PAGE
15
ועדת הפנים והגנת הסביבה
01/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 15>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"א באייר התשע"ג (01 במאי 2013), שעה 11:00

<תקנות אויר נקי (ערכי איכות אויר (הוראת שעה) (תיקון), תשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

תמר זנדברג
דב חנין
בועז טופורובסקי
עמרם מצנע
חמד עמאר

רינה פרנקל

השר להגנת הסביבה עמיר פרץ
גלי דינס - עו"ד, המשרד להגנת הסביבה

צור גלין - ראש אגף, המשרד להגנת הסביבה

אביבה טרכטמן - ניטור ודיגום, המשרד להגנת הסביבה

שולי נזר - סמנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

אריק קארסנטי - יועץ, המשרד להגנת הסביבה

אלונה שפר קארו - מנכ"לית, המשרד להגנת הסביבה

נטע דון חין - עוזרת דובר, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי - המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי - משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

אבי מושל - יועץ, תכנון תחבורתי, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

עידן עבודה - ראש תחום אנרגיה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

תמר ברמן - טוקסיקולוגית ראשית, משרד הבריאות

מיכל גולדברג - יועצת משפטית, משרד הבריאות

פרופ' איתמר גרוטו - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ניר קנטור - מנהל איגוד הכימיה , הפרמצבטיקה ואיכות הס, התאחדות התעשיינים

עמית מרמור - יועץ מקצועי, התאחדות התעשיינים

רוית דינמז יחזקאל - עו"ד, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה

אריה נייגר - עו"ד, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה

הדר אמוג - מנהל מחלקת איכות הסביבה, חברת החשמל

בלה בן-דוד - רכזת משאבי אויר וסמנכ"ל איגוד ערים חיפה, פורום ה-15

ד"ר אריה ונגר - ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה, אדם טבע ודין

עמית מרמור - מנהל תחום איכת הסביבה

תומר רוזנר
רוני טיסר

יפה שפירא

הדס צנוירט
<תקנות אויר נקי (ערכי איכות אויר (הוראת שעה) (תיקון), תשע"ג-2013>

שלום רב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: אישור תקנות אויר נקי (ערכי איכות אויר (הוראת שעה).
זה נושא מאוד כבד, ונושא שדורש דיון מעמיק. לצערי, בגלל כל סוגיית הבחירות הנושא הזה הגיע אלינו באיחור דרך משרד הגנת הסביבה – לא בגלל המשרד אלא בגלל הבחירות. זה קרה אגב בכל המשרדים, שהשבוע הזה כולם באים עם תקנות שביום ראשון אמורות לפוג. אז יש תקנות שהן יותר קלות לעיכול, ויש תקנות יותר כבדות. הנושא הזה של זיהום אוויר הוא תקנה מאוד רצינית ומקצועית, שצריך ללמוד אותה. ננסה כאן בזמן די קצר, כי יש לנו עוד תקנה לאשר, ואנחנו עושים את זה בזמן מליאה, שבדרך כלל לא מאשרים לעשות על זמן מליאה דיונים, אבל בגלל חשיבות הסוגייה החלטנו לעשות את זה.

אלפי אנשים חולים ומתים כתוצאה מזיהום אוויר, ותפקידנו, ודאי של המשרד להגנת הסביבה, הוא לדאוג לסביבה כדי שאזרחי המדינה יוכלו לנשום אוויר נקי, והתפקיד של הוועדה הזאת הוא לסייע למשרד להגנת הסביבה, להביא נושאים כאלה לוועדה, ולקדמם.

התקנות צריכות לקבוע ערכי יעד, ערכי סביבה וערכי התרעה ל-28 חומרים שקבועים בחוק אוויר נקי. הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, מבקש לעדכן ערכים מסוימים, ולהאריך את הוראת השעה. אני מבינה נכון?

נכון.

אתם רוצים להאריך הוראת שעה שאמורה לפוג ב-5.5, עוד חמישה ימים. אם אראה שאנחנו לא מצליחים להגיע להבנות עם המשרדים, אאשר את זה לכמה חודשים, ונקיים דיון מעמיק בנושא.

לא נקבעו ערכי התרעה או סביבה בכלל, לחלק מהחומרים; רק לששה חומרים נקבעו.

נקבעו ערכי התרעה לחלק מהחומרים, לפי הסטנדרטים המקובלים בעולם ולפי ערכי התרעה שקיימים בעולם. זה נושא שנדון בהרחבה בדיוק הקודם. אנחנו הסברנו שאין דבר כזה, ערכי התרעה לכל רשימת 28 החומרים בעולם.

אז למה זה רשום בחוק?

ככל הנראה, אי-הבנה.

אז תביאו תיקון. כל עוד החוק קיים, אנחנו פועלים לפי חוק אוויר נקי.

לכן הצענו גם הפעם לאשר את חידוש התקנות ואת הערכים הנוספים במתכונת של הוראת שעה, שזה הפתרון שנמצא ברמה המשפטית לפער המסוים הזה. אנחנו מבקשים את האישור הזה לעוד חמש שנים, כאשר הערכים החדשים מתעדכנים לפי ההחלטה של הוועדה. אנחנו מציגים ערכים חדשים, שאנחנו רוצים לכלול אותם, ושנדרשנו לכלל אותם.

כמה ערכים מתוך ה-28 חומרים מזהמים מסוכנים לציבור – כמה מתוכם אתם יכולים לקבוע ערכים ואת הריכוז שלהם?

בתקנות יש ערכי היעד, יש רשימה מלאה של כל ערכי היעד.

זה ברור, כולנו יודעים מה ערכי היעד – לאן אנחנו רוצים להגיע, אבל אנחנו מדברים על ערכי הסביבה וערכי התרעה.

