PAGE
29
ועדת החוקה, חוק ומשפט
30/04/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 3>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ' באייר התשע"ג (30 באפריל 2013), שעה 9:00

<הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה על-תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
קארין אלהרר

שולי מועלם-רפאלי

משה מזרחי

מרב מיכאלי

אורית סטרוק

עדי קול

אלעזר שטרן

>
נעמה פויכטונגר - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יואל הדר - יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

דרור קלייטמן - קמ"ד חקירות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

קובי עזרא - משטרת ישראל , ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

דימטרי חימנבלום - ק' חקירות, המשרד לביטחון פנים

אריאל סיזל - עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

עדי ריבק - מתחמה ביועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

ציון שי - מנהל יחידת פיקוח אלקטרוני, שירות בתי הסוהר

ירון אביגד - ראש ענף יישומים מבצעיים, שירות בתי הסוהר

אבי דיאמנט - מפקח ארצי, הרשות לשיקום האסיר

שי טייטלבום - נציג, הרשות לשיקום האסיר

ארז עזרא - מנכל חברת G4S

אברהם ילינק - יועץ חברת G4S

נירה למאעי-רכלבסקי
אפרת חקק

דורית ואג

רמי בן שמעון
<הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה על-תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013>

בוקר טוב. שלום רבותי. הוועדה הזאת מתחילה להיות ועדה רצינית – אני בא ב-09:00 בבוקר ותראו כמה חברי כנסת. אני לא רגיל לזה.

רבותי, אנחנו הולכים לעסוק בחוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה על-תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) – מי רוצה להציג לי את החוק?

החוק הקיים, שהוארך מדי פעם, מאפשר היום לשרות בתי הסוהר לנהל את המערך של האיזוק האלקטרוני. האיזוק האלקטרוני בכללותו טרם הוסדר בחוק. אנחנו עובדים על זה, ואני מקווה שכבר בתקופה - - -

מה זה "אנחנו עובדים על זה"? יש כבר תזכיר הצעת חוק למעלה משנה ששוכב ומחכה לכך שתביאו אותו לוועדת השרים.

המילה שוכב היא לא מילה נכונה.

מונח.

הוא גם לא מונח.

לא מונח, בוודאי שלא – אתם מטלטלים אותו ממשרד למשרד.

מונח זה כאבן שאין לה הופכין. להפך, בנושא התזכיר הזה היו הרבה מאוד דיונים. מה שנותר בעצם זאת בעיית תקציב למשרד מסוים ואני מקווה שבתקופה מאוד קרובה אנחנו כבר נביא את זה לוועדת שרים שיפתרו הם את בעיית התקציב, אדוני.

יואל, אני אגיד לך משהו – הרי אני הולך לשאול אותך עכשיו שאלה שגם תקפיץ את חברותי פה, כי הן הרי יתנגדו בסוף לחוק שלך - - -

למה?

דווקא אנחנו הולכים להפתיע אותך היום. נפתיע אותך בגדול היום.

למה שיתנגדו? זה חוק לטובת זכויות האדם.

אני אגיד לכם למה. אני רוצה להבין מה הבסיס החוקי בכלל לאיזוק? אין מעצר באזיקים.

זאת חלופת מעצר.

זו לא חלופת מעצר.

אנחנו רואים את זה כחלופת מעצר.

משרד המשפטים אמר לי דברים אחרים.

אנחנו תכף נשמע את משרד המשפטים.

בתיקון החדש, נכון להיום, זאת חלופת מעצר ולכן שופטים בסמכות כדין – השופטים היום בהתאם לסמכותם על פי הדין משחררים לחלופת מעצר.

הם עושים את זה לפי סעיף 44 - חלופות מעצר.

מה עושים השופטים?

בא אליהם התובע ואומר שהוא מציע שאדם מסוים, במקום שהוא יהיה במעצר בבית מעצר – אנחנו לא מדברים על מעצר בית כי זה צריך להיות המסלול ישירות, זאת לא הגדלת הרשת, שמי שהולך למעצר בית נוסיף לו עוד איזה שלייקעס, זה לא אמור להיות – זה אמור להיות שבמקום שילך לבית מעצר הוא יהיה באיזוק אלקטרוני. לכן השופטים בחלק ניכר מהמקרים מקבלים את העמדה שלנו ושמים אותו באיזוק אלקטרוני.

זאת אומרת בעיקר משתמשים בזה היום לעצירים ולא לאסירים?

בעיקר, כן.

על פי אילו שיקולים? אנחנו לא יודעים מה השיקולים ששופט שוקל ואנחנו היינו רוצים לדעת.

סליחה, אני לא מבין. עדי, מה את רוצה? אני אביא לך ערימה של ספרים כחולים - -

אני מכירה את הספרים הכחולים.

- - תקראי אותם ותסבירי לי שיקולים של מישהו שם.

אני יכולה לתת לך ספרים אדומים, גדולים כאלה: אהרון ברק, פרשנות במשפט. אם אתה רוצה, יש לי את כל החלקים.

מה את רוצה שאני אראה שם? שאני גם לא אבין משם?

כל עוד אין חקיקה וזאת מין סמכות כזאת – אנחנו רוצים לדעת.

אני מניח – אני לא משמש כשופט בבית משפט – שהשופט שוקל זה האם אותו אדם לא יברח, האם האדם הזה לא מסוכן לציבור כך שאפשר לשים אותו באיזוק אלקטרוני כדי שלא יברח ויגרום נזק לציבור. זה אמור להיות במקרים היותר - - -

זה כבר היה בשנה שעברה ולפני שנתיים. אתם מתרצים לי את אותם תירוצים כשאני לא מבין למה אתם מדברים אתי בכלל על תקציב.

אתה רוצה שאני אסביר?

לא. אני רוצה לשאול שאלה: נגיד שלא אוזקים את האיש הזה באזיק אלקטרוני, לאן הוא הולך?

לכלא, למעצר.

- - - מעצר בית.

לא מעצר בית.

מי אחראי על תאי המעצר?

שירות בתי הסוהר.

מי מממן את האוכל לאסירים שם ואת הסוהרים?

מדינת ישראל.

אז שמדינת ישראל תממן גם את האזיקים וגם את הפיקוח. אני מוטרד נורא מהעניין שהיום עושה את זה איזו חברה פרטית שבאה או לא באה אם אני מפר.

אדוני, אני רוצה לשאול באותו הקשר – קיבלתי דיווחים מכמה וכמה סניגורים שהחברה הפרטית הזאת מסרבת להפעיל את האיזוק האלקטרוני ביהודה ושומרון, למעט מעלה אדומים ואריאל. ראשית, אני רוצה לשאול אם זה נכון? אם זה נכון, אני רוצה לשאול איך אנחנו חיים עם ההפליה הזו?

