PAGE
3
ועדת הכלכלה
30/04/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 4>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ' באייר התשע"ג (30 באפריל 2013), שעה 10:00

<הצפת עמק בית נטופה>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
רונן הופמן

דוד צור

חנא סוויד
אברהים צרצור

איציק שמולי

באסל גאטס

מסעוד גנאים

דב חנין

טלב אבו עראר

>
רותי פרום-אריכא - סגנית מנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ג'מאל מדלג' - מרכז המגזר הערבי - רשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מעין נשר - רפרנטית חקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר

אבנר פורשפן - מנהל אגף אקלים, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

מוחמד עברי נסאר - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

פרג שאכר בדארנה - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

סעיד ענתר ואכד - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

חסן פוזי כנאענה - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

מוחמד נחלה נסאר - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

עאטף חוסין אבו מאגד - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

עאוני מועד מחמד עבדאללה - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

חסן אבו סנאן - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

מוחמד בטאט - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

אחמד סאלח סח - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

עלי ענתר ואכד - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

אחמד עבד אלרחמאן - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

מוחמד נגאר - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

נאסר שאדלי - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

עאדל פואאד יאסין - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

נעמאן נעאמנה - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

חוסין מוסבאח - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

טלאל חוסין - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

גבר נסא - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

סלים כנאענה - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

אחמד גרבוני - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

עלי חליל עאסלה - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

יוסף סעדי - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

תאופיק אברהים - חקלאי, מועצה מקומית עראבה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

אליף סבאג - עמותת אלחווקיר, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

פהיד נוזידאת - חקלאי מהכפר בעיינה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

זאכי חמודי - חקלאי מכפר בעיינה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

מוניר חמודי - חקלאי מכפר בעיינה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

סעיד סעדי - חקלאי מכפר בעיינה, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

ח'אדרה מוחמד - יו"ר אגודה שיתופית אל בטוף, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

סעיד חנא - חבר אגודה שיתופית אל בטוף, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

עבדאללה אבו סאלח - חבר אגודה שיתופית אל בטוף, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

אמין בשיר - חקלאי, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

תורכי טרביה - חבר אגודה שיתופית אל בטוף, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

יוסף אחמד שהין - חקלאי, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

האני מוסטפה - חקלאי, נציגי חקלאים מעמק בית נטופה

מאזן גנאים - ראש עיריית סכנין, נציגי רשויות מקומיות

אבו סאלח מדיין - סגן ראש עיריית סח'נין, נציגי רשויות מקומיות

יאסין יאסין - ראש מועצת עראבה לשעבר

עומר נאסר - ראש מועצת עראבה, מרכז המועצות האזוריות

גונן סער - מנהל אגף רשויות וגורמי חוץ, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

דוד גינזבורג - מנכל הקרן, קנט - קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות

דותן רותם - אקולוג שטחים פתוחים, רשות הגנים הלאומיים

לאה ורון

יפעת קדם
<הצפת עמק בית נטופה>

בוקר טוב. לבקשת חבר הכנסת חנא סוויד אנחנו מעלים את ההצעה לסדר היום בדיון מהיר לגבי הנושא של הצפת עמק בית נטופה. אני מניסיוני יודע שהדבר הזה חוזר מפעם לפעם. לצערי, אני לא רואה שהדבר טופל בעבר. אני אתן לד"ר סוויד, ידידי, להציג את הנושא ולפתוח את הדיון.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך ולהנהלת הוועדה על קיום הדיון המהיר הזה, באמת במהירות המתבקשת. ראשית כל אני רוצה לברך את אלה שהספיקו להגיע להשתתף בדיון החשוב הזה מבועיינה ומנוג'ידאת. עוד יגיעו אנשים מעראבה, מסח'נין ומהיישובים האחרים מסביב לבקעת בית נטופה. אני מברך את חברי הכנסת שמצאו לנכון לבוא לדיון החשוב הזה. עדיין, אדוני היושב-ראש , אם עוברים ליד בקעת בית נטופה אפשר לראות שחלק ניכר מהשטח של הבקעה מוצף במי גשמים.

עכשיו זה התחדש עם הגשם האחרון.

קצת. בגלל השבוע האחרון של הגשמים גדל עוד פעם השטח. עצם העובדה שהיום, בסוף אפריל התחלת מאי, עדיין יש מים - אני מעריך שייקח עוד חודש עד שכל השטח יתייבש - זה אומר ששטחים נרחבים הוצפו. כל היבולים, כל הזרעים שנזרעו שם נחרבו. לחקלאים לא יצא כלום מכל התבואה: החיטה, השעורה. מכל הזרעים האחרים שרגילים לזרוע בבקעה לא יפיקו שום תועלת מהעונה החורפית שמסתיימת עכשיו. זה הפסד גדול לחקלאים. את הזרעים לעונה הקיצית של אבטיחים, מלונים וכל הדברים לקיץ היו חייבים לזרוע. הם לא הספיקו בגלל ההצפה. מהשטחים החקלאיים לא יפיקו שום תועלת כל השנה. זה הפסד ניכר. אנחנו מדברים על אלפי דונמים. אני מעריך את זה כ-10 אלפים דונם סך הכל של אדמה חקלאית. אין אח ורע במדינה למקרה הזה ולתופעה הזאת. מה שמעניין, אדוני היושב-ראש, הוא שזה לא מקרה חד פעמי, זה לא איזה אסון טבע שקרה פעם אחת, זה מצב שחוזר על עצמו כל מספר שנים. בתדירות של אחת ל-5,6 שנים יש את התופעה הזאת. כמעט כל שנה יש, אבל בהיקפים יותר מצומצמים. בהיקף הנוכחי הייתי אומר אחת ל-5,6 שנים זה חוזר על עצמו. זה אומר שמזמן היה צריך להיות פתרון לבעיה הזאת. התחילו לדבר על הפתרון ועל הצורך במציאת פתרון וביצועו כבר משנות ה-60.


רק אנקדוטה אני אספר לך, אדוני היושב-ראש. אני קראתי את הסכם החלוקה משנת 47 של האו"ם. בקעת בית נטופה מוזכרת שם. מוזכר שהגבול צריך לעבור בתוואי כזה שיאפשר לסוכנות היהודית להקים שם מאגר מים גדול להשקיה. אני מתעניין בזה, כי זה ממש ליד היישוב שלי. אני עושה את הריצה היומית שלי גם שם.

תזכיר לפרוטוקול את היישוב שלך.

עילבון. המצב הזה מחייב פתרון. דובר הרבה על פתרונות. שום דבר לא נעשה, מלבד יוזמה קטנטונת. באמצע שנות ה-90, בכהונת ממשלת רבין, היה סגן שר החקלאות, וואליד צאדק, מטייבה. הוא יזם שם התחלה של פתרון. הם חפרו שם תעלה שנקראת "אמבטיה". זה בגראונד זירו, מה שנקרא, ממש במפלס הנמוך ביותר.

היא נקראת "אמבטיה"?

כן. אני קורא לזה גראונד זירו. עשו שם תעלה שקצת עוזרת לשפכים מסביב, אבל זה פצפונת, זה ממש פתרון מאוד מאוד לוקאלי, מאוד מאוד מוגבל. הייתי חייב לציין גם את זה. אני בטוח שכל האנשים יציינו כל פתרון וכל תרומה אמיתית לפתרון הבעיה הזאת. זה הדבר היחידי שנעשה.
אני מוסיף עוד פן, עוד נדבך אחד לדיון, אדוני היושב-ראש - זה מה שבלט בתקופה האחרונה- וזה עמדת ארגוני הגנת הסביבה והמשרד לאיכות הסביבה בקונטקסט הרחב של ההתמודדות עם בעיית ההצפות בבית נטופה. אני לא רוצה להגיד בלעג, אבל אני אציין את העובדה שארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה התאהבו בהצפות. הם חושבים שזה יפה, שצריך לשמור על ההצפה הזאת כי היא נראית יפה מההרים והגבעות מסביב. אני לא יודע איך אפשר לתאר את העמדה הזאת. אסור לשכוח שזה פוגע כלכלית בבעלי האדמות ובבעלי הקרקעות. זה גורם להם נזקים. צריך למצוא את האיזון המתאים. לא צריך לדאוג ואי אפשר להסתפק רק שזה יפה, שזה נחמד ושאוהבים את זה ארגוני איכות הסביבה והגנת הסביבה. צריך לאזן את זה על ידי האינטרס, ראיית האינטרס וטיפוח האינטרס של בעלי האדמות. אני כבר אומר שבמשרד החקלאות חושבים לא רק כחקלאיים אלא כמגיני סביבה. הם מדברים על פרויקט משולב שבו משאירים את המצב כפי שהוא בבקעה, אבל מוצאים פתרונות שיעודדו תיירות, יעודדו הפקת רווח כלכלי מעצם העובדה שיש מראה מעניין ויפה. שומרים על הסביבה ועל המצב כפי שהוא, אבל נותנים כאילו פיצוי לחקלאים ולבעלי האדמות על ידי פיתוח יזמות תיירותית מסביב לבקעה. אם הרעיון הזה בר מימוש ובסקאלת זמן סבירה הוא יכול להיות בסדר, אבל עד כמה שאני רואה וממה שהניסיון מלמד מלהתמודד באופן אמיתי עם ההצפות שלוקח 50 שנה, אני חושש שזה ייקח 100 שנה.

אולי תאמר לנו בכמה דונמים, בכמה חקלאים ובכמה משפחות מדובר. תיתן לנו סדרי גודל.

אני מעריך שמדובר ב-10 אלפים דונם מוצפים.

כל הבקעה כולה זה 40 אלף דונם. החלק המוצף הוא בסדר גודל של 10 אלפים דונם.

לכמה משפחות?

4000 בעלי חלקות.

אני רוצה לסיים את הסקירה שלי. מה שאני רוצה להדגיש כאן זה את המצוקה של בעלי האדמות ואת הצורך להתוות פתרון ולשים אותו באיזו מסגרת זמן, בלוח זמנים לביצוע.

לפני שנקבל את התגובה של משרד החקלאות אני אבקש ממספר חברי כנסת. הראשון זה רונן הופמן.

