PAGE
18
ועדת הכנסת
23/04/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 3>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, י"ג באייר התשע"ג (23 באפריל 2013), שעה 12:30

<1. המלצה לבחירת יושבי-ראש לוועדות הכנסת הקבועות והמיוחדות.>
<2. הצעה למכסת הצעות חוק והצעות רגילות לסדר-היום של חברי הכנסת לסיעותיהם במושב הראשון של הכנסת התשע-עשרה.>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – מ"מ היו"ר

אילן גילאון
יצחק הרצוג

יצחק וקנין

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

יפעת קריב

דוד רותם

מאיר שטרית

פנינה תמנו-שטה
יעקב אשר
אורי מקלב

>
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
רבקה קנריק
- דוברת ועדת הכנסת

ארבל אסטרחן
הילה רוטנברג (מתמחה)

אתי בן-יוסף

אושרה עצידה
<המלצה לבחירת יושבי-ראש לוועדות הכנסת הקבועות והמיוחדות>

רבותי, אני רוצה לפתוח את הישיבה, אם אפשר רק לשבת. מכובדי, הנושא הראשון על סדר-היום הוא המלצה לבחירת יושבי-ראש לוועדות הכנסת. בסופו של דבר, אני מבין שאפשר לברך על המוגמר. גובשה הסכמה והבנה בין מרכיבי סיעות האופוזיציה, לפחות לגבי חלק מהתפקידים. במובן הזה אני מברך על כך ואני חושב שטוב שזה נעשה במסגרת הפנימית של האופוזיציה ולא בדרך אחרת.

אני מציע את ההמלצות כדלקמן: לתפקיד יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת אבישי ברוורמן, לתפקיד יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה חבר הכנסת אמנון כהן. לתפקיד יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה – הודיע לי חבר הכנסת ליצמן שהוא מבקש שאנחנו כרגע רק נודיע לפרוטוקול שהתפקיד הזה על דעת כולם שיהיה מיועד לסיעת יהדות התורה. באשר לזהות האיש, סיעת יהדות התורה תבקש שהוא יאייש את התפקיד הזה. ברגע שנקבל את הבקשה מסודרת מסיעת יהדות התורה נביא לעניין להצבעה כאן. חבר הכנסת ליצמן אמר שהוא מבקש שנודיע לפרוטוקול. מאחר וחבר הכנסת ליצמן היה האיש ששמו הועבר אליי כאיש שימלא את התפקיד מטעם יהדות התורה, הוא ביקש ממני בשלב הזה שעדיין לא נביא את אישור מינויו, ואני בוודאי לא אציע למנות אדם שביקש שהדיון בעניינו לא יתקיים כרגע. אבל אני אומר, מוסכם על דעת כולם שהתפקיד מיועד ליהדות התורה, וכאשר הסיעה תודיע את מי היא רוצה למנות אנחנו נעשה את התהליך הפורמלי כדי לאשר אותו.
מבחינת ועדות לעניין מסוים, אנחנו מממנים לתפקיד יושב-ראש הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים את חברת הכנסת מיכל רוזין. לעניין הוועדה למאבק בנגע הסמים, שוב בעקבות פניות שהיו אליי מראשי שתיים משלוש המפלגות הרלוונטיות שאמורות לחלוק ביניהן את התפקיד הזה, אנחנו נידרש, אני מניח, בוז'י - - -

אני יושב איתם היום וננסה לראות.

כן, אתה תטפל בזה ואני אסייע אם יהיה צורך. אני מקווה שנצליח להגיע גם שם לאיזושהי הבנה לגבי אופן החלוקה והסדר כדי שנוכל לאשר גם את העניין הזה בהסכמה על דעת כולם. לכן, הנושא הזה כרגע לא מובא כאן לאישור.
לסיכום, אני מציע לאשר לתפקיד ליושב-ראש ועדת הכלכלה את חבר הכנסת ברוורמן, בוועדה לענייני ביקורת המדינה את חבר הכנסת אמנון כהן, ובוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים את חברת הכנסת רוזין.

מי בעד ההצעה הזאת?

הצבעה

ההצעה למינוי יושבי-ראש לוועדות הכנסת אושרה פה אחד.

פה אחד, אין נמנעים, אין מתנגדים. לפיכך, אנחנו מברכים את ראשי הוועדות.

האם אתם קובעים את ה- - -?

התיאום הוא מול צחי והוא יכנס את כל אחת מהוועדות הרלוונטיות וידאג לאשר באופן רשמי את המינויים. תודה רבה.
<הצעה למכסת הצעות חוק והצעות רגילות לסדר-היום של חברי הכנסת לסיעותיהם במושב הראשון של הכנסת התשע-עשרה>

אני עובר לנושא השני: הצעת למכסת הצעות חוק והצעות רגילות לסדר-היום של חברי הכנסת במושב הראשון של הכנסת התשע-עשרה. מזכירת הכנסת הכינה את ההצעה. אני רק אעיר שהיו שתי חלופות. בסופו של דבר, לאחר שיחות והידברות שהיתה יש רצון לא מפתיע ללכת על החלופה הקצת יותר רחבה.