יש מקומות שהחברה, לפי המכרז, לא נכנסת לשם. יהודה ושומרון הם לא רק האזורים - - -

מה שאני קיבלתי, ויש לי גם פרוטוקולים על זה, שרק במעלה אדומים ובאריאל. פה יש פרוטוקול של בחור מביתר עילית שסירבו לתת לו איזוק אלקטרוני שם.

תגידי מה את רוצה? שהחברה הזאת תיכנס לביתר? מגיע כיבוי אש - - -

זה מאוד מסוכן.

זה מסוכן, כן.

כן, ממש. משטרת ישראל לא מגיעה לביתר, נכון?

אם הם היו מבקשים ממני יעוץ הייתי אומר להם לא להגיע לשם.

משטרת ישראל פרוסה בכל יהודה ושומרון – למה אי אפשר להחיל את זה על כל יהודה ושומרון? אם אתם רואים בזה פתרון מועדף על פני מעצר בפועל, אז למה יופלו לרעה אנשים שגרים ביהודה ושומרון?

העניין הוא הסיכון הביטחוני.

סיכון ביטחוני למי?

לאלו שנכנסים – לא לעצורים. לחברה או לא משנה מי שאמור - - -

אני עכשיו נסעתי מחברון לפה וראיתי לכל אורך הדרך כלי רכב ללא סוף של חברות אספקה, משרד החינוך נוסע לחברון, כולם נוסעים. אני לא מבינה למה החברה הזאת לא יכולה לנסוע? אם אני קונה עכשיו מקרר – יביאו לי את המקרר לחברון, יבואו לתקן אותו - - -

אני לא בטוח, אני לא בטוח. היינו צריכים לתקן את התקנות כדי שיביאו לך לחברון.

אבל זה לא נשמע לי סביר שאדם שנעצר ויכול לא להישאר במעצר בפועל ולקבל את האזיק האלקטרוני, אז רק משום שמקום מגוריו הוא ביהודה ושומרון, מקום חוקי - - -

זה לא רק יהודה ושומרון. יש עוד מקומות, אפילו באזור מזרח ירושלים, במקומות מסוימים, גם כן החברה לא נכנסת לשם, זה מעבר לקו.

מזרח ירושלים? החמרת פי כמה וכמה. זה עוד יותר גרוע.

מעבר לחומה יש מקומות שלא נכנסים אליהם.

למה? איזה מן דבר זה? זה חמור מאוד – מדינת ישראל לא נמצאת במזרח ירושלים? על מה אתה מדבר?

לטייבה לא נכנסים.

לטייבה לא נכנסים?

לא האיזוק האלקטרוני, לא האיזוק האלקטרוני. החברה שאמורה להיכנס צריכה ליווי משטרתי.

מי זכה במכרז של האיזוק האלקטרוני?

יש חברה שעושה את זה מקדמת דנא. עכשיו, בימים האחרונים, יצא מכרז חדש לחברה חדשה.

רק עכשיו?

היו המון דיונים על המכרז הזה. זה לא דבר פשוט, יש פה שני מכרזים - - -

המכרז הזה יחול גם בשטחים הכבושים?

תגיד לנו איפה אין. אני רוצה לדעת - - -

רגע, אני שאלתי אותו שאלה. כשאני שואל שאלות – אף אחד לא שואל. רציתי לדעת אם המכרז החדש יחול גם בשטחים הכבושים?

אני לא מכיר את המונח "השטחים הכבושים".

השטחים הכבושים זה כל מה שמעבר לקו הירוק.

הבנתי. שירות בתי הסוהר ייתן תשובה לזה, נעביר להם את המקל אחרי שייגמרו לצלוב אותי. אדוני שאל עוד שאלה, אני רוצה להשיב לאדוני – הנושא של התקציב זה לא התקציב של הפיקוח על האיזוק אלא מאחר שבחוק החדש השופט לא בשיקול דעתו הבלעדי יחליט אם זה מתאים - - -

סליחה, מה זה החוק החדש?

תזכיר החוק שאמור - - -

החוק המלא, האמתי, הנכון, שבדיון - - -

פעם הוא יבוא. לא פה – הוא יבוא לדיון בוועדת הפנים או בוועדת המדע.

עוד פעם ועדת המדע?

החוק החדש לא ידון כאן?

לא, אני מקווה.

החוק האידאלי, העתידי, אנו רוצים שלפני ששופט מחליט אם מישהו מתאים לאיזוק אלקטרוני, הוא יקבל תסקיר של קצין מבחן כדי להחליט אם האיש הזה יכול להתאים. העלויות של קצין המבחן הן הנקודה - - -

מה אתם רוצים מקציני המבחן? הם עמוסים מעל ומעבר. אנחנו לא יכולים לגמור תיק היום בגלל שמחכים לחוות דעת של קציני מבחן. מה אתם רוצים להטיל עליהם? תביאו להם עוד עשרות קציני מבחן אז אולי אפשר יהיה לטפל בזה.

יכול להיות שאנו יוצרים תעסוקה לקציני מבחן – זה לא דבר פסול. אבל בלי שום קשר לעניין הזה, האם היום השופט, לפי ההתרשמות שלו מהאדם שעומד לפניו מספר דקות, הוא זה שצריך להחליט אם הוא מתאים לאיזוק אלקטרוני או לא? לכן יש מקום לקצין מבחן.

דודו, אני יכולה לשאול שאלה? שתי שאלות?

כן.

אחת, האם החוק באמת מדבר על עילות לאיזוק אלקטרוני?

התשובה היא כן. לא כל עבירה של עבריינות מין, למשל, צריכה להיכנס לחוק הזה. תהיה לנו בעיה עכשיו של עברייני מין ששופטים יחליטו שהם מתאימים לאיזוק אלקטרוני ולנו יש בעיה עם העניין הזה.

אחרי שמפורטות העילות – מה השיקולים ששופט צריך לשקול? והשאלה השנייה, מה ההבדל בין נוער למבוגרים – לא הייתי פה בדיונים הקודמים – מבחינת השיקולים, העבירות? אמרתם: "לא מעצר בית", אני יודעת שהרבה פעמים השופטים, ואני מכירה את זה משירות המבחן, נותנים אזיקים במקום מעצר בית והשאלה היא איפה האבחנה בין מבוגרים לקטינים?

אם יורשה לי רגע, חברתי חברת הכנסת קול, האם תהיו מוכנים בבקשה, רבותי הנכבדים, לתת לנו תמונת מצב על כמה אנשים בכלל מופעל עליהם האיזוק הזה? מאיזה סוג? לכמה זמן? תנו תמונת מצב כדי שכל השאלות המצוינות האלה - - -

וגם מה הקריטריונים?

והאם יש אפליות?

אין חוק, אין חוק.

