PAGE
2
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
20/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 5>
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"א בסיון התשע"ג (20 במאי 2013), שעה 10:00

<הצדעה לעולים אלופי אירופה הטריים אלכס שטילוב, סרגיי ריכטר וטומי ארשנסקי. בישיבה ישתתפו ספורטאים ומאמנים עולים עתירי הישגים>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר
נסים זאב

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

>
לימור לבנת - שרת התרבות והספורט

אורלי פרומן - מנכ"לית משרד התרבות והספורט

דודו מלכא - ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

משה מנצ'ו - יועץ לשרה, משרד התרבות והספורט

שרון קרביצקי - יועצת תקשורת, משרד התרבות והספורט

מוריה בר מעוז - יועצת לשרה, משרד התרבות והספורט

מאיר ברדוגו - ראש מטה השרה, משרד התרבות והספורט

עופר בוסתן - סגן ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

קלאודיה כץ - מנהלת אגף תעסוקה, המשרד לקליטת העלייה

רונית ראובן - מנהלת מחלקת אומנים עולים וספורטאים עולים, המשרד לקליטת העלייה

אפרים זינגר - מנכ"ל הוועד האולימפי

מריה סבנקוב - ספורטאית לשעבר, הוועד האולימפי

אירה ויגדורציק - מאמנת אולימפית, הוועד האולימפי

רחל ויגדורציק - ספורטאית, הוועד האולימפי

אלכס שטילוב - אלוף אירופה בהתעמלות מכשירים, ספורטאים ומאמנים עולים

סרגיי ריכטר - אלוף אירופה בקליעה, ספורטאים ומאמנים עולים

מירקין אנה - זוכת מדליית ארד באליפות אירופה 2008 בטאווקנדו, ספורטאים ומאמנים עולים

מיכאל קלגנוב - זוכה מדליית ערד אולימפית, ספורטאים ומאמנים עולים

לזר קפיוז - עמותת הג'ודו, ספורטאים ומאמנים עולים

ראיסה אירגו - מאמנת נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית - ספורט הישגי, ספורטאים ומאמנים עולים

טל ברודי - ספורטאים ומאמנים עולים

מקסים פוזדניאקוב - ענף הסייף, ספורטאים ומאמנים עולים

יפית גרודוצקי - ענף הסייף, ספורטאים ומאמנים עולים

ויאולטה אסטרקין - מאמנת סייף, ספורטאים ומאמנים עולים

מקס גלייזר - מנכ"ל איגוד ההיאבקות בישראל, ספורטאים ומאמנים עולים

לאוניד שולמן - סגן יו"ר איגוד ההיאבקות בישראל, ספורטאים ומאמנים עולים

סרגיי ויסבורג - מאמן של אלכס שטילוב, ספורטאים ומאמנים עולים

פבל ארשנסקי - אבא של טומי ארשנסקי, ספורטאים ומאמנים עולים

יצחק יונסי - יו"ר התאחדות הקליעה, ספורטאים ומאמנים עולים

איליה סטאין - רץ מרתון

טומי ארשנסקי - ג'ודוקא הישראלי שזכה בארד באליפות אירופה, ספורטאים ומאמנים עולים

יאיר דוידוביץ - מנכ"ל, התאחדות הקליעה בישראל

יצחק לארי - מנכ"ל, המועצה להימורים בספורט

ורוניקה ויטנברג - ספורטאית/מאמנת, "הפועל"

ורוניקה ויטנברג - הסוכנות היהודית

סמדר בר חיים - רכזת קרן סיוע חירום לקהילות, הסוכנות היהודית

אורן הלמן - סמנכ"ל רגולציה, קשרי ממשל ותקשורת, חברת החשמל

לירון בן יעקב - דוברות, חברת החשמל

חיים ויטלי בן יעקב - סגן המזכ"ל EAJC, מוזמנים שונים

אורן אהרוני - כתב צלם ועורך ynet, מוזמנים שונים

רומן גרביץ - לוביסט, מייצג את הסוכנות היהודית


תלמידים מבית-ספר זמר

דנה גורדון שושני

יפה קרינצה
<הצדעה לעולים אלופי אירופה הטריים אלכס שטילוב, סרגיי ריכטר וטומי ארשנסקי. בישיבה ישתתפו ספורטאים ומאמנים עולים עתירי הישגים>

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. אנחנו מתנצלים על העיכוב, יש כ-300 אנשים בחוץ שמנסים לעבוד בידוק ביטחוני ולאט לאט האורחים שלנו יתחילו להצטרף.
בוקר טוב כבוד השרה לימור לבנת, חברי הכנסת, מנכ"לית משרד החינוך והספורט, חברים יקרים, ספורטאים, רשות הספורט, הוועד האולימפי, טל ברודי, טוטו, נציג חברת החשמל, מאמנים. זאת הישיבה הרביעית או חמישית שלי, ובכל ישיבה אני אומר שאני מתרגש עוד יותר, כי איכשהו אלה נושאים מאוד מרגשים, נושאים שקשורים לעלייה וקליטה. הפעם אני חושב שזה הנושא המרגש ביותר, זה משהו שקרוב ללבי – הספורט.
כששאלו אותי מה אעשה בוועדה הזאת, אמרתי שבוועדה הזאת יש, כמובן, את הבעיות של העולים שצריך לפתור, אבל יש גם הרבה הישגים, ואני רוצה להציף את ההישגים. העלייה תרמה למדינת ישראל. זה לא רק נטל, אלא המון תרומה. התחלתי דווקא מהנושא האהוב והרגיש, שזה הספורט שלנו. נמצאים כאן הזוכים, אלופי אירופה: אלכס שטילוב בהתעמלות, סרגיי ריכטר בקליעה ועוד מעט יצטרף טומי ארשנסקי זוכה מדליית ארד בג'ודו. אלה ההישגים האחרונים, אבל אם ניקח אחורה, אפילו מזמנו של טל ברודי, העולים מכל המדינות תרמו לספורט הישראלי. ספורט זה תרבות, זה לא סתם משרד הספורט והתרבות יחד. אני חושב שזה הוסיף למדינה שלנו המון כבוד.
אני יכול להגיד שעליתי בשנת 1991 ובאמת קיבלתי מהמדינה הכול – קיבלנו סל קליטה, השתלבתי וקיבלתי חינוך. ובשנת 2001 היתה לי הזדמנות לייצג את המדינה בגביע העולם לבוגרים. זו היתה התחרות הראשונה שלי, הייתי ספורטאי לא מוכר. באמת לא הייתי כל כך טוב, אבל שלחו אותי.

מאז השתפרת.

