PAGE
30
ועדת הכלכלה
06/05/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 6>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ו באייר התשע"ג (06 במאי 2013), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 06/05/2013
שירותי הבקרה על מפעילי התחבורה הציבורית
פרוטוקול
סדר היום
<שירותי הבקרה על מפעילי התחבורה הציבורית>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
רונן הופמן – היו"ר
משה זלמן פייגלין
מיכל רוזין
איציק שמולי
איילת שקד
ישראל אייכלר
עמר בר-לב
דב חנין
ישראל חסון
אורי מקלב
מוזמנים
¶
>
יהודה אלבז - מ"מ סמנכ"ל בכיר מנהל יבשה ומנהל אגף תח"צ, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
שלמה כץ - ממונה פיקוח ארצי, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
עפר פלג - חשב משרד התחבורה, משרד האוצר
נדב צוק - רכז תחבורה, החשב הכללי, משרד האוצר
שני רדמן - רפרנטית תחבורה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר
יחזקאל חכם - מנכ"ל, חברת ריבה יחזקאל ושות' יועצים להנדסה תעשייה, ניהול ובקרה
משה בורמיל - סמנכ"ל, חברת ריבה יחזקאל ושות' יועצים להנדסה תעשייה, ניהול ובקרה
איציק כהן - ראש תחום חשבות וכלכלה, חברת דן
יצחק דוד - מנהל מחלקת בקרה תפעולית, חברת דן
מצליח קזיס - ראש חטיבת התנועה, חברת דן
רומן גרביץ - לוביסט, פוליסי, חברת דן
פינחס גרשון - מהנדס אגף התנועה, אגד
עמיר קינן - מנהל אגף התנועה, אגד
מירי מרב - רכזת בקרה תפעולית, אגד תעבורה
אלי בליליוס - יו"ר דירקטוריון סופרבוס
סטלה אבידן - יו"ר ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל
גיל יעקב - מנכ"ל 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית
תמר קינן - מנכ"ל עמותת תחבורה היום ומחר
גיא דיין - יועץ משפטי, התנועה לחופש המידע
רחלי אדרי - רכזת ארגונית, התנועה לחופש המידע
אביגיל עמית - לוביסטית, אימפקט, התנועה לחופש המידע
יער אמיר - לוביסט, אימפקט, התנועה לחופש המידע
רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד
יהודה סקר - יו"ר מועצת ההורים ירושלים
נסים עג'ור - יועץ משפטי, איגוד ארגונים חברתיים
משה בר - עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים
דניאל גלילי - מזכיר ודובר עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים
אדם רוטברד - פעיל המשמר החברתי
דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת
היו"ר רונן הופמן
¶
בוקר טוב לכולם, תודה שהגעתם. אנחנו מבקשים לפתוח את הישיבה של ועדת הכלכלה. הנושא שעל סדר-היום הוא נושא כבד בעיני. הוא נושא שקשור בביורוקרטיה מצד אחד, ומצד שני, בנושא הכבד של המכרזים, של שאלת הפטור ממכרזים, של שאלת דיווח בעניין מכרזים, של שאלת התאום ומנגנוני הבקרה והפיקוח שלנו כמחוקקים על הרשות המבצעת וההדדיות בעניין הזה.
אני אבקש בפתח הדברים מיוזם הדיון, חבר הכנסת אורי מקלב, להציג את המקרה הנדון ומיד אחר כך נפתח את הנושא לדיון ושאלות. בבקשה.
אורי מקלב
¶
תודה רבה לך אדוני היושב-ראש שהואלתם לקיים את הדיון הזה בפתחה של קדנציה של ועדת הכלכלה, עם מינוי היושב-ראש. המסר כאן הוא חשוב על אף שזה בעצם דיון שחוזר על עצמו או שבא לפקח ולעשות בקרה על מה שאנחנו דנו.
לפעמים יש חשיבה והרגשה שאחרי בחירות וקדנציה אחרת מטאטאים את הנושאים מתחת לשולחן של ועדות או של נציגי הציבור – אז הנה, אנחנו עקביים בעניין הזה ואנחנו מעלים את הנושא הזה שוב. אני חושב שיש בזה מסר ערכי.
תודה גם למנהלת הוועדה שעומדת בכל הנושא הזה. היא זו שמקבלת ומדווחת גם במהלך החודשים הללו – יש המשכיות לוועדת הכלכלה. זה דבר חשוב מאוד.
חברי, האורחים, חברי חבר הכנסת פייגלין, אנשי משרד התחבורה, בפתח הדברים חשוב להגיד שגם אם תשמע בדברי ביקורת – זאת לא ביקורת אישית על משרד התחבורה. באופן כללי אנחנו יודעים שנעשית שם עבודה טובה – יהודה ושלמה נמצאים פה – אבל באופן טבעי, אם לא הייתה קדנציה חדשה, היינו מתכנסים להמשך דיו, אבל מכיוון שחלק מהחברים חדשים אז אנחנו ממש ב- Briefניתן איזה תקציר למה שקורה.
משרד התחבורה מקיים היום את מערכת הבקרה שלו, הפיקוח שלו, האכיפה, ההרתעה, הקנסות שהוא נותן, סנקציות כספיות על-ידי חברה חיצונית שההתקשרות שלה היא דרך מכרז שנעשה, אני מניח, על פי כל כללי המכרזים.
אנחנו כבר יכולים לעצור בחלק הזה של המכרז – אנחנו מדברים על חברה אחת שמשמשת בתפקידה, זוכה במכרז, כבר 10 שנים רצופות – מ-2003 עד 2013. אפשר לשאול אם נעשה מכרז על פי דין אז מה קרה? אם כל שנה-שנתיים עושים מכרז והם זוכים, אז זה ייזקף לזכותם.
אבל אנחנו צריכים להגיד שהם זכו במכרז בסך הכול פעם אחת בשנת 2003 ואחרי זה ב-2007, והנה אנחנו נמצאים ב-2013 ועד רגע זה המכרז עדיין לא הופעל, לא יצא והם לא זכו. שלא נחשוב שמדובר בסכומים של מה בכך: אם אנחנו שואלים היום איפה הכסף – אנחנו צריכים לדעת שמדברים על סכומים של למעלה מרבע מיליארד שקל שהחברה הזאת מקבלת.
אני לא אומר שום דבר נגד החברה, אנחנו מדברים על ההתקשרות, על היקף ההתקשרות – יכול להיות שהחברה עושה עבודה טובה מאוד. למעלה מרבע מיליארד שקל ואף למעלה מכך, החברה הזאת קיבלה. הסכום המדויק הוא 254,507 מיליון שהחברה קיבלה עד היום.
הוועדה הזו, לעת הזו כמעט – ב-9.5.2012 – ועדת הכלכלה קיימה דיון בו שאלנו לגבי המכרז הבא והתבשרנו שעד סוף 2012 יהיה מכרז. אחרי שמיצו את הזמן שהוקצב להם במכרז, לאחר מיצוי הארכה אחת והארכה שנייה, הגיע כמובן הזמן לצאת במכרז. עד רגע זה, 6.5.2013, אנחנו עדיין לא יודעים על תאריך למכרז, המכרז לא יצא. אנחנו יודעים שאולי נעשו תהליכים.
כמובן שברגע האחרון, אולי אפילו אחרי הרגע האחרון, אני חושב שרק ב-14 בדצמבר 2012 הוגשה בקשה לדחייה של המכרז על-ידי משרד התחבורה.
לאה ורון
¶
אדוני, אתה צריך להבהיר שלגבי חברת יחזקאל ריבה ושות' והפיקוח והבקרה של התחבורה הציבורית פורסם שהמדינה תשלם 31 מיליון. הסכום הפנטסטי שהזכרת הוא כלל ההתקשרויות של החברה עם משרד התחבורה.
אורי מקלב
¶
אנחנו מדברים על 40 מיליון ₪ – זה לא דבר של מה בכך. הזכרתי הסכום המצטבר של רבע מיליארד אבל אנחנו מדברים על התקשרות של 40 מיליון ₪ בשנה, זאת לא התקשרות קטנה.
אורי מקלב
¶
הם מבטיחים את רמת השירות לציבור הנוסעים, עמידה בהתקשרויות של משרד התחבורה מול החברות הציבוריות. זאת אומרת שהם מפקחים בעצם על חברות התחבורה הציבוריות - - -
אורי מקלב
¶
מכיוון שזאת ועדה משודרת, ברשותך אדוני היושב-ראש, אני אסביר בקצרה מה תפקידם: תנאי רישיון והפעלה, לתת ציוני איכות, מעקבים, עלייה לביקורת, אכיפה ובקרה על מגוון של נושאים. הם באמת יעלו את זה.