אין חוק אבל יש מציאות של - - -

יש מציאות שכל שופט עושה מה שבראש שלו.

קודם כל תמונת מצב שנבין בכלל על מה מדובר.

רק רגע, לפני תמונת מצב אני מבקש שנירה תסביר לנו את ההתפתחות של החוק.

איך בכלל נראה הדבר הזה?

איך נראה אזיק אלקטרוני?

ראיתי אחד בסיור שעשינו בזמנו, אבל נראה לי שהם יתארו את זה יותר טוב.

נסביר את מסגרת הדיון לטובת חברי הכנסת – הצעת החוק המקורית בנושא האיזוק האלקטרוני הגיעה לוועדת המדע כאיזשהו תיקון מינימלי לפקודת בתי הסוהר. הוועדה חשבה שמאחר שמדובר בפיילוט שרץ כבר כמה שנים – ב-2009 הוא כבר רץ כמה שנים – זה מעלה שאלות, בין היתר חוקתיות, מאוד בסיסיות.

החלטנו להפוך את זה להוראת שעה. אמרנו: אתם צריכים זמן ליישם את זה? נתנו הוראת שעה שהיא משהו מאוד-מאוד מסגרתי – היא בסך הכול מגדירה את שתי האוכלוסיות שכרגע יהיו זכאיות לפי החוק לקבל איזוק אלקטרוני: עצירים במעצר עד תום הליכים ואסירים שמשוחררים על תנאי; וששרות בתי הסוהר ינהל את הדברים. זה הכול.
זה החוק הקיים והוא הוארך בעצם מ-2009 – הוא היה אמור להסתיים ב-2010 ולהגיע לכנסת כחוק. שלחנו אותם הביתה להביא חוק שיגיד מה השיקולים, מה התנאים ואיך מחילים בשוויוניות ואיפה כן ואיפה לא, ושמירת שבת ועוד המון-המון דברים, ובין היתר עניינים טכנולוגיים, סטיות תקן של המערכת, הפרות אמתיות ולא אמתיות, מתי הסייר יוצא, מה יהיו ההשלכות של ההפרה.

המון שאלות שכולן לא נמצאות בחוק שלפנינו. בעצם, היום מבקשת הממשלה בפעם הרביעית להאריך חוק שבפעם האחרונה נתנו לה שמונה חודשים ואמרנו: עד כאן. במקביל יש תזכיר חקיקה שנראה לא רע, שמתקן את חוק סדר הדין הפלילי (מעצרים) ואת חוק שחרור על תנאי של אסירים, ואני קבלתי אותו לפני שנה.

הוועדה עכשיו מתבקשת לתת איזשהו המשך להוראת השעה שכרגע לא יורדת לכל העומקים הנדרשים ולהמשיך את זה כפיילוט. נשאלת השאלה אם אנחנו נותנים לזה לרוץ עוד שנה בלי הסדרה רחבה.

או שמפסיקים.

מה פתאום עוד שנה?

זה מה שמבקשים מאתנו.

לא. אנחנו רוצים שנתיים.

הבנו את המצב. שאלתי את השאלה ומרב הפסיקה אותי עוד קודם – הבנו את המצב, אנחנו יודעים שמדובר בהוראת שעה. ובכל זאת, לא היינו בדיונים הקודמים ולכן אנחנו רוצים להבין, גם עכשיו, לגבי הוראת השעה איך היא מופעלת.
קיבלנו מספרים לגבי 750 אזוקים ליום בערך. אנחנו רוצים לדעת חלוקת עבירות, חלוקת גילאים ושוב, לגבי השיקולים בהבדלים בין נוער למבוגרים – אני חושבת שיש הבדל מאוד משמעותי בנושא של אזיק אלקטרוני.

אם היושב-ראש יסכים, אני אענה לשאלות האלה.

חבר כנסת שואל אותך – אתה עונה. מה זה "אם אני אסכים"?

יש יושב-ראש.

ישוב ראש שיש לו אפשרות לעשות החלטות כדי לא לענות?

אדוני, הבעיה היא שיש יותר מדי ועדות שאני מופיע בהן ולכל יושב-ראש יש גישה אחרת, אבל אני אסתגל לכולם.

פה זה הכי בעייתי.

לאו דווקא, יש זירות יותר קשות. אני מבקש מציון שי שהוא המנהל של האיזוק האלקטרוני שייתן מענה לכל השאלות שנשאלו פה.

אני מנהל את הפרויקט הזה מטעם המשרד לבט"פ בשב"ס ב-5 השנים האחרונות. עלו פה כמה סוגיות שברובן הן שאלות שנשאלו כבר בתחילת התכנית בשנת 2005. להזכיר לכולם: התכנית התחילה לעבוד במדינת ישראל משנת 2005 במסגרת המשרד לביטחון פנים ובשנת 2009 היא עברה לשב"ס שמנהל את זה כרגע מטעם המדינה.

לתכנית הזאת יש הרבה מאוד שותפים ממגוון משרדי ממשלה – גם משרד המשפטים, גם משרד הרווחה, הרשות לשיקום האסיר, המשטרה – הרבה מאוד אנשים והרבה מאוד גורמים. במהלך התקופה היו עליות וירידות: הגענו לשיאים של כמעט 1,050-1,020 מפוקחים. בנקודת הזמן הזאת הבנו שצריך לעשות קצת סדר מאחר ואין חקיקה ויש הרבה תקלות, גם תפעוליות וגם ניהוליות של הנושא הזה.

לכן, בדצמבר 2012 נקבע על-ידי ועדת ההיגוי שמנהלת את התכנית שהמספר המקסימלי יעמוד על 750 עד שיוסדר הנושא של החקיקה ועד שיוסדר הנושא של המכרז החדש.

750 – זה מספר - - -

750 מפוקחים ליום.

למה דווקא המספר הזה? זה מספר שהוא נשלט?

קודם כל בגלל נושא השליטה, יכולת הפיקוח, יכולת האכיפה של המשטרה, יכולת הניהול של סך כל התכנית הזו, מה גם שהיו כמה תפיסות הפעלה כשתכננו לצאת למכרז, אם זה יהיה בצורה כזו או בצורה אחרת, ולכן אמרו בואו נעמיד את זה על 750 כרגע. זה מספר שעוד איכשהו היה אפשר לשלוט ולנהל אותו.

אני מניח שאחרי המכרז החדש ואחרי החקיקה הדברים ישתנו – המטרה של החקיקה היא לשנות את הדברים. מכאן המספרים אחר כך ימשיכו לעלות והם יכולים לעבור את ה-1,000 ולחזור למצב הקודם. בהסכמים של המדינה ב-2005 מול הזכיין, חברת השמירה שנציגיה יושבים אתנו כאן, נקבע במפורש שכל נושא שטחי איו"ש לא יכללו - - -

אל תבואו אלי עם חקיקה שיהיה כתוב בה ששטחי איו"ש לא יכללו.

