PAGE
29
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
06/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 3>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ו באייר התשע"ג (06 במאי 2013), שעה 11:00

<מינהל הסטודנטים בסכנת קריסה>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

חיליק בר

ישראל חסון

מרדכי יוגב

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

בועז טופורובסקי

שמעון סולומון

נחמן שי

פנינה תמנו-שטה

>
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר

דמיטרי אפרצב - מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

מירי כהן - ראש מינהל סטודנטים עולים, המשרד לקליטת העלייה

דב בארי - רכז ביטוח לאומי, רווחה ועלייה באגף התקציבים, משרד האוצר

שמואל דוקוב - מנהל אגף חינוך והדרכה בפנימיות, משרד החינוך

יהודה שרף - מנהל יח' עו"ק ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

קלי כהן - ראש מטה לשכת מנכ"ל הסוכנות, הסוכנות היהודית

לאה וייס - עוזרת בכירה לסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

בנימין רוטלנד - מנהל תחום תקשורת לועזית, הסוכנות היהודית

אורנן פודם - תקצוב, הוועדה לתכנון ותקצוב

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה

ד"ר אברהם נגוסה - מנהל ארגון מכנף דרום לציון

יפת אלמו - יו"ר נציגי ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

וונדה אקלה - מנכ"ל נציגי ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

ג'רום אפשטיין - נשיא ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

שושנה בן-דור - מנכ"לית ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

מיכל אברה סמואל - מנכ"לית עמותת פידל

סם קדוש - מנכ"ל C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

גלדיס ברזובסקי - סגנית יו"ר התאחדות עולי אמל"ט

זאב גרשינסקי - מנהל המחלקה לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

ניסים סלמה - רכז הדרכה ומיזמים, מרכז לסיוע לחיילים בודדים

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים ותוכניות, מועצת ארגוני עולים

ענבל אבנון - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

דני ווזנר - מנהל תקשורת וקשרי ממשלה JFNA

טימור ממדוב - רכז אקדמאים בעמותת "אח גדול"

יבגניה בובר - רכזת הסברה לנוער עולה- עמותת "אח גדול"

ידידיה קנארד - סטודנט

ישראל דב זלרקראוט - פעיל בתא סטודנטים

אוריין פראג'י
​–
"פוליסי"

דנה גורדון שושני

ירון קוונשטוק
<מינהל הסטודנטים בסכנת קריסה>

בוקר טוב לכולם. נתחיל את הישיבה בנושא מינהל הסטודנטים. נברך פה את כל הנוכחים – כבוד השרה, גברת סופה לנדבר, חברי כנסת, חברי הוועדה, מנכ"ל משרד הקליטה, ארגונים, סטודנטים.

אני חושב שהנושא שאנחנו הולכים לדון בו מאוד מאוד חשוב לחברה הישראלית. זה לא איזשהו נושא שולי של עולים, זה באמת נושא שאין כמותו בחשיבות לצמיחה של המדינה שלנו, של המשק, לצמיחה הכלכלית, התרבותית, האקדמית. והדיון הזה הוא די דחוף, די נחוץ. והיום כאן בדיון הזה אנחנו רוצים לצאת עם פתרונות. ולהעלות את זה על סדר-היום, אבל זה לא מספיק, אמרתי שאני רוצה באמת לצאת מפה עם – נוכחים כבר כאן נציגי האוצר?

אישרו לנו שהם מגיעים.

אז צריך להשיג אותם כי אנחנו צריכים אותם.

נעשה איזושהי סקירה קודם כול בנושא התקציבי – מה היה לפני כן? איך זה התבצע? מאיפה הגיעו התקציבים לפרויקט המצוין הזה? אחרי זה אני רוצה לשמוע מכל מיני גופים על החשיבות של מינהל הסטודנטים. אני כבר יודע למה זה חשוב, אני רוצה גם שכאן יסבירו, נשמע עוד נקודות. ואחרי זה נקיים דיון לפתרון. יכול להיות שהדיון לא יהיה קל, אבל נצטרך לנהל אותו בצורה מתונה. אבל רוצים תוצאות.

אז קודם כול, איזושהי סקירה. אני מבקש ממנכ"ל משרד הקליטה לתת לנו איזושהי סקירה תקציבית, איך זה היה לפני ארבע שנים, לפני חמש שנים.

תודה, אדוני היושב-ראש. ברשותך, אבקש ממנהלת אגף של מינהל הסטודנטים לתת סקירה קצרה על מה מדובר, מה המסגרת התקציבית. ולגבי הסוגיות שנדבר בהמשך, את זה אנחנו נציג אחר כך.

אוקיי. מינהל הסטודנטים קיים מעל 40 שנה. עד השנה הוא היה פרויקט משותף למשרד לקליטת העלייה ולסוכנות היהודית, כאשר הוא מטפל בבין 6,500 ל-7,000 סטודנטים בשנה, הוא גם מעניק להם סיוע בשכר לימוד, גם בדמי קיום לאוכלוסיות מיוחדות, וגם עושה את המעטפת הטיפולית שהיא בעצם תוכנית הקליטה של אותם צעירים שמגיעים לארץ ובאים ללמוד, שמסייעת להם בכל התחומים.

בשנה שעברה ביולי הייתה החלטת ממשלה, שבעצם סיימה את השותפות של הסוכנות היהודית בפרויקט, ובשנה האחרונה המשרד לקליטת העלייה בעצם נמצא בהיערכות מתמדת לקראת המשך הפעלת מינהל הסטודנטים בשנה הבאה, כאשר כרגע בבסיס התקציב של משרד הקליטה מצוי רק מחצית התקציב שזה 35,000,000 מתוך כלל היקף תקציב מינהל הסטודנטים שהוא 71,000,000 שקלים בשנה.

71,000,000, אבל היו שינויים, לפחות ממה שאני יודע, בשנתיים האחרונות.

כן כן, בהחלט.

אז בוא תיתן לנו סקירה בדיוק על איזה שינויים.

אנחנו מדברים למעשה על שתי סוגיות מרכזיות שלא מאפשרות לנו כרגע להיערך בצורה מיטבית להמשך הפעלת התוכנית. הסוגיה הראשונה זה חוק ההסדרים מיולי 2010, שקבע ששכר הלימוד חייב להיות מדורג, והוא מופחת משנה לשנה, מ-100% שנה ראשונה, עד ל-50% שנה שלישית.

בסוגיה הזאת אנחנו התנגדנו בתוקף, השרה גם לא הצביעה בעד חוק ההסדרים, ואנחנו הגענו להסכם בהמשך שהנושא הזה יבוא לדיון בנושא התקציבי, זאת אומרת בדיון של תקציב 2013. כולם יודעים שהתקציב לא נקבע, היו לנו בחירות באמצע, וכרגע אנחנו נמצאים במצב שהמשא ומתן מתנהל, ולמעשה הגענו כבר לנקודה שצריך או לבטל או להפעיל את הנושא הזה. אנחנו כמובן מתנגדים להפעלה של המתווה של החוק.

הסוגיה השנייה באה לידי ביטוי בכך שבסיס התקציב של משרד הקליטה בשותפות הקודמת, זאת אומרת במתכונת הקודמת, עמד על 35,000,000 שקל. בהחלטת הממשלה שבה ניתן פתרון ביניים הוחלט על חלוקה תקציבית שבה הסוכנות היהודית המשיכו לתת לזה מענה, וסוכם שמשנת הלימודים הקרובה הכול יהיה באחריות המדינה.

סוכם על-ידי מי?

סוכם בהחלטת ממשלה, שקבעה את ההשתתפות – עוד פעם, זמנית, בתקופת מעבר – של משרד ראש הממשלה בסכום מסוים, של ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה, בסכום מסוים, כמובן גם הסוכנות היהודית, ומשרד הקליטה שנאלץ לקחת מתקציבי קליטה אחרים על מנת למלא את החור.

אבל למעשה מ-1 בספטמבר הלימודים אמורים להתחדש והתקציב חייב להיות מונח על השולחן. מבחינה טבעית היו אמורים לסכם את הנושא התקציבי עוד בדצמבר, אבל היינו במערכת בחירות, וכרגע כל הדיונים על השולחן, המנגנונים הבירוקרטיים עובדים בצורה כזאת שצריך לקדם מכרזים לנושא של המעטפת ולכל הנושאים האחרים.

בסיס התקציב של משרד הקליטה צריך לאפשר המשך מתן שכר לימוד מלא, סיוע בדמי קיום והמשך הפעילות החברתית בקרב הסטודנטים העולים. זה הדבר המרכזי מבחינה קליטתית ומעטפת חברתית, וכמובן גם כל הנושא של כוח אדם, שזה חלק מההפעלה של כל המערכת הנדרשת.

כוח האדם הוא של הסוכנות? סליחה על ההפרעה.

לא.

הממשלה לקחה על עצמה הפרויקט הזה. לקחה על עצמה, חוץ מהכסף שבעצם קיבלנו - - -

החלטת הממשלה שהייתה זה להוציא את הסוכנות.

היא לא הוציאה, הסוכנות יצאה.

לא לא לא. רגע, בואו נבהיר את הדברים. אני אומר את זה, גם למי שחושב שזה אולי חריג מה שאני אומר, אבל זו גם תפיסת העולם. אין כאן אויבים במהלך הזה. הסוכנות היהודית זה לא שק אגרוף, אגף תקציבים הוא לא שק אגרוף. יש כרגע פה סיטואציה, יותר ברמה של המדיניות. הסוכנות היהודית הגיעה להסדר עם המדינה שהמדינה לוקחת על עצמה אחריות, משרד הקליטה נכנס לפרונט. מסיום שנת הלימוד הקרובה משרד הקליטה אמור לנהל את כל המערכת הזאת מא' עד ת' באופן מוחלט, עם שותפות של גורמי ממשלה כאלה ואחרים.

נערכנו במשך כל התקופה הזאת, המערכת הבירוקרטית של המשרד בנתה תוכנית חדשה, הרכיבה את כל מה שצריך, עשתה את כל מה שצריך על מנת להפעיל. כרגע חסר 35,000,000 שקל, ודרך הפעלה, שזה עובדים. זה מה שחסר. עם אגף התקציבים אנחנו נמצאים בדיונים תקופה ארוכה, אנחנו מגיעים להסכמות. כרגע זה יותר עניין של מדיניות, אדוני היושב-ראש, האם אנחנו רוצים שהצעירים מהעולם ובארץ, העולים, יקבלו מענה ותהיה פה כתובת – אנחנו רוצים להקל על זה או להקשות על זה?

אם לא יהיה שכר לימוד מלא העולים ממדינות המערב לא יגיעו לכאן, והעולים מהמדינות היותר חלשות לא יהיו מסוגלים להרים את הפרויקט. אם לא תהיה מערכת קליטתית שעוטפת ומאפשרת להם להתקיים, ולהוביל אותם ולקלוט אותם, אז בהחלט הדבר הזה, הפרויקט הזה, הוא בלתי אפשרי.

ודבר אחרון, אם לא יהיה מענה של כוח אדם, לא מנופח אבל בדיוק את מה שצריך לנושא הזה, אז לא תהיה יכולת להפעיל את זה. משרד הקליטה נערך כתוצאה מקבלת האחריות בהנחיית השרה לקליטת העלייה לפעול במתכונת רחבה יותר של קליטת צעירים, בטח השרה תרצה להגיד את זה, ואני אומר את זה כבר עכשיו במפורש: יש לנו פרטנר מאוד מרכזי לנושא הזה, זה הסוכנות היהודית – היה פרטנר, נשאר פרטנר, וככה זה. אנחנו מגבשים כרגע את כל המהלכים העתידיים שסוכמו בין שרת הקליטה לבין - - -

זה לא ברור, כשאתה אומר: נשאר פרטנר. בפועל אתה אומר שלא נשאר פרטנר. מי שמילא את החסר היה משרד רוה"מ ועוד כמה גופים.

לא. אני חוזר ואומר: זאת הייתה החלטת ממשלה שקבעה תקופת מעבר, והמשך אחר כך.

השאלה היא פשוטה: יש בעיה או אין בעיה?

יש בעיה.

מאיפה היא מתחילה? ברור לי שמשרד הקליטה רוצה בקליטת האנשים הצעירים האלה וכן הלאה, זה הכול נכון. תסביר לי: האם זה באוצר?

אני אסביר פשוט.

מה זה המדיניות שאמרת שיש עליה מחלוקת? המדיניות שלכם?

לא, אין מחלוקת. בואו לא נערבב הכול ביחד.

תסביר איפה הבעיה. כאן יש רצון טוב לסייע.

משרדי ממשלה פועלים מתוך בסיסי תקציב. יש בסיס תקציב שהוא מאפשר פעילות. בפרויקט מינהל הסטודנטים למשרד הקליטה היה 35,000,000 שקל, שזה מחצית מ-70,000,000 שקל. ברגע שהתקבלה החלטה שהסוכנות היהודית מתגברת את הפעילות שלה בדברים אחרים, כאן האחריות על המדינה. האחריות של המדינה היא לא חלק מהאחריות, זו אחריות מלאה. המשמעות היא לתקצב בבסיס התקציב עוד 35,000,000 שקלים, בזה נגמר הסיפור.

אבל כשאתה אומר מדינה, זה משרד הקליטה או שזה משרדים אחרים?