עכשיו, הנושא הזה של אי יציאת המכרז: המצב הוא שגם הבקשות מגיעות ברגע האחרון. אני מניח שאם אני הייתי יושב בוועדת המכרזים, מה היה אפשר לעשות אם היו אומרים: אם אני לא אעשה את זה אז אין מכרז ואין מי שיעבוד.
אני יכול רק לצטט את מה שאמר נציג משרד התחבורה ב-2007 כשביקש דחיות. הוא אומר: בגלל מורכבות המכרז – יש לנו כמה פרמטרים – ולכן אנחנו צריכים עוד דחייה ועוד דחייה. אותם דברים, יסלח לי מי שהכין את הדרשה, את הדברים, אני מניח שהוא יגיד את זה עוד פעם. אם יש לי עוד כמה דקות לדבר אז אפשר לשנות את התשובות שהיו ב-2007. יש לך זמן, שלמה, להגיד כמה דברים אחרים ולא את התשובות הידועות לנו לשאלה למה המכרז לא יצא.
אנחנו מדברים על עוד דבר – השקיפות שבדוחות של החברה: אני חושב שאין כמו העידן היום – אבל זה גם היה נכון בעבר – אחד הכלים החשובים שיש למשרד התחבורה, וממילא גם לציבור, זה האכיפה על התחבורה הציבורית.
החברות הציבוריות הן הגוף שנותן שירות ישירות לאזרח. מיליוני אנשים משתמשים בשירות הזה, זה נותן שירות למאות אלפי אנשים שבאופן קבוע משתמשים, לציבור מזדמן. העבודה שצריכה להיעשות בנושא הזה צריכה להיות עבודה מאוד-מאוד רחבה.
בסופו של דבר זכותו של הציבור לדעת – בצורה שמפרסמים את הדוחות שהציבור יידע במה מדובר, מה התוצאות של המבחן, באילו כללים עמדו ומה נעשה למי שלא עמד בכללים האלה. למשל, אחת השאלות שאני מבקש לשאול היא לא רק מה סכום הקנסות שנקנסו החברות בסופו של דבר – זה אחד הפרמטרים, הגורמים המרתיעים – אלא גם מה הסכום שהושת עליהם ומה שולם בפועל.
כפי שאנחנו יודעים, במשא ומתן שנעשה בתוך החדרים יכולים להיות פערים מאוד-מאוד גדולים בין מה שהחברה ביקשה להשית או שהמליצה להשית לבין מה שבאמת הושת בפועל. לדעת למה, באילו נסיבות ואיך באמת מורידים את הדברים.
גם משרד התחבורה, חובתו לעת הזו כשאנו נמצאים במחאה חברתית – זאת לא רק כותרת של מחאה חברתית – הציבור מבקש לקבל שירות הוגן יותר, אמין יותר ואמתי יותר. בחלק הזה של הבקרה מול הנוסע – לא בדיקה אם המכרז עומד בכל הפרמטרים בטיחותיים, שזה דבר חשוב מאוד, אם האוטובוס ישן או חדש, למשל, שם יש קנסות רבים לחברה – ציבור הנוסעים רוצה לדעת הרבה דברים: לוחות זמנים, דילוג של נסיעות.
אני אומר את זה בכל דיון ואני אגיד את זה גם הפעם: כולנו יכולים לדון בתחבורה ציבורית, אבל מי שלא נוסע בתחבורה ציבורית, מי שלא מרגיש תחבורה ציבורית, שלא ידון. זה כמו שאם אתה לא רעב, שבע – אתה לא יכול להרגיש את הרעב. מי שיש לו רכב פרטי אחד במשפחה הוא יודע שיש לו אלטרנטיבה, אבל ציבור שלם של אנשים שחי רק על התחבורה הציבורית, התלות שלו - - -
אורי מקלב
¶
אני כבר מסיים. כאן אני אביא לכם רק דוגמה אחת, אדוני היושב-ראש ברשותך – אולי בהמשך אני ארחיב קצת – היום אין שום גורם הרתעה לנהגים. ניקח למשל את נהגי המוניות בהתנהלות שלהם מול הנוסעים: הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה מול הנוסע ואין גוף שישפוט אותו, יבקר אותו. אין למשרד התחבורה היום שום מערכת, בוודאי לא יעילה ולא אפקטיבית אם בכלל, בנושא העמדה לדין, פיקוח, שימוע. הדבר היחיד שיש לכל הנוסעים שמתלוננים על אוטובוס זה שהם לא עומדים מול הנהג אלא עומדים מול החברה.
לחמי היה יקב ירושלמי מאוד-מאוד עתיק. היינו אז זוג צעיר אחרי החתונה וראיתי כמה עוולות שנעשות אצלו ביקב. חשבתי שהנה, הבחור הצעיר מגיע, מבין עניין וביקשתי ממנו להתייעל. הוא אמר: תשמע טוב בחור, כל עסק שלא יודע מראש להכניס בחשבון שהנהג הזה עושה לו נזקים והנהג ההוא לוקח כמה יינות – ואחרי זה מוכר אותם – בטענה שהוא עושה החלפות לחנויות, שלא ינהל עסק.
כל חברת הסעות ציבורית היום צריכה לקחת בחשבון שהיא צריכה לשלם כמה קנסות בתוך התקציב שלה ובזה תגיד "שלום עלייך נפשי". המשפט האחרון, יש לנו הרגשה מאוד קשה בגלל הניסיון להסתיר את הדוחות האלה, הניסיון למנוע מהציבור את כל המידע ואת כל מימד השקיפות בדבר שהוא כל כך חשוב לציבור הצרכנים בתחבורה ציבורית. אני חושב שזאת מטרת הדיון שלנו ואני מודה לך על כך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר רונן הופמן
¶
תודה רבה לחבר הכנסת מקלב. אני מבקש לפנות לנציגי משרד התחבורה – ברשותכם, אם אפשר בשולי הדברים, אבל לא כל כך בשוליים, להתייחס גם לשמועה שמחירי התחבורה הציבורית צפויים להתייקר, אם אפשר להבין מה קורה בעניין הזה בקצרה ואז לעבור גם לעניין המכרזים בכלל, ובפרט למכרז הנדון הזה, כולל העניין של השקיפות, אבל בעיקר לשתף אותנו בסיבת עיכוב מועד פרסום המכרז, מה קרה שם, כדי שאנחנו ובעיקר חברי הכנסת שלא היו כאן בדיונים הקודמים בנושא הזה יוכלו להבין את התמונה. בבקשה.
יהודה אלבז
¶
מחירי התחבורה הציבורית מתייקרים במועדים קבועים פעמיים בשנה, במידה והמדד הרלוונטי הגיע למינימום של 3%. כבר זמן רב לא עלו מחירי התחבורה הציבורית – מיוני 2012 – בגלל חוסר במדד. אני לא יודע מה יקרה ב-1 ביולי - - -
לאה ורון
¶
מר אלבז, תעצור לרגע ותציג את עצמך. הפנו את תשומת לבי לכך שלא כל הציבור ולא כל חברי הכנסת מכירים אותך.
יהודה אלבז
¶
אני מתנצל. אני מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה וממלא מקום סמנכ"ל יבשה. אני עוסק בתחום הזה כ-20 שנה ויותר ונהל ב-15 השנים האחרונות את אגף התחבורה הציבורית.
מחירי התחבורה הציבורית, אמרתי, עולים פעמיים בשנה בהתאם לעליית המדד. קשה לי לנבא אם ביולי השנה נצטרך להעלות תעריפים או לא - - -
היו"ר רונן הופמן
¶
סליחה שאני קוטע אותך. אני לא מדבר על המדד אלא על התייקרות ספציפית של 4% במחירי התחבורה הציבורית הצפויה להתרחש. האם אתה מכיר את זה?
יהודה אלבז
¶
אולי צריך להתחיל ולהגיד למה אנחנו בכלל עושים את הפעילות הזאת, ואני מודע שזו פעילות די חריגה בנוף הממשלתי. כשייצאנו בשנת 200 לתהליך של הטמעת תחרות בענף התחבורה הציבורית, אם אתם זוכרים, עמדנו מול שני מפעילים היסטוריים, אגד ודן, שנתנו את מירב השירות ובסופו של דבר עשו את זה מתוך נוהג וניסיון וככה זה התפתח לאורך השנים.
בשנת 2000 חשבנו שהתהליך לא נכון, שאנחנו צריכים לשנות את הגישה ולפתוח את ענף התחבורה הציבורית למפעילים נוספים וכך עשינו. אבל עשינו את זה מתוך חשש רב שאולי המפעילים החדשים שיפעלו מטעמים כלכליים גרידא יקפידו פחות על איכות השירות מהמפעילים ההיסטוריים שכמו כל מונופול מבוסס מנסה, פחות או יותר, לשמור על איכות השירות על מנת שלא יפתחו את הענף לתחרות.
