי ולא תמיד הכלכלי הוא הנכון לאותו עניין.

אתם הערתם על העניין הזה וגם אנחנו הסתייגנו מהעניין הזה. אמרנו לראש העיר חד משמעית, שהתפקיד הזה של אוצר, שלא כל-כך הבנו מה זה, לא תקין.

אני לוקח על עצמי לתקן את העניין הזה בתיאום עם ראש העיר ובאמת להסדיר אותו.
מאחר ותחום המומחיות שלי במשך 20 השנה האחרונות זה בעיקר תקציבי פיתוח ובהיקפים גדולים מאוד – משרד הפנים בתפקידו המוגדר כרגולטור, הוא למעשה בא לבדוק שהיכולת של הישות המוניציפאלית לקדם פרויקטים היא בעצם יכולת אמיתית. לכן יש את העניין הזה עם התב"ע, שלמעשה, ככל שהעירייה מקבלת תקציבים ממשרדי ממשלה, היא נדרשת לקבל אישור לתקציבים האלה על-ידי הממונה על המחוז. הדבר הזה בא ממקום אחראי. אם, למשל, תקצבתי בית ספר ב-10 מיליון שקלים ותוצאות המכרז מראות 12 מיליון, נדרשת העירייה להראות תקציבים לאותה דלתא. זה בעצם דבר אחראי שנועד למנוע מהעירייה להיכנס לגירעונות.

בהקשר הזה, אני חושב שאנחנו צריכים לקחת לתשומת לבנו כרגולאטור, בעצם לקצר את טווחי הזמן. כמה זמן לוקח היום מרגע שאתה מביא תקציב ממשרד החינוך לבניית בית ספר, עד שאתה מקבל אישור תב"ר? זה יכול לנוע בפרק זמן של חודשיים.

לא, לא.

אני לא מתייחס למקרה קונקרטי. אני אומר שאולי אפשר לטפל גם בעניין של לוחות זמנים. אגב, שמעתי את זה גם בתפקידי הקודם. אני לא חושב שזאת מילה גסה לראות ולבחון את זה ולראות איך מטפלים בלוחות הזמנים.

יחד עם זאת, העניין במהות שלו, שנועד להבטיח הליך אחראי, כשהעירייה מתחייבת על מקורות שיש לה, אני חושב שזה דבר חשוב.

נאמרו פה דברים נוספים על אי ניצול תקציבי פיתוח. במשרד החינוך לא הייתי מקצה תקציב פיתוח אילולא ידעתי שהפרויקט זמין לכך ובשל לכך. זאת אומרת, שהקרקע היא זמינה, שיש תכנית אדריכלית. כל הדברים רק ממתינים לתקציב וליציאה למכרז.

אני חושב שהרשות המקומית צריכה להכין איזה אינוונטר של פרויקטים זמינים ובעצם להחיל אותם. ככל שיהיו יותר פרויקטים בקנה, אז למעשה ניתן יהיה לתקצב את זה.

למה אתה אומר את זה?

אני אומר את זה כדי שתקציב ינוצל.

בעיקרון זה תקף לכל דיון ולכל מקום.

נאמר פה שתקציבי פיתוח לא נוצלו כי לא היתה תב"ע מאושרת. אם תקציב כזה לא מנוצל, למעשה הרשות מאבדת אותו וזה חבל.

אני מבין את ההקשר. יש פה כשל של הרשות? יש פה כשל של משרדי הממשלה? איפה הכשל?

כבר תיקנו את זה. היה כשל - - -

תן למנכ"ל לענות. למה אתה עונה במקומו?

אי מוכנות להחלה של תקציבי פיתוח, זאת כמובן משימה שמוטלת בראש ובראשונה על הרשות המקומית.

אגב, אני רוצה להצטרף למה שאמרה ידידתי עמליה חיימוביץ ממשרד החינוך. בעצם גם אני רוצה לייצר מנגנון שנהיה בקשר קבוע עם הרשות כדי ללוות ולעזור וכדי לראות איך אנחנו מקדמים את רוב הדברים האלה.

