ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 30/04/2013

צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות), (תיקון), התשע"ג-2013

פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
30/04/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 30>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ' באייר התשע"ג (30 באפריל 2013), שעה 10:00
<סדר היום:>
<צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות), (תיקון), התשע"ג-2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר

רוברט אילטוב

יצחק כהן

אראל-נחום מרגלית

עדי קול

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

איילת שקד
משה גפני
חנין זועבי

<מוזמנים:>
נועז בר ניר - מנכ"ל, משרד התיירות

ערן ניצן - סמנכ"ל בכיר תשתיות והשקעות, משרד התיירות

עובד קדמי - יועץ משפטי, משרד התיירות

שרון מאיר - עו"ד, מנהלת הלשכה המשפטית וממונה על מעמד האישה, משרד התיירות

משה צימרמן - אגף תכנון ופיתוח, משרד התיירות

מיכאל דולמן - יועץ לשר התיירות, משרד התיירות

רינה פורטנוי - עוזרת השר, משרד התיירות

ענת שיחור אהרונסון - דוברת משרד התיירות, משרד התיירות

יעל מבורך - רכז תקשורת ותיירות באג"ת, משרד האוצר

תמר קלהורה - עו"ד, משרד המשפטים

יצחק מאיר הלוי - ראש העיר, עיריית אילת

בת-חן שלזינגר - משקיפה, המשמר החברתי










<ייעוץ משפטי: >
שלומית ארליך
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
יעקב סימן טוב
<צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות), (תיקון), התשע"ג-2013>
<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
בוקר טוב. כדרך הנהלים בעבודות, שאם יש למישהו הצעה לסדר, אז אנחנו נותנים לו לפני שמתחילים את הדיון. אבל רק לאחרים – הכוונה באמת הצעה לסדר. לא זכות דיבור דרך המילה הצעה לסדר. ומאחר והיושב-ראש, יושב-ראש הכנסת במיל' – מה שנקרא – בקי בכל הנהלים, אז אם הוא מבקש הצעה לסדר, אני מניח שהוא יודע מה הכוונה.
אז חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.

<ראובן ריבלין:>
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הוועדה הנכבדים, אני חושב שאנחנו צריכים, כולנו, לברך את משרד האוצר, את שר האוצר, ואת אנשי ההסתדרות שמצאו לנכון אתמול, ואת הדרך להיפגש, משום שהתכנית הכלכלית החדשה, שהיא תכנית חירום, שבוודאי תביא לידי גזירות לא מעטות על הציבור, טוב שתיעשה תוך הבנה גם אם לא תוך הסכמה. ולכן, אני חושב שכולנו צריכים לעמוד ולברך את ההסתדרות, את יושב-ראש ההסתדרות ואת שר האוצר שמצאו לנכון לפתוח פעם נוספת את המסדרון הזה של הבנה וניסיון ללבן דברים, ולצמצם עד כמה - - -
<משה גפני:>
בטלפון הם דיברו.

<ראובן ריבלין:>
זה לא חשוב. העיקר, אם היום לא התחילה שביתה. אני לא מפחד מאיומים. אני לא מפחד מאיומי שביתה גם אם אני לא אומר את זה. זאת אומרת, לא צריכים לאיים כאשר ברור כשמש שהדברים לובנו. אני חושב שהערוץ הזה, בין ההסתדרות לבין משרד האוצר, הוא ערוץ חשוב ביותר, גם אם בסופו לא מגיעים להסכמות מלאות. ואני חושב שהוועדה צריכה לברך על היוזמה ועל ההצלחה למנוע את השביתה גם היום.
<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
אז תודה רבה לחבר הכנסת ראובן ריבלין. ואני רק אוסיף, אם כבר, שמזה אנחנו צריכים ללמוד, כולנו, שכשמדברים אפשר לפתור דברים. זאת אומרת, קודם-כל לדבר.

<ראובן ריבלין:>
קודם-כל, פוגשים אנשים. אם מדברים, פוגשים אנשים.
<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
ואם רוצים, מוצאים פתרונות וזה עדיף על כל דרך אחרת. גם בין אדם לחברו, גם בוועדה וגם במפלגות, בסיעות.

טוב, אז תודה לך, חבר הכנסת ראובן ריבלין.
<ראובן ריבלין:>
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
ואנחנו מתחילים עם הנושא הראשון שזה צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות). ואני מניח – כך נמסר לי – ונמצא איתנו המנכ"ל שיציג את הדברים. אבל אני מבין שזו הצעה שמוסכמת על כולם, מה שנקרא, מבחינת אלה שקשורים למפעלי התיירות. לכן, הדבר מקל עלינו מאוד. בסופו של דבר, אני גם אוסיף תוספת או הערה, אבל לא בקשר לצו עצמו.
אז זכות הדיבור אליך. ואני לא יודע אם יש לך מצגת או לא, אבל - - -

<נועז בר ניר:>
לא. זה ממש קצר. אני אציג בקצרה. אני אדבר בקצרה.