משרד הקליטה זה עדיין חלק מהמדינה. בוודאי, זה משרד ממשלתי. ולכן כשאני מדבר על המדינה אני מדבר על זה.

זאת אומרת שמשרד האוצר לא העמיד לרשותכם השנה את התקציב במקום הסוכנות? זה מה שאתה אומר.

זה מה שאני אומר, כן.

אני רוצה להשאיר את הדיון הזה עוד טיפה על התקציבים – בדיוק הגיעו נציגי האוצר – לגבי חוק ההסדרים, שזה נושא מאוד חשוב. כדי שתבינו, לפני שנתיים הכניסו סעיף לחוק ההסדרים שמלגות לעולים סטודנטים, שנה ראשונה זה 100%, שנה שנייה 75%, שנה שלישית 50%. וזה לא עבר, והשאירו את זה לחוק ההסדרים השנה.

זה אושר.

השרה ביקשה לעצור את הביצוע.

אז מה שקורה, לפחות כשהבנו את העניין הזה, כי גם אם נגייס את הכסף, את ה-35,000,000, לא נוכל לחלק אותו.

כתוב שהמשרד לקליטת העלייה צריך להקצות 43.5, זה עוד 8.5 מתוך תקציבו.

לא לא לא.

נחמן, עכשיו נדבר על הכספים. מה שיצא, הוצאנו מכתב לשר האוצר, אני וחברי – בועז, פנינה, שמעון – לביטול הסעיף הזה בחוק ההסדרים. וזאת התוצאה הראשונה, שאנחנו צריכים לבטל את הסעיף הזה. לאחר מכן אנחנו צריכים למצוא את הכסף. עכשיו אני רוצה לתת כמה מילים לשרה.

לא, תיתן לחברי הכנסת לדבר ואחר כך אני אסביר.

אני חושבת שדבר אחד שלא נתנו עליו את דעתנו, למרות שהדיון רק התחיל, זה כשדיברת על ההשלכות. אז אני חושבת שאחת ההשלכות זה שיש גם נשירה של אנשים שפשוט לא מצליחים לעמוד בעומס, כאלה שלא מקבלים את מלגת הקיום, סטודנטים שפנו אלי שאומרים: אני בלי מלגת הקיום לא יכול להמשיך ולהתקיים, אני מבחינתי נושר מהלימודים.

צריך לתת את הדעת גם, אני לא יודעת אם לכם יש את הנתונים במינהל הסטודנטים, אם יש נושרים, וגם אם אין נושרים, אז כמה סטודנטים נמצאים במצוקה אמיתית, כי אני חושבת שראוי לתת לזה מענה ולבדוק מה קורה עכשיו. לפחות מהבדיקה שאני שעשיתי, יש כאלה שמעכבים להם את שכר הלימוד וגם את דמי הקיום.

אם אני יכול להצטרף לפנינה, אנחנו גם קיבלנו המון פניות מסטודנטים, שזה לא רק עניין של מה יקרה בעתיד, אלא אפילו בהווה, אפילו עכשיו, יש המון בעיות, אפילו לקבל מה שכבר הבטיחו להם.

יש לי פה בדיוק מכתב של מישהו שכן עשה 120 שעות פעילות ולא קיבל.

נכון. רק לחזק את מה שהמנכ"ל אמר: אנחנו יודעים, יש את הנתונים, שהמון צעירים רוצים להגיע לארץ, אבל הם לא יכולים לעשות את זה, הם יודעים שיש את האתגר הזה שלא יקבלו את המלגות האלה.

שאלה למנכ"ל: כשמשרד האוצר או הממשלה החליטה שאתם מוסיפים 8.5 מיליון, היא גם הוסיפה לכם לתקציב 8.5 מיליון?

לא. אני מבקש רק הבהרה קטנה: אתם מחזיקים בהחלטת ממשלה, היא לא קשורה להמשך, היא קשורה למעבר. אז לא להתבלבל. כל מה שהוחלט בהחלטת הממשלה בוצע, סיימנו.

אז על מה מדובר?

אז העברתם 43.5?

בוודאי.

חוץ ממשפט אחד בהחלטת הממשלה, שכתוב: הנושא ידון בתקציב המדינה של - - -

על זה אנחנו דנים עכשיו.

זאת אומרת שמהשנה הזאת ואילך זה פתוח?

לא, אז כל ההחלטה הזאת לא רלוונטית השנה בכלל.

הכול היה למעבר של שנה אחת.

בוודאי. זה הכול בוצע.

אז עכשיו אנחנו חסרים 35,000,000 שקל. נהדר.

אז אולי תגיד לנו איפה זה עומד בתקציב הנוכחי. יואל, אתה יודע?

בתקציב הנוכחי יש בעיה. תן לי להסביר. אני, קודם כול, מצטערת. הגעתי בגלל שהנושא חשוב לי ביותר, ואני חושבת שחשוב לי להגיד כאן בוועדת העלייה והקליטה: נפגשנו אתך, הנושא הראשון שדיברתי אתך וביקשתי עזרה של הוועדה המכובדת הוא הנושא של מינהל הסטודנטים. זה נושא חשוב, הוא קריטי, הוא במצב בעייתי.

עכשיו, אני רוצה לחלק את זה. השנה אין לנו בעיות ואין אף סטודנט שלא קיבל מלגה. המשרד לקליטת העלייה לקח הלוואות לכמה נושאים. פנינה, חשוב שתקשיבי. אני לא יודעת על מה כותבים סטודנטים, על מה פונים סטודנטים, אני יכולה להצהיר כאן שאין סטודנט אחד שחייב לקבל כסף, מלגה או קיום, ולא קיבל. אם יש לו בעיה נוספת או שהוא נכשל בלימודים זה משהו אחר. השנה אין לנו בעיות, המשרד לקח הלוואות, אישור חריג.

השרה לקליטת העלייה, אני לא חושבת שזה נכון לומר שאין סטודנטים כאלה, כי אני מוכנה באמת גם להביא את זה.

אני ביקשתי ממך בפגישה שלנו: תעבירי לי רשימות של סטודנטים שלא קיבלו מלגה, אנחנו כאן.

בדיוק, יש את הרשימות. יש לי פה כבר מישהו.

אני אומרת שיש מנגנון של המשרד לקליטת העלייה, יש מינהל סטודנטים, אנחנו מטפלים נאמנה בסטודנטים האלה.

עכשיו, אני רוצה לקחת אתכם לשנת הלימודים הבאה. אני חושבת שלא מיותר להגיד כאן שהנושא של מינהל הסטודנטים הוא אחד החשובים במשרד לקליטת העלייה. זה פרויקט שמלהיב אותנו, זה פרויקט חשוב, זה דגל של המשרד לקליטת העלייה. כך קרה שבאמנה שחתומה בין המשרד לקליטת העלייה לבין ממשלת ישראל לסוכנות היהודית, לסוכנות יש פונקציה של עידוד עלייה, למשרד לקליטת העלייה יש פונקציה של קליטה.

אנחנו במשך שנים רואים את המצב המדרדר של כספים שהסוכנות מגייסת בעולם, ואנחנו רואים גם את הכלכלה של העולם כולו, אז התורמים היום במצב שתרומת הכסף היא בירידה.

עכשיו, אספקט העלייה של צעירים חשוב לנו, חשוב למדינת ישראל. זה עידוד, זה מנוף לעידוד עלייה, זה מנוף לכלכלה של מדינת ישראל. אני חושבת שזה לא הנושא של היום, אציג לך בוועדות הבאות אחרי אישור התקציב, אנחנו חושבים על קליטה של צעירים. אני חושבת שקליטה של צעירים במדינת ישראל זה נושא חשוב ביותר, זה מנוף לכלכלה של מדינת ישראל, ואנחנו צריכים לעשות סל קליטה. זה אחד מהרעיונות שלי, שנציג אותו גם מול משרד האוצר, לעשות סל קליטה שיעודד קליטה של צעירים, בגלל שעולה, כאשר הוא מגיע בגיל צעיר, כל העולם כאן פתוח לפניו.

עכשיו, אסור לנו לשכוח שכאשר הממשלה אישרה את התקציב משרד האוצר הכניס בחוק ההסדרים מדרגות של מלגות שמקבל סטודנט במדינה: שנה ראשונה זה 100%, שנה שנייה 75% ושנה שלישית 50%. אסור לנו לשכוח שישנן היום מדינות בעולם, באירופה, ששם לומדים חינם וגם מקבלים הטבות. ואסור לנו להוציא את הסטודנטים האלו שחושבים שמדינת ישראל זו מדינה לעתיד של כל העם היהודי ושלהם בפרט, אסור לחשוב שאנחנו לא מסוגלים לתת להם אותם 35,000,000.

כך קרה שבתקציב של המשרד לקליטת העלייה 35,000,000 נמצאים בבסיס התקציב, ו-35,000,000 שהסוכנות נתנה ויצאה חסרים לנו. ובגלל זה הבעיה של חוק ההסדרים, המדרגות של התשלומים, של מלגות, שבעצם עליו חשב משרד האוצר, שאני אישית מתנגדת ואני חושבת שזה הנושא המשותף של חברי הכנסת ושלנו כמשרד לקליטת עלייה. אנחנו במאבק שלנו נמשיך מול משרד האוצר. אני השבוע נפגשת גם עם השר.

אתה יודע, סיפרתי לך, שמתי את מינהל הסטודנטים בעדיפות הראשונה. ואסור לשכוח שבזמן שהסוכנות יוצא מהפרויקט, המדינה חייבת לקחת את הפרויקט הזה. לקחת אותו במילים ובסיסמאות זה טוב ויפה, אבל אנחנו צריכים כסף ואתם צריכים לעזור לנו. לא צריכים, אני חושבת שאתם תהיו שותפים שלנו במאבק הזה. יש לנו עוד כמה נושאים שהם פרובלמטיים לעלייה.

ותחשבו, רבותי, לא פעם אחת אמרתי בוועדה ובמליאת הכנסת, שהפירמידה הכלכלית בעולם התהפכה. המצב הכלכלי במדינת ישראל היום – נכון, אנחנו יודעים על כספים שחסרים – אבל המצב הזה יכול להיות עוד לפני המון שנים. גל העלייה המסיבי נתן מנוף כלכלי למדינת ישראל, ובזמן שאנחנו לא מתקצבים את המשרד לקליטת העלייה ועידוד עלייה ועלייה עצמה, וקליטה ותהליכים של קליטה, אנחנו פוגעים בכלכלה של מדינת ישראל. ככה אני מאמינה, ככה אני פועלת, ואני מאמינה שאתה תעשה הכול יחד אתנו – אנחנו בממשלה, אתם בכנסת.

אנחנו רואים בוועדה הזאת לא רק פרטנרים שותפים, אנחנו רואים בכם אנשים שמבינים שיש יכולת ויש צרכים של המשרד לקליטת העלייה. אנחנו במשך שנים, ודימה לא אמר את זה, מנכ"ל המשרד, ניסינו להעביר כספים, כדי שבעצם כאשר הסוכנות התחילה לצאת מהפרויקט הזה, וזה היה הדרגתי, ניסינו למלא את הבור, ולקחנו תקציבים מאיפה שהיינו יכולים. אנחנו מוגבלים בגלל שחלק מהתקציב, אתם בדיוק יודעים, אנחנו לא יכולים לגעת בו, והכספים הגמישים הם כספים שאנחנו מקבלים לפרויקטים מסוימים שלא פחות חשובים. גם פרויקט שאתם מחר תדברו עליו, ווטרנים ובלקדניקים וניצולי שואה, זה אחד הפרויקטים של המשרד לקליטת העלייה.

אני מצטערת, אני חייבת עכשיו לצאת לישיבת הממשלה, ואני פשוט מבקשת: כמו שאנחנו מעמידים את זה כאחד הפרויקטים החשובים – סטודנטים זה העתיד של מדינת ישראל. חסר לנו כסף.

השרה, רק שאלה אחת. אני מאוד מעריך את העמדה שלך ואת הפעילות. איך אנחנו ממשיכים את התוכנית? אנחנו מוכנים לעזור.

אנחנו צריכים לבטל בחוק ההסדרים את הסעיף.

בבקשה, אנחנו נעזור. אנחנו – אני חושב, אני לא יודע אם כל חברי – רוצים בהמשך התוכנית הזאת, היא חשובה לנו. השאלה היא איך ממשיכים.

את זה אנחנו נפתור פה היום.

מינהל הסטודנטים צריך לקבל כל סטודנט שמגיע וקיבל את הכספים. הכספים שהוא קיבל כמלגה וכקיום, הוא צריך להמשיך לקבל. בגלל זה את המדרגות האלה צריכים לבטל בחוק ההסדרים.

תודה רבה לשרה. רק יש לי נקודה אחת להבהיר: הסטודנטים שלא קיבלו השנה, למי הם פונים?

למינהל הסטודנטים.

יש מינהל, הם יודעים את הדרך.

כי יש לי פה כמה פניות, גם לפנינה.

ואני רוצה להגיד: אני מאוד לא אהבתי.

אז אנחנו נרכז, נוציא איזושהי הודעה, איפה הגוף שהם פונים, מי שלא קיבל השנה.