נהגו בה, נהגנו בה שנים רבות.

גברתי, בבקשה.

תודה, צהריים טובים. המכסה של ההצעות הרגילות והצעות החוק הפרטיות שמונחת לפניכם היא אומנם למושב, ומושב הוא מאוקטובר עד אוקטובר, אלא שפה אנחנו לקחנו את המושב כדי לחתוך ממנו את כנס הקיץ כדי לקבל את המודד. אנחנו עשינו את החשבון לפי 14 שבועות.

בדרך כלל החישוב הוא לסיעות הקואליציה כשאנחנו גורעים את סגני השרים שלא מגישים הצעות חוק והצעות לסדר ואת השרים, וכמובן בסיעת הליכוד-ביתנו יושב-ראש.

אנחנו בדרך כלל מעגלים. אם זה יוצא מעל 2.5 או 1.5 או 0.5 זה עולה למעלה, ופחות מזה אנחנו מעגלים למטה.

המכסה לכנס הקיץ – כמובן שסיעות האופוזיציה יותר והמודד למכסה 8.5 הצעות במושב לחבר כנסת מסיעה שאינה מיוצגת בממשלה, ו-6.5 הצעות במושב לחבר כנסת מסיעה המיוצגת בממשלה. כמו שאמרתי לכם, אנחנו גזרנו את זה לכנס הקיץ.
בסיעות הקואליציה זה לפי 6.5 הצעות לחבר כנסת. לליכוד-ביתנו יהיה לפי המודד בשבוע 2.64. זאת אומרת, זה 3 הצעות. כך גם ליש עתיד. לבית היהודי 1.42 בשבוע, ואני תיכף אדבר על זה, ולתנועה 0.81 כשמעגלים את זה ל-1.

אבל מכיוון שאנחנו מדברים על 14 שבועות אז יש מצב שלבית היהודי, למשל, יהיה בשבוע אחד הצעה אחת - תמי, הסברנו לך את זה – ובשבוע אחד שתי הצעות.

נעבור לסיעות האופוזיציה. באופוזיציה 52 חברי כנסת מסיעות שכמובן אינן מיוצגות בממשלה.

למה באופוזיציה זה לחלק ל-32. זה סך הכול מאוקטובר לאוקטובר?

קודם כל, כדי לגזור את כנס הקיץ היינו חייבים לקחת את השנה כולה. הממוצע בדרך כלל בשנה כולה הוא 32 שבועות. היינו צריכים להחליט על משהו כדי להתקדם לכנס הקיץ. כל מודד אחר לא נותן את התוצאה האמיתית שאפשר לעבוד לפיה. לכן, אמרנו לפי ממוצע שנתי של 32 שבועות, ומזה גזרנו 14 שבועות שאנחנו יודעים שיהיה לנו קרוב לוודאי בכנס הקיץ.

אז לא צריך לגזור 14 שבועות. נשאר מודד של 2.64 לליכוד-ביתנו למשך - - -

קודם כל, לגבי החורף נצטרך לאשר מחדש כי זה מושב חדש.

נכון. אנחנו צריכים לראות את מספר השבועות.

אדוני היושב-ראש, אם חילקנו את זה ל-32 מאוקטובר לאוקטובר זה לא משנה - - -

לא, לא. לא חילקנו מאוקטובר לאוקטובר. דקה, דקה.

אנחנו לקחנו שנה ממוצעת של 32 שבועות כדי לגזור מזה. בכנס החורף לא עבדנו, אנחנו התחלנו את כנס הקיץ. אבל כדי לחשב את כנס הקיץ לקחנו מסגרת ממוצעת רב שנתית של 32 שבועות. גזרנו מזה מודד לפי מספר חברי הכנסת ואת זה השלכנו על כנס הקיץ שאנחנו יודעים בוודאות שהוא 14 שבועות.

זה תהליך טכני.

טכני.

המושב הזה הוא בעצם שליש מושב.

נכון. בשנה הבאה אנחנו נראה את שבועות העבודה.

זו שנה מעוברת.

נכון.

האם אפשר לקחת בהשאלה מ- - -?

לא, לא ניתן להעברה.

אבל רעיון טוב.

לא, לא. זה לא ניתן להעברה.

ולכן, חישבנו ובכנס הקיץ לסיעת העבודה יהיו ארבע הצעות שבועיות, אני עיגלתי למעלה. לש"ס שלוש, ליהדות התורה שתיים, למרץ שתיים. לרע"מ-תע"ל ולחד"ש בממוצע יש 14.84 אז הם כן יכסו את כל הכנס. לבל"ד יש 0.79 ואנחנו עיגלנו לה להצעה אחת. אבל יש 14 שבועות ובסך הכול מגיע לה 11 הצעות. יהיו שלושה שבועות שהיא לא תוכל להגיש. הם יבחרו. אנחנו גם עושים מעקב אחרי זה ואנחנו אומרים. לסיעת קדימה יש בסך הכול שבע הצעות והם יראו איך הם רוצים לשחק עם זה על פני כל המושב או אם הם רוצים בתחילת הכנס ולמצוא את עצמם בלי הצעות - אני לא מניחה. אבל הם בטח ירצו לסירוגין לפזר את זה על פני כל שבוע שני.