קודם כל, תודה על הסקירה ועל הישיבה הזאת. אני חושב שהיא חשובה. אני מתרשם שאכן ישנה מצוקה של בעלי האדמות ובעלי החלקות. קראתי כל מיני דוחות בעניין הזה, כולל את הדוח של רשות הטבע והגנים שבו מפורט לאו דווקא העניין שהם רואים בהצפה דבר יפה. יש כאן משהו הרבה יותר עמוק. הם טוענים - אני סבור וכמובן מניח שמה שהם טוענים זה מבוסס - שהבקעה הזאת מאוד ייחודית מבחינה אקולוגית כי יש שם צמחים ייחודיים, בעלי חיים ייחודיים וכן הלאה. זה לא רק מראה. יש בבקעה הזאת משהו שיכול להפוך אותה למרכז תיירותי יוצא דופן. אני מחזק אותך בסיפא של דבריך בעניין שכנראה כן מתבקשת כאן תכנית רב תחומית, תכנית שכוללת את התיירות, שכוללת את החקלאות. בסופו של דבר היא אמורה ליצור את האיזון הנכון, כי המצוקה של בעלי האדמות היא אמיתית. בגלל שאנחנו כל כך נדירים מבחינה אקולוגית בדברים ייחודים וכל כך דרוש וחשוב לשמור על הסביבה, אני חושב שצריך לדאוג שהתכנית הרב תחומית הזאת תתוכנן ותיושם בהרבה פחות מ-100 שנים. אני חושב שזאת באמת הדרך, לאו דווקא לראות את אחד הצדדים כצד שהוא צודק יותר.

תודה רבה לך. למען האמת, לא היינו מודעים לנושא הזה, אחרת היינו מזמינים חלק מארגוני הסביבה.

יש.

מצוין. אני שמח. תודה רבה על ההערה החשובה. אני מבקש עכשיו את חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכולם. אני מברך את כל האורחים ואת כל חברי הכנסת. האמת שהעניין של עמק בית נטופה הוא כמו סרט תורכי ארוך. אני מקווה שהוא יסתיים. אני מחזק את מה שאמר חברי, חבר הכנסת חנא סוויד. כולנו מכירים את השטח. כולנו יודעים שכל שנה כמעט – זה בסדר גודל פחות ממה שקרה השנה הזאת, אולי בגלל כמות הגשמים הגדולה והרבה השנה הזאת – אלפי דונמים בחלק המזרחי נהפכים ללגונה גדולה, לביצה גדולה. זה גורם נזק לפלאחים, לבעלי השטחים. אני חושב שעל הממשלה למצוא פתרון, אם זה בצורת פיצויים לחקלאיים האלה בגלל הנזק. הייתי אומר שהפתרון צריך להיות פתרון יסודי מהשורש. השאלה של עמק בית נטופה היא ארוכה מאוד. אני אישית וגם חבריי חברי הכנסת התעניינו בה וניסינו לפתור אותה עם כל המשרדים: משרד הפנים, איכות הסביבה, חקלאות, פיתוח הגליל והנגב. היו פרויקטים, היו תכניות. התכניות האלו לא מומשו. התכניות האלו לא יצאו לפועל. עמק בית נטופה צריך פתרון, צריך תכנית הבראה שתפתור את הבעיה מהשורש. היה פרויקט ניקוז והשקיה של עמק בית נטופה. אני הבנתי ממשרד החקלאות שהפרויקט הזה איננו עכשיו. יש תכנית חדשה. אני מבקש לשמוע על התכנית ממשרד החקלאות.

אני מבקש מחבר הכנסת אברהים צרצור. אחרי זה אנחנו נתחיל לשלב את חברי הכנסת יחד עם ראשי המועצות. כולם ידברו.

אני מעדיף שנציגי האזור ידברו בצורה מפורטת. הם אנשים שחיים את המקום. אני אדגיש שתי עובדות בסיסיות. העובדה הראשונה היא שאני מאוד חושש, כבוד היושב-ראש, שהעדר פתרון לבעיות של העמק הזה נובע מהמדיניות של מדינת ישראל מאז קום המדינה ועד היום. מבחינה פרקטית יש אפשרות לפתור את הבעיות של ההצפה וכו', להפוך את המקום הזה למקום אידיאלי מבחינה תיירותית ומבחינה חקלאית. איך אפשר להעלות על הדעת שישראל מאז קום מהמדינה ועד היום לא החליטה בצורה נועזת לפתור את הבעיה הזאת? בשנות ה-90, כפי שאמר חבר הכנסת סוויד, הייתה תכנית כזאת. היה שר חקלאות בשם יעקב צור.

הסגן שלו היה וואליד צאדק.

הוא החליט להקצות 45 מיליון שקלים לביצוע הפרויקט הזה. פרסמו מכרז. את המכרז קיבלה חברה בשם תה"ל. התחילו שם את העבודה במשך תקופה מסוימת. פתאום התהפכה המפה הפוליטית ובאה ממשלה אחרת. בממשלה החדשה בא השר רפאל איתן וקיבל את משרד החקלאות. ההחלטה הראשונה שהוא קיבל היא לבטל את התכנית הקודמת של יעקב צור. בזאת נתקע הפרויקט הזה עד היום. אני מאוד מבקש לבדוק את הסוגיה אם לישראל יש כוונה כנה לפתור את הבעיות או לא. זה דבר עקרוני. אם לא - אני אגיד לכם במלוא הכנות – אז אפילו אם נתכנס בוועדה הזאת ובוועדות אחרות לא נפתור את הבעיה.
אדוני יושב-ראש הוועדה, אני פונה אליך שאתה באופן אישי תבדוק את זה עם כל הגורמים הממשלתיים, תפצח את הסוגיה אם יש כוונה כנה לממשלת ישראל לפתור את הבעיה הזאת. אם יש כוונה כנה, אז הנושאים הפרקטיים האחרים של תקציבים וכו' כבר קיימים. תכניות כבר קיימות בשטח, צריך רק לקבל החלטה להתחיל את העבודה ולהפוך את המקום הזה לפנינה לתפארת המקום ומדינת ישראל.

חבר הכנסת צרצור, אני לוקח את האתגר הזה. אני מבקש עכשיו מד"ר באסל גטאס, שהוא גם מהנדס ומתמחה בנושא הניקוז. אולי יש לו הערה נוספת.

אני מעריך שהשטח הכללי של העמק הוא 50 אלף דונם, לא 40 אלף דונם. יש 8 כפרים עם אוכלוסייה של מעל ל-100 אלף תושבים. אנחנו מדברים על פרויקט שנוגע ל-100 אלף תושבים. אולי חלקת האדמה, הטבע היחידה שנשארה שיש בה ריכוז של עבודה חקלאית בכל המדינה זה בקעת בית נטופה. היה באזור החוף, באזור מישור אבלין, תמרה. זה גם הולך ונכבש על ידי הבינוי הטבעי. אני אישית מעורב מ-84,85 בעניין. כתבנו תכנית ראשונה לאיחוד האירופי לגיוס כסף על ידי ד"ר חאתם כנעאני, שהוא מייסד אגודת הגליל. אני הייתי המנהל שלה הרבה שנים. הוא בן של עראבה. הוא בעלים של אדמה חקלאית. כתבנו את זה לאיחוד האירופי בשנת 85 ו-86. עד היום כל הממשלות מתחלפות. לפתור את הבעיה של בקעת בית נטופה זה כאילו עניין של מוביל ארצי חדש.

בעיה ישראלית פלסטינית.

זה עניין של כוונה פוליטית, קודם כל לקחת. זאת אולי הדוגמה הקלאסית ביותר שאפשר לקחת בעיה, לפתור אותה ולהפוך אותה לנכס, למנוף כלכלי, למשהו שיפתח את האזור מכל הבחינות. אני מהנדס סביבה. אני דואג לסביבה, למקורות שלנו: טבע, בעלי חיים, חי וצומח. אין בעיה. אולי זה יהיה עוד מקרה שבו אפשר יהיה ליישם הלכה למעשה את עקרונות הפיתוח בר קיימא. מדברים על זה בישראל. מפתחים תיאוריות. תראו לי מקום אחד בישראל שנעשה בו פרויקט מא' עד ת' על לפי עקרונות של פיתוח בר קיימא. זה המקום, זה המקרה שאפשר לקחת את כל האזור, לפתח אותו בצורה מושכלת, מה שנקרא sustainable development. זה לוקח בחשבון את האנשים. אין sustainable development שלא לוקח קודם כל את האנשים. בישראל חושבים שסביבה ואנשים זה שני דברים שונים. קודם כל לרווחת אנשים, אחר כך לרווחת הטבע.
יש סוגיה אחת, שגם את זה אני מטיל עליך, אבישי, לחשוב. יש פה עניין סטטוטורי שצריך לפתור. זה לא נופל בתחום שיפוט של עיר או בתחום שיפוט של אזור מסוים. יש פה עניין של בעלות פרטית. מה שלא יהיה בפרויקט אנחנו פוגעים בבעלות פרטית של אנשים. צריך לעשות תהליך של רה פרצילציה. כל פתרון של ניקוז צריך להיות על חשבון חלק מהאנשים. צריך לראות איך מפצים אותם. פה צריך פתרון שהוא מעבר למסגרות הארגוניות הקיימות. על הצורה אנחנו צריכים לחשוב בינינו, יחד עם ראשי המועצות.
אתגר נוסף, פרופ' ברוורמן, מעבר לכל האתגרים האחרים, זה העניין של הרישוי , של איך להתגבר על העניין הארגוני. אולי צריך להמציא רשות מיוחדת לפיתוח בקעת בית נטופה שיהיה בסמכותה להוביל את כל המהלכים של הרישוי, של הרה פרצילציה - איחוד וחלוקה מחדש, של כל הדברים מהסוג הזה. אני מוצא את עצמי בסרט הזה כל כך הרבה פעמים. הזכרתי לג'מאל שלפני 3,4 שנים עשינו יום עיון שלם. אמר לי ג'מאל שמכאן עד להודעה חדשה יש קלסרים במשרד החקלאות על בקעת בית נטופה. הבעיה איך להפוך את מה שיש בקלסר לפרויקט בשטח.

תודה רבה, חבר הכנסת גטאס. אני אתן עכשיו לחבר הכנסת דב חנין שביקש. אחר כך אני אבקש את ראש מועצת עראבה, עומר נאסר, לפתוח.