ברשותך, אם יש עוד כמה דקות, הייתי שמח שעדנה בלומברג מלשכת התכנון, תיתן כמה מילים על התכניות העתידיות של העיר.

ראש העיר כבר ציין את זה.

שמענו שיש שיתוף פעולה פורה.

אני לא רוצה לסכם את הדיון על לוד. אנחנו נפתח את הדיון לגבי רמלה ואחר-כך נסכם את שני הדיונים. יש פה גם ממשקים של משרדי הממשלה.

(מוצגת מצגת)

אדוני היושב ראש, חברי כנסת, חברי המנגנון של מבקר המדינה, מנכ"ל משרד הפנים, שכני מצפון מאיר ניצן, עם כל המנגנון המקצועי של העיר לוד, אנשי המנגנון הממשלתי והמחוזי שנמצאים פה.

אנחנו רוצים להלין, לא על זה שלוד מתפתחת ולא על ההשקעות בלוד אלא על תשתית נתונים שהיא לא בהירה דיה בקרב מקבלי ההחלטות. אנחנו מוצאים את הבמה הזאת כבמה מתאימה כדי להציף ולהציג את זה. רמלה נמצאת יחד עם לוד באשכול 4. אבל, בעוד שלוד ממוקמת במקום 104 – אני לא משווה בין רשויות אלא במצב הסוציו אקונומי של התושבים. בעוד שלוד נמצאת במקום ה-104, קרוב לאשכול 5, רמלה נמצאת באשכול 85 שהוא צמוד לאשכול 3. מי שרוצה, יכול להביט על ההבדלים בכמות אחוז בעלי התואר האקדמאי בתוך הערים האלה, אחוז העובדים במשלח יד אקדמאי. אפילו בהקשר של החזקת רכב ושנתון של כלי רכב. המצב הסוציו אקונומי של תושבי רמלה נחות באופן משמעותי ומהותי מתושבי העיר לוד.
אנחנו הבאנו מסמכים. אני מדלג על המסמך המקורי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בחודש אפריל השנה.
עוד דבר שחשוב להבין אותו בתשתית של הנתונים והעובדות. רמלה היא עיר המחוז של מחוז המרכז, על-פי החלטת פקודת סדרי השלטון והמשפט מ-1948, ניתן לראות מפה שמחוז המרכז, הכולל את נפות השרון, פתח-תקווה, רמלה ורחובות, מרכזו ברמלה.

על אף שני הנתונים הבסיסיים האלה, שלכאורה אנחנו בירת המחוז, כל הפרויקטים האחרונים מועתקים או מועברים לעיר לוד. בית המשפט המחוזי, שלכאורה על-פי התקנות צריך להיות ממוקם בבירת המחוז. ההוצאה לפועל, הנהלת הרכבת.
פה זה בכלל אבסורד. התקצוב של משרד החינוך, 22 מיליון שקלים בשנה, ב-6 השנים האחרונות ללוד, כאשר מעל 700 מתלמידים תושבי לוד לומדים ברמלה. תכניות משותפות, או תכניות תגבוריות כמו תהל, לדוגמה, רמלה מממנת את תלמידים מלוד.

זאת מצווה, לא?

אני חושב שזאת מצווה כי אני חבר בחברה הישראלית. אני לא רק נושא בתואר של בעל תפקיד. יחד עם זאת, הקיפוח הזה זועק לשמים. לא יכול להיות שבתיכון רמלה לוד יושבים תלמידים, כתף אל כתף, מלוד ומרמלה ולכאורה, על-פי הנתונים הסטטיסטיים, תלמידי רמלה הם עניים יותר ויחד עם זאת תושבי לוד מסובסדים בהיקפים של 22 מיליון שקלים בשנה. זה זועק לשמים.
תגבורי תקציב של משרד התחבורה, 62 מיליון שקל, זה מה שאנחנו זיהינו, מעבר לדברים שנאמרו על-ידי מאיר ניצן שטען בצדק ש-249 מיליון שקלים שמוצגים על-ידי מבקר המדינה, חלקם הם בעצם מענק איזון.
אני יכול להמשיך כך על משרד הפנים, על הלוואות ומעניקים.