מרגע שפתחנו את הענף לתחרות חששנו שאיכות השירות תרד ושהאזרחים ייפגעו בסופו של דבר. על כן יצאנו, במקביל לפתיחת ענף התחבורה הציבורית לתחרות, בהליך של בקרה יזומה וסדורה על ענף התחבורה הציבורית.
בתחילת הדרך עשינו את זה רק על האשכולות או האזורים שיצאו לתחרות ובמשך השנים הרחבנו את זה על כלל הפעילות. בשנים האחרונות אנחנו עושים בקרה לרוחב של ענף התחבורה הציבורית על כלל הפעילות. הבקרה הזאת מודדת 35 פרמטרים ומתחלקת למספר תחומים: יש את הבקרה הגלויה בתחנות הקצה; יש בקרה במשרדי המפעיל – בודקים את התשתית התפעולית שלו, בודקים את הקיום של כל ההסדרים, בודקים את הדיווחים שלו אם הוא מדווח בהתאם למה שמפעיל צריך לדווח.
יש גם בקרה סמויה
¶
נסיעות לאורך המסלול של בקרים סמויים שנוסעים בקווים באופן מאוד-מאוד אקראי ומדווחים על מה שקורה. מדווחים על חריגות מהרישיון - - -
היו"ר רונן הופמן
¶
מר אלבז, נראה לי שיש הסכמה לגבי חיוניות הבקרה – אני מבקש לגשת לעניין המכרז וכל הנוגע לו.
יהודה אלבז
¶
אני אסביר. לצורך זה אנחנו נעזרים בחברות שנותנות לנו שירות של בקרה בשטח. אני רוצה לתקן את מה שאמר קודם חבר הכנסת: פעילות האכיפה לא נעשתה על-ידי החברה אלא על-ידי משרד התחבורה. החברה מדווח על חריגות ובכך תמה העבודה שלה. כל יתר התהליך מבוצע בעצם על-ידי משרד התחבורה.
היו"ר רונן הופמן
¶
רגע. אתה מוכן לחזור על המשפט הזה משום שיש לכך גם השלכות מבחינת העלויות שהחברה גובה.
יהודה אלבז
¶
בוודאי. החברה עושה בקרה בשטח, מדווחת על הממצאים – הכול באופן מקוון, בוודאי – ואז נוצר אצלנו בסיס נתונים. על סמך בסיס הנתונים הזה אנחנו קונסים את המפעילים.
היו"ר רונן הופמן
¶
רק כדי להבין את הנקודה הזאת – זאת אומרת על מנת ליצור את בסיס הנתונים ולבקר באופן תחום כדי להעביר אליכם את הנתונים החברה גובה 31 מיליון שקלים ל-9 חודשים של העבודה הספציפית הזו. האם זה נכון?
שלמה כץ
¶
אני מנהל את אגף הפיקוח באגף תחבורה ציבורית. מבחינת ההיקפים אנחנו מבצעים בשנה 66 אלף נסיעות סמויות, כ-280 אלף דגימות על יציאות אוטובוסים בתחנות מוצא, 21 אלף בקרות בתוך אוטובוסים, עשרת אלפים בקרות גלויות בתחנות מוצא – אתה צריך להבין שההיקפים פה הם - -
רן מלמד
¶
השאלה לפני כמה זה עלה היא מה קבעה הממשלה. רבותי, סליחה שאני מתערב – צריכים לשים את העובדות קודם כל מולכם. תראו, בפרוטוקול שיצא בשנת 2011 – אם תרצו אני יכול להראות לכם אותו פה – אשרה ועדת המכרזים - - -
רן מלמד
¶
העמותה עוסקת במיצוי זכויות ככלי לצמצום פערים חברתיים. היא עוסקת בהנגשה של תחבורה ציבורית בכל הארץ, פעלה להסדרת תחבורה ציבורית ברהט ועשתה דברים נוספים.
יש לי פרוטוקול כאן, אני אקח אחד מתוך רבים, המסמך הזה הוא מיולי 2012. הוא מדבר על פרוטוקול משנת 2011 שוועדת המכרזים במשרד התחבורה אישרה אופציה שנייה ואחרונה בכפוף להשלמת מסמכי מכרז ליציאה למכרז חדש עד ליום 15.9.2011. נכון למועד כתיבת שורות אלה, מלאכת כתיבת מסמכי המכרז החלה אך טרם הושלמה, כאשר תקופת ההתקשרות תמה ביום 1 ביולי 2012.
זאת אומרת שאנחנו מדברים פה על מצב שמשרד התחבורה צריך יהיה, לפי ההתחייבויות שלו עצמו – אנחנו אפילו לא מדברים על הסכומים ומה עשו איתם – לצאת למכרזים ולשנות את התמונה כבר לפני למעלה משנה.
יותר מזה רבותי, יש לי כאן מסמך ששלח אלעד שפירא – חלקכם מכירים את השם – איש החשב הכללי באוצר - - -
רן מלמד
¶
למי נותנים ואיך מתנהלת חלוקת הכספים הכול-כך גדולים של למעלה מ-40 מיליון שקלים לשנה לבקרה. אני מדבר על הצד המכרזי כרגע - - -
רן מלמד
¶
נכון. אבל כותב איש החשב הכללי באוצר את הדברים הבאים: "אבקש לקבל פירוט בדבר חישוב התשלומים לספק בהתאם לבקשה" – לא נעשה פירוט; "כמו כן אבקש להבין מדוע בקשה להארכת התקשרות עולה לוועדת מכרזים משרדים כחודש וחצי לפני תום תקופת ההארכה האחרונה, כאשר במקרה שתידחה הבקשה לא יהיה די זמן לערוך מכרז, לפרסמו, לבחור זוכה ולקיים תקופת חפיפה".
מה שאומר משרד האוצר פה זה שמשרד התחבורה מועל בתפקיד שלו: במקום לקיים מכרז, במקום לקיים מערכת שקופה, במקום לבדוק אם העבודה נעשתה כמו שצריך – בדרך של פטור ממכרז מעביר עשרות מיליוני שקלי לחברה פרטית, שאב, עוד לא דיברנו כמה היא משלמת לעובדים שלה ודברים אחרים שגם בהם צריך לדון.
היו"ר רונן הופמן
¶
תודה רבה, מר מלמד. אני מחזיר ברשותכם את השאלה לגבי סטטוס המכרז, כיצד נקלענו למצב של 9 חודשים ואולי אפילו יותר, החברה פועלת ללא מכרז או שהמכרז לא פורסם בזמן. האם תוכלו להתמקד בעניין הזה?
אורי מקלב
¶
וגם בשאלה של חבר הכנסת ישראל חסון, מספרים של 250 אלף זה מאוד-מאוד יפה, על זה החברה מקבלת כסף, אבל מה באמת התפוקות של המספרים? מה זה אומר – האם התוצאות יתפרסמו בציבור?
היו"ר רונן הופמן
¶
לפני שאתם משיבים אני מבקש לברך, ראשית, את חברי וחברותי חברי הכנסת, את כל מי שהגיע הנה ובפרט את תלמידי כיתה י"א מהאקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים – תודה שהצטרפתם אלינו. שואלים אם יש כאן מופע אומנותי, יכול להיות שנבקש מכם לאלתר.
ברשותכם, נחזור לדיון. נציגי משרד התחבורה, בבקשה.
יהודה אלבז
¶
אני אדייק בדברי כי יש לי הרגשה שחוששים שאני לא מדייק. לפני כמה חודשים פרסמנו מכרז בהתאם לחובתנו. המכרז נמצא בהליך. הוגשו על-ידי המתמודדים השונים במכרז יותר מ-250 שאלות הבהרה, חלק משאלות ההבהרה הן הערות. אנחנו בהליך של התמודדות עם שאלות ההבהרה - - -
אורי מקלב
¶
בתחילת השנה פורסם אבל היו מאות שאלות על המכרז הזה והוא חזר. אם יש מאות שאלות זה סימן שלא היו דברים שקופים – איך אומרים, כשהתלמיד שואל, סימן שהמורה לא מסביר מספיק בסדר.
היו"ר רונן הופמן
¶
יש כאן שאלה מאוד ספציפית – כיצד אתם, נציגי משרד התחבורה, מנתחים את עניין שקיפות המכרז? האם יש בעיה השקיפות המכרז?