מאז השתפרתי. ובתחרות הזו הכול הסתדר לי: ניצחתי בקרב ראשון, שני, שלישי, הגעתי לגמר, ניצחתי בגמר ועמדתי על הפודיום. הייתי הספורטאי הישראלי הכי צעיר בג'ודו שזכה בגביע העולם באותה שנה – בכלל בהיסטוריה של מדינת ישראל, הייתי בן 20. הנפתי את דגל ישראל באוסטריה, בעיר בה נולד היטלר. מבחינתי, כעולה, אני חושב שהחזרתי משהו למדינה שנתנה לי המון.
מה שהספורטאים שלנו עושים כשהם עומדים על הפודיום ומניפים את דגל ישראל ומשמיעים את "התקווה" – אלה השגרירים הכי גדולים של המדינה, הכבוד והתדמית של המדינה שלנו. אנחנו משקיעים המון כדי ליצור לנו תדמית טובה, עובדים בהרבה תחומים ומצליחים בהרבה תחומים, אבל אני חושב שהספורט זאת הדרך הטובה, הקלה ואפשר לומר אפילו הזולה. אפשר לעזור עוד, לעזור לשרת הספורט עם עוד תקציבים כדי שנוכל לעשות פעילות גדולה יותר. הפעילות שיש היום, במשאבים שיש היום, נעשית הכי טוב שאפשרו. אם היו יותר משאבים אפשר היה לעשות הרבה יותר והיינו זוכים לראות עוד הרבה שגרירים ברחבי העולם, שעומדים על הפודיום ומייצגים את ישראל בצורה הטובה ביותר.

אנחנו יושבים בוועדת הקליטה - ילד שנכנס לקבוצה ולא יודע את השפה ומתחיל לשחק כדורגל, כדורסל או עולה על מזרן הג'ודו או בכל ענף אחר, הוא משתלב. זה השילוב הכי טוב בחברה. הוא מתחיל להיות חלק מהמסגרת, קולטים אותו ומחבקים אותו והוא מתחיל להיות מקובל. אני יכול להגיד על עצמי שהתחלתי להיות מקובל בכיתה כשהתחלתי להביא מדליות. פתאום קראו עלי באיזושהו מקומון שורה, שניצחתי באליפות "הפועל" והגעתי למקום שני. מישהו בכיתה אמר: ראיתי שכתבו עליך. ואז התחילו לדבר על זה בכיתה. אמנם השפה שלי לא היתה טובה, אבל כיבדו אותי.

גם בזה השתפרת לגמרי.

אני באמת עובר הרבה שיפורים בחיים, אבל הכול - גם זה שאני יושב כאן - בזכות הספורט.
באמת כבוד גדול לקיים את הישיבה הזאת כאן, בנוכחות הזאת. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לשרת הספורט והתרבות, לימור לבנת.

תודה רבה לך, חבר הכנסת רזבוזוב.

את לא רגילה, נכון? אני לא רגיל שאת קוראת לי כך. אנחנו מכירים עוד מ-2004, מהאולימפיאדה.

נכון, ואחר כך כשהיית חבר מועצת העיר בנתניה ואחראי על תיק הספורט אנחנו מכירים הרבה שנים. אבל אתה חבר הכנסת רזבוזוב עכשיו – אתה עוד לא רגיל, נראה לי.

אני לא.

ואתה יושב-ראש הוועדה. זה מגיע לך בזכות ולא בחסד. כמו שתיארת קודם, הרווחת את זה בזיעת אפיך, ביושר, בהרבה עבודה קשה. אני חייבת להגיד משהו: אני מתרגשת. בדיוק מזה, ממש מכל הלב, אני פשוט מתרגשת. הגעת לארץ, ואתה הדוגמה לעבודה קשה בלי פשרות, ושל העובדה שאפשר להצליח כאן. הגעת - אני לא רוצה להגיד לפסגה, כי אולי תגיע עוד הרבה יותר רחוק - למקום שאולי לא חלמת בכלל שתגיע אליו, וזה מרגש, פשוט מרגש.
היום אתה עומד בראש ועדה, ועדת העלייה והקליטה, ויש המון עבודה בתחום הזה. מרגש אותי לא פחות, כמו שאמרת בעצמך, שבחרת להראות גם את הצדדים היפים, כי בין העולים והקליטה של העולים יש המון בעיות, בלי סוף בעיות, אבל יש גם צדדים יפים, ויש גם סיפורי עלייה וקליטה מאוד יפים. הבחירה שלך כבר בישיבה הרביעית או החמישית להראות צדדים יפים מאוד מרגשת בעיניי ויש בה סמליות יפה. אז קודם כול שאפו, יישר כוח גדול לך. אני מאחלת לך הצלחה מכל הלב.
אני רוצה לספר משהו. תוך כדי הדברים שלך נזכרתי בסיפור אישי שלי. אני דור שביעי בארץ, אז אני לא חוכמה, אבל נזכרתי בסיפור אישי שלי. גדלתי בחיפה, וכשהייתי בכיתה א' המורה שלי להתעמלות – אז לא הבנו את זה אבל תוך כדי התברר לנו - היתה אלופת הארץ בזריקת דיסקוס. עולה חדשה, שלדעתי היתה לא רק אלופת הארץ אלא היתה לה איזו אליפות עולמית, אני לא יודעת באיזו דרגה. אני זוכרת את שמה עד היום, קראו לה אולגה ויטנבורג. יכול להיות שמישהו מהיותר מבוגרים זוכר את שמה. היא היתה מדהימה, עולה חדשה מברית-המועצות. לא שיצאתי מזה ספורטאית מי יודע מה.

את שרת הספורט, זה מספיק טוב.

אני זוכרת אותה טוב, וכך נתקלתי בפעם הראשונה בחיים שלי בספורטאית עולה חדשה. זה היה בכיתה א', פתאום היה לי הבזק של זיכרון עכשיו.

אני רוצה לברך את הספורטאים - אלכס שטילוב, שגם אותו אני מכירה לא מהיום אלא במשך שנים, את סרגיי ריכטר. בעצם אני מכירה את רוב הספורטאים האולימפיים, שבמשך שנים אני מלווה אותם. אני מברכת גם את הספורטאים האחרים – את טל ברודי שאני מכירה הרבה שנים, אחרים שנמצאים פה ואלה שעוד יגיעו.

סרגיי נמצא פה.

