PAGE
3
ועדת הכנסת
22/04/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 2>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, י"ב באייר התשע"ג (22 באפריל 2013), שעה 10:30

<א. סדרי הדיון הסיעתי בהצעות להביע אי-אמון בממשלה.>
<ב. קביעת הרכב ועדה משותפת לוועדת הפנים וועדת הכלכלה לפי חוק הליכי תכנון ובניה להאצת הבניה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011>
<ג. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות:>
1. הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג-2013.
2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), התשע"ג-2013.
3. הצעת חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראות שונות ותיקוני חקיקה), התשע"ג-2013.
4. הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון

מס' 3), התשע"ג-2013.

5. הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 23) (הוראת שעה), התשע"ג-2013.
6. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשע"ג-

2013.
7. הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009–2012 ולשנת 2013 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)

(תיקון מס' 3) והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009

ו-2010) (תיקון מס' 12) (תקציב דו-שנתי לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013.

<ד. המלצה לבחירת יושב-ראש לוועדה לפניות הציבור.>

חברי הוועדה: >
צחי הנגבי – היו"ר
רוברט אילטוב

באסל גטאס

יצחק הרצוג

יצחק וקנין

יריב לוין

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

משה זלמן פייגלין

יפעת קריב

דוד רותם

מאיר שטרית

איילת שקד

פנינה תמנו-שטה
שמעון אוחיון

יעקב אשר

דב חנין

אורי מקלב

מאיר פרוש

>
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר

נילי חיון דיקמן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות

אסף וייס - יועץ שרת הבריאות

נעמה פויכטוונגר - ממונה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סיון שימרון - עוזרת שרת המשפטים

עדי ריבק-חביב - מתמחה, משרד המשפטים

רון אלמוג - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים

יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

נסים עוג'ר - יועץ משפטי, איגוד הארגונים החברתיים

בעז רקוץ' - משמר חברתי

ארן רונדל - משמר חברתי

רבקה קנריק - דוברת הוועדה

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

טלי רם
<א. סדרי הדיון הסיעתי בהצעות להביע אי-אמון בממשלה>

רבותי, בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבתה הראשונה למעשה של ועדת הכנסת, עם חידוש מושב הכנסת, מושב הקיץ, בברכת הצלחה - לנו, לחברים החדשים, הוותיקים, יש פה הרבה ותיקים והרבה חדשים. יש ביטוי שאומר "ישן מפני חדש תוציאו", אז אנחנו לא רצינו לצאת – יש חדשים אבל יש גם ישנים.

החלק של חדש הוא מוצלח.

יפה. אם היה פה רב, הוא היה מסביר מה זה. זה עניין שנוגע לאסמים, לתבואה ולעונה מאוד גשומה ופורייה, אבל משתמשים בזה גם בהקשר של חילופי גברי וחילופי דורות.

אנחנו עם סדר-היום שמונח לפניכם. מתחת לסדר-היום יש גם חוברת שאתי בן יוסף – שהיא מנהלת הוועדה מזה הרבה מאוד שנים – הכינה. החוברת מתארת את סמכויות הוועדה, את הנושאים שהיו על סדר-היום בוועדה בתקופה שכיהן ידידי ויושב-ראש הקואליציה הנוכחי, שיושב פה משמאלנו, יריב לוין. אם יהיו שאלות לגבי סמכויות של חברי כנסת בוועדה, ומי שרוצה לדעת, אנא יכול לפנות בכל נושא לצוות הוועדה המסור שנמצא פה, בהובלתה של אתי.

סדרי הדיון הסיעתי בהצעות להביע אי-אמון בממשלה. קיבלנו ממזכירת הכנסת את הפנייה להביע אי-אמון בממשלה, אנחנו צריכים לקבוע את מסגרת הזמן לדיון סיעתי בהצעה להביע אי-אמון בממשלה.

חד-פעמי או קבוע?

הכוונה היא לעשות קבוע.

הקביעה היא חד-פעמית קבועה.

זה מה שאני רציתי.

בדיוק. זה מה שנהוג לעשות. כדי שלא נתכנס פה מדי שבוע בשבוע – כי אני מניח שיש אי-אמון כל שבוע או כמעט מדי שבוע – ולמעשה נחזור על אותה קביעה, אנחנו רוצים להביא בפניכם נוסח שילווה אותנו לארבע שנים ושבעה חודשים, אלא אם כן במהלך הקדנציה יסתיים הצורך להביע אי-אמון בממשלה, ו-120 חברי הכנסת יתמכו בה.

צחי, הצורך כבר נמנע מהיום.

אני מקווה שזו לא אופטימיות יתר. אני אקרא את הנוסח, זה נוסח שבשעתו הביא חבר הכנסת יריב לוין בכנסת הקודמת בפני ועדת הכנסת, והיא אישרה אותו.

בהסכמת כל הסיעות.

בהסכמה. אני אקרא: "ועדת הכנסת קבעה היום" – זה בישיבה שהיתה בעבר ב-16 במארס 2010 – "ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום, בהתאם לסעיף 28(א)(1) לתקנון הכנסת, את מסגרת הזמן הבאה לדיון בהצעות להביע אי-אמון בממשלה. נציגי הסיעה שהגישה את ההצעה ינמקו אותה במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות ולאחר מכן יתקיים דיון סיעתי במסגרת זמן של שלוש דקות לכל סיעה. אם הוגשו מספר הצעות להביע אי-אמון בממשלה, תנומק כל הצעה במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות ויתקיים דיון סיעתי משולב במסגרת זמן של שלוש דקות לכל סיעה."
זה למעשה הנוהל הקיים היום, ואם יש לגביו שאלות, יריב – שהביא בשעתו את הנוסח – יוכל להגיב. אם תרצו לקיים דיון, נקיים. בבקשה, חבר הכנסת פרוש.

השאלה אם אי-אפשר להעלות את מספר הדקות שניתן לכל סיעות, במקום שלוש דקות שיהיה עד ארבע או חמש דקות. כאשר נואם ניגש לבמה ומתחיל לדבר, עד שהוא אומר את המשפט הראשון כבר עברה דקה וחצי. שלוש דקות לא נראה לי רציני אם רוצים להתייחס לבמה הזאת.

הרב פרוש, תשלחו את נסים זאב, הוא תמיד יגנוב שתי דקות.