המשרד לקליטת העלייה, לפני מאמר שהיה באחד הערוצים, לקחנו הלוואות. זה לא רק פרויקט של מינהל הסטודנטים. יש לנו רופאים שמקבלים מלגות קיום, יש לנו מדענים שמקבלים, יש לנו אלפי אנשים שממשיכים לחיות מכסף שאנחנו לקחנו כהלוואות כדי להחזיר אותן אחר כך כהלוואות.

פנינו לחשב של משרד האוצר וביקשנו לאשר לנו הלוואה מיוחדת, כדי לתת לאנשים האלו קיום ואפשרות ללמוד ולהמשיך ללמוד בכל המסגרות שהם לומדים. מינהל הסטודנטים נמצא בתוך ההלוואות האלה. לי בלשכה יש פניות ציבור – גם לדימה, אבל לי במיוחד. אני לא קיבלתי מכתב מסטודנט אחד שלא קיבל במינהל הסטודנטים את הכסף לקיום ובגלל זה הוא נושר מהפרויקט.

אנחנו מקבלים אלפי מכתבים.

לא, אני מקווה מאוד שזה מקרים בודדים ושהבעיה תיפתר, ואנחנו ניתן את הכתובת.

תודה רבה.

תודה רבה לשרה. חבר הכנסת שמעון סולומון.

תודה רבה. תודה על הקיום של הפגישה, כי דיברנו כל כך הרבה פעמים בכל מיני פורומים, וזו אני חושב הבמה הכי מתאימה, כולנו ביחד, למצוא איזשהו פתרון. אקדים במשפט אחד ואגיד: באמת הקהילה נמצאת בהרבה משברים, יש הרבה בעיות. אפשר גם למצוא הצלחות.

איזה קהילה?

קהילת יוצאי אתיופיה. ואחד הדברים היפים שאנחנו גאים בו, באמת שמרים אותנו מעל המים ואנחנו אומרים: טוב שזה קורה, זה השכלה גבוהה. עכשיו, יש כאלה גם ציניקנים שאומרים: אבל לא מוצאים עבודה. אני מאלה שטוענים שמשכיל הוא משכיל, מי שלמד למד, הוא הורה יותר טוב, אזרח יותר טוב, יודע לחקור, יודע לגשת. כך שאפילו אם ננתק את זה מזה שלא מוצאים עבודה, ההשכלה הגבוהה, אני אומר לכם, אולי אני אגזים, אבל זה בנפשנו, כי יש כל כך הרבה קשיים, שזה דבר, הפרויקט כמעט הכי יפה שאני יכול להגיד שבזכותו אנחנו נמצאים כאן.

לכן העניין הזה של המימון של מינהל הסטודנטים – ניסינו ללמוד את זה לעומק עם החברים, חבר הכנסת טופורובסקי, עם היושב-ראש, עם פנינה ואתי, ניסינו לנתח. מ-2009 יש איזושהי טבלה, כולל כל הגורמים המממנים והנסיגה, למה הגענו למצב הזה, שיש נסיגה בצורה כזו או אחרת. יש גם את ההחלטה של משרד ראש הממשלה שבאמת הגענו למצב הקשה של היום בגלל ההסדרים.

אז אני מחלק את הדיון הזה, אדוני היושב-ראש, לשני חלקים. חלק אחד זה כיבוי שריפה. גברתי השרה אמרה שאין, אבל צריכים להבין שיש פניות, וזה היופי – המנכ"ל, בלי לגחך – זה היופי, אתם צריכים להקשיב לנו כדי שנוכל לעבוד ביחד. אם יש, צריך להפנות, הרי אנשים לא סתם מדברים.

לא, חבר הכנסת סולומון, סליחה, אל תקבל את הגיחוך שלי כגיחוך. אני פשוט רוצה להסביר לכם, חברים. משרד הקליטה בחודשים האחרונים מקבל אלפי פניות. אין אף פנייה שנשארת ללא מענה, בנוהל של 24 שעות.

אבל יש גם כאלה שלא פונים למשרד הקליטה.

אתם צריכים להבין, שמבין הפניות יש גם פניות של אנשים, שבמקום לגשת ולעשות את מה שנדרש, ולכן הם לא קיבלו תוצאה, קיבלו תוצאות.

לא ניכנס להתגוננות.

לא, לא התגוננות.

המצב הוא תמונת מצב של השטח, ובמקומך הייתי אומר: תעבירו לי. נקודה.

אמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים.

המנכ"ל, גם לא זה תשובה.

בהחלט. תשובות זורמות באופן שוטף מלשכתי ומכל מקום באלפים. אני יכול אפילו להקריא לכם, בין יתר הפניות, פניות שיותר נוגעות, אדוני היושב-ראש, לבעיה המהותית. הנה, רשמתי פה לעצמי, אחת הפניות של הסטודנטים, שזה בעצם המוטו המרכזי: אנא, אל תפגעו בהליכי קליטתנו ועלייתנו ארצה בגין צמצום הסיוע במינהל הסטודנטים, תנו לנו הזדמנות. יש גם פניות מהותיות.

בסדר גמור. אני לא סותר את מה שאתה אומר. אני רק אומר שיש גם צד אחר. אתה יודע, זה כל היופי, לחבר בין השטח לבין המטה. לא הכול אתה יודע, מה שקורה ברמת הסטודנט באוניברסיטה כזו או אחרת.

אנחנו מודעים.

לכן במקומך הייתי אומר: בואו באמת תעבירו לנו, נבדוק את זה, זה השילוב הכי יפה שאני רואה. זה כיבוי השריפה, זה לא לטווח הארוך.

כל משפט שני שלי הוא להעביר אלינו את הפניות.

שמע, שמעון, עשיתי סיור במשרד הקליטה, באמת יש להם מערכת לפניות ציבור, מערכת מאוד משוכללת. אבל עוד פעם, אם אנחנו נתקלים בפניות ורואים איפשהו שזה לא נקלט, חשוב שזה יעבור דרכנו ואנחנו נעביר. ואני בטוח שהמנכ"ל ייתן הוראה לענות לכולם.

מצוין.

המטרה היא באמת לפתור את הסוגיה כדי שזה לא ימשיך ולא יהיו פניות.

בדיוק.

רק להשלים, זה החלק באמת של כיבוי שריפה מה שקורה היום, ואנחנו מקבלים, מה לעשות, הרבה פניות ולא יכולים להישאר אדישים אלא חייבים להעביר את הדברים. הדבר היותר חשוב בעיני זה לטווח הארוך, איך אנחנו מסדירים את זה. ישבנו עם שר האוצר והבעיה המרכזית זה חוק ההסדרים שעשו ב-2010, ועל זה בעצם ההתמקדות שלנו תהיה כדי שזה לא יהיה באמת מחולק לארבע, חמש שנים.

תציין שיצא מסמך מיד אחרי הפגישה עם שר האוצר, הוצאנו מסמך שאנחנו מבקשים לבטל את הסעיף בחוק ההסדרים, הסעיף של המדרגות והמלגות, וטרם קיבלנו תשובה, ואנחנו מקווים שזה ילך בכיוון החיובי.

זה הדבר המרכזי.

אדוני היושב ראש, ישבה פה שרה מכובדת שהיא להערכתי חברה בקואליציה. אני לא יודע למה היא לא באה לפה ואמרה לנו שהיא דיברה עם ראש הממשלה וקיבלה התחייבות. מה אני יכול לעשות במקומה? לא שמעת אותי.

כי זה מסמך של משרד ראש הממשלה, חוק ההסדרים.

אדוני היושב-ראש, הייתה פה שרה מכובדת שאני מאוד מכבד אותה, ואין לי שום ספק שמשרד הקליטה עובד ביעילות מופלאה. אז מדוע היא לא באה לפה לדווח שהיא שוחחה עם ראש הממשלה וקיבלה התחייבות ממנו שפרויקט כל כך חשוב יתוקצב? זה כל מה שהייתי צריך לשמוע.

אולי כי היא עוד לא קיבלה את ההתחייבות הזאת.

לא לא, סליחה, אבל היא לא צריכה אותי בשביל זה. לבוא לפה כדי שאנחנו נצעק ג'ימליה יחד איתה לא מקדם שום דבר. היא הייתה צריכה להגיד לנו פה: דיברתי עם ראש הממשלה – ראש הממשלה מסכים, ראש הממשלה לא מסכים. זה לא עניין למשא ומתן, זה ממשלה שצריכה לקבוע סדר עדיפות.

חבר הכנסת ישראל חסון, אני אגיד לך: הנושא מאוד חשוב. אתה יודע באיזה מצב נמצאת הממשלה שלנו, מה הגירעון שלנו, מה בדיוק ההשלכות עכשיו, כל הקיצוצים. ואני חושב שכאן בוועדה הזאת אנחנו ניקח את כל התותחים הכבדים, כולל השרה מהקואליציה, כולל חברי הכנסת מהקואליציה, כולל חברי הכנסת מהאופוזיציה, וכולנו צריכים לבוא ולדרוש כאן פתרון, כי אנחנו מבינים שהנושא הזה חשוב.

אם אחד ייקח את זה ואנחנו נשב פה בשקט, אני לא חושב שיהיה פה פתרון. אנחנו צריכים להפעיל פה את כל הלחץ ולמצוא את הכסף. יש ארגונים נוספים, אנחנו עוד מעט נתקרב לנושא של הדיון ממש, פרקטי על התקציבים, ונראה איך אנחנו יכולים לסדר. חבר הכנסת חיליק בר רצה להגיד כמה מילים.

כן. קודם כול, מה שחבר הכנסת חסון התכוון בעצם זה שלא בידי הוועדה נמצאים הפתרונות לדבר הזה. מצד אחד, זה נכון, צריכה ללכת שרת הקליטה לראש הממשלה ולסגור את זה. ומצד שני, חבר הכנסת חסון, יש לנו פה בן-אדם שפעם בשבוע רב מכות עם שר האוצר פיזית. אז גם עליך אנחנו נוכל, אני חושב, לסמוך שבהתנהלות האלימה ביניכם תהיה אלים גם בנושא הזה.

אתה שם אותי בפינה.

ואני חושב שגם אם אין – דיברנו פעם שעברה על שיניים, לא שיניים – אנחנו צריכים לעשות שני דברים. אחד זה לעקוב אחרי המועד האחרון שממנו אין חזור, שבו במשרד האוצר יחליטו לתמוך או לא לתמוך בדבר הזה. ושניים, בשיניים היחידות שיש לנו, חוץ משריריך, אדוני, לתבוע כהצעת החלטה של הוועדה הזאת את התקצוב המלא לסיפור הזה, להגיד שהנושא חשוב לנו מאוד, לפרט גם למה כמובן, ולהוציא מפה קריאה כהחלטה של הוועדה למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה שהסיפור הזה, עד כמה שיכולים, אנחנו לא נוותר עליו בחוק ההסדרים או בתקציב הבא. ואני אשמח שנקבל החלטה כזאת.

אדוני היושב-ראש, יש נציג ות"ת, נכון? אורנן? אתה יכול להגיד לי, בבקשה, אם יש כוונה לות"ת לעזור במימון של הסיפור הזה?

ות"ת בדיוק בימים האלה גם נמצאת בהליך של הרפורמה - - -

רגע, בועז, קצת הקדמת את המאוחר. רגע, נציג הות"ת, אורנן. תן לנו עוד כמה דקות, אתה תענה על השאלה של בועז. חשובה מאוד השאלה, אבל אני רוצה להגיע לזה עוד כמה שניות. בסדר? ברשותך, בועז.

יש לי עוד כמה שאלות. אחר כך תיתן לי זכות דיבור.

אין בעיה, ניתן לבועז.

משפט.

פנינה, משפט, וחבר הכנסת חסון. ואני רוצה לעבור לארגונים שיסבירו לנו את החשיבות, איך הם רואים את זה.

אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת בר, ולומר לך שבסופו של דבר לא מדובר פה ברצונו הטוב של שר האוצר, זה ברמה של מדיניות. אני חושבת שמדינת ישראל, ואני מדברת על הממשלה, צריכה להחליט שפרויקט כזה שיש לו תוצאות כל כך טובות, ההחלטה היא להשאיר אותו. וזו אמורה להיות החלטה של הממשלה ולא של שר אוצר שבא ועושה טובות ליושב-ראש הוועדה כי הוא חבר בסיעתו.

פנינה, בכל הכבוד, שר האוצר הוא חבר בממשלה והוא אחראי על הכלכלה.

בסדר גמור.

אז זה בסדר שאת מגינה על שר האוצר ואני מבין את זה מבחינה מפלגתית. אבל אל תעשי הנחות לשר האוצר, כי שר האוצר הוא האמון על הכלכלה של ישראל.

חבר הכנסת בר, אני לא עושה לו הנחות, כי הוא חלק מהממשלה.

ומי שיכול לתבוע את זה מראש הממשלה זה שר האוצר.

חבר הכנסת בר, פנינה צודקת, שר האוצר מקבל היום המון המון החלטות קשות, החלטות גורליות.

בסדר.

ואנחנו היינו אצלו בישיבה, הוא שמע אותנו.

חבר'ה, תתחילו להגן על שר האוצר בכל החלטה שתחשבו שהוא לא יוכל להוביל, אז אנחנו לא נוביל שום דבר בכנסת. תאמינו, גם אני רוצה בטובתו של שר האוצר.