<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
כן. אני רק רוצה לומר שאני קיבלתי את זה, כנראה שבצילום זה לא עובר בצבע, והקווים פה, זה מלא קווים שאתה לא יכול לדעת מתוכם מהם האזורים.

<קריאה:>
- - -

<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
לא, אני מדבר גם כלפי חבריי, כי הרי הם יצטרכו להצביע. אז, לכן, אני לא יודע איך, אבל אוקי.

תציג את שמך.

<נועז בר ניר:>
שמי נועז בר-ניר, מנכ"ל משרד התיירות. אני באתי בבקשה לוועדה הנכבדה להאריך את תוקף הצו, מפת אזורי עדיפות לאומית בתיירות, על פי חוק עידוד השקעות הון. מדובר על אזור עדיפות לאומית, לבנייה, לעידוד, שהממשלה מעודדת על פי חוק עידוד השקעות הון, מלונות, מלוניות ואטרקציות. והבקשה שלנו היא להאריך אותו עד סוף שנת 2015. המפה האחרונה נקבעה ב-2011, כאשר הוספנו באותה שנה את אילת, ים המלח, הגליל התחתון ובית שאן וסביבתה. הוועדה, דרך אגב, המפה נקבעה על פי ועדה שמרבית חבריה פה. יש אנשי ציבור, יש אנשי משרד האוצר, משרד התיירות, משרד המשפטים. והמפה מתבססת, בעיקר, על צרכי התיירות – בעיקר תיירות מחוץ לארץ, שהיא בראש סדר העדיפויות שלנו, אבל גם תיירות פנים. אבל בעיקר תיירות חוץ לארץ. מבוססת על כך איפה יש פוטנציאל לשנים הקרובות לבנות מלונות מבחינת קרקע זמינה, תכנון ויזמים. וכמובן, נכנסים כאן שיקולים לאומיים, בעיקר שיקולי פריפריה, כי, בסך הכול, משרד התיירות והתיירות היא כלי לעידוד הכלכלה, בעיקר בפריפריה. היא ענף יצוא, אבל יש לה בהחלט השפעות על עידוד תעסוקה בפריפריה. התיירות, רובה, מרוכזת בפריפריה. ערי התיירות העיקריות הן ירושלים, נצרת, אילת, ים המלח, תל-אביב. הרוב זה ירושלים ופריפריה.
<יצחק מאיר הלוי:>
אילת.

<נועז בר ניר:>
המפה הזו חלה – המפה, חוק עידוד השקעות הון – חל על - - -
<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
נמצא איתנו ראש עיריית אילת. אז אני מציע, אם אתה רוצה לעבור בשקט, אז כל פעם תגיד גם אילת.

<נועז בר ניר:>
אמרתי אילת. אמרתי אילת.
<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
אמרת אילת?

<קריאה:>
הוא אמר.

<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
סליחה.

<נועז בר ניר:>
אמרתי. יצחק מאיר הלוי כל הזמן בליבנו. אילת זו עיר תיירות הפנים מספר אחת.
<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
ירושלים היא על ראש שמחתנו, אבל, אחר-כך, אתה יכול להגיד אילת.
<נועז בר ניר:>
ירושלים היא עיר תיירות החוץ מספר אחת, ואילת זו עיר תיירות הפנים מספר אחת. מבחינת כמות המלונות, לינות, של תיירים וישראלים, אז ירושלים ואילת מובילות: אחת בתיירות החוץ, והשנייה בתיירות הפנים.
עוד פעם
כשאנחנו מדברים פה אנחנו מדברים על מפת אזורי עדיפות לאומית, אנחנו מדברים על תיירות, על עדיפות לבנות מלונות. בירושלים, כמובן, מבקרים הרבה יותר מבאילת, אבל מבחינת מלונות אילת יותר גדולה והרבה מגיעים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אילת, יש לה עוצמה כלכלית גדולה, אז לא צריכים לתת לה הטבות במס ערך מוסף או משהו כזה.

<נועז בר ניר:>
מי? לירושלים?

<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
לא, לאילת, כי היא עוצמה כלכלית גדולה.

<נועז בר ניר:>
זה סיפור אחר.

<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
בסדר.

<אלעזר שטרן:>
מירון מספר שתיים. מספר המבקרים בשנה – איפה מירון ביחס לירושלים? סתם, אין שם בתי מלון. מירון.