רק לסבר את האוזן, לתנועה זה בלי סגני שרים, שרים. לתנועה יש 11 הצעות על פני 14 שבועות. זה יוצא ששלושה שבועות לא. זה החישוב.

ירדנה, אתם אומרים שאתם מעגלים כלפי מעלה. 1.85 את מעגלת כלפי מעלה. כלומר, יש 2. 2 כפול 14 זה 28.

לא. אתה מעגל במובן זה שאתה נותן לו שתי הצעות בשבוע כי הוא לא יכול להגיש 1.85 הצעות.

יש לנו כלל, זה כבר נוהג.

אתה לא מעלה לו את הפול הכולל, אין מצב כזה.

תמיד אנחנו מעגלים.

אם 2.64 אז צריך שלליכוד-ביתנו יהיו 3 בשבוע.

כן, אבל זה לא ילך כך.

מה זה "לא ילך"? ילך.

לא, לא. הוא יכול. הוא יכול כי אם יש לו למכסה של הקיץ, לליכוד- - -

הוא יכול לפי סך הכול הכולל.

לליכוד יש 37 הצעות - - -

אין שום משמעות לעיגול כלפי מעלה.

האמת, אתה צודק. חד-משמעית, צודק. ההסתכלות היא בראייה שנתית.

נכון, אני לא יכולה להגיד לך: תגיש 0.64 הצעה.

אבל הלכת וסיכמת את הכול. את אומרת בסיכום את כן יכולה לעלות.

נכון.

25.8 תקבל 26.

- - -זה מה שצריך לעשות.

נכון.

בדיוק, זה ההסבר המדויק.

אבל, זה צריך לעשות. זה לא כתוב.

זה ברור.

רבותי, מי בעד לאשר את ההצעה לעניין המכסות למושב הנוכחי?

רגע, האם יש משהו לשנות?

לא, לא. אין מה לשנות, אבל לאשר צריך.

- - - ונחליט שאפשר לקחת מ - - -

לא.

למה לא?

כי אתה קובע את זה למושב. על-פי התקנון, את המכסה אתה קובע למושב. אתה לא יכול ל- - -

ירדנה, אבל דעי לך שאם מאריכים את המושב הזה והוא לא יהיה 14 שבועות אלא הוא יהיה 16 שבועות, אז אותו הדבר. זה יהיה אותו בסיס רק שצריך להגדיל את זה.

אז אנחנו נעשה חישוב על 16 שבועות, בוודאי. זה מותנה במספר השבועות.

אדוני היושב-ראש, מכיוון שהנוסחה היא נוסחה מקצועית ואנחנו לא יכולים לשנות אותה הרבה, אני כן רוצה להעיר הערה יותר מהותית לגבי התנהלות הדיונים בהצעות במליאה. לדעתי, הגיע הזמן שאנחנו כוועדת כנסת נחשוב איך נייעל את הדברים כך שחברי כנסת יתייחסו להצעות האלה ברצינות ושיהיה דיון במליאה כמו שצריך ולא שמחפשים חברי כנסת כאשר חצי אינם, והחצי השני של אלו שנמצאים עושים וי.

אתה מתכוון בהצעות לסדר. הערה טובה מאוד.

כוועדת כנסת אם לא נגרום לכך שאנשים יתייחסו לזה כמו אל הצעת חוק שאליה כל אחד רץ ומגייס רוב אז עדיף אולי שאפילו נוריד את המכסות האלה ונבטל אותן וזאת במקום שהציבור יראה כנסת ריקה כל יום רביעי אחר-הצהריים.

ברשותך אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזק את דבריו של חבר הכנסת מיכאלי. אני חושב שזה צריך להיות מכוון בראש ובראשונה בעיקר לשרים, ולא רק לחברי הכנסת. במושב האחרון נתקלנו במצב בו השרים, אחד אחרי השני, לא הגיעו בכלל לדיונים בהצעות לסדר בנושאים שלהם. השר התורן במליאה ענה בשביל כולם ואנשים באמת איבדו את המוטיבציה.

נכון. זו ההזדמנות הרי של האופוזיציה לשאול שאלות.

לחבר כנסת שמעלה הצעה לסדר אין שום עניין שאיזה שר שהוא ממלא מקום מקריא או עונה מהכתב. הוא לא יכול לשאול שאלה נוספת. הוא הרי לא יודע בדיוק מה הוא הולך להגיד בהצעה לסדר. הוא הרי צריך לנחש רק לפי הכותרת שנגזרת הרי ממה שהוא כתב לו.

הוא הקריין.

זה חסר טעם. זה לא מכבד לא את הכנסת, לא אותנו, ובמיוחד לא את השרים. היום קל לי יותר להגיד את זה. כחבר הקואליציה אז אמרתי את הביקורת הזאת בשקט. היום אני אומר את זה בקול. את השינוי הזה צריכה להגיד גם ועדת הכנסת, אבל בראש ובראשונה נשיאות הכנסת, יושב-ראש הכנסת.