שלום לך, אתה מתחבא. יש פה נציגים מענף הסיף. לדעתי יש עוד כמה עולים בענף הסיף שלא נמצאים פה. שלום לך, רץ המרתון שלנו. יש המון עולים בענף הספורט עם הישגים אדירים ובלתי רגילים. אני רוצה לברך את כולכם ולהגיד: כל הכבוד לכם. זה יפה מאוד שאתם כאן היום, ויצטרפו אלינו עוד במהלך הישיבה.
ההצדעה הזאת, חבר הכנסת רזבוזוב, שארגנת היום לספורטאים המצטיינים, האולימפיים, אלופי עולם, אלופי אירופה, מאוד מרגשת. שמעתי הבוקר על היוזמה שלך. אנחנו, במשרד הספורט, מנסים לתת את כל מה שאפשר ואת כל התנאים, ככל שניתן, במסגרת תקציבים מוגבלים. אבל בכל זאת הצלחתי להגדיל את התקציבים להכנות לאולימפיאדה – גם לקבע אותם ולעגן אותם בבסיס התקציב וגם להגדיל אותם מאוד. אחר כך אולי המנכ"לית או עופר בוסתן, סגן ראש מינהל הספורט – ראש המינהל, ד"ר אורי שפר, לא נמצא בארץ ולכן הוא לא הגיעה הבוקר, אבל הגיע לכאן כל הצוות שלנו. הגדלנו גם את הסכומים להכנות האולימפיות, נדמה לי שב-2012 היו 24 מיליון שקלים, אבל גם לפני זה אנחנו עומדים סביב ה-20 מיליון שקל. קודם זה היה 10 מיליון שקל בשנה, והיה צריך לרדוף אחרי זה עד סוף השנה. היום זה כבר מעוגן בבסיס התקציב. אלה לא סכומים מי יודע מה, הם לא תמיד מספקים. אבל כל זאת.

היוזמה שלך היא יוזמה מבורכת. אנחנו משתדלים לעזור במידת האפשר, לעשות את מה שיודעים לעשות הכי טוב.

אני רוצה לספר על פרויקט חדש שלנו. ספורטאים ומאמנים שמסיימים את הקריירה שלהם, טוב מאוד שתהיה להם פרנסה ולא יצטרכו לחפש מה לעשות. אני רוצה לספר הבוקר על פרויקט חדש שנוציא אותו לפועל, בעזרת השם, כבר השנה נתחיל אותו, וזו תוכנית להעסקת מאמנים בכירים. כמובן, זה יהיה רק לאחר אישור התקציב. אני זהירה מאוד, כי התקציב צריך לעבור בכנסת. במסגרתו של הפרויקט נסייע לאיגודי הספורט להעסיק 44 מאמנים, במסגרתם 12 עולים – עולים ועולים לשעבר, אבל נקרא לזה בשם קוד "עולים" - בהיקף של משרה מלאה ובשכר שלא יפחת מהשכר הממוצע במשק. אנחנו רואים בזה יעד מאוד חשוב. זה העיקרון.

יש עוד נדבך בתוכנית המאמנים – נקבע ארבע דרגות אימון, כמו באירופה. יש כבר תוכנית שלמה במשרד, ואני חושבת שזה ייתן שדרוג עצום. קודם כול למאמנים, מה שלא היה עד עכשיו. למאמנים בכלל, ובתוכם למאמנים עולים, כי היום אנחנו עוסקים בעיקר בעולים. אבל החלטתי לקחת את הבמה היום כדי להודיע על עצם התוכנית ועל כך ש-12 מאמנים עולים ישולבו בתוכנית הזאת. אני חושבת שזו בשורה טובה.

אז זה אושר וזה עומד לפני - - - ?

התוכנית מוכנה. מיד לאחר אישור התקציב נתחיל בתוכנית הזאת השנה ובשנה הבאה.

הרעיון הוא להבטיח העסקה ארוכת טווח בשכר הולם. קרי, למחזור אולימפי למאמנים של הספורטאים האולימפיים, שיוכלו להתרכז באימון ולא לחפש כל הזמן השלמות הכנסה ממקומות אחרים.

מצוין.

נתחיל את זה מיד עם אישור התקציב, ובשלב הראשון עד ריו 2016.

הכול לקראת ריו 2016.

ארשה לעצמי בשם הספורטאים – אני חושב עצמי עדיין לספורטאי – לומר שזו יוזמה מבורכת, מצוינת. אעמוד מאחוריך ולצדך בכל מה שקשור להשגת יעדים בספורט, אם זה תקציבים, אם זה פרויקטים, כל דבר שהוא. מה שאנחנו עושים, ברמה של מדינה זה כסף לא גדול, אבל התוצאות של הכסף הזה, מה שאנחנו עושים זה גורמים לאוכלוסייה בריאה יותר, הילדים פחות מסתובבים ברחובות, פחות משועממים. הספורטאים האלה מביאים לנו הישגים, עומדים על הפודיום, הם השגרירים הכי טובים של המדינה. אלה בדיוק הנקודות שאנחנו צריכים להשקיע בהן.
אני גם מאוד מזדהה עם הסיפור האישי שלך, שאמרת שאת זוכרת המורה שהיתה ספורטאית ומאמנת. הספורטאים באים, הולכים, מביאים הישגים והמון כבוד למדינה, אבל המאמנים תמיד נשארים, ובאמת יש המון מאמנים שרוצים לתרום ואין להם את האפשרות הזאת. אנחנו כאן בשביל לאגד כוחות ולתת להם את ההזדמנות לתרום למדינה, כי בסופו של דבר אנחנו מדברים על תרומה גדולה.
הצטרף אלינו טומי ארשנסקי, מדליסט ארד מאליפות אירופה האחרונה, וגם מיכאל קלגנוב, מדליסט אולימפי בקיאקים מסידני, רחל ויגדורציק ואירה ויגדורציק בהתעמלות אמנותית, מריה סבנקוב. אני באמת חושב שזה לא טריוויאלי, מבחינתי זה כבוד גדול והתרגשות. יושבים פה שלושה חבר'ה שהם מהספורטאים הכי טובים ביבשת, דגל ישראל עלה לכבודם, וכל אחד מביא את הסיפור האישי שלו, כל אחד מביא את הסיפור של העלייה ושל הקליטה בארץ.
יש את הנושא של שבירת תקרת הזכוכית – שהעולים לא מצליחים לשבור אותה. אז אני יכול להגיד שיש פה חבר'ה שלא שברו, הם ריסקו את תקרת הזכוכית הזאת והם מודל לחיקוי להמון בני נוער. כשדיברנו על הכנסת טומי ארשנסקי לאולימפיאדה – קריטריון ישראלי וקריטריון בין-לאומי - לי זה היה חשוב, כי אחריו יש אלפי בני נוער בחיפה, שמסתכלים עליו בהערצה. ארבע שנים הוא נלחם בכל כוחו, והיה חשוב מאוד שהוא יהיה שם כי זה נותן אור ותקווה לבני הנוער, לספורטאים צעירים. הם צריכים לראות את המודלים האלה כי זה נותן להם מוטיבציה להצליח ולהיות במסגרת הספורטיבית. ההישגים זה דבר יפה, ואנחנו מראים פה את ההישגים הגדולים, אבל ההישגים האלה בסוף מושכים ומכניסים את בני הנוער שלנו למסגרות ספורטיביות. המטרה היא שכמה שיותר ילדים יהיו במסגרות.

כמו שאמרתי, אני אתך, גברתי השרה. אנחנו צריכים לנסות ללחוץ גם על שר האוצר - - -

יש לך תפקיד חשוב בזה.