בערכי התרעה אנחנו בודקים, אילו חומרים ביניהם אנחנו חושבים שלא צריך בכלל, גם לא בעתיד, לעדכן. לגבי הסביבה, יש חומרים מסוימים שהם בבדיקה, ובאופן כללי, התמונה כמעט מלאה לגבי ערכי הסביבה. גם לגבי חלקם, יכול להיות שנחשוב בעתיד שיש להסיר אותם, אבל זה מקום לחשיבה יותר מאוחרת. כרגע אנחנו במתכונת של הוראת שעה שפגה, ויש לנו מחויבות לציבור גם בהיבט של בריאות הציבור וגם בהיבט של הוודאות והבהירות התכנונית לתעשייה ולגורמים אחרים, להציג את הערכים שמחייבים, ורצוי לפרק זמן ארוך, שמאפשר תכנון יותר ארוך טווח ולא רק ללוח זמנים מאוד קצר. עשינו מאמץ, לעמוד בהוראת הוועדה. נעשתה עבודה מקצועית מקיפה מאוד כדי לעמוד בלוחות הזמנים עוד לפני פיזור הכנסת הקודמת, ועכשיו אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר את הנוסח שאנחנו מציגים לאור העבודה הרבה והמקצועית מאוד שנעשתה בדבר הזה.

מי מציג את זה? בבקשה.

יש אפשרות לחבר מצגת?

גברתי היושבת-ראש, השר שלח אותי אליך, להיכנס ולהדגיש את חשיבות התקנות הללו.

אני מבינה את החשיבות – לכן קיימתי את הדיון היום. זה לא הופך את זה לקל יותר מבחינתנו. אני יודעת את זה, ורוצה לשמוע ברמה המקצועית, מה עשיתם מאז התקנות שאושרו, כמה מתוך ה-28 חומרים שקבועים בחוק – אתם יכולים לתת להם את הערכים שלהם ואת הריכוזים שלהם. אם חוק אוויר נקי צריך להשתנות, תביאו אתם חקיקה, או אנחנו ניזום חקיקה פרטית. זה שאת אומרת לי עכשיו שוב על השר, זה לא הוסיף שום דבר. לכן הדיון הזה נערך עכשיו. צור, בבקשה.

לא הסתייע לעשות לכם מצגת. אנחנו מדברים על עבודה מקצועית שנמשכה כשנה וחצי.

להבא, מנהלת הוועדה, כל מי שרוצה להראות שקפים, שיביא גם מצגות כדי שנוכל לחלק לחברי הכנסת, ושיודיע על כך מראש.

במסגרת השנה וחצי האחרונות, שעסקנו בעדכון התקנים שאנחנו מביאים לפניכם, עשינו איסוף מידע מהעולם, לקחנו את התקנים שאנחנו רואים כתקנים המתקדמים ביותר. בד בבד עשינו איסוף נתונים מתחנות הניטור שיש לנו במדינה, ובדקנו את המצב הסביבתי בישראל. בדקנו מערכות שונות, מה היכולת של המשק הישראלי במצב הנוכחי, בלי להוסיף דברים נוספים, לעמוד בערכים האלה. ערכי הסביבה המוצעים, מטרתם הראשונית היא לספק הגנה לבריאות הציבור והסביבה, וכמובן, בהתחשב ביישום התקנים האלה מבחינת המשק הישראלי.
<כאמור, התקנים האלה הם תוצאה של אינטגרציה בין התקינה האירופאית המתקדמת עם התחשבות במצב המשק הישראלי. לאורך השנה וחצי ערכנו התייעצויות עם כל גורמי ובעלי העניין, ממשרד הבריאות והגורמים הירוקים וכלה במשרדי האנרגיה, התמ"ת והתאחדות התעשיינים, וגם מפעלים גדולים היו בתמונה. התייעצנו בצמידות עם משרד הבריאות, כי תכלית התקנים היא שמירה על בריאות הציבור. כמובן, משרד הבריאות ליווה אותנו לכל אורך התהליך. >
<לגבי ישימות הערכים, גברתי היושבת-ראש דיברה על ההסכמות. נושא הישימות נבדק. בדקנו גם את השיפור הטכנולוגי בתעשייה, - - - הרכב שצפויים עד 2015, גם את תהליך יישום חוק אוויר נקי, שאנחנו נמצאים בעיצומו של היישום, וכמובן, גז טבעי ושיפור באיכות הדלקים. מצאנו שסך הכול בחלק גדול מהמקומות היום נמצאים כבר בערכים הנדרשים; יש אזורים שאנחנו מצפים שבמרוצת שלוש השנים הקרובות גם לשם נגיע בתהליכים הרגילים, בלי להוסיף דברים חדשים. יישארו מספר נקודות שבהן הערכים יהיו גבוהים, ובהן נצליח לטפל בסיוע משרדי ממשלה אחרים- - ->

אתה מדבר על כל 28 החומרים?

לא, אנחנו מדברים כרגע על ששה מתוך 28.

מה עם השאר?

הערכים האלה קיימים בתקנות. אנחנו נתנו את הסדרה של ערכי הסביבה הכי מלאה שאנחנו יכולים. אנחנו צריכים לעדכן אותה ולהשלים אותה, כך שלא ייווצר חוסר לגבי ערכי הסביבה, שזה הנתון- - -

כלומר 22 חומרים שאתם הכנסתם אותם לחוק מתוך ה-28, אין לכם נתונים מלאים עליהם.

לא. יש בתקנות שאושרו 26 חומרים שהם בערכי סביבה. אנחנו מעדכנים היום ששה, ויישארו עוד שניים, שאותם אנחנו מתכוונים לאשר.

אילו חומרים נשארו?

1.3 בוטדיאן וכספית.

על מה הם משפיעים?

אנחנו מדברים על שני מזהמים, שייתכן – נעשה את הבחינה הזאת, אבל ייתכן שלא יהיה צורך בתקן סביבה. אלה מזהמים שחלקם נפלטים משריפת פחם כמו כספית, ושריפת פחם הולכת ומתמעטת במדינת ישראל. בנוסף, אנחנו מגבילים את הפליטה מתחנות הכוח.

איך את אומרת ששריפת פחם? כל תחנות הכוח.

לא, שתי תחנות כוח.