<נועז בר ניר:>
אנחנו מקווים שייבנו שם. אנחנו, בין היתר, מעודדים במירון. אחד המקומות שמופיע זה מירון, שייבנו שם מלון. אבל עדיין לא קמו היזמים שייבנו. יש שם תכנית בניין עיר תיירותית.
זהו, אז הבקשה היא להאריך את המפה עד שנת 2015. זו הבקשה. המפה היא יחסית רחבה, כוללת את כל הפריפריה, נגב, גליל. מרכז הארץ, בגדול, אם אני לא כולל את - - -
<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
המפה מדורגת? יש אזורי א', ב', ג'?

<נועז בר ניר:>
מה זה?

<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
יש אזורי א', ב', ג' או שיש עדיפות ולא עדיפות?

<נועז בר ניר:>
על פי החוק, יש רק עדיפות אחת. על פי החוק יש עדיפות אחת.
<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
זאת אומרת, או שאתה בפנים או שאתה בחוץ. אין דירוגים.

<נועז בר ניר:>
או שאתה בפנים או שאתה בחוץ. יש, אחר-כך, מאחר שהתקציב מוגבל, אז יש עדיפות, בהחלט יש עדיפות פנימית בהתאם לצרכים התיירותיים.
<ראובן ריבלין:>
מה עם הקריות? אדוני המנכ"ל, מה עם הקריות שבזמנו - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, אני אתן לך זכות דיבור.
<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
עוד שאלה אחת
זה שינוי מהקיים או שזה אשרור של הקיים?

<נועז בר ניר:>
זה אשרור של הקיים. המשכיות של הקיים, עד סוף 2015.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי. טוב. אוקי, זהו? טוב, אז אם כך, עכשיו אנחנו נתחיל בדיון. חבר הכנסת אראל מרגלית ראשון, אחר-כך אני.

<אראל-נחום מרגלית:>
מבחינת יוזמות חדשות ברמה של התיירות. כלומר התקנות האלה קיימות כבר מזה זמן, אבל יש תחושה – כלומר, כמה עד היום ההטבות האלה, באמת, עזרו בעיקר לאזורים שלא מספיק התפתחו. למשל: התיירות הקדושה – אני אקרא לזה – בצפת, שזו עיר שזקוקה עכשיו לאיזשהו חזון מאוד ברור. כמה אזורים בארץ שבהם יש תיירות ספציפית או, למשל, אזור עין כרם שמשרד התיירות החליט לבנות שם מחסן על עתיקות שגילו ליד המעיין, למרות שיש - - -
<ראובן ריבלין:>
עיריית ירושלים.

<אראל-נחום מרגלית:>
לא, אבל זה משרד התיירות. משרד התיירות.
ולמרות שזה אחד האזורים הכי קדומים מבחינת היישוב היהודי, יחד עם בית זית שנמצא ליד מהווה איזשהו עדות ייחודית לכל הסיפור שם, להתיישבות היהודית, בכלל ההתיישבות באזור. איך אנחנו משתמשים בנושא של התיירות, למקד ולתת עזרה לאזורים ספציפיים אבל בצורה קצת יותר דינאמית. זאת השאלה.
<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
טוב, תודה רבה. חברת הכנסת חנין זועבי.

<חנין זועבי:>
השאלה שלי היא למה נקבע באזור נצרת רבתי, שהוא רדיוס של שני קילומטר מתחומי העיר, שזה לא כולל את כל הכפרים המאוד צמודים לנצרת, וחלק מהם כפרים קדושים כמו כפר כנא, למשל. למה דווקא רדיוס של שני קילומטר, ואתה ככה שולל אזור מסביב לנצרת שהוא, גם-כן, אזור חיוני?
<אלעזר שטרן:>
רצו להושיע את הושעיה, לא את כפר כנא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר הכנסת שטרן, אבל לפי הרישום אצלי חבר הכנסת אלעזר שטרן הוא אחרון הדוברים, אלא אם כן עוד מישהו רוצה, לפחות מחברי הכנסת. אז חבר הכנסת אלעזר שטרן.
<אלעזר שטרן:>
אני, בהמשך גם למה שאמר חבר הכנסת אראל מרגלית וגם מה שאמרה חברת הכנסת חנין זועבי: למה השיטה צריכה להיות אזורים? אני אגיד: חבר הכנסת אראל מרגלית דיבר, לדוגמה, על ירושלים; חברת הכנסת חנין זועבי דיברה על כפר כנא, לצורך העניין הזה.
<ראובן ריבלין:>
על נצרת וסביבותיה, היא דיברה.
<אלעזר שטרן:>
לא, אבל נתנה דוגמה. בסדר.
מה שאני שואל, האם לא נכון במפת תיירות ללכת על נושאים ולהגיד שאוקי – הרי סדרי עדיפויות, אם אנחנו רוצים לקדם פריפריה, זה כבר, יש את ההגדרות האלה של מה זה פריפריה ומה זה לא.
האם אנחנו רוצים לקדם עכשיו נושאים? לצורך העניין, נגיד: תיירות נוצרית. לצורך העניין, נגיד: תיירות יהודית של נוער, לא משנה מה. האם לא נכון שמפת התיירות או המקום לסדרי העדיפויות יהיה סביב נושאים, שמשרד התיירות, לצורך העניין, יסמן אותם. השיקולים של פריפריה, הם, ממילא, קיימים הרי. אנחנו תמיד רוצים לקדם את הפריפריה, וזה, כאילו, לא שייך למשרד התיירות. היתרונות של משרד התיירות הוא הנושא.