אבל אנחנו לא מדברים על גנבים. אנחנו מדברים על למסד דבר. אתה מדבר ארבע דקות, חמש דקות, זה סביר. גם אם אני בקואליציה אני יכול להציע את ההצעה הזאת.

בבקשה.

אני חושב שצריך להשאיר את זה שלוש דקות, ואגיד את הסיבה. כמי שניהל את הישיבות תקופה ארוכה ומנהל אותן גם בקדנציה הנוכחית, אין דבר כזה שלא מוסיפים דקה וחצי, ודקה ויותר, וזה מגיע לחמש דקות בסופו של דבר. אם תיתן חמש דקות, זה יהיה שבע דקות.

דה-פקטו.

לכן, עדיף להשאיר את זה בשלוש דקות.

ברוטו או נטו, בקיצור.

הברוטו הוא חמש דקות – עם כל העצירות שעוצרים, סיים את דבריך, והוא ממשיך. אפילו כבר דקה מהמקום היא כבר לא דקה, זה כבר שלוש דקות.

אגב, זה עבד בקדנציה הקודמת אני חושב בצורה טובה וצריך לזכור שבקדנציה הזאת ישנן יותר סיעות אופוזיציה, ולכן גם ממילא יותר הצעות אי-אמון, כך שזמן הדיבור של מציעי האי-אמון הוא מלכתחילה גדול יותר במצטבר.

אם זו הכוונה בסופו של דבר ליושבי-ראש - - -

בסדר גמור. אתה גם ניהלת ישיבות.

לא, ממש לא. השתתפתי בישיבות.

לא היית סגן יושב-ראש אף פעם?

לא. הרב מקלב היה.

הרב מקלב יכול להעיד שהגמישות של יושבי הראש היא תמיד לברכה.

אבל לא כשלנו, כסיעה של שבעה חברים, אין אפילו סגן יושב-ראש – לא היה תקדים לזה.

על המדוכה הזאת אנחנו עוד יושבים.

נגיע. לבקשתך, חבר הכנסת פרוש, אנחנו לפרוטוקול אומרים שהכוונה היא כמובן שלא יעמדו כקוצו של יו"ד.

כשפרוש ידבר, ניתן לו עוד דקה.

אני מבקש גם עבור התנועה.

לפי בקשתה של ארבל ולמען הידע הכללי של כולנו, אני רוצה גם לקרוא חלק מסעיף באותו פרק בתקנון שעוסק בנושא הצעות האי-אמון, הוא אומר כך: "סיעה שחבר מטעמה נימק את ההצעה לא תשתתף בדיון הסיעתי אלא אם כן הדיון הסיעתי משולב עם הצעה נוספת להבעת אי-אמון בממשלה או עם נושא אחר". זה למען הסר ספק.
אני אעלה את ההצעה, כפי שהקראתי אותה, להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
סדרי הדיון הסיעתי בהצעות להביע אי-אמון בממשלה, כפי שהוקראו, נתקבלו.

תודה. ההצעה אושרה פה אחד.

<ב. קביעת הרכב ועדה משותפת לוועדת הפנים וועדת הכלכלה לפי חוק הליכי תכנון ובניה להאצת הבניה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011>

הסעיף הבא על סדר-יומנו הוא קביעת הרכב ועדה משותפת לוועדת הפנים וועדת הכלכלה לפי חוק הליכי תכנון ובניה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011. אני אבקש מיריב להסביר לצורך מה נולדה הוועדה הזאת, אבל קודם כול אני אקרא את ההרכב כדי שהתמונה הכללית תהיה לפנינו.
הוועדה תהיה בת שישה חברים, שלושה מכל ועדה – כאמור, שתי ועדות – ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת הכלכלה. מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה, חברי הכנסת: מירי רגב, זבולון קלפה, דוד אזולאי; מטעם ועדת הכלכלה, חברי הכנסת: רונן הופמן, רוברט אילטוב, אבישי ברוורמן. יושבת-ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת מירי רגב.

היושב-ראש, אני מבקש רשות דיבור.

יריב, בבקשה.

רבותי, אנחנו נדרשים להקים כאן ועדה משותפת. כפי שמי שישב בוועדת הכנסת בקדנציה הקודמת יודע, זה עניין שבשגרה שנידרש לו לפעמים שלוש וארבע פעמים בכל שבוע, כאשר המטרה היא להקים ועדות שיישמר בהן איזון, בשני מובנים – במובן אחד, שהאיזון הוא מספרי וזה מתחייב לפעמים מהחוקים הרלוונטיים ותמיד מהתקנון, בין הוועדות שמרכיבות את אותה ועדה משותפת. כלומר, צריך להיות אותו מספר נציגים משתי הוועדות הרלוונטיות שמהן מורכבת הוועדה המשותפת, במקרה הזה ועדת הפנים וועדת הכלכלה.

בי"ת, צריך לשמור על איזון סביר ביחסים המספריים בין הקואליציה לאופוזיציה, שבנסיבות הקיימות במקרה שוועדה משותפת היא בת שישה אנשים, עומד על ארבעה מול שניים.

זה אומר שלאופוזיציה יש רק 40 חברי כנסת בכנסת?

40 חברי כנסת יותר מדי, אתה אומר.

כי אחרת האופציה השנייה היא שיהיה שוויון, וזה בוודאי לא סביר.

מאיפה הבאת את המספר שישה?

יודע את זה חבר הכנסת חנין, ולפעמים הקמנו כאן ועדות של שמונה אנשים ושם היחס הסביר הוא חמישה מול שלושה - -

יש גם אופציה של שלושה מול שניים וחצי, אם אתה מוכן להיות השניים וחצי...

- - וכך עשינו כל הקדנציה הקודמת. אפשר – ובקדנציה הקודמת השתדלנו – להרכיב ועדות שתהיינה קטנות יחסית משום שגם כך, העומס על חברי הכנסת ומספר הוועדות שהם חברים בהן הוא גדול, והתוצאה היא שאם נרכיב כאן עשרות ועדות משותפות, וחברי כנסת ימצאו את עצמם חברים בעשרות ועדות, תיווצר מציאות לא טובה ולא נכונה שבה גם הוועדות האלה תפעלנה בעצם בניהול היושב-ראש בלי משתתפים בכלל.