אבל הן הכי גדולות.

כן, אבל כמות שריפת הפחם בהן הולכת ומתמעטת לאור כניסת הגז הטבעי.

אבל עד שהגז הטבעי ייכנס, בינתיים אזרחים יכולים להיפגע מהנגזרות של המזהמים כתוצאה מהפחם.

לכן אנחנו מגבילים אותם בפליטה.
בכל העולם לא קובעים לכל עשרות המזהמים תקני סביבה, אלא למספר מצומצם - באירופה יש לכעשרה מזהמים תקני סביבה. אנחנו בישראל, יש לנו רשימה של 28 מזהמים. זו רשימה מאוד רחבה. ל-26 מתוך ה-28, אם התקנות החשובות מאוד האלה יאושרו, נהיה במצב שיש לנו תקנים טובים, מתקדמים, שמבטיחים הגנה על בריאות הציבור. השניים הנוספים - התחייבנו, ויחד עם משרד הבריאות נבחן לעומק את הצורך בתקני סביבה עבורם, ואם נגיע למסקנה משותפת עם משרד הבריאות, נביא לאישור הוועדה גם את שני החומרים הללו. ברמה המקצועית אנחנו מדברים על השוליים שבשוליים בערכים האלה.

תודה. בבקשה.

כאמור אנחנו מדברים על המזהמים שמבחינת כלל הציבור הם החשובים ביותר. החומרים שהועלו, 1.3 בוטידאן וכספית, אלה נקודתיים. אנחנו מדברים על מזהמים שנמצאים בכל מקום כל הזמן, ולכן ראינו חשיבות להתחיל אתם. נתייחס לחלקיקים, בייחוד PM2.5, של נזקים מוכחים- - -

זה החומר הנוסף שהוספתם, הששי, שלא היה לו כלום.

וזה המזהם הכי בעייתי, הכי מסוכן. התמותה והתחלואה מזיהום אוויר במדינת ישראל נובעת בראש ובראשונה ממנו. איני יכולה להמעיט בחשיבות אישור התקן שלו.

נכמת במספרים את הנזקים שה- PM2.5 גורם למדינת ישראל. גם המזהמים האחרים, אוזון, דו תחמוצת החנקן וגופרית דו-חמצנית, נמצאו כחומרים שנמצאים ברוב המקומות, וגורמים לנזקים מוכחים למגזרים נרחבים של האוכלוסייה.
למשל, הסיכון למות בהתקפי לב, אוטם שריר הלב, גדול ב-30 אחוז סמוך לצירי תנועה מרכזיים. גם תחלואה חריפה באסטמה אצל ילדים היא פי שניים באזורים עם זיהום אוויר גבוה. אותם חלקיקים שדיברנו, האיגוד העולמי מצביע עליהם כגורם מסרטן ודאי. אנחנו גם יודעים ממחקר שקראנו היום, שיש עלייה ב-20 אחוז בסיכון בהולדת פגים בגלל אותו חומר בעייתי, PM2.5.

כשאנחנו מדברים על התועלות של התקנים האלה, התמותה הכרונית מ- PM2.5 מוערכת ב-27,860 שנות חיים. אם אנחנו הופכים את זה לבני אדם, זה 700 מתים בשנה כתוצאה מה- PM2.5, שאנחנו רוצים להעביר. תעשו השוואה לתאונות דרכים ותראו איפה אנחנו נמצאים. זה לא דבר רגיל, אבל כשבודקים כמה המשק היה מרוויח, אם ה- PM2.5 היה יורד לערכים האלה, אנחנו מקבלים מספר מדהים של 7.8 מיליארד לשנה, שהמשק היה חוסך לעצמו אם ה- PM2.5 היה בערכים שאנחנו מבקשים להשית. תודה.

תודה. זה משמח. ד"ר אריה ונגר, בבקשה.

תודה. יש לי כמה הסתייגויות שאפרט, אבל באופן כללי אני מבקש לברך את המשרד להגנת הסביבה. התקנים הללו באמת מאוד חשובים. רובם, למעט כמה הסתייגויות, מהווים התקדמות. אנחנו תומכים בהם, ומבקשים מהוועדה לאשרם.

לגבי ההסתייגויות, ראשית, יש פה כניסה של גישה חדשה, הגישה הסטטיסטית, שאומרת שהתקן אינו מוחלט לחלק מהזהמים, שאסור לעבור אף פעם, אלא מותר לחרוג כמה פעמים בשנה, וזה עדיין לא נחשב חריגה. לגבי חלקיקי האבק, אנחנו בהחלט תומכים בגישה הזאת, היות שיש מספר ימים בשנה שיש סופות אבק טבעיות, וצריך להוריד את זה מהתחשיב.
בנוגע למזהמים מעשי ידי אדם כמו אוזון, אנחנו בהחלט נגד הגישה הזאת, ובעד קביעת תקן מוחלט.
לגבי אוזון, שזה מזהם חשוב שנמצא במגמות עלייה בארץ, והוא לא בשליטה בכלל, התקן לכאורה הורד מ-160 ל-140, ויש פה לכאורה החמרה, אבל מה-140 האלה מותר לחרוג עשר פעמים, ואותן עשר פעמים יכולות להיות אפילו גבוהות מה-160, שמהם אי-אפשר היה לחרוג קודם, כך שאני מציע, אם לא לקבוע תקן מוחלט של 140, שאסור לחרוג ממנו, לפחות להגביל, שעשר החריגות המותרות לא יחרגו מה-160.

מישהו מהמשרד להגנת הסביבה יכול להשיב על הסוגייה לגבי האוזון?