<ראובן ריבלין:>
עוד שאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקי. חבר הכנסת ראובן ריבלין וזהו.
<ראובן ריבלין:>
בדיון האחרון בכנסת הקודמת, כאשר דנו על נושא מפת התיירות, הייתה מחלוקת בין חיפה לבין הקריות, שכן יכולים לפתח שם תיירות של מלונות של שלושה כוכבים לעומת חיפה. וראשי הערים של הקריות, באמת, הפצירו בכנסת ובממשלה לאפשר להם, גם-כן, להיות במפת התיירות, בתנאים כאלה או אחרים. ונדמה לי שאמרו שישקלו את זה – סטס מיסז'ניקוב, בזמנו – שישקלו את זה. אבל עד היום, אני מבין שאתם רוצים להאריך עד 2015 את אותו מצב. האם יש התייחסות לעניין הזה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקי, תודה. ואני רק רוצה הערה: אזור שלם לא נמצא במפה הזו וזה אזור יהודה ושומרון. ואנחנו – אני אדבר בשמי כשאני אומר אנחנו – רוצים גם להוסיף. אני לא רוצה להכניס אותו לדיון כרגע, כי אני לא רוצה לעכב את האישור של העבודה שנעשתה. כך שאני רק רוצה להגיד שמתנהל דיון בנפרד. ואני מניח שבגלל שזה אזורי יהודה ושומרון, שגם שם יש לנו עניין לעודד תיירות, אז זה - - -

<חנין זועבי:>
אבל אתה צריך לספח, קודם כל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חברת הכנסת זועבי, אנחנו משתדלים מאוד - - -

<חנין זועבי:>
אחר-כך אנחנו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חברת הכנסת זועבי, אנחנו משתדלים מאוד כאן, בוועדה, - -
<חנין זועבי:>
תספחו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - שאחד לא ייכנס לדבריו של השני.
<רוברט אילטוב:>
מה אכפת לך שנפתח את - - -

<חנין זועבי:>
תספח. תספחו.

<רוברט אילטוב:>
מה זה מפריע לך - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חברת הכנסת זועבי, אני מבקש, שוב: כמו שנשמע אותך בכבוד, אז אנחנו גם נותנים לאחרים ומשתדלים - - -
<חנין זועבי:>
אני גם לוקחת ברצינות את מה שאתה אומר, לכן אני מעירה.
<רוברט אילטוב:>
אבל יש שם - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משתדלים. בכל אופן, אז - - -
<חנין זועבי:>
תספח את האנשים ואת השטחים, ואז אתה תעשה את מה שאתה רוצה, אם אתה יכול.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ולכן, אני אומר
זה ייערך ב-line נפרד: או דרך שר הביטחון עם צו אלוף או דרך ממשלת ישראל, כששר התיירות הוא זה שיוביל את המהלך, וכך דיברנו. אבל זה לא יפריע ולא קשור לנושא של הצו הזה.

<משה גפני:>
מה עמדת שרת - - -

<ראובן ריבלין:>
- - -. אותו דבר. זה אותו דבר.

<חנין זועבי:>
אבל החוק האזרחי לא יכול לחול על שטחים כבושים. חבר הכנסת ריבלין, אלה שטחים כבושים. אתה לא יכול להחיל את החוק הישראלי.

<ראובן ריבלין:>
גם רחביה היא - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרי מבחינתך יכול להיות שגם מקומות - - -

<חנין זועבי:>
תספח, תיתן להם זכות בחירה ואז תעשה מה שאתה רוצה, אם אתה יכול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חברת הכנסת זועבי, מבחינתך יכול להיות שגם חלק מהמקומות פה הם שטחים כבושים.

<משה גפני:>
מה עמדת שרת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע שלא נפתח את זה.

<ראובן ריבלין:>
היה שייח-באדר.

<חנין זועבי:>
לא, רק אני הערתי למה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

<ראובן ריבלין:>
פה היה שייח באדר, פה. על הקרקע הזאת.
<משה גפני:>
מה עמדת שר האוצר ושרת המשפטים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בנושא של מה?