יש לי תפקיד חשוב, כן. אצלנו במפלגה בסך הכול אוהבים ספורט. שר החינוך - - -

שר האוצר.

שר האוצר עושה כל יום ספורט. הוא לא מפספס, הוא מוצא שעות לילה או בוקר, בשעות הכי לא נורמליות אבל הוא צריך לתת לעצמו שעת אימון, וכך גם שרים נוספים.

מנכ"לית משרד התרבות והספורט, בבקשה.

אני מצטרפת לברכות שלך, היושב-ראש, ושל השרה. גם אני מאחלת לך המון הצלחה. אין ספק שהתחום שלנו - קידום הספורט במדינת ישראל, הן הספורט ההישגי-תחרותי והן תרבות הספורט - ככל שיהיו לנו בבית הזה יותר אוהדים וספורטאים בנשמתם נוכל ביחד לקדם. יש לנו הרבה תוכנית ויעדים. כמובן שזה תמיד תלוי גם בתקציב, אבל לא רק, גם יוזמות, רעיונות, אנשים טובים, אנשים מקצועיים.
הזכירה השרה את תוכנית המאמנים. מצד אחד, הנושא של השכר ומצד שני קידום חוק המאמנים. צריך להיות גיבוי רציני לקדם את החוק הזה. זה אומר פיתוח מקצועי של מאמנים, העמדה על ארבע דרגות; מעבר למדריך ומאמן שיש היום, גם מאמן בכיר ומאמן מומחה, כמו שמקובל בארצות שאליהן אנחנו רוצים להידמות. זה אומר לקחת את המאמנים הבכירים שלנו ולהכניס אותם להשתלמויות, למידה והתפתחות מקצועית, שיעמדו בקו אחד עם המאמנים הטובים ברחבי העולם, ואין ספק שגיבוי של הבית הזה הוא מאוד מאוד חשוב.

לכם, הספורטאים, יישר כוח גדול. תדעו לכם שזו גאווה גדולה למדינת ישראל, וכשאתם עומדים שם על הפודיום ומתרגשים יש פה עם שלם ואומה שלמה שמתרגשת יחד עמכם. אין כמו לראות את דגל ישראל מתנוסס, לשמוע את "התקווה" בוודאי. זו גאווה גדולה לכולנו. אנחנו יודעים כמה שעות אימון אתם מקדישים כדי להגיע לאותו הישג, שלפעמים לוקח כמה דקות או כמה דקות ארוכות. זה אימונים ארוכים, מפרכים, קשים. זה אורח חיים עבורכם, כל כולכם נתונים לעולם הספורט. אנחנו גאים בכם, תודה על הכבוד שהבאתם לנו ולמדינת ישראל ואנחנו, במשרד התרבות והספורט, נעשה הכול כדי לעטוף אתכם להישגים הבאים. עד ריו 2016 יש עוד תחנות בדרך שצריך להשיג, להגיע, לטפס.
יישר כוח גדול. תודה רבה ובהצלחה לכם, למאמנים ולכל מי שעוטף אתכם.

תודה. משרד הקליטה, בנושא של ספורטאים עולים, יש להם תרומה רבה. יש מלגות, יש מענקים וזו עוד תוספת. הלוואי שהיינו מגיעים לעוד משרדים שיעזרו וייתנו דחיפה לספורטאים, כך שתודה גם למשרד הקליטה. קלאודיה, בבקשה.

ברכות לתפקיד החדש, נעבוד הרבה יחד. אנחנו משקיעים המון בספורטאים עולים אולימפיים. במשרד, ואני חושבת שבכלל בממשלה, אין אח ורע לגובה הסיוע שמקבל אדם מהמדינה – מלגה של 5,000 שקל בחודש במשך שלוש שנים בכל התקופות בין האולימפיאדות, כאשר יש תקציב או אין תקציב. משרד הקליטה באמת עושה המון, ועובדה שכרגע, כשאין לנו תקציב, מצאנו את הדרך ואנחנו משלמים את המלגות למרות הכול. כמובן שזה אף פעם לא מספיק ומאוד נשמח אם תצליח לגייס עוד מלגות.
אנחנו גם משלמים למאמנים מקצועיים שמשתלבים באיגודים - מאמנים שהם עד עשר שנים בארץ - קידום העסקה, שזה מחצית מהעסקתו של העולה לתקופת הכרת המעסיק. שמחנו לשמוע את הצעתכם המבורכת לגבי המשך הקריירה של הספורטאים האולימפיים, כי זה כאב מאוד גדול. אנחנו יודעים שאנשים מסיימים את הקריירה אחרי שמשקיעים את עצמם לטובת המדינה ובסופו של דבר מחפשים מקום עבודה, ומאוד מאוד קשה להתקבל. מן הסתם, אנשים היו עסוקים בספורט ופחות למדו עברית ופחות עסקו בדברים אחרים. זה מאוד חשוב. יש לנו כמה כוכבים מאוד גדולים.
גם שמחנו לשמוע היום על היוזמה עם חברת החשמל. התוכנית הזאת יכולה להיות מאוד מוצלחת. יש לנו ניסיון מצוין עם קליטת קבוצות ייעודיות, כמו הצלחות עם הרופאים. אנחנו מספקים לפחות 300 רופאים. מגיעים 500–600, אבל בכל שנה מקבלים רישיון בעזרתנו - - -

לדעתי עוד שבוע-שבועיים יהיה לנו דיון על רופאים, אז נשמח לראות אותך כאן.

זה באמת מאוד מוצלח.

באותה הזדמנות אני רוצה לפנות לנציגי חברת החשמל ולבקש: בואו נקיים עוד פרויקט, לכלל העולים, ואולי נביא חשמלאים או כל מה שנדרש. אני בטוחה שגם הסוכנות תצטרף ליוזמה הזאת, כי זאת באמת יוזמה מבורכת.
והברכות הגדולות לאלופים. אני יודעת שלאחרונה גם בענף ההתעמלות האמנותית קיבלו כמה מדליות. זה באמת משהו מאוד חשוב, מרגש ונעים לשמוע. הלוואי שבכל הזכיות העתידיות למשרד הקליטה יהיה איזה חלקיק קטן בכל המדליות ושנמשיך לעזור.

תודה, קלאודיה.

אלכס, אתה תגיד כמה מילים, גם סרגיי וטומי. משהו מהלב.

מאוד נעים להיות כאן, לראות את כל האנשים שעוזרים לנו – משרד הספורט, משרד הקליטה ונציגי הוועד האולימפי. תודה על ההזמנה, אנחנו שמחים להיות כאן.

תמשיך להצליח. בבקשה, סרגיי.

אני נמצא פה בפעם הראשונה, יש כאלה שיותר מנוסים ממני.

בסוף הגיעו להיות חברי כנסת. אתה רואה למה מגיעים מהספורט?