חבר הכנסת בר, תן לחברת הכנסת פנינה.

קצת ג'נטלמניות.

כבר יש בחירות, יואל, ואנחנו לא ידענו? יש בחירות בפתח? הפריימריז רק עוד שבע שנים ביש עתיד.

רגע, חבר הכנסת בר, תן לפנינה לסיים את המשפט.

אני חושבת שמעבר למציאת הפתרון צריך שתהיה פה גם ברמה הדקלרטיבית, שמדינת ישראל מבינה בחשיבות של השכלה גבוהה בקרב עולים חדשים. ולכן לא יהיה זה נכון לתת רק החלטה של שר אוצר.

אני מסכים אתך, אבל דקלרציות לא יביאו תקציב לדבר הזה, בכל הכבוד.

זה יביא תקציב בהמשך. ברגע שיש הצהרות כאלה זה דבר מאוד חשוב.

אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר לך שלי אין ספק מה חשיבות הפרויקט הזה. לא לי, לא לשרה ולא לאף אחד מאלה שיושבים כאן. עכשיו, השאלה בדיון הזה היא האם זו פעולה בתנועה או שזה משהו שאנחנו רוצים באמת לקבל עליו תשובות? אם זה חשוב, במצב של קיצוצים יש סדר עדיפויות.

גם משרד הקליטה יכול לשבת פה ולהגיד: אדוני, זה נמצא אצלי בראש סדר העדיפויות, לפיכך אני מציג מספר חלופות: דבר ראשון, אני רוצה החלטה של ראש ממשלה – תקשיב, לא שר אוצר, שהוא אדם יקר, שמוטלות עליו הרבה משימות. אני אומר לך: היא הייתה צריכה לבוא לפה ולומר שראש הממשלה רואה בזה – הוא המנהל שלה, שר האוצר הוא לא המנהל שלה.

היא הייתה צריכה לבוא לפה, ומאחר ואני מאוד מכבד ומוקיר אותה והיא הלכה, והרגשתי שהיא גם קצת חולה לא רציתי להקשות. אבל השאלה שמתבקשת: גברתי, תאמרי לי בבקשה, האם ראש הממשלה מודע לכך שאת הולכת לסגור? ואם כן, מה הוא אומר? שר האוצר – אני לא עובד אצלו, היא לא עובדת אצלו. שר האוצר בסופו של דבר קובע סדר עדיפויות בהתאם להחלטת ראש ממשלה.

הדבר השני שאני הייתי מצפה עכשיו ממנכ"ל משרד הקליטה, שיישב פה ויגיד לי: אדוני, זה מספיק חשוב לי בשביל לסגור שני מרכזי קליטה כי יש ירידה בעולים – סתם, אני אומר את זה כדוגמה – אני סוגר שני מרכזי קליטה בשביל לקיים את הפרויקט הזה. תציע חלופות, תגיד לי מה החלופות שלך.

ההוא בחור טוב, זה יותר חזק ולאבא שלי יש יותר גדול – זה לא מעניין אותי בכלל. שהשרה תגיד: ראש הממשלה, שהמנכ"ל יגיד לי מה החלופות שלו בשביל לקיים את זה.

תודה לחבר הכנסת חסון. כן, חבר הכנסת נחמן שי.

אני רוצה להוסיף – אני לא יודע כמה אפשר עוד להוסיף על הדברים שנאמרו – תראו, היה לי ברור, אני זוכר את ההחלטה הזאת, יש פה החלטה עקרונית של הסוכנות לצאת מנושאים מסוימים ולעבור לנושאים אחרים. זו האסטרטגיה של הסוכנות. היא גיבשה את האסטרטגיה, היא באה לממשלה והיא אמרה: אנחנו במסגרת האסטרטגיה החדשה שלנו פורשים מכמה פרויקטים.

אם הפרויקטים חשובים למדינת ישראל, והם חשובים, הממשלה צריכה לקחת אותם על עצמה. באותה החלטה מפורסמת יש עוד סעיפים, לא רק הסעיף הזה, יש עוד סעיפים שכולם נובעים מאותה החלטה. היה צריך לחשוב באותה נקודת זמן שהגיע הרגע שהמדינה תצטרך להוציא כסף ולשלם על התוכניות האלה.

עכשיו, שנה אחת איכשהו, אני מבין מדבריך, המנכ"ל, הסתדרנו, עכשיו הגענו לרגע המכריע. צריך יותר כסף וכנראה כל העול נופל על כתפי משרד הקליטה, ואין להם את המשאבים. אבל זה ויכוח פנימי. בסופו של דבר קודם כול צריכה ליפול החלטה שממשיכים את התוכנית הזה, ואת המשאבים שיחפשו מבית. מצוקתה של מדינת ישראל היא מאוד גדולה, אנחנו יודעים את זה – שיקצצו במקומות שצריך לקצץ, לא לגעת בתוכנית הזאת.

אני יוצא מפה בהרגשה שלא קיבלנו תשובה מוסמכת, האם התוכנית נמשכת? נקודה. והכסף – שיגיע. אני לא מבטל את הדברים שלכם.

חבר הכנסת נחמן שי, עוד לא סוף הדיון, ואנחנו נצא מפה עם החלטה סופית, אנחנו נצא פה עם איזושהי החלטה לפרוטוקול ונגיד אותה.

מאה אחוז. תודה.

רציתי כמה מילים לתת למנכ"ל משרד הקליטה.

תראו, קודם כול, אסור לי לגעת בסוגיות פוליטיות – קואליציה, אופוזיציה, אני לא נכנס לזה, זה לא ענייני. אני גם לא חולק על מה שאתה אומר, אדוני, ישראל חסון, באמת לא נכנס לזה. אבל אנחנו בוחרים לעצמנו סוג של אסטרטגיה שהיא אסטרטגיה מקצועית, שלא עם כל דבר, גם אם הוא דבר סופר חשוב, הולכים ישר לראש הממשלה, אלא יש פרטנרים, והם פרטנרים טובים, ממצים את הדיון התקציבי עד תום.

אדוני המנכ"ל, על מה תלך בנושא יוצאי אתיופיה, אם בדבר הזה לא תלך למשרד ראש הממשלה?

אם תרשה לי להשלים.

אלא אם כן, תגיד: זה לא חשוב לי, אני משאיר אותו מאחורה, ושיסתדר. אני לא מבין את זה.

חבר הכנסת סולומון, תן לו להשלים את הדברים.

לא, אני שומע בין הדברים שלו שזה לא חשוב, הוא לא יילחם על זה. בוא תגיד את זה באופן גלוי – מה המדיניות? כמנכ"ל, איך אתה הולך לבצע, כן או לא? זאת הוועדה. הוועדה צריכה לשמוע תשובות.

תראה, אני מכבד אותך, ולכן אתה תרשה לי להמשיך.

אני גם מכבד אותך.

לא, איך שאתה מתפרץ לדברי – לא. אבל זו זכותך. אתה המחוקק, לא אני. אני לא זקוק לציונים מאף אחד. זכויותי ומה שנעשה על-ידי משרד הקליטה לטובת קליטת עולי אתיופיה זה רשום, ועוד נקיים על זה דיונים, אוקיי? אני לא מכיר באף קדנציה אף שר ומנכ"ל שתרמו לטובת הנושא הזה - - -

אם אפשר לקצר, בבקשה.

לכן אני לא רוצה להיכנס לזה.

הנושא הזה הוא בסדר עדיפות עליונה. אנחנו נמצאים באינטראקציה מאוד נמרצת עם פקידי משרד האוצר. זאת הזדמנות גם להגיד – זאת אומרת, כאן יש לנו דיון ויש לנו ויכוח – פקידי משרד האוצר, אחרי שפנינו וביקשנו בגלל המשבר שנקלענו, בגלל הבחירות ובגלל תקופת מעבר, קיבלנו מהחשב הכללי וקיבלנו ממשרד האוצר תשובות אולטימטיביות – אף משרד ממשלתי אחר לא קיבל – בגלל שהיה צורך להמשיך לשלם שכר לימוד, בגלל שהיה צורך להמשיך לשלם דמי קיום של הרבה מאוד אוכלוסיות, כולל יוצאי אתיופיה, כולל יוצאי מדינות אחרות, ועל זה מגיע להם מברוק.

אם בסוף יחליטו שלא נותנים לכם את ההפרש, האם משרד הקליטה ישלים את השאר בזה שהוא יקבע לו סדר עדיפויות ויגיד: מינהל הסטודנטים זו פרה קדושה שלי?

משרד הקליטה מטפל ב-300,000 זכאי טיפול כל שנה. ולא ניתן לקחת אוכלוסייה אחת ולהפיל אותה על אוכלוסייה אחרת, הכי יקרה שלא תהיה, מכיוון שבזה אנחנו נפגע בעלייה.

מי זו אוכלוסייה אחת? אנחנו מדברים על כלל האוכלוסיות.

שנייה, חשוב לציין כאן: מדובר על כ-7,000 סטודנטים.

אם רוצים לשמוע תשובה, אז תנו לי להשלים אותה.

מנכ"ל משרד הקליטה, אם אפשר בכמה מילים לסיים, כי יש לנו פה את נציג האוצר שצריך לעזוב עוד מעט, ואני רוצה תשובות ממנו.

תנו לו לדבר.

דימה, אתה יודע שאנחנו מעריכים אותך שנים רבות, ואין חולק על מעשיך. אבל אתה מחר יכול לקבל תשובה שלילית? קיבלת תשובה שלילית משר האוצר, כי הוא לא סוחב בנטל. עכשיו, זו שאלה אליך: אתה כמנכ"ל סוגר את הפרויקט או שאתה מתעדף אותו אחרת אצלך במשרד?

אני אומר לכם: במצב התקציבי הקיים, במידה ומשרד הקליטה לא יוכל לקבל מענה, אין לו מקור תקציבי לכסות, ולכן האלטרנטיבות - - -

שנייה.

חברים.

לא נסגור את הפרויקט. אבל אנחנו גם מתנגדים להמשך, או להצעות למיניהן שאנחנו מקבלים, להמשיך את הפרויקט הזה במימון שכר לימוד חלקי, בביטול של דמי קיום, בביטול של שנות טיפול. אגב, היו דברים מעולם.

- - -

- - -

חבר הכנסת חסון, פנינה, הובנה הנקודה, תודה רבה.

הערה קטנה: תקציב משרד הקליטה הוא מיליארד שקלים, ומתוך המיליארד שקלים לא מצליחים למצוא עוד 35,000,000 שקלים?

חברת הכנסת פנינה, עכשיו אם אנחנו מקצצים לנושא אחר, נעשה עוד שבוע עוד ועדה בנושא אחר שגם הוא חשוב. יש לנו כאן את נציג האוצר, דב בארי, הוא צריך פשוט לעזוב עוד מעט, אנחנו רוצים לשמוע מה דעתך, איך אתה רואה את כל העניין.

צהריים טובים. אל"ף, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, באמת יש פה נושא חשוב, והדילמות שמעלים פה חברי הכנסת, מעלים פה חברי הוועדה, הן דילמות אמיתיות לגבי איך ממשיכים את הנושא של מינהל הסטודנטים, וממשיכים לתקצב אותו בלי לפגוע בסטודנטים ובפעילות השנה.

ייאמר לזכות משרד הקליטה, וזה מה שלא רואים פה סביב השולחן כרגע אבל כן רואים בדיונים שנעשים לקראת מסגרת התקציב, שהנושא כן נמצא בסדרי העדיפויות של משרד הקליטה, ואת זה אני מעיד בתור מישהו שיושב איתם לקראת דיוני התקציב. הממשלה אמורה לדון על התקציב במהלך החודש הקרוב, אני לא יכול להתחייב על התאריך המדויק, מתוך תקווה שבמהלך החודש הקרוב נמצא גם איזשהו פתרון, ולו גם חלקי, לנושא הזה. והנושא כן נמצא בסדרי העדיפויות של משרד הקליטה, זאת אומרת אי שם בבקשות לנושא התקציבים, להסדרת תקציב שלהם ל-13'-14'.

אני אשמח אם תציין באיזה מקום בסדר העדיפות זה נמצא במשא ומתן מולך.

נהדר. אתה יודע מה? תוריד משהו מלמטה, ונגמר הסיפור.

זה מה שרוצים לשמוע. אתה לא אומר את זה, אנחנו לא נבין.

אבל, כפי שאמרו פה חברי הוועדה גם, וצריך לצייר את זה ולא לצבוע את הדברים בצבע ורוד, שנת התקציב היא שנה לא פשוטה. אנשים קוראים בעיתונים ויודעים, ומה שכתוב בעיתונים זה נכון, ומה שנותנים פה בהכרח לא ייתנו שמה. ואותו דבר גם לנושא הטיפול במינהל הסטודנטים.

אין בנושא הזה איזושהי התחייבות, אלא יש פה כוונה להגיד שכאשר באים להתחשבן או כאשר באים לבנות תקציב לשנת 2013, הנושא בתקווה יקבל את תשומת הלב הראויה לו, כפי שעולה פה וכפי שעולים פה הרצונות מחברי הוועדה.