בחקיקה החדשה, לפחות בהצעה, השר הממונה – השר לביטחון פנים – יהיה רשאי להחליט איפה כן ואיפה לא. השר גם יקבע את המספרים.

לפי מה הוא יחליט את מספרם?

אני לא נכנס לשיקולים שלו.

אני רוצה להבין – כל ה-750 האלה הם עצירים כולם?

לא.

לפי ההיגיון זה דווקא על עצירים ולא על אסירים.

ההיגיון, לפחות מבחינת המנהלת, אם אני מסתכל על מטרות התכנית – הוא מניעת נזקי מעצר, שזה בעיקר מדבר על קטינים. אותם קטינים שבפעם הראשונה נפגשים עם החוק ונפגשים עם בית מעצר. אנחנו רוצים לצמצם - - -

אז כמה מתוך ה-750 - - -

מתוך ה-750 עומדים קרוב ל-10% - זה 66 קטינים. אני מזכיר לכולם שגם חוק הנוער שאחרי 9 חודשים מחייב לסיים את כל ההליכים מולם ואת כל ההגבלות, הוריד את מספר הקטינים. בזמנו עמדנו על קרוב ל-170 קטינים בתכנית. החוק הזה גרם באופן אוטומטי שקטינים שעברו את ה-9 חודשים לא נמצאים היום בתכנית ולכן המספרים ירדו לסביבות ה-10%.

כמה אחוזים מתוך הקטינים שנמצאים או אמורים להיעצר מקבלים את האיזוק האלקטרוני? אני מבינה שמתוך כל האזוקים, 10% הם קטינים.

מרב, אין דבר כזה "אמורים להיעצר". אף אחד לא אמור להיעצר.

תודה כבוד היושב-ראש על התיקון, אני חוזרת בי.

אם יורשה לי, רק האיזוק האלקטרוני, לא בכלל שב"ס – אני לא נכנס לכלל שב"ס אני מנהל רק את האיזוק האלקטרוני – מתוך ה-750 בסביבות 10% אמורים להיות קטינים.

את זה הבנתי. אני שואלת כמה מתוך כלל הקטינים העצורים הם באיזוק אלקטרוני? אתה מבין מה אני שואלת? לא 750 – אני שואלת כמה - - -

כמה קטינים עצורים היום במדינת ישראל וכמה זה ה-10% האזוקים מתוך הכלל הזה?

אני לא מתעסק בסך כל העצורים במדינת ישראל – זה שב"ס.

קטינים.

זה באחריות שב"ס. אני לא מתעסק בתחום הזה. אני מניח שזה כ-3,000.

אני יכול לברר לכם את המספר עד סוף הדיון הזה. אני מטכנולוגיות בשב"ס.

אני חושבת שהשאלה היא אם יש עוד קטינים שהיה ניתן לשחרר אותם ואין מקום כי אין תקן מתוך ה-750 האלה וצריך להגדיל את המספר.

אני אומר שאין דבר כזה, אני אחדד את זה: גם אם המכסה עומדת על 750 ושופו יחליט שהוא שולח קטין לאיזוק אלקטרוני – אני אקלוט אותו. זאת אומרת שאין דבר כזה שקטין שבית משפט החליט לשלוח אותו לאיזוק אלקטרוני והוא לא ייכנס, גם אם אני אעבור את המכסה.

עצרנו אותך כשדיברת על מטרות התכנית. אמרת שמטרות התכנית הן מניעת נזקי מעצר - - -

מניעת נזקי מעצר. כמובן, הנושא הכלכלי - - -

מה זה הנושא הכלכלי?

עצור בבית מעצר היום עולה קרוב ל-270 שקל ובפיקוח אלקטרוני בסביבות ה-80 שקל.

אבל עכשיו שמענו הפוך. אמרת שאי אפשר להשיג תקציב לחוק בגלל - - -

תסקיר של קציני מבחן אמרתי, לא דיברתי על הנושא של העצורים.

לתזכיר החוק יש משמעויות כלכליות. דנו בזה ועברנו על זה – יש לזה משמעויות - - -

מהן המטרות הנוספות?

אמרנו הנושא הכלכלי, אמרנו נושא נזקי מעצר. שיקום – שיקום מיועד בעיקר לאסירים שיוצאים לתכנית - - -

אבל אתה אומר ש-90% זה עצירים. אם אתה אומר ש-90% מתוך ה-750 זה עצירים אז השיקום הוא לא רלוונטי כל-כך לעצירים.

על זה הנציג של הרשות לשיקום האסיר יכול לענות לך. אני רוצה לדעת אם אתם נותנים את זה לאסירים ברישיון.

היום כן.

חכו רגע. משרד המשפטים, בבקשה.

שלום. מאז שהדיון התחיל נהיה פה סלט של המון-המון עניינים שחלקם נוגעים להארכת הוראת השעה וחלקם נוגעים להצעת החוק שעדיין לא מונחת לפנינו. אני אתייחס על קצה המזלג לכמה שאלות מרכזיות שעלו פה.
דבר ראשון, בקשר לשאלה של חברת הכנסת מיכאלי על החלוקה בין עצורים לאסירים: צריך לשים לב שברא ובראשונה יש פה עניין משפטי. המעמד של צורים מבחינת החוק שונה לחלוטין מהמעמד של האסירים.

לגבי אדם שמועמד למעצר, שמוגשת כבר בקשה – אגב, אנחנו מדברים פה רק על מעצר עד תום ההליכים ולא מעצר ימים – ראשית, הוא חף מפשע. ושנית, המחוקק עצמו קבע שמעצר בבית מעצר הוא החלופה האחרונה. כלומר, רק אם לנו שום אפשרות אחרת להחזיק אותו בבית. לכן, גם מבחינה משפטית מוטל עלינו חובה להעמיד את האמצעי הזה כמה שיותר לרשותם של חשודים.

לגבי אסירים ברירת המחדל היא הפוכה: נגזר עליהם עונש מאסר, האפשרות לצאת בשחרור על תנאי ממאסר היא לא זכות – היא פריווילגיה שהם יכולים לקבל אם ועדת השחרורים מוצאת שיש סיכוי שזה יעזור לשיקומם, שהם לא מסוכנים וכולי.

עוד דבר שעלה פה ושקשור לעניין הזה – מר הדר הזכיר את המונח של הרחבת רשת – דבר אחד שמוסכם, אני חושבת, על כל השותפים לפרויקט החל ממשרד האוצר וכלה בסניגוריה הציבורית וכל מי שבדרך הוא שאנחנו כיום לא מעוניינים בפיקוח אלקטרוני על אנשים שכבר נמצאים במעצר בית או על אסירים שכבר יכולים היו לצאת על תנאי בשליש האחרון של מאסרם, אלא האיזוק האלקטרוני נועד לאפשר לנו לקחת עוד קבוצה של אנשים שאלמלא האיזוק היו צריכים להיות בבית מעצר.