במקום שבו יהיה רצון ובקשה מיוחדת, שירצו להוסיף חבר מכאן וחבר מכאן, באופן נקודתי, אפשר יהיה להשתדל להיענות לדבר הזה, אבל אני לא רואה מצב – לבד אולי ממקרים סופר חריגים – של ועדות שיש בהן מעבר לשמונה אנשים, וכך היה גם בקדנציה הקודמת לכל אורך הדרך.
לא המצאנו כאן שום דבר שלא היה קיים עד היום, ואני חושב שהמנגנון הזה עבד בסך הכול בצורה טובה. הוא גם אפשר הרבה פעמים לא רק ליישב מחלוקות שהיו לאן הצעת חוק תלך אלא גם לאפשר לחברים ספציפיים שרצו לקחת חלק בדיונים בוועדות מסוימות ובחקיקה מסוימת, את האפשרות להיות שותפים לתהליך הזה.
זה המקרה הראשון, אז כל אחד בודק איפה הוא נמצא ואיפה הוא לא נמצא. אין שאלה בכלל שבתהליך לאורך הזמן הדברים יהיו מאוזנים ומסודרים. אני לא זוכר שהיתה איזושהי תלונה בעניין הזה בקדנציה הקודמת, ואני מניח שגם תחת שרביטו של היושב-ראש הנוכחי של ועדת הכנסת תימצא דרך מסודרת לאזן בין הרצונות של כולם.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר מטעם האופוזיציה קודם כול הערת פתיחה.

אתה נרשמת. חבר הכנסת פרוש.

אני פונה בשם סיעת יהדות התורה ואני אומר שיש לי את הכבוד לדבר בשם סיעת יהדות התורה כי גם אם חבר הכנסת יריב לוין ציין, אם כי אני לא רוצה חלילה לפגוע באף חבר כנסת, ודאי שלא בחדשים שעוד לא התנסו בעניין, אבל הוותיקים בבית הזה יודעים לומר שהחברים מטעם סיעת יהדות התורה, מתי שהם נדרשו להגיע לוועדה כלשהי, הופענו והיינו והשתתפנו ולא היתה בעיה לגבי עצם הדבר שמכנסים ועדות עם הרבה חברים ולא באים. אנחנו מתייצבים כאשר צריכים להגיע לכל ועדה שהיא.

ומפחדים מאתנו – שאנחנו נמצאים בכל ועדה, מפחדים - - -

אני מבקש להשלים. ליהדות התורה יש חבר גם בוועדת הפנים, יש לה חבר גם בוועדת הכלכלה, היא סיעה בת שבעה חברים. אני לא רואה סיבה – אם זה גורם לאי-איזון, מבחינתי שיגדילו את הוועדה – אבל ודאי שיהדות התורה לא יכולה לסבול ולקבל את התירוץ שמכיוון שהוועדה תהיה גדולה, תהיה בעיה באיזונים או שתהיה בעיה בגיוס חברים. אולי זה יביא לכך שכולם יבואו לוועדות אם הם חברים בוועדות האלה, אבל על כל פנים אנחנו מבקשים, מאחר שאנחנו סיעה בת שבעה, שיהיה לנו ייצוג בוועדה המשותפת הזאת.

תודה. חבר הכנסת יצחק הרצוג.

אני רוצה להציע כמה הצעות. קודם כול, אדוני היושב-ראש, למה הדחיפות? לא הבנתי למה זה צריך להיות היום.

אני אסביר. יש פה בעיה. הכנסת הזאת בנויה בפסיפס יותר מורכב מהכנסת הקודמת. יש פה סיעות בגדלים שונים, צריך היה לדבר אתן. הנושא הזה הוא נושא חשוב כי הוא עוסק במחירי הדיור, בגלל סוגיות מהותיות של תכנון ובנייה, ומנגד, איזון אינטרסים עם המרחב הירוק.

אני לא חושב שנכון להתחיל את הכנסת במחטף בזק על נושא כל כך רגיש. אני רוצה לדעת למה זה דחוף.

אני אסביר בדיוק את הדחיפות.

לחילופין, אם בכל זאת אתה רוצה שתקוים הצבעה היום, אני מבקש באמת שיוחלט שזה יהיה חמישה וחמישה מכל ועדה כדי לאפשר למגוון של סיעות להיות שותפות, כשיישמר הרוב והמיעוט של האופוזיציה והקואליציה, אבל קודם כול שיינתן מקום לכולם.

אני רוצה את חברי דב חנין בוועדה, אני חושב שאין עוררין על התרומה שלו לשיח בתחום של הגנת הסביבה, המרחב הירוק והתכנון. אין סיבה שזה לא יקרה, שחד"ש תהיה מיוצגת בוועדה.
לכן, מה שאני מאוד מבקש – להגיע להסכמה לפחות בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה הגון.

אני רק אזכיר לידידי שהוועדה הזאת, אין לה סמכות לחוקק. בסופו של דבר המחוקק זה הכנסת ולפני כן גם הוועדות עצמן, במליאתן.

מה הסמכות שלה, אם כך?

ועדה משותפת, אדוני, היא ועדה שיכולה בהחלט לחוקק במצבים מסוימים.

היא לא באה במקום הכנסת.

לא, שום דבר לא בא במקום כנסת. גם ועדת הכנסת לא באה במקום הכנסת.

חבר הכנסת חנין, אם הוא לא יהיה בוועדת המשנה, הוא לא פטור - - -

זאת לא ועדת משנה, אדוני.

הוועדה המשותפת. הוא לא פטור מלהיות שותף לתהליך, להגיש הסתייגויות, להיות שותף בדיונים של המליאה.

אבל הופקדה סמכות בידיה, אדוני היושב-ראש. הופקדה בידיה סמכות בעלת משמעות. אם היא לא היתה בעלת משמעות, לא היינו מתכנסים פה בדיון.

אדוני היושב-ראש, אם אני יכול להתייחס, ברשותך.

חבר הכנסת לוין, אני הייתי מודה לך אם תשמע עוד דובר אחד בעניין הזה כדי שתוכל להתייחס לכול.

חבר הכנסת שטרית.

אדוני היושב-ראש, האמת היא שאני חשבתי – הנה אנחנו רואים את תחיית המתים – אני הייתי בטוח שהחוק הזה מת וירד מן העולם, ועכשיו מחיים את החוק הזה שהוא חוק מאוד בעייתי. אנחנו נלחמנו נגדו בכל הכוח בכנסת שעברה, ואני לא שיניתי את עמדתי לגבי החוק.
החוק מאוד מסוכן, מאוד בעייתי לדיור, מאוד בעייתי לשיכון, מאוד בעייתי לאיכות החיים ויוצר לדעתי גם פתח לשחיתות נוראית. אני אומר את זה בצער מכיוון שהחוק – כמו שהוא כתוב היום – הוא מאוד בעייתי.