נכון. צריך לוודא שהשרים למדו במקומות עם ליב"ה.

חבר הכנסת וקנין חיכה בסבלנות, בבקשה.

הייתי מחלק את זה להצעות לסדר-היום והייתי מחלק את זה לחקיקה. לגבי ההצעות לסדר-היום - אני מסכים עם כל מה שאמר חבר הכנסת מקלב. לפעמים אתה שואל שאילתה או שיש לך הצעה לסדר- יום בנושא בריאות שהיא לפעמים קריטית, וכולנו מבינים שזוהי היחידה לתקן דברים ולסדר אותם מול משרדי הממשלה והשר בכלל לא בא לענות. הוא שולח מישהו וגם אם יש לך שאלה נוספת לשאול אותו הוא לא יודע על מה אתה מדבר איתו.
לעניין החקיקה - אני אומר באופן אמיתי וזה לא ימצא חן בעיני הנוכחים, זה בכלל טירוף דעת בכנסת. זהו אולי הפרלמנטר המשוגע ביותר בעולם מבחינת חקיקה. רוב הצעות החוק לא עוברות, רובן נופלות בימי רביעי. זה מין בית-חרושת כזה של חקיקה. כל אחד עושה כמה שיותר. זו מין תחרות, לדעתי, לאיזה קו אפס, ובסופו של יום אתה לא מגיע לשום מקום.

חבר הכנסת וקנין צודק. עיקר העבודה בכנסת היא לא לעשות פופוליזם בהגשת עשרות הצעות חוק.

אני רוצה שתי התייחסויות לעניין הזה. ראשית, בזמנו היתה עבודה יסודית מאוד של מזכיר הכנסת הקודם ומזכיר הממשלה הקודם וזה לא באמת יושם. היה שם דיבור על הדבר הזה. פה זה כמו לפנטז על ביטול הוועדות. אולי צריכה לבוא הצעה ממזכירות הכנסת על הנקודה הספציפית של ההצעות לסדר על אי-נוכחות ונוכחות עם סוג של סנקציה. אם אתה מגיש יותר מדי פעמים ולא מופיע, לא תוכל להגיש. לא יודע מה, משהו שייצור רצינות אפילו בכמות קטנה יותר של הצעות וחובת התייצבות של שר. כלומר, לעשות חבילה משותפת של כל המהלך הזה.
אני מחמיא לך כי אתמול הצלת את כבודה של הכנסת בהגינותך, ואני חושב שגם פה זה להציל את כבודה של הכנסת.

אני מקווה שלא ידיחו אותו בגלל זה.

למה אתה מקווה?

לא ידיחו אותו. אתה לא רואה שהוא כבר כזה חזק? הוא התעקש על כך שנציג ממשלה צריך לבוא לבקשה לפטור מחובת הנחה.

אנחנו בוגרי בית-ספר של אלקין.

בדיוק, לכן אנחנו מכבדים כפליים.

מכל מקום, לעניין ההצעה המוצעת, ואני הולך פה עם הגורו שלי זהבה אילני, פשוט לרשום שזה 23 הצעות שבועיות כדי שלא יהיה אחר כך איזושהי שגגה בעניין הזה.

אני חייבת כאן כוכבית. התקנון מאפשר הצמדות אז זה יכול להיות יותר מ-23.

ברור, ברור. אז צריך להסביר את זה על-פי ההצעה. ההצעה בכפוף לכל מה ש- - -

אנחנו עושים חישוב שנתי. יש חישוב שנתי. לא נתחיל עכשיו עם 23 ואז נתווכח אם זה יסתור את החישוב השנתי. אם החישוב השנתי ייצור מצב של 24 - - -

זה כתוב, 23 בשבוע.

כן, זה מה שיוצא בחלוקה. אני מבין את מה שאתה מציע. בוז'י, זה חורג מהמסגרת. עזוב, גם אתה מבין את זה. עזוב את זה.

על-פי ההצעה, אוקיי.

זה העיקרון. כל הדברים האלה הם תרגום. הבסיס ומה שקובע בסוף זה החישוב השנתי, זה ברור.

קיבלתי, בסדר אם זה נאמר לפרוטוקול.

כן, אבל יהיו שבועות שיהיו פחות כי לא לכל סיעה מגיע כל שבוע.

ברור, בוודאי. לכן, עזוב.

יש שבועות שיש 18 הצעות או 14 הצעות.

המספרים השבועיים הם רק לשם המחשה.

בדיוק, זה המקסימום.

החישוב הקובע הוא החישוב לגבי מושב כמושב מלא.

חבר הכנסת שטרית, בבקשה.

אני מכיר 30 שנה את ההיסטוריה של הצעות החוק וההצעות לסדר.

אתה תמיד אומר על ה-30 שנה. בפעם הבאה אתה זקן חברי הכנסת. הוא ישב ליד אבא שלי בכנסת.