יהודה אלבז
¶
יש בעיה, אני לא אסתיר. יש בעיה במועד פרסום המכרז. המשרד מפיק לקחים כרגע לגבי התפקוד של ועדת המכרזים ואנחנו מנסים לשפר את זה ואנחנו מודעים לכך שיש לנו צוואר-בקבוק במשרד עם ועדות מכרזים, יש לנו מכרזים רבים שמחכים בתור - - -
יהודה אלבז
¶
אנחנו נשנה את הרכב ועדת המכרזים, נחלק את המכרזים בתחום התחבורה הציבורית למספר ועדות ולא לוועדה אחת. גם החלטנו במשרד להתמקצע, להקים יחידה בתוך המשרד שתהיה אחראית על ההתקשרויות ותהיה אחראית על הכנת מפרטים יותר ויותר מקצועיים.
אנחנו מודעים לכך שהמכרז התפרסם באיחור ואנחנו מטפלים בעניין - - -
אורי מקלב
¶
זה טוב שהכנסת דנה בעניין – זה קצת ממריץ אתכם. יהודה, תגיד את האמת בכנות – נדע איך אנחנו עושים עבודה – זה שהכנסת דנה בזה - - -
ישראל חסון
¶
לא, לא, סליחה. תן לי שתי דוגמאות בבקשה למורכבות של מכרז כזה. תן שתי דוגמאות כדי שנבין למה היו 250 שאלות. לא רוצה לשמוע 250 – תן שתי דוגמאות.
שלמה כץ
¶
קודם כל, תנאי ליציאה למכרז זה שיש לך תקציב. עכשיו יש שאלה של ביצה ותרנגולת – אתה הולך לבקש תקציב אז אומרים לך: רגע, בשביל מה, עוד אין מכרז. אתה הולך למכרז, אומרים לך: רגע, אבל עוד אין תקציב.
קודם כל יש התנהלות סביב השגת התקציב כדי להתחיל לדון - - -
אורי מקלב
¶
חבר הכנסת חסון שאל שאלה אחת: מה היו שאלות ההבהרה שלא היו ברורות? אנחנו יודעים מה הבעיות – היו מאות שאלות שנשאלו על יד החברות שרוצות ומתכוננות להגיש מועמדות. מה השאלות שהיו? תן לי דוגמה.
שלמה כץ
¶
זה עניין אחד. מרגע שיצאת לדרך עם המכרז, האגף המקצועי מגיש את מפרט הדרישות ואז יש דיונים ארוכים בוועדה, בכל ועדה, שלא בהכרח רואה עין בעין את הדרישות המקצועיות שלי ומנסה לשנות אותן.
ישראל חסון
¶
אני מבין לאט, בגלל זה אני מקשה עליך – אתה עובד שנתיים כבר, יש לך לקחים של הפעלה של שנתיים של תחבורה ציבורית. הוצאת כבר קרוב ל-100 מיליון שקל – אני לא מבין, אם עשית תהליך סדור של הפעלה, של מדידת התפוקות של הלקחים, אילו בעיות יש בבניית מכרז?
יהודה אלבז
¶
אני אסביר. אתה צודק, אין היום בעיה לבנות מכרז – אנחנו בנינו מפרט למכרז שהיה בסיס לבניית המכרז עצמו. בנו את המכרז עצמו ופרסמו אותו. החברות, אלו שרואים את עצמם כמציעים פוטנציאליים הגישו שאלות הבהרה וביקשו לשנות דברים, לדוגמה: תורידו את תנאי הסף, תעלו את תנאי הסף. יש שאלות ובקשות שונות ומשונות - - -
ישראל חסון
¶
תסלחי לי, אני רוצה להגיד לך משהו: אתם לא מבינים שהנקודה הזו, גברת ורון, היא בעיני מילת המפתח – אם אתה, אחרי שנתיים, לא יודע להגיד מה הלקחים שעל פיהם אתה צריך להפעיל פיקוח על תחבורה ציבורית ואתה מוציא מכרז שיש אחריו 250 שאלות, אתה מבין שיש פה בעיה?
שלמה כץ
¶
אני אומר לך. אנחנו דרשנו, לדוגמה, שכל הנהלת החברה תהיה עובדים של המציע – עכשיו מנסים לראות עד כמה אתה מוכן למתוח את הגבול ושואלים: האם ניתן שחלק מהעובדים לא יהיו עובדי המציע ויובאו אד-הוק.
לכאורה זאת שאלה פשוטה
¶
אני יודע מה אני רוצה, אני יודע למה אני צריך שכולם יהיו כך – קבעתי את זה מלכתחילה. מגיע הדיון בוועדת המכרזים שמצידה אומרת: רגע, אם אתה עומד על דעתך, יכול להיות שאתה סוגר את השוק, בעצם אתה מעיף מתחרה מהשוק.
שלמה כץ
¶
זה נכון. אז עכשיו אני מנסה בתורי לשכנע שהתנאי הזה הכרחי והוועדה מנסה לשכנע שאולי ניתן לוותר והדיונים האלו לוקחים זמן.
אורי מקלב
¶
הוועדה שלכם, של משרד התחבורה? האם אוכל לקבל ממך תשובה כל על שאלה אחת? האם במבחן התוצאה נכשלתם? על שאלה אחת האני אוכל לקבל ממך את התשובה "כן"? אנחנו נמצאים היום בתאריך 6.5 והמכרז עוד לא יצא כשהיעד שלכם היה להוציא את המכרז ב-17.2, זה הכול.
בואו נסכם בחלק הזה שזה לא עומד בשום מבחן ציבורי בשום מדינה מתוקנת – בואו נסכם את זה.
שלמה כץ
¶
זאת הגדרה יותר טובה. אם אתה שואל אותי אם יש בעיה – אין שאלה שיש בעיה. האם נכשלנו? התשובה היא לא.
היו"ר רונן הופמן
¶
אני רוצה לבקש מנציגים של עוד גופים לתאר את המצב מנקודת מבטם. אני מבקש לעבור לנציג החברה עצמה, מנכ"ל החברה, תציג את עצמך בבקשה.
יחזקאל חכם
¶
אני מנכ"ל החברה. התחלנו את הפעילות ביולי 2003. ביולי 2008 זכיהו שוב במכרז והתחלנו את קדנציה הנוכחית - - -
לאה ורון
¶
כשאתה מדבר על הפעילות אתה מתכוון לפעילות שמתייחסת לבקרה על שירותי התחבורה הציבורית, לא פעילות אחרת שיש לך בחברה.
יחזקאל חכם
¶
הבקרה מורכבת מארבעה תחומים עיקריים. יש שני תחומים שמעסיקים הרבה אנשי שטח, אחד מהם זה ביצוע נסיעות סמויות באוטובוסים. הבקר עולה כנוסע לכל דבר, קונה כרטיס כמו כל הנוסעים, בדרך כלל מבצע את המהלך המלא של הנסיעה ומדווח על פרמטרים שהוא רואה כנוסע.
הוא מדווח על הדבר הכי מהותי קודם כל – עמידה בלוח זמנים, כמו שחבר הכנסת מקלב אמר. זאת אומרת, אם הוא יצא בזמן – יש לנו הגדרה ליציאה בזמן – יצא בזמן זה הקדים בשתי דקות עד איחור של חמש דקות. איחור מעבר לזה או הקדמה מעבר לזה זה איחור מסוג א' או מסוג ב'. יש איחור יותר מהותי – אי ביצוע בכלל.
אורי מקלב
¶
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת את הציבור כאן: איפה מתקיימת הבקרה שלכם? בצפון, בדרום הרחוק, בצפון הרחוק? האם יש הלימה בדבר הכי חשוב, אדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת, בין תלונות הציבור לבקרה שלכם?
אורי מקלב
¶
תדעו לכם, שזה הדבר המרכזי ואני חושב שחברי חברי הכנסת יסכימו איתי. האם תלונות הציבור שמתלונן על דילוגים של קווים, על קווים בעייתיים, על חוסר אוטובוסים, על התנהגות של נהגים, האם יש משהו בעניין הזה?
היו"ר רונן הופמן
¶
אני אחדד ברשותך את השאלה, דיברתם קודם על בקרה יזומה, והשאלה היא האם יש איזשהו היזון חוזר בין תלונות הציבור ופניות הציבור לבין הבקרה שאתם מבצעים?
יהודה אלבז
¶
כי החברה עושה רק את הבקרה. הקרה פרוסה על כל קווי השירות במדינת ישראל ממטולה עד אילת - - -
ישראל חסון
¶
אין הרבה קווים למטולה, היה רגוע. הבן שלי מנסה לנסוע כל יום ראשון ואני נאלץ להסיע אותו לקריית שמונה כי אף אוטובוס שיוצא מתל אביב לקריית שמונה לא עוצר באלונים.
יהודה אלבז
¶
הפעילות מתבצעת בכל הארץ ממש בפריסה רוחבית בכל הארץ, בכל הקווים. האם יש הלימה בין התלונות שאנחנו מקבלים לבין ממצאי הבקרה? לפעמים כן ולפעמים לא. הבקרה עולה על הרבה יותר בעיות מהתלונות, הציבור יותר סלחני מהבקרה, הרבה יותר סלחני מהבקרה.