הממשלה הקודמת ניסתה להעביר אותו בכוח. האחריות של כולנו מחייבת טיפול בחוק הזה בצורה מסודרת ואני חושב שלא יקרה שום אסון אם נגדיל את הוועדה הזאת לארבעה וארבעה ונוסיף גם את דב חנין, אני חושב שהוא היה מאוד מאוד פעיל בוועדה הזאת ושימש גם מין מורה דרך בתחום הזה כיוון שהוא ישב בכל הישיבות, בניגוד אגב לחברי הוועדה שלא באו לישיבות, וזה מה שעלול לקרות שוב.

אני חושב שלא יקרה שום דבר אם נקבע ארבעה וארבעה, בקואליציה יהיו חמישה ושלושה, כך שעדיין שומרים על פער של שניים לטובת הקואליציה. בדרך הזאת גם ייווצר נציג לסיעה שלי, שאין לה נציג כרגע. אם הקואליציה תקבל עוד אחד, יוכלו לשים את דוד צור שהוא חבר ועדת הפנים, נקבל עוד איזשהו איזון. לדעתי, תוספת של שני אנשים כאלה יכולה לשנות את המצב ולפחות לפתוח את הדיון מחדש כי יש באמת בעיות בחוק.

אתה מתכוון לומר שכאשר חבר הכנסת חנין יהיה, ודאי שליהדות התורה לפני כן מגיע.

אני ראיתי את הפעילות של דב חנין בוועדה הקודמת, לא ראיתי את יהדות התורה.

לכן אמרתי חמישה וחמישה.

חבר הכנסת מקלב, אחרון הדוברים, אחרי כן יריב לוין והצבעה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, אני מפנה את דברי בתחילה ליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת יריב לוין. בבית-ספר לדמוקרטיה שבו אני למדתי לא ראיתי באף שולחן ערוך שלקואליציה צריך רוב, ככה מרכיבים את ההרכב של הוועדה – כדי שלקואליציה יהיה רוב. צריך נציגות, כך אתה אמרת, ואני לא ראיתי דבר כזה, לא יכול להבין דבר כזה. ולא סתם רוב, צריך להיות רוב דורסני.
מה שהיה פעם שעברה, אנחנו כאופוזיציה לא ניתן לדרוס את האופוזיציה ולדרוס את המיעוט, במיוחד לא בנושאים כאלה חשובים, כאלה קריטיים.
אני חושב שאינה דומה הוועדה המשותפת הזו לוועדה המשותפת הזו, שהיא ועדה שיכולים להיות בה דברים לגבי תעודת זהות ביומטרית, כשלפעמים החוק מחייב לקבוע ועדה משותפת לחוק שהוא כל כך אקוטי לציבור במדינת ישראל.
מי שהיה בכנסת הקודמת יודע כמה השתתפו, כמה דיונים היו – דיונים רחבים – כמה היה צריך לשמוע גם את הציבור וגם לשמוע את אנשי המקצוע, גם את חברי הכנסת, בדיונים לגבי תהליכי תכנון ובנייה.

לעשות את זה ועדה קטנה, יעילה, זה לא המקום. לא זאת הוועדה שאנחנו מדברים עליה כשהיא ועדה קטנה. כאן צריכה להיות הרחבה – גם רוב של חמישה מול שלושה, אם הקואליציה צריכה להשתתף, עם רוב מוחלט, לא צריך בשביל זה לחכות. ארבעה מול שניים, זה מה שצריך? ככה אתם רוצים להתחיל את העבודה שלכם בקואליציה?
אני חושב שזה נושא שחייבת לדון בו ועדה הרבה יותר רחבה. אין מישהו שיכול להבין, זה דבר שכולם מחכים לו, הממשלה רואה את זה כתהליך, אנחנו נקבע שלושה – מה, זאת ועדת משנה חסויה של ועדת חוץ וביטחון?

תודה.

לכן, אין שום סיבה, אתה לא נימקת, אדוני יושב-ראש הקואליציה, מדוע לא יכול להיות ארבעה מול ארבעה, מינימום. אנחנו חושבים גם על חמישה, אבל ארבעה מול ארבעה, ואז יהיה רוב של חמישה נגד שלושה?

חבר הכנסת מקלב, תודה. אתה לא הבנת, אולי יריב לוין ירחיב מהי בכלל הוועדה הזאת. זאת לא ועדה שעוסקת בכלל תכנון הליכי הבנייה. בבקשה.

אומנם כפי שנאמר כאן, ועדות משותפות יכולות לחוקק אבל לא הוועדה הזו שכעת מדובר על הקמתה. הוועדה קמה מכוח חוק שנקרא חוק הליכי תכנון ובניה להאצת הבניה למגורים (הוראת שעה), שנחקק ב-2011. החוק נקבע כהוראת שעה, ושם נאמר שהוא יחול על תוכניות לדיור לאומי שהוגשו לוועדה לדיור לאומי והוחלט על הפקדתן עד תאריך מסוים.

זה לא חוק המרפסות?

- - -

זה לא הרפורמה בתכנון ובנייה אבל זה מספיק חשוב לגבי תהליכים. לא שומעים התנגדויות הציבור, איך התהליכים - - -

סליחה, אתה לא קיבלת רשות דיבור.

ועוד מוסיף החוק באותו סעיף של הוראת שעה, שראש הממשלה ושר הפנים רשאים – אחרי שיקבלו המלצה מאותה ועדה משותפת שעל הקמתה מדובר כעת – להאריך את התקופה להפקדת התוכניות בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שמונה חודשים.
בעצם על זה מדובר – דיון בוועדה האם להמליץ לראש הממשלה ולשר הפנים להאריך את התקופה. הם כבר פנו, ראש הממשלה ושר הפנים שלחו מכתב ליושב-ראש הכנסת בתחילת החודש שבו הם ציינו שבהתאם לחוק הקיים אפשר היה להגיש תוכניות עד 11 בפברואר. החוק הוארך קצת אוטומטית לפי הסעיף הזה שכשיש בחירות, חיקוקים מוארכים אוטומטית, וכעת בעצם מבקשים להאריך את זה עד התקופה המקסימלית שמאפשר החוק.