בהחלט. בעבודה שעשינו לקביעת התקנים בחנו בראש ובראשונה את התקנים האירופאיים שנחשבים כתקנים המתקדמים ביותר. יחד עם זאת, מאחר שבמדינת ישראל יש נטייה בגלל השמש, בגלל האזור שבו אנחנו נמצאים לנתוני אוזון גבוהים, הערכים שאריה מדבר עליהם אינם ישימים במדינת ישראל. התקנים שאנחנו מציעים הם התקדמות משמעותית מהתקנים שיש היום, אבל הם גם ברי יישום. מדינת ישראל, עם הרגולציה הקיימת, עם כניסת הגז הטבעי, עם הצורך בפיתוח, נוכל לעמוד בריכוזים שהבאנו, של 140, ולא יהיה אפשר לעמוד במגבלה, שהיינו כולם שמחים אם היינו יכולים, ולשם גם נמשיך ונשאף, אבל התקנים שאדם טבע ודין הציעו, ונשקלו מאוד ברצינות בשנה וחצי של עבודה שעשינו, הם, לצערי, לא ברי יישום בשלב הזה.

זה בתיאום עם משרד הבריאות?

בהחלט, והם נמצאים פה.

תודה.

לגבי כספית, היא נפלטת אמנם בכמויות משמעותיות מתחנות כוח פחמיות, אבל לא רק; יש פסולת רפואית שמכילות כספית, יש נורות חסכוניות באנרגיה שמכילות כספית, וזאת בעיה שהולכת ומתהווה בהרבה מקומות בעולם. מתגבשת אמנה בין-לאומית להפחתת פליטות כספית, שעתידה להיחתם באוקטובר הקרוב ביפן. לפי מה שאני יודע, המשרד להגנת הסביבה בשם מדינת ישראל מתעתד לחתום על האמנה הזאת.

זה לא שני החומרים החסרים? אז איך אנחנו חותמים על האמנה?

זה נכון, אני מקבל את גישת המשרד שצריך לבדוק עבורם עוד כמה דברים, אבל אני מבקש להגביל את הבחינה הזאת בזמן – לעשות עוד השלמה של מדידות, ואז- - -

תוגבל.

יש לשים לב, שתוקף התקנות הוא מתחילת 2015, התוקף המוצע, כך שזה לשבע שנים ולא לחמש שנים.

למה? מאריכים את זה עד 2015. הם מבקשים על הכול, כולל התיקונים של היום – אני רוצה להבין מהיועץ המשפטי, אתם מבקשים שכל התיקונים יאושרו מהתאריך שזה פג, 5.5, לעוד חמש שנים, עד 2-15.

אנחנו מבקשים שתוקף התקנות בכללותן יוארך עד 31.12.18, שזה פחות מחמש שנים מהמועד המקורי שהתקנות היו אמורות לפוג בו, ולגבי חלק מהערכים, אנחנו מבקשים שהם ייכנסו לתוקף ב-1.1.15 כדי לאפשר פרק זמן של היערכות שנדרש.

בלי שזה יבוא לאישור הוועדה?

הוועדה תאשר לנו עכשיו על בסיס העבודה המקצועית שכבר נעשתה. יש ערך שאנחנו חושבים שנכון לעמוד בו. אנחנו חושבים שהוא לא ישים היום, אנחנו חושבים שהוא ישים ב-1 בינואר- - -

מה יקרה במהלך 2014 שיהפוך את זה לישים?

לכל הדברים האלה השתמשנו במודלים שמאפשרים לנו ביצוע תחזיות וכימות של הדברים, והכול מפורסם ואפשר לראות את זה, אבל יש כמה מגמות חשובות: אחת זה כניסת הגז הטבעי, שתיים זה הכניסה ההדרגתית לתוקף של חוק האוויר הנקי, כל מהלך ההיתרים לתעשיות ולסקטורים הגדולים. סקטור הכימיה והפארמה הולך לעבור רישוי אינטגרטיבי בשנה הבאה. בנוסף, הפיתוח הטכנולוגי והפחתת הפליטות בכלי הרכב - אלה שלוש המגמות העיקריות שיביאו לכך שבמקומות שיש לנו בעיה לעמוד היום בערכים האלה, ניתן יהיה לעמוד בהם ב-2015. אלה ההערכות שלנו, והן זמינות לכולם.

בבקשה.

אני מציע לתת תוקף מיידי לכל מה שקשור בתקנות האלה, ובכל מקרה שלא יהיו דברים לא ברורים שייפלו בין הכיסאות, כי יש הליכי תכנון ובנייה, יש היתרי פליטה, יש דברים שמתנהלים כרגע, וישפיעו על שנים שאחרי 2015, וצריך להיות ברור מה בתוקף.
בנוגע להערה 1 בדף שחילקתי, זאת הערה טכנית שתחסוך ויכוחים משפטיים בעתיד, שמסבירה שכל מזהם שאין עבורו ערך סטטיסטי בטור ג', כפי שמוצע לחלק מהמזהמים, כל חריגה ממנו נחשבת חריגה. זה לא משנה מהותית את ההסדר – זו רק הבהרה.

בנוסף, יש לעדכן את התקנים או לבחון אותם – אני מציע בתוך שנה - למזהמים נוספים שיש פער מאוד משמעותי בין ערכי הסביבה שלהם לערכי היעד, ולכן יש לעשות שם בחינה ועדכון לפני תום חמש השנים של התקנות כמו עופרת.

משרד התחבורה, בבקשה.

יש לנו שתי הסתייגויות למה שמוצג פה. ראשית, כמו שנאמר, רוב המקור לאבק הזה הוא תנאים סביבתיים, זה תנאים מטאורולוגיים, שאנחנו לא שולטים בהם. דיזל זה אחוזים בודדים מסך האבק הממוצע שקיים באטמוספירה באזור שלנו; הרוב זה כתעשייה בראש ובראשונה מתנאים מטאורולוגיים ואחר כך מתעשייה. הוזכר פה דיזל וטכנולוגיה. אז הטכנולוגיה של מנועי הדיזל - אכן החלקיקים האלה מאפיינים דיזל.

מה אתה מבקש?

הטענה שלך רק סותרת את עצמה: אתה טוען, מצד אחד, שהבעיה היא חלקיקים סביבתיים, שזה לא בעיה שלך, ולכן אתה מבקש לשנות את זה, כי זה כן בעיה שלך. למה זה בעיה שלך? אם אתה טוען שזה לא מתחבורה- - -

יכול להיות שבשלב של תכנון ייכנסו שיקולים שהם לא בשליטת אדם.