אני מאוד שמח שחברי, חבר הכנסת סוויד, מביא את הנושא החשוב הזה לשולחנה של הוועדה. אני חושב שיש פה כמה חברי כנסת שמלווים אותו. אני מאוד אשמח, אדוני היושב-ראש, שגם אתה תיכנס לתמונה, כי צריך פה לחץ כדי להזיז את הדברים. אני אומר את הדברים מהזווית שאני מכיר. אני מלווה את הסוגיה הזאת כבר כמה שנים. יושב איתנו ראש המועצה. אני זוכר שבפגישות קודמות הוא כבר אמר שהוא לפעמים נרתע מלהגיע לפגישות כי כשהוא אומר בעראבה שהוא נוסע לעוד פגישה בעניין בקעת בית נטופה, התושבים אומרים לו שחבל על הכסף של הבנזין, שחבל על הדלק. אני מניח שראש המועצה הגיע לכאן, אדוני יושב-ראש הוועדה, גם לכבודך, מתוך תקווה שאולי ההתערבות שלך ושל הוועדה הזאת תעשה כאן שינוי.
אכן אנחנו מדברים על אזור מיוחד במינו. הוא מיוחד במינו מכמה בחינות. הוא קודם כל מיוחד במינו, כמו שאמר חבר הכנסת באסל גטאס, בזה שהוא אזור של ריכוז חקלאי מאוד מאוד גדול שמהווה בסיס של קיום של כמה וכמה כפרים, תושבים ואוכלוסייה ערבית. זה די נדיר בארץ שנשאר כזה דבר. אין היום בישראל מקומות שאתה יכול להסתכל על מרחב ולהגיד שיש חקלאות של הציבור הערבי בהיקף גדול, בהיקף משמעותי שמהווה בסיס של ישובים שונים. זה דבר אחד. הדבר השני זה שזה אזור מאוד מאוד יפה. אין שום ניגוד אמיתי בין שני הדברים האלה. זאת הנקודה הכי חשובה שצריך להבין אותה בדיון הזה. אותי ביקש בזמנו שר החקלאות הלפני קודם, שלום שמחון, להיכנס לתמונה כי היו ויכוחים – כך זה הוצג - בין ארגוני הסביבה לתושבים ולמשרד החקלאות. אני נכנסתי לתמונה לבקשתו. ניהלתי פגישות עם המשרד להגנת הסביבה, עם ארגוני הסביבה, עם רשות הטבע והגנים, עם החברה להגנת הטבע וכדומה. ההבנה של כולם מסביב לשולחן הייתה שאם באזור הזה לא תישמר ולא תתפתח חקלאות, האזור הזה לא יישמר, הוא לא יהיה. מי שחושב שאפשר שזה יהיה אזור בלי חקלאות, שאפשר שאנשים יוכלו להתפרנס ממנו וגם שאיך שהוא, בדרך פלא, הדבר הזה היפה והמקסים של העמק הזה יישמר, פשוט לא חי במציאות שלנו. יקרו שם הרבה דברים אחרים. מי שכאילו רוצה להגן על כל פרח ועל כל פינה, ימצא שלא יישארו שום פרחים בשום פינה.
נעשה פה תהליך מאוד יפה בדרגים המקצועיים של הבנה. כמו שאמר חבר הכנסת גטאס, הדרך היא לפתח את האזור הזה בתור בר קיימא, עם חקלאות מקיימת אבל גם מפרנסת. יש פתרונות, יש אפשרויות ויש תכניות. הכל עדיין באיזה שהוא מקום תקוע. אני רוצה לציין שברמת אנשי המקצוע נתקלתי בהרבה מאוד רצון טוב. אני רוצה להביע הערכה לג'מאל שמלווה את התהליך מטעם משרד החקלאות. הוא עושה עבודה מאוד קשה. יש הרבה נכונות מצד כל הגורמים המקצועיים לשיתוף פעולה. גם מצד המשרד להגנת הסביבה ראיתי נכונות כזאת, מצד הארגונים הירוקים, מצד התושבים. כמו שאמר חבר הכנסת גטאס, מדובר בקרקע פרטית. התושבים מוכנים ללכת למהלך של הידברות, שותפות, מהלך של שינוי מבחינתם כדי לאפשר את העבודה הזאת. איפה הדברים נתקעים? הדברים נתקעים בדרג של קבלת ההחלטה ברמה הפוליטית. מקצועית הכל בשל. הסוגיה הזאת בשלה לסיכום, להחלטה והתקדמות. אני שוחחתי בעניין הזה עם שר החקלאות הנכנס, חבר הכנסת יאיר שמיר. הוא הביע הרבה עניין בסוגיה. הוא אמר שהוא מוכן ללמוד אותה. אני חושב שהיום, בעקבות הדיון הזה שחבר הכנסת סוויד יזם, נדרשת התגייסות שלנו כוועדה וחילוץ העגלה הזאת מהמקום שבו היא נתקעה, שהוא המקום של ההחלטות הפוליטיות. מקצועית זה אפשרי, ציבורית זה מתבקש. זה יהיה חשוב לא רק לתושבים שם באזור, אדוני היושב-ראש. הסוגיה הזאת היא סוגיה שציבור רחב מסתכל עליה. אם פעם אחת, תקדימית, במדינת ישראל אפשר יהיה לערוב לאזור שבו יש חקלאות של אוכלוסייה ערבית, לאזור שהמדינה מתייחסת אליו ברצינות, נותנת לו פתרונות ומאפשרת לאנשים לחיות על אדמתם, המשמעות של זה תהיה באופן רוחבי ותקדימי על ציבורים רחבים מאוד מאוד חיובית.

תודה רבה לחבר הכנסת חנין. אני אבקש מראש מועצת עראבה, עומר נאסר.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבריי תושבי עראבה, תושבי בועיינה-נוג'ידאת ותושבי סח'נין. אני מסכים עם כל מילה שנאמרה כאן על ידי היושב-ראש, על ידי חברי הכנסת. מדובר בעמק הגדול והרחב ביותר במדינה שעדיין נשאר ללא שום פיתוח חקלאי, ללא השקיה. מדובר בשטח של כ-50 אלף דונם שמשרת כ-100 אלף תושבים מיישובי הסביבה: בועיינה, סח'נין, עראבה, עילבון וכפר מנדא. מדובר בכמה ישובים שחלק מהם נשענים בפרנסתם על החקלאות. מה לעשות, זה הטבע. או שיש שנים שחונות, או שיש שנים ברוכות מבחינת הגשמים. בשני המקרים , למרבה הצער, אין חקלאות. כשאין גשם אין חקלאות כי כמות הגשם לא מספיקה לגדל חקלאות, כשיש גשם בכמויות ברוכות וגדולות מבחינה ארצית, מה שקרה השנה, אין חקלאות.
מבחינה מקצועית ליוויתי את הנושא הזה במהלך 4 השנים האחרונות כראש רשות. נפגשתי עם שרי החקלאות, אחד אחרי השני. הגענו למצב ששר החקלאות לשעבר, שלום שמחון, אמר שהוא מרים ידיים. ג'מאל יעיד על כך. אני רוצה להודות ולהתוודות שמשרד החקלאות הוא המשרד שביקרנו בו במהלך השנים האחרונות ללא שום תוצאה. אנחנו מבקרים בכל מיני משרדי ממשלה שאנחנו עובדים איתם. מכולם אנחנו יוצאים בהרבה מקרים עם תוצאות, חוץ ממשרד החקלאות. הגענו למצב שכל הנושאים המקצועיים בשלים, כולם נפתרו. אני רוצה להודות לכולם שעמלו רבות על מנת לפתור את כל הסוגיות שהיו תקועות. בראש וראשונה אני רוצה להודות לג'מאל, לחבר'ה במשרד החקלאות ולתושבים. בשלב מסוים תלו את הדבר ואת אי הפתרון של הסוגיה בתושבים שלא משתפים פעולה. התושבים שיתפו פעולה. היום התושבים מסכימים גם הם, נשאר רק לקבל החלטה. בשלב מסוים השר אמר שנלך לכנסת, שנלך לממשלה כדי שנקים לובי בכנסת שילחץ על הממשלה, כי הנושא צריך החלטת ממשלה ברמה לאומית על מנת להתקדם בסוגיה הזאת.
היום מה שיש בבקעת בית נטופה זו ביצה אחת גדולה. העגלה של התכנית, מה שאמר חבר הכנסת דב חנין, תקועה בבוץ. היא תקועה בבוץ תרתי משמע: בבוץ של הבקעה ובבוץ של הוויכוחים בין הגורמים השונים. צרך לקבל החלטה אמיצה ולהוביל את העניין קדימה. לחבר'ה הפאלחים מעראבה, מסח'נין, מבועיינה- נוג'ידאת שטרחו להגיע כאן יש עדיין תקווה. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שאנחנו תולים תקווה גם בך. אתה הובלת תכנית חומש של פיתוח המגזר הערבי. הייתי בקשר ישיר איתך. אני רוצה להודות לך בהזדמנות הזאת על כך שהתכנית הזאת תרמה רבות לפיתוח המגזר הערבי. אני רוצה שהפעם תקבלו עוד החלטה אמיצה על מנת לפתור את הבעיה האקוטית הזאת שנקראת עמק בית נטופה אחת ולתמיד.

בשנת 71 התחילו לחשוב איך לייבש את הביצות בבקעה ולעשות ניקוז. קראתי ויש לי גם מסמכים שמשנת 71 התחילו לקחת פעם את המים לכיוון טבריה, פעם אחת לוואדי רומאנה ולכל מיני. ב-88 הייתה אגודה בעראבה במימון האיחוד האירופי. הם הכינו תכניות לגבי שני מאגרים. במים שנאגרים בחורף משתמשים להשקיה בקיץ. בממשלת רבין המנוח היה סגן השר וואליד צאדק. הם רצו לקחת את התכנון ולהריץ אותו בכל מיני משרדים. התחילו איזו תעלה מסוימת שנשארה עד עכשיו. היא כל שנה הולכת ומתמלאת. הגענו עד 2000. ב-2000 אמר משרד החקלאות שהוא יכין תכניות, שיש 40 מיליון שקל. הכינו איזו תכנית לגבי שני מאגרים שהמים יתנקזו אליהם. זה נמשך עד 2006. לפעמים משרד החקלאות זורק את הכדור כלפינו לגבי כך שהאנשים לא מסכימים. ב-2006 החתמנו 90% מבעלי האדמות בסח'נין על כך שהם יהיו מוכנים לוותר עד 6% מאדמותיהם. אמרתי ואני אומר עוד פעם, שאם תהיה תכנית אנחנו מתחייבים כאגודה שהאנשים יהיו מוכנים לוותר עד 7% או 8%, רק שלא יישארו הביצות האלו.