נכון, הייתי הרבה לפניו. הוא היה לפחות קדנציה אחת אחריי.

אני אגלה לחבר הכנסת שטרית שאני קורא את הביוגרפיה של פנחס ספיר והוא מוזכר שם. תבין, הוא סיים בשנת 73'.

כן. בכנסת הקודמות, העשירית, האחת-עשרה ואולי גם השתים-עשרה, הדיונים בהצעות לסדר- היום בכנסת היו העיקר, לא בהצעות חוק פרטיות.

באיזה שעה זה היה?

בימי רביעי. הדיונים היו בעיקר על הצעות לסדר, היו מעט מאוד הצעות חוק פרטיות. את חטאיי אני מזכיר היום. הייתי מאלו שהובילו חקיקה פרטית בכנסת וזאת בניגוד לתפיסת העולם שהיתה אז בכנסת, גם בניגוד לסיעת הליכוד.

חוק הטלוויזיה בכבלים זה מאיר שטרית.

הטלוויזיה בכבלים, המון חוקים. בזמנו הממשלה היתה מתגייסת על כל הצעה לסדר בדיוק כמו שהיא היתה מתגייסת להצעת חוק וזאת כדי להפיל אותה. אני זוכר ישיבות ממשלה שהיו בכנסת וכאשר היה צלצול להצעה לסדר היו מפסיקים את הישיבה וכולם רצו למעלה בשביל להצביע ולהפיל את ההצעה לסדר.

אז למה הם נשחקו?

היו שתי סיבות מדוע הצעות לסדר היו כל כך ענייניות. קודם כל, כי הוועדות התייחסו גם להצעות לסדר ברצינות. זאת אומרת, כשהעבירו הצעה לסדר לוועדה הוועדה היתה מזמינה את כל האנשים הרלוונטיים והיו מקיימים דיון רציני בהצעה, ואז משרדי ממשלה היו נאלצים לבוא לתת תשובות בכנסת. לא "למרוח" את הכנסת וללכת הביתה. לכן, הממשלה לא היתה מוכנה שהצעות לסדר יעברו ושהן יביכו את הממשלה בוועדות. עם הזמן, מאחר והצעות חוק פרטיות הפכו כאילו לגורם, והעיתונות כיסתה רק את החקיקה כאילו היא הקובעת, אז חברי כנסת התייאשו מהצעות לסדר, וגם הוועדות מטפלות בחקיקה בעדיפות ראשונה.

אמרו פה לפניי, ואני מסכים עם כל מילה, החקיקה המטורפת שיש בכנסת שבה אלפי חוקים מוגשים לכנסת, היא באמת מטורפת.

היא גם לא לוקחת אותנו לשום מקום.

לשום מקום. יש חוקים שמדברים על כך שדוח מבקר המדינה יוגש ביום שלישי ולא ביום חמישי. תסלחו לי, כל מיני חוקים סתם מטורפים. כשהייתי ראש הקואליציה בשנות התשעים וראש סיעת הליכוד הצעתי הצעה בוועדת הכנסת, ואני מוכן לחזור עליה בכנסת הזו אם יש לכם נכונות לדון בזה, ואני מציע באמת לקיים דיון רציני על זה, והיא להגביל את מספר ההצעות שחבר כנסת יוכל להניח על שולחן הכנסת. נתחיל מזה. היום מגישים אלפי הצעות והאגף המשפטי צריך לעבוד על כל הצעה שמוגשת. אגב, במשרד המשפטים מכינים תיק לכל הצעה ויושבים שם משפטנים שמקבלים משכורת שהרבה משפטנים - - -

הגיע הזמן שהם יעשו משהו במשרד המשפטים.

הם מכינים חוות דעת לשר והם קוברים לך את כל ההצעות כי זה לא מסתדר להם שם ולא מסתדר להם שם.

אם מכסה של חבר כנסת היא חמש הצעות למושב, אני הצעתי לתת אפשרות לו להגיש עשר הצעות. אם הוא רוצה להגיש 11 אז שימשוך אחת, ואז אנחנו נשארים בסדר גודל נורמלי של חקיקה.

מה מקובל בפרלמנטים בעולם?

- - -

רבותי, אי-אפשר לנהל את זה כך. תנו למאיר לסיים ואז נשמע את האחרים.

חבר הכנסת יהיה חייב להתמקד אז באמת בנושאים שהוא רוצה. אני מאמין שאם חבר כנסת יגיש אז רק עשר הצעות הוא יחשוב עשר פעמים לפני שהוא שם הצעה על סדר-היום. מגישים הצעות קונקרטיות על הצעות חוק רציניות, לא איזה משפט שמדבר על הגשת הדוח ביום כזה במקום ביום אחר. כל העבודה תהיה רצינית ואחרת. במקרה כזה גם ירד הלחץ מהעניין של חקיקה פרטית ואפשר לטפל בהצעות לסדר בצורה אחרת בוועדות, ואז הממשלה תחזור לפעול בעניין הזה.
חברים, אפשר לתקן הרבה מאוד דברים בכנסת בהצעות לסדר אם הוועדות והממשלה היו מתייחסים לזה ברצינות. כאשר הממשלה לא מתייחסת וכשהשרים אפילו לא באים לענות כמו שאמרו פה, ולא אכפת להם לקבור את ההצעות בוועדה, אז הכול מת והכול נגמר. אני אומר לכם, אי-אפשר לתקן את זה אם לא נשים מגבלה לנו, לחברי הכנסת על מספר ההצעות שאפשר להניח על שולחן הכנסת. העסק יהפוך להיות הרבה יותר רציני. זה נראה לכם כאילו אולי לא לעניין.