כמו שיואל אמר, זו דרך חיים, מפה מתקדמים הלאה. זו דוגמה מאוד יפה. כבוד גדול להיות פה היום אחרי הזכייה באליפות אירופה. אני מקווה להמשיך ולהביא הישגים בהמשך העונה. יש את אולימפיאדת ריו שאני מתכונן אליה.
תודה רבה ליחידה לספורט הישגי, לוועד האוליפי, לזיגי, משרד הספורט. התמיכה באמת עוזרת.

תמשיך להצליח. טומי, בבקשה.

אני רוצה להתייחס ליואל, שעזר לי להיכנס לאולימפיאדה. הוא עשה הפגנות. המון תודה לך. לוועד האולימפי, לספורט הישגי, כיף להיות פה. תודה על ההזמנה.

כל הכבוד. הייתי באליפות אירופה כשטומי זכה, מאוד התרגשתי.
מנכ"ל הוועד האולימפי, זיגי, חבר שלנו, בבקשה.

בוקר טוב. כפי שהשרה עשתה, אפנה אליך כחבר הכנסת רזבוזוב.

גם אתה לא רגיל, אה?

לא, אבל התחושה היא אחרת, התחושה היא שונה, התחושה היא שאנחנו נמצאים על המגרש הביתי שלנו. אנחנו יושבים כאשר יש בין כל השותפים כאן מכנה משותף אחד, וזה הרצון לעזור.
זאת ההזדמנות לברך ולהודות למשרד הספורט – לשרה, למנכ"לית - על היוזמה של מאמנים לאומיים. מזה שנים רבות אנחנו יודעים שזה עקב אכילס שלנו וזה צעד גדול וחשוב מאוד. כשדיברת על קליטה ועל השתלבות של ספורטאים, התרומה המשמעותית, האדירה, למערכת הספורט בארץ היתה של אנשי המקצוע ושל המאמנים. אם נסתכל ברוב הענפים נראה את העולים משולבים. היום מאמנים ישראלים עולים נמנים על הצמרת של המאמנים באירופה.

לספורטאים, אנחנו נפגשים באירועים משמחים, אנחנו נפגשים על המזרון. סרגיי, אתך אני תמיד משתדל להיות בצד הנכון, לא ממול, אבל תמיד תמיד כיף לראות אתכם עובדים קשה ולראות את התוצאות הנהדרות שאתם מביאים.

הזכרת את משרד הקליטה, יושבת פה קלאודיה. הם עושים באמת עבודת קודש בשקט. קודם אמרתי לה שגם התוצאות של עכשיו זו הצלחה כנגד כל הסיכויים. אז תמשיכו.

ריו 2016 בדרך. הפעם יש לנו עוד אירוע חשוב מאוד, וזה משחקי אירופה שלראשונה יתקיימו ב-2015 בבקו. כמו לכל יבשת, גם לאירופה יהיו משחקים ונקווה שגם שם נראה את הספורטאים שלנו בצמרת העולמית.
ברכות, חבר הכנסת רזבוזוב, לשרה, למשרד, ונאחל לכולנו שיהיה לנו מחזור פורה.

תודה רבה למנכ"ל הוועד האולימפי, אפרים זינגר. אמרת לסרגיי שאתה לא רוצה לפגוש אותו בצד הלא נכון - סרגיי הוא גם אלוף אירופה וגם אחד הצלפים הכי טובים.
דיברת גם על אירועים, אז אני רוצה להגיד שעוד מעט יש לנו אירוע גדול – המכבייה. זה גם קשור, ואני מתכוון לזמן דיון בנושא. אנחנו, כמדינה, משקיעים המון כסף כדי להעלות לכאן עולים. מגיעים לכאן בבת אחת כמה אלפים, אז צריך לראות איך אנחנו מחברים אותם אלינו ומעלים אותם, כי בסופו של דבר אלה חבר'ה צעירים שיכולים להשתלב גם בצבא, גם בשוק העבודה, יהיו ספורטאים טובים ושגרירים טובים, שחשוב מאוד לדעת לקלוט אותם.

אני מתנצלת, אני צריכה לצאת. יש לנו ישיבה בוועדת החינוך של הכנסת אז גם אני וגם המנכ"לית צריכות לעזוב.

תודה לכם, ותודה על הפרויקט. הפרויקט הזה הוא דבר גדול לספורט הישראלי. נעשה הכול בשביל שזה יעבור. כל הכבוד.

תודה. תודה לך ותודה לכולכם, לכל הספורטאים, על כל מה שאתם עושים ועל כל ההצלחות שלכם. כבוד לנו.

נמשיך את הדיון. בבקשה.

גם אני אצטרך להצטרף בהמשך לישיבה הבאה. אני מצטרף לברכות – בהצלחה לך וברכות לספורטאים. כל הכבוד לכם. אנחנו מודעים לכמה רגעים קשים אתם עוברים עד שאתם חווים גם את הרגעים האלה, שאתם מוקפים באהבה, פרגון וברכות.
אנחנו פועלים, כמובן, בשיתוף פעולה עם משרד הספורט, אבל אנחנו תומכים בספורטאים האלה בכמה מישורים שחשוב לי להדגיש. קודם כול, הגדלנו את הסכומים להכנות האולימפיות. אנחנו מתקצבים, כמובן, את האגודות והאיגודים שהספורטאים באים מהם, אנחנו מעניקים לספורטאים האלה מלגות, והגדלנו את הסכומים האלה. אנחנו מעניקים את המלגות באמצעות הוועד האולימפי ואיל"ת; אנחנו רוכשים ציוד ספורטיבי במיוחד להכנות לאולימפיאדה, כמו מזרן לאלכס וציוד נוסף. חשוב לבשר שהקמנו גם קרן מלגות כדי לתת מענה לספורטאים צעירים, כי הבעיה היא גם להגיע לקצה הפירמידה, ועד שמגיעים לשם יש קושי עצום.

כמובן, אני מצטרף לברכות ובהצלחה בהמשך.