ב-2012 בא עוד פעם המשרד ואמר שיש תכנית מרחבית ללא ניקוז. מה עם השקעה? אז באו הבחירות. ביולי הייתה ישיבה. הפעם שיתפו אותנו. קודם היו מתכננים ושמים את זה במגירות. עכשיו אנחנו לא יודעים איפה זה עומד. אנחנו מוכנים להיות שותפים בתכנון ובביצוע על מנת שהאנשים יחיו מהאדמה שלהם. אם רוצים להקטין את האבטלה במגזר, אז זה תחום שיכול להקטין את האבטלה בכך שהרבה משפחות יעבדו באדמות שלהן. ידוע לכם שהשנה – לא הבאתי את התצלומים – יש עד עכשיו ביצות ביצות בתוך הבקעה. כל היבולים אבודים. אי אפשר לזרוע מעכשיו כל מיני זרעים. אנחנו מבקשים לחשוב פעם אחת ולתמיד מה הולכים לעשות. צריך לעשות תכנית ברת ביצוע. אנחנו מבקשים להיות שותפים. לא נסכים שרק יביאו אלינו ולא נדע איפה זה. התכנית האחרונה היא מרחבית. לא מדובר על שני המאגרים שדיברו עליהם, מדובר במרחבית. אי אפשר לא לשלם פיצויים לחקלאים שחיים מהחקלאות שלהם באדמות שלהם. מספיק שהאדמה לא מניבה. אנחנו לא מבקשים 5000 שקל עבור כל דונם. לפחות 500 עד 700 שקל פיצוי. בד בבד צריך להתקדם לעבר תכנית מיוחדת לטווח ארוך, כדי שנדע איפה אנחנו עומדים. אנחנו מבקשים, מקווים ועוד יש לנו ניצוץ של תקווה שבשיתוף פעולה עם המשרד, עם החקלאים, עם העיריות ועם המועצות אנחנו נתקדם. הגיע זמן אחרי 40 שנה. לא יכול להיות שבכפר מנדא יש מים, ברומאנה יש מים, בעוזייר יש מים, אבל באדמות החופפות השכנות במרחק של מטר אחד אין מים. אני מדבר על האדמות שלא מוצפות. אנחנו מקווים שתיקחו את זה בחשבון. בואו נעבוד יחד כדי לקדם את הפרויקט.

תודה רבה, מר ח'אדרה. אני עוצר כרגע. אני רוצה להעביר את זה למשרד החקלאות. אני אגיד רק שתי הערות. חלק מהאנשים פה מכירים אותי. אני שנים אומר - גם כשהייתי בתפקידי בבאר שבע וגם כשר - שמדינת ישראל חטאה חטא גדול לגבי אזרחי ישראל הערבים, כי היא לא נתנה את השוויון המתאים בהשקעה בתשתיות, בחינוך וכו'. בגלל זה לקחתי את התפקיד הזה ולא תפקיד אחר שהציעו לי בעבר. אני רוצה לשמוע עכשיו את משרד החקלאות. אני איש ביצוע. אני כל החיים שלי איש ביצוע, לכן הפרויקט הזה חייב להתבצע. ברור שוועדת הכלכלה היא לא הגוף המבצע, אבל אני אישית אעשה כל מה שביכולתי.
נפגשתי עם השר שמיר בנושאים אחרים. אנחנו מכירים אחד את השני שנים רבות. אנחנו בידידות. הוא איש ביצוע. אני רוצה לשמוע ממשרד החקלאות. כל הגורמים המקצועיים אומרים שכבר הגיע הזמן. יש פה פרויקט ייחודי. אחרי שנשמע את ההערות שלכם נקבל הצעת החלטה. אני אומר שאני מגויס לזה אישית, מפני שאני חושב שעם כל הסיבות שיש פה זה דבר שהוא לא צודק, זה דבר שהוא לא נכון. הוא לא נכון לבני האדם שיושבים שם, הוא לא נכון לשימור הסביבה והוא כתם על מדינת ישראל. אני אעשה כל מה שביכולתי להזיז אותו. אני רוצה לשמוע ממשרד החקלאות מה קורה מבחינה מקצועית. אני יודע שאתם כולם פה פקידי ציבור. יושבת פה גם פקידת האוצר. כולם פקידים. אין פה איש בדרג הפוליטי. אתם לא תוכלו להגיד איפה החסם הפוליטי. את זה אני אברר בצורה ברורה. תסבירו לי מבחינה מקצועית מדוע הפרויקט הזה לא זז. תסבירו מה הבעיות המקצועיות כדי שעכשיו אני אוכל לקרוא לשר החקלאות ולדבר איתו לגבי איך מזיזים את הפרויקט הזה באמצעות משרדים וכו' וכדי שיהיה דוגמה לפרויקט מוצלח.

אולי, אדוני היושב-ראש, גם הסבר למה לא הוכרז האזור כאזור של אסון טבע שיאפשר לשלם פיצויים לניזוקים.

גם מה הערכה התקציבית של הפרויקט.

השיחה המרכזית היא על הפתרון. אמרו לי שיש את כל הנושא של נזקי טבע ואת כל העניין של הפיצויים. אני מבקש שתתייחסו לכל הנקודות האלו.

אני עוסק בסוגיה הזאת הרבה מאוד שנים. אני לא רוצה להתחיל בהיסטוריה, כי כולם דיברו עליה. התחלנו בהיסטוריה החדשה לטפל בסוגיה הזאת. משרד החקלאות החליט להקציב 4 מיליון שקל. זה היה ב-2001. יצאנו לדרך אחרי שהיה ערב החתמות. דיברו פה על ההחתמות ועל האנשים שהיו מוכנים להחתים. ברשותכם, הייתי רוצה להודות לחקלאים שהגיעו. זה רק אומר שהם עדיין מאמינים שהפרויקט הזה יכול - - -

הוא יקרה.

- - - לקרות ולהתממש. הראיה היא שאנשים הגיעו. לא חבל על הדלק.

הם רוצים להגיד שעוד לא אבדה תקוותם.

אחרי שהודינו לאנשים האלה, אני רוצה לומר שאני מלווה אותם ואנחנו נפגשים בשוטף. אנחנו יודעים כמה שהפרויקט הזה חשוב להם. ב-2001 המשרד תקצב. כל תקציב הפיתוח של המגזר הלך לפרויקט הזה. 40 מיליון שקל ועוד 5 מיליון שקל שוטף ל- 4 שנים, אם נצטרך. מדובר ב- 60 מיליון שקל. זה סכום מאוד מאוד מכובד.

ג'מאל, אני אשאל אותך שאלה מקדימה, מה שאמר גם חבר הכנסת צור. יש פה הזדמנות לפרויקט ייחודי. זה לא רק טלאי ועוד טלאי. כשאתה מסתכל אחורה, כמה עולה פרויקט כזה של לקחת את עמק בית נטופה, להפוך אותו למקום שפותרים את הבעיה הזאת של הביצות, מצד אחד, ומצד שני בונים בו אזור חקלאי עם שימור טבע? מישהו הגיש תכנון לפרויקט לאומי, כמה הוא עולה ואיך צריך להגיש אותי? אני מעדיף להתחיל בקונספט הגדול, אחרי זה לעבור לפרטים, כי תמיד אנחנו נתקעים בעוד טלאי ועוד טלאי.

משפט אחד רקע, אחר כך אני אעביר לרותי כדי שתסכם את הסוגיה הזאת של המכלול הכללי. אני רק אומר שאנחנו חייבים לעשות פה סדר ולחלק את הדיון לכמה חלקים. חלק אחד של ההצפות העכשוויות והנזקים הישירים שפגעו בתשתיות ובגידולים. זאת סוגיה אחת. סוגיה שנייה זה הדיון הכולל שמתמשך שנים. רותי תתייחס לזה עוד מעט. הדבר השלישי ששמעתי אותו פה וגם הוזכר בכל מיני פעמים זה הקצאות המים לשטחים ללא השקיה. בנושא ההצפות אני רוצה להזכיר לכם שהשנה הייתה שנה חריגה בכמות המשקעים שירדה בכל בארץ ובאזור הזה בפרק זמן מוגדר, לכן אנחנו נתקלים בתופעה עד היום. זה יימשך עוד חודש. לפחות עד תחילת יוני השטח הזה מוצף. זה מעכב כניסת חקלאים לזריעה הבאה. זה הפסד עונה שלמה. קיימנו שיתוף ציבור. זאת מילה המפתח. לא רצינו להתקדם בלי החקלאים, בלי הציבור.

ג'מאל, תהיה פה יותר ספציפי. האם שר החקלאות הולך להכריז על המקום הזה, הולך להמליץ לממשלה על פיצויים? מבחינת התכל'ס, מה קורה?

רק לסבר את האוזן. חוק אסון טבע תוקן ב-2006. כשמכריזים על אסון טבע החוק נותן פתרון אך ורק לתשתיות, לא לגידולים. גידולים אמורים להיות מבוטחים. כל הגידולים החקלאיים בישראל מבוטחים. הכספים שיקבלו החקלאים שניזוקו בינואר מהגשמים הגדולים יהיו מתוך הביטוח ומקרן נזקי טבע, לא מההכרזה. ההכרזה על אסון טבע תהיה לפי החוקים.

אתה מדבר על קרן קנט?

קרן קנט זאת קרן שמבטחת את החקלאים. כל החקלאים אמורים להיות מבוטחים לגבי היבולים שלהם.

החקלאים שיושבים פה מבוטחים?

לא.

הכרזה על אסון טבע היא רק פתרון לתשתיות לא מבוטחות. אנחנו לא שם. לגבי הביטוח של קרן נזקי טבע דודי יגיד את הנושא של החקלאים.