חשוב שמנכ"ל משרד הפנים ישמע.

לא לקחתי שום הלוואות.

שמחתי לשמוע את הנתון הזה מפי מאיר ניצן, על הנושא שהם סיימו את 2012 עם עודף של 27 מיליון שקלים ושאין גירעון מצטבר יותר, ו-10 מיליון שקלים פלוס בתקציב השוטף.

יישר כוח.

באמת יישר כוח.

באותה שנה לוד מקבלת תקציב פיתוח ממשרד הפנים, רמלה מקבלת אפס. תאגיד המים של לוד, 85 מיליון שקלים קיבל כמענקים ומלוות. תמר, תאגיד המים של רמלה, קיבל סכום אבסורדי, אפס שקלים עד היום. הוא קיים מ-2006.

אי-אפשר להבין את האבסורד. כל יחידות ההדרכה של הצבא יורדות דרומה, מקימים את עיר הבה"דים בדרום. מפקדת זרוע היבשה עולה מקסטינה צפונה ללוד. בלי קשר ללוד, אני לא מבין את ההחלטות האלה.

לעומת זאת, אני יכול להגיד, פיקוד העורף שממוקם ברמלה - - -

חייבו את צה"ל.

זה הפיקוד מלפנים של צה"ל? במקום שמפקדת זרוע היבשה תהיה קרובה ליחידות ההכשרה שלה.

אנחנו עושים עכשיו ביקורת על צה"ל?

כדאי לעשות.

זה זועק לשמים. אלה דוגמאות אבסורדיות של ניהול שהוא לא חכם.

פיקוד העורף, שמחובר בכל התשתיות שלו לעיר ואני עוד משלם על העתקת שער הכניסה למחנה פיקוד העורף, כשהם שייכים לאזור המוניציפאלי של גזר.

אין תחנת רכב לתושבי העיר רמלה, כאשר חוצים אותה שתי מסילות ברזל ומאות רכבות ליום. אגב, אני לא מבין את החיבור הזה של לוד לרחובות דרך רמלה, שזה בכלל אבסורד מהתקופה העותמנית. היום יש רכבת מתל-אביב לאשקלון ויש רכבת מתל-אביב למודיעין ולירושלים ויש רכבת תל-אביב לוד, באר-שבע ובית שמש. בשביל מה צריך את החיבור רוחב הזה, דרך רמלה, שמאות רכבות נוסעות בה ביום ללא מחלף.

משרד התחבורה נמצא פה? עוד מעט תצטרכו לענות.

תקציבי התחבורה קטנו באופן משמעותי.
יש פה נקודה שחייבים להבין אותה. רמלה ולוד, בעיניי, זה בלון ארוך. אתה לוחץ במקום אחד, זה מתפשט במקום השני. לחץ שהוא לא בשני המקומות גם יחד, הוא פשוט מעתיק את הבעיה ולא פותר אותה.

אני משבח את התקופה של השר לביטחון פנים וגם את המשטרה כולה בכל הפרויקטים של המשרד לביטחון פנים, עיר ללא אלימות וכדומה. גם בפעילות שוטפת הם עשו כל מאמץ כדי לשמר כוחות ברמלה. אני חייב לשבח אותם.

לעומת זאת, יש, למשל, את משרד התחבורה, שזה כואב שהתקציבים קטנים.

יושב פה נחמיה ממשרד הקליטה. אנחנו עוסקים בקליטה ישירה ובאמת קולטים המון עולים מכל מיני טעמים ערכיים. כשאתה בא לראות איפה משרד הקליטה משקיע כסף, איפה הסוכנות היהודית משקיעה כסף, אנחנו אחרונים ברשימה. הכי גרוע זה קרן קיימת לישראל. זה גוף שהיה צריך להשקיע בנו כסף, כתוצאה מזה שאנחנו קולטים עולים – שום גרוש.