בסך הכול מדובר על ועדה שתכלית פעולתה היחידה היא להמליץ או לא להמליץ בפני ראש הממשלה והשר הממונה על הארכת תוקפן של תוכניות, זה הכול. אז ברוח הזאת צריך להתייחס אל הוועדה ולא ככה בתפיסה הרחבה האסטרטגית לגבי עולם הדיוק.

צריך להבין מה התוכניות.

אז אותה ועדה, זה מה שהיא צריכה לעשות. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, צר לי שככה מתנהל הדיון הזה כי אני חושש שחלק מחברי הכנסת, ואולי גם חלק מהאורחים, לא מבינים על מה אנחנו מדברים.

ברמה הטכנית, כמובן אדוני אתה דייקת, והיועצת המשפטית של הוועדה דייקה בהצגת הדברים, אבל ברמה המהותית אנחנו מדברים פה על סוגיה שהיא חלק מרקמה מאוד מאוד רחבה.
הדיון בנושא התכנון והבנייה בכנסת הקודמת היה אחד הדיונים החשובים, המהותיים והכבדים ביותר שהיו בכנסת. ועדה של הכנסת עסקה בדיון בנושאים האלה במשך עשרות רבות של ישיבות שהתקיימו אחת לשבוע באופן קבוע בכל יום שלישי.

חוק הווד"לים, שזה החוק שאנחנו עוסקים בו, הוא קטע מתוך רקמה מאוד רחבה, שאם לא מכירים אותה אז אפשר להתייחס לכול טכני, ואם נמליץ או לא נמליץ להאריך או לא להאריך, והכול טכניקה ומה זה משנה מי יהיה שם, ממילא מי שיהיה שם לא מכיר את החומר.
זו טעות מאוד מאוד גדולה, ואני חושב שזו טעות שגם תעלה לנו במחיר יקר. למשל, אחת הסוגיות המרכזיות שעליה היה הוויכוח בחוק התכנון והבניה, סוגיית הדיור בר-השגה. ברור לנו היום – מה שאנחנו טענו אבל הממשלה הכחישה – שחוק הווד"לים לא נותן מענה לפתרונות של דיור בר-השגה. היום זו עמדתה הרשמית של המדינה בפני בית-המשפט העליון.
אלה הן שאלות רציניות מאוד. הן לא שאלות טכניות, הן לא שאלות קטנות, הן שאלות שצריכות פתרון במסגרת החוק כי מה שהממשלה טענה שנפתר, לא נפתר בכלל. עובדה שכך טוענת הממשלה בפני בג"ץ.

לכן, אני חושב שאם אנחנו רוצים שהוועדה הזו תעשה עבודה טובה, צריך לאפשר לה הרכב יותר רחב.
אני שמעתי את דברי יושב-ראש הקואליציה אבל אני רוצה להזכיר לו שגם בכנסת הקודמת היו ועדות משותפות גדולות יותר מאשר שמונה, למשל הוועדה שעסקה בתכנון ובנייה.

היו, במקרים נדירים מאוד.

לא, לא כל כך נדירים.

מאוד נדירים.

אני לא יודע מה זה נדיר. אם שליש מהוועדות המשותפות היו יותר גדולות משמונה, זה לא נדיר.

לא היה שליש.

אתה היית יושב-ראש ועדת הכנסת, לכן אתה אמור לזכור. אני יכול להזכיר לך כמה מקרים אבל לא ניכנס לזה כרגע.

אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כיוון שהסוגיה הזאת היא סוגיה מאוד מורכבת, מאוד עדינה, הצטבר פה בכנסת הרבה מאד ידע בדיונים הקודמים שהיו – חבר הכנסת מקלב, אני בעוונותי, אנחנו למדנו את הנושאים האלה לפני ולפנים.
הכנסת פשוט מכשילה את עצמה, לא רק את האופוזיציה – כמובן רוצים להכשיל את האופוזיציה – אבל לא רק את האופוזיציה מכשילים פה אלא את עבודת הכנסת.

לכן, אני מצטרף להצעתו של חבר הכנסת הרצוג, בשם האופוזיציה, להרחיב את הוועדה הזאת כוועדה שבאמת עוסקת בסוגיה מיוחדת. חבר הכנסת לוין, אני לא רואה בזה איזשהו תקדים, אני לא אומר שכל ועדה משותפת צריכה להיות בהרכב של עשרה חברים, אבל הרכב של הוועדה הזו של עשרה חברים יתרום לעבודת הכנסת.

תודה.

יש לי שתי שאלות.

סליחה, אנחנו קבענו מועד להצבעה והוא יהיה עכשיו.

חבל שלא נותנים לחברת כנסת חדשה להשמיע את דברה. דווקא רציתי הבהרה כלשהי לפני ההצבעה.

לפנים משורת הדין, בבקשה.

תודה-תודה. הדבר הראשון, הייתי רוצה לדעת מבחינה מהותית מה בעצם הקושי להרחיב את הוועדה. הדבר השני, האם הוועדה תוכל, מלבד להמליץ, גם באמת לגעת בתכנים של התוכניות המוגשות.

לגבי השאלה השנייה, אין לי מושג. אולי ארבל שהיתה פה יודעת. אני מניח שהיא יכולה לעסוק בתכנים כי זה המהות של הדיון.

ברור.

מלבד ההמלצה של התוכניות.

המשמעות של ההמלצה היא לדון בתוכן ולהחליט האם צריך להאריך או לא.

לא. האם יכולים לבצע שינויים.

שינויים בחוק לא.

מדובר רק על הארכת תוקף תוכניות קיימות.

יכולים להמליץ או לא להמליץ.

זו שוב תשובה טכנית, גברתי היועצת המשפטית.

סליחה, לא קיבלת רשות דיבור.

ועדה יכולה - - -

סליחה, חבר הכנסת חנין.

אני רוצה להעיר.

לא. אתה יכול לבקש את רשות הדיבור.

אז אני מבקש להעיר.

אני לא יכול לתת לך כי אני במהלך של תשובה לחברת הכנסת תמנו-שטה.

אז אנא השב ואחריך.

עכשיו, לעניין השאלה הראשונה שלך. אנחנו מקימים ועדות משותפות חדשות לבקרים. אני התנסיתי בכך בחמש השנים כשכיהנתי כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, אנחנו ניהלנו ועדות משותפות – גם עם ועדת החוקה לעניינים מסוימים, גם עם הוועדה לביקורת המדינה לעניינים מסוימים, גם עם ועדת הכספים לעניינים מסוימים. הן היו מצומצמות, זאת היתה המטרה.