<משה גפני:>
של יהודה ושומרון - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר: מאחר וזה לא הנושא של הדיון, כרגע - - -

<משה גפני:>
מה, אתה יודע גם מה עמדתם?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
של שר התיירות, אני יודע. שאר - - -

<משה גפני:>
לא. שר האוצר, שר האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא דיברנו בנושא, - -

<משה גפני:>
ושרת המשפטים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - ואמרתי את זה רק כגילוי נאות. מבחינתי אני אומר, אבל זה לא קשור לדיון של היום, וזה רק היה גילוי נאות.

<עדי קול:>
אדוני היושב-ראש, אני יכולה שאלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<עדי קול:>
רק שאלה אחת
אני יודעת שנצרת, - - -, להבטחה לתוספות. והשאלה היא אם הם יוכלו לתת לנו איזשהם נתונים לגבי השיפור בנתוני התיירות שם. פשוט ביליתי ביום חמישי במלון בנצרת. אני יודעת שהשקיעו הרבה כספים, ועדיין יש הרבה מקום לשיפור.

<אראל-נחום מרגלית:>
מלון הבוטיק הזה, עם הציורים על התקרה?

<עדי קול:>
לא, לא. ממש לא, ממש לא. מלון צליינים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב. אם מהאורחים יש, אבל שקשור לנושא, בסדר? מר מאיר יצחק הלוי.
<יצחק מאיר הלוי:>
בטח שקשור לנושא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק תגיד לפרוטוקול שם.

<יצחק מאיר הלוי:>
שמי מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת. אני רוצה להגיד שכעיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל, וכעיר התיירות שמוגדרת כעיר תיירות, ושעד לפני שנה וחצי החוק הזה לא חל עליה, אני יכול לספר לכם שמאז שהחוק נחקק אנחנו רואים - - -
<עובד קדמי:>
מאז שהצו תוקן.
<יצחק מאיר הלוי:>
תודה. מאז שהצו תוקן אנחנו רואים - -

<קריאה:>
ברכה רבה.

<יצחק מאיר הלוי:>
- - תנועה ערה של יזמים, בעיקר בתחומים של בתי-מלון: בניית בתי-מלון ואטרקציות ברמה מטורפת. אני יכול להצטער צער גדול מאוד שבימים האלה זה קצת נתקע כתוצאה מהאיום ההזוי על נושא מס ערך מוסף. אבל אני מניח שנעבור את המשוכה הזו ולא נרקוד צעד תימני, שהולכים צעד אחד קדימה ושניים אחורה. זה לא נראה טוב.

אבל אם נגיד והגזירה תרד מסדר היום אז אין לי ספק שהמגמה שיש בשנה וחצי – דרך אגב, אני מדבר ברמה, שבעיר אילת מעל ל-3,000 חדרים יש כוונות בנייה, שהרשימה נמצאת אצל המנכ"ל. כך שאני חושב – אני אומר את זה לחברי הכנסת – שאין ספק שהחוק הזה, יש בו הרבה מאוד תרומה לכולנו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, תודה רבה.

<ראובן ריבלין:>
- - - של הלובי של אילת בקדנציה הקודמת היה שהחברים בלובי לא היו שרים. כל אלה שהיו בלובי של אילת נהיו שרים. חביבי, תיזהר.
<רוברט אילטוב:>
לא, לא, לא, סליחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא.

<ראובן ריבלין:>
הוא כמו שר.

<רוברט אילטוב:>
נשארתי.

<קריאה:>
יש לו יותר סמכויות משר.
<יצחק מאיר הלוי:>
אדוני, היושב-ראש לשעבר, היו לנו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש עוד מישהו מהאורחים המכובדים שרוצה לומר? לא חייבים. אוקי, תודה. המנכ"ל, בבקשה, תשובות.
<נועז בר ניר:>
קודם-כל, אני רוצה להגיד לכם שהמיצוב העיקרי של ישראל, המוצר העיקרי שלנו, המיצוב שלנו זה ארץ הקודש שמרכזה ירושלים. זה המוצר העיקרי שאנחנו מוכרים לאוכלוסיות דתיות אבל לא רק. גם לאוכלוסיות שמתעניינות בכל הנושא של דת, היסטוריה ותרבות. זה המיצוב העיקרי של ישראל. זה עיקר הביקושים. זה המיצוב שלנו בחוץ לארץ. ואנחנו בעצם מתאימים את ההיצע בהתאם לביקושים. זו הנקודה הכי קריטית.
עכשיו, נשאלת השאלה למה בכלל צריכים את החוק הזה? כי בישראל יש בעיה. ברוב מדינות העולם אין כזה חוק – אין עידוד בניית מלונות באמצעות מענקים. הבעיה שבישראל, בגלל הסיכון הגיאו-פוליטי – אתם יודעים שיש שנים טובות, אבל יש המון שנים עם נפילה. אם אני מסתכל על העשור האחרון, כמובן האינתיפאדה – העשור הקודם – אינתיפאדה, מלחמת לבנון השנייה, "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" – רואים שיש כל הזמן אירועים שפוגעים בתיירות, ובעצם הכדאיות הכלכלית של היזמים היא הרבה יותר קטנה. ובעצם, החוק בא לפצות על הסוגיה הזו, ובעצם בא לתת תמריץ ליזמים לבנות. אנחנו יודעים שאילולא המענקים לא היו בונים מלונות בגלל ההרכב של התיירים. עיר כמו תל-אביב, למשל, אין מענקים. למה בתל אביב אין מענקים? כי שם התיירות הרבה יותר מגוונת, ומבוססת גם על תיירות עסקים, ואם יש פגיעה גיאו-פוליטית אז זו פגיעה הרבה יותר קטנה, ולכן הסיכון העסקי שם קטן הרבה פחות.
אם לא נכניס למפה הזאת את הפריפריה – הפריפריה: עוד פעם, אנחנו מסתכלים, בעיקר, האזורים העיקריים שבאמת ישנה תיירות זה ירושלים, אזור נצרת, כנרת, סובב כנרת. אנחנו צריכים להכניס אותם למפה, ואנחנו גם הרחבנו את המפה ב-2011. הכנסנו פנימה – הגליל העליון היה שם – אבל הכנסנו גם את הגליל התחתון, את עמק המעיינות ואת בית-שאן, כדי שייתנו תמיכה לחדרים שאנחנו זקוקים להם באזור הכנרת.
<אראל-נחום מרגלית:>
תזכיר לנו מה המענק.