אני לא רוצה להמשיך ולקטר. הצפתי הרבה דוגמאות. אני חושב שיש פה אפליה שהיא ראויה להתייחסות של ועדת הביקורת על מדיניות משרדי ממשלה.

מנכ"ל משרד הפנים יושב פה ואני מאחל לו בהצלחה. זאת לא פעם ראשונה שאני מאחל לו הצלחה, גם בתפקידו הקודם איחלתי לו בהצלחה והיה לנו שיתוף פעולה פורה. אנחנו לא מקבלים תקציבים לפיתוח. אנחנו עיר שזקוקה לתקציבים האלה.

לזכותנו ייאמר דבר אחד, אנחנו מנצלים את כלל התקציבים שמעמידים לרשותנו. במעטפת הצרכים של רמלה חסר תקציב להמשך פיתוח. תודה.

חלוקת התקציב במשרד לקליטת עלייה נעשית על-פי פרמטרים אובייקטיבים, שקופים, כללים ברורים. אם יש למישהו הערה לגבי חלוקת התקציב, הוא מוזמן.

יש לו פרויקט של קליטה ישירה, זה תקציב אחר.

בעקבות דבריו של ראש העיר, אני מבקש להתכנס לדיונים של 2014. הוא בחיים לא יחזיר לך שקל. כל שקל שתשים זה ילך ליעדו. תשבו ותעשו עבודת מטה.

משרד התחבורה, למה מלין ראש העיר רמלה? למה אין תחנת רכבת לתושבים? התושבים סובלים בכניסה וביציאה מהעיר. אני בעצמי נכנס לשם וחמש דקות אני מחכה לרכבות.

ראיתי שמשקיעים שם ויש תכניות, אבל צריך תחנה לתושב.

ברשותך, אתייחס קודם כל לעיר לוד והראל מהמחוז יתייחס לעיר רמלה.

לגבי העיר לוד אני רוצה להתמקד בנושא של דוח מבקר המדינה. היו שני דברים שחזרו כחוט השני פה בדברים. הזכירו פה כיכרות 6 פעמים אז הרגשתי צורך להתערב בעניין הזה.

ראש העיר תיקן את זה.

אני לא בא לכאן כדי להעריך את הפעילות של העירייה. באתי להגיד איך משרד התחבורה נערך לנושא של דוח מבקר המדינה.

היתה שם התייחסות בשתי נקודות. טענה אחת היתה שהיו שם פרויקטים שתוקצבו לפני שמשרד התחבורה שמממן את הפרויקט, וידא שהפרויקט עומד בתנאים. מצד אחד, שהוא סטטוטורי ומצד שני, שיש לו את כל האישורים הנדרשים.
הנושא השני שאני אתייחס אליו זה הנושא של הניצול וביצוע על-פי תקציב שניתן.

אנחנו בעצם עשינו כמה שינויים שהם שינויים משמעותיים ומבניים. הפכנו את העיר לוד ממצב שבו אנחנו משתתפים במימון פרויקטים שמבוצעים על-ידי העירייה – חלק מהפרויקטים שהתחילו אכן נמשכים והם יסתיימו במסגרת המהלך הזה, אבל פרויקטים נוספים, חלקם מתוך החלטת הממשלה שדיברה על תקצוב של 15 מיליון שקלים, בעצם אנחנו פועלים במתכונת שונה לחלוטין שהיא מתכונת של ביצוע באמצעות חברות מנהלות. המשמעות המעשית היא, שמשרד התחבורה בעצמו הולך ומבצע את הפרויקטים התחבורתיים. המעורבות של הרשות המקומית היא מעורבות מאוד חשובה בנושא של הגדרת הצרכים ותעדוף הצרכים.
בהקשר הזה אני רוצה לומר על מהלך נוסף שעשינו. באמצעות המחוז יצרנו מהלך של בדיקה וניתוח של כל הצרכים הבטיחותיים בעיר לוד. כתוצאה מכך הופק לפני כשנתיים וחצי דוח בטיחות, שאנחנו מתייחסים אליו כבנק של פרויקטים. עם דוח הבטיחות הזה באנו לעיריית לוד ולראש העיר מאיר ניצן ואמרנו לו: אלה ואלה הפרויקטים שאנחנו יכולים לבצע. על-פי תעדוף של ראש העיר, אנחנו התחלנו לבצע את אותם פרויקטים תחבורתיים.