אורי מקלב
¶
תרשה לי לחלוק עליך בקטע הזה – אני חושב שאתם לא נוגעים אף בחלק קטן מתלונות הציבור. יכול להיות שהציבור הפסיק להתלונן מפני שאין עם מי לדבר, אין איפה להתלונן.
סטלה אבידן
¶
אני יושבת-ראש ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל. בשנה שעברה הם מחקו 4,000 תלונות על-ידי חתימת צו של השר, התלונות הלכו לפח. זאת אומרת שאין להם שום אפשרות להגיד שיש הלימה - - -
אורי מקלב
¶
גם תהליכים משמעתיים, תדייקי, יש דברים חמורים, לא תלונות אלא הליכים שכבר התחילו נגד נהגים נמחקו.
סטלה אבידן
¶
זאת אומרת שהוא לא יכול לספר לך שום סיפור שיש הלימה כלשהי בין תלונות הציבור לבין בקרה וזאת עוד הטעייה שלו, אבל אני ארחיב אחר כך כשאקבל את זכות הדיבור.
יהודה אלבז
¶
אני אנסה לדייק – אני מוחה על הכינויים של הטעייה וכן הלאה. אנחנו מקבלים הרבה תלונות, זה נכון - - -
יהודה אלבז
¶
אנחנו מקבלים ומטפלים בתלונות הציבור. צריך להבין שהטיפול בתלונות הציבור הוא טיפול מורכב שחלקו מנהלי וחלקו על פי סדר הדין הפלילי. כשאני מקבל תלונה שיש בה לכאורה עבירה על רישיון שקיבל מפעיל - - -
סטלה אבידן
¶
אנחנו, הארגונים, שלחנו 1,800 תלונות. שלחנו 1,800 תוך חודש – איך אתה יכול להגיד 700? נכון, גיל? 1,800 תלונות, עשינו מבצע.
שלמה כץ
¶
אנחנו מקבלים כ-700 תלונות למשרד התחבורה בשנה רגילה. אני לא יודע בדיוק למה הגברת מתייחסת, אבל היא לא חייבת להסביר לנו מאיפה היא מביאה את הנתונים שלה. בכל מקרה, אכן הייתה בעיה משפטית של כמה חודשים במעבר שבין ביטול חוק הפיקוח המנדטורי לבין הסדרתו מחדש.
בתקופה הזאת לא היו לנו סמכויות פליליות לטפל בתלונות האלה. מה לעשות שבכל התלונות שמגיעות מהציבור הטיפול שלנו הוא טיפול פלילי מאחר ובסופו של דבר זה מילה כנגד מילה, זאת אומרת טענת המתלונן כנגד טענת החברה.
כשאנחנו מנסים לנתח את התלונות האלה ולנסות להוציא מהן ממצאים סטטיסטיים שאפשר לעשות איתם משהו אנחנו לא מגיעים לתוצאות כי מדובר ב-700 תלונות בשנה על מיליוני נסיעות, בוא נגיד ככה: בהקצנה, אין שתי תלונות על קו אחד.
אורי מקלב
¶
אתה אומר 700 תלונות? ממשרדי אני העברתי לכם בשני ספרים 400 תלונות רק על הרכבת הקלה. אך אתה יכול להגיד 700? זה נשמע פשוט שאתה זורה חול בעיניים.
היו"ר רונן הופמן
¶
אני רוצה לבקש – מאחר ונמסרים פה דברים שונים באותו עניין, אני מבקש להעביר לוועדה, בצורה מסודרת, מכתב שמסביר ומראה את כמות התלונות שהוגשה לכם, את כמות התלונות שנבדקה, נבחנה וקיבלו תשובות.
היו"ר רונן הופמן
¶
אני מבקש לשאול את השאלה הבאה. מיד ניתן רשות דיבור לנציגי הארגונים. הדוחות שמגישה החברה, מדוע הם לא נמצאים לידיעת הציבור? באמץ רב עלה בידי ועדת הכלכלה לקבל דוח של פעילות החברה.
יהודה אלבז
¶
קיבלנו את הביקורת הזאת מוועדת הכלכלה בקדנציה הקודמת והפקנו לקחים – אנחנו מפרסמים את דוחות הבקרה באתר של משרד התחבורה.
יהודה אלבז
¶
העתירה עדיין תלויה ועומדת. אנחנו מפרסמים את הדוחות באתר של משרד התחבורה וכל אחד יוכל לגשת אליהם, להוריד אותם, לקרוא אותם, לנתח אותם. יש בהם ניתוחים סטטיסטיים רבים על כל הפעילות - - -
היו"ר רונן הופמן
¶
אני מבקש מעורך דין גיא דיין, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, להציג את עמדתך בעניין הזה, בבקשה.
גיא דיין
¶
תודה רבה. נסדר קצת את הדברים: מדובר בשתי עתירות שהוגשו, אחת הסתיימה והשנייה עדיין מתנהלת. נכון לאתמול משרד התחבורה טרם מסר את תשובתו הרשמית לעתירה ולכן צודק ידידי שאומר שזה אכן נמסר לאחר העתירה ולא לפניה.
אני כמובן מסכים עם הדברים שנאמרו פה על-ידי חבר הכנסת ושאר האנשים. יש לי שאלה שלא קשורה כל-כך לכספים אבל בהחלט קשורה לדוחות: האם דוחות הבקרה היזומה והסדורה וכל הנתונים שלכם מתנקזים בסוף לבסיס נתונים אחד גדול, כפי שציינתם? האם הנתונים האלה חסויים? אם כן – אני בטח שכולנו נשמח לדעת למה נתונים של ביקורת של משרד התחבורה על תחבורה ציבורית לטובת הציבור הם חסויים ולכן הם לא נמסרים לתנועה לחופש המידע, למרות ההליכים המשפטיים. אם הנתונים לא חסויים – בהחלט נשמח לדעת מדוע הם לא נמסרים לתנועה לחופש המידע ובכלל זה לציבור.
ישראל חסון
¶
עזוב את הארגון. יש לי שאלה מאוד פשוטה: אתה שם הרבה מאוד כסף בכדי לתת שירות לציבור, נכון?
ישראל חסון
¶
אתה רוצה להתייעל. אני מאמין שהכוונה של טובה. עכשיו, אתה רוצה להראות לציבור מה היו התלונות שלו ובמה התייעלת? הנתונים הללו מפורסמים?
ישראל חסון
¶
מה זה "הנתונים"? אני אסביר לך. אנחנו כל הזמן הולכים מסביב ואני אדם די סבלני אבל התחושה שלי לא טובה. תקשיב, אתה משקיע המון כסף בחברה שאתה ממשיך ונותן לה ללא מכרז להמשיך לעבוד. אתה בוחן עשרה פרמטרים: זמינות, דיוק, אחור, כל מה שאתה רק רוצה. אתה בוחן את זה ממטולה ועד אילת – למה אני, כתושב הצפון, לא יכול להיכנס ולהסתכל על האיכות ועל הזמינות, על כל הפרטים שבדקת, ומה התוצאות? ואתה יודע מה? גם לתת לך משוב אם אכן מה שקיבלת נכון או לא.
יהודה אלבז
¶
אני אסביר. הנתונים קיימים ומפורסמים. מה שאתה מבקש, כמו שאתה אומר – זה מה שאנחנו מפרסמים.
גיא דיין
¶
גם לא טבלת האקסל שבתוכה מרוכזים אצלכם כל הנתונים, כי הרי זה לא יושב בקלסרים אצלכם – זה יושב בטבלאות כאלה ואחרות.
ישראל חסון
¶
נהדר. אני אקריא לך עכשיו את הפרמטרים שאתה בודק. נושא הבקרה: עמידה בלוח זמנים, מהלך מסלול הנסיעה, תנועה ותשתית תפעולית, אחריות נהג, מידע לציבור, דיווח מפעיל. עכשיו, אני שואל מזווית הצרכן: זמינות, יש פה?
ישראל חסון
¶
מה זה זמינות? ביום חמישי או שישי אני מזמין אותך לבוא ולהשתתף במכות שיש על קווים מסוימים כשרוצים לנסות לעלות. אני מזמין אותך לעמוד כל יום ראשון בפריפריה ולנסות לעלות על אוטובוס שבא מהמרכז כדי לעלות צפונה או דרומה, אני מזמין אותך.
הזמינות – אם אוטובוס עובר בתחנה ולא עוצר, והמשמעות היא שהנוסע צריך להמתין עוד שעה – היא מופיעה?
רן מלמד
¶
אגב, גם למצוא את הדוח בתוך האתר זה לא דבר שהוא כזה פשוט. מעבר לזה, אתה לא יכול להבין כמה בקרות נעשו, באילו היקפים הם נעשו.