<נועז בר ניר:>
המענק הוא 20% מענקי השקעה, עד תקרה מוכרת לבניית חדרי מלון. 20%, לצורך העניין.
<אראל-נחום מרגלית:>
פעם זה היה 30 ומשהו.
<נועז בר ניר:>
היו תקופות שהיה 38 באזורים מסוימים, אבל זה שייך לעבר הרחוק. רחוק מאוד.
<אראל-נחום מרגלית:>
והטבת מס אם המלון מרוויח, או שזה או-או?

<נועז בר ניר:>
זה לא קיים כבר. זה לא קיים בתיירות.

<קריאה:>
לא, לא, לא, מר בר-ניר.

<ערן ניצן:>
מי שמקבל מענקים מקבל שנתיים פטור, ועוד חמש שנים - - -

<ראובן ריבלין:>
נכון.

<נועז בר ניר:>
- - -, כן.
<ראובן ריבלין:>
זה העידוד. זה חלק מהעידוד – הקלות במס.

<נועז בר ניר:>
משרד התיירות בנה תכנית אסטרטגית לחמישה מיליון תיירים. אנחנו עומדים היום על שלושה וחצי מיליון תיירים. סימנו בצורה ברורה מאוד עדיפויות, איפה לבנות, לפי הביקושים של התיירים. ולכן, גם הגענו להבנה, ב-2011 הרחבנו את המפה, כאשר בתכנית שלנו להוסיף למיצוב העיקרי שלנו תגבור של אילת, שהוא בכלל בא משיקולים אחרים. הוא לא בא מהשיקולים של ארץ הקודש, מרכזה ירושלים. אילת, בעיקרה, היא מוצר אחר, מוצר נופש. הכנסנו גם אותו. והכנסנו גם את ים המלח. והכנסנו, כפי שאמרתי, את הגליל התחתון, עמק המעיינות ואזור בית שאן, כגיבוי לסובב כנרת.
<משה גפני:>
גם הוועדה, כאן, ביקשה מכם.

<נועז בר ניר:>
אני חייב לחברת הכנסת זועבי: כפר כנא במפה. כפר כנא במפה. לצערי, לא התרוממו שם יזמים.
<יצחק כהן:>
מר בר-ניר, אשקלון במפה?

<נועז בר ניר:>
אשקלון במפה, כן. כן.

כפר כנא במפה. לצערי, לא היו ביקושים. דרך אגב, נשאלה שאלה לגבי נצרת, אז אני אענה באותה הזדמנות: נצרת, נדמה לי, בשלוש השנים האחרונות, הכפילה את מספר חדרי המלון שלה, אפילו יותר. זה אחד המקומות שזכו. אני חושב שאחרי ירושלים זה המקום שקיבל את ההשקעה הכי גדולה מבחינת מספר חדרים, ואנחנו מאוד שמחים על כך.
<חנין זועבי:>
אבל הסביבה של נצרת - - -

<נועז בר ניר:>
ולגבי ההשקעה בתשתיות בנצרת
תראי, יש לנו עוד הרבה-הרבה דברים להשקיע בכל הארץ. נצרת בהחלט בסדר העדיפויות.
<חנין זועבי:>
השאלה שלי היא למה קבעתם שני קילומטר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה, חברת הכנסת זועבי.