תודה רבה לנציג האוצר, דב בארי. אני רוצה להגיד כמה מילים לכולם, חברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה. צריכים להבין, ברגע שאנחנו לוחצים את משרד הקליטה עכשיו לקבל החלטה אצלם, זאת אומרת יסגרו עוד איזשהו מרכז קליטה, ואנחנו נבוא ונעשה דיון עוד פעם, ואז יגידו לאיפה אנשים ילכו הביתה. אנחנו צריכים לדעת להביא את הכסף.

קודם כול, אמרנו, יש את הבעיה של הסעיף בחוק ההסדרים, חשוב מאוד לבטל אותו, ועל זה אנחנו צריכים פה כולנו להילחם. גם אם נקבל את הכסף לא נוכל להשתמש בו, כי הכסף צבוע, כמו שכולם יודעים, ופשוט לא יתאפשר לנו לחלק את המלגות האלה כמו שאנחנו רוצים.

עכשיו, בועז טופורובסקי, תגיד כמה מילים ותפנה את השאלה שלך, בבקשה.

אני רוצה להגיד כמה מילים אחרי שאני אקבל תשובות. מה קורה עם הות"ת?

ות"ת בימים אלה גם נמצאת, כחלק מהרפורמה של מינהל הסטודנטים ונוכח התייעלותה ויישומה של הרפורמה, ובמידה ויהיו קיצוצים על ות"ת, ות"ת בודקת את אפשרותה לעזור למינהל הסטודנטים.

מה זה "בודקת את האפשרות לעזור"?

היא בימים אלה בדיונים.

אני אלך יותר פרקטי. אם באמת משרד האוצר, כמו ששמענו פה, שמים את זה בסדר עדיפויות במקום מאוד גבוה, ויש לנו את משרד הקליטה, יש השתתפות של האוצר – אתם תהיו מוכנים להיות חלק?

עוד פעם, צריך לראות את הקיצוצים שמופעלים עלינו. וכן, זה בהחלט בסדר עדיפות גבוה אצלנו – גם בהעברת כספים וגם כחלק מהכלים הקיימים כיום, כמו קרן הסיוע של ות"ת – להכניס את האוכלוסייה הזאת לתוך המלגות האלה, שיהיו זכאים לקבל את המלגות האלה.

אורנן, הבנתי, שנייה. דימה, 35,000,000 שקל אין עליהם בעיה בתקציב שאנחנו מדברים עליו, או שגם עליהם יש בעיה?

בסיס תקציב. כמובן אם יוטל flat של 10% על משרד הקליטה, אז הסכום הזה ירד.

הבנתי. מירי, 34 עובדים יש במינהל הסטודנטים?

היום יש קרוב ל-70 עובדים.

על 7,000 סטודנטים?

50 עובדים הם עובדי הסוכנות היהודית, שמסיימים את ההעסקה שלהם השנה.

50 עובדים?

64 עובדי הסוכנות היהודית.

64 שמפסיקים את עבודתם, שהסוכנות מממנת אותם?

כן.

ואנחנו מבקשים 25 תקנים במקום הקבוצה הזאת, בצורה מצומצמת. וגם להטיל עוד אחריות וטיפול בנושא של כל הצעירים בכלל, לבסס על זה מהפכה שלמה בתחום קליטת צעירים.

אני רוצה להגיד כמה דברים אחרי שקיבלתי כמה תשובות. אני חייב להגיד קודם כול לגבי הסוכנות היהודית, ניסיתי כל השבועיים האחרונים להשיג אתכם – לא אותך ספציפי, התקשרנו למשרד יושב-ראש הסוכנות – היום הם הואילו בטובם לחזור אלי ולהגיד שנציג קשרי הממשל יחזור וידבר. אני חושב, קודם כול, אני אשמח אם תעביר את המסר אצלך בסוכנות, שזה לא מכובד להתייחס ככה לאף אחד, בטח לא לחבר כנסת.

החלטת הממשלה שעליה מדובר היא החלטה שקראתי אותה בעיון. קודם כול, עכשיו אנחנו כבר בלי החלטת ממשלה, עכשיו אנחנו מחכים שמישהו יחליט. אני חושב שמן הראוי שעכשיו בדיוק כשאנחנו חיים במצב כזה קשה, אני יודע שגם הסוכנות במצב תקציבי קשה, שתהיה איזה עזרה של הסוכנות ולא יגידו: אוקיי, חבר'ה, כל העובדים שלנו – שהייתי בטוח שמדובר על פחות, אבל מדובר על 64 עובדים – פשוט שילכו, יחפשו עבודה. אני חושב שזה לא לעניין, זה חסר אחריות. ומן הראוי, בדיוק עכשיו כשאנחנו רואים את המצב שיש לנו בור של 36,000,000 שקלים, אפשר לנסות לראות איך אנחנו יכולים לעזור, לא עוד שנה, שנתיים, שגם אם נפטרים מעובדים, סליחה על הביטוי הקשה "נפטרים מעובדים", אז עושים את זה בצורה מכובדת וגם זה עושים בצורה שיודעים פחות או יותר מה האופק.

אני חושב שאין ספק שצריכה להיות כאן איזושהי השתתפות ועזרה של כמה גופים. יש 35,000,000 שקל בבסיס התקציב של משרד הקליטה, על זה דיברנו. אנחנו נדבר עם הות"ת מל"ג, תהיה גם עזרה מהות"ת מל"ג. לות"ת מל"ג, למי שלא יודע מסביב לשולחן הזה, יש תקציבי שכר לימוד של בערך 9 מיליארד שקל, זה תקציב די גדול. ויש להם תוספות תקציביות מאוד רציניות בשנים האחרונות. אז בהחלט ות"ת מל"ג יכולה, מהתוספת התקציבית של כמה מאות מיליוני שקלים שהיא אמורה לקבל השנה, לעזור קצת לסטודנטים עולים, אנחנו לא מבקשים למישהו שהוא לא סטודנט.

משרד רוה"מ עזר קצת, אני חושב שמן הראוי כן לקחת את הקריאה של חבר הכנסת חסון, ולהגיד למשרד ראש הממשלה: אדוני ראש הממשלה, המשרד שלך, המשרד ברשותך, קיבל את ההחלטה הזאת וקיבל בזרועות פתוחות – אני פשוט קורא ממה שכתוב – את ההודעה של הסוכנות היהודית שהיא מפסיקה לממן את אותם סטודנטים עולים. אז אם מקבלים את זה בזרועות כאלה פתוחות, גם אפשר לנסות ולעזור למצוא מקור תקציבי.

ואני מבקש מהסוכנות – אני יכול כרגע רק לבקש, ובטח אתה תגיב על דברי – תעזרו לנו עכשיו. אנחנו עדיין נמצאים במקום שלא מצאנו פתרון קבע. אפשר לעזור, במיוחד שיש כאן הרבה מאוד עובדים גם שלכם, במיוחד שזה כן נוגע לעבודת הסוכנות בצורה מאוד מאוד ברורה.

בועז, תוסיף שאלה בבקשה לסוכנות: באיזה עוד תחום אצלם מפטרים 64 עובדים?

הם בטח גם קיצצו משכר ההנהלה.

חבר הכנסת טופורובסקי, יש לי מכתב פה מהסוכנות, 34 עובדים.

תתפלא לשמוע.

תגיד, לא עובדי קבלן. תגיד לי איזה עוד מקום אתה מפטר 64 עובדים.

חבר הכנסת חסון, אין לנו עובדי קבלן, אחד. שניים, תתפלא לשמוע, אנחנו בקיצוץ מאוד מאוד רציני של כוח אדם.

באיזה עוד מחלקה מפטרים 64 עובדים?

אני מנהל היחידה לעלייה וקליטה ומשימות מיוחדות. אני יכול לענות לך על הדברים האלה. ובאותה נשימה, צריכים להבין, שהתקציב שירד ממינהל הסטודנטים, הוא הוסט למשהו אחר.

אה. הבנת?

אני אענה לך גם למה, חבר הכנסת חסון.

תגיד לי מאיפה עוד הולכים לפטר 64 עובדים.

אני עונה לך.

תנו לו לענות.

מר שרף, אני רק רוצה להתנצל, אני נאלצת לעזוב לישיבת הנשיאות.

תודה, חברת הכנסת פנינה.

הכסף הזה הולך להביא עולים, להביא יותר עולים.

אבל הם לא יגיעו.

אני רוצה לספר לך סוד: יש עולים, לא כולם הם סטודנטים, כשאנחנו מאוד מאוד מכבדים סטודנטים. אבל לדוגמה, אנחנו צריכים לסיים מבצע שהתחלנו שנקרא "כנפי יונה", להעלות 8,000 עולים אתיופים מגונדר – כסף שלא היה לנו. פתחנו מרכז קליטה חדש נוסף מתוך התקציב הזה, על מנת לקצר את לוחות הזמנים שם.

אנחנו סוטים פה לנושאים אחרים. חברים, אני חושב שאנחנו כאן באמת דיברנו על החשיבות. אני כן אתן עכשיו לארגונים להגיד מה הם חושבים, אבל בסופו של דבר אני כן רואה כאן איזושהי תמונה שמצטיירת, שיש לנו עדיפות בממשלה, יש לנו את שר האוצר שישבנו אצלו, היינו ארבעה. שר האוצר מבין את החשיבות של הפרויקט, הסברנו לו, הוא תומך. אני חושב שבאמת במדיניות הכלכלית הקשה הוא ינסה לעשות את הטוב ביותר. יש לנו את משרד הקליטה שגם הם רוצים בפרויקט הזה, ואתם שמעתם ממשרד האוצר שזה בסדר עדיפויות במקום ראשון אצלם, ויש לנו כאן את המועצה להשכלה גבוהה, שגם הם אני רואה בכיוון להשתתף בפרויקט הזה.

אבל למה אתה מוותר לסוכנות?

תרשו לי אם אפשר, אדוני היושב-ראש, רק משפט אחד. חברים, אני מאוד מבקש, חבר הכנסת טופורובסקי, אני לא חושב שזה המקום, ותתפלאו לשמוע את זה ממני, בטח עכשיו ובטח לתקוף את הסוכנות היהודית, מכיוון שסדרי העדיפויות כבר נעשו, ההחלטות כבר התקבלו. כל אפשרות עכשיו לנסות לקבץ סוג של נדבות מכל משרד ממשלתי אפשרי, זה פשוט לא נכון. אם המדיניות שלנו, של המדינה, היא כן לפעול לעלייה ולקליטת צעירים, זה חייב לבוא ולקבל ביטוי. זה ברמה הצהרתית.

יש לזה מחיר של 35,000,000 שקל, יש לזה מחיר של איקס משרות על מנת להפעיל את זה, כי אחרת זה לא יעבוד. ואני חייב להגיד לכם בפה מלא: כל שקל שאנחנו משקיעים בסטודנט, בא לידי ביטוי בתקופה מאוד קצרה ב-52 שקלים שחוזרים לקופת המדינה בצורה של מיסים. ויש גם תרומה עצומה, מי כמוך ומי כמוכם מכירים, שבאה לידי ביטוי בצורות שלא ניתן להעריך את זה, אם זה בתחום החברתי, אם זה בתחום הציוני, אם זה בכל תחום אפשרי.

אני לא חושב, ואני אומר לכם, אני מבטיח לכם, זאת הבטחה ממסדית מה שנקרא, שכל מה שאנחנו מתכננים לעשות בהמשך, גם מה שעשינו בעבר בנושא של מינהל הסטודנטים, זה יהיה יעיל, מודרני, בלי בזבוזי כסף, בלי תקני פקידים מיותרים, שום דבר כאן לא יהיה. אנחנו חייבים, וזו בעצם המטרה שלנו, זאת הבקשה שלנו, אנחנו לא מתייחסים לזה כסוג של משהו סקטוריאלי פנים משרדי קטן, חסר משמעות, אלא זה משהו שהוא ברמה מאוד מאוד מעמיקה. זה גם מסר לצעירי העולם: תבואו אלינו, בואו תהיו חלק מאתנו, אנחנו ניתן כמדינה את כל מה שנדרש ואתם תעשו את מה שאנחנו מצפים מכם.

זה קשור ליהודי אתיופיה, זה קשור ליהודי רוסיה, ארצות-הברית, כל מקום אחר. משרד הקליטה, בעקבות השותפות ההיסטורית עם הסוכנות היהודית, אני מציין את זה, פיתח כלים יוצאים מן הכלל. מי שציין כאן, זה באמת אחד מפרויקטי הדגל שהמדינה יחד עם המוסדות הלאומיים ידעה לייצר.

צריך למקד את כל המאמץ עכשיו, להסביר למקבלי ההחלטות. אנחנו מאוד שמחים על היוזמה שלך, ועל זה שנענית בחיוב ועל זה שאנחנו משתפים פה את חברי הכנסת. אין פה ענייני קואליציה, אין פה ענייני אופוזיציה, אין שום דבר. צריך למקד את המאמץ כי זה העתיד של המדינה שלנו, חייבים לשמור על זה וחייבים לתת לנו, למשרד הקליטה, לנהל את זה בצורה מיטבית.