תודה רבה. אשמח לשבת אתך ולראות איך אנחנו יכולים לסייע בעוד מלגות לספורטאים. אני תמיד רוצה לעזור לספורטאים עוד ועוד.
עכשיו הייתי רוצה להעלות נושא שבטח קראתם עליו הבוקר בתקשורת. לא שנה ולא שנתיים, כי הייתי חלק מזה, אני פותח כלי תקשורת ורואה שהספורטאים שהתאמנו כל כך קשה, תרמו למדינה ועסקו אך ורק בספורט, אחר כך יוצאים החוצה מהספורט, פורשים ואין להם מענה. הם צריכים להתחיל את החיים מחדש, לפעמים בגיל 30, 32. קשה להתחיל את החיים מההתחלה. חלק לא הספיקו לקבל השכלה, לא כישורים מיוחדים וצריך להתחיל את החיים. אנשים מפחדים לפרוש כי הם יודעים שיגיעו לאיזשהו בור שלא ידעו איך לצאת ממנו. מה שמקובל במדינות שיש בהן תרבות ספורט זה שהספורטאי ממשיך באיזשהו ארגון, או שהוא מתקבל לחברה ממשלתית תוך כדי הספורט ואז הוא ממשיך שם - אם זה בצבא, אם זה במשטרה, אם זה בחברות ממשלתיות. אותו דבר תקף גם למאמנים. יש לו איזושהי המשכיות. פה כבר ראינו לא פעם כתבות על כך שהספורטאים פורשים ומרגישים שהזניחו אותם, שזרקו אותם ואף אחד לא צריך אותם. אני חושב שזה מאוד כואב. זה לא כואב רק לי, זה כואב כספורטאי, זה כואב לרוב האנשים לקרוא את זה. גם השיקולים של אבא בפריפריה שרוצה לשלוח את הילד שלו לחוג, כשהוא קורא כתבות אלה הוא אומר: למה הוא צריך את הספורט הזה? בסוף לא יצא מזה כלום ואין לי מה לשלוח את הילד.
התחלנו לחפש פתרון, ואני שמח שהגענו למשהו והיום הודענו את זה באופן פומבי. חברה גדולה ראשונה שהרימה כפפה היתה חברת החשמל. סמנכ"ל חברת החשמל, יאשה יעקב חיים, שהוא גם יוצא ברית-המועצות וגם ספורטאי לשעבר, הוא מכיר איך המערכת עובדת, היה שותף נוח שהיה צריך להסביר לו מאוד בקצרה. הוא הבין את הנושא, הבין את הרגישות, ואמר: בואו נלך על המהלך. נקלוט לקורסי השמה ספורטאים ומאמנים אחרי פרישתם. דרך אגב, לא מדובר רק על עולים. אנחנו עדיין עובדים על הקריטריונים – אנחנו מדברים על ספורטאים שייצגו את המדינה באליפות עולם ובאולימפיאדה ועל המאמנים האלה. הספורטאים האלה, מי שמתקשה בשפה תהיה לו עזרה בשפה, יהיה קורס ייעודי להכשרה למקצוע מסוים ואז הם מקבלים עבודה לחמש שנים בחברת החשמל, שזה מכובד. בהרבה מקומות זה גם סטטוס, כבוד לעבוד בחברה בסדר גודל כזה. דיברנו על איזושהי תקרת זכוכית, אני חושת שבפעם הראשונה אנחנו שוברים פה דלת זכוכית, שלספורטאים הישראלים יש המשך. חברת החשמל היא הראשונה. יש לי הרבה תודות להגיד לחברה הזאת. אנחנו במשא ומתן עם עוד חברות ממשלתיות וארגונים ממשלתיים שיקלטו את הספורטאים ואת המאמנים.

מה שזה יעשה לנו, קודם כול הספורטאים יבינו שהם הולכים לעשות משהו ומעריכים את מה שהם עושים, המדינה מעריכה את זה. בסוף אותו אבא מהפריפריה שצריך לשלוח את הילד שלו לחוג, יגיד: הילד שלי ייתן את עצמו לספורט, יהיה שגריר של המדינה, ובסוף יעריכו את זה וגם תהיה לו עבודה והוא לא יצטרך לחפש את עצמו מחדש בגיל 30.
אני חושב שהתוכנית הזאת מהפכנית והיא תפתח דלתות. אני שמח גם ששרת הספורט, לימור לבנת, היא תומכת ואוהבת קליטה. עשינו איזושהי פריצת דרך ועכשיו אנחנו צריכים לאגד את כל הגופים שייתנו לזה דחיפה. אז אני רוצה להודות ולתת לנציג חברת החשמל, אורן הלמן, לומר כמה מילים. בבקשה, אורן. תודה רבה לך. אני מדבר בשם הספורט בארץ.

תודה שהזמנת אותנו לכאן. מי שמוביל את היוזמה הזאת בחברת החשמל הוא יאשה חיים, שהוא המשנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הלקוחות. דמות מאוד בכירה בחברה.

אני רוצה לספר לכם על ההיסטוריה של חברת החשמל, שנושא שילוב הספורטאים תמיד היה משמעותי בחברת החשמל. היה לנו גם יושב-ראש ארגון עובדים בחברת החשמל, יורם אוברקוביץ, זכרונו לברכה, שהיה יושב-ראש הוועד האולימפי, כך שהתפרצת לדלת פתוחה בהקשר הזה, יואל. זו מדיניות שאנחנו שמחים להוביל אותה במשך שנים וגם לעזור בעניין הספציפי הזה, שהוא בהחלט חשוב. חברת החשמל היא חברה לאומית, חברה ממשלתית, ובטח שצריך להיות לה חלק בעניין הזה.

אספר לכם בכמה מילים שחברת החשמל באופן עקרוני זקוקה לעובדים ומתכוונת לגייס הרבה מאוד עובדים במקצועות ליבה, כמו: מסגרים, רתכים, חשמלאים, מכונאים, עובדי רשת – עובדי רשת במתח עליון ועובדי רשת במתח נמוך, שזה החיבורים לבתים - לטובת כמה פרויקטים. יש לנו פרויקטי חירום שנועדו לספק חשמל עם ביקוש גבוה לחשמל, פרויקטים של הפחתת הפליטות. כולכם רואים את הארובה הרביעית שהוקמה ב"אורות רבין" ותוקם כזו גם ברוטנברג שבאשקלון, וגם מיזם התקשורת, שהוא פרויקט חברתי. חלק מהקליטה שסוכם עליה, כפי שבוצע בעבר, נעשה בשיתוף פעולה עם משרד התמ"ת ובהובלה של משרד התמ"ת באמצעות קורסי הכשרה ייעודיים למקצועות האלה. כך נעשה גם בתהליך הזה.

דיברו פה קצת על שילוב נוסף, מעבר לספורטאים. אז אני רוצה לספר שסיימנו לא מזמן קורס חשמלאיות בחברת החשמל, ובסיום הקורס השתתף גם שר האנרגיה, סילבן שלום; קורס לבני מיעוטים; קורס למגזר הדרוזי; קורס נציגות שירות לקוחות לנשים חרדיות, ואנחנו משלבים גם בעלי מוגבלויות בחברת החשמל ולכן הדבר הזה די טבעי.