שלמה כץ
¶
חבר הכנסת חסון, בפרמטר של מספר נוסעים מתאים נכנס האירוע אם האוטובוס מלא או לא מלא ואם הוא עצר בתחנה או לא עצר בתחנה.
ישראל חסון
¶
לי הכי קל לצאת מנקודה ולבחון את התהליך שלך: בצומת אלונים צריכים לעצור 10 אוטובוסים – אם אתה לא עוצר איך אתה יודע איזה נוסע לא עלה על הקו שלך או לא עלה על קו אחר? איך הבקר יודע?
שלמה כץ
¶
הבנתי את השאלה. אמרנו שבקר עולה לקו ומבצע נסיעה סמויה. הוא בכל מהלך הקו הוא יודע איפה הוא צריך לעצור או לא צריך לעצור. במקומות שיש נוסעים בתחנה ולא משנה לאן הם נוסעים, היה צריך לעצור. היה ולא עצר – נרשמת חריגה.
זה לא עונה על השאלה כמה נסיעות היו צריכות להיות מלכתחילה בנקודת הקצה, כלומר, אם אתה בא וטוען שבנקודת הקצה היו צריכות להיות 10 נסיעות, זאת אומרת, משרד התחבורה היה צריך להקצות 10 נסיעות אבל לא הקצה 10 נסיעות זה לא עניין של בקרה – זה כבר עניין של רישיון וזה מטופל בכלים אחרים. אם אתה בא ואומר שצריך להוסיף נסיעות - - -
ישראל אייכלר
¶
למה שהחברה באמת לא תבדוק את הצרכים של הנסיעות? משמים לה 30 מיליון שקל, שחלק מהעבודה שלה תהיה שהם יהיו בתחנות וידווחו לך על פקקים - - -
שלמה כץ
¶
הוא מדווח בדיעבד. הוא בעצם בודק את הרישיון שניתן לקו – לא את מה שצריך להיות תיאורטית אלא מה נדרש מהמפעיל לעשות.
ישראל אייכלר
¶
זה מה שאני שואל – למה שלא תשים ב-30 מיליון שקל האלה משימה שידווחו לכם כדי שאתם תוכלו להתאים את מספר האוטובוסים?
יהודה אלבז
¶
הבקרה מדווחת, אנחנו לוקחים את דוחות הבקרה ומנתחים אותם ואם אנחנו רואים שבמקום מסוים יש בעיה מסוימת אז אנחנו מטפלים בה. מי כמוך יודע שאנחנו מנסים בכל יום ובכל רגע להתאים את ההיצע לצרכים של הנוסעים.
יהודה אלבז
¶
אנחנו עושים את העבודה הזאת באופן שוטף. אנחנו לוקחים את הנתונים שלהם ומנתחים אותם לצורך תכנון הקווים.
גיל יעקב
¶
אני מארגון 15 דקות – ארגון של צרכני תחבורה ציבורית. אני חושב שהבסיס של הדיון הוא התופעה שחוזרת על עצמה ולא נפתרה ולא מוגרה בעזרת הבקרה שמשקיעים בה הרבה מאוד כספים, ואני מעריך את הפעילות של הבקרה שנעשית, אבל התופעה שחוזרת על עצמה היא של דילוגים קבועים בתחנות.
אנחנו יודעים היום אילו חברות מדלגות יותר ואילו פחות. יש אפילו שיטה, במידה ואין מספיק אוטובוסים ואין מספיק יציאות מרווחים את הדילוגים בצורה כזאת שקשה מאוד לעלות על זה. משקיעים פה כספים בבקרה סמויה ובתהליך שעובד כבר 10 שנים, אבל היום כמעט לכל החברות יש GPS – כמעט כל האוטובוסים או חלק ניכר מהם מצוידים היום ב-GPS, אבל אף אחד לא יושב על הנתונים הגולמיים של חברות התחבורה הציבורית לראות אם הם יצאו בזמן.
יש GPS שמתעד את זה, אפשר לתת דוחות, אפשר להסתכל – לא לתפוס במקרה באמצעות בקר בעיה – אלא להסתכל על הבעיה בצורה רחבה. יש כאן בעיה של הבקרה על חברות התחבורה הציבורית.
היו"ר רונן הופמן
¶
סליחה, חברים. הדיון התפזר לשני צירים שונים. בבסיס הדיון הזה עומד עניין המכרזים, פטור ממכרזים, שקיפות בעניין המכרזים וכן האלה. כל עניין אפקטיביות הבקרה, מאפייני הבקרה – עניין חשוב ביותר – יכול להיות שצריך לייחד לו דיון - -
גיל יעקב
¶
הגיע הזמן לרענן את המכרז ולבדוק אם הבקרה באמת אפקטיבית ולפרסם לציבור מהי האפקטיביות של הבקרה: האם חל שיפור, איפה חל שיפור, איפה לא חל שיפור. ולפתוח את המכרז באופן כזה שיאפשר בקרה הרבה יותר מסיבית כדי שחברות התחבורה הציבורית לא יכניסו את הקנסות לתזרים הכספי השוטף שלהן, שזה מה שקורה היום.
כבר התרגלו, יש שיטת עבודה – מקבלים את הקנסות, מכניסים לחישובים וממשיכים הלאה. השיפור בשטח לא משמעותי, לפחות בראייה שלנו, בפועל מה שמשתנה זה רק במקומות שבהם יש ללץ נקודתי של תושבים.
לכן הנקודה של המכרז וההתעקשות של הוועדה מאוד-מאוד חיובית, להתעקש לפרסם את הנתונים של המכרז, איפה הוא עומד. לדרוש שיהיה מכרז מכיוון שהמכרז הזה יקבע אם תהיה בקרה או לא על התחבורה הציבורית. זאת בעצם הבקשה שלנו ואנחנו קוראים לוועדה לזמן את משרד התחבורה ואת חברת ריבה, במידה והיא תמשיך להיות, להציג את הנתונים האמתיים של האפקטיביות, מה השתנה, מה לא השתנה.
היו"ר רונן הופמן
¶
ברור. אני מבקש מנציגי האוצר, החשב הכללי, להגיד אך אתם רואים את העניין הזה של המכרז. לא באופן כללי המכרזים אלא התהליך הזה, העניין של אי פרסום מכרז בזמן. תתייחסו ספציפית למקרה הזה.
נדב צוק
¶
כשוועדת המכרזים של משרד התחבורה, בהתאם לתקנות חובת המכרזים, פונה אל החשב הכללי בבקשה לפטור ממכרז, אז אנחנו מנהלים את התהליך הזה: בודקים אם ראוי לתת פה פטור ממכרז או לא ראוי לתת - - -
נדב צוק
¶
מאז פרסום המכרז מומשו שתי אופציות גם במשרד התחבורה. בפעם הראשונה שפנו אלינו, אם אני לא טועה, זה היה ביולי 2012 – ביקשו איזושהי הארכה של פטור ממכרז. ביקשנו מהמשרד להסביר למה. הם טענו להתארכות התהליכים בהכנת המכרז. ביקשנו גם לזרז את התהליכים וגם לא קיבלנו את כל עמדת משרד התחבורה. בסופו של דבר נתנו אישור חלקי לבקשה של משרד התחבורה לפטור ממכרז.
נדב צוק
¶
לאחר מכן הגיעו עם עוד בקשה וזה כבר היה לאחר שפורסם המכרז והועבר לוח זמנים מהגורמים המקצועיים של משרד התחבורה, וועדת הפטור אישרה את הארכת ההתקשרות בפטור ממכרז עד לסוף ספטמבר השנה.
באופן כללי אני יכול להגיד שצריכה להיות היערכות מסודרת של משרד התחבורה ושל המשרדים בכלל לפני בקשה לפטור ממכרז, בטח בתקופה כזאת ארוכה. יחד עם זאת, בשל השיקולים שהעבירו אלינו ממשרד התחבורה על חיוניות השירות ועל הצורך בו שלא מאפשרים את הפסקתו, החליטה הוועדה לאשר את הפטור ממכרז, כאמור, בפעם הראשונה באופן חלקי ובפעם השנייה בתיאום עם לוח הזמנים שהעבירו ממשרד התחבורה.
אורי מקלב
¶
צריך להודות שיהודה עושה עבודה, יהודה מחזיק בשיניים ובאצבעות את התחבורה הציבורית. אנחנו יודעים ומכירים ומעריכים אותו מאוד.
היו"ר רונן הופמן
¶
אנו מעריכים ומוקירים את פועלך בעניין הזה, אם כי – אנחנו נסכם עוד מעט – אבל אנחנו בתחושה לא טובה לגבי התהליך או המכרז הספציפי הזה ואני חושב שצריך להתייחס לזה, אבל תודה רבה לך.