יש כעיקרון ביטוח לגידולים החקלאיים.

בעיקרון או במעשה?

השאלה אם עשו ביטוח.

הם לא עשו.

אם הם לא עשו, אז אין ביטוח.

דרך אגב, בהתייחס לעניין של התשתיות יש דרך שסללה המועצה המקומית בועיינה-נוג'ידאת שחוצה את העמק. עכשיו, בגלל ההצפה, נחרבה כל הדרך הזאת.

זה תשתיות. אם בסופו של דבר יוכרז אסון באזור הזה – אני מאמין שכן - אז הדרך תמומן.

אתה מציע את הרשויות המקומיות הרלוונטיות? יש חלקים שלא שייכים מוניציפאלית לשום רשות מקומית, כפי שצוין כאן. האם לגבי החלק הזה של התשתיות, של הדרכים שנחרבו אתה אומר שיש מקום לפצות?

דרך מחוז הגליל או מחוז העמקים ניתן לבדוק. לפי דעתי זה כבר רשום. צריך לבדוק שהדרך הזאת מופיעה.

אני כבר רושם את זה. אנחנו נבדוק מיד שכל נושא התשתיות – אני לא מתייחס פה לבירוקרטיה מי יעשה מה, אתם תפתרו את זה - יכוסה.

זאת סוגיית הביטוח והפיצויים על הנזקים שהיו השנה. לגבי התכנית הכוללת. לפני שנה בערך מהיום, כשראינו שלא מתקדמים בתכנית הכוללת הזאת, הייתה הצעה של תכנית כוללת שלוקחת בחשבון את כל ההיבטים הכלכליים, החקלאיים, התיירותיים, הסביבתיים, האקולוגים והכל. לצורך זה קם צוות מצומצם בינינו לבין המשרד להגנת הסביבה. קבענו והסכמנו על מתווה יחד עם החקלאים. כינסנו את החקלאים באזור. השמענו להם את עיקרי הדברים. קיבלנו את ברכת הדרך. אמרנו להם שאם לא נשמע את ברכת הדרך שלהם אנחנו לא נצא לדרך.

מתי זה היה? לאחרונה?

זה הדבר האחרון שהיה.

מתי?

לפני בערך כשנה מהיום.

ביולי.

הם נתנו לנו את ברכת הדרך. ייעדנו תקציב ייעודי יחד עם המשרד להגנת הסביבה, סדר גודל של מיליון וחצי שקל.

איך החלוקה ביניכם?

חצי חצי.

איפה זה נתקע?

זה לא נתקע. אנחנו פשוט בתהליך.

צריך להחיש אותו.

בקטע הזה אני חייבת לחזור רגע איזה שהוא צעד אחורנית, כי יש פה שתי תכניות שמדברים עליהן. התכנית הישנה הייתה תכנית לניקוז בקעת בית נטופה. התכנית שהייתה בסמכות שר החקלאות הוגשה מתוקף חוק הניקוז. מכיוון שהחוק דורש אישור הוועדה המחוזית בשלב הסופי שלה, הוועדה המחוזית צפון התכנסה ודחתה את התכנית.

מתי זה היה?

הדחייה הייתה ב-2004, 2005.

מדוע דחתה?

היא דחתה על רקע העובדה שהתכנית הוגשה לפי חוק הניקוז. היא כללה אלמנטים של ניקוז, כלומר תעלה, מאגרים, הסדרה של כל החלקות הקטנות שאנחנו רואים היום כחלקות גדולות של גידולי שולחין. היא אמרה שהיא רוצה לשמר את הבקעה הזאת כפי שהיא נמצאת היום, שהיא לא רוצה את הניקוז בתוכה. זאת הייתה דעת הרוב בוועדה. לצערנו, במקום לשפר את התכנית של הניקוז, היא פשוט נדחתה על הסף. חוק הניקוז לא מאפשר לערער על החלטת הוועדה המחוזית. אנחנו הגשנו ערר למועצה הארצית. ערב הדיון בערר הוחלט שעל פי חוק הניקוז שלפיו הוגשה התכנית, האפשרות לערור על החלטה כזאת היא רק לגשת לממשלה ולבקש ממנה שתקבל החלטה על בסיס מה שנקרא אובר-רולינג על כל ההחלטות התכנוניות.

אני פונה אלייך בתור מתכננת. צריך למצוא פה שילוב, הרי זה לא הגיוני הדבר הזה.

אני נכנסתי למשרד ממש כשהתחלנו לטפל בפרויקט הזה. כשהתחילו להכין את התכנית שעסקה אך ורק בניקוז, כפי שתואר פה, בשנות ה-2000, היא לא התאימה באותה שעה לדרך התכנון. בינתיים אושרה תמ"א 35. השטח של בקעת בית נטופה נכלל כמכלול נופי לשימור בתוך התכנית. על הרקע הזה לא היה סיכוי שהוועדה המחוזית הייתה מאשרת. התחלנו בדיאלוג משותף עם המשרד להגנת הסביבה ועם התושבים על-מנת להכין תכנית כוללת למכלול הנופי. מדובר ב-40 אלף דונם. 14 אלף דונם מתוכם היו מוצפים במקסימום. מדובר ב-2000 חלקות של מגדלים. מה שרצינו לעשות זה לעשות סקר של המגוון הביולוגי. התחלנו למפות את הדבר הזה, מתוך כוונה להגיע בהסכמה למצב שיהיו לנו 3 חלקים בתוך התכנית. חלק אחד לשימור המגוון הביולוגי, שאלו חלקות שתשמרנה על פי החלקות המסורתיות של היום, על פי התרבות הקיימת היום, על פי ההתנהגות הקיימת היום. רצינו למצוא את הדרך לבוא ולתת איזה שהוא פיצוי לחקלאים שממשיכים לגדל את החקלאות המסורתית הזאת. יש מודלים כאלה באירופה. פנינו לפרויקט ה-twinning שאנחנו חברים בו עכשיו יחד עם האיחוד האירופי, על מנת שנעשה איזה שהוא מודל לדוגמה, נלמד את הנושא ונציע את הדבר הזה.

איזה מקום דומה אפשר לחבר לבקעת בית נטופה?

אנחנו עובדים היום עם האיטלקים.

באיזה מקום באיטליה?

בכל המקומות שלהם הם בעלי איכות סביבתית נופית מיוחדת. הם נותנים איזה שהוא תשלום לחקלאים על מנת שימשיכו. אנחנו לא מכירים את זה מספיק, זה בתחילת הדרך. האיטלקים הסכימו לעשות פיילוט באזור הזה לאור הפגישה שהייתה לנו עם חבר הכנסת סוויד בעניין. זה חלק אחד. החלק השני זה שטחים חקלאיים שיהיה ניתן לתת להם פתרונות ניקוז כאלה ואחרים, ניתן יהיה לתת להם מים. סוכם שאין בעיה לתת את מכסות המים המבוקשות - יש מסלול מיוחד - ובעצם לפתח שם חקלאות כלכלית. מי שירצה מסורתית, מי שירצה כלכלית, אבל לא חקלאות של חלקות גדולות שבאים ומצרפים את הכל וחורשים ועושים שם חלקה אחת גדולה. הכוונה היא באמת לשמר את זה נופי. החלק השלישי מדבר על כל הסביבה. מסביב לבקעה יש יישובים, יש נוף בלתי רגיל. ביום שיפתחו את כביש 65 לאוטוסטרדה מהירה אני מאוד אצטער, כי אני מנצלת את הפקקים כשאני עומדת בכביש הזה. מדובר בנוף בלתי רגיל ובישובים מאוד מיוחדים. ניתן לבוא ולעשות מהמקום הזה פנינה.

בזה אנחנו מסכימים. איך מתקדמים?

במקום להשקיע 40 מיליון שקל, 65 מיליון שקל שהיו בהשקעה פיזית בתשתית של הניקוז, אנחנו חושבים שצריך לבנות תכנית להשקעה בתיירות.

כמה זמן לוקח לבנות תכנית? אני עשיתי ובניתי בחיים שלי.

התכנית הסטטוטורית היא תכנית מורכבת. שני המשרדים שמו כל אחד 500 אלף שקל לשלב הראשון שלה, שאנחנו פחות או יותר ממצים אותו.

האם עכשיו הוא גמור?

כן, אבל הוא נותן לנו רק את ההתחלה. אנחנו צריכים גם תקציב וגם זמן של לפחות שנתיים כדי להשלים את התכנית. מה אפשר לעשות בינתיים?

אני רוצה להבין. אחת הבעיות הקשות לאדם שהוא איש ביצוע – אני הייתי איש ביצוע - שכשאתה נכנס למערכת ויש פרויקט עם עדיפות לאומית אז פתאום חותכים את הכל והכל קורה, אבל בפרויקטים אחרים יש תהליך של process ועוד process ועוד process. ב-process הזה האנשים האלה מזדקנים. התפקיד שלי לנסות באמצעות שר החקלאות שמיר או באמצעות מישהו אחר בממשלה לראות איך אפשר להחיש את הדברים האלה. מה משרד החקלאות צריך כדי שהתכנון הזה יהיה מוכן יותר מהר? מה התקציב שצריך לביצוע? איזה משרדים נוגעים בדבר? איך היית מתקדמת אם היית מקבלת את זה בתור פרויקטור?

אני הייתי מפצלת את זה לשני מהלכים גדולים. אין מה לעשות, המהלך התכנוני לוקח זמן. בחלק הזה אנחנו נתקלים בחוסר שיתוף פעולה. קשה מאוד להשיג את שיתוף הפעולה של הוועדה המחוזית צפון, שזה בתחומה. יש בפנינו עכשיו תכנית עבודה. אני מאמינה שנצליח לשכנע את הוועדה המחוזית לעבוד. צריך לתת לזה את הזמן. אנחנו את התהליך הזה נסיים בסוף, כדי שלא יבוא עוד שיטפון ועוד שיטפון ועוד שנה תעבור. את הסקרים אנחנו עושים, את העבודה המקצועית אנחנו עושים. ניתן במקביל לעשות תכנית פעולה שאיננה נדרשת לפעולות סטטוטוריות. בשביל לבוא ולשמר חקלאות מיוחדת, בשביל לבוא ולעשות פעולות של טיפול בדרך חקלאית או טיפול בתיירות בתוך היישובים עצמם מסביב, לא חייבים תמונה סטטוטורית. יכול להיות שמה שאנחנו צריכים כרגע זה לפצל, זאת אומרת לעשות את התהליך המורכב, המעמיק ולתת את לו את הזמן שלו, את שיתופי הפעולה שלו, כשבמקביל נכין תכנית שיתחברו אליה מספר משרדים. משרד החקלאות לא יכול להכין את התיירות שם לבד.