אבל אם הם לא בשליטת אדם, אז ממילא הם לא בשליטת אדם. אתה בא לייצג את האינטרסים של ענף התחבורה. אתה אומר שזה לא שייך לענף התחבורה, אז בזה אין לך מה לדבר.

התקן השנתי לחלקיקים, גם PM2.5 וגם PM10, הוא תקן שמבוסס בעיקר על הסטטיסטיקה הרב-שנתית של הממצאים בתחנות הניטור. יש שנים שבהן הרקע הטבעי, סופות האבק למיניהן גורמות לרמות שהן גבוהות מהערך שמופיע כאן, והצגנו את זה בפני המשרד להגנת הסביבה, ויש שנים שהרמה יותר נמוכה. כשאתה בוחן תהליך תכנוני של סלילת כביש, לצורך העניין, אתה צריך איזושהי אפשרות שתאפשר לך להעביר תחבורה באותו אזור, כי אם יש חריגה מהתקן הסביבתי רק באמצעות המרכיבים הטבעיים, אתה לא יכול לעשות שום פעולה.
הצענו כחלופה לתקן הזה, לקבוע ייעודי – אפשר נמוך בהרבה ממה שהוצג על-ידי המשרד, שמיועד להליכי תכנון, שמי שמתכנן מכאן ואילך כביש, יודע לאיזה ערך הוא צריך להתיישר.

אני לא מבינה מה אתה מבקש שהגנת הסביבה תעשה.

חלק גדול מאוד מהזיהום בחלקיקים נגרם כתוצאה ממקורות טבעיים, סופות אבק למיניהן.

לכן הורידו את זה.

אני לא מדבר על התקן הסטטיסטי אלא על התקן השנתי. אם תסתכלי על הממוצע הרב-שנתי, תראי שבחלק גדול מהאזורים והשנים יש רמות שהן קרובות מאוד לתקן הזה וחורגות ממנו, ולכן זה מצב שלא מאפשר פיתוח של תוכניות עתידיות. אנחנו נתקלים בזה חזור והלוך, כשאנחנו בודקים, נניח, את סקרי ההשפעה של כבישים. אם ניקח את הערך הזה כערך הבסיס, אנחנו לא יכולים לפתח בהרבה מאוד אזורים, לפתח תשתיות חדשות. אני מציע לקבוע ערך שיכול להיות הרבה יותר מחמיר מהערך הזה, אבל שמיועד לתהליכי תכנון.

מה אתה אומר, אריה?

כפי שאמרתי, אני חושב שהגישה של להוריד את הימים של סופות האבק היא גישה נכונה. אם בצדה תבוא עבור שאר הימים, שאינם ימי סופות אבק, החמרה של התקן של זיהום מעשי ידי אדם, שהוא רוב השנה, לפי מחקרים, למרות שיש כמה ימים בשנה עם סופות אבק, אני בהחלט בעד.

ערכי הסביבה קיימים בכל העולם וקיימים גם היום פה בארץ – אמנם לא ל-PM2.5 אמנם לא לחלקיקים הקטנים. תפקידם הוא לקבוע איזה אוויר אנחנו ננשום. גם הכבישים משפיעים על האוויר הזה. הערכים האלה נלקחים בחשבון בתכנון, והתפקיד שלהם בתכנון הוא לכוון את התכנון כך שהוא יביא בחשבון את השפעת הכבישים או התעשייה על איכות האוויר. אנחנו לא מכירים כביש שלא קם היום בגלל ערכי סביבה. למוסדות התכנון יש שיקול דעת, ותפקידם הוא להביא בחשבון גם את ההשפעה הסביבתית על איכות האוויר. זה התפקיד של הערכים האלה. אם משרד התחבורה מציע לבחון ערך ייעודי, אפשר לבחון את זה, אבל הערכים האלה – קודם כל תפקידם לקבוע, מה ננשום, סך הכול, ולא משנה מאיפה יוצא הזיהום – מהאגזוז של הרכב, מהמפעל.

אתם אומרים שהחמרתם, אתם אומרים שלא החמרתם, וזה בהחלט תואם למה שקורה בקהילה הבין-לאומית.

נכון. התקנות הללו ישימות; מרביתן ישימות כבר היום, וחלקן הקטן יותר יהיו ישימות בינואר 2015. נכון, יהיו כבישים נקודתיים או מפעלים נקודתיים ששם תהיה בעיה, ושם נצטרך לטפל.

תהיה בעיה, כי אנחנו מעדיפים גם את האדם על הכביש.

ההסתייגות השנייה זה בדיוק המקומות הנקודתיים האלה, שבאים לשמור על האדם, כגון מנהרות וחניונים. והסתייגות נוספת לכך – יש מקומות שבהם יש כיסא חריגות, נגיד מנהרה. מנהרה באה לשרת ציבור, לעשות טוב לציבור, להוריד את זיהום האוויר, לעשות טוב לתושבים.

נכון, אבל החיים קודמים לאיכות החיים.

אבל בפתח המנהרה יש איזשהו ריכוז של זה.

יש מה לעשות.

צריך להיות מקובל גם בשאר העולם שיש החרגות, כיסא חריגה, שאפשר במטרה לעשות משהו.

טוב. התייחסות חברי כנסת. דב חנין, בבקשה.