זה לעניין. אולי לתקן לכנסות הבאות.

אי-אפשר ככה, בחייכם.

זה רק לא חוקתי. אני לא מבין, אתה תגיד לי? אני באתי הנה בשביל לחוקק.

פנינה, בבקשה.

אני רוצה להצטרף לדברים שאמרו חברי כנסת לפניי. לא צריך להיות פה הרבה זמן כדי להבין שהכלי של הצעות לסדר הפך לכלי שאין לו כל כך מהות. אני מצטרפת לדבריו של חבר הכנסת שטרית שאמר שאנחנו צריכים להכניס לזה כלים ושיניים וברגע שהשאלות יישאלו ויינתנו תשובות, ולא שאנשים ינצלו את זה כבמה תקשורתית או לענות תשובות לקוניות מהדף - התחושה היא שאנחנו צריכים לעשות דיון מעמיק גם על ההצעות לסדר וגם הגבלת הצעות החוק הפרטיות. נדמה שהשרים שאנחנו מזמנים וכבר מתייצבים לא נותנים ולא מספקים תשובות, זו התחושה. צריך לדון על זה בצורה רצינית.

רבותי, קודם כל אני רוצה לומר כמה דברים כי עסקתי בנושא הזה הרבה מאוד בקדנציה הקודמת. צריך לזכור כמה דברים. קודם כל, הפרלמנט הישראלי בניגוד למה שקיים בפרלמנטים בעולם איננו עוסק כמעט בכלל בדבר הכי חשוב שהפרלמנט צריך לעסוק בו והוא פיקוח שוטף על עבודת הממשלה. הדבר הזה לא נובע מזה שאנשים פה לא רוצים, לא בגלל שאנשים מתעסקים בחקיקה, לטעמי, אלא אנשים מתעסקים בחקיקה משום שאין כאן כלים כדי לנהל את הפיקוח. למשל, אין כאן הליכים של עדות עם כל המשמעות של המצאת מסמכים כפי שצריכים, של שימוע מה שנקרא, של חובת התייצבות כמו שצריך בכלל כדי למסור את הדברים, של קבלת מידע ויכולת בקרה שוטפת. זה דבר שמצריך מנגנון אמיתי של הכנסת ומקצועי בכל תחום ותחום היודע לעבוד מול המערכת הממשלתית. יש פה שורה ארוכה של בעיות. לכן, בעיניי הבריחה שלנו לחקיקה הפרטית היא גם תולדה של חוסר יכולת לטפל בנושא השני.

אני חושב שאנחנו צריכים מאוד להיזהר מלהתנדב לוותר על דברים שנוגעים לחקיקה הפרטית כי זה הקלף היחיד שיש לנו כדי לקבל בתמורה יותר סמכויות פיקוח. אם אנחנו נוותר על זה הממשלה - לא זאת ולא אחרת - לעולם לא תסכים לתת לנו סמכויות פיקוח. לכן, אני התנגדתי לזה באופן קטגורי בכנסת הקודמת. ולכן, כל דבר וכל הגבלה היא רק בהסכמה, בדיל.
אני ניסיתי. אני אתן לכם דוגמה. אני הצעתי לממשלה לנסות להוביל יוזמה שכנגד ההגבלות על החקיקה הפרטית אנחנו נייסד מערכת שבכל ועדה שעובדת מול משרד ממשלתי כזה או אחר, לכל משרד ממשלתי כזה תהיה מולו ועדת מעקב של שלושה חברים שבראשה עומד איש אופוזיציה עם שני חברי קואליציה שחברים בה, כמובן עם מגבלות שהיא לא יכולה להפוך למשהו שמשגע את הממשלה לחלוטין. אבל היא יושבת ועובדת מול אותו משרד ממשלתי, מקיימת את הפיקוח והבקרה השוטפים, היומיומיים, עוקבת אחרי התקציב, יש לה מערכת מקצועית פה בכנסת שנותנת לה את העניין הזה. יש לה בחוק חובה של התייצבות ומסירת מידע של כל הפקידים וכל המערכות באותו משרד ממשלתי שהיא עובדת מולו. אני חושב שברגע שהיה קם דבר כזה באופן טבעי גם חברי הכנסת היו מוצאים בו עניין וזה היה מסיט קצת את המשקל של העבודה.

מישהו מפריע מוועדות הכנסת להזמין את הממשלה ואת שריה?