אין הפוך?

מה זאת אומרת "הפוך"?

שאנשים שאלמלא האיזוק היו משוחררים לגמרי?

המטרה היא שלא. קצת קשה לענות על זה באופן מדעי מפני שבשביל זה צריך להיכנס לראש של השופט – האם בלי האיזוק הוא היה שולח למעצר בית? שאלו פה אם יש שיקולים – אנחנו לא יכולים להנחות את השופטים. יש את הנחיות פרקליט המדינה שמנחות את התובעים. ההנחיות לתובעים בפירוש מדברות על זה. זאת אומרת, לא להציע פיקוח אלקטרוני וגם לא להסכים לו, עד כמה שזה תלוי בתובע, כאשר יש אפשרות להסתפק במעצר בית.
אחד משני הנושאים העיקריים בהצעת החוק שאנחנו עומדים להגיש הוא באמת הבנייה של שיקול הדעת השיפוטי, גם על-ידי קביעה של רשימת שיקולים, גם על-ידי קביעת רשימת עבירות שבהם האיזוק האלקטרוני לא מתאים.

אחת הבעיות שעלתה באיזוק – שעוד לא הוזכרה פה אבל אני בטוחה שהיא עוד תידון הרבה, אל לא עכשיו אז בעתיד – היא לגבי הקושי לאכוף באופן אפקטיבי עד הסוף את הנושא הזה. בין ביתר זה נובע מהעובדה שלהבנתנו הרבה מפוקחים לא התאימו מלכתחילה לאיזוק אלקטרוני.

אם זה לא ברור, אני אגיד עוד דבר: דילגנו על שלב תיאור האזיק. נכון להיום בטכנולוגיה הקיימת, האיזוק האלקטרוני מאפשר לנו, לחברה המפקחת ולשב"ס לדעת האם המפוקח נמצא בבית או במקום הפיקוח שנקבע הכול רגע נתון. אבל אם המפוקח יצא בניגוד להוראות בית המשפט – זה לא GPS – אנחנו לא יודעים לאתר אותו.

אז ככל שהוא מסוכן יותר, מטבע הדברים הרבה יותר קשה לשחרר אותו הביתה מפני שאם מדובר באדם שחשוד באלימות במשפחה, והוא יצא ממקום הפיקוח, מאוד יכול להיות שיש בני משפחה בסכנה.

נושא של עבירות מין.

נכון. עבירות סמים, למשל, קל מאוד לעבור אותן בכמה דקות ברגע שהוא יוצא ממקום הפיקוח. לכן אנחנו סברנו שבהחלט נדרש פה איזשהו חישוק שיגדיר יותר טוב מהם המקרים המתאימים. אני אעיר עוד דבר כי עלה פה הנושא של קטינים: בהצעת החוק, בכמה הקשרים, מוזכר הנושא של קטינים כשיקול מיוחד.
זאת אומרת, למשל, גם ברשימת העבירות שבהן סברנו שכלל אין לשחרר לעצור בפיקוח אלקטרוני – גם על זה אני אדבר מיד – כתבנו שהיותו של החשוד קטין זה שיקול בהחלטת השופט בעניין הזה. זה מופיע בעוד מקום או שניים.

לקטינים – העדיפות הראשונה היא מעצר בית ואז איזוק? מה קודם ומה אחר כך?

שחרור. קודם כל שישחררו אותם.

תמיד, אם אפשר לשחרר בלי אזיק אלקטרוני, גם מבחינת חוק המעצרים, זו תמיד עדיפות ראשונה. האפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני עולה רק כאשר השופט סבור שמבחינת מכלול הנסיבות האדם ימשיך לשהות במעצר בבית מעצר.

בעצם מוסיף להיררכיה סוג חדש - - -

נעמה, את שמה לב שכשאת מדברת, את יותר ויותר משכנעת אותי שצריך לשים כבר את החוק על השולחן.

זה בדיוק מה שרציתי לשאול, אדוני היושב-ראש, מתי אמור החוק להגיע?

דובר פה על זה שהחוק שכב שנה. כמו שאמר מר הדר, החוק לא שכב שנה – החוק הזה עורר המון קשיים: קודם כל, הוא עוסק בממשקים בין הרבה מאוד גופים שנוגעים לדבר הזה; דבר שני, הפרויקט מאוד מורכב ואנחנו מאוד רצינו להניח חוק שלהבנתנו ייתן מענה לבעיות שעולות.

היו באמת מחלוקות בין שרי המשרדים בנושאים האלה. הצעת החוק מבחינתנו הושלמה. בימים הקרובים היא אמור לעבור לשרת המשפטים – אנחנו מקווים שהיא תאשר את הנחתה על שולחנה של ועדת השרים.

למרות זאת אציין שעדיין קיימת מחלוקת מסוימת, כמו שנאמר פה, עם משרד האוצר. אני יכולה אפילו לציין באופן ספציפי על מה מדובר – אנחנו קצת מקדימים את המאוחר – אבל בין היתר, מכיוון שאנחנו והפרקליטות סברנו שכל כך חשוב שרק מפוקחים מתאימים ישוחררו, בהצעת החוק נכללה חובה, עם חריגים, לקבל תסקיר מעצר שבודק את ההתאמה של העצור הפוטנציאלי, את ההתאמה של המשפחה שלו. עצור שנמצא בבית במשך חודשים ארוכים, זאת מעמסה מאוד כבדה על המשפחה ועל הסביבה שלו.

מכיוון שלדבר הזה יש עלויות, כי בהחלט מדובר על הוספה של תקנים לקציני שירות מבחן, וכבר הזכיר היושב-ראש שלא חסרה להם עבודה גם היום, הנקודה הזאת שנויה במחלוקת. ניסינו להגיע לפשרות, הדברים צומצמו, אם הנושא הזה יעלה בוועדת חוקה, אני מניחה שנדון בו אלא אם כן תהיה החלטת ממשלה ספציפית בנושא הזה קודם.

מבחינתנו יש לנו את ההצעה השלמה. היא לא סודית, כמובן - - -

מתי? מתי?

ברגעים אלה טיוטת הפניה לשרת המשפטים נמצאת במחשב שלי ואם לא הייתי פה – אז יכול להיות שהייתה נשלחת אליה.

אז אני יכול לשלוח אותך עכשיו מפה כדי שתעבירי את זה.

לאור הנתונים האלה אני מציעה שלא צריך הארכה בשנה. אין סיבה לתת הארכה בשנה.