תודה, גברתי יושבת-הראש. אני מאוד שמח שאנחנו מגיעים, אדוני השר, לדיון בתקנות. אני מקווה שנקדם אותן. אני תומך בתקנות. אני מצטרף להערות של אדם טבע ודין שנמצאות פה בפנינו, אבל מכל ההערות האלה אני רוצה להדגיש שתי נקודות. אגב, בתשובה לטענות משרד התחבורה, אני חושב שקיבלתם פה תשובה מאוד נכונה ומדויקת. המשרד להגנת הסביבה בצדק מוכן להחריג אירועים יוצאי דופן, סופות אבק וכדומה. אבל מה שאתם אומרים זה בדיוק הכוונה שלנו – אני אומר את זה כאחד מאלה שישבו בחוק אוויר נקי. אנחנו לא רצינו שנחוקק חוק אוויר נקי, וכל המערכות ימשיכו להתנהל כחריגות; רצינו שהחוק יעשה שינוי, ולכן בהדרגה אנחנו מתקדמים לכך שיעשה את השינוי הזה. זה שאתם אומרים שזה ישפיע על המערכת התכנונית – הלוואי. אני לצערי נוטה להסכים עם עמדת נציגת המשרד להגנת הסביבה, שזה עדיין לא קורה. הלוואי שזה יקרה. בכנסת נברך על זה, ואני חושב שגם השר להגנת הסביבה מאוד ישמח שזה יקרה.


מבחינת ההערות הנקודתיות, מטרידה אותי הסוגייה של אותם מזהמי אוויר כספית, פורמלדאית, בנזין, קדמיום ועופרת, שלא השלמנו את הסדרתם בעצם, והיו סיבות לכך. היתה התלבטות והיו קשיים גם במשרד להגנת הסביבה בתהליך הזה. אני חושב שכשאנחנו מאשרים את התקנות היום, אני מציע שנקבע שייקבעו ערכים מעודכנים למזהמים האלה בתוך שנה מהיום, ולשם כך המשרד להגנת הסביבה ייתן את סדרי העדיפויות שלו וימשיך בתהליך שכבר התחיל כדי שנגיע להסדרה נכונה של הדברים האלה.


מבחינת לוחות הזמנים של החלת התקנות, של אותן תקנות שהמשרד מבקש להחילן רק ב-1 בינואר 2015, אני חושב שזה מועד מאוחר מדי. לצערי, אני אומר לאנשי אדם טבע ודין, אני חושב שהמשרד לא ערוך להחלה מיידית שלהן. הייתי שמח שזה יהיה המצב, אבל זה לא המצב. לכן אני מציע שנקבע תאריך פשרה, 1 בינואר 2014, ואם המשרד יראה שהוא צריך הארכה ,יוכל לחזור לוועדה, אבל אני חושב ש-2015 זה רחוק מדי. תודה.

עוד חברי כנסת רוצים להתייחס? טוב. נציג משרד הבריאות, בבקשה.

אני מברך על התקנות. היינו שותפים לתהליכים במשרד להגנת הסביבה, כולל התייעצות עם מומחים בין-לאומיים בתחום הזה. היו נקודות שבהן היו לנו מחלוקות, ולחצנו יותר להוריד את הערכים, ורוב המקומות נתקבלו. לא אחזור שוב על כל המחלות וגם על החיסכון הכספי, אבל אגיד שכל יום שעובר והתקנות לא מיושמות, זה כרוך בתחלואה נוספת שאנחנו יכולים למנוע.

לגבי המזהמים שערכיהם לא עודכנו, אני חושב שרצוי שתצא קריאה מהוועדה, לבצע מערך של ניטור אקטיבי של המשרד להגנת הסביבה באותם תחומים, כדי שנוכל מה שיותר מהר לקבוע את הערכים המעודכנים.

אני מודה למשרד להגנת הסביבה. אני חושבת שאתם עושים עבודה מצוינת. לאט-לאט אני נחשפת יותר ויותר לעבודת המשרד, אני קוראת המון חומרים. גם לשר – אני מתלהבת מיכולת השר לדבר על נושא איכות הסביבה כאילו הוא מדבר על נושאים חברתיים, ומחבר אותם יחד, ואני שמחה על כך, כי גם אני באה מהנושאים החברתיים.

הסוגייה הזו הגיעה אלינו לאישור ברגע האחרון, כי יצאנו לבחירות, וזה לא רק המשרד שלכם – כל המשרדים באו עם תקנות לאישור, כי ב-5.5 התקנות פגות, לכן באופן חריג יושב-ראש הכנסת אישר לי לקיים את הדיון הזה על שעת המליאה, והבאנו את הדיון הזה לכאן. זה דיון מאוד מקצועי ורציני, ויש עמדה למשרד התחבורה ולמשרד הבריאות ולארגונים סביבתיים – אדם טבע ודין, שגם קראתי את המסמך שלך, ואני מודה לך על ההתייחסות. בסך הכול אני חושבת שיש לאשר ולתמוך בתקנות.

עם זאת, יש פער בכמה מזהמים, שאת בעצמך דיברת עליהם, כולל כספית. אני רוצה שעוד שנתיים תבואו עם אותם מזהמי אוויר – צריך לעדכן את כל החומרים. אתם באתם עם 28 חומרים בחוק אוויר נקי, ומתוכם עדכנתם חלק מהחומרים, ובחלק עדיין יש פערים בין ערכי יעד לערכי סביבה. אני מדברת על שני החומרים האלה, והחומרים הנוספים, שהתייחסו אליהם אדם טבע ודין, אני חושבת שגם אליהם כדאי שנתייחס. הם אושרו ב-2011, אבל צריך להיות להם עדכון, בין ערכי היעד שלהם לערכי הסביבה שלהם.

אנחנו מחויבים לעשות בחינה, ואכן נעשה זאת.