אנחנו נכשיר ונעסיק ספורטאים אולימפיים לעבודה במקצועות ליבה בחברת החשמל. זאת אוכלוסייה איכותית, אנחנו רואים אותה פה ואנחנו גאים בה. אני, לפחות, רואה אותה על מסכי הטלוויזיה וזו התרגשות בשבילי באופן אישי לשבת פה עם האנשים האלה. זו אוכלוסייה איכותית, עם הרבה מאוד מוטיבציה. שנים היא היוותה מקור לגאווה לאומית למדינת ישראל, וכמו שאנחנו שומעים, עם הפרישה שלהם אין גוף שדואג להם בצורה שיטתית. חברת החשמל, כחברה ממשלתית, רואה בהעסקה שלהם סוג של אחריות לאומית שלה.
דיברנו על זה שזה שיתוף פעולה של יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת רזבוזוב, עם יאשה חיים, ונשמח להיות חלק מהעניין הזה. אנחנו רוצים לפתוח את הקורס הראשון במהלך הרבעון הקרוב. להערכתנו, ייקחו בו חלק בסביבות 20–30 ספורטאים אולימפיים לשעבר ואנחנו נתחייב להעסיק את הספורטאים האלה. כמו שאמרנו, יש צורך אמיתי בחברת החשמל, זה לא שאנחנו ממציאים. החבר'ה האלה הם חבר'ה צעירים, חבר'ה חזקים, חבר'ה שיודעים לעבוד, חרוצים, עם ערכים, עם מוטיבציה, ולכן אני מניח שהם יתאימו. הספורטאים הראשונים שיעברו את הקורס הזה יועסקו במשך חמש שנים לפחות בחברת החשמל. יש סוגיה שנקראת סוגיית הקביעות, אבל מכיוון שהם אמורים להיות מועסקים במקצועות ליבה בחברת החשמל יש סבירות גבוהה שהם יזכו בקביעות.
אנחנו שמחים להיות חלק מהעניין הזה, וכמו שאמרתי קודם, אנחנו שמחים לתרום לחברה הישראלית במגוון של צורות העסקה – גם של בעלי מוגבלויות, גם של נשים, גם של מיעוטים ובוודאי גם של אוכלוסייה חשובה כזאת.

תודה רבה, אורן. תודה לכם בשם כל הספורט. תחשבו איזה מרגש היה בשבילי להתקשר אתמול לאיליה סאטין, ואחרי כל הסיפורים שנפגעתי מהם אישית לבשר לו: תשמע, יש גוף שידאג לך. שמעתי את ההתרגשות שלו. אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב.

עכשיו נפיץ מכתבים לכל הספורטאים, מי שירכז מטעם הספורטאים זו רחלי ויגדורציק, שתרכז את זה מול כוח האדם בחברת החשמל. אני חושב שמבחינת המדינה זאת פריצת דרך, זאת ההתחלה. בעזרת התוכניות האלה נוכל לקדם את הספורט בישראל. גם הרה מאמנים שמאמנים אחר הצהרים באגודות ואני רואה שהם מתקשים, כי יש ענפי ספורט לא פופולריים מבחינת כמות הילדים וקשה להם, גם הם יוכלו להשתלב ולהיות עובדים מצוינים עד אחר הצהרים, ובערב יוכלו לתרום למדינה במשהו שהם באמת מבינים ויודעים וזה ספורט. כך שבאמת תודה, אני מאוד מעריך את זה אישית.

טל, אתה רוצה להגיד כמה מילים?

קודם כול, טוב שאתה מתרגש, זאת אומרת אכפת לך מה שאתה עושה. זה מצוין. אני מכיר את העבודה שעשית בנתניה, ועשית דבר נפלא שם. אני חושב שטוב שלימור והמנהלת הכללית המשיכו בתפקיד במקום שכל פעם מחליפים ומישהו מתחיל מחדש, ומתחילים להכיר את התפקיד. בתור אחד האנשים מוועדת הפרס, אני חושב שהיא עשתה הרבה דברים יפים בשנים האחרונות.

הזכרת שזאת השנה שלה מכבייה. כשבאתי עם המכבייה השביעית, עם מארק ספיץ, היינו 1,250 ספורטאים מ-25 מדינות. השנה, למכבייה ה-19, יבואו יותר מ-9,000 ספורטאים מקרוב ל-70 מדינות. הזכרת את משרד העלייה והקליטה – בזמנו, עם עוזי נרקיס, זה היה הדבר הראשון שנתן לי את הפוש להתחיל את החיים בארץ. אני חושב שצריך להיות מוכן עם חומר הסברתי. אני חושב שצריך לשלב את זה, שהספורטאים יראו את האפשרות. לא כל אחד שמשתתף במכבייה יעלה, אבל שהם ידעו שיש תוכניות קצרות יותר, כמו "מסע" או Young Judea, שהם יכולים לבוא ולבחון ולראות, ולתרום במקצוע שלהם לספורט, ואם הם נדלקים לנושא אז בוודאי שכן. הם יחוו את מה שהם רואים בתקופה הקצרה שהם במכבייה או מהתקופה הארוכה יותר, של תשעה חודשים, עם "מסע" או Young Judea, וזה סיכוי טוב להביא ספורטאים צעירים טובים מאוד.

ספורטאים טובים ואזרחים טובים.

אזרחים טובים בוודאי.

אני עצמי, כשגריר לרצון טוב, יוצא לארצות-הברית ואני מאוד גאה בכל פעם שאני רואה הישג, אם זה בנושא התעמלות, התעמלות אמנותית או קליעה למטרה.
אפילו באולימפיאדה, כשכתבו בארץ שלא הצלחנו, אני חושב שהצלחנו מאוד להעלות את הרמה בהרבה ענפים שבהם התקדמנו, התקדמנו לגבי העתיד. אני תמיד אומר שאנחנו בירת הספורט של המזרח התיכון. אני תמיד מציג את הניצחונות. אחת הבעיות היא שבעיתונות שלנו – וזה דבר שצריך לתקן - אין שיווי משקל לידיעות על ההישגים. את ההישגים של אלכס אני רואה, אבל אם אני צריך להסתכל על הישגים של ענפים אחרים אני צריך לחפש ב"ידיעות" אולי איזו כתבה. ואני לא אוהב לקרוא הרבה עברית, אני מתעייף מזה, אז אני מחפש בעיתונות באנגלית. ואם זה לא בעיתונות עברית, לא תמצא את זה בעיתונות האנגלית. אז אני חושב שצריך להיות מאמץ שיהיה קצת יותר מקום בעיתונות, קצת יותר כתבות.

אני מסכים אתך. יש פה את אורן אהרוני מ-ynet, שעושה עבודה מצוינת. זה באמת אחד שאכפת לו. באמת אנחנו צריכים כמה שיותר כתבים. הוא יודע על כל תחרות, הוא מתקשר, הוא יודע מי מנצח, הוא עוקב. חשוב מאוד שהתקשורת שלנו תיתן לזה במה.

באנגלית או בעברית?

הוא עושה את זה בעברית.

אבל כששאלתי את ynet למה הם לא עושים את זה באנגלית, אמרו שחסר להם תקציב. אבל זה הדבר הכי גדול שיכול להיות לגבי המורל במדינה.

תודה, טל. איליה סטאין, רץ המרתון שלנו, בבקשה.