גברתי, החוק הזה הוא חוק מורכב ולכן הוא לא יעבור בישיבה אחת ולא משנה באיזו ועדה ולכן, כדי שלא נצטרך לבקש עוד הארכה תוך כדי הדיון, ביקשנו את השנה. אם זה יעבור קודם – מה טוב.

אל תדאג – היושב פה מדושן מאתמול. אתמול הייתה לו פה איזו הצלחה - - -

מסחררת.

אני לא מבין מה אתם רוצים. אתם לא מבינים שאני ננזפתי קשות על-ידי זהבה גלאון על מה שהיה אתמול? היא כמעט הגישה נגדי תלונה והממשלה לא התנגדה. אני אגיד לכם משהו: אני חושב שצריך להאריך את זה עד ליום כניסתו לתוקף של החוק עצמו.

אבל זה יכול גם לקחת יותר משנה.

מרב, תגידי, אני לא מבין – את רוצה לחייב אותי? אני עובד כל יום מ-09:00 בבוקר חמישה ימים בשבוע.

אני רוצה לחייב אותם, לא אותך.

הם רוצים מאוד להעביר את זה, אבל אין ועדת מדע אז השאלה היא לאן זה ילך ומי יטפל בזה ומי יעשה את זה מהר?

החוק הונח כבר?

החוק עוד לא הונח.

אז קודם כל שיניחו.

הם צריכים להעביר את זה בוועדת שרים – יש להם שם ויכוח.

אנחנו נדאג לוועדת מדע בקרוב, אנחנו מקווים, אבל אנחנו רוצים שתניחו את החוק. מתי אתה מתכוון להניח את החוק?

לה לא בוועדה פה?

למה זה צריך לעבור לוועדת מדע? אני לא מבינה.

מה קרה, אני לא מבין – כל חוק שמגיע לכנסת צריך לבוא לוועדה הזאת? לא.

חלק, חלק.

לא. את החוק הזה הפילו עלי בגלל שבבית היהודי החליטו שזה צריך לבוא אלי. אני לא יודע למה.

אני שואלת מה לגבי האפליה?

כן. האם בחוק - - -

איזו אפליה?

האפליה של תושבי יהודה ושומרון.

תרשמי לך שברגע שיהיה חוק - - -

אבל עכשיו הם ייקחו את הזמן שלהם ושנתיים זה יימשך ככה.

בהוראת השעה אין אפליה.

נכון. היא צודקת. סליחה. בהוראת השעה לא מוזכרת כל אפליה. זאת סתם החלטה של החברה שמפעילה את זה.

מי זאת החברה שמפעילה?

סליחה, סליחה. זאת לא החלטה של החברה. ועדת ההיגוי שהוקמה ב-2004 ובחנה את כל הנושא של האיזוק האלקטרוני קבעה והחליטה שהאיזוק האלקטרוני בשטחי איו"ש יהיה במקומות שצוינו - -

למה? ולמה לא הביאה את זה לוועדה שאישרה את זה?

מסיבות שאני לא אכנס אליהן כרגע אבל אני מניח שזה היה מסיבות ביטחוניות.

סליחה, מה זה? יהודה ושומרון לא מעבר להרי החושך.

זה הרי החושך. מה זה "לא מעבר להרי החושך"? זה הרי החושך.

אני לא מבינה שני דברים: ראשית, למה החלטתם את זה - - -

ולמה זה לא כתוב?

אורית, אני לא מבין אותך. תגידי לי, ביהודה ושומרון יש מספיק עבריינים שצריך לשים עליהם אזיקים? אין עבריינים ביהודה ושומרון.

אתה רואה בפרוטוקולים. הנה, יש לך פרוטוקול פה מבית המשפט העליון.

זה נכון. נקודה טובה מאוד, היושב-ראש. נקודה טובה מאוד העלית.

אין שם עבריינים.

כן, חוץ מתג מחיר.

תג מחיר זה לא עבירות. את יודעת, עבירה זה רק כאשר בן אדם מורשע.

זה בדרך כלל ניסיון לרצוח יהודים, כמו הבוקר בצומת תפוח.

מה קרה הבוקר בצומת תפוח?

פיגוע דקירה.

היה שם רצח. אבא ל-5 ילדים נרצח. הרשות הפלסטינית תטפל בהם – עם איזוק אלקטרוני, בלי איזוק אלקטרוני.

אני רוצה לשמוע את החברה.

אדוני, קודם כל למען הסדר הטוב, אנחנו לא מחליטים – אנחנו מבצעים. וכמו שציין מר ציון שי, אנחנו מבצעים את ההחלטה של ועדת ההיגוי. החברה, עוד מתחילת הדרך, לא התנגדה אלא נתנה הצעת מחיר. פשוט הייתה מחלוקת על התמחור.

אנחנו הרחבנו את תחומי הפעילות שלנו גם לאזורים שהוגדרו מעבר למכרז המקורי ונתנו, כמו שצוין, גם באזורים שהחברה לא פעלה בהם לפני כן, על בסיס מתיחת הפעילות הקיימת. ויותר מזה, יש הצעות מחיר שהוגשו בתקופתי, אני יודע – אני ניהלתי את הפרויקט הראשון – אני עצמי הגשתי הצעות מחיר כדי לעבוד בכל איו"ש כי זה לא תומחר במכרז הראשון.

הכול היה בפני הוועדה, ההחלטות התקבלו. אבל נאמר פה עוד משפט חשוב על-ידי גברת נעמה, החלטות לגבי איפה לעשות את הפיקוח או לא הן באמת לא שלנו. כמו שנאמר, גם לא בתחומי איו"ש יש אזורים מאוד בעייתיים, אזורים שבהם יש סכנות מאוד משמעותיות, חבלות ואיומים שנעשו.
אתן לכם דוגמאות כדי להבין על מה אנחנו מדברים: בשכונת פרדס שניר בלוד, שנקראת שכונת הרכבת, אירועים מאוד קשים של הפיכת ניידות, פגיעה מאוד קשה בניידות. בסוף, גם בהצעת החוק החדשה, יש שיקול דעת למדינה להחליט על הביצוע באזורים בהם הביצוע של התכנית בפועל הוא קשה ומצריך, למשל, כניסה עם כוחות רבים כמו בשועפט – ביצענו שם פעילות בעבר – כל כניסה לבית מפוקח הייתה מלווה ב-6 צוותים של מג"ב.

סליחה, אם אתה רוצה להיכנס עכשיו לבית אל, לפסגות, לקריית ארבע, לכל מני מקומות כאלה ​– אתה לא צריך שום צוותים, שום דבר. אתה נוסע על הכביש, נכנס ליישוב - - -

אני רק נתתי דוגמה.

אני לא מבין מה את רוצה ממנו, אתה נוסע על הכביש – אתה חוטף אבנים והולכות לך השמשות.