במסגרת זה, אני חייב לציין שההתייחסות הזאת של ביצוע פרויקטים שהם לא סטטוטוריים, אנחנו בעצם יצרנו מנגנון שלא מאפשר לדבר הזה לקרות וזאת משני טעמים. דרך אגב, זה נכון לא רק לגבי העיר לוד, זה לקח רוחבי. כל פרויקט תחבורתי שאנחנו משתתפים במימון שלו בכל רשות מקומית במדינת ישראל, חייב לעבור חוות דעת של חברת בקרה. ישנם שני תנאים מובנים בתוך ההמלצה של חוות הדעת הזאת. אחת, שאכן קיים אישור סטטוטורי, דהיינו, שיש תב"ע מאושרת. אנחנו לא מתחילים היום פרויקט, לא לבצע ולא לממן, אלא אם כן יש לו אישור סטטוטורי.
הנושא השני, שגם עולה מדוח מבקר המדינה, זה שאנחנו לא מתחילים לבצע פרויקט לפני שיש אישור מפע"ת, שזה בעצם אישור תנועתי ואישור תחבורתי.

זה השליך לגבי כל השלטון המקומי?

היום אנחנו מחזקים את זה. אי-אפשר להגיד שלא עשינו את זה בעבר באופן מוחלט אבל היום זה חסם כמעט מוחלט.

יש שינוי מבני שאנחנו הולכים להנחיל אותו מכאן ואילך. זה נכון גם לגבי רשויות נוספות. בעצם אנחנו יוצרים מצב שבו אנחנו ממפים כשלים בטיחותיים. דובר פה על כיכרות אבל זה לא רק כיכרות. בתוך פרויקטים עירוניים, בצמתים מסוכנים, במקום להמתין לכך שהרשויות המקומיות באות ומציפות צרכים ואנחנו צריכים להגיד אם אנחנו מאשרים או לא מאשרים, אנחנו מתכוונים ליצור פעילות יזומה של המשרד, שימפה באמצעות יועצי בטיחות, מהנדסי תנועה ותחבורה. הוא ימפה על חשבוננו את התהליך הזה של איתור - - -

זה יעזור לרשויות החלשות.

זה ייעשה בכל הרשויות. במקום שהיום רשות חזקה כמו גבעתיים תבוא ותגיד: אנחנו רוצים א', ב' וג', כאשר לנו אין יכולת ואין לנו כלים לדעת אם אין פרויקטים חלופיים אחרים באותה רשות מקומית שתורמים יותר לבטיחות. לכן התהליך הזה הוא תהליך שאנחנו מתכוונים להנחית אותו בייזום ובמיפוי הצרכים ובהצעה לפתרון.

לגבי לוד, עלה הנושא שחסר להם כוח אדם מקצועי בתחום הנדסת תנועה. כפי שידוע לי עד כה, העירייה לא קלטה מהנדס שיושב אצלה אלא משתמשת במיקור חוץ.

יחד עם זאת, כאחריות של המחוז, אנחנו מתגברים אותם במסגרת ועדות תיאום תנועה והנדסת תנועה. באותה מסגרת ועדה, מעבר לזה שאנחנו צריכים להסכים או להסכים לפרויקטים שהם רוצים, אנחנו למעשה מנסים לכוון אותם - - -

איזה מהנדס?

היה כתוב בדוח שלעירייה אין מהנדס תנועה.

מהנדס עיר יש.

יד להם מהנדס עיר.

יש מהנדס עיר ובימים אלה היה מכרז לקלוט מהנדס תנועה כעובד העירייה. זה ממה שימים אלה.