ואחר כך יהיו תלונות, יהיו דברים, זה יבוא לוועדת העלייה והקליטה בכנסת, תתפסו פה באוזן את המנכ"ל, תדרשו דברים. שעון החול הולך ומתקצר, ובגלל שאין לנו כרגע יכולת לצאת למכרז בנושא של ההפעלה, אני אומר לכם כבר עכשיו: אני כבר מרגיש איך בחודש ספטמבר אנחנו מוזמנים לכאן כשק אגרוף, חלק מחברי הכנסת מתוך כוונה טובה יתנו לנו פה מכות בכל מיני מקומות, למה הסטודנטים עדיין לא מקבלים מענה. זה כבר קורה עכשיו. הנושא הזה צריך לפתור אותו מיד ולא לחכות מבחינתי אפילו לדיוני תקציב.

עכשיו, משרד הקליטה, משפט אחרון. אתם צריכים להבין, היו ימים שמשרד הקליטה היה משרד מרכזי בממשלת ישראל – הספר הלבן, עלייה חופשית וכו'. לצערי הרב, זה נדחק. הייתה תקופה. והמצב התקציבי, וזה לא המקום עכשיו לדון, הוא כזה בעייתי שאנחנו במחסור עצום, והכול אחר כך נזרק למישור הפוליטי להילחם על תוספות.

כמו שחסר 35,000,000 שקל בבסיס התקציב בתחום הסטודנטים, עשרות מיליונים חסרים בבסיסי תקציב בפרויקטים אחרים. אז את זה אני לא שם עליכם פה, זה אנחנו צריכים להילחם ועם זה נלך לראש הממשלה והולכים לראש הממשלה. עם זה באופן כללי, אנחנו לא הולכים על דברים קטנים. יש לנו פרטנר ובזה אנחנו מטפלים, אבל אם נזרוק עכשיו אחריות על משרד כזה או אחר למלא את החור, נחזור לאותו מצב שהיינו בשנה שעברה, והדבר הזה לא מקובל.

והדבר האחרון, אני עוד פעם אומר לכם, סליחה שאני חוזר על זה, תוציאו בבקשה מהדיון את ההתקפה על הסוכנות. מי שיש לו ביקורת, על מה שיש ביקורת – יש דרכים לטפל בזה, בדרכים אולי יותר אלגנטיות, כמו שאני עשיתי.

תודה רבה. אני רוצה להגיד לכם, מנהלת הוועדה אמרה שהיו פה עשרה ח"כים ושרה. זה דיון מאוד מאוד חשוב, יש לזה משמעות, אנשים באו והקשיבו. גם היה כאן עכשיו חבר הכנסת מוטי יוגב, שהוא הולך להעלות גם את הנושא בפני שר הכלכלה נפתלי בנט, גם משם אפשר להביא תקציבים. אני רואה כבר כמה וכמה גופים שהולכים להשתתף בזה, ואני אומר לכם פה שהולכים להשתתף בזה, לא שמתכוונים.

אני רואה פה את הקליטה, דיברנו על זה, אני רואה כאן את האוצר, יש לנו את ות"ת מל"ג. ועכשיו אני גם אדרוש, אני אדבר אישית עם יושב-ראש הסוכנות, למרות שהייתה החלטת ממשלה ואני מסכים שאם הייתה החלטת ממשלה אז אנחנו כן צריכים לקחת את זה, אבל עדיין שישקלו כאן להשתתף אפילו באיזשהו חלק קטן. וכמובן משרד הכלכלה, אחרי שחבר הכנסת מוטי יוגב ייפגש עם נפתלי בנט בנושא גם הוא.

אסור לנו לוותר על הפרויקט זה, אנחנו מבינים את החשיבות. כבר בדיון הזה הבנו שאנחנו לא מוותרים על זה. חברים, יהיה כאן את הכסף הזה, ואנחנו נלחץ את כל הגופים הרלוונטיים שצריכים להיות מעורבים. הנושא באמת קשור להרבה מערכות, אבל צריכים לקחת על זה אחריות.

ועכשיו אני רוצה לתת לאחרים כמה מילים. כן, נגוסה.

אברהם נגוסה מארגון עולי אתיופיה. אנחנו מסכימים למה שהמנכ"ל תיאר והסביר. ואני חושב שזאת המציאות, אין לנו מחלוקת מבחינה עובדתית, וגם מבחינת דרך פתרון הבעיה. אני חושב שהפתרון צריך להיות שהמדינה לוקחת את האחריות על אזרחיה, ולא צריכים לחפש פתרונות קוסמטיים או זמניים. כיבוי שריפות זה לא הפתרון. פשוט בעוד שנה אנחנו נחזור לפה.

ולכן 35,000,000 שקל זה לא הרבה והמדינה יכולה לשים את זה. במקום שלמשרד הקליטה יהיה בסעיף התקציב 35,000,000 שקל, יהיה כתוב 71,000,000 שקל. זה צריך להיות קבוע, זה ילך אוטומטית כל שנה, אנחנו לא צריכים את ות"ת וכל זה, זה פשוט לא פתרון.

ולכן אנחנו דורשים מוועדת העלייה והקליטה לקבל החלטה, לקרוא לממשלת ישראל: אחת, לבטל לאלתר את חוק ההסדרים, זה פשוט לא פתרון.

את הסעיף. הייתה כבר פנייה רשמית, אבל אנחנו מחכים לתשובה. אנחנו מבינים את החשיבות של הסעיף הזה.

את סעיף המדרגות צריך לבטל.

שתיים, כמו שאמרתי, למצוא את ה-35,000,000 שקל לשנה הבאה ובאופן קבוע. שלוש, אני חושב שכאן המחלוקת שלי עם משרד הקליטה, שאי-אפשר להגיד שאין אפילו מקרה אחד שלא מקבל. יכול להיות שפה יש אי-הבנה בפרשנות או בניסוח. יש סטודנטים שלא קיבלו לפחות שלושה חודשים, שאמרו להם: העניין הוקפא עד שיהיה אישור תקציב. אני מקווה שמינהל הסטודנטים יבדקו את עצמם.

אני מבקש ממינהל הסטודנטים פשוט לאתר את הסטודנטים שאתם רואים. הרי זאת מערכת מחשב, אפשר להיכנס ולהקליד מי שלא קיבל, ולפנות אליהם ולהסביר להם שהם יקבלו או לתת להם.

זה מה שאני שמעתי מהסטודנטים. ולכן אני חושב שפה צריך למצוא פתרון, כי הם צריכים לאכול. בלי התמיכה הם לא יכולים להמשיך בלימודים. ולכן ארגוני העולים, כפי שדיברתי עם כל הארגונים, אנחנו תומכים, אנחנו מאחורי משרד הקליטה, משרד האוצר, והממשלה צריכה למצוא את הפתרון, את ה-35,000,000 שקל. תודה.

תודה רבה. ידידיה, כן.

כבוד היושב-ראש, כבוד חברי הכנסת, אני מכיר הרבה סטודנטים שהשנה לא קיבלו או קיבלו אחרי עיכובים אחרים. אני דיברתי עם אנשים שבגלל עיכובים הם פשוט לא יכלו לשלם את השכר לימוד ובגלל זה הם לא יכלו לשבת למבחנים. ובגלל זה פשוט אין להם מה לעשות עכשיו, הם לא יכולים להירשם אפילו, בגלל מינהל הסטודנטים, לשנה הבאה, כי הם לא ישבו על המבחנים.
אני אישית פניתי הרבה פעמים, זה כבר שגרה אצלי, כל יומיים אני כותב מייל למינהל הסטודנטים, ופעם בחודש אולי אני מקבל תשובה, והתשובה כמעט תמיד זה אין תקציבים ולא יודעים מה לעשות. זה הסיפור שלי. אני אישית אצליח לשלם השנה. בגלל "עמוד ענן" קיבלתי מענק מילואים, אז יש לי מזל. אבל יש הרבה אנשים שפשוט התייאשו מלקבל.
ואני מכיר עוד אנשים, קצינים בצבא אחרי שנים, שעכשיו לא רוצים ללמוד פה כי הם לא יכולים לסמוך על זה. ובנות שירות לאומי שגם רוצות ללמוד פה, רוצות לעלות לארץ, אבל פשוט לא יכולות, כי הן לא יכולות לסמוך על זה שהן יקבלו את שכר הלימוד שהבטיחו להן.
אז יש גם עיכובים, ואנחנו רואים שאין מספיק עובדים שם, כי אנחנו שולחים אימיילים, אנחנו מתקשרים כל יומיים, ופשוט לא מקבלים מענה.

זה לא עניין של עיכובים. סטודנט שהיום פונה ורוצה לשנת הלימודים החדשה, זה חוסר אחריות טוטלי לייצר התחייבות שלטונית מול בן-אדם, כשאני לא יודע מה יש בתקציב. זה בלתי אפשרי לעשות. בוודאי שזה משפיע ובוודאי שזה פוגע, אנחנו לא חיים עם זה מצוין. אני לא יכול כמנכ"ל, זה מעשה פלילי, לאשר לבן-אדם להירשם ולהתחייב על כסף, כשאני לא יודע אם יש לי אותו או לא, עם כל הרצון ועם כל הכאב.
עכשיו, כל העיכובים שהיו היו בין היתר בגלל הצורך לפנות לוועדת חריגים, מכיוון שאתם צריכים להבין, שלמדינה ב-1 בינואר לא היה תקציב. והאחד לשתיים עשרה, עם כל סדרי העדיפויות שלא תיתן, יש, אמרתי לכם, 300,000 איש. אני לא יכול לתת מענה לקבוצה שאני מאוד רוצה, כשאין לי יכולת. בגלל זה לקח זמן.
אבל אם עדיין יש ספחים, או שאנשים התייאשו או שהם חושבים שהפקידים שותים כוס קפה ולא עושים שום דבר, אתם מוזמנים לפנות. ומי שלא מסתפק בפנייה, תכתבו גם את לשכת המנכ"ל. אין מצב שלא מחזירים תשובה.

דרך אגב, הוא שנה שנייה, הוא לא חדש, הסטודנט הזה, נכון?

כן.

בסדר, מאה אחוז. חבר הכנסת סולומון, אני מבין שהוא שנה שנייה. אם הוא רוצה ללמוד שנה שלישית ואין לי תקציב לאשר לו, אז מה לעשות? וגם אם הוא שנה רביעית, מה זה משנה?

קודם כול, אנחנו עכשיו, כמו שאמרנו, כנסת חדשה, כנסת צעירה. יש לך פה הרבה חברי כנסת שהם גם עולים, גם סטודנטים לא לפני הרבה זמן, ואנחנו מבינים את הנושא הזה. ואני מסכים אתך שלא יכול להיות שהאנשים לא סומכים עלינו. אני חושב שזה לא נכון.
ואנחנו צריכים באמת להגיע למצב שאנחנו יודעים שיש לנו את הכסף, שהכסף הוא קבוע, גם אם אנחנו מביאים את זה או שזה יהיה כולו ממשרד הקליטה או שיהיה מחולק מארגונים, אבל שזה יהיה קבוע, זה יהיה סעיף תקציבי בתקציב של אותו משרד. זאת אומרת, המטרה שלנו להגיע למצב שזה יהיה משהו שאנחנו יודעים שהסטודנטים יכולים לסמוך עליו. זה בנושא הזה. ואני רוצה לתת לסם כמה מילים.

סם קדוש ממועצת ארגוני עולים וגם מארגון עלייה וקליטה לסטודנטים דוברי צרפתית. אני לא רוצה לחזור על כמה דברים שכבר נאמרו פה אבל כמה נקודות. קודם כול, אני אצא אולי עוד חצי שעה באיזה אווירה מתוסכלת, כי בסופו של דבר נראה לי שאנחנו כולנו מסכימים. אז טוב להיות שייך לוועדה שכולנו מסכימים, אבל בסופו של דבר בחוץ מחכים לנו באופן אפקטיבי, ולא משנה העדה או הקהילה וכו', אנשים עם תשובות, צעירים עם תשובות, הורים עם תשובות.
דיברנו על התאריכים. חבר הכנסת בר אמר: אין לנו לו"ז. איך אנחנו צריכים לתת תשובות לסטודנטים ולהורים? איפה הלו"ז? המילה ששמעתי הכי הרבה בוועדה זה "סדר עדיפויות". משרד האוצר אמר: סדר עדיפויות, ות"ת אמר: סדר עדיפויות. אוקיי, אלה מילים טובות, "סדר עדיפויות". מה אני אומר להורה שמתקשר מחר או לסטודנט? עוד שבוע יש יריד גדול בצרפת, מחכים 5,000 אנשים שרוצים לעלות. מה אני אגיד? מחר זה יהיה בדרום-אמריקה, מחרתיים זה יהיה ברוסיה. עוד פעם, אנחנו פה בעננים, נצא עם אווירה טובה.

אני רוצה, אדוני היושב-ראש, איזה לו"ז מדויק. איפה אנחנו, אנחנו במאי? עוד חודש אני בטוח שכל פקידי משרד האוצר יהיו חצי בחופש ולא נקבל דברים, והחלטות על העלייה זה עכשיו. יש אלפים של "מסע", תוכנית שהסוכנות נותנת לה הרבה כסף, שהם צריכים שנה הבאה להיכנס לאוניברסיטאות. איזה תשובה אנחנו נותנים לצעירים שבאו מארצות-הברית, מצרפת ומדרום-אמריקה, איפה הם יהיו שנה הבאה? עוד פעם, זה דחוף. עד היום כולנו דיברנו, הכול טוב ויפה.