הרגע אמרת שהיה פיגוע, הרגע אמרת שהיה פיגוע – זה נשמע מאוד מסוכן.

היה פיגוע של בן אדם שעמד בצומת – סליחה, עדי, באמת.

היה פיגוע ואת אומרת שזה לא מסוכן.

לא. היה פיגוע. אדם שעמד בצומת - - -

עדי, בתל אביב נהרגים אנשים בתאונות דרכים. אז הוא לא נוסע - - -

- - - אדם עמד בצומת תפוח. עמד אדם חשוף בצומת תפוח. ניגש אליו מחבל, דקר אותו, לקח את הנשק שלו וירה בו – דבר מזעזע וחמור שאני מצפה שכולם יגנו יחד איתי. אני לא מדברת על זה, אני מדברת על רכב שנוסע עם שמשות ממוגנות - -

- - - קטינים זה לא רק בתל אביב, רעננה ופרדס כץ – זה גם ביהודה ושומרון.

סליחה שנייה.
- - נוסע עם שמשות ממוגנות עד ליישוב מסוים – פסגות, תפוח, בית אל – נכנס ליישוב כמו שצריך, דופק בדלת. מה הסיפור בכלל? אף לא מתנפל עליו, לא צריך 5 צוותי מג"ב. מה העניין?

אני מבקש להשלים ברשותך. בכל מקרה, כמו שציינו פה, יש מכרז חדש. במכרז החדש מוגדרים מראש האזורים האלה. החברה שלנו היא אחת החברות שמשתתפת במכרז ובהתאם אנחנו גם מתמחרים את הכול.

אני חושב שהדיון בהסתכלות קדימה והאמירות המפורשות כוללות כל שטחי איו"ש, כולל כל השטחים, כולל הערבה, כל מני אזורים. אני לא חושב שיש שאלה - - -

איך אפשר ליצור מצב שגם בהארכה זה יוחל על יו"ש?

הוא תאר פה הרבה ישובים שהוא לא נכנס אליהם – הוא לא נכנס לטייבה - - -

אני לא מבין מה אתם רוצים, שאני אשנה בחקיקה מכרז?

לא. אבל אמרו שגם לטייבה וגם לטירה, גם לאילת, גם לרמת הגולן - - -

- - - המכרז החדש. עוד לא פתחו את המכרז בכלל.

- - - לפני שמונה חודשים - - -

יצאו עכשיו לשני מכרזים

אבל זה כבר היה לפני שמונה חודשים.

אבל שינו את הקונספט.

יש מכרז בנושא הטכנולוגיה – האיזוק האלקטרוני עצמו. וישנו מכרז לסיירים, פקחים, שהם אלה שיסתובבו לבדוק ולוודא את - - -

אני יודעת שמאוד-מאוד מסורבל לפתוח את האזיק לעוד שעות. אם מישהו מוגבל עד השעה שמונה, הוא צריך ללכת ולהגיש בקשה דרך קצין מבחן, קצין המבחן צריך ללכת ולבקש מהשופט, צריך להגיע לחברה. יש דרך להקל על הבירוקרטיה הזאת, כדי שאם רוצים לפתוח באופן חריג לעוד שעתיים?

בדרך כלל, השופטים בהחלטה לאיזוק אלקטרוני קובעים את אותם חלונות שאנחנו מדברים עליהם. חלון הוא אותן שעות - - -

אני מכירה את זה. אבל אני מדברת על חריגים. כיוון שיצא לי בשנים האחרונות לבקש אחת לחודש בערך הארכה של שעה, וזה במקרה של סיורים - - -

אם בית המשפט מסמיך את בא כוחו – הוא יכול להסמיך קצין משטרה, הוא יכול להסמיך פרקליט או כל מי שבית המשפט מחליט – אנחנו מכבדים את זה. ואם לא אז אין ברירה.

אנחנו לא נותנים שיקול דעת מנהלי בנושא הזה. שיקול הדעת הוא משפטי.

אני מפקח ארצי ברשות לשיקום האסיר. הסתיים מחקר של פרופסור אפרת שוהם בנושא של פיקוח אלקטרוני ובתוצאות של 4 שנות מעקב, עם קבוצת ביקורת זהה לגבי אסירים משרות בתי הסוהר, מצאו במשך ארבעת השנים 15% של רצידיביזם כשמדובר באוכלוסייה הכי קשה. אצל אסירים בתקופה של 5 שנות מעקב מצאו 50% רצידיביזם בתקופה הזאת.

בהשוואה למה שקורה בעולם – בעולם יש פירמידה הפוכה: רוב הפיקוח האלקטרוני הוא דווקא לגבי אסירים ולא עצורים. בארץ הגבילו אותנו במכסה לפחות מ-10%. יש לנו היום 65 אסירים בנקודת זמן בפיקוח אלקטרוני כי הגבילו אותנו בדומה לקטינים, כך ש-90% מהאוכלוסייה זה עצורים, מהם 10% קטינים והשאר בוגרים, כך שלמרות שיש לזה אלמנטים שיקומיים, זאת אומרת שפיקוח אלקטרוני נוסף לשיקום, נוסף לטיפול – אחוז ההצלחה הגבוה ביותר הוא דווקא אצל אסירים למרות שזאת אוכלוסייה מאוד קשה שלא הייתה משתחררת מהכלא.
הוועדה שולחת אתם אותם אסירים שלא היו משתחררים, אלו אותם אסירים נגררים. אתן לכם דוגמה: עשיתי סיור בין המפוקחים ואחד הדברים שהם סימנו זה שהאיזוק שעוזר להם בשיקום. אחד הקריטריונים לבחירה של אסירים זה שהם אסירים נגררים, כלומר, אסירים שבתקופה קריטית ולמרות שהם עברו תהליכי טיפול, הם זקוקים לפיקוח הדוק יותר כדי למנוע מהם מגע עם עבריינים.

כשבאים אלי עבריינים כשאני בפיקוח אלקטרוני, אני אומר להם אני בפיקוח הדוק – גם מפקחים עלי בערב במעצר בית עם הפיקוח האלקטרוני, בבוקר יועץ תעסוקתי בודק אותי בפקוח תעסוקתי, פלוס הטיפול – יש עלי ממש הרבה - -

הרבה הגנות.

- - פיקוח מאוד הדוק. זה נותן להם לגיטימציה להימנע ממגע עם עבריינים זה הוכח גם במחקר שאני יכול להציג אותו. רציתי להביא אותו היום לפניכם אבל אמרו לי שברגע האחרון אי אפשר להציג אותו אבל למפגש הבא אני אשלח את התוצאות שלו.
לדעתי זה מחקר מאוד חשוב. זה דומה גם למחקרים שנעשו ב-Home Office באנגליה, בשוויץ ובהרבה ארצות אחרות. התוצאות מאוד דומות. מדברים על כך שלאחוז ההצלחה יש גם אלמנטים שיקומיים כי יש אוכלוסייה שזקוקה לפיקוח הדוק יותר בתקופה קריטית לאחר השחרור.