גברת סטלה אבידן, בבקשה.
סטלה אבידן
¶
כן, התקיים דיון ללא שום תוצאה ושום דבר שעלה שם, כולל התכתבויות שלנו עם מנהלת הוועדה ממנה ביקשנו כל מיני החלטות שהתקבלו במאי, כגון, שחברות משלמות קנס על האיחורים או על הבקרות וגילינו באותה ישיבה שיש קרן של אלפי שקלים. כשביקשנו לברר כמה ולאן זה הולך אז הם אמרו – חבל שיהודה הלך – הם אמרו שזה היה לשיפור השירות. עד עכשיו, לא הוועדה המכובדת קיבלה תשובה ובטח לא אנחנו.
לגבי המכרז עצמו, כמי מתעסקת בעסקים אני לא מבינה – אם היה מכרז ב-2003 וב-2008 אז מה הקושי הגדול לעשות מכרז נכון ב-2012 שימנע על פי ניסיון 250 שאלות? זה קסם, רק קוסם יכול לעשות את מה שאתם עושים.
להגיד שחלק מהנושא הוא תקצבי כשמצאתם 31 מיליון שקל להעביר זמנית אבל אתם לא מוצאים את התקציב כדי להוציא את המכרז בזמן, הזיגזג בין התשובות, היעילות של הנושא של הבקרה מול המצב הקיים היום – לכל הדברים האלו אין לנו תשובות עד היום ואני חוששת מאוד, לאור כל הוויכוח שהיה פה, שעוד פעם ניפגש אתכם במאי 2014 ונדון באותם נושאים והוועדה המכובדת לא תקבל תשובות. תודה רבה.
אורי מקלב
¶
דבר שני, צריך גם להודות למשרד התחבורה על דברים שהוא משפר ועושה ועל כל הרפורמות שהוא עושה – אי אפשר להתעלם מהם. התחרות היא דבר חשוב ואנחנו תומכים בה, שלא יישמע שאנחנו נגד התחרות. יש הרבה חברות תחבורה ציבורית שפועלות, עושות ומשתדלות, אבל אנחנו יודעים דבר אחד שחכמים לימדו אותנו: כל הרוצה לאבד את ממונו ישכור פועלים ואל יעמוד עמהם.
זה כלל
¶
מי שרוצה לאבד את ממנו ישכור פועלים ולא יעמוד עמהם. אותו דבר גם אם אתה שוכר מישהו שיעמוד עם הפועלים האלה, אבל אם אתה לא עומד על אותם דברים – זו אותה אמת מידה.
בשלוש נקודות נגענו ובזה תרשה לי לסיים מבחינתי, בוודאי אתה תסכם את זה בחלק המעשי. אין כמונו יודעים, מי ששומע ומי שיודע, שהנושא של הבקרה והאכיפה זה הדבר הכי חשוב, הכלי הכי אפקטיבי והכי נחוץ בשביל לנהל מערכת בקרה אם אנחנו רוצים שתהיה מערכת תחבורה ציבורית אמתית ויעילה שעומדת במינימום של דרישות.
גילינו כאן, ואני את זה אמרתי בוועדות הקודמות, אני ביקשתי אתונות ומצאתי מלוכה. אנחנו ביקשנו לדעת איך החברה הזאת מבקרת תלונות ציבור, מהי עושה. בסופו של דבר ראינו שאין מכרז וזאת אחריות החברה ואין תחרותיות – אנחנו ככנסת חייבים היום לבקר חלק זה: מתנהל כאן הליך לא תקין, לא עומד בשום מבחן ציבורי בהתנהלות במכרזים. זאת נקודה אחת.
הנקודה השנייה, אין שקיפות אמתית בפרסומים. אני אסביר את זה בעוד היבט ואולי תבינו את זה רבותי ואדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת: באופן טבעי משרד התחבורה היה צריך לפרסם ולדברר את העבודה של החברה. מדוע אנחנו צריכים לחלוב? הוועדה היא מחלבה? אנחנו רפתנים שצריכים כל הזמן לחלוב מכם את המידע הזה?
אתם צריכים כלי אמתי שמשלמים לו 40 מיליון שקל כדי לבקר, הכלי הכי חשוב, היחיד שיש למשרד התחבורה מול התחבורה הציבורית שהיא נותנת את השירות הכי משמעותי, הייתם צריכים אתם לדברר אותו. למה אנחנו צריכים כל-כך הרבה להזיע ולקבל את המידע לאחר זמן? זה סימן שמשהו לא טוב. מורגש שזה משהו שמסתירים אותו. אנחנו עדיין לא מזהים את הסיבה, אבל בסופו של דבר, גם אחרי שחולבים, לפעמים אנחנו לא מוצאים חלב אלא מוצאים מים ולפעמים גם מים עכורים.
גם הנושא שעלה בוועדה שאין הלימה ואין קשר לתלונות הציבור – להגיד כאן שמקבלים 700 תלונות ציבור במשרד התחבורה כשיש יש אלפי תלונות. המשפט האחרון בעניין הזה, בסופו של דבר המבחן הוא מבחן התוצאה – האם התחבורה הציבורית באמת הגיעה ליעד?
מדינת ישראל השקיעה מיליארדים בתחבורה הציבורית ובסופו של דבר הנוסעים עדיין רחוקים מלקבל חברות הסעה ציבוריות אמינות, נגישות. האדיבות של הנהגים וההתנהגות שלהם, ניקיון האוטובוסים, בכמה אוטובוסים לא עובד המיזוג – תשאל בחברות ויגידו לך שבחלק הקדמי עובד ליד הנהג ולא עובד בחלק האחורי של הנוסעים.
אוטובוסים שנתקעים חדשים לבקרים ולא עומדים במינימום שירות – את זה אנחנו לא רואים בכלל בביקורת. אני חושב שהפעילות הזאת שלנו והישיבות האלו רק יביאו עוד תועלת. אנחנו יודעים דבר אחד – אם נמשיך בהתמדה אז בסופו של דבר נגיע ליעדים האלה.
לאה ורון
¶
אני רוצה לומר שבחוברת שנמסרה, מתפרסמים 17 פרמטרים לגבי כל אחד מהמפעילים בעוד שאתה מסרת לוועדה שנבדקים 35 פרמטרים. לאן נעלמו עוד 18 פרמטרים?
שלמה כץ
¶
נכון. הם מאוגדים באגרגציות שלהבנתנו מי שלא עוסק בעניין יום-יום לא צריך אותן, לדוגמה: במדדים של איחור יש איחור של עד 6 דקות ומעל 6 דקות – הם מאוגדים לשורה אחת של איחורים. כל הנושאים של התנהגות הנהג מאוגדים לשורה אחת של התנהגות נהג.
אם אני ברשות דיבור עכשיו, אני חייב להגיב לדברים שנאמרו - - -
שלמה כץ
¶
אני רוצה לומר בתור אדם שאמון על התחום הזה ואחראי עליו שנאמרים פה המון דברים ולא בהכרח כולם נשענים על עובדות. הבעיה היא שהם גם נרשמים אחרי זה בפרוטוקול ומצטטים אותם אחר כך כאילו זאת האמת כולה – אז בואו נעשה סדר: כל חומר שמתבקש על-ידי ועדת כלכלה מועבר אליה בלי שום בעיה ובלי שום הסתרה כזאת ואחרת, הכול מועבר לוועדה. לכן לא צריך להזיע - - -
שלמה כץ
¶
גברת סטלה, לא להשיב בשם הוועדה. הבנתי מנוסח הדברים שלה שהיא מייצגת את הוועדה – אני לא חושב שזה כך.
סטלה אבידן
¶
אני לא מייצגת את הוועדה – אני הציבור שפונה לוועדה. הוועדה לא קיבלה תשובות, אין לה מה להסתיר.
אורי מקלב
¶
שלושה מכתבים הוועדה שלחה עד שקיבלה. החומר האחרון שהיא קיבלה הוא בין יולי לבין דצמבר 2010, תודה לך. עכשיו תגיד מה לפרוטוקול ומה לא.
שלמה כץ
¶
גם בעניין הזה של העברת דוחות הבקרה, הדוח של חבר הכנסת מקלב, העברנו אותו לבקשתו של חבר הכנסת מקלב - - -
שלמה כץ
¶
למה להגיד את זה? אני ממש סבור שאנחנו צריכים להשתפר ואנו עושים מאמצים להשתפר באופן מתמיד. אבל בוא נבדוק את העובדות – בסופו של דבר הועבר דוח. צפיתי שחבר הכנסת מקלב יקבע פגישה אתנו להעיר לנו, להבהיר, אבל לא קרה כלום. הדוח הועבר אבל בינתיים לא שמענו הערות על הדוח הזה.