אתם מבקשים ממני לאשר לכם את הוראת השעה, כולל שני הערכים הנוספים, שאין לכם עליהם ערכי סביבה. אתם רוצים שאאשר את זה לעוד חמש שנים, ואני לא רוצה לעשות את זה, כי יש לי אחריות כוועדה על מה שאני מאשרת. אני רוצה לאשר את זה ולאפשר לכם להמשיך לעבוד, כי אני יודעת שזה דורש תקציב ותקנים ומחקר. למדתי את זה היטב, ישבתי על זה אתמול כמעט שעתיים. אבל לא רוצה לאשר את זה לחמש שנים. אנחנו לא הופכים את זה אמנם להוראת קבע, אבל הוראת שעה לעוד חמש שנים זה המון זמן, בעיקר שאתם מציגים שהחומרים האלה הם מזהמים, ואני מקבלת את עמדתכם. עמדתכם גוברת על עמדת משרד התחבורה, אבל כדי לקבל את עמדתכם אני רוצה שבעוד שנתיים נבוא לפה לעדכון. תגידו: הספקנו, לא הספקנו – נקבל את זה, כי אני יודעת שלכם יש אינטרס לא פחות מאתנו, למצוא את הפתרונות, ולגרום לכך שאזרחים לא יחטפו מחלות ולא ימותו כתוצאה מזיהום אוויר. לכן אני חושבת שהסיכום והמסקנה של הדיון הזה יהיו שנצביע לעוד שנתיים, שתשובו ותציגו את זה.

אנחנו מציעים, כדי לתת מענה לחששות המוצדקים של הוועדה, ולצורך החשוב, אנחנו מוכנים לחלוטין להיות מגויסים ולעדכן את הערכים האלה בסדר עדיפות ראשון נכון לעכשיו, לעדכן את הוועדה, למסור דיווח, ואנחנו מוכנים שזה ייכתב בתקנות, שהמשרד ידווח לוועדה באוקטובר 2015, כדי שיהיה לנו מספיק זמן להיערך, אם יהיה צורך לתקן את התקנות בעוד שנתיים. אנחנו חושבים שזו הפלטפורמה הנכונה.

מה ההבדל? אם את מעדכנת אותנו ב-2015, ואת במילא עושה עבודה, גם את הוראת השעה נדחה לעוד שנתיים, ואז נאשר אותה שוב.

אנו סבורים שאם וכאשר יהיה מקום לעדכן את הערכים ביוני 2016, נעשה את זה, ואין צורך לקבוע את הוראת השעה באופן שכל התקנות שוב מקצרות את הוודאות לכולנו גם מבחינת בריאות הציבור וגם מבחינת התכנון ארוך הטווח, שאנחנו חושבים שהוא מאוד חשוב. יש יתרון ויש חשיבות לכך שהוראת השעה תיתן לנו פרק זמן משמעותי לכלל התקנות, לכלל התכנון ולכלל ההיערכות.

הוראת השעה לעוד שנתיים, אישורה מחדש, לא פוגעת בהוראות התכנוניות. מה שיש לכם במילא את ערכי הסביבה, שפחות או יותר תואמים והן מתאימות לכל סוגיית התכנון, והמפעלים והתעשיינים ממשיכים לעבוד לפיהם.

המשמעות של הוראת השעה היא שכל הערכים האלה, שהם יציבים, שכמובן, אנחנו מעדכנים אותם מעת לעת ועוקבים אחריהם, אבל משמעות הוראת השעה - שיכול להיות שהערכים האלה כבר לא יהיו בעוד שנתיים, אם הוראת השעה מוגבלת לשנתיים או לשלוש.

למה? תבואו עם הצעה חדשה, כמו שבאתם היום עם ההצעה של PM2.5 , שזה מדהים, כי זה לא היה חלק, וזה היה נהדר – זה מראה שאתם עושים את עבודתכם ללא קשר לתקנות.

הם יכולים גם לבוא לפני השנתיים ולהציג פה נתונים, ולומר שאין ברירה, וחייבים להאריך את הוראת השעה, ויעשו את זה. חמש שנים זה זמן ארוך מדי, לדעתי.

את המשמעות הבנו. את הדיון סיימנו. בבקשה.

אני רוצה להציע הצעה שתפשר בין העמדות, משני טעמים: אחד, מכיוון שאני מבין שהוועדה רוצה לקבל את רצון המשרד, שהתקנות יתחילו בתחילת 2015, אין טעם לאשר תקנות שמתחילות ב-1.1.15 ומסתיימות כמה חודשים אחרי זה. מצד שני, התקנות המקוריות אושרו במרס 2011. לכן אני מציע כעוגן, חמש שנים מהמועד הזה, שזה מרס 2016, שזה בין המועד שגברתי שואפת אליו למועד שהמשרד מבקש. זה אומר שמהיום זה שלוש שנים.

אתם אומרים שזה מידתי, שלוש שנים?

אני הייתי מנסה ללכת אולי לפשרה אחרת, אדוני היועץ המשפטי – הרי יש בתקנות הללו דברים שכולנו מסכימים עליהם, ומבחינתי, ואני חושב שגם מבחינת יושבת-הראש וכל חברי הכנסת, אין מניעה שזה יאושר לחמש שנים. יש כמה נושאים שנותרו פתוחים – אלה הנושאים שמטרידים אותנו. האם אנחנו יכולים להגיע למצב שהנושאים שמטרידים אותנו – לגביהם תהיה הוראת שעה מצומצמת יותר, נניח לשנה וחצי, ותמורת זה תקבלו בנושאים האחרים, שאין עליהם ויכוח את החמש שנים שאתם רוצים?

העבודה שנעשתה פה רק על ששה מזהמים זו עבודה של שנה וחצי של איסוף נתונים, של ניטור ודיגום שלצערנו, נעשה דיגום הסביבה של כל המזהמים, אבל לא מספיק. שנה וחצי זה מעט זמן לעבודה בסדר גודל כזה.

שנתיים זה זמן סביר לעבודה מסוג זה.

>
גברתי היושבת-ראש, אני מסכים. את הנושאים שמקובלים אנחנו ניתן כהוראת שעה לחמש שנים, ונחריג מספר תחומים עד 2016. עם זה נצא לדרך. רק אני מבקש שכמות החריגות תהיה מצומצמת ככל האפשר.

אנחנו מדברים על כספית, בנזין, קדמיום- - -

קדמיום הוא חומר מסרטן.

על עופרת יש הסכמה שלא צריך. כספית, קדמיום, פורמאלדהיר. מקובל על חברי הוועדה? ששה מזהמים. תקראי את המזהמים בבקשה.