זה נכון, כפי שציין חבר הכנסת חנין, יש חריגים, יש מקרים, מתי-מעט. חברי הכנסת הם מאוד מאוד עסוקים בכל הוועדות, מוסיפים על זה ועדות משנה ומוסיפים על זה ועדות משותפות. קשה מאוד להגיע למיצוי, והתוצאה היא שהוועדות האלה מתפקדות ללא אנשים. זו המגמה הכללית.
בסך הכול, גדר הוויכוח פה הוא האם ארבע-שתיים או חמש-שלוש, בהקשר של אופוזיציה קואליציה. יש שני חברים מאוד מנוסים באופוזיציה, לפי ההרכב שהוצע – גם חבר הכנסת דוד אזולאי, גם חבר הכנסת אבישי ברוורמן. אני יכול לומר לכם שאם שני החברים האלה, עם תחילת דיוני הוועדה, יבואו – או מטעמם חבר הכנסת הרצוג – ויאמרו לי שלפי פעולת הוועדה הם חייבים שיהיה עוד נציג אחד לקואליציה ולאופוזיציה, אני אשקול בחיוב להעלות מחדש את הנושא הזה.

למה שלא נסכם על זה עכשיו ברוח טובה?

לא, זאת רוח טובה. זאת ההצעה שלי ברוח טובה.

גם אם המרכז מטעם האופוזיציה, חבר הכנסת הרצוג, מבקש ממך – אתה חייב כקואליציה, מה שהחלטתם - - -

לא, אני לא אמרתי מי.

זה גם לא דחוף כל כך. למה לא לתת את ההידברות? קבעת זמן להצבעה – אין לך כרגע זמן – תקבע זמן להידברות.

אין בעיה. אני קבעתי את המודל. הוועדה הזאת תתחיל לעבוד, ואני הבטחתי - - -

למה?

לא נתווכח על קוצו של יו"ד.

עד מתי הצו מאריך את החוק?

5 במאי. זה דחוף, אין ברירה.

זאת הבעיה. ולכן אנחנו נחליט, אני מבקש שזה יהיה בהסכמה, לא חושב שפה צריך להיות קואליציה-אופוזיציה.

למה שאני אסכים? אתה לא מסכים לדחות את זה, אז למה שאני אסכים להצביע בעד? ישיבה ראשונה של ועדת כנסת, הקואליציה לא תיאמה בכלל עם האופוזיציה. למה שאני אסכים?

לא חייב.

כי יהדות התורה היא סיעה שבאה לישיבות?

תודה. אני מעלה להצבעה את ההרכב.

אם זה משהו לא מהותי, מה אכפת לכם? אם זה כל כך לא מהותי, מה יקרה? הרי היא הנותנת. הרי אם אתה אומר שזה משהו לא מהותי, משהו טכני, אז עוד אחד, אז מה הבעיה? לשני הצדדים התשובה הזאת.

מי בעד, ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

אני כמובן נגד, אבל אין לי זכות הצבעה.

הצבעה

בעד – 9
נגד – 4

נמנעים – אין
הרכב הוועדה המשותפת לוועדת הפנים וועדת הכלכלה לפי חוק הליכי תכנון ובניה להאצת הבניה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011, נתקבל.

ההצעה אושרה.

זו סתם פגיעה ביש עתיד. הם אומרים שהם באים עם פוליטיקה חדשה, הם חושבים לבוא לוועדות. למה אתה חושש לרגע שאי-אפשר להכניס שני חברים נוספים מיש עתיד, וגם מהאופוזיציה?

פוליטיקה חדשה. שיתחילו לעבוד, נראה אותם.

כיוון שהייתי הרבה שנים באופוזיציה, אני מבין אותך. זה באמת לא נושא של קואליציה ואופוזיציה.

יש עתיד אומרים שהם פוליטיקה חדשה. יבואו לעבוד, אז תן להם אפשרות.

כבר ישן כל פעם לנגן על הפוליטיקה החדשה.

אם אפשר מילה, דיברת על יש עתיד. אחת החוויות היותר קשות שלי כאזרחית מהשורה כשהגעתי לוועדות הכנסת בעבר זה לראות את הוועדות ריקות מחברי כנסת. מגיעים אזרחים, מדברים, משמיעים את קולם.

אבל תמיד ראית את הדתיים שם.

רק לסיים ולומר - כשיש עומס של ועדות, הכנסת לא נראית טוב בעיני הציבור. בואו נהיה ממוקדים, יעילים, זאת פוליטיקה חדשה.

מאה אחוז, נראה את הסיעה שלך, אין בעיה.

אני מבטיחה לך שתראה את זה.
<ג. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות:>
1. הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג-2013

הנושא השלישי על סדר-יומנו הוא בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, יש לנו שבע כאלה, אנחנו נעבור אחת-אחת. הראשונה היא הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15). מי מן הממשלה יציג את הנימוק?

שירות ביטחון זה צריך להיות משרד הביטחון.

משרד הביטחון. אנא שיקראו להם, אנחנו נעבור לדיון במספר 2.

משרד המשפטים גם יכול.

זה הארכת תוקף שירות ביטחון, אבל כרגע אנחנו מתקדמים.

(המשך בעמוד 28 בפרוטוקול).
2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), התשע"ג-2013

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה). מי אמור להציג? תציג את התיקון, זה בסך הכול שינוי של יומיים.

רון אלמוג, הלשכה המשפטית, משרד הפנים. השנה, המועד האחרון להגשת רשימות נופל על חג סוכות. אנחנו מבקשים לתקן בהוראת שעה לבחירות האלה, להקדים את המועד להגשת רשימות ביומיים כך שיהיו שני ימי חול מלאים להגיש את הרשימות.

בגלל שלוח הזמנים של הבחירות כבר מתחיל – הבחירות הן באוקטובר – אנחנו מבקשים להקדים את הדיון בהצעה כדי שהמועדים יהיו ידועים וברורים לכולם ולא לחכות לרגע האחרון עם קביעת המועדים.

האם מישהו רוצה להתייחס? תודה. אני עובר להצבעה על בקשת הממשלה בעניין זה. מדובר רק על הקריאה הראשונה. דרך אגב, בכל המקומות, ארבל, מדובר על קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), התשע"ג-2013, בקריאה הראשונה, נתקבלה.

בקשת הממשלה אושרה.

3. הצעת חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראות שונות ותיקוני חקיקה), התשע"ג-2013

הצעת חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראות שונות ותיקוני חקיקה). מי אמור להציג?