ברור. מי המשרדים הרלוונטיים?

אני רואה לנגד עיני את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, את המשרד להגנת הסביבה, שהוא שותף טבעי, ואת משרד התיירות. יכול להיות שגם משרד הכלכלה, בהיבטים של תעסוקה. צריך להרכיב ועדה בין משרדית שתרכיב תכנית פעולה שבסופו של דבר תציג תקציבים וגם החלטת ממשלה.

לא הבנו מה לגבי הניקוז בתכנית.

אני צריך לבטא כאן את הספק שנמצא בלב החקלאיים ובעלי הקרקעות. הם מסופקים. יש להם ספיקות האם בכלל יש רצינות ויש כוונה אמיתית לפתור את הבעיה. הם שמים סימן שאלה. אולי נציג משרד הסביבה יגיד לנו מה מיוחד מהבחינה האקולוגית. מה מיוחד שם? אני הולך שם כמעט כל יום. אני לא מוצא שום דבר מיוחד. תגידו לי, אולי אני אתחיל להתעניין. מה יש שם מיוחד? מה צריך לשמר שם?

לגבי הניקוז. הניקוז בדרך של לחפור תעלות, לנתב את זה למאגרים ולשאוב את המים מתוך הבקעה, שזאת הייתה התכנית המקורית, לא עובר. הדבר הזה לא עובר כיוון שהוא נדחה על פי חוק. זה ירד מן הפרק.

בעיית ההצפה תישאר לעד.

יישארו ביצות לעגורים ולצפרדעים.

מנכ"ל משרד החקלאות ביקש מאיתנו שבמהלך התכנית נאתר את החלקות המוצפות באופן קבע, שנקבע את אותו מנגנון שבא ומפצה את החקלאים על כך שהם נדרשים לתת לשטח להיות מוצף, על מנת שימשיכו לשמור את הגידולים המיוחדים ואת החקלאות המיוחדת שלהם בחלקות האלו. זה חלק מהעבודה שאפשר לעשות בלי קשר לסטטוטוריקה.

זה 10 אלפים דונם.

ה- 14 אלף דונם שהיו מוצפים ב-2003 - היום כ-10 אלפים – כנראה ימשיכו להיות מוצפים בשנים הבאות.

מה אם אין ביצות?

מה שאת אומרת הוא שבפתרון הכללי ההמלצה - לפחות תפישת העולם שלך - שהשטחים ימשיכו להיות מוצפים. איך את מונעת את הפגיעה שתהיה בשטח, באוכלוסייה? על ידי מה?

Twinning.

תסביר לי מה זה.

אנחנו נעשה כל מאמץ למצוא פתרונות חלקיים שיקטינו את ההצפה. הזכירו פה את תעלת האפס. בתהליך התכנוני המלא צריך לבוא ולפתור את מעמדה. צריך לתת לה איזה שהוא ניקוז. בתיאום עם רט"ן, עם המשרד להגנת הסביבה ועם סקר שערך מכון דשא אנחנו ננסה למצוא את המקומות שאותם חייבים להשאיר מוצפים. לגבי המקומות שלא, אנחנו נראה מה הפתרונות שצריך לתת. אנחנו יודעים שלא יהיה הניקוז שתוכנן. שמנו את זה על השולחן. זה עלה בשיתוף הציבור שעשינו במפגש בסח'נין לפני כשנה. אמרנו שלא יהיה ניקוז כפי שהיה מתוכנן. מעולם לא קיבלנו הנחיה להפסיק את הפרויקט הזה.

את זה קיבלתי. לפעמים הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. אם התהליכים איטיים מידי הם לא יעבדו. לגבי הפרויקט הזה ברור שיש 5 משרדים. צריך לעשות אותו בתור פרויקט לדוגמה. האם אתם חושבים שמשרד החקלאות צריך להוביל את זה, או שזה לא ברור לכם?

משרד החקלאות מוכן ויכול להוביל.

לא הבנתי מה המיוחד שם.

לגבי המיוחד יש לנו את דותן. תסביר לנו מה המיוחד בשימור בית נטופה.

שלב אחד לפני שאני אגיע לבקעת בית נטופה. בימים אלה אנחנו בודקים בפריסה ארצית מערכות אקולוגיות שונות במדינת ישראל. אחת המערכות היא אותה מערכת של עמקים, של אדמות כבדות שטובה לחקלאות. זאת מערכת מאוד מיוחדת וייחודית בכל הארץ. למערכת הזאת אין ייצוג בשמורות הטבע. אם מתייחסים היום למדינת ישראל כחברה ב-OECD, אז אחת מההנחיות של האמנות שאנחנו חתומים עליהן והן נכנסות ל-OECD זה ייצוג נכון של אותן מערכות טבעיות בישראל, או חקלאיות במקרה הזה. בבקעת בית נטופה חברו כמה תנאים מאוד מיוחדים של בקעות שבאזורים אחרים בארץ נוקזו לחלוטין ונכנסו בהם לחקלאות אינטנסיבית, לכן אין בהם הרבה מאוד מהמינים של הצמחים. אם רוצים רשימת מינים, אז זה שום הגלגל, מרווה קוצנית ועוד עשרות מינים.

אלה צמחים ייחודיים?

תיתן לי דוגמאות.

יש את אירוס הביצות, שום הגלגל, לוענית יריחו.

תגיד גם על הציפורים.

למה אתה מעוניין לשמור על זה רק בעמק יזרעאל?

פרופ' אבי שמידע מהאוניברסיטה העברית ואנשים אחרים עומלים מזה שנים. יצאו שני ספרים גדולים שנקראים "רשימת המינים האדומים בישראל". אדום מהבחינה הזאת שהם בסכנה. חלק גדול מהמינים אלה אותם בתי גידול שנפגעו קשה. זה נכון לחמרה בשרון, זה נכון לעמקים עם האדמות הכבדות. הרבה פעמים באים אלי ואומרים לי שאנחנו רוצים שמורות טבע בשביל שיהיה יותר שטח לטבע.

אתה טוען כאן טענה שנקראת טענה ספיראלית. הטענה הספיראלית אומרת שמכיוון שזה השטח היחידי שנשאר ללא פתרון ניקוז ונתנו לחקלאים שם להרוויח מחקלאות, אז את זה צריך לשמר. אתה מוסיף רובד נוסף של הציפורים. זאת טענה ספיראלית.

תסביר לפרוטוקול ולמי שלא מבין מה זאת טענה ספיראלית.

שאתה מסתובב וחוזר לאותו מקום. אולי אתה עולה קצת. יש מעגלים ויש ספיראלה.

סחור סחור.

בסחור סחור נמצאים לפעמים על אותה נקודה כל פעם מחדש.

אני לא רוצה לבטל את ההיגיון הזה, אבל זה צריך להיות שזור יחד עם פיצוי לאותם אנשים שאתה אומר שהם נדפקו.

במקרה הזה אין לך ויכוח איתי.

זה לא איתך. חבר הכנסת סוויד הגדיר בצורה ברורה. מכיוון שזה המקום היחידי שנשאר כמו שהיה והם לא הצליחו לקבל ולהגיע, אז כרגע הם חייבים להיות שמורת טבע. אני מכיר מארצות הברית וגם מאירופה שברגע שלוקחים ונותנים למקום להיות שמורת טבע, אז נותנים לכל האנשים מסביב את האפשרות להפוך להיות המייצגים עם פיצויים. הם נהנים מזה, הם לא סובלים מזה.

אני אתן שתי דוגמאות. דוגמה אחת קורית. עמק החולה יובש. מדובר בפרויקט של תחילת הציונות.

כישלון גדול.

אנחנו יודעים שהיום יש שם אגמון. אני לא בטוח שאפשר להגיד שהוא מרוויח מהתיירות. הוא מתחזק מצב שיש הרבה תיירות. מי שמרוויח זה האנשים מסביב שבאים לישון בצימרים או באים לבלות. יש פה מצב שעשו את הטעות וחזרו אחורה. השטחים הם שטחים חקלאיים לחלוטין. זאת לא שמורת טבע. גם במקרה של עמק בית נטופה אנחנו לא רוצים שמורת טבע, אלא לשמר את המסורת הזאת של החקלאות הקיימת. זה מה שיוצר את בתי הגידול.

איך אנחנו דואגים לבני האדם שנמצאים כאן שיוכלו להתפרנס בכבוד?

אתה אומר לשמר את החקלאות המסורתית. החקלאות המסורתית תישמר רק אם האנשים האלה יעשו אותה. אם לא יהיה להם אינטרס ולא יהיה להם כדאי הם לא יעשו אותה ולא תישמר החקלאות המסורתית.

רשות הטבע והגנים מימנה במשך שנתיים פרויקט קטן באזור שנקרא מסלחית, שבו ניסינו לבדוק האם הרעיון היפה הזה של פיצוי לחקלאים עובד. השקענו כסף גם בלשלם על אותם דוכנים שמוצבים ומוכרים תוצרת חקלאית לחקלאיים עצמם.

מה הייתה התוצאה?

זאת השקעה מאוד קטנה, מאוד מצומצמת בארגון כמו שלנו. לפחות עם אותם חקלאים באנו בדברים.

הנקודה שלך ברורה.

זה בסיס להמשיך את מה - - -

הבעיה כרגע היא שאם הולכים בנושא הזה לבנות פה שמורת טבע עם חקלאות מסורתית, בני האדם - -

הוא לא אומר שמורת טבע.

תקרא לזה מה שתקרא לזה. תקרא לזה שמורת טבע. צריך לראות איך דואגים לאנשים, כי אחרת לא יהיו אנשים שיעשו את זה.

האנשים במרכז העניין פה, שלא יהיה ספק. אם האנשים האלה לא יקבלו את הפיצוי - - -

הבעיה היא בביצוע.