גם את נושא הפרסום שיפרנו באופן מהותי – לא היה פרסום, הייתה באמת בעיה מבחינתנו. אנחנו מפרסמים את החומר באופן מלא ומקיף לרשות הציבור באתר. ככל שיש שאלות פרטניות נוספות, רוצה לדעת עוד פרמטר כזה או אחר, אפשר לפנות ובמידת האפשר, במידה ולא פוגע בצדדים שלישיים או בחופש הפרט או בכל פרמטר מהסוג הזה, אז המידע ניתן. אני לא מכיר מידע שמישהו ביקש, כולל סטודנטים, כולל כולם - - -
שלמה כץ
¶
המכרז שדנו בו – תאמינו לי, אני עוסק בו – מאוד מורכב ואנחנו עושים מאמצים גדולים בשביל להעמיד מכרז תקין ושיעמוד אחר כך וכמובן שיוגש במועד. ככל שאנחנו משקיעים יותר זמן במכרז אנחנו יודעים מניסיוננו שאנחנו מבלים פחות זמן בבתי משפט אחר כך. צריך לראות שהעניין הזה גמור ואנחנו נעמוד במועד המכרז.
עניין תלונות הציבור – המספרים הם כפי שאומרים. זה שמישהו מביא ערימה של ניירות ורוצה לדון בהם וחושב שזה נספר או לא נספר – זה לא המצב - - -
היו"ר רונן הופמן
¶
חברים, חשבתי שאפשר לנהל את הסיכום הזה בצורה אחרת, אבל אם לא – תרשה לי, אני אסכם - - -
שלמה כץ
¶
- - - אני מנסה לדבר על הנושא של הקשר בין תלונות הציבור לבקרה – תלונות הציבור מטופלות בדרך הטיפול בהן, הבקרה הרבה יותר מקיפה. אנחנו מבצעים בקרה על 10% מהנסיעות השבועיות ברישיון – זה מדגם עצום, לכן כל המידע שנמצא לכאורה בתלונות הציבור נאסף על ידנו בצורה הרבה יותר מקצועית והרבה יותר מובנית. אין מצב שלמשרד התחבורה חסר מידע היום על פעילות התחבורה הציבורית.
אורי מקלב
¶
אז זה, ברשותך שלומי, יהיה רשום בפרוטוקול – שבמקרה שנהג מונית קילל נוסע, משרד התחבורה לא יכול לעשות אתו שום דבר.
שלמה כץ
¶
נכון, כי אלימות היא שאלה למשטרה וזה לא משנה אם המכה הוא נהג מונית או נהג מסוג אחר או סתם אזרח.
דוד דהאן
¶
שלום. אנחנו מהארגונים החברתיים בכנסת. יש לי הצעה לפתרון, יש משהו קטן כזה כבר. הציבור הוא החשוב כאן, ורוב הציבור בארץ משתמש בתחבורה הציבורית. אין לציבור פתרון להיאחז בו כשיש בעיה.
דוד דהאן
¶
אני מציע כרטיס גדול עם התמונה של הנהג, עם טלפון שיחובר למקום בו יינתן מענה מידי. אני גם אחד מהעם, אני צומח מהליבה של הנושאים החברתיים ואני גם נוסע עדיין באוטובוס. נסעתי באוטובוס ללוויה של מרינה סולוצקין, זיכרונה לברכה - - -
דוד דהאן
¶
לאוטובוס התקלקל הגיר באמצע הדרך והוא התחיל לנסוע על ניוטרל כל הדרך נסע כך ופספסתי את הלוויה, לא הגעתי ללוויה. אז שתהיה לפחות אפשרות ליצור קשר, עם מי לדבר, כדי שישלחו מיד אוטובוס חלופי.
עוד דוגמה
¶
כמה פעמים נסעתי באוטובוס שעבר בתחנות ולא עצר. אם הוא מפספס את התחנה ורואה שיש אנשים בתחנה – הוא לא יכול לעצור ולחזור, הוא כבר ממשיך. אין לאנשים האלה איך ליצור קשר כדי שיהיה תיקון מידי.
דוד דהאן
¶
לא, לא. באוטובוס ממש. כרטיס גדול לכל נהג שעולה עם התמונה שלו, טלפון כדי שהציבור יהיה מחובר. אף אחד לא מעלה רעיונות כאן לפתור את הבעיה. רק מעלים את הבעיה לאוויר ותוקפים מכל הכיוונים אבל רעיונות לפתרון לא מעלים.
משה בר
¶
אני יושב-ראש עמותה "תנו יד לחירש ונכים למען נכים". אני רוצה להגיד שהנכים נפגעים הכי הרבה. אנחנו עומדים בתחנות, האוטובוס נעצר ובורח לנו בלי לפתוח לנו את הרמפה לעלייה. נעצרים נהגים ואומרים: אנחנו לא יודעים איך לפתוח, אין לנו מפתח.
יום אחד ניסיתי לנסוע באוטובוס למקום שאם הייתי נוסע אליו בעגלה הייתי מגיע הרבה יותר מהר – שעתיים במרכז בת ים עד שהצלחתי לתפוס אוטובוס שהנהג פתח לי את המעלון. כתבנו עשרות מכתבים של נכים שפנו אלי – אני מייצג חצי מיליון נכים ופונים אלי הרבה מאוד נכים – אין לנו תשובות, את אף אחד זה לא מעניין. גם כשמתקיפים את הנכים בצורה מילולית זה לא מגיע לשום מקום – הנכים הם הקורבן, הם באים לאוטובוס והם קורבן ומתקיפים אותם. אני חושב שזה דבר פסול.
הבקרה הזאת, אם תקבל את המכרז או לא, זה דבר טוב, אבל במכרז צריכות להיות נקודות שצריך לבדוק אותן ואני לא יודע איפה אנשי הבקרה. אם אני מחכה ועברו לפחות 30 אוטובוסים שלא עצרו – איפה המבקרים?
היו"ר רונן הופמן
¶
נקודה מאוד חשובה. תודה.
אני מבקש לסכם: קודם כל, אני מוכרח לומר שעל אף שבעיני נפרסה כאן תמונה לא פשוטה, אני רואה את החיוניות של הבקרה. אני מסתכל על ממצאי הבקרה התפעולית ורואה את מדד החריגה ואני רואה שהוא מצטמצם – אני חושב שנעשית פה, מבחינת הבקרה, עבודה חשובה שצריכה להמשיך ולהיעשות ולא צריך לקחת מכם את הדבר הזה.
עם זאת, אני בהחלט חושב שהתמונה שנפרסה כאן היא תמונה לא קלה. אפילו הייתי אומר קשה מבחינת ההתקשרויות עם ספקים למתן שירותים למשרד מבלי לערוך תמיד את המכרזים כנדרש על פי חוק. התקשרויות שמונעות תחרויות ובאמת מונעות גם הפחתה במחירים משום שאנחנו בהיבט של עלויות, של מחירים, של שקיפות – הדרך עדיין ארוכה והדברים כפי שהצטיירו כאן משקפים בעינינו תמונה קשה.
הוועדה רואה בחומרה את אי פרסום המכרז במועד. אנחנו חושבים שזה דבר לא תקין ומצפים שמספטמבר 2013 תבוצע בקרה באמצעות חברה שתזכה במכרז תקין על פי חוק. אנחנו גם סבורים שבעידן של טכנולוגיה מודרנית ומתקדמת, בעידן של מסרונים, של פייסבוק, של אינטרנט, ניתן להוזיל את אמצעי הבקרה ולייעל אותם – לא ראינו לזה אינדיקציה במצב כפי שהוא היום.
אנחנו חושבים שבעניין תלונות הציבור נדרשת כאן עבודה מאוד משמעותית של שיפור. העובדה שהבקרה היא, כפי שכיניתם אותה, בקרה יזומה ולעומת זאת תלונות הציבור הן תלונות שמטופלות בערוץ אחר ואין בהכרח סנכרון בין תלונות הציבור לבקרה, הופכים את הבקרה לפחות אפקטיבית. במובן הזה אנחנו חושבים שצריכה להיערך חשיבה ועשייה כדי לסנכרן את תלונות הציבור עם הבקרה.
אנחנו ממליצים – אני אמליץ ליושב-ראש הקבוע של הוועדה, פרופ' ברוורמן, לקיים דיון מערכתי בכל הנוגע למכרזים, לפטור ממכרזים, לחובות בהקשר הזה, נימוקים לפטור, משום שנושא המכרזים הוא נושא, שכפי שמצטייר כאן, לא מתנהל בצורה תקינה לצערנו הרב.
בנוסף לכך אנחנו ממליצים לקיים דיון נוסף בעניין ספציפי של אפקטיביות הבקרה על התחבורה הציבורית על כל המשתמש ממנה.
אני מודה לכם מאוד על שבאתם, תודה רבה ויום טוב. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:20.>