יואל הדר, המשרד לביטחון פנים. מדובר על מה שקוראים "חוק האלכוהול". החוק נדון לפני שלוש שנים בוועדה משותפת לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת החוקה. נחקקו בו כל מיני סעיפים שנוגעים לאפשרויות של שפיכת אלכוהול במקומות ציבוריים, ולאחר מכן בחוק שנחקק יותר מאוחר לגבי רישוי עסקים ניתנה אפשרות שלא למכור אלכוהול בין השעות 23:00 ל-06:00 בבוקר.
החוק הוכיח את עצמו גם מבחינה מהותית – יש לנו שני סקרים שמוכיחים שיש ירידה בצריכה מופרזת של אלכוהול על-ידי קטינים, שזה היה אחד הדברים העיקריים של החוק. היו הרבה מאוד הצעות חוק פרטיות שנדונו במסגרת הוועדה, שגם כן הוכנסו פנימה בצורה כזו או אחרת.
אנחנו חושבים שהחוק מאוד הוכיח את עצמו, זו היתה הוראת שעה, ולכן אנחנו היום רוצים להפוך את זה להוראת קבע. הבעיה היא שהוראת השעה פוקעת ב-5 במאי, ולכן יש לנו צורך להפוך את זה להוראת קבע בדחיפות מרבית כדי שלא יהיה מצב שלא נוכל להמשיך לבצע את הפעילות.

תודה. אני מניח שאין מתנגדים למאבק בתופעת השכרות. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – פה אחד
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראות שונות ותיקוני חקיקה), התשע"ג-2013, בקריאה הראשונה, נתקבלה.

אושר.

אני רוצה להחמיא למשרד לביטחון פנים, אדוני, על העבודה המקצועית בהגשת החומר על החוק הזה, והעובדה שהוא נוכח פה, להבדיל ממשרדים אחרים.

תעביר בבקשה את המחמאה לשר הקודם ולכל השרים שקדמו לו.

כשרציתי לאסור מכירת אלכוהול בכוסות בתחנות דלק, המשרד לביטחון פנים התנגד.

תבוא אתם חשבון במועד אחר.

יש דיון בוועדה, אפשר להעלות את זה.
4. הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013

הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013.

מדובר בהוראת חוק, זוהי הוראת שעה שגם כן פוקעת באותו מועד בגלל הכנסת. היום, מי שמטפל באיזוק האלקטרוני זה שירות בתי הסוהר, הוא בעצם מנהל את היחידה הזאת. יש לנו כוונה להשאיר את זה בידי השב"ס אבל ליצור מנגנון קצת יותר אפקטיבי, לטעמנו, בנושא האיזוק האלקטרוני.

אנחנו עובדים על חוק רציני יחד עם משרד המשפטים ומשרד אחרים רלוונטיים. בשלב זה אנחנו מבקשים להאריך את הקיים בשנה על מנת לסיים את כל הדיונים בינינו, יש גם דיוני תקציב שקשורים לעניין הזה.
ההוראה פוקעת ב-5 במאי, אנחנו מבקשים להאריך את זה בשנה. זאת המטרה של החוק הזה.

האם אתה יכול להסביר את החוק?

הקיים?

כן.

הוא מאוד פשוט. מי שמנהל את האיזוק האלקטרוני זה שב"ס. הוא חל על משוחררים בערובה ועל אסירים בשליש האחרון. לגביהם, השופט יכול להחליט לשים אותם באיזוק אלקטרוני ולא לנקוט במעצר.

משפט מעצר בפועל.

במקום מעצר בפועל בבית כלא, הוא שם אותם בבית אבל עם איזוק אלקטרוני. זה לא מעצר בית אלא יש איזושהי אינדיקציה אם הוא עוזב את המקום.

הבעיה היא שיש לנו הרבה מאוד הפרות באיזוק האלקטרוני, ולכן אנחנו צריכים לשפר את המנגנון הקיים. המנגנון, לא מבחינה תקציבית – הוא חוסך גם מבחינת זכויות אדם, במקום לשים מישהו בבית המעצר, אפשר לשים אותו בבית. זה גם כן נותן איזשהו מענה לבעיה שאי-אפשר לשחרר אותו חופשי בגבולות המדינה.

תודה. אני אעלה את בקשת הממשלה להצבעה. אני מציין לפרוטוקול שאני נמנע, מטעמי ניגוד עניינים. מי בעד?

ברשותך, אני אסביר ששאלתי את השאלה ששאלתי משום שמבחינתי, יש הבדל מהותי בין להרחיב את המעצר אל הבית לבין להגביל את החופש עם האזיק האלקטרוני, וזה מה שרציתי כאן להבין. אם מדובר במצב שהבן אדם הוא ממילא עצור, זה בסדר גמור.

- - -

תודה. אנחנו עוברים להצבעה בנושא שעכשיו נדון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1 (חה"כ צחי הנגבי)
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013, בקריאה הראשונה, נתקבלה.

אני נמנע. תודה.

5. הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 23) (הוראת שעה), התשע"ג-2013

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 23) (הוראת שעה). מי מציג את בקשת הממשלה? בבקשה.

נילי דיקמן, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות. ב-1 במאי צריך להיכנס לתוקפו חוק תיקון לפקודה שמחייב שינוי באריזות של תרופות. בשל קשיים בהיערכות חברות התרופות יש חשש שיהיו קשיים באספקה של תרופות עם כניסת החוק לתוקף.
הוראת השעה הזאת נועדה לאפשר המשך שיווק של תרופות בתנאים מסוימים ומי שיעמוד בהם יוכל להמשיך לשווק אריזות גם אם לא הותאמו לפי הוראות הסימון. מדובר על הוראת שעה לתשעה חודשים, והמשך השיווק הוא מדורג. אנחנו צריכים להעביר את זה לפני ה-1 במאי.

אבל אין שום סנקציה על חברות התרופות?

מדובר בהסדר שאומר שחברות התרופות ישלמו היטל, ומשרד הבריאות ייטול על עצמו את ההנגשה הראשונית של אריזות התרופות שנועדו להיעשות.

אנחנו לא דנים פה בחוק.

התיקון קובע הוראות סימון בשפות הרוסית והערבית על גבי אריזה של תרופה. היות והם לא הספיקו לשנות את האריזות, אנחנו מאפשרים להם – למי שיבחר – לשלם היטל, כפי שקבוע בהוראת השעה, ומשרד הבריאות ייקח על עצמו את ההנגשה.