אני רוצה באמת, אדוני היושב-ראש, שנצא מפה עם לו"ז מדויק. האם עוד שבועיים אפשר לשבת פה ולהגיד, אם כן יש לנו את ה-35,000,000 דולר?

שקל.

שקל. אם יהיה, זה יותר טוב.

אבל אני רוצה לומר עוד פעם, ועם זה גם אגמור: בכל פעם יש ריטואל, שזה טוב ויפה כי אנחנו מוזמנים לפה, בכל ריטואל יש אותה ועדה, אותם אנשים, כל שנה אנחנו אומרים אותם דברים ומשרד הקליטה נלחם וכו'. מספיק. אם בשביל הממשלה חשובים הצעירים, אז אנחנו לא צריכים להיות פה, יש מספיק נושאים, אבל בנושא הזה – מספיק. מינהל הסטודנטים צריך פעם אחת ולתמיד להיות בסעיף של התקציב וזהו. תודה רבה.

תודה רבה, סם. אני חושב שלקראת סוף הדיון אנחנו נצא מפה עם החלטה. אמרתי שהיו פה הרבה דיונים, לא יודע מה היה לפני. אמרנו: בקדנציה הזאת יהיה פה שונה. עכשיו שלחתי את חבר הכנסת טופורובסקי כבר לנהל משא ומתן, ואנחנו נצא מפה עם החלטה. אמרתי שאנחנו עושים את הדיון הזה, לא בשביל לדבר ולהעלות על סדר-היום. כולם מבינים שזה חשוב, אנחנו צריכים לקבל החלטות ותשובות. אז ברגעים אלה אנחנו באמת סוגרים את הקצוות. כן.

קודם כול, תודה רבה ליושב-ראש שזימנתם את הישיבה הזאת. הישיבה הזאת היא חשובה. אין כמותה, באמת, כולם אמרו כמה היא חשובה, אבל בעיקר אנחנו העולים כאן בזכות הלימודים. אם לא היו לימודים לא היינו מדברים עבור אנשים אחרים. ממש ממש. אי לכך החשיבות היא גדולה מאוד.
כולנו יודעים שמדינת ישראל עשתה בחירות. לפני הבחירות ראינו המון הפגנות. למה היו הפגנות? בגלל הפערים הגדולים שקיימים בחברה. במה הוא מצמצם את הפער? מה, בדיבור? לא בדיבור. מי שמצמצם את הפער ומביא תועלת משמעותית לחברה זה החינוך. חינוך ועוד חינוך ועוד חינוך.
כבוד היושב-ראש, אנחנו מבקשים באמת תאריך מדויק. כנציבות הארגונים יש לנו כ-32 ארגונים. עכשיו כשאני חוזר לאסוף את כל הארגונים, מה אגיד להם? מה נקבע? כמו שהחבר כאן אמר, שיהיה איזשהו תאריך מוגדר שנצא ונגיד להם: הנה, נקבע בתאריך הזה. אם תאמר לנו כזה דבר זה יביא תועלת.
ואני קורא לכל אחד ואחד מאתנו: בלי חינוך אין שוויון, אין שוויון – בעיה חברתית. ולכן יש לעשות את המקסימום. אנחנו מאחורי משרד הקליטה, כל מילה שנאמרה על-ידי המנכ"ל של משרד הקליטה, בהחלט שאנחנו תומכים בה ואנחנו נעשה את המקסימום.

אני מבקש שתמשיך במגמה. זה נדיר.

אתה רואה, מגמה חיובית תמיד. כשיש חיובי הולכים במגמה חיובית. תודה רבה.

כן.

שמי מיכל אברה, אני מנכ"לית עמותת "פידל" שעוסקת בחינוך בקרב יוצאי אתיופיה. אני רוצה רק להביא לתשומת לבכם: היום יש כ-2,200 סטודנטים וכ-3,500 בערך בוגרים שהם הנכס של הקהילה. דיברנו על עולים, דיברנו להביא את העולים שילמדו ויתחנכו פה. אנחנו צריכים לדבר על נוער שצומח וגדל פה, שצמא להשכלה גבוהה ואין באפשרותו לממן את הלימודים האלה. אני חושבת שאנחנו צריכים להצמיח את הדור הזה כדי שיוכל להשתלב בחברה הישראלית.
אני מסכימה עם חברי שהשכלה גבוהה זה המפתח שלנו להשתלב בחברה הישראלית. יש היום יחד עם הנתונים על העוני, אני חושבת שמשפחות יוצאות אתיופיה ברובן הגדול לא יכולות לאפשר את ההשכלה הגבוהה לילדים. ולכן האחריות צריכה להיות של הממשלה. אנחנו לא נחכה לחסדם של ארגונים ותורמים ופדרציות. אני חושבת שהמדינה, הממשלה, צריכה לקחת אחריות.
אני בהחלט עם כל חברי נישן מול משרדים שונים כדי שההחלטה הזאת לא תשתנה ותהיה לטווח ארוך. משרד הקליטה, אנחנו נישן מול הבית שלך בשביל שתוכל להניע את זה, אם זו המגמה.

אל תשבו מול משרד הקליטה, תעשו לי טובה. לאן אנחנו נלך לשבת?

אין מה לעשות. יש נוער שמחכה להשכלה גבוהה, זאת המוטיבציה שיש לבני הנוער להגיע.

כן.

ענבל, התאחדות הסטודנטים הארצית. אנחנו כמובן רואים בחשיבות, כולם פה רואים בחשיבות של הנושא. מה שאנחנו יכולים להציע, גם בתגובה למה שסם אמר, להשאיר את הנושא על סדר-היום הציבורי. ואנחנו נעשה את זה בכל דרך שנוכל, כי בסופו של דבר מדובר בעניין תקציבי. תקציב מבטא סדרי עדיפויות, וכדי לוודא שסדרי העדיפויות יהיו כאלו, אנחנו נעשה כל מה שביכולתנו כדי לדאוג שזה יקרה.
וגם אנחנו מבקשים לדעת תאריך מדויק, מתי תתקיים הוועדה או הפגישה על שולחן הדיונים, מתי יוכלו לצאת עם תשובות אופרטיביות לעניין. תודה.

יופי. כן.

אני אשתדל לחדש. שמי ניסים, אני מגיע לפה עם שני כובעים. בכובע הראשון אני רכז של עמותה שנקראת "המרכז לסיוע לחיילים בודדים", ויש לנו הרבה חיילים בודדים שמגיעים וצריכים ללמוד אחרי הצבא. ואם הם לא ילמדו הם יחזרו לאיפה שהם מגיעים. והרבה חבר'ה גם שרוצים להתגייס, אז הם חושבים מה יקרה אחרי הצבא. זה קודם כול. בכובע השני שלי לפני שנה הובלנו, וזאת הייתה בדיוק אותה סיטואציה ואלה היו בדיוק אותן בעיות, והגעתי לוועדה כזאת ודיברנו והובלנו וארגנו הפגנות. אני הובלתי את ההפגנות עם עוד סטודנטית ועם כל הארגונים של העולים שיושבים פה.
יש לנו פה בעיה, ועכשיו אני באמת אחדש. קודם כול, מה העניין המרכזי? העניין המרכזי זה שכר הלימוד, 100% שכר לימוד ובלי אפליה בין הסטודנטים. זאת אומרת, לא מקובל עלינו – אני מדבר על הסטודנטים העולים – פתרון של 100%, 70%, 50%, לא מקובל. ולא מקובלת עלינו גם אפליה, שמדינה כזאת מקבלת ומדינה כזאת לא מקבלת. כולם צריכים באותה מידה.
החבר'ה שמגיעים מארצות מערב, יש להם לימודים חינם, לא יגיעו. ההורים שלי לא היו נותנים לי לעלות. אני הגעתי לארץ, שירתי חמש וחצי שנים בצבא, ואז השתחררתי והתחלתי לימודים. לא נראה לי שהייתי יכול להתחיל לימודים אם לא היה את המלגות האלו. כל המדינות. החבר'ה שמגיעים ממדינות שהן יותר חלשות, כמו שאמרנו, גם צריכים, כי אם לא הם לא יכולים.
זאת אומרת, הבקשה שלנו זה 100% ובלי אפליה, ייעוץ והכוונה כמובן. זה העניין המרכזי לפני הכול. חסר 35,000,000 שקל, את זה כולם מבינים. עכשיו מה שקורה, שכל וועדה כל שנה לוקחים – לוקחים קצת כסף מהות"ת, לוקחים קצת כסף מזה, לוקחים קצת כסף מזה. מה שיקרה, אם אנחנו עכשיו עוד פעם הולכים לפתרון הזה, אז יכול להיות שהשנה יהיה עוד פעם פתרון, אבל שנה הבאה עוד פעם אני אצטרך לשבת פה, ועוד פעם כל הארגונים נצטרך פה לשבת, לחזור, ועוד פעם לשאול את הות"ת: כמה אתם מוכנים להשקיע? לשאול את הסוכנות: כמה אתם מוכנים להשקיע?
אנחנו חייבים שאו שזה יהיה באמת סעיף תקציבי, או שאם יש חלוקה שהחלוקה הזאת גם תהיה בסעיף תקציבי. הפתרון שאנחנו צריכים למצוא עכשיו צריך להיות פתרון קבוע. זאת שנה שנייה שאני יושב פה בוועדה ושנה שנייה שאני מרים את הקול ומסביר עד כמה הנושא חשוב, עד כמה הנושא הוא מהותי. פה מדובר על הציונות של מדינת ישראל. בלי זכות עלייה אין זכות קיום למדינת ישראל. אני מצטער להגיד את זה, ואני אומר את זה בתור עולה חדש, בתור אחד ששירת ומשרת בצבא: אין לנו זכות קיום בלי העלייה של הצעירים שלא היו עולים אילולא הפרויקט של מינהל הסטודנטים.

מינהל הסטודנטים חייב להיות בראש סדר העדיפות, גם של משרד הקליטה, גם של כל המערכת הממשלתית. זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו מבקשים 100% שכר לימוד, בלי אפליה בין מדינות, ושזה יהיה במרכז. ואנחנו מבקשים שהפתרון שיימצא, החלוקה שתימצא בתקציב, זה יהיה פתרון קבוע, ולא ששנה הבאה עוד פעם נשב ועוד שנה עוד פעם נשב.

אני מקווה שחידשתי לכם, אבל בכל מקרה זה העניין. אני מקווה שלא נצטרך לארגן עוד פעם הפגנות ולא נצטרך עוד פעם לשבת מול משרדי הממשלה, ועוד פעם לבוא ועוד פעם ועוד פעם, כמו שעשינו בשנה שעברה. אבל כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, שנצא מפה עם הוראה ביצועית, לא רק לשנה הזאת אלא לטווח הארוך יותר.

תודה רבה, ניסים. גלדיס, ואז ישעיהו.

שלום. אני גלדיס ברזובסקי, סגנית יושב-ראש התאחדות עולי אמל"ט. אני רוצה להזכיר לקהל כאן שמינהל הסטודנטים קיים 48 שנים. זה לא עניין של שנה, שנתיים, תקציב או לא, זה המפעל החשוב ובין הוותיקים בנושא של סטודנטים. אחותי הייתה באחד המחזורים הראשונים, היא הגיעה אחרי מלחמת ששת הימים, ובעקבותיה אני הגעתי ב-77'. ואני היום אחראית ללוות את הסטודנטים שבאים מדרום אמריקה, בפרט מברזיל.
אני עוד זוכרת את ההורים שלי שאמרו לאחותי וחזרו ואמרו לי: פה יש לכם אוניברסיטאות בחינם, ובכל דרום אמריקה יש לנו אוניברסיטאות בחינם. ועוד הם אמרו: אם את לא נוסעת כדי ללמוד, אז אנחנו לא חותמים לך שאת נוסעת. ואם את לא נוסעת כדי ללמוד, אז אנחנו לא רוצים שתיסעי. ואמא שלי ניסתה עוד לקנות אותי עם מכוניות, אמרה: תבחרי איזה מכונית את רוצה כדי לנסוע.
אז רוב הצעירים שבאים מדרום אמריקה ויש להם את האפשרות ללמוד בחינם, הם באים כנגד הרצון של ההורים. אין הורה שדוחף את הילד ושם אותו במטוס ואומר: סע, בני, לארץ ישראל. לא, אתם יודעים, ההתבוללות, האסימילציה.
ויש לי פה בחור שעלה לפני חמישה חודשים. באוגוסט הוא מתגייס לצבא, ואני צריכה להבטיח לו, כיושבת-ראש הארגון, שכשהוא יסיים את הצבא יהיה לו איך להמשיך ללמוד, כי אם לא, ההורים שלו יגידו לו: תחזור הביתה, יש לך אוטו שמחכה לך, יש לך אוניברסיטה בחינם. למה שהוא יישאר? הוא יישאר כי הוא אידאולוג, כי יש לו אידאולוגיה, אבל הוא בכל זאת צריך. אין לנו פה את התמיכה של ההורים, לא היה לנו את הבית.
אנחנו חייבים להגיד שמינהל הסטודנטים הוא מפעל ציוני שאסור לבטל אותו. להכניס אותו לתוך חוק היסוד של הממשלה, איפה שאתם רוצים, אבל לא שכל שנה נשב פה ונדון, האם תהיה קליטה או לא?
גם אני מקבלת אלפי פניות מסטודנטים מדרום אמריקה ששואלים אותי: האם לעלות? דרום אמריקה נמצאת במרחק 24 שעות טיסה. לא מחליטים לבוא לארץ ופה מחליטים שאין לימודים וחוזרים לדרום אמריקה. כשהם מחליטים לעלות לארץ הם מתכננים את זה במשך המון זמן. אין להם את האפשרות כמו צרפתים, ואני לא עושה פה אפליה, אבל סטודנט שבא לפה בדרך כלל בא פעם ראשונה. הוא לא הכיר, הוא לא עשה גישוש, או לפעמים הוא עשה "תגלית" עשרה ימים.