בנוסף, משרד התחבורה מתגבר פעילות של תחבורה ציבורית. העירייה ביקשה לפנות מתחם שנמצא בלב העיר העתיקה, לצורך שדרוג העיר העתיקה. במסגרת פרויקטים לשלב את נושא הרכבות יחד עם אוטובוסים. אנחנו נעשה תחנה מרכזית זמנית באזור הרכבת, כדי שהיא תיתן שירות יעיל, כולל מעבר נוסעים בין הרכבת לבין האוטובוסים.

למה זמנית?

כי עדיין לא נקבע תכנון סופי לתחנה הסופית אבל היא תהיה סמוכה לה.

לגבי הכיכרות - - -

קיבלנו כבר תשובה, תמשיך הלאה.
למה התושבים לא זוכים לעלות לרכבת?

רמלה מקבלת היום משנה תגבור מצד משרד התחבורה דרך מע"צ.

אני מכיר את זה. מה שיש יודעים, תדבר על מה שאין.

היא עושה פרויקטים של מחלפון ביאליק, מחלפון מצליח ושדרוג כביש.

שאלתי על תחנה לתושבים.

רגע, בוא תלמד אותי. מה אנחנו מקבלים?

אנחנו בבית משפט על מצליח, על היתרי בנייה.

קודם כל, בית המשפט הכריע כבר, הוצאתי היתרי בניה אבל זה השקעות של רמלה. תן לי גרוש אחד שמשרד התחבורה נתן.

אני לא אחראי על התקציב. אני יודע על פרויקטים תחבורתיים שמתקיימים במרחב.

גרוש אחד לא קיבלתי ממשרד התחבורה.

על מה אתה צריך לקבל?

אני לא מחלק את הגרושים.

אני מטפל בכביש 40 וגם בכביש 4313.

זה לא על חשבונם?

על חשבוני.

למה?

כולל כיכר, 20 מיליון שקלים.

מאחר ואני לא אחראי על הגרוש אז אני לא יכול לענות.

אנחנו נפנה למשרד התחבורה.

בנוסף, בנושא העיכובים שהרכבות עושות בצמתים, אז יש כמה נושאים שאנחנו מטפלים בהם. אחד, זה נושא ביטול הרדארים על-מנת לקצר את טווח ירידת המחסום שבעיר רמלה. כתוצאה מזה העיכוב אמור לקטון.

בנוסף, בימים אלה, מע"צ יחד עם עיריית רמלה ויחד עם הרכבת, כמובן באישורנו מתאמים את צומת תעבורה. יש שם שלושה בעלים: נתיבי ישראל, העירייה ורכבת ישראל. אנחנו מנסים למצוא פתרון שכבר התחיל כהסדר זמני והוא עושה מקצה שיפורים.
בנוסף, נתיבי ישראל מקדמת ובימים אלה אמור לקבל אישור הפרויקט של הפרדה מפלסית 208. למעשה, ההפרדה הזאת היא גם פותחת לעיר לוד כניסה יותר חלקה מתחת למחלפון וגם תתרום רבות לכל הנושא של העיכובים שנגרמים על-ידי הרכבות.

רק שתדע, המפגש החשוב לרמלה זה מפגש 132.

לגבי 132, אנחנו מקדמים גם נושאים סטטוטוריים שקשורים עם כביש 200 ועם מפגש 132.

לגבי לוד, ביצענו מפגשים להולכי רגל בעיר לוד, באזורים שבהם ילדים היו חוצים. אפילו שיש שם גשר, אף אחד לא טיפס על הגשר. עשינו מפגשים מבוקרים להולכי רגל כדי להגביר את הבטיחות להולכי הרגל.

תודה בשלב הזה.
אני חייב לסיים את הדיון. יש לי דיון בוועדת החוץ וביטחון.

אני מסכם, כבוד המנכ"ל תהיה קשוב.