אבל זה לא משהו מכוון או התנגדות של החברות. זה פשוט תקופת זמן כלשהי.

יש להם מלאים. זה לתקופה של חצי שנה. הם מדברים על כך שבתקופה הזאת הם יוכלו לסיים את ההיערכות שלהם.
נזכיר, שהחוק הזה כבר הוארך. הוא היה צריך להיכנס לתוקף באוגוסט 2012, כבר הארכנו להם בתשעה חודשים, לכן מדובר בהארכה נוספת פשוטה.

תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 23) (הוראת שעה), התשע"ג-2013, בקריאה הראשונה, נתקבלה.

תודה.

6. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשע"ג-2013

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה). מי אמור להציג אותה?

נעמה, משרד המשפטים. הוראת השעה לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון קובעת כמה הוראות מיוחדות שנוגעות למעצר של עצור שחשוד בעבירת ביטחון, בעיקר הארכה מוגבלת, אבל הארכה מסוימת של ימי מעצר לצורכי חקירה, עוד כמה סמכויות שאם יהיה צורך אני ארחיב לגביהן.

אני רוצה להגיד כמה מלים על הצורך כרגע בהארכת הוראת השעה. הוראת השעה היתה אמורה לפקוע בדצמבר 2012. כמו שהוזכר פה קודם, מכוח חוק-יסוד: הכנסת, סעיף 38, היא מוארכת אוטומטית עד ל-5 במאי.
הכוונה היא להפוך את ההסדר להסדר של קבע. זה כבר פרק בתוך הצעת חוק המאבק בטרור, שעבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת ואנחנו מקווים שתוחל עליו רציפות בקרוב.

מכיוון שהצעת חוק המאבק בטרור עדיין לא קודמה, הגענו למצב שהוראת השעה עומדת לפקוע. אם זה מה שיקרה בלי שהחוק יוארך מבעוד מועד, נהיה במצב שאין לשב"כ את הסמכויות המיוחדות שנדרשות לו לצורך חקירה של חשודים בעבירת ביטחון.

גם אציין, שהוראת השעה קובעת חובת דיווח של שר המשפטים לכנסת אחת לשישה חודשים לגבי היקף השימוש בסמכויות לפי החוק הזה. הנתונים שהועברו עד היום לכנסת מלמדים שהשימוש שנעשה בסמכויות האלה הוא מאוד מצומצם. השב"כ עושה בהן שימוש במשורה לגבי אחוז מאוד קטן מהנחקרים שלו.

זה לא השב"כ, זה בתי-המשפט.

חלק זה סמכויות של גורמי חקירה, הרוב זה בתי-המשפט.

מהן הסמכויות?

כמו שאמרתי, הקבוצה הראשונה של סמכויות נוגעת להארכה מוגבלת של ימי מעצר לצורכי חקירה לפני הבאת העצור בפני שופט – 48 שעות. כמובן, החוק גם קובע מי הדרג שמאשר כל הארכה. הארכה עד 72 שעות, באישור ראש אגף החקירות בשב"כ, כשהעילה היא רק שהפסקת החקירה, לא לפגוע פגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם. זאת עילה שחוזרת על עצמה כמעט לכל אורך החוק. עד 96 שעות, רק באישור בית-המשפט. הבקשה שהוגשה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
אני לא יודעת עד כמה לפרט. זאת הקבוצה הראשונה של הסמכויות. יש עוד הארכה מסוימת של ימי מעצר לפני הגשת כתב אישום – גם כן בהחלטה של בית-משפט בלבד, עם עילות מיוחדות.

יש עוד סמכות חריגה שניתנה לבית-המשפט העליון להאריך בתנאים מסוימים מעצר של חשוד, שלא בנוכחותו, בנסיבות שבהן הפסקת החקירה לצורך הבאת החשוד להארכת המעצר עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, כשיש הסתברות קרובה לוודאי שהפסקת החקירה תמנע מאתנו לסכל פגיעה בחיי אדם.
אני כן אציין שהוראת השעה בגרסתה המוקדמת יותר הובאה לדיון בבית-המשפט העליון. בית-המשפט העליון בשנת 2009 הורה על בטלותו של אחד הסעיפים בהצעת החוק. בעקבות ההוראה הזאת נערכה איזושהי רוויזיה גדולה בחוק הזה. בשנת 2010, אחרי דיונים ארוכים בוועדת חוקה, הוכנסו הרבה מאוד תיקונים בחוק, כל הסמכויות מאוד צומצמו, כל הדרגים המאשרים - - -

כן. בוז'י היה זה - - -

תודה רבה. אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, אתה תומך?

כן.

תודה. בוז'י אפילו תומך. הוא עשה את העבודה.

עשינו את העבודה הזאת יחד.

אני לא אתמוך בהצעה הזאת, אני אהיה חייב להימנע. חוק כזה שעוסק בזכויות אדם, לא יכול להיות שנתבקש להצביע עבורו בלי לקבל את החוק בצורה מסודרת.

אנחנו לא מצביעים על החוק.

אנחנו לא מצביעים על החוק. אנחנו מאפשרים לממשלה להקדים את הדיון.

מדובר על הקדמת דיון. תבוא לוועדת חוקה, תתנגד.

רבותי, חבר הכנסת פייגלין צודק. אם היינו דנים בגופו של החוק, אכן. אנשים פה קיבלו לפי מה שאני מבין את החומר בשעה 09:52.

מדובר כאן בהארכה.

לא הארכה. רק לקצר את המועד, שאפשר יהיה לדון בו היום ולא בשבוע הבא.

אני אסביר. היו אכן חוקים שדיברו על הארכת תוקף. החוק הזה, הממשלה מבקשת לפטור אותה מחובת ההנחה כדי שהיא תוכל לבוא במועד מוקדם בפני הכנסת – אולי אפילו השבוע, אולי בשבוע אחרי – בקריאה ראשונה. לאחר מכן, הדיון המהותי מתקיים כמקובל.

עוד קודם לכן יהיה הדיון בוועדת החוקה?

לא לא. קודם כול, הממשלה מגישה לכנסת הצעת חוק, אין בה אף פעם דיון מוקדם כי זו הפררוגטיבה של הממשלה.

יש דיון במליאה.

יש דיון במליאה, כל אחד יכול להירשם ולדבר, ולאחר מכן אם החוק עובר בכנסת לוועדה הרלוונטית, ועדת החוקה, שