PAGE
45
ועדת הכספים
06/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 37>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ו באייר התשע"ג (06 במאי 2013), שעה 11:30

<תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השניה לחוק), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר

מיכל בירן

גילה גמליאל
משה גפני
יצחק כהן

אראל מרגלית
שמעון סולומון
עיסאווי פריג'

עדי קול

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

איילת שקד

>
אופיר כהן - מנהל מחלקת עידוד, רשות המסים, משרד האוצר

יאיר זילברשטיין - רכז תמ"ת, אגף התקציבים, משרד האוצר

ינון אלרועי - משנה למנכ"ל משרד הכלכלה

מנחם יחזקאלי - סגן מנהל מינהל אזורי פיתוח, משרד הכלכלה

עפרה לחיאני - יועצת מנהל מרכז השקעות, משרד הכלכלה

איתי יחזקאלי - מרכז השקעות, משרד הכלכלה

רותי לירז שפירא - עו"ד, מרכז השקעות מענקים, משרד הכלכלה

צפריר נוימן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

נועה ענב - מתמחה, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

לי קפון - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

ספי זינגר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נסים עוג'ר - יועץ משפטי, איגוד ארגונים חברתיים

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

טלי רם
<תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השניה לחוק), התשע"ג-2013>

בוקר טוב, שלום לחברי הוועדה ולאורחים שלנו.

אני מבקש הצעה לסדר.

בבקשה.

תודה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש גם את ההקשבה שלך לעניין הזה.

אבל ממש הצעה לסדר. שלא נפתח את המוסד הזה יותר מדי.

הצעה לסדר זה מוסד ותיק.

ואני חידשתי אותו.

הוא קיים בכל הוועדות, תמיד, אבל באמת צריך להיות צמוד לעניין של הצעה לסדר. בשבוע שעבר היה פה סגן שר האוצר. מעבר לעניין של מה שהיה עם היועצת המשפטית – לא רלוונטי לענייננו – היה פה דבר שעברנו עליו לסדר ולפי דעתי אסור לעבור עליו לסדר, וזה החשיבה שלו לגבי תפקידה של ועדת הכספים.

מה שהוא אמר – אני לא מדבר על הדברים, על זה מחינו בשבוע שעבר, לא רלוונטי לענייננו – המציאות היא שסגן שר האוצר מבין שאם הממשלה מקבלת החלטה על חוק או על תקנות או על צווים או כל החלטה, זה צריך לבוא לוועדת הכספים, ועדת הכספים צריכה לאשר את זה.

מעבר לעניין עצמו של היועצת המשפטית, ההערה שלו היתה, למה אתם מתערבים? הממשלה קיבלה החלטה, למה אתם מתערבים בזה?

החוק קובע שזה צריך לעבור בכנסת, זה צריך לעבור לוועדת הכספים, אחרת הוועדה מיותרת. שיחליטו בממשלה, יעשו שם את מה שהם רוצים, שלא יביאו את זה לכאן לאישור.

לפי דעתי, צריך להגיד לסגן שר האוצר – תדע לך, עבודת הכנסת במשטר דמוקרטי היא כזאת שהרשות המבצעת מחליטה, מעבירה את זה לכנסת, ותפקידה של ועדת הכספים לאשר, לשנות, לדחות, זה התפקיד שלנו. הוא כנראה לא מודע לזה, ואני מציע להגיד לו את זה.

לא יכול להיות שפה ייכנס ויצא אותו דבר, אין מציאות כזאת.

אוקיי, תודה. אני מבקש להעביר לו את הפרוטוקול של ההצעה לסדר.

תודה רבה, אדוני.

אבל צריך להיות אתו בכל זאת בבית הלל.

בית הלל היו קורעים לו את הצורה.

יכול להיות. אני אומר בית הלל על-פי השגור בדעת עם הבריות. אני לא אומר שזה נכון. בית הלל היה מחמיר הרבה יותר מבית שמאי, אבל אני אומר כפי השגור בדעת עם הבריות.
הוא באמת איש שפיו ולבו שווים, הוא אומר דברים שהוא חושב שהם גם אמת לאמיתה מבחינת הסדר. הוא בא מדיסציפלינה אחרת לחלוטין. יש לנו בעיה עם לא מעט אנשים אשר באו מדיסציפלינה אחרת.

הוא היה מצוין שם.

הוא היה מצוין, ואנחנו הערכנו וכיבדנו. למשל, כאשר הוא העיר את ההערה ליועצת המשפטית, מייד העמדנו אותו על החומרה – בכל דיסציפלינה, לפי דעתי.

אני מכיר אותו. כאשר הוא אמר את הדברים האלה, הוא באמת חשב רק לטובה.

לכן צריך לעזור לו ולהגיד לו שהוועדה, תפקידה לעבוד.

רק לא בהתרסה אלא כהארה.

אל"ף, אני מקבל את הכול - -

אם אתה מעביר לפרוטוקול, תעבירו לו גם את זה.

- - אנחנו לא מספידים אבל הוא באמת בחור לעניין, מדבר מתוך הלב – ברוב המקרים זה לטוב, לפעמים זה כך. אני רק מציע להרחיב את ההצעה לסדר, אולי נרחיב את זה למשהו כללי ונציע – אני לא יודע למי, אולי ליושב-ראש הכנסת או לראש הממשלה – שבכלל חברי הכנסת החדשים או אלה שמגיעים ממקומות כמו צבא, משטרה, כל מיני כאלה, אולי שיעשו להם שבוע של חונכות או שעה של חונכות.

זה גדול עלי. אני רק אומר שאנחנו צריכים להעיר על הדבר הזה.

אני מוחה. מה זה קשור לצבא ולמשטרה?

רבותי, אנחנו מתחילים את הישיבה. הנושא הראשון הוא תקנות עידוד השקעות הון (תיקון התוספת השניה לחוק). אם אני מבין נכון, התוספת הזאת הסתיימה ב-1 באפריל?

לא. התוספת אמורה להסתיים אתמול.

הסתיימה ב-1 בינואר, ובשל סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, הוארכה עד 5 במאי.

למעשה, הבקשה שמונחת בפנינו היא לאשר את הקיים עד 2014.

כמו התיירות.

כן, אבל עם הבדל.

יש הבדל גדול.

פה מדובר על קריטריונים. באופן טבעי תמיד אני מבקש שתביאו מפה, לראות שטחים, כי אנחנו רגילים לאזורי עדיפות, אבל פה זה לא אזורי עדיפות במובן הזה אלא ישנם קריטריונים – שכל יישוב או עיר שעונה לקריטריונים האלה, נכנס; מי שלא עונה לנושא הזה, יוצא.
אנחנו יודעים שהבעיה היא תמיד לא בקיים, כשזה ממשיך, אלא בשינויים תמיד הבעיה, ובשינויים אנחנו מתמקדים. בבירור שעשיתי שאלתי אם יש מקומות חדשים שמצטרפים בגין מה שנאשר עכשיו – שלא היו קודם – או לחילופין, האם ישנם כאלה שיוצאים.

נמצא כאן ינון, המשנה למנכ"ל, הוא גם ייתן את התשובה, אבל לפחות אני קיבלתי את התשובה שאין שינויים. ושוב, כדי שנהיה גלויים, יש שינוי אחד – שהוא לא שינוי פה – קורה לפעמים, לא עלינו, רחמנא ליצלן, שעיר או יישוב היה פעם בסולם למטה, ומתרומם, הצליח לעשות מה שאנחנו כל הזמן מקווים ומצפים שכל מקום יעשה.

לדרדר אותו אחורה.
גילוי נאות – אני תושב אשקלון, שיהיה רשום בפרוטוקול. יליד ותושב אשקלון.

רב יצחק, אני אתן לך עוד מעט לדבר ואז תעשה את הגילויים הנאותים. קורה לפעמים שמקום, שאנחנו מצפים תמיד שזה מה שיקרה, מתרומם, ואז הוא יוצא מהקריטריונים – שהם רובם בעיקר סוציו-אקונומיים – ולמעשה לא מגיע לו. מצד אחד, אנחנו צריכים מאוד לברך על זה, וזה מה שאנחנו רוצים. מצד שני, יכול להיות שיש פגיעה.
לגבי אשקלון – אני אומר מה שאני מבין, אחר כך המשנה יסביר – אשקלון התרוממה, ברוך השם, אני חושב שצריך לשבח אותם ואת ראש העיר ואת התושבים שהיא התרוממה.

דא עקא, שהם היו צריכים לצאת אבל מצאו – התהליך הפרוצדורלי, כי כולם רצו – מצאו שאשקלון לא תיפגע במובן שמה שהיה הוא שיהיה. מה שכן, השינוי היחיד הוא שאם יבואו דברים חדשים, הם כבר לא יוכלו להיקלט במסגרת הזאת, כי אשקלון, היא כבר מעל ולא מגיע לה, אבל כל מה שהיה באשקלון עד היום, ממשיך לחול גם עכשיו. כלומר, הצו הזה לא מוציא את אשקלון לכל אותם אלה שקיבלו עד היום. לחדשים כבר אין ברירה, רק לא מצאו דרך.
לכן אני אומר – זה הצו שבפנינו.

אנחנו נראה פה שוב את אורית סטרוק היום?

בנושא הזה, מאחר שראינו את הלהיטות שלך בנושא חברון ושכם, אז באנו במגע עם ראשי ערים בשכם ובחברון ובנותיה, וטיפלנו בנושא, וההטבות האלה מקבלים היישובים ביהודה ושומרון מכוח החלטות ממשלה שלא רלוונטיות לצו הזה, אבל הם מקבלים את אותן הטבות.

עד היום קיבלו?

עד היום קיבלו וממשיכים לקבל, ואנחנו מקווים שגם בתיירות אנחנו נמצא את הדרכים הנכונות שזה יהיה, אבל זה לא במסגרת הצו הזה.

שאלה ליועצת המשפטית. האם הצו הזה נובע רק משיקולים כלכליים או יש גם שיקולים משפטיים של "בג"ץ האצבעות"?

לא, זה לא קשור, אבל התוספת מדברת מלכתחילה על קריטריונים, ולכן לא התעוררה פה הבעיה.

זאת אומרת, רק שיקולים כלכליים.

אם זה כך, חשוב לחדד את השאלה של חברי, חבר הכנסת ריבלין. אחת מהטענות של האוצר – על מנת להסביר כאן את ההיבט של הקריטריונים – נבעה, בין היתר, מעצם החלטת הבג"ץ, שמחייבת אותם על בסיס הקריטריונים - - -

לקבוע קריטריונים.

אז יפה. אם זה כך, הכול פתוח היום בדיון.

חברתי, חברת הכנסת גמליאל, לכן שאלתי את השאלה. אין בינו ובין הבג"ץ שום דבר.

אני אבקש מהמשנה למנכ"ל, ינון, שיסביר את הדברים, נשמע אותו ברוב קשב ואחר כך נתקדם.

צהרים טובים לכולם, אני שמח להיות פה. אני רוצה לומר שאני מייצג פה את נחום איצקוביץ', מנהל מרכז השקעות, שנמצא בנסיעה, התבקשתי על-ידו להגיע.

מאחר שאני לא מודע למכנה המשותף, והכנסת חדשה, אני ארשה לעצמי לומר שני משפטים על עולם התוכן שאנחנו מדברים עליו.
קודם כול, אנחנו מדברים על חוק עידוד השקעות הון, שהוא אחד משני העוגנים המרכזיים, או העמודים המרכזיים בכלי הסיוע של משרד הכלכלה לצמיחה כלכלית ולעידוד הפריפריה.

חוק עידוד השקעות הון, שהוא לידיעתכם מ-1959, תפקידו לעודד השקעות הון ויוזמה כלכלית, תוך מתן עדיפות לחדשנות ולאזורי פיתוח לשם שיפור כושר הייצור של המשק במדינה, שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בסביבה בין-לאומית, יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים וברי- קיימא.
המרכז נותן תמריצים, שמטרתם העיקרית הינה הגברת הצמיחה במשק. תמריצים אלו מכוונים לעודד השקעות במשק כולו לשם הגברת הצמיחה הכלכלית ושיפור מאזן התשלומים, ותמריצים לפריפריה שנועדו להשפיע על פיזור התעשייה ברחבי הארץ והגברת פעילות והשקעות בפריפריה במטרה לצמצם את אי השוויון האזורי ולעודד צמיחה בת-קיימא.

אנחנו באים ומבקשים את אישורכם ועזרתכם, זה בעצם הליך משפטי שנובע מהחלטה של שני השרים שאחראים על החוק. החוק הזה הוא חוק בסמכות של שר האוצר ושל שר הכלכלה, שכל תנועה או שינוי בו בעצם מחויבים אישור של הוועדה המכובדת.

חשוב להבין מספר דברים. ראשית, אם התוספת השנייה – שעליה אנחנו מדברים כרגע – לא תאושר על-ידי הוועדה היום – לא מחר; היום - -

אז אין לאף אחד כלום.

- - אז אין. זאת אומרת, מחר בבוקר – אני אתחיל את רשימת המכולת – לא יינתנו מענקי הון למפעלים באזורי הפריפריה, לא יינתנו הטבות מס מועדפות בפריפריה.

אני דווקא לא הייתי מאשר את זה היום.

אתה מעודד אותנו לא להצביע היום.

השאלות האלה נשאלו.

אם אתם באים לישיבה של ועדת הכספים ומה שיש לכם לומר לנו, שאין לנו ברירה, אנחנו נצביע נגדכם, נקודה.

חברים, אני משדר לכם מה קיים.

בסדר, אלינו זה לא אמור להגיע במצב של – זהו, יש לכם אקדח ברקה, ואו שתצביעו בעד או נגד.

בשנים קודמות זה הגיע באיחור של שלושה חודשים לפעמים - ויותר מטעמכם - אז האמירה הזאת היא - - -

אנחנו מכבדים את הוועדה.

לא, אז לכבד את הוועדה זה להגיש לה מספיק מראש כך שנוכל גם להיערך בהתאם.

סליחה, כשזה הגיע אלי ביום רביעי – באישון לילה, כמו שאומרים, ברגע האחרון - באמת שאלתי איפה הייתם עד עכשיו.

זה נדחה מינואר כי כולנו היינו בבחירות.

שאלתי את השאלה הזאת, כמו שאנחנו שואלים לגבי צווים אחרים – לפעמים אנחנו מזכירים לאוצר שזה קיים. נכון שאולי יש את התירוץ שמאחר שהיתה פגרה והיו בחירות, וכולי, הכול נדחה בהרבה זמן, אז בינתיים - - -

מה זה רלוונטי? הפקידים לא עמדו לבחירות.

לא, אבל התאריכים כולם השתנו – לפעמים זה כבר חצי שנה - אבל למה אני אהיה הדובר? נזפנו.

זה כנראה לא ישתנה אף פעם, גם אצלי זה היה ככה.

זה הוגש לך. מה שלפנינו, הוגש לך.

לי?

לפני שנתיים, באיחור של שלושה חודשים.

אני נזפתי בהם על האיחור, לא קרה שום דבר. אז היום, ברוך השם, זה הגיע יום לפני.

קרה. זה הגיע יום לפני. אז הנזיפה שלך עזרה, עכשיו זה הגיע לפני ולא שלושה חודשים אחרי. הנזיפה שלי תעזור שבפעם הבאה זה יגיע לפני.

אני מבקש שתנסה להציג את הקריטריונים.

אני קיבלתי איזשהו מידע, אני אעשה repositioning. התהליך שמוצע לכם היום הוא תהליך שאיננו משנה מאומה, כמו שאמר היושב-ראש, במדיניות הקיימת מזה מספר שנים.

בסופו של דבר, לא מדובר פה על העדפה של יישוב כזה או אחר אלא מדובר בסט קריטריונים שנבנה בצורה מקצועית וכלל התייחסות לנושא הפריפריאלי והתייחסות לנושא סוציו-אקונומי, כמו שנאמר.

מה בעצם התוספת הזאת אמורה להקנות? התוספת הזאת מאפשרת מתן מענקי הון למפעלים שנמצאים בפריפריה. התוספת מאפשרת מתן הטבות מס עודפות למפעלים שנמצאים בפריפריה. כידוע לכם, מפעלים שיש להם מעמד של מפעל מועדף או מפעל מאושר – תלוי מאיזו משפחה – מקבלים הטבות מס מועדפות בפריפריה, היום אנחנו מדברים על 7% מול 12.5% במרכז הארץ. אנחנו מדברים על מתן אפשרות של הקצאת מגרשים להקמת מפעלים בפריפריה – ללא התוספת הזאת אי-אפשר לעשות את זה.

ללא מכרז.

ללא מכרז. צודק.

כלומר, במחירים קבועים.

אני מתנצל. כמו כן, במסגרת המדען הראשי, המדען הראשי נותן תוספת של המענקים למפעלים בפריפריה, ולבסוף גם משרד הביטחון, למיטב הבנתי, נשען עלינו במסגרת העדפה בתהליך ההרכשה של משרד הביטחון – מפעלים שממוקמים בפריפריה, על-פי מה שמוחלט בתוספת זו, מקבלים העדפה של עד 15% במכרזים של משרד הביטחון.

כמה שיותר רחוק, הנחה יותר גדולה, עד סין, לא?

ייתכן, לא בדקתי. אני מזכיר לכם את חוק הטקסטיל הביטחוני, אז סין להערכתי, למשרד הביטחון לא מוכרת טקסטיל, אבל אולי אני טועה.

היו פעם ניסיונות – משטרה וכולי.

למען הגילוי הנאות וההבנה הכללית. כיום, מאז 2011, שאז בוצעה רפורמה בחוק, הפעילות בחוק מחולקת בין משרד הכלכלה, מרכז השקעות, לרשות המסים במשרד האוצר. כל מה שנוגע להטבות המס נעשה ישירות מול רשות המסים, וכל מה שנוגע למענקים נעשה במרכז השקעות, כשמשרד הכלכלה נותן את האסמכתא שמדובר במפעל תעשייתי לצורך קבלת ההטבה.

חשוב להבין שלפחות מבחינת עולם התוכן של משרד הכלכלה, 80% מהלקוחות הם חברות קטנות ובינוניות שמדברות על השקעה ממוצעת סביב 10–15 מיליון שקלים. התעשייה היא ברובה תעשייה מסורתית.

איזה אחוז מהכסף חברות קטנות ובינוניות?

בין 70% ל-80% מיועד להשקעות לחברות קטנות ובינוניות.

מה הסכום שעומד לרשות הנושא?

בשנה שעברה היה 290 מיליון שקלים.

מה שכתוב היום בעיתונים, הניתוח לא נכון?

הוא נכון, אבל זה הטבות אחרות.

העיתונים דיברו על המס, ומדברים על עולם תוכן שהוא לא קיים כיום – חשוב שאתם תבינו כי אתם מתעסקים בזה.

5.6 מיליארד שהם נותנים הטבות?

לא. הנושא של ההטבות - - -

זה יעלה כנושא נפרד.

רק לסיים את הנקודה. ההטבות שניתנו לחברות המפורסמות לא קיימות יותר. מי שיש לו, מקבל את זה עד לסוף התקופה. ההנחה המקסימלית שחברה מסוגלת לקבל היום או בעצם מ-2011, זה 7%.

טוב, עוד נדון בזה.

על מה בעצם אנחנו מדברים? כמו שאמר היושב-ראש, אנחנו מדברים על קריטריונים, אנחנו לא מדברים על יישוב כזה או אחר. אנחנו מדברים על קריטריונים, אנחנו מדברים על פריסה גיאוגרפית וחברתית מגוונת.

אפשר לקבל את רשימת היישובים?

בוודאי.

מזרעה בפנים?

הנה, זו הרשימה.

מזרעה בפנים?

כן.

לא. מזרעה לא בפנים.

מזרעה בפנים? הוא אומר שלא.

רבותי, אני מבקש לא כך.

אשקלון בחוץ.

להיות שכן של גפני זה יתרון יחסי אדיר...

מזרעה בפנים.

לא, גילה. מזרעה לא בפנים.

אני מבקש.

רק שאלה סתם.

לא, כי כל אחד ישאל על היישוב שבו הוא גר ועל היישוב של החבר שלו.

פנו אלי.

ביקשת רשימה. יש לך רשימה, אבל לא צריך לדבר ולהפריע לכולם.

חברים, חשוב להבין – במסגרת הקריטריונים אנחנו מדברים גם על אזורים גיאוגרפים ואנחנו מדברים כמובן על ירושלים ואנחנו מדברים גם על אוכלוסיית - - -

ירושלים היא לא גיאוגרפית? לפי חוק ירושלים.

היא חריגה, אני מייד אסביר.

היא עומדת בפני עצמה.

באופן עקרוני, גם יישובי המיעוטים – החריג היחיד הוא שיישובי המיעוטים גם במרכז הארץ נכללים בהחלטה. אם תרשו לי, נדבר על חמש הנקודות, וכמובן שגם שדרות ועוטף עזה נמצאים במסגרת החלטה זו.

הסעיף הראשון מדבר על כך שההכללה היא לתחום רשויות מקומיות במחוזות ירושלים, הדרום והצפון ונפת חיפה, שמתקיימים בהם התנאים הבאים: הרמה החברתית היא אשכול 1 עד 3, אלה הרמות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, ושיעור אבטלה שנתי של 10% ומעלה; 2. העיר ירושלים למפעלים עתירי טכנולוגיה; 3. אזורי תעשייה מרחביים – כשאנחנו אומרים אזורי תעשייה מרחביים, לידיעתכם, אלה אזורי תעשייה מעל 100 דונם – במחוזות הצפון, הדרום והעיר ירושלים, ובנפת אשקלון, כשנפת אשקלון, כמו שאמר היושב-ראש, הוכנסה החרגה מאשכול 1 עד 4, והוכנסה ההחרגה הזאת, למיטב הבנתי, כי נפת אשקלון אזור קרוב למרכז הארץ.

מתי זה הוכנס, ההחרגה הזאת?

2010. אדוני חייב להבין שכבר בהארכה הקודמת של 2011 – בנובמבר 2009, שזה שנה ומשהו לפני שהוועדה המכובדת אישרה את הצו שפג אתמול, קיבלתם את זה. הוועדה לא שינתה.

אשקלון בפנים.

לא.

מייד אני ארחיב על אשקלון בדיוק. תנו לי לסיים, אחר כך כל שאלה נשמח לפרט.

צריך להבין שהיישוב נגזר מהקריטריון. יכול להיות שבמהלך השנה גם יהיה שינוי ברמה החברתית-כלכלית.

אלא אם כן זה יהודה ושומרון. אם זה לא יהודה ושומרון, נמצא פתרון אחר.

אבל איזו מין מדיניות זאת שמעודדת ערים לא לצמוח ולהתפתח כי אז גורעים ממנה?

מצד שני, מה את יכולה לעשות?

לא, אבל יש פה בעיה שצריכים לחשוב עליה כמדיניות.

אני יודע, אבל זה תמיד ככה.

כלומר, אם עיר קצת מתרוממת, לא נותנים לה את היכולת להמשיך ולעלות.

יש לזה פתרון.

זאת מדיניות של מסכנות, מדיניות חולה.

סעיף 3: כל אזורי התעשייה ביישובי המיעוטים בכל הארץ, כפר קאסם וטייבה וכולי – שזה באמת מרכז הארץ – נמצאים בפנים.
הסעיף האחרון הוא שדרות ויישובי עוטף עזה, ואזורי התעשייה בהם שנמצאים בתחומי מועצות אזוריות רלוונטיות – שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול – ונמצאים עד שבעה קילומטרים מגדר המערכת.

בנוסף, יש התייחסות ספציפית לגבי אזור פיתוח ב', שם כמעט לא ניתנות הטבות. אם אני מבין נכון, זה בעיקר נוגע לרשות המסים, וגם במסגרת חלוקת הנושא של הקצאת קרקע אנחנו יכולים להרחיב פיתוח של מפעל שנמצא באזור פיתוח ב' אם הוא קיבל את זה בזמנו, בעבר.

רשות המסים זה עידוד באמצעות הטבת מס.

ירושלים, אזור פיתוח א' הוא רק לחברות ידע וטכנולוגיה לפי המדען הראשי.

לחברות הייטק, כן.

לא. כל אזורי התעשייה של ירושלים כלולים כי הם כלולים במסגרת אזור תעשייה מרחבי שגודלו מעל 100 דונם.

מפעל עתיר ידע – גם לא באזור תעשייה.

נכון, אבל בזמנו, בחוק הרשות לפיתוח ירושלים שהעברנו בשנת 89' זה הוחרג לפי שני קריטריונים – מפעל עתיר ידע או מפעל עתיר טכנולוגיה. עכשיו אתם אומרים שאזור פיתוח א' חל גם למפעלים שהם לא עתירי ידע וטכנולוגיה באזורי תעשייה?

כן.

בשטח של למעלה מ-100 דונם.

זה גם היה קודם.

חברים, שום דבר לא השתנה, כאמור.

למעט דבר אחד, לא השתנה דבר.

לא. לא השתנה כלום.

למעט מפעלים חדשים של אשקלון.

למעט דבר אחד, שהשאלה האם הוא נובע כתוצאה מהקריטריונים שהיו קיימים אז, או האם - - -

זו לקונה שצריכה טיפול.

הוא יגיע לזה.

לגבי אזור פיתוח ב', דיברנו על תחומי הרשויות המקומיות במחוזות ירושלים, הדרום והצפון ונפת חיפה, בהם מתקיימים, רמה חברתית אשכול 4 – פה, לשאלתֵך, בעצם השרים רואים צורך להמשיך ולטפל באזורים שיש להם איזשהו שדרוג, ושיעור אבטלה - - -

סליחה, מה יש באזור פיתוח ב'?

באזור פיתוח ב' יש תנאים שקשורים בעיקר לנושא של מיסוי – נציג רשות המסים יכול לומר. אם אזור מוגדר באזור פיתוח ב', במסגרת רשות המיסוי והקצאת קרקע במינהל אזורי פיתוח למפעלים קיימים, הרחבה, הם נכללים בסיפור הזה.

למה זה רשות המסים?

הטבות במס.

זה עידוד באמצעות הטבות מס.

רשות המסים, בבקשה.

אופיר כהן, רשות המסים.

אתה עוזב את רשות המסים. היום זה היום האחרון?

באתי להיפרד מכם.

ברכותי. אני אהבתי לעבוד אתך. שיהיה לך בהצלחה בהמשך דרכך.

בהצלחה.

תודה. לגבי אזור פיתוח ב', זה רלוונטי לגבי הטבות מס שהיו במפעל המוטב. מה ששונה בחוק החדש – היו הטבות מס לאזור פיתוח א', מרכז הארץ ו-ב', כאשר ב', היו להם הטבות מס מועדפות, יותר טובות ממרכז הארץ אבל פחות טובות מ-א'.
בכל מקרה, שינינו את החוק ובחוק החדש ששינינו ב-2011 אין יותר אזור פיתוח ב', יש רק מרכז הארץ ואזור פיתוח א'. זה גם הולך ונגמר, כל הנושא של אזור פיתוח ב'.

זה רלוונטי רק לגבי הוראת מעבר.

מי שהיה ב', מה קורה אתו?

תצא מתוך הנחה שמחר אתה תייעץ לאחד מהמפעלים באשקלון, כשהמפעל הזה משנה את עמדתו. תגיד לי מה תאמר בתור היועץ.

אני אומר אותו דבר שאני אומר פה, ומה שאומרים פה בוועדת הכספים לגבי אשקלון. נדבר על זה בהמשך.

השאלה מאוד במקום, זה מאוד מעניין.

יש סעיף נוסף שהוא סעיף חשוב שיעניין אתכם מאוד, נושא הוראת המעבר. הוראת המעבר קובעת שמי שהיה קיים במקום מסוים, אזורי א' ו-ב' מ-1998, והורע מעמדו – נגיד בעיר או יישוב או מועצה אזורית שעלתה, כמו מקרה מסוים - -

אשקלון.

- - אותו אחד שכבר היה קיים, הוא ימשיך לקבל את ההטבות.

אותו מפעל שהיה קיים.

אותו מפעל. חשוב לסבר את האוזן לצורך הנקודה הזאת. אשקלון עצמה – שאף אחד לא חושב שאינה חשובה – יצאה מהצו בנובמבר 2009 וכבר כשאתם אישרתם ב-2011 את הארכת הצו הקודמת, כאמור, קיבלתם את המלצת השרים.

נראה שאתה היית סגן שר האוצר, אז קיבלת את זה כבר.

בסדר.

אז הוא לא הבין, עכשיו הוא מבין.

לא לדרוך על יבלות. ההיפך. בגלל שהוא נוגע בדבר, הוא לא השתתף בדיונים, לכן הוא לא ידע מזה. חבר'ה, תדונו לכף זכות.

למען הסנכרון של הנתונים הקיימים. לא נמצאת כרגע בצנרת מזה מספר שנים השקעה חדשה באשקלון. לעומת זאת, במהלך שנת 2012 אישר מרכז ההשקעות שתי הרחבות במסגרת מפעלים קיימים – אין לי את הסכומים אבל שתדעו, העסק עובד.

זה ימשיך.

ממשיך. מה שאנחנו באים ומבקשים, אנחנו מבקשים מכם לשקול בכובד ראש את המשמעות שההוראה לא תמשיך, ושלא יהיה עליה דין רציפות, כדי שניתן יהיה להמשיך ולטפל ביישובי וביזמי הפריפריה וכפרי המיעוטים במרכז. אנחנו מבקשים מכם להמשיך לקבל את ההצעה המוצעת, לפי המחוקק מדובר על שנתיים מינימום של הארכת הצו. זה יאפשר גם לשרים וגם לוועדה המכובדת לדון במסגרת ההארכה של הצו הבא או של התוספת הבאה. תהיה לכם הזדמנות במסגרת התוספת הבאה לעצב את המדיניות כמו שאתם מבינים. עד כאן.

אני סגנית יושב-ראש, אני צריכה לצאת לישיבה. אני משאירה לרובי להחליט.

תודה רבה. אופיר, אתה רוצה עוד להוסיף?

אופיר, אולי תסביר מה המשמעות של הוראת המעבר גם לגבי מפעלים שקיימים באזור פיתוח ב'.

הוראת המעבר, מבחינה מיסויית.

אם אני מקים היום מפעל באשקלון.

אתה לא מקבל הטבות של אזור פיתוח א', זה חד-משמעי – אבל זה בגלל הקריטריונים של הצו, זה לא בגלל משהו - - -

אלא?

בגלל שאשקלון הפכה לאזור פיתוח.

כן, אבל אנחנו לא פותרים את הבעיה עכשיו.

אבל זה כבר דבר ותיק, הוא אומר. בצו שאושר כאן, בנשיאותו של כבודו, גם כן זה היה כבר.

זאת אומרת, אי-אפשר היה להקים מפעל - - -

גם אז לא.

אתה אישרת את זה.

אתה אישרת את זה, אנחנו רק הולכים בעקבותיך, אבל מה שהוא אומר – שבצנרת - - -

אגב, אני בעד. גם כשיגיע חוק ההסדרים, אני מציע שילכו בעקבותי. אני למשל, הגיעה פגיעה בקצבאות הילדים, זרקתי לפח. תלך בעקבותי.

ה-5 במאי היה אתמול. פה אין ברירה, פה אנחנו צריכים להחליט.

רבותי, אנחנו מעבירים את זכות הדיבור.

אבל לגבי יהודה ושומרון.

יהודה ושומרון לא בצו, זאת החלטת ממשלה.

היא לא בצו, היא החלטת ממשלה. מצאו פתרון.

אדוני היושב-ראש, אתה אמרת שהוא ישיב על זה. לגבי יהודה ושומרון, מה המצב עכשיו?

המתחם של יהודה ושומרון מקבל אותו דבר שמקבל - - -

קיבל גם קודם?

הוא קיבל גם קודם.

זאת אומרת, הכול נשאר אותו דבר.

אבל זה לא מהצו.

הצו הזה לא גורע ולא מוסיף.

אבל נגיד מה זה. זה אזור פיתוח א'.

כן.

אין יותר, אין אזורים אחרים. זה מה שהסבירו – אזור ב' בצו הקודם כבר לא קיים.

יהודה ושומרון, ב-2012, ב-2011, קיבל מכוח החלטת הממשלה, ימשיך לקבל מכוח החלטת הממשלה.

החלטת ממשלה ב-1993.

אותם קריטריונים. מי שעמד בקריטריונים קיבל, ומי שלא עמד בקריטריונים, לא קיבל. אותם קריטריונים שחלים פה על כלל הארץ, חלים גם שם.

אבל כשהיה צריך למצוא פתרון נקודתי – מצאו. אמרו החלטת ממשלה.

כי אם הממשלה לא תקבל החלטה כזאת, היא תוחלף.

היא תוחלף בגלל הרבה סיבות, אבל זו אחת הסיבות.

חבר הכנסת אראל מרגלית.

תודה לכם. נדמה לי שברור, שבניתוח של חלק מהחברות הגדולות והטבות המס הגורפות שבסופו של דבר יוצא לחלק מהן, והמס האבסולוטי שהן משלמות – צריכים סוג של רוויזיה. אני מציע שהוועדה הזאת תציע תת-ועדה שתעבוד יחד עם האוצר והחברות הגדולות ותביא מתווה חדש.

אבל, אני רוצה לומר. אני שומע גם אנשים מהמפלגה שלי וגם אנשים מהמפלגות כולן, משתלחים בחברות הגדולות כאילו שהן מין אוליגרכים של הייטק, ואני חייב לומר אנקדוטה.

כשהר חוצבים היה כמעט ריק ואנחנו נסענו לשווק אותו בעולם, באו שני אנשים משתי חברות – האחד אלי הורוביץ, שהיה אז יושב-ראש הרשות לפיתוח ירושלים, כשטבע, היה לה מפעל בהר חוצבים; השני היה דב פרומן, שכמובן הקים פה את אינטל.

אני חייב לומר – אני זוכר את הנסיעה לפגישה עם המושל וולד במסצ'וסטס. היו שם 120 חברות, ולדב פרומן לא נתנו להיכנס כי זה היה black tie והוא התעקש לבוא עם ג'ינס, אבל בכל זאת הוא נכנס. ואנחנו אז הגענו לדיגיטל, ל-IBM, ל-EMC - שבסוף הגיעה לתל-אביב אבל לא משנה, הגיעה לארץ – והחברות האלה, אנשים צריכים להבין, היו החלוצות – חלוצות במובן ההיסטורי של המילה – של תעשיית ההייטק הישראלית, וחייבים קודם כול לתת להן כבוד. למשל, תעשיית הסמיקונדוקטור, שאותה אני מכיר טוב.

במצע של המפלגה.

רק רגע, תיכף אני אגיד אבל.

הוא רוצה לשנות את זה גם.

אנשים צריכים לדעת שמתוך אינטל, שיש לה גם את הייצוא והחדרים הנקיים, שזה היה בעיקר חוק עידוד השקעות הון וגם המפעל בחיפה שזה היה בעיקר המדען הראשי, בעיקר design, תכנון של צ'יפים, יצאו יותר חברות - ויש פה מישהי שהיא גם כן בתוך התחום הזה, בחורה מבריקה בתחום design של צ'יפים – יצאו יותר חברות בארץ מאשר כמעט כל חברה אחרת. כלומר, יש איזושהי פירמידה שממנה נובעות גם החברות הקטנות.

אז אני קודם כול רוצה שישתנה קצת השיח בחברה הישראלית, גם מי שרוצה צדק – ואנחנו פה דיברנו.

דבר עם היושבת-ראש שלך.

אני מדבר אתה.

היא פה, יעבירו לה את הפרוטוקול.

דבר ראשון, צריך לראות בחברות האלה חלוצות. ואולם, כשמסתכלים – גם בשבוע שעבר או לפני שבועיים כשהסתכלנו פה על מבנה האשראי של המשק הישראלי, גם כשאנחנו מסתכלים על סך הטבות המס שניתנות, והמס האבסולוטי שמשלמות חלק מהחברות הגדולות, שבאמת הלכו גם לפריפריה – אנחנו רואים עיוות שלדעתי המשורר והמחוקק לא התכוונו לו בתחילת הדרך.

ישנו מצב, שבסופו של דבר, אם אתה שם חלק מהחברה שלך במקום שהוא מקום פריפיריאלי, או ירושלים, יוצא שאתה משלם כמעט אפס מס. בעצם אתה הופך למקלט מס בישראל.
ואני חושב שהגיע הזמן, דווקא מתוך כבוד לחברות הגדולות ודווקא מתוך כבוד להרבה מאוד מהחברות החדשות, וככלי, אנחנו רואים בזה כלי נהדר לפיתוח חברתי - כדאי שידעו במפלגה שלי - של אזורים בארץ על-ידי הכלכלה הזאת, הגיע הזמן שאנחנו נשב ביחד עם החברות הגדולות, מתוך כבוד ומתוך דיון, לא מתוך רדיפה ולא מתוך קריאת כל מיני גינויי גנאי שאני שומע פה בימים האחרונים, ונמצא מתווה חדש, ששוב מתעדף ומעודד אותן.

אתה באמת מאמין שאינטל היתה מייצרת 4,000 מקומות עבודה בקרית-גת אם היא היתה יכולה להקים את המפעל שלה בהרצליה או בתל-אביב?

בואו לא נקיים את הדיון, אנחנו נקדיש לזה ישיבה.

חשוב מה שהוא אומר, כי העליהום הזה רק מזיק.

נכון, אבל אינטל – יש לה שתי אופרציות. אופרציה אחת, היא קיבלה 300 ומשהו מיליון שקלים כדי לייצר 1,000 מקומות עבודה בקרית-גת, שזה מכובד; אופרציה שנייה, באותו כסף – זה לא היה 1,000 עובדים כמו בקרית-גת אלא זה היה 10,000 עובדים.

ולכן, היום כמדינה אנחנו צריכים לחשוב אם ההטבות המרכזיות שאנחנו רוצים להשתמש בהן – כי סך הכול זה כסף של הציבור – זה הטבות הון, כי היום רוב מקומות התעסוקה הם לא בבניינים ובמכונות אלא הם בעזרה במשכורות עובדים, שיש לזה יתרון מאוד ברור.

היום, כשרוביק דנילוביץ' קיבל תקנת שעה של 40% ל-EMC ולכמה מהחברות שם, יש יתרון ברור להטבה הזאת. כל שקל שאתה נותן, אתה יודע שזה מקום עבודה, אתה יודע לספור.

משלם ארנונה.

אתה לא נכנס לתוך השקעות הון מאוד מאוד ענפות של בניינים ומכונות, אלא אתה מתמרץ את החברות לקחת את העובדים.

כך היה באינטל בירושלים.

ולכן למשל, הכלי הזה שנקרא המדען הראשי, שהוא נותן בעצם עזרה במשכורות, לעומת הכלי הזה של הטבות הון במרכז ההשקעות, אני חושב שצריך לבחון מחדש את המינון ולבחון מחדש את האסטרטגיה שבה אנחנו מצד אחד מביאים את החברות למקומות כמו תל חי – כמו החבר שלי שם במלאנוקס – ומצד שני, משאירים יותר צדק בתשלום המס גם אם נותנים את ההטבה.
זאת המלצתי ליושב-ראש הוועדה.

אני מודה. זה נושא גם מאוד אקטואלי וגם מאוד מרכזי, אני חושב שאנחנו נקיים ישיבה מיוחדת לדון בנושא הזה. לכן אני מבקש – הרבה פעמים תוך כדי דיבור על הנושא הזה אנחנו מערבבים עם מצב שעומד בפנינו.
אני מציע, בואו נתייחס כרגע אך ורק לצו, נסיים ונאשר את זה. יכול להיות שיהיה לנו מעט זמן עד לסעיף הבא ואז נוכל לקיים את השיחה הפתוחה, ובלי קשר לזה, ניזום ישיבה על הנושא שדובר – יש כאן מספרים – ונזמין גם את כל הנוגעים בדבר כדי שהדיון יהיה יותר אמיתי ונשמע את כל הצדדים.
מה שאני מבקש – נתאפק ונתייחס לצו, נאשר אותו. יש לי תחושה שאם נעשה כך יישאר לנו מעט זמן פנוי עד שהאנשים שהוזמנו לנושא הבא יבואו, נוכל לשוחח על הדברים האלה, אבל בואו נגמור דבר-דבר. חברת הכנסת עדי קול.

לגבי הצו, אני רוצה לשאול שאלה, אני יודעת שזה רלוונטי לכל ההעדפות האלה אבל גם לעידוד השקעות הון, גם לגבי תיירות.
השאלה היא למה אנחנו לא מחלקים את האזורים דרום-צפון כמקשה אחת. ברגע שאנחנו נותנים עידוד השקעות הון בקרית-גת, אין שום סיבה שמישהו יבנה בדימונה; אם נותנים לכרמיאל אין שום סיבה שזה יגיע לקרית-שמונה, ואנחנו לא עושים איזושהי דיפרנציאציה בתוך האזור הזה. האם יש איזשהן מחשבות על העדפה כדי לדחוף?

אם אפשר להשיב בסוף, אחרי שכולם ידברו.

אני אשאל את ינון, בקשר לחוק הזה לגבי אזורי פיתוח א' ורשימת היישובים, האם עשיתם הבחנה לגבי שנים אחורה, באיזה יישובים הטבות המס נוצלו לעומת יישובים שבהם לא נוצלו, ומה התרומה לצמיחה ויצירת מקומות עבודה ביישובים האלה בשנים אחורה כדי שהנתון הזה ישליך על חשיבה קדימה.
השאלה השנייה – האם יישובים אחרים פנו וביקשו להצטרף במסגרת אזור פיתוח א', ואיפה הם עומדים כיום?

רובי, זכות הדיבור, אחר כך גפני.

אנחנו נמצאים פה במצב שלא מאיימים עלינו אלא הביאו בפנינו צו, שאם אנחנו לא נאשר אותו, אנחנו מונעים מכל המפעלים - שאנחנו לא רוצים אפילו לגעת בשערה משערות ראשם, בעיקר בירושלים, שכן ירושלים עתידה להגיע עד דמשק, אז היא בטח תעבור בקרית-גת ובאשקלון, אבל זה ייקח, עוד חזון למועד.

לא עכשיו.

אנחנו לא יכולים לבוא לאוצר ולומר לו – אתה מאיים עלינו, אז לא נאשר – כי באמת האיום, הוא קיים עלינו כאחראים על כל אותם מפעלים שהחוק הזה זכה לתגמל אותם בגלל היצירה שהם יוצרים לארץ.
אני רק שואל דבר אחד. בזמנו, היו לנו ויכוחים אינסוף לגבי העיר אשקלון האם באמת אשקלון כבר הגיעה למצב שבו אנחנו יכולים לבוא ולומר לה, כל מפעל שיגיע בעתיד, אנחנו לא יכולים לתת לו מבחינת הקריטריונים כי אין החלטת ממשלה, אפשר מחר בבוקר לקבוע החלטת ממשלה.

האם באמת אשקלון – שהיא נמצאת לא בנסיקה אבל בעלייה – אנחנו לא יכולים פתאום לעצור אותה. אשקלון היום היא קו עימות לכל דבר, ויש הרבה סיבות מדוע לעודד אותה, שכן היא נמצאת בעיצומו של פיתוח מאוד ראוי, שאני מקווה שאף אחד מאתנו לא יגרום בסופו של דבר לאיזושהי עצירה שיכולה לדרדר אותה למטה.
אני מבקש לדעת האם אין אפשרות – אני יודע גם, ולוקח בחשבון שכאשר אני אתמוך בהצעה שאני מדבר עליה ושהיא לא נמצאת כאן, ואני יכול או לאשר את זה או לא לאשר את זה, ואי-אישור הוא דבר חמור ביותר – אני יודע, אני מזהיר את עצמי שברגע שאשקלון גם נכנסת, או ממשיכה להיות, זה פחות לירושלים, זה פחות למקומות אחרים. וגם אני לוקל-פטריוט, וגם כאדם שיודע שירושלים חשובה, אני מתלבט בשאלה הזאת, אבל באמת, אנחנו בזמנו, בשום-שכל ובתכנון, הכנסנו את אשקלון. הכנסנו אותה.
ואכן, כל מפעל אשר הוקם באשקלון ויש התחייבות לגביו, כתוצאה מההתחייבויות אשר כבר נעשו, ימשיכו לטפל בו. השאלה היא מדוע היום לגרום למצב שבו יכול להיות שיבואו מפעלים ויאמרו, אנחנו לא ממשיכים באשקלון, למרות שאשקלון יצרה תשתיות להמשך הפיתוח. האם אנחנו לא פוגעים באמת באותו היגיון שהביא אותנו לחקיקת החוק בנוסחו כפי שהיה, כי נדמה לי שההבדל היחידי בצו הזה הוא הוצאתם של מפעלים עתידיים באשקלון מתחום החוק.

לכן, אני מציע לממשלה לבוא ולשקול – על-ידי החלטת ממשלה או בכל דרך אחרת – להמשיך לאפשר לאשקלון, לומר להם עד 2016, וב-2016 לקבוע נקודת בחינה שבה נחליט האם אנחנו רוצים להמשיך את זה עד 2020, כי פיתוחה של אשקלון הוא דבר שחשוב מאוד למדינת ישראל היום בכל מה שקשור לקו העימות עם הרשות הפלסטינית בעזה.

אני – בסיורים שם – נוטה להסכים אתך.

אדוני היושב-ראש, אני כנראה אתמוך בזה מכיוון שאין ברירה, אחרת אנחנו פוגעים בכולם, אבל תראה מה שקורה. למיטב זכרוני, אני ביקשתי מהממשלה שבפעם הבאה כשהם מביאים, שיביאו את זה בזמן. למה להביא בזמן? זה לא רק הסיבה – גם ההתייחסות כלפי הכנסת – אלא אז, גם הממשלה וגם אנחנו היינו יכולים לקיים דיון על אשקלון. אשקלון כמשל. האם הקריטריונים הקיימים, שעל-פיהם נגזר הצו הזה או התוספת הזאת, האם הקריטריונים הללו הם אכן קריטריונים עדכניים שאפשר להמשיך אתם?
הקריטריונים הללו מוציאים את אשקלון מהמפה. ויש לי בקשה – אל תגיד שאני עשיתי את זה.

לא אתה. מותר לך היה לעשות.

לא, גם עשיתי דברים לא טובים. גם אז לא היתה לי ברירה. מה היתה הברירה? הם הגיעו שלושה חודשים מאוחר יותר, הייתי חייב לאשר את זה, אחרת באמת היינו פוגעים בכל אזורי העדיפות הללו.

לא בטוח שהם רצו כל כך שתאשר את זה.

יכול להיות. עכשיו הם מביאים את זה ביום האחרון, אנחנו לא יכולים לדון על הקריטריונים, הממשלה לא יכולה לדון על הקריטריונים.
יש לי רעיונות איך אפשר להכניס את אשקלון לעניין. הרי מה תהיה התוצאה של הצו הזה או של התוספת הזאת? התוצאה תהיה שמפעלים חדשים לא יבואו לאשקלון. הם כבר לא הגיעו קודם בגלל הצו הקודם, והם לא יגיעו עכשיו בהמשך.
כמו שרובי אמר, אשקלון זה יישוב עימות, זה מקום שיכול ליפול מהר. היה אפשר לשנות את זה והיה אפשר לשנות את הקריטריונים.
אני אומר לך – תיערך לעניין של החוק של אזורי עדיפות. החוק של אזורי עדיפות תלוי ועומד בבג"ץ – או לא תלוי ועומד, בג"ץ אמר את דברו.

לא היינו צריכים לשנות.

הטבות במס הכנסה, אתה מתכוון.

הטבות במס אני מתכוון.

אבל אנחנו היינו צריכים לבוא ולקבוע.

לא לא. רובי.

הממשלה הביאה לנו קשת ואנחנו התחלנו "לעשות אצבעות", זה דבר לא טוב.

אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר, אני פניתי לממשלה, אני גם פונה אליה עכשיו – תפקידה של הממשלה להביא לכנסת חוק, שהחוק הזה יהיה תואם את מה שאמרנו כמה פעמים. החוק צריך להיות על-פי קריטריון מוסדר ולא "עם האצבעות" האלה.

תודה לך, יושב-ראש הוועדה לשעבר.

אני מבקש מהממשלה, ואני אומר לכם, תדעו לכם ששם זה חומר נפץ מתקתק. המציאות הזאת שבה לא יביאו את החוק הזה של הטבות המס, לא יביאו את זה לאישור הממשלה ולא יביאו את זה לאישור הכנסת, יש פסק דין של בית-המשפט העליון שזה פעם ראשונה בהיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל שבה בית-המשפט הופך להיות רשות מבצעת. הוא אומר – זה בחוץ.

לא ראשונה.

לא פעם ראשונה.

מחוקקת. מחוקקת, כי הוא מכניס יישובים ומוציא יישובים.

- - -

מוישה, זאת לא פעם ראשונה.

מחוקקת.

זאת לא פעם ראשונה?

מחוקקת זה פעם ראשונה.

פעם ראשונה.

מה פתאום.

ניסן, תן דוגמה.

להכניס יישובים לחוק – פעם ראשונה. הוא מכניס יישובים לחוק.

אני אומר לך שזה לא פעם ראשונה.

אני לא בעד שבית-המשפט יבטל חוקים. הכנסת לא צריכה לחוקק חוקים שבית-המשפט יכול לבטל אותם.

ההיפך. שנינו באותו כיוון שאנחנו לא רוצים את האגרסיביות של בית-המשפט העליון.

בית-המשפט הכניס יישובים על דעת עצמו.

לפי הקריטריונים. לא על דעת עצמו.

מוישה, כדי שהם יבינו. הממשלה הביאה קריטריון, קשת של שבעה קילומטרים או 11 קילומטרים.

נכון.

שבעה או 11 קילומטרים ממה?

מקו הגבול.

מקו הגבול. מעזה. ואז התחילו לחצים. אז היה קיבוץ של מפ"ם, שהוא היה באצבע הזאת, אבל ביניהם היו בדואים והיו כל מיני כאלה. פה היה קיבוץ אחר ופה היה מושב אחר, רק ביניהם היתה רהט.

בית שאן תמורת טבריה. אתה לא זוכר?

בא בית-המשפט ואמר: יש אזרחים, אתה מוציא אותם באצבעות – זה לא קריטריון.

אני, ברשותך אדוני היושב-ראש, פונה לממשלה ואני אומר להם – בית-המשפט, בצדק, נתן שנה לממשלה להעביר את החוק. הממשלה מתמהמהת.

נכון. והאריך את זה. האריך לנו עוד שנה.

נכון, אבל עכשיו המועד מתקרב. אני פונה לממשלה – זה לא יכול להיות.

היא חייבת לקבוע קריטריונים.

כן, לקבוע קריטריונים, להביא את החוק ולקבוע מי בפנים ומי לא בפנים, ושיקבלו אומץ. למה הממשלה לא עושה את זה? היא פוחדת פוליטית. משום שראש העיר הזה מתקשר, וחבר המרכז הזה מתקשר. הגיע הזמן לנהל את העניינים. אם יש פוליטיקה חדשה, אני רוצה לראות איך היא באה לידי ביטוי. בינתיים אני רק רואה זיגזג.

אשקלון חייבת להיות בפנים.

יפה. קודם כול, אני אקדים ואומר שאני מאוד תומך במה שאמר חבר הכנסת אראל מרגלית. זה נושא חשוב מאוד כי בשבועות ובחודשים האחרונים יש עליהום כזה שרק עושה נזק אדיר לכלכלה הישראלית, על לא עוול בכפם. הם לא עשו שום דבר נגד החוק, הם בסך הכול עשו טוב לישראל, לכלכלה בישראל, הם דוגמה ומופת לעולם. אני מתחבר למה שאתה אומר, וטוב שאמרת לזמן אותם – לא יודע אם יסכימו לבוא – לזמן, לעשות דיון יחד אתם, לראות שאנחנו לא נגדם. שתצא אמירה מפה מול החברות האלה.
נחזור לעניין שלנו. באורח אבסורד, מה שקרה באשקלון – משבר הנדל"ן הביא צעירים לאשקלון, מתל-אביב. הם לא עובדים באשקלון, זה הפנימייה.

איזה קו חוף יש להם.

כן. עיר מדהימה. הם באים לאשקלון וחוזרים חזרה לתל-אביב לעבודה. זה העלה את החתך הסוציו-אקונומי שלה.

בשביל זה להעניש את התושבים? רמת האבטלה אותה רמת אבטלה, העיר הזו בסבב האחרון חטפה יותר מ-90 גראדים, משהו מדהים. מדהים. היא עיר ספר לכל דבר ועניין. קשה. כשאומרים עוטף עזה, היא בהחלט עוטף עזה – עם הרקטות של החמאס היא עוטף עזה.

להחריג אותה, להוציא אותה, זה לגזור גזר-דין מוות על התעשייה באשקלון, אין ספק. מה זה חדשים לא, ישנים כן? מה זה אומר? זה אומר שנגמר, אין יותר פיתוח תעשייה באשקלון.

גם אשקלון זקוקה היום לאסטרטגיה קצת חדשה בפיתוח.

נכון, וכמו שמצאנו ליהודה ושומרון – ואני שמח שמצאנו פתרון ליהודה ושומרון, באמת אני שמח – צריך למצוא פתרון גם לאשקלון. זה הכול. אשקלון חייבת להיות בפנים. תודה.

ינון, אתה רוצה לתת תשובות?

כן, בבקשה. לגבי התעדופים ונושא של העדפת יישובים רחוקים יותר – בהחלט רלוונטי, הממשלה עוסקת בזה.

קודם כול, חשוב להבין שבמסגרת הפעילות במרכז השקעות עצמו, מסגרת הקריטריונים של המנהלה, יש העדפה ליישובים מרוחקים יותר, זאת אומרת הם מקבלים ניקוד יותר גבוה. והיות ותקציב המדינה, לצערנו – אלא אם תצליחו למצוא פטנט אחר - ובכללו תקציב מרכז השקעות מדולדל מאוד, המפעלים שנכנסים לקו הכסף הם לא רבים. זה אומר שבעצם, יש העדפה מתקנת - - -

אבל אין הבדל בין יקנעם לקרית-שמונה, בעצם.

לא במסגרת החוק הקיים.

איך אנחנו יכולים לדעת את הקריטריונים הפנימיים האלה, שאנחנו לא מכירים?

באתר של מרכז ההשקעות.

קודם כול, בשביל זה זימנת אותנו – שנספר לך גם על זה. זה אחד.
שנית, הממשלה כרגע בוחנת, אנחנו נמצאים בדיונים פנימיים של שתי תוכניות – תוכנית אחת יחד עם ידידנו מהאוצר, נמצא פה הרכז יאיר זילברשטיין, אנחנו בוחנים. יש תוכנית שמוצגת כרגע לשר, של אזורי תעשייה מרחביים. אם התוכנית תאומץ או תאושר בצורה כזו או אחרת על-ידי השרים החדשים, אז תהיה בהחלט - - -

אזור התעשייה בכרמיאל נחשב מרחבי?

סליחה, אני אקרא לזה בשם אחר כי דיברנו על אזורי תעשייה.

קוראים לזה אשכולות, לא?

אשכולות תעשייתיים – מתחמי תעשייה אזוריים, נקרא להם, כדי לא לבלבל אתכם – ופה בהחלט תינתן גישה לעניין הזה.

דבר שני, הממשלה עובדת כרגע על תוכנית אזרחית למעבר צה"ל לנגב, ובמסגרת זו גם אמורים להינתן כלים ייחודיים ואחרים לאזורים, למשל כמו ירוחם ודימונה והיישובים שמשולבים בהחלטה. יש בהחלט חשיבה שמתעסקת בנושא הזה בראייה מולטי-דיסציפלינרית.

שהיא פחות דרך החברות ויותר דרך העובדים עצמם?

גם. EMC, שאתה דיברת עליו, קיבל בבאר-שבע ממרכז ההשקעות מסלול שכר גבוה – לא רק הוא, NESS טכנולוגיות ועוד חברה.

אלביט.

ואלביט, כמו שאתה אומר. במסגרת זו, במסגרת החבילה של המענה האזרחי למעבר צה"ל לנגב, אנחנו מכוונים עוד חבילות – שאם ייסגר באוצר ואתם תצטרכו בסוף לאשר את זה, זה יבוא לשולחנכם.

אנחנו צריכים להיות מעורבים בזה כי איכשהו אנחנו מגיעים תמיד גם לבאר-שבע.

הכול מגיע אלייך. אתם מחליטים על כל שקל שעובר.

אחר כך אנחנו לא מגיעים לירוחם, לדימונה – ושוב, מקומות שנופלים.

אני אומר, הכול קשור.

מה זאת אומרת כל שקל שעובר? יש לך תקציב.

התקציב שלי מאושר על-ידך.

כן, אבל אחרי שהוא מאושר אתה עושה אתו - - -

בסדר, אבל אתה שם בשלב האישור.

אה, כשמאשרים את תקציב המדינה.

בוודאי. באישור תקציב המדינה, ואם יש תוכנית מיוחדת - - -

באמת, בתקציב המדינה כולם נרדמים.

חס וחלילה. בתוכניות מיוחדות, כשהממשלה באה עם תקציב תוספתי לתוכניות מיוחדות, אתם מאשרים אותן.

יש סעיפי תקציב.

וגם כשהיה תיקון בחוק המדיניות הכלכלית לגבי חוק עידוד השקעות הון, הוועדה ביקשה מסלולים מיוחדים, אם אתה זוכר. זה גם אמור להגיע לוועדה, כשיהיו מסלולים כאלה.

יפה. רק שלא יקצצו בזה עכשיו. אני רואה שמקצצים בתקציב המדינה בכול.

אני לא אחראי על הקיצוץ.

אבל אתה יודע שהולכים לקצץ לכם?

עוד לא סגרנו את המעטפת.

ינון, תגיד לי אם אני טועה. יכול להיות שאשקלון לא ואלקנה כן?

התשובה כן.

לא יודע להגיד לך.

התשובה היא כן.

זה משהו אחר.

- - -

זה בלתי אפשרי, אסור שזה יקרה.

איך זה יכול להיות, איפה ההיגיון?

אני אסביר לך. ההקצבה מתוך חוק עידוד השקעות הון, מקורה משני נושאים שונים – אחד זה חוק עידוד השקעות הון ואחד זה החלטת ממשלה.

סליחה, ינון באמצע הדיון.

- - -

אלקנה נקרא אזור פיתוח א', ואשקלון לא.

א' להרחבה.

בכנסת זו, ממשלה שלא תתמוך ביהודה ושומרון – תיפול.

אשקלון לא מפילה ממשלות.

- - -

לגבי השאלות של חבר הכנסת עיסאווי פריג' - - -

אני לא נגד אלה, אלא אני אתך בעד אלה.

אני גם לא נגד אלה. אני לא שאלתי למה לבטל באלקנה.

באים ואומרים, אשקלון - שאני בעדה – לא מבטלים את מה שכבר נתנו.

אבל זה לא שווה כלום.

לא יתנו להבא משום שמבחינה סוציו-אקונומית - - -

משבר הדיור הביא כמה חבר'ה מתל-אביב - - -

למה אתם מעמיסים על אלעזר? אלעזר שאל רק לצורך השאלה שכדאי שתישאל.

לא, הוא שאל שאלה מערכתית.

היא לא קשורה לנושא. השאלה תישאל, ואם תרצה אחר כך אני אוכל לתת לך הסבר שישכנע אותך, אבל זה לא רלוונטי כי אתה לא דן עכשיו בהחלטת ממשלה. לממשלה יש קריטריונים אחרים, תיסע בכבישי אלקנה ונראה אותך – לא אתה, לא מדבר עליך – יכול להיות שהממשלה הכניסה קריטריונים נוספים.

כל פעם שתתחילו עם יהודה ושומרון, חבל על הזמן.

צריך לתת לו תשובה באומץ. יש החלטת ממשלה לגבי יהודה ושומרון.

לאשקלון אין.

כשהקריטריונים האחרים משחקים שם.

מי שנמצא באזור פיתוח א' בפנים; מי שלא נמצא באזור פיתוח א' לא בפנים.

יש חוק ירושלים, ויש חוקים אחרים.

יש גם יישובים ערביים.

אבל הקריטריונים הם שונים כי ביהודה ושומרון החלטת הממשלה לא היתה לפי חתך סוציו-אקונומי. יש קריטריונים נוספים.

- - -

ניסן, צריך להשאיר את אשקלון בתוך החוק, זה מה שצריך לעשות.

חבר הכנסת עיסאווי שאל לגבי נתונים. ראשית, ועדת שני שישבה בשנת 2010 ודנה בשינויים בחוק, היא דנה בנתונים האלה. לאחר כניסתו של מנהל מרכז ההשקעות הנוכחי, נחום איצקוביץ', הוא החליט על ביצוע עבודה שתסתכל במבט רחב ככל הניתן באמת על הפעילות של מרכז ההשקעות וההשלכות שלו, ואני מעריך שכאשר נבוא אליכם בדיון הבא להארכה או לדיון - -

בעוד שנתיים.

- - בסוף 2014, יהיו לך כל הנתונים שנתבקש. יחד עם זאת, יש פה הצעה – נמצאת פה ראש המטה של נחום איצקוביץ' – וההמלצה היא שבכפוף כמובן לסדר-היום ולדחיפויות שיש לכם פה, מרכז השקעות ישמח לבוא ולהציג לוועדה המכובדת את פעילותו, את ההיקפים, ותוכל לראות שם גם את המסלולים.

זה יפה. אנחנו נשמח לקבל אותו, עכשיו נחזור - - -

תודה רבה, אתם מאוד נחמדים. בוא נחזור לאשקלון.

לגבי אשקלון. אני שוב נשען על ייעוץ משפטי פה. לפי מה שאני מבין, משרד המשפטים לא יאפשר להכניס עיר ספציפית.

תתקנו את זה ותחזרו.

אני אומר – משרד המשפטים לא יאפשר להכניס עיר ספציפית להחלטה כזו.

אתם, מבחינת - - -

רובי, אי-אפשר.

לא לא. הוא הולך למשפטים, ניסן.

תן לו רק לסיים את הדברים.

אני אטפל במניעה המשפטית.

לא, אתה לא תטפל.

אין שום מניעה משפטית.

מה אומר משרד המשפטים לגבי יהודה ושומרון, מעניין.

זה שונה, יהודה ושומרון זה לא נכנס לצו - - -

רבותי, התשובות הסתיימו.

אני לא קיבלתי תשובה, רבותי. מתי חוק עידוד השקעות הון התחיל? לפני כמה שנים?

59'.

מאז עד היום לא עשיתם בדיקה.

בוודאי שנעשו.

יפה, זה מה שביקשתי. אתה אומר לי, ועדת שני ב-2010 ישבה - - -

כבודו רוצה את זה עכשיו?

לפני שאני מקבל החלטה. האם עשיתם את העבודה המקצועית שלכם שתאפשר הצדקה של ההרחבה הקיימת, כפופה לשינויים? האם עשיתם את זה?

אתם באים, שמים את האקדח כאן – תאשרו, לא תאשרו – מפעלים ייפגעו. זה מה שאתם עושים.

אני רוצה להזכיר לכבודו שאנחנו לא באנו הנה עם איזה משהו יצירתי. אנחנו מכבדים אתכם ומכבדים את ההליכים. בואו נזכור כולנו שהכנסת הזאת התכנסה לא מזמן, וגם הממשלה, ואם מצפים ששרים אחראים במדינת ישראל יבואו וישנו מדיניות בהינף יד, בשנייה, אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה, וגם אתם.

בשביל לתת לכם את האפשרות להיכנס לעבודה הזאת בצורה יסודית, אנחנו מציעים לקחת את חלון הזמנים הקצר ביותר שאתם החלטתם עליו, כמחוקקים, שזה שנתיים - - -

אם אין מניעה משפטית, אתה מסכים לאשקלון?

זה לא שינוי מדיניות, זה מידע.

שנייה אחת.

ניסן, זה מאוד חשוב. אלה נקודות מאוד חשובות. אתם מתעלמים מהן.

לא מתעלמים. אני מציע כך. אשקלון יצאה מהקריטריון. אפשר להחיל עליה את זה מהוראת המעבר שקיימת בחוק.

יש לנו בעיה שאנחנו רוצים שגם מפעלים חדשים שמגיעים היום יעשו את זה. ברגע שיעשו את זה, אוטומטית כל אותם יישובים נניח שנמצאים ברמה 5 או ב-6, איפה שהיא נמצאת, גם יבקשו את זה, ואם לא יתנו להם, ילכו לבג"ץ ויקבלו את זה, או שיעצרו את זה, אנחנו כולנו יודעים. מצד שני, אנחנו רוצים לאשר את זה כי אנחנו לא רוצים לעצור את כל הנושא הזה בכל הארץ.
מה שאני מציע, אל"ף, נאשר את זה; בי"ת, נפנה בכתב מטעם הוועדה לשר הכלכלה שימצא פתרון דרך החלטת ממשלה ספציפית, שאז היא לא כפופה לקריטריונים שעומדים במבחן בג"ץ – בתוך דקה אחת יעצרו את הכול – שימצא דרך לפתרון בשם הוועדה לגבי המפעלים החדשים שיגיעו גם כן לאשקלון. אני חושב שזאת לא הצעה סתם, זו גם הדרך היחידה שהיא אפשרית.

זה סרק. אפשר בהוראות המעבר. רובי שאל אם מבחינה משפטית תיפתר הבעיה.

כדי שאני אהיה נאמן עליך, ראית שגם בנושא התיירות אמרתי שזאת הדרך היחידה – כשדובר על יהודה ושומרון, מקומות אחרים, כל אחד לפי האינטרסים שלו, שזו הדרך הנכונה והיחידה לעשות את זה.

שם זה היה נכון. שם צדקת.

גם פה אני צודק, כי אחרת, ברגע שאתה תיתן למפעל שבא לרמה סוציו-אקונומית 5 או 6, אוטומטית כל המקומות האחרים יבקשו ויקבלו.

זה לא 5–6.

אני לא יודע, אבל הוא עבר. אני סומך עליהם. אם הם לא עברו, אז יקבלו.

לא, זה 1 עד 4. מה החתך של אשקלון?

הם עלו ל-5, למיטב הבנתנו.

בסדר, אז 5. אזורי 5 יקבלו, ואם לא, יעצרו את הכול.

יש עוד כמה פרמטרים, יש עוד כמה קריטריונים. יש רמת אבטלה.

אבל זה לא נכנס. אם זה היה נכנס, היה נכנס. אני מציע לאשר.

אגב, מישהו עבר על הרשימה? אתם עברתם על הרשימה, על כל היישובים?

ודאי.

דבוריה זה מרכז הארץ?

אנחנו עוברים על כל היישובים פעם בשנה.

דבוריה זה גלבוע.

- - -

המיעוטים קיבלו בכל המקומות. לא יהודה ושומרון, אלא המיעוטים קיבלו בכל הארץ.

מה עם דישון?

אדוני היושב-ראש, אני מבקש התייעצות סיעתית, אני לא יכול לעבור על זה לסדר-היום. לא יכול להיות שעיר שכל תושבי יהודה ושומרון לא מגיעים למחציתה – לא, וזה כן. זה פשוט אבסורד. אני מבקש התייעצות סיעתית.

מה אתה רוצה, עוד חמש דקות נקיים את ההצבעה?

איך אני יכול בעוד חמש דקות לקיים התייעצות סיעתית?

שמע לי, ההצעה שאני מציע היא הצעה - - -

ההצעה שלך היא הצעה טובה, היא לא ישימה.

היא הישימה היחידה.

אתה לא תקבל תשובה בעוד עשר שנים.

היא הישימה היחידה, אין דרך אחרת.

יש את הוראות המעבר. למה על מפעלים ישנים כן חלות הוראות המעבר?

זה קיים, ההוראה הזאת. זה כבר קיים מהצו הקודם.

- - - הם הסתמכו עליך.

העיר הסתמכה עליך, תושבי העיר הסתמכו עליך, מה זאת אומרת.

רבותי, אני מציע כך.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לקבל את הנתונים של ועדת שני ולא לחכות לסוף 2014, עד שנקבל אותם. האם אפשר לקבל אותם?

אנחנו נעביר לכם כל מה שיש.

עד שאני אכנס לסיעה ייקח לי זמן. אחרי זה נבקש רוויזיה וניפול בהצבעה, אני כבר מודיע.

אתה רוצה רוויזיה עכשיו?

לא, אני רוצה התייעצות סיעתית.

אתה רוצה שדווקא בסוף לא נציע את ההצעות?

אני לא רוצה שאשקלון - - -

שלא יהיה שום סיכוי לאשקלון? אני בא ואומר, נפנה אנחנו כוועדה.

נער הייתי וגם זקנתי. מה שאתה מציע זה מתוך רצון טוב, אני מאמין למה שאתה אומר, אבל זה לא יהיה.

למה זה לא יהיה?

כי זה לא יהיה. זו ההזדמנות האחרונה לאשקלון.

בדרך שלך זה כן יהיה? שנעצור את זה?

עכשיו צריכים להחליט שאשקלון בהוראת מעבר.

- - -

על אותם קריטריונים שהוא אומר.

אתה לא יכול להחליט את זה.

תושבי העיר הסתמכו.

אתה לא יכול להחליט את זה.

הוא אומר שכן. תשאל אותו למה הישנים כן.

לא, הם ימשכו את זה, לא יהיה כלום, וידונו.

בבקשה, שישבו כמה דקות, שיביאו פתרון יצירתי, אתה בעד.

לא צריכים למשוך את זה. היושב-ראש, המצב הרבה יותר חמור. אם אתה לא מאשר את זה היום, זה בטל.

אני יודע, על זה אני מדבר.

לא צריכים למשוך. האוצר יודה לך מאוד.

רבי יצחק, מאחר שבדקנו שההתייעצות הסיעתית היא קצת מסובכת כי יושב-ראש הסיעה שלכם זה אריאל, נכון?

לא לא, בדיחות מחר.

ומאחר שבסוף זה צריך להגיע דרך המוסדות התורניים – זה ישי – אז איך אנחנו עושים את ההתייעצות? קצת מסובך לנו.

יש לנו ישיבת סיעה ב-15:00.

יש לנו עוד שתי דקות להתייעצות הסיעתית.

אז יש לי שתי דקות לשאול. יערה זה יישוב שגר בו חבר הכנסת וקנין, נסעתי פעם לשם.

יערה זה מעלה יוסף, על הגבול.

ליד שלומי.

- - -

לא, כי קודם חשדו שאני ב"ליבה", אני לא מכיר. אני מכיר את הארץ אני חושב יותר טוב מהרבה שלמדו. יערה זה על גבול הלבנון.

חלק מהמטעים שלהם - - -

יפה. יערה, כתוב בחוברת שזה מרכז הארץ.

מפעלים קיימים ביערה מקבלים אזור פיתוח א'.

אבל אי-אפשר להקים כי יערה זה מרכז הארץ.

אי-אפשר להקים.

אדוני היושב-ראש, אתה יודע מה אנחנו הולכים לאשר עכשיו?

לא יקרה שום דבר, ניסן, יש לנו יום ארוך. שייקחו את הצו, ישנו אותו.

- - -

תעבור על הרשימה - - -

נו אז מה, אני לא מבין מה אתה שואל.

חברים, אני רוצה להזכיר. מדובר על פרמטרים סוציו-אקונומיים.

- - -

כבוד היושב-ראש לשעבר - - -

למה יערה לא?

אזור התעשייה מקבל.

אזור התעשייה לא מקבל.

היישוב עצמו קשור לסיפור אחר, למפת העדיפויות - - -

אפשר לפי מה שאתה אומר להכליל גם את אשקלון, על-פי הוראת המעבר.

איך אתה רואה את זה?

הוא אומר – הסתמכו על זה. זה אומר שהעיר הסתמכה על זה.

לא לא, אדוני גורר אותי בלשוני למחוזות שלא הייתי בהם.

גם הוראת המעבר קבועה בחוק, צריך להבין.

מי שקיבל הטבות, וביום הקמת המפעל שלו הוא היה בהטבות, אומרת הוראת המעבר – אנחנו לא מקפחים אותו.

- - -

עוד דקה יש לו להתייעצות הסיעתית.

הם מתייעצים? אני לא רואה התייעצות.

הוא מתייעץ עם עצמו.

את יערה אני לוקח בתור דוגמה, שלוש פעמים כתוב יערה. פעם אחת זה הקמה והרחבה היסטורית, שזה אזור עדיפות א', פעם אחת שזה הרחבה א', ואחרי כן פעם שלישית הקמה מרכז הארץ.

נכון. בגלל שהיישוב הזה – כמו יישובים אחרים, מיתר או יישובים אחרים במקומות אחרים בארץ - - -

בוא נדבר על יערה.

אז יערה, ככל הנראה, לפי שני מדדים סוציו-אקונומיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא באשכול חברתי פריפריאלי יותר גבוה ממה שאתה מתבקש לאשר כרגע, שאחוז האבטלה שם – כנראה שכולם עובדים.

כי כולם חקלאים.

הם כולם עובדים. היות ולך אין הרבה כסף, יש לך רק 200 ומשהו מיליון שקלים ואתה צריך לתעדף, באיזשהו מקום צריך לעבור הקו.

רבותי, ההתייעצות הסיעתית הסתיימה.

רגע, עוד לא התייעצנו.

רבותי, אני מעלה להצבעה את אישור תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השניה לחוק), התשע"ג-2013, בתוספת מה שאמרנו, שייצא מכתב לשר הכלכלה ולשר האוצר מטעם הוועדה בבקשה-דרישה לעשות כל מאמץ אפשרי, דרך החלטת ממשלה או דרך אחרת, כדי לאפשר למפעלים חדשים שרוצים לקבל את ההטבות האלה באשקלון.

כדי להיות בטוח בהצבעתי אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית האם באמת יש מניעה משפטית שעלולה להשליך על מקומות שהם מחוץ למפה שהיתה קיימת עד היום בגלל החרגתה או אי-החרגתה של אשקלון, על-פי מעמדה הסוציו-אקונומי היום.

התשובה היא שכן כיוון שיידרש תיקון הקריטריון של רמה חברתית-כלכלית, וזה יכניס עוד יישובים.

שגית, יש לי שאלה. אפשר לבקש פתרונות משפטיים לסוגיה הזאת?

זה מה שהוא הציע לעשות.

זה הפתרון הכי טוב. זה הפתרון הכי טוב, שהוכח.

האם אפשר לקבוע קריטריון, האם זה עומד מבחינה משפטית? זה ברור לחלוטין שאם הולכים על סוציו-אקונומי גבוה, זה ישליך על כולם.

ודאי.

אבל האם יכול להיות קריטריון – ויש לזה גם הסבר הגיוני – יישוב שהיה עד היום בתוך המערכת - - -

לעשות חוק אשקלון כמו חוק ירושלים. זו הדרך היחידה.

לא. היה במערכת עד היום, עצם הוצאתו - - -

אבל הוא לא היה עד היום. אדוני, אתה אישרת. ב-2011 אדוני אישר - - -

ב-2010 הוא כבר יצא.

אדוני אישר ב-2010 או ב-2011 את ההארכה, ואשקלון יצאה בנובמבר 2009, אתה אפילו לא יכול להסתמך על זה. אתה מדבר על משהו שקרה לפני שלוש שנים.
אנחנו שמחים לעזור אבל יש פה בעיה.

רבותי, מי בעד הצעתי, כולל התוספת של המכתב, ירים את ידו.
הצבעה

בעד – 9
נגד – 1
נמנעים – אין
תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השניה לחוק), התשע"ג-2013, והצעת היושב-ראש, נתקבלו.

אני מבקש רוויזיה.

הרוויזיה תידון ב - - -

יש ועדת אתיקה - - -

אתה רוצה שנדון עכשיו ברוויזיה?

לא, אי-אפשר.

בשעה 13:20 יתקיים דיון על הרוויזיה.

יש פתרון משפטי, אפשר למצוא פתרון משפטי.

- - -

פנינו לשר. ב-13:20 תהיה הרוויזיה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:55.>