אז אנחנו חייבים להבטיח לו שיהיה לו שכר לימוד לשנה הבאה ולתמיד. כמו שאני פה 36 שנה בארץ, הבת שלי כבר מחזירה את מה שאני למדתי. אני כבר החזרתי במיסים את מה שנתנו לי. אז כך שזאת השקעה. אני כבר בדור שני, ובקרוב אני מקווה דור שלישי של נכדים, וככה זה, ויש המון חברי כנסת, והמנכ"ל הנכבד בטח גם היה במינהל הסטודנטים.

מהיום הראשון.

בדיוק. אז בבקשה, שמינהל הסטודנטים תהיה תוכנית שלא נחשוב לבטל אותה או לשנות אותה ממה שהייתה עד היום. תודה רבה.

תודה רבה, גלדיס. ישעיהו.

תודה רבה על הדיון ותודה רבה על ההזמנה. זאת גם הזדמנות לברך את היושב-ראש החדש של הוועדה, ואת חברי הוועדה החדשים כמו הוותיקים בברכת הצלחה. תוכנית נעל"ה היא הנפגעת המיידית מכל פגיעה עתידית במינהל הסטודנטים, ומדובר על שלוש אוכלוסיות שונות. אלפי בוגרי נעל"ה שכבר במינהל, 1,300 תלמידים שלומדים היום בארץ והגיעו על סמך ההבטחה שאחרי לימודיהם התיכוניים הם יקבלו השכלה גבוהה שנתיים ממינהל הסטודנטים. והקבוצה השלישית זה אלפי משפחות ברחבי העולם שמתעניינות בנעל"ה בעתיד, וחלק מהחבילה המוצעת להם היא לימודים בתיכון ואחר כך לימודים באוניברסיטה.
בהקשר יותר רחב אני רוצה לומר שלא מדובר פה רק על צמיחה כלכלית כפי שהסבירה לנו שרת הקליטה, וזה בוודאי דבר חשוב, מדובר פה על האידאולוגיה בעצמה, כמו שנאמר פה על-ידי העולים עצמם – אני צבר, אני לא יודע לדבר כמו עולה. מדובר פה על יסוד קיומה של המדינה, מדובר פה על מטרות הציונות. ומי האוכלוסייה היותר מחוזרת לעלייה אם לא האוכלוסייה הצעירה? במי הולכים פה לפגוע? וזה שחוזרים על זה כל שנה, זה הלא חלק מאותה תמונה שבגללה התאספנו כאן.

החלטת הממשלה שהייתה בשנה שעברה היא החלטה שנבעה מבעיה תקציבית חמורה בסוכנות היהודית, שכתוצאה ממנה היא נאלצת לעזוב פרויקטים בזה אחר זה. אנחנו בנעל"ה היינו בסרט הזה ב-2008, כאשר מהיום להיום החליטה הסוכנות לעזוב את הפעילות שלה בנעל"ה. תוך שבועיים היו שתי החלטות ממשלה, שתי החלטות, שנכנסו מיד במקום הסוכנות היהודית בסכומים של 25,000,000 שקלים בבסיס התקציב. זה לקח בדיוק שבועיים.
וכאן אנחנו נמצאים במצב כאילו כל הקונטקסט הוא הרבה יותר רחב של תקציב המדינה והמיליארדים וכל הדברים האלה. לא על זה מדובר. כשהממשלה רוצה היא מתגייסת מיד. תוך שבועיים היו שתי החלטות ממשלה שפתרו את הבעיה הזאת. ולכן אני רוצה לאחל למנכ"ל משרד הקליטה, שיחד עם השרה וחברי הכנסת שיעזרו בוודאי, תצליחו לא ליצור טלאים – אנחנו לא בעבודת טלאים – אלא להכניס את זה לבסיס התקציב על בסיס התקדים שהיה בנעל"ה.
דבר אחרון אני רוצה לומר. שמעתי כאן לא פעם את המילה מכרזים, שאין לכם יכולת לצאת במכרז. חברים יקרים, מאחורי המילים ומאחורי המספרים יש אנשים. והאנשים האלה שלא יודעים איפה הם יהיו בעוד שלושה חודשים, מה הם צריכים לעשות עכשיו? לחפש עבודה, לא לחפש עבודה? לקוות שזה יסתדר או להחליט אחרת? ואנחנו בנעל"ה מאומנים בסרט הזה כל כמה שנים, ואולי עוד פעם עוד מעט גם אנחנו נבוא לכאן. יש כאן אנשים וצריך לחשוב על הדבר הזה. אני מאוד מצטרף לקריאה של חבר הכנסת טופורובסקי לחברים בסוכנות. אי-אפשר לקחת עשרות אנשים כאלו ולהגיד להם: סטופ, מצטערים, נגמר העניין. תחשבו על זה עוד פעם, בכל זאת.

אני רוצה לומר לך, אדוני המנכ"ל: אם תוציאו את הדבר הזה למכרז פתוח, אתם תמצאו חברות מסחריות שיבואו להחליף. כן, חברות כוח אדם שמתמחות בהגשת מכרזי ממשלה. וכל הנשמה וכל הרוח שיש במה שאומרים פה מעטפת זה בני-אדם. כל הרוח הזאת עלולה לחלוף עם הרוח, וחבל.

תודה, ישעיהו. ואחרונה זיוה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להעיר כמה הערות. אחד, לסוכנות היהודית, להגיד שהוסט התקציב של 35,000,000 שקל בשביל מבצע "כנפי יונה" של 8,000 לעלייה אז זה קצת בעייתי.

שמיעה סלקטיבית.

זה מה שאני שמעתי. זה לא נכון, ורק 1,000 ו-1,200 ממתינים בלבד קיימים. והלוואי ובכספים שאתם מגייסים עבור קליטת יוצאי אתיופיה הייתם עושים - - -

יש עוד יותר ממתינים.

זה נושא אחר.

חבר הכנסת חסון יצא, אבל הוא הגיב על תוכניות חלופיות, האם לסגור מרכזי קליטה או לא לסגור מרכזי קליטה? מנגנונים קיימים כנראה שקשה מאוד להחליף אותם, להוציא אותם, לסגור אותם, אז התייעלות וכו' בהחלט לא הייתה מזיקה כדי להפנות ומשאבים לדברים משמעותיים.
אני חושבת שהנושא של מינהל הסטודנטים או בכלל מימון סטודנטים עולים צריך להיות מובן מאליו כחלק מסל העלייה והקליטה, ואין מה לגעת בו בכלל ואין מה להתעסק אתו. ומי שצריך להיות אחראי זה משרד הקליטה – אני לא יודעת אם משרד הקליטה וכמה שנים וכו' וכו', אבל הסעיף הזה צריך להיות ברור ומוגדר על-ידי ממשלת ישראל, שלא נכנסים אליו להחלטת ממשלה כזאת או אחרת, אלא תקציב קבוע לסטודנטים שנקלטים כחלק משמעותי.

אני רוצה להגיד נתונים קצת מדאיגים לגבי יוצאי אתיופיה, דיברו על סוגי עלייה. אם אנחנו מדברים על אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, ההכנסה של יוצאי אתיופיה היא 46% פחות מההכנסה הממוצעת היהודית בואו נגדיר את זה. אין שום סיכוי שיוצא אתיופיה בעתיד יממן את שכר הלימוד של הילדים שלו. ואני יכולה להגיד באחריות מלאה: ללא התמיכה של מינהל הסטודנטים, ללא המימון של מינהל הסטודנטים, לא היה אקדמאי אחד יוצא אתיופיה בישראל.
אני גם לא רואה אם מפחיתים את זה בשנה שנייה או בשנה שלישית, איך יוכלו הסטודנטים להמשיך ללמוד. לכן אנחנו תומכים כמובן במשרד הקליטה במאבק, וגם התייעלות בתוך המשרד לא תזיק כמובן.

תודה רבה, זיוה. טוב, חברים, הגיע הזמן לסכם. "נפש בנפש", האחרון.

תודה רבה. זאב גרשינסקי, "נפש בנפש". אני רק רוצה לצאת קצת מהדיון הנוכחי כי יש פה הסכמה מקיר לקיר לגבי הנחיצות, החשיבות והכול.

אבל חשוב שזה יהיה בנושא, כן?

אבל צריך להבין, מינהל הסטודנטים זה סימפטום, סימפטום למה שקורה לכל העלייה: מינהל הסטודנטים, סיוע בשכר דירה, הטבות מכס. מדינת ישראל כמדינה צריכה לקבל החלטה אסטרטגית – האם אנחנו רוצים עלייה או לא רוצים עלייה כמכלול? מינהל הסטודנטים הוא סימפטום לסיפור הזה ולהחלטה של המדיניות שצריכה להתקבל.
התפקיד של הוועדה כגוף מבקר על פעולות הממשלה, לעניות דעתי, הוא לדחוף את הממשלה ואת מקבלי ההחלטות כולם לבצע מדיניות כוללנית שתביא לפה יותר עולים. אנחנו ב"נפש בנפש" ביחד עם הסוכנות היהודית, משרד הקליטה ושאר הארגונים – הידיים שלנו כבולות, חברים. אם המדינה לא באה ועושה צעד אחד קדימה כמנוע צמיחה, כולם מדברים על זה, ולא משקיעה בזה, הידיים שלנו כבולות, קשה לנו להביא את העולים. קחו את זה בקונטקסט הכולל ולא רק במסגרת מינהל הסטודנטים. תודה.

תודה רבה. בנושא שלך, דימה.

משפט.

חצי משפט.

משפט אחרון. צריך להיות ברור, וזה על מנת להשלים את מה שנאמר על-ידי "נפש בנפש", ואני משוכנע שכל ארגון כאן יצטרף לזה וגם הסוכנות: הפגיעה במנגנוני הקליטה ובכלים של הקליטה יגרמו לירידה עד ביטול של העלייה לארץ ישראל, והספק הוא מה יקרה למדינה שלנו. וזה הרבה לפני ביטחון כלכלי, ביטחון של ביטחון וכל הדברים האחרים. חשוב מאוד לזכור את זה וחשוב מאוד להעמיד את הנושא בסדר עדיפות עליון כי לשם כך הקימו מדינה פה לפני 65 שנה.

תודה רבה. הנושא הובן. לגבי תשובתי לנושא הזה, אמרתי מה האג'נדה שלי בוועדה הזאת, זה לא רק לטפל בבעיות אלא להראות מה העלייה תורמת למדינה, שזה לא נטל. הרבה פעמים אני שומע במסדרונות שזה יכול להיות נטל ויש כל הזמן בעיות. אני רוצה להראות מה העלייה עושה. ואני ראיתי, הייתי בסיור במשרד הקליטה וראיתי מספרים, לא איזשהם דברים, המחשות, אלא מספרים, דברים מדויקים, מה העלייה תורמת לכלכלה של המדינה ועד כמה אנחנו צריכים להשקיע בזה, להביא עוד עולים, במיוחד כשאנחנו מדברים על הנושא של מינהל הסטודנטים.
עכשיו, אנחנו רק שבועיים בוועדה הזאת. מתי הייתה הוועדה הראשונה? לפני שבועיים. לצערי, זה לא יכול להיות במיידי ובבסיס התקציב, כמו שכולם רוצים, שזה יהיה משהו של מחויבות וכולם יהיו רגועים. אנחנו באמת עושים כיבוי שריפה נכון להיום, אבל בתקופה מאוד מאוד קשה, צריך להבין את זה גם. קשה לבוא לראש הממשלה ולשר האוצר ולמשרד הקליטה ולכולם. יש הרבה קיצוצים. המדינה, כמו שכולם יודעים, נמצאת בגרעון. ואני יכול לצאת מפה – אני לא יודע בדיוק, אני לא הממשלה – עם ההצהרות, אבל הבנו כאן שהנושא הזה חשוב.
הבנו כאן, אני יכול להגיד, שאנחנו ממשיכים שנה הבאה. אנחנו נמצא את התקציבים, נמשיך שנה הבאה. כמו שאמרתי זה כיבוי שריפה, אנחנו נמצא את התקציבים. מיניתי פה כמה גורמים שישתתפו בזה, ואנחנו עם חברי כנסת, חברי לוועדה, נפעיל את כל הכוח שלנו, ויש לנו מספיק, על מנת להשיג את התקציב לשנה הבאה.
ואני חושב שאנחנו נצטרך לעשות איזשהו דיון להכניס את זה לבסיס התקציב, כמו שדיברו אתי הסטודנטים, כדי שאותם חבר'ה צעירים יוכלו לסמוך עלינו ולדעת שזה משהו שהוא קבוע ושזה יימשך משנה לשנה. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:39.>