טריכלורואתילן, פורמאלדהיר, קדמיום, כספית, 1.3 בוטאדיאן ובנזין.

אם כך אנחנו מאשרים את התקנות כולן, כפי שהמשרד ביקש, מחריגים את ששת החומרים ששולי הקריאה אותם, והם יבואו לאישור הוועדה מחדש ב-1 מרס 2016. זה מקובל? תהיה לנו הצבעה פה אחד עם האופוזיציה, ועוד בוועדת הפנים... נא לקרוא את התקנות.

תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר)(הוראת שעה)(תיקון), התשע"ג-2013.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק אוויר הנקי, התשס"ח-2008, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 3. 1. בתקנה 3 לתקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר)(הוראת שעה), התשע"א-2011, להלן התקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) – (1) נוכחותו באוויר של חומר מזהם בריכוזים העולים על הריכוזים הקבועים בטור ב' בתוספת השנייה לפי העניין, אך אינם עולים על ריכוזים הקבועים בטור ב' בתוספת השלישית, לא תהווה חריגה מערך סביבה, ובלבד שמספר החריגות אינו עולה על מספר החריגות השנתי המותר הקבוע בטור ג' בתוספת השנייה לצד פרק הזמן הנתון בטור ב' לאותו מזהם";
(2) נוכחותם באוויר של חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקו קטן מ-10 מיקרומטר ושל חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-2.5 מיקרומטר בריכוזים העולים על הריכוזים הקבועים בטור ב' בתוספת השנייה לפי העניין, לא תהווה חריגה מערך סביבה, ובלבד שמספר החריגות אינו עולה על מספר החריגות השנתי המותר הקבוע בטור ג' בתוספת השנייה לצד פרק הזמן הנתון בטור ב' לאותו המזהם.

תיקון תקנה 5. 2. בתקנה 5 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "(ג) לעניין ערך הסביבה של חומר חלקיקי עדין מרחף, שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטר, יחושב הריכוז הממוצע המרבי לעניין פרק הזמן הנתון של שנה, כקבוע בטור ב' בתוספת השנייה על-ידי ממוצע של הריכוזים הממוצעים היומיים בשנה בהפחתה של 18 הריכוזים הממוצעים היומיים הגבוהים ביותר באותה השנה".

תיקון התוספת הראשונה. 3. בחלק א' לתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, במקום פרט 4 יבוא: 4. דיכלורומתאן (מתילן דלוריד), 450 יממתי, 450 שנה.

תיקון התוספת השנייה. בתוספת השנייה לתקנות העיקריות – (1) במקום כותרת המשנה יבוא "תקנות 3 ו-5(א) ו-(ג)); (2) בטבלה בחלק א' לצד טור ב' יבוא טור ג', וכותרתו "מספר חריגות שנתי מותר"; (3) במקום פרט 1 יבוא: "1. אוזון. 140, שמונה שעות, תחת טור ג', 10. במקום פרט 2 יבוא: 2. גפרית דו-חמצנית, 350, שעה, 8 חריגות, 50 יממה, 4 חריגות, 20 לשנה. 4. דיכלורומתאן (מתילן כלוריד), 450 יממה, 450 שנה. במקום פרט 13 יבוא: 13. חנקן דו-חמצני, 200 שעה, 8 חריגות, 40, שנה. במקום פרט 18 יבוא: 18. חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטר, 130 יממה, 18 חריגות, 50 שנה. במקום פרט 19 יבוא: 19. חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-2.5 מיקרומטר, 37.5 יממה, 18 חריגות, 25 שנה.
תיקון תקנה 7. במקום תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא: תוקף- - -

כאן ייכנס הסעיף שמשנה את ההוראה, כפי שהוועדה ביקשה, שתוקף התקנות יוארך לחמש שנים, למעט ששת החומרים שנמנו פה במפורש, שתוקפם יהיה עד 1 במרס 2016.

תוקפם של תקנות אלה למעט כאמור בתקנת משנה (ב) עד יום כ"ה בשבט התשע"ט, 31 בדצמבר 2018.
ב. תוקפם של פרטים 7, 10, 15, 16, 23 ו-27 לחלק א' בתוספת השנייה יעמדו בתוקפם עד יום 1 במרס 2016.

תחילה. 6. תחילתן של תקנות 1, 2 ו-4 ביום י' בטבת התשע"ה, 1 בינואר 2015, להלן היום הקובע.

הוראת שעה. 7. בתקופה שעד היום הקובע יראו כאילו במקום פרט 4 בחלק א' לתוספת השנייה לתקנות העיקריות, נאמר: 1. דיכלורומתאן (מתילן כלוריד) 450 יממה, 450 שנה.

עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

אושר פה אחד.

אני מודה לחברי הכנסת שהגיעו להשתתף בדיון הזה, ו-וויתרו על חלק מהדיונים במליאה. אני מודה לארגונים שהגיעו, גם למשרדים הממשלתיים שהתנגדו, כי הדיון חשוב בפני עצמו. ההתנגדות שלכם מבהירה שאנחנו עוסקים בנושאים חשובים. אני מודה לאנשי המשרד, לבעלי המקצוע שעסקו בעניין. זו עבודה מתישה, שלא תמיד מקבלים עליה פרגונים, חשובה ביותר, אבל היא תמיד מאחורי הקלעים, בראשות המנכ"לית, בראשות שולי נזר יושבת-ראש האשכול, וכמובן, להודות ליושבת-ראש הוועדה. לא מובן מאליו שיושבת-ראש הוועדה תבקש שנקיים דיון במהלך המליאה. אני שמח שהיא לא רק צללה לנושאים, והפכה חלק מהמומחים בכל הקשור לערכים השונים; היא גם מבינה את ההשלכות הבריאותיות לגבי ההגנה שלנו על האזרח, לכן נמצאים פה גם משרד הבריאות ומשרדים נוספים. כולם שותפים. אני מודה מכל הלב לצוות הוועדה, לאנשים שעסקו בכך. אוויר נקי לילדינו ולנכדינו.

אמן.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>