<נועז בר ניר:>
בנצרת, כרגע, אנחנו שמנו בסדר העדיפויות שלנו, בעיקר להפוך את כל אזור העיר העתיקה לאזור חי. הרבה מענקים ליזמים. רואים שם תופעה – עוד פעם: לא מכורח החוק הזה, מענקים ליזמים להחיות את אזור העיר העתיקה. אני חושב שמי שביקר עכשיו ומי שביקר לפני שנתיים רואה הבדל גדול מבחינת עסקים, והעיר פורחת, - -

<אראל-נחום מרגלית:>
יש התעוררות.

<נועז בר ניר:>
- - והפכה הרבה-הרבה יותר ידידותית לתיירים.

<חנין זועבי:>
לשאלה שלי
למה שני קילומטר?

<ראובן ריבלין:>
צודקת. האינטרס הוא לא רק אינטרס מקומי. האינטרס הוא אינטרס - - -
<חנין זועבי:>
בסביבה. למה לא חמישה קילומטר?

<ראובן ריבלין:>
אין עולה רגל נוצרי שלא - - -
<חנין זועבי:>
ואני מעבירה שאלה מאנשי עסקים. זו לא רק השאלה שלי.

<נועז בר ניר:>
בגלל הביקושים מבחינת התיירים הגענו למסקנה שאנשים אוהבים להיות ב-location עצמו, לא להיות רחוקים מדי. כשאתה יודע שיש מצב שאין לך פוטנציאל ב-location הספציפי: מרכז העיר ירושלים, מרכז נצרת – אם אתה יודע שיש לך בעיה, שאין לך מספיק, אז אתה מרחיב. אבל חייב יהיה, מלונות שייבנו בפריפריה שלא בביקושים הגדולים, הם יסבלו מנחיתות כלכלית. ולכן, - - -
<חנין זועבי:>
אתה מוכן לשקול חוות-דעת של אנשים העסקים – למה כדאי להרחיב את שני הקילומטר לחמישה קילומטר? אתה מוכן לשקול?
<ראובן ריבלין:>
הסיכון הוא בעיקר של האנשים שייבנו את המלון.

<אלעזר שטרן:>
חברת הכנסת זועבי, רק לדוגמה, למה את מתכוונת? לאיזה ישובים?

<חנין זועבי:>
אני לא מבינה. האמת, אפילו הוועדה - - - ולא מבינה. מה שאני מבינה אני אומרת. אבל אלה אנשי עסקים שביקשו ממני. הם יכולים - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקי, תעבירי לו את חוות-הדעת.

<חנין זועבי:>
הוא יכול לשקול אותה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ודאי שהוא ישקול אותה. הוא ישקול כל דבר.

<חנין זועבי:>
שהוא יענה. אתה מוכן לשקול אותה?

<נועז בר ניר:>
אני אומר עוד פעם: רבותיי, ישבה על זה ועדה, שמעה את כל היזמים. הוועדה הזו שמעה יזמים, והגיעה להחלטה. תזכרי שבסוף היום - - -

<חנין זועבי:>
אז אני, פה, בפני הוועדה, רוצה לשאול אותך: האם אתה מוכן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, חברת הכנסת זועבי. אני מבקש, אני מבקש דבר אחד, בבקשה: המנכ"ל, אתה תשקול, תקבל את ההצעות. זה לא קשור לאישור שלנו כיום. ואם תחליטו שאתם רוצים פעם לשנות, אנחנו תמיד נמצאים פה. אבל מה זה רלבנטי? אתה לא תסכים - - -
<נועז בר ניר:>
בהחלט אשמח לשקול את הנושא לקראת 2015.

<חנין זועבי:>
- - - להשקיע מאמץ? תגיד לי: לא כדאי. אם לא כדאי - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקי, די. נגמר. אנחנו כבר חוזרים על עצמנו כמה - - -

<חנין זועבי:>
אני רוצה את התשובה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל הוא אמר.

<נועז בר ניר:>
אנחנו מוכנים לשקול את הנושא לקראת פרסום המפה הבאה. כי אני אומר עוד פעם: זה צוות ששומע אנשים מכל הכיוונים. הוא ישמח לשמוע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, אני מבקש לא להסביר. אמרת שאתה תהיה מוכן לשקול. זה מה שהיא ביקשה. נקודה.

<נועז בר ניר:>
אני רוצה לענות על עוד שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, כן, מאה אחוז.

<נועז בר ניר:>
לגבי חיפה
בחיפה יש בשנים האחרונות בנייה מסיבית מאוד של מלונות, כולל מלונות שלושה כוכבים. אני חושב שהעיר שמתפתחת, השלישית שמתפתחת מבחינת ההיקף היא חיפה.
לגבי השאלה על הקריות
הקריות נמצאות במפת המלוניות, ולא היו ביקושים בשנים האחרונות. זה אזור שאין לו ביקושים. זה אזור שאין לו ביקושים.
<אראל-נחום מרגלית:>
קריית ים, עכשיו.