זה דיון אחד מהרבה שהיו. יש את הנושא הזה של הניקוז. לכולם קשה עדיין להפנים שלא יהיה.

לא יהיה ניקוז.

אני רוצה להבהיר בכל שפה שאפשר להגיד אותה. אמרתי את זה בערבית כשהיינו בסח'נין כדי שיבינו. שאלתי אותם אם הם נותנים לנו אור ירוק כדי להתקדם, כי בסופו של תהליך לא בטוח שיהיה ניקוז. אני לא רוצה לשאת באחריות הזאת.

אני מבין לחלוטין.

אני רוצה להבהיר שיכול להיות שלא יהיה ניקוז.

אבל יהיה פרויקט שייתן לאנשים פרנסה.

יש מישהו שמפצה על זה שאין ניקוז?

אני תיכף יקרא את ההחלטה, אבל אני חושב שמשרד החקלאות הסביר את העמדה שלו.

אדוני היושב-ראש, אני קודם כל רוצה להודות ליוזם הדיון ולחבר'ה שהשתתפו בדיון. אני מודה לכולם. הדיון מאוד ענייני. אני לא חושב שמישהו פה מחפש הד תקשורתי מאחורי הדיון הזה. אני ניסיתי להימנע מלדבר פוליטיקה, אבל אני נאלץ. פעם מול הדרישות שלנו הציבו לנו משטרה, צבא והכל, היום מציבים לנו, עם כל הכבוד, אקולוגים, ועדות תכנון, ירוקים, כל מיני. הרי יש פה חיי אדם. יש אוכלוסייה של קרוב ל-100 אלף איש. הם מדברים על חקלאות אורגנית וכל מיני. אנחנו עושים את זה. גם חקלאות מפותחת אנחנו יכולים לעשות. כל המים האלה חודרים למי התהום של העמק. מהמים האלה אנחנו לא יכולים להשקות את האדמות שלנו. כשהניחו אבן יסוד לפרויקט הזה לפני קרוב ל-17 שנה, זה היה אחרי דיון של 20,25 שנים.

אולי גם שחטו כבשים.

שחטו שם כבשים.

מ-70-93.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להסתמך על כמה משפטים שאמרת לגבי כך שאתה אדם מעשי. אנחנו רוצים לתלות הרבה תקוות שמהדיון הזה נצא לדרך. כל האנשים סובלים שם. יש כאלה שהשקיעו 50, 100 ו-200 אלף שקלים. זה הולך לאיבוד. איזה סוג ביטוח אפשר לעשות? אנשים עובדים כל השנה בכדי להתפרנס. לא מתעשרים מהחקלאות. חיים בכבוד.

מתחת לקו העוני.

מתחת לקו העוני. לא מתעשרים.

יש לי שאלה שעולה כל הזמן. מדוע רובכם, כמו שאני מבין, לא עושים ביטוח יבולים?

עשינו.

חלק עשו?

החקלאות אצלנו היא חקלאות פרימיטיבית.

למטעי הזיתים עשינו.

לאנשים אין כמויות אדירות. אין לנו מאות דונמים. יש לי 5 דונם שאני זורע. מקסימום הפסדתי 10 אלפים שקל. זה קורה פעם בשנתיים, פעם בשלוש שנים. אפשר לעשות את זה, אפשר לחשוב על זה.

מה הפרמיה שמשלמים על ביטוח יבולים? לדונם זה הולך?

אני רוצה לחדד כאן את הנקודה. התכנית שכאילו מתבשלת זה שהממשלה תרצה להשקיע במעין פיצוי לבעלי האדמות, לבעלי החלקות בגלל ההפסדים שנגרמים להם. אולי ההשקעה של הממשלה תהיה בסבסוד של פרמיות הביטוח. משאירים את המצב, אבל עושים ביטוח כך שהממשלה היא זאת שמסבסדת.

הפרמיה מסובסדת.

אולי תסביר לנו מה הפרמיה הכללית, כמה היא מסובסדת.

אני חושב שיש להם בעיה של 2,3 דונם. זאת אולי הבעיה היותר אמיתית שלהם. אם אתם מתאגדים באגודה כמו שאצלך, אזזה הרבה יותר מעשי. בחיטה יש ביטוח הכנסה. זה הביטוח הכי טוב שיכול להיות. עם סבסוד של הפרמיה של 40%,50%,60% זה בהחלט מעניין. בחיטה יש פתרון של ביטוח הכנסה, רק תבואו. דודי יבטח אתכם.

אני ממשיך עם צביקה, הסמנכ"ל. אנחנו נתקדם בדברים. יש פה אנשים מנוסים. אם תתאגדו כולם ביחד, אז להבא כדאי שאת הביטוח על החיטה ואת הדברים תעשו. אני אציין את זה בסוף.

הצעדים המידיים המתבקשים זה לפצות שם את האנשים, לחשוב בכובד ראש איך להתחיל ולסיים את הפרויקט של הייבוש.

תשכח מזה. שמעת מה הם אמרו. אין יותר ניקוז. תקרא לילד בשמו.

אין תכנית ואין תקציב.

מה שאני מגלה היום זה שאין את כל ה-40 שנה של התכנון.

מזמינים אותנו למלחמות מול כל הגורמים?

הוא אמר לכם את זה ביולי האחרון.

מה עדיף, חיי ציפורים או החיים שלי ושל הילדים שלי?

עגורים.

כל השאר זה חלומות באספמיה.

אני כראש המועצה הנוכחי יחד עם 4 ראשי מועצות בעראבה ליווינו את קברניטי היישובים באזור: בועיינה וסח'נין, שנים רבות. אני מאוד מופתע לשמוע אחרי 50 שנה דברים כל כך נעימים ויפים. אני חייב לקום ולמחות בפני מדינת ישראל על היחס הגרוע. אנחנו שומעים את אותם סיפורים 50 שנה ויותר.
אני בוגר כדורי. חלמתי לעשות חקלאות טובה למשפחה. תמיד טענתי בפני אבא שאפשר לעשות את זה ככה, אפשר לעשות את זה ככה, אבל אבא היה אומר, "עזוב, תשאיר אותנו כמו שאנחנו". משרד החקלאות אומר כמו שאבא אמר: "עזוב, תשאיר אותם כמו שהם".

אני רוצה לפנות ליושב ראש הוועדה, למשרד החקלאות ולממשלת ישראל. אנחנו אולי לא עשינו, אולי לא יזמנו, אולי לא נתנו, אבל מה אתם נתתם? אני ממש חייב לשמוע תשובה. זה מקומם אותי לשמוע שוועדת התכנון לא אישרה את התכנית בגלל איזו ציפור מסוימת שאמרו שלא יהיה לה שם מקום. לא לוקחים בחשבון שמאות אלפי אנשים חיים שם ומתפרנסים שם. האם הדאגה לציפורים חשובה יותר מאשר לבני אדם? זה מפתיע אותי לשמוע. אותן שיחות ניהלתי גם עם משרד החקלאות הקודם. את אותם משפטים אנחנו שומעים. זה זריית חול בעיניים של כולנו. תפסיקו לעשות מאיתנו צחוק. בואו נתייחס לנושא, נקרא לילד בשמו. אין רצון לפתח את המקום הזה בגלל שתושביו ערבים. צר לי לומר את הדברים האלה. בואו נהיה כנים ונגיד ברייש גלי שגאוותנו במדינה הזאת הולכת ומושפלת. אתם - הממשלה ומשרד החקלאות - אנשי הביצוע. אנחנו באנו לקראת כל תכנית. אתם הכשלתם את כל התכניות. אתם התנגדתם כשהבאנו את החקלאים לחתום על מסמכים לגבי ביטול מסוים מהשטח. תגידו את זה בפני כל העולם. אנחנו היינו כנים וצודקים בכל צעד. אף אחד לא בא ונתן יד. נתנו יד רופפת כזאת בשביל לעשות מאיתנו צחוק. אנחנו מבינים את המשחק הזה. אותי, כבוד היושב-ראש, מאוד מעצבן לחבר את העניין של הפיצוי. אנחנו לא באנו כאן בשביל הפיצוי. אם יביאו, מה טוב, זה מבורך. אנחנו כבר 50 שנה, קצת יותר, סובלים מהסוגיה הזאת. כל רשות מקומית מקדמת שלב ועוד שלב. אני לא יודע מה קורה שם. אנחנו נופלים בין הרגליים. מי אחראי? אני לא אחראי. אני לא המדינה, אני לא הממשלה. אנחנו בסך הכל רשות מקומית שבקושי מתקיימת.
אני פונה למשרד החקלאות, שהוא המשרד הראשון שאמון, ושואל איזה צעד ממשי הוא עשה בנושא הזה. זה שהיו תכניות, שישבנו ודיברנו עם הרשויות כבר שמעתי 50 פעמים. גם חבריי שמעו. לא ייתכן מצב כזה. או שיש פתרון, או שנלך הביתה וזהו זה. בסוף נוצרת בנו תחושה שזה תהליך של נישול האנשים מהקרקע הקיימת, שרוצים להשאיר אותנו מוזנחים כדי שבסוף נעזוב את האדמות. אנחנו לא נעזוב את המקום הזה. הקרקע היא שלנו. זכותנו לחיות שם כמו הזכות של כל החקלאים במדינת ישראל. מי שחושב אחרת שיקום ויגיד אחרת. כל מה שנאמר פה לא מספק אף אחד מהחקלאים שיושבים פה ויושבים בבית. תפסיקו לזרות חול בעיניים.

ראש המועצה יאסין יאסין, אתה מדבר מדם ליבך. אני מבין אותך לחלוטין. אני אמרתי במשך שנים בתור יהודי שחוסר ההתייחסות לערביי ישראל על פני השנים זה אחד החטאים הגדולים ביותר של מדינת ישראל.

היה ויכוח ברחוב על כך שהערבים לא לויאליים למדינת ישראל. אני לא אכנס לזה. אנחנו רוצים להיות לויאליים וזקופי קומה, לא כפופי קומה.

את כל מה שאתה אומר כולם מרגישים. לצערי חלק גדול מהיהודים לא מבינים שהדרך הנכונה היא לחיות ביחד ולתת לאנשים את הכבוד והכוח. אני לא שר החקלאות, אני לא ראש הממשלה וגם לא שר האוצר.