איפה נמצאת ההגבלה של 10%?

אני מניח שיהיה דיון כשנביא את החוק והדבר הזה יוצף. אני מניח שחברי הכנסת ידרשו להעלות את זה כדי להבין יותר.

- - - אני לא מבינה למה המכרז - - -

רגע, למה אנחנו לא מגדילים עכשיו אם יש לזה - - -

נעמה, איך היחס בין האסירים לעצירים בהצעת החוק החדשה?

החוק עצמו לא קובע יחס, בין השאר כי זה דבר שמצריך הרבה גמישות – יכול להיות שיום אחד יהיו תקציבים להרחיב. החוק מסמיך את שר המשפטים, השר לביטחון פנים ושר האוצר, נדמה לי, לקבוע מכסה שתפורסם ברשומות.

מכסה כללית.

נדמה לי שזה אפילו על דעת ועדה בכנסת.

בהמשך להסבר רב ההיגיון שנתת לגבי הזכויות של חשודים שעדיין הם בבחינת חשודים, המשמעות השיקומית היא באמת דרמטית והחשיבות של שיקום אסירים מבחינה חברתית היא בוודאי לא נופלת מזכויות חשודים.

נכון, אין ויכוח. אני רק אעיר בהקשר הזה עוד הערה אחת: כמו שאמרתי, הפיקוח האלקטרוני נועד לאפשר לנו לקחת עוד קבוצה של אנשים שאלמלא האיזוק הם היו קצת יותר מסוכנים. דווקא לגבי אסירים, אם הם כבר נמצאו מועמדים לשיקום ואפשר לשחרר אותם על תנאי ממאסר, הרבה פעמים אפשר לעשות את זה בלי האיזוק. לגבי עצורים הדלתה היא אחרת.

זה סותר את המחקר. המחקר מראה דברים אחרים.

חברת הכנסת מיכאלי, זה לא רק לגבי זכויות עצורים אלא גם למניעת ההתדרדרות שלהם כדי שלא יגיעו למעצר, זאת לא רק הזכות שלהם.

לכשיגיע החוק עצמו, אני חושבת שהוא צריך להיות נידון פה משום שהוא נוגע לזכויות אדם - - -

את חושבת כך אבל אני חושב שצריך לדון בו בוועדת הפנים והגנת הסביבה או בוועדת מדע. אלו נושאים מדעיים של שטחים ושל כל הדברים האלה – בוועדת מדע זה צריך להיות.

אני רק אציין שכשהחוק יגיע, כנראה שזה יהיה תיקון לחוק המעצרים. המקום הטבעי של תיקון החוק - - -

בוועדת הפנים. בוועדת הפנים זה יהיה. טוב, בבקשה להתחיל לקרוא את החוק.

"הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה או משוחררים על תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013

תיקון סעיף 3

בחוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה או משוחררים על תנאי ממאסר (הוראת שעה), תשס"ט-2009, בסעיף 3, במקום: ד' בניסן התשע"ג, 15 במרץ 2013 יבוא: ה' באייר התשע"ד, 5במאי 2014".

לא. ה' באייר זה יום העצמאות. את מבינה מה עושים פה? אני אצטרך לשבת עוד פעם לפני יום העצמאות וידיו לי: דוחף, דחוף, דחוף.

יש פגרה גם.

תעשו את זה בסוף יולי.

אולי לפני שיוצאים לפגרת פסח?

בכל מקרה צריך לעשות את זה בקיץ. לפני פסח אין לנו מליאה - - -

כשהצעת החוק תגיע, אם יצטרכו באמת הארכה, נוכל לייצר פה הוראת שעה.

רבותי, יש לי בעיה. מכיוון שמדובר בהצעת חוק שצריך להצביע אם להאריך אותה או לא להאריך אותה – איך אני יכול להבטיח שאתם בתוך חודש תביאו את הצעת החוק לוועדת השרים ושהיא תגיע לכנסת בזמן סביר? די, אני לא רוצה כל שבועיים להאריך לכם.

אדוני, אני יכולה להבטיח להעביר את זה לשרת המשפטים. משם ואילך זאת החלטה של השרה, זו החלטה של מזכיר הממשלה. מתי מביאים דברים לפני ועדת שרים? אם יש לאדוני רעיונות בעניין הזה – אנחנו נשמח לשתף פעולה.

טוב, יש מזכיר ממשלה חדש אז הוא בטח יפעל.

זה בטח הדבר הראשון שהוא ירצה לעשות, לא?

כן. הוא היה פרקליט צבאי ראשי.

או עד 1 במרץ או עד סוף יולי – אל תתקעו את זה במאי, זה לא הגיוני.

לא, לא.

או לפני או אחרי.

לפני.

אז תעשו 1 במרץ.

1 במרץ זה תאריך שטוב לכם? מה אתה עושה לי ככה עם היד?

מה אני יכול להגיד? אדוני רוצה 1 במרץ – נקבע 1 במרץ.

כי אחרת אני נתקע בפגרת פסח.

תראה, הפגרה היא בדרך כלל בסוף מרץ אבל אם ניתן לכם סוף מרץ, 30 במרץ, אתם תביאו את זה ב-28 במרץ. אז עדיף - - -

אני מכיר אתכם.

אז יהיה חודש.

נקבע ל-15 במרץ – נעשה פשרה.

15 במרץ – זה יהיה בתוך הפגרה.

לא.

לא יהיה מספיק זמן לחוקק.

אז שאדוני יעביר את זה ל-1 ביולי. אפשר גם לבוא ב-1 ביולי, לא נורא.

אני רוצה חוק.

גם אני.

תביא אותו כבר.

אם כבר אז 1 ביוני אבל לא ביולי.

טוב, 1 במרץ. בסדר, נעמה? טוב.

צריך להצביע.

טוב. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור הצעת החוק עם התיקון שנקבע – רוב
נגד – אין
נמנעים – אחד
הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה על-תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013 עם התיקון שנקבע נתקבלה.

פה אחד.

לא.

לא. אורית לא הצביעה.

אני רוצה - - -

מה את רוצה?

אני רוצה את העניין של יהודה ושומרון.

איך אני אכניס את יהודה ושומרון? תציעי לי הצעה.

דרך המכרז.

מה?

זה במכרז שלהם.

אבל אני לא יכול להכניס את זה להצעת החוק.

המכרז הוא רק לשנה הבאה.

המכרז הוא אחרי החוק.

היא נגד או נמנעת או לא מצביעה?

היא לא משתתפת בהצבעה.

נמנעת.

תודה רבה. הצעת החוק הונחה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:50.>