ראשית, יישר כוח ליו"ר הוועדה הממונה, מר מאיר ניצן, לגבי העיר לוד. קיבלת עיר לא פשוטה. גם הדוח הצביע על המון ליקויים בחתך נרחב מאוד של אגפים ומחלקות וגם מול משרדי ממשלה.

אני חושב שברוח שאיתה הגעת והתחלת לעשות, ראינו שיש שינוי, גם בתיקון הליקויים וגם איזה חזון למען תושבי העיר. אני מקווה שבבחירות ייבחר ראש עיר ראוי וטוב. גם הנציגים שדיברו פה ייבחרו. יש להם הרבה משימות לעשות. חשוב מאוד לחזק את העיר הזאת שנמצאת במרכז המדינה. חשוב גם להמשיך לטפל ולטפח.
הבטחתי כאן לחברי כנסת שנעשה דיון מעקב נוסף, בעיקר לגבי נערות במצוקה ומרכז נוער כי הבנו שהדברים האלה לא באו על תיקונם במאה אחוז. הנושא הזה מאוד חשוב לנו.

ישנם עוד דברים שלגביהם נצטרך דיון מעקב ואנחנו נזמן אתכם.

לגבי העיר רמלה. כבוד המנכ"ל, אני חושב שאתה צריך להסתכל על הדברים בפרספקטיבה מטרופולינים מחוזית. כמו שציין ראש העיר, אם אתה מטפל מאסיבית בעיר – שם באמת צריך לתת. לא סתם המדינה החליטה מספר פעמים לחזק את העיר לוד.
צריך לחזק שם את התחבורה ואת החינוך. שמענו גם על הבדלים בנושא החינוכי. צריך לעשות בחינה מחדש, לשבת עם המנגנון המקצועי כדי שהם יפרו אחד את השני.

גם משרד התחבורה צריך להיכנס לעומק הקורה. צריך לתת מענה בעניין הרכבת. התושבים סובלים ממעבר הרכבות ומצד שני לא מקבלים שירות. לפחות שתהיה להם תחנה. פעם דיברו על תחנה בנווה דוד. אני לא יודע למה זה לא יצא לפועל. לא יכול להיות ש-70,000 איש יסבלו מהכניסה ומהיציאה ולא יקבלו שירות. אני גם אכתוב מכתב לשר התחבורה בעניין הזה.
ישנו את נושא החינוך ואת נושא התחבורה. אני גם אכתוב מכתב לראש הממשלה עם העתקים לכל שרי הממשלה, שיסתכלו על האזורים המוחלשים של רמלה ולוד, שיתנו להם מענה ראוי ושזה יבוא לביטוי בדיון התקציבי. צריך לתת מענה גם לנערות במצוקה, גם בטיפול בסמים, הביטחון האישי של האזרחים.

הבנתי שיש פרויקטים שמסתיימים ולכן צריך לבחון מחדש. משרד ראש הממשלה, אתם תבחנו כי יש פרויקטים שעומדים להסתיים. בגלל שתקציב המדינה לא אושר אז האריכו את זה, אבל צריך לבחון את זה מחדש. לשבת עם כל המטות ולראות מה צריך להמשיך ומה צריך לחזק.

אנחנו, כמובן, עומדים לרשותכם. אנחנו נעקוב אחר הדברים האלה. אני אכתוב מכתב לשר התחבורה לגבי הדברים שציין פה ראש העיר. מנכ"ל משרד הפנים, תעביר את זה לשר. יש גם מענק שר. ראיתי שרמלה מקופחים וגם הם צריכים להרגיש שייכים.
מר מאיר ניצן, יישר כוח לך. הקדוש ברוך הוא ייתן לך בריאות איתנה. תשלים את הזמן שלך עד כמה שאפשר. קראתי באיזה מקום שאתה רוצה לעזוב, אל תעשה דברים כאלה.

אני מציע לאחד את רמלה עם לוד.

אנחנו לא רוצים לאחד ערים. אנחנו רוצים לאחד רמלה עם נס ציונה ובאר יעקב, לא עם לוד. אם כבר, לוד עם פתח-תקווה.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>