הם מגיעים, אבל אתה יודע איך זה. לא תמיד באים והרבה פעמים השר דואג שלא יבוא הפקיד הרלוונטי שיש לו את המידע. לא מוסרים מידע כמו שצריך ואין סנקציות אמיתיות כאשר אפילו מטעים אותך. כולנו יודעים, אנחנו הרי חיים את זה.
זה הדוגמה לרעיון שהוא כמובן לא יחיד ויכולים להיות רעיונות אחרים, אבל כדי לייצר פה באמת הטיה של המשקל של העבודה למקום אחר.

עד עכשיו לא היתה היענות. אולי בממשלה הנוכחית תהיה איזושהי גישה אחרת. אני מציע לכולנו להיות מאוד זהירים בלהתנדב לוותר על מה שאנחנו יכולים לתת לממשלה כי לעולם לא נקבל משהו נגדי.

שנית, אני גם רוצה להגיד עוד דבר שגם הוא חשוב בעניין של החקיקה הפרטית. זה נכון שהמצב הזה של הצעת המון חוקים פרטיים הוא באמת בעייתי. אבל צריך לזכור שבדרך כלל כאשר אתה מגיש הצעות חוק יש כאלה שהם בסדר. כמו בכל מקום, יש כאלה שעושים את זה בצורה יותר רצינית או פחות. אבל לפחות מי שעושה את זה בצורה רצינית בהרבה מאוד מקרים הוא שם הצעת חוק כי הוא שם אותה על המדף והוא מקווה שתבוא הזדמנות ושעת כושר שהמציאות תהיה כזו שהוא יוכל לשלוף אותה ולקדם אותה. ולכן, זה לא בדיוק נכון שצריך לייצר הקבלה בין המכסה שיש לך למספר ההצעות שאתה מגיש.

לכן, הצעתי פי 2.

אני חושב שדוגמה טובה היא הסוגיה של הכבאות. היו פה כל מיני הצעות שנגעו לכבאות שלא היה שום סיכוי לקדם אותן לאורך שנים עד שקרה, לצערנו, מה שקרה והן פתאום הפכו לרלוונטיות ואפשר היה לשלוף אותן ולהוביל אותן. גם אני מגיש הרבה פעמים הצעות חוק שאני חושב שהן נכונות, אחר כך אני מחכה לשעת הכושר שהנושא יהיה יותר רלוונטי ואז פתאום אני יכול לשלוף ולנצל.

דרך אגב, זה נכון. סך הכול החוקים שעוברים הם חוקים טובים.

כאשר יש לך עניין של 45 יום הסוגיה הזאת של העיתוי היא מאוד קריטית.

אפשר להקטין את זה. יהיו פחות חוקים.

יכול להיות. זה חלק מתוך כל המכלול. אני שמעתי את רוח הדברים. בואו נהיה פחות נדיבים לפני שנדע שקיבלנו את מה שצריך לקבל.

אנחנו מסכימים שצריך להיות דיון על זה.

לפני שנקבל רושם לא נכון, תרשה לי. ההערה שלי היתה עניינית כדי שנדון בזה מחדש בקדנציה הזאת, ולמה? אני יודע שבקדנציה הקודמת ניסינו בתקנון לעשות שינויים ובמסגרת הזו דנו בזה. לא הגענו לכל.

אני יכול לומר לך בהקשר הזה שגם הצעתי בפעם הקודמת, ודיברנו על זה כאן, לעשות איזשהו שינוי בהקטנה של היקף ההצעות לסדר, אבל לעשות אותן הרבה יותר מהירות והרבה יותר מידיות כך שהצעה דחופה לא תהיה הצעה שאתה מגיש ביום ראשון או שני כדי לקבל אולי תשובה ביום רביעי בלילה כשזה כבר לא רלוונטי.

השאלה היא האם ההצעות שנציע בכנסת הזאת יידונו עוד הפעם בכנסת הבאה.

לא הצלחנו להגיע להבנות.

אנחנו מטפלים פה בחוקים ממשלתיים והחוקים הממשלתיים הם מאוד מאוד גדולים ורחבים. הרבה פעמים חברי כנסת לא באים לחוקים האלה כי אין להם בעניין בזה כי זה לא חוק שלהם. חוק הלבנת הון שנידון אצל דודו רותם בוועדת החוק לא מעניין אף אחד, שיבואו לשם.

וגם כשהם באים הם לא מבינים על מה מדובר.

נכון. הרגלנו אנשים פה לבוא לוועדות כאשר נוח להם.

יריב, אני לא אומר לצמצם. יריב, אני מבקש, מכיוון שאתה גם יו"ר הקואליציה, וגם נבקש מצחי כיו"ר ועדת הכנסת, לחדש דיון מיוחד בפורום.

את זה צריך לבקש רק מצחי, זה לא אני.

בסדר גמור, אבל מישהו צריך להוביל את זה. אם נוביל את זה כאופוזיציה יגידו לנו: אתם נגד הממשלה.

אני מצטרף לבקשה שלך. אתה יכול גם בשמי לבקש.

חברים, אני עובר להצבעה כי אנחנו צריכים לסכם.

דקה, יש לי בקשה. זה לא בושה לומר שאנחנו חברי כנסת חדשים. אני משערת שיש בוועדה הזו אחוז מאוד גבוה של חברי כנסת חדשים כולל חברי כנסת של הבית היהודי שלא נמצאים פה. התחלנו אתמול את הישיבות, יש לי בקשה. אם אפשר לקיים סוג של סמינר של ארבע שעות או כמה זמן שאתם תחליטו על מנת ללמוד על מה שהיה בכנסת הקודמת, ללמוד על אותם דברים שעליהם דיברת הרגע, ולשמוע דווקא מהמומחים שיושבים פה ומבעלי הניסיון, כי לנו יש עניין בפוליטיקה חדשה.

עזבו חבר'ה עם הסיסמאות שלכם - "פוליטיקה חדשה".

למה סיסמאות? אני באה ואומרת שאני רוצה ללמוד.

אברהם, עזוב. נו, די.

היא ראתה פוליטיקה ישנה.

אברהם, מותר לה.

מותר לי. בואו נשב. אני פונה פה לצוות המקצועי בשם חברי הכנסת החדשים שחלקם לא נמצא פה. אנחנו רוצים להבין לעומק ולא לענות תשובות בחטף מתוך שמועות שרצות במסדרון. הלוא כל אחד אומר משהו ואז אנחנו הולכים לשם. אנחנו רוצים למידה לעומק. אם הוותיקים ירצו להצטרף נשמח לשמוע מהם וללמוד. אני ממש מבקשת שזה יהיה בהקדם כדי שנוכל להתחיל לעבוד בצורה הכי רצינית שיש, ושזה גם לא יהיה סיעתי כי אין בעיה לקבל את זה בסיעה אלא שזה יהיה אופוזיציה-קואליציה.

כן, כן. ירדנה, אני בטח בעד זה.

ברוח יום העיון שהיה לנו על הכלים הפרלמנטריים?

כן.

אני בהחלט בעד זה. אני חושב שזה טוב, ואגב אני חושב שזה טוב לכולם. זה לא נזיק שנלבן את כל העניינים.

זו ועדה מאוד חשובה, וזה לא בושה גם לומר את זה.

בסדר גמור. אלו הצעות שעלו במשך השנים.

רבותי, אני עובר להצבעה. אורי, משפט בבקשה כי אני מאחר.

אין ספק שחבר הכנסת שטרית צודק. היום המודד להצלחת חבר כנסת הוא לא בקול הרם שלו או בכושר הרטורי שלו או בקריאות הביניים שלו אלא הוא בהצעות חוק. הנה, עובדה. לפנינו עומד יושב-ראש קואליציה שהוא מנהל ועדה כרגע שבלט בגלל חקיקה. הוא היה המחוקק הראשון בבית הזה. זו היתה הפעילות הפרלמנטרית שלו.
לפי מה שאישרנו פה, המקסימום שאפשר להגיע אליו ושבו ידונו הוא 300 חוקים. קח את המכפלה הזו כפול 14 שבועות, זה מה שיהיה.

במושב, לא בקדנציה.

בכינוס. בתוך זה הרוב, שני שליש, הוא של האופוזיציה שכמעט תמיד נדחה על-ידי הממשלה. חוקים לא נמדדים במספר ההגשות אלא חוקים נמדדים באישורים שלהם. כפי שאמר חבר הכנסת הרצוג, כמעט ואין חוקים שאפשר להצביע עליהם שהם לא טובים, אולי חוץ מחוקים שהיו חוקים פוליטיים. חבר הכנסת שטרית עמד במליאה שבוע אחר שבוע וצעק על חוקים שהוא הגיש והוא אמר: תגידו, החוק הזה לא טוב?. אני באמת הסכמתי איתו שהחוקים טובים. רבים מהחוקים לא אושרו.
אני רוצה להעלות עניין שאני חושב שלוועדה יש כןsay לדון בו. יש הרבה העתקות של חוקים. חברי כנסת מניחים מאות חוקים שהם בעצם העתקות מחוקים אחרים וזה גורם להרגשה שיש אלפי חוקים ולזילות בנושא הזה. צריכים אולי לחבר יזמים, אבל לא בצורה הזאת.

רבותי, אני פשוט מוכרח לנעול את הישיבה. אני לא רוצה להיכנס לכל זה. אני רק רוצה להזכיר שביום שייאסרו על העתקות חוקים אני אגיש את כל החקיקה של מרצ, ובכך אני אמנע ממנה לתפקד פה. זה גם סיפור מסובך ולא פשוט.
אני מציע שנעבור להצבעה. מי בעד ההצעה בעניין המכסות?

הצבעה
ההצעה למכסת הצעות חוק והצעות רגילות לסדר-היום של חברי הכנסת במושב הראשון של הכנסת התשע-עשרה אושרה פה אחד.

פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים.

אני מודה למזכירת הכנסת על כל העבודה החשובה.

תודה רבה. תודה רבה לצוות שלי.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:10.>