<נועז בר ניר:>
אין ביקושים, רבותיי. אין ביקושים לבנות בתי מלון באזורים האלה.
<ראובן ריבלין:>
הופיע בפנינו ראש עיריית קריית אתא, מה. הופיע פה.
<נועז בר ניר:>
עוד פעם
אנשים מעדיפים ללכת למלונות וללוקיישנים באתרי התיירות עצמם: אם זו עכו, אם זו חיפה, אם זו תל-אביב, אם זו ירושלים. לצאת מאזורי התיירות עצמם זה לא טריוויאלי, בעיקר לתיירות חוץ.
עכשיו, לגבי שאלתך
החוק לא חל על יהודה ושומרון, ולכן - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני לא שאלתי. לא, לא שאלתי. אני אמרתי רק – איך אומרים? – - -

<ראובן ריבלין:>
משאלת לב.

<ניסן סלומינסקי - היו"ר:>
- - גילוי נאות וכולי, שבזה נמשיך לטפל. לא קשור לזה.
טוב, רבותיי, מאחר ולפחות אני השתכנעתי. אני חושב שכולכם גם השתכנעתם שהשיקולים של משרד התיירות היו שיקולים מקצועיים, לפי הוועדות ולפי הראייה שלהם, ואין כאן שיקולים אחרים. לפעמים שונה ממה שהיה כשדובר על מפת המענקים כשהייתה, פה השיקולים הם כלכליים, עסקיים, טהורים, וגם היא מוסכמת על כל הצדדים הנוגעים בדבר.

אז אני מעלה לאישור את הצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות), (תיקון), התשע"ג-2013 . מי בעד ירים את ידו.
<חנין זועבי:>
ואם הוא יקבל את חוות-הדעת שאני מעבירה - - -

<ראובן ריבלין:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה. חבר הכנסת ריבלין, אנחנו באמצע, בהצבעה.
מי בעד, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו. אין נמנעים?
הצבעה

בעד הצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות), (תיקון), התשע"ג-2013 - פה אחד

נגד - אין

נמנעים - אין

הצו נתקבל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חברת הכנסת איילת שקד, חברת אורית סטרוק חברה בוועדה?
<איילת שקד:>
לא, אני. אני מחליפה את חבר הכנסת זבולון קלפה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי כאן הגישו כאילו בקשת רוויזיה.
<טמיר כהן:>
חברת הכנסת סטרוק חברה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חברת הכנסת סטרוק לא חברה.
<איילת שקד:>
היא ממלאת מקום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז היא יכולה להגיש רוויזיה?

<טמיר כהן:>
כל חבר כנסת יכול להגיש רוויזיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל חבר כנסת יכול להגיש רוויזיה?

<ראובן ריבלין:>
כל חבר כנסת רשאי לעשות ולבקש רוויזיה.

<איילת שקד:>
עכשיו היא הגישה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע, עכשיו זה הגיע. טוב, אז יש בקשת רוויזיה של חברת הכנסת אורית סטרוק.

<ראובן ריבלין:>
על מה שהצבענו הרגע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפי הנוהל אנחנו צריכים לחכות חצי שעה.
<משה גפני:>
למה היא הגישה רוויזיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. על הנושא של יהודה ושומרון.

<אלעזר שטרן:>
בגלל חברון.

<משה גפני:>
מה?

<אלעזר שטרן:>
בגלל חברון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ב-11:05 אנחנו נקיים את ההצבעה על הרוויזיה.

<משה גפני:>
אבל מה הנימוק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנימוק הוא שהיא ביקשה – מה זה חשוב? ממתי צריכים להגיד את הרוויזיה.

<משה גפני:>
- - -

<קריאות:>
- - -

<משה גפני:>
מתי היא הגישה את הרוויזיה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרגע, הרגע הגיע הנייר. מה אני אעשה?
<קריאה:>
אם אפשר להקריא את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה?

<קריאה:>
אם אפשר להקריא, שנדע במה מדובר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, עזבו, כשיהודי רוצה להגיש רוויזיה, הוא מגיש רוויזיה – מה זה חשוב?
<קריאה:>
וערבי לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה? - - - כשאני אומר יהודי אני מתכוון לישראלי וזה בסדר גמור.
טוב, נגמר. ב-11:05 - - -

<משה גפני:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע, היא לא נמצאת. היא לא אמרה. לפי הדיון שהיה איתה אתמול, אז זה קשור להודעה שהודעתי בהתחלה, בהקשר של אזורי יהודה ושומרון, אני מניח.
טוב, רבותיי, תודה רבה. אם תרצו תחכו לרוויזיה. אם לא, אנחנו נקיים את הרוויזיה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:37.

קוד המקור של הנתונים