גם אני לא.

הפקידים המסורים האלה רוצים לעשות כמיטב יכולתם. לצערי, המערכת בישראל לגבי ערבים יותר גרועה - יש עוד דברים נוספים - אבל גם כלפי היהודים במקומות מסוימים הסרבול הוא אדיר. הפרויקט הזה הוצג כפרויקט לאומי. ההגדרה כאן שזה צריך ללכת בדרך הזאת. אני תיכף אסכם. ברור לחלוטין שאם תפגעו ותמשיכו להרגיש את ההרגשה הזאת, בסופו של דבר לא תהיה חקלאות מסורתית, התושבים יהיו ממומרים וחובת הביצוע וסדר הקדימויות יהיו על ממשלת ישראל.

אתה שאלת מדוע לא עושים ביטוח לשטחים שלנו. רוב בעלי החלקות לא מעבדים את האדמות שלהם, הם משכירים לחקלאיים.

מחכירים.

יש כמה בודדים, 5, 10 אנשים. אני חי מחקלאות. אני שוכר מאנשים.

מה אתה מגדל?

כוסברה, חיטה וכל מיני דברים. כשאני הולך לבעל החלקה ואומר לו לתת גוש וחלקה כי רוצים לעשות ביטוח, הוא אומר לי אם בשביל 50 שקל אני רוצה להרוס לו את העולם. אף אחד מבעלי החלקות לא מרשה. אני לא יכול לעשות ביטוח על אוטו שהוא לא על השם שלי. זאת הבעיה שלנו מבחינת הביטוח.

ב-1980 הובלתי רפורמה של אדמות ואשראי חקלאי בהודו. הבעיה הכללית בהודו היא שהיו שם אריסים, זאת אומרת רוב האדמות לא היו שייכות לאנשים. עשינו שם שינוי מאוד גדול. זאת הייתה הבעיה. אתה אומר שהמעבדים הם לא בעלי הבית?

הרוב. 90%.

אדם יכול לעשות ביטוח, זה לא קשור לבעלות.

נכון להיום.

רבותיי, תקשיבו להערה הזאת שבכל זאת, עם כל הדברים, תתאגדו יחד.

אדוני היושב ראש, אני חקלאי וחבר ועדה. אני מגדל רימונים, ענבים, תאנים וכל מיני שתילים גדולים. כבר 13 שנים אני נמצא שם יום יום, בלילה וביום. אם אנחנו רוצים להגיע לסדר את השטחים ואת האדמה, אין בעיה אם יש רצון.
הפסד המים שמפסידים החקלאים זה דבר רציני וגדול, אבל יש דבר יותר גדול ומסוכן, אדוני היושב-ראש. אנחנו נמצאים במדינת ישראל. היא אמורה לשמור על הבריאות. אני בעל פנצ'ריה. היו לי צמיגים ששמנו בחוץ ונכנסו בתוכם קצת מים. אומרים לנו להביא מכונה כדי לחתוך את הצמיג ל-3 חתיכות כך שלא יישארו מים כי באים יתושים שעושים נזק לאנשים. אנחנו בני אדם. אנחנו שווים יותר מהכסף. מהמים שנמצאים בבית נטופה, עוזייר, רומאנה ועילבון שקרובים לשם אוכלים אותה. למה אתה לא שומר על הבריאות שלנו? זה לא רק החקלאות, זה גם הבריאות שלנו. כמה זמן עד שזה יתייבש?

עוד חודש, חודשיים.

אנחנו דיברנו עם משרד החקלאות על הניקוז. כמה שנים עוברות ולא עושים את זה.

אדוני היושב-ראש, אני חייב להודות לך על הדעות ועל הדברים שאמרת. הלוואי ויתרבו אנשים כמוך במדינת ישראל. כפלאח במשך 30 שנה, משנת 60 עד שנת 90, ליוויתי את כל הפרויקטים שהיו ואת כל הביקורים שהיו בבית נטופה. בשנת 62 המדינה הפקיעה 2000 דונם מאדמות בית נטופה ששייכים לפלאחי עראבה וסח'נין. אנחנו קווינו שהמדינה תפצה אותנו בפרויקט החשוב ביותר של ניקוז בית נטופה.

הכוונה למוביל הארצי.

בשנים 70-75 הייתה חקלאות מתפתחת בבית נטופה. היינו זורעים סלק, בצלים לשיווק, לתעשייה, עגבניות וכל מיני דברים. את כל בתי החרושת שהיו מתעסקים איתנו סגרו. חזרנו לחקלאות שהייתה בימי התורכים.
בקשר לניקוז. כשהייתי ראש מועצה ליוויתי את הפרויקט הזה מהתחלה. אם היה ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ממשיך לתפקד כראש ממשלה, פרויקט הניקוז היה יוצא לדרך בשנת 97, אבל אין לנו מזל. אלה שרצחו את ראש הממשלה רצחו גם את הפרויקט שלנו בבית נטופה.
בקשר לביטוח. יש ביטוח לנזקי טבע. אני כחקלאי עשיתי ביטוח, אבל בסופו של דבר הייתי יוצא בידיים ריקות. היו מתחמקים בכל מיני דרכים. גם במטעים מתחמקים. בסוף התחילו לחזור. 40% מהביטוח זה השתתפות עצמית. היינו יוצאים עם כלום. את מה שהיינו משלמים בביטוח היו מחזירים לנו פעם - - -

אתה מדבר על הזיתים בלבד.

השנה הורידו.

עשיתי ביטוח פלחה הרבה שנים, אבל בסוף יצאתי בידיים ריקות. אני מבקש שמשרד החקלאות, ממשלת ישראל ומדינת ישראל יעזרו לנו לעשות פרויקט ניקוז בבית נטופה.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת, ידידי ד"ר חנא סוויד, ולכל חברי הכנסת שהשתתפו: מסעוד גנאים והשייח אברהים צרצור. אני רוצה להודות לכם שלמרות כל הסבל ואי ההתייחסות אליכם, אחרי כל כך הרבה שנים לקחתם את הזמן שלכם ובאתם כי יש לכם עוד תקווה מסוימת שדברים יקרו. קודם כל, שוקראן שכיבדתם ובאתם לכאן. אתם באמת אנשים אמיתיים, אנשים שעושים דברים, לא רק מדברים.

זה 6,7 שעות נסיעה.

בהחלט. אני מכיר את המקומות. אני מכיר את הארץ הזאת לאורכה ולרוחבה. אני מודה לנציגי משרד החקלאות. כמובן שההחלטות של הביצוע צריכות להיות בדרג הפוליטי בקצב יותר מהיר.

בתום הדיון מבקשת הוועדה להביע את מורת רוחה מהפגיעה המתמשכת בכ-4000 חקלאיים ובני משפחותיהם שאדמותיהם מוצפות עדיין במי גשמים וכתוצאה מכך נגרמו נזקים כבדים לאלפי דונמים של קרקע שנזרעו בחיטה, שעורה ובגידולי שדה אחרים.
הוועדה מחליטה לדרוש - אני כבר אפנה אישית היום לשר שמיר – ממשרד החקלאות לבחון בעמק בית נטופה את מצב התשתיות, ולהמליץ לממשלה להכריז תוך ימים ספורים על אזור זה כאסון טבע בהתאם לחוק.

ככל שיוכרז האזור כאסון טבע, הוועדה תובעת לטפל מידית, כמו שהזכיר פה בכביש המסוים ד"ר סוויד, בתשתיות בעמק בית נטופה.

לגבי המדיניות. הוועדה מציינת לחיוב את פעילות הדרג המקצועי ומשרד החקלאות והתקציבים שמשרד החקלאות העמיד לנושא הזה.
הוועדה דורשת בצורה מאוד מאוד ברורה ונחרצת ממשרד החקלאות, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והמשרדים האחרים, שחלקם צוינו כאן, ראשי הרשויות המקומיות, בעלי הקרקעות ורשויות הניקוז, להמשיך ולהתקדם במהירות בהכנת התכנית הכוללת להתמודדות עם בעיית הצפת בית נטופה ולפתרונה אחת ולתמיד, תוך הבטחת שימור ערכי הטבע והמגוון הביולוגי של עמק בית נטופה ושמירת זכותם הבסיסית של בעלי הקרקע לקיים חקלאות שיוכלו להתפרס ממנה. אם צריך לסבסד אותם, שיסבסדו אותם כמו בגרמניה וכמו באיטליה.
הוועדה דורשת ממשרד החקלאות לפעול בקרב משרדי הממשלה הנוגעים ולהעביר אליה תוך 6 חודשים פירוט של תכנית פעולה, אף ללא אישורים סטטוטוריים מחייבים. התכנית הזאת תלווה בלוחות זמנים לביצוע.

הוועדה קוראת לחקלאי האזור לשקול לבטח את עצמם במסגרת כוללת לביטוח היבולים במגוון ביטוחים, כמו ביטוח יבולים, כדי שיוכלו לקבל את הפיצוי ליבולים מנזקי טבע. במקביל, היא קוראת לממשלה לסבסד – פה אני פונה אליך - את הפרמיה לביטוח.

אני אשים את כל משקלי האישי כדי לשבת עם השר ולהתחיל לקדם את הנושא.

אני מציע שהוועדה תבקר במקום עם כל נציגי הממשלה, תכנס ישיבה מיוחדת עם כל ראשי המועצות המקומיות הקשורים למקום הזה. אני חושב שביקור כזה יהווה - - -

חבר הכנסת צרצור, אני מאמץ את ההמלצה הזאת. ועדת הכלכלה תבוא לביקור.

אני רק רוצה להציע תיקון קטן לגבי מה שאמרת בעניין הצורך באישורים הסטטוטוריים.

להוריד את זה?

להוריד את זה, או לכתוב במקביל.

בסדר, במקביל לאישורים הסטטוטוריים. מקובל.

אנחנו כרשות מקומית מזמינים את כולם לבקר במקום.

אני כבר קיבלתי את ההזמנה. ועדת הכלכלה תבוא, בתיאום עם משרד החקלאות ועם כל הנציגים, למקום. אנחנו נעשה את זה במהירות. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>
01/10/2013
09:32