קודם כול אגיד תודה. אתה היית הלב שלנו. מזל טוב, תמשיך בזה. אתה הרגשת איך הספורט נכנס לך עמוק בבטן, וחשבת על כל הספורטאים. אני חושב שאתה תצליח. באמת, הרגשתי איך חשבת על זה. כל הכבוד לך.

תודה גם לשרת הקליטה, תודה לאיגוד האתלטיקה, תודה לוועד האולימפי. עברתי את התקופה, נהניתי. כל הכבוד לספורטאים, עשיתם הכול, ניסיתם. מה שנשאר לנו זה לחשוב, כל אחד ואחד, על העתיד שלנו. יש לנו ילדים, יש לנו משפחה.
תודה גם לחברת החשמל. חשבת לעזור לנו עם זה, וככה נתקדם. ולא נשכח - יש לנו המון ספורטאים צעירים שיכולים להגיע רחוק. נעזור להם אחרי הצהרים, כמו שאמרת, נעזור להם אחרי העבודה, שימשיכו בדרך שלנו. תודה רבה לכם.

תודה לך, שיהיה לך בהצלחה. כמו שאומרים: יש עתיד. מיכאל, המדליסט האולימפי שלנו בקיאקים, בבקשה.

שלום לכל האנשים הנחמדים שיושבים פה. דווקא רציתי לדבר עם שרת הספורט. כבר חודש אני מחפש לדבר אתה.

נסדר לך פגישה. בשביל זה אני כאן – כל בעיה, כל דבר שתרצו.

רציתי לשאול על המעמד של הספורטאי האולימפי במדינת ישראל. על העור שלי אני מרגיש שמשהו לא מתוקן פה. כמו שאמרת, בפריפריה אבא יחשוב אלף פעמים אם לשלוח את הילד לחוג כי לא יצא מזה כלום. אני גם מסתכל על הספורטאים הצעירים שהולכים באותה דרך שאני הלכתי, שיביאו מדליות אולימפיות למדינת ישראל – אין בזה עתיד. בן אדם שמסיים את הקריירה – במקרה שלי עוד הצלחתי – הוא מרוסק, נמצא על הרצפה.

עברתי שלוש אולימפיאדות, זה בסך הכול 15 שנות אימונים ומאמצים. אני יודע ששרת הספורט לא יודעת אפילו על חצי מהמאמצים שהספורטאי צריך לעשות. הגעתי למצב שנשארתי בלי כלום. זה כמו שעובד זר במדינה עובד ונוסע לחו"ל - אין לו פנסיה, אין לו קרנות השתלמות, שום דבר.
אני מאוד מבקש ממך, אם יש אפשרות להיפגש עם שרת הספורט, כי אני יודע שהיא בתפקיד הזה כבר הרבה שנים. זו לא שנה ראשונה שהיא אחראית על הספורט. היה גם השר גאלב מג'אדלה, היו הרבה אנשים שעברו במשרד הזה, ונשארנו באותו מצב בלי שום שינויים. אני רואה שהתחלת ברגל ימין ושובר זכוכיות, כמו שאתה אומר, כל הכבוד. כל מה שאתה צריך מאתנו, אתה יודע שיש לך גב.

והגב של מיכאל קלגנוב זה גב גב.

הספורטאים שרוצים לייצג אותנו ולהביא מדליות למדינת ישראל, שידעו מה יקרה אחרי הדברים היפים האלה. חשוב שהם ידעו מה יהיה הלאה.

אני מסכים אתך, בגלל זה אני כאן. כמו שאמרתי, אני רוצה לעזור. יש הרבה סיפורים כואבים. עוד כשהייתי ספורטאי ישבתי אצל אורטופד ובאה הרופאה והתחננה כדי שיכניסו אותך לאיזה טיפול, ואמרו: הוא לא בסגל, כי כבר פרשת. זה היה בשביל שיזרזו לך תור בבית-החולים. באותו רגע מאוד התביישתי.

אגיד לך משהו אישי, עכשיו אני מחפש בכל הארץ שיעשו לי ניתוח גב.

בזה אני הכתובת. אני אמנם לא מנתח, אבל נוכל אולי לסייע בזה, נפנה לכל הגורמים.
חברים, אני מדבר עכשיו מהלב. אנחנו יושבים פה בבית המחוקקים, יושבים בוועדה. אם כבר הגענו לכאן ואנחנו כאן אנחנו צריכים לעשות כמה שיותר דברים טובים לספורט. בשביל זה אני כאן. אני מוכן ומתכוון להיות הכתובת לכל בעיה ולכל צרה. אנשים כבר פונים אליי, יש לי ערימה של מכתבים ואני מנסה להתייחס לכל מקרה. נשמח מאוד לסייע.

אני זקן היושבים פה – אולי טל יותר מבוגר ממני, אני לא בטוח. הייתי ספורטאי, סיימתי את הקריירה שלי ב-1986. דיברנו עם כל הגופים שיושבים פה אבל זה לא פתרון לכולם. יש ספורטאים, כמו שאמר קלגנוב, שנתנו 15 ו-20 שנים למדינת ישראל. אני לא רוצה להשוות לחברי הכנסת שמקבלים 4% לשנה, שייתנו 2% לשנה לספורטאים, שייתנו 1.5% לשנה. זה כסף קטן מאוד במהלך השנים, וספורטאי שיסיים 15 או 20 שנות קריירה בין-לאומית, תהיה לו איזושהי פנסיה קטנה, שיהיה לו עם מה להתחיל. היום ספורטאי שעושה לעשות קורס בחברת החשמל - וכל הכבוד לחברת החשמל - יקבל 5,000 שקל בחודש בתחילת הקריירה. זה כלום.

זה קצת לא נכון מבחינת המספרים.

יכול להיות שייתנו 10,000, אני מתנצל על הסכומים. אבל אם היתה לו איזושהי פנסיה קטנה - - -

אני מסכים אתך בנושא הפנסיה וקרנות ההשתלמות. דיברנו על הרבה נושאים, אבל אנחנו רק בתחילת הדרך. נצטרך לעבוד, זה הרבה עבודה גם מבחינתי, ללכת הרבה מכות. אני רגיל ללכת מכות, אבל עכשיו זה בזירה הזאת. אני בטוח שנצליח. יש את ועד הספורטאים בוועד האולימפי שיעבוד קשה ובאו אנשים שאכפת להם, כך שאני בטוח שנעשה הרבה שינויים.

חברים, תודה רבה לכם על זה שהגעתם. תודה רבה לאלופים שלנו, כל הכבוד. תייצגו את המדינה בכבוד. אתם גאווה, מקור השראה להרבה בני נוער, ולא רק בני נוער. כשקוראים פותחים עיתון וקוראים עליכם, אני חושב שהרבה ישראלים מתמלאים בגאווה. תמשיכו לעשות את זה, ואנחנו כאן בשביל לעזור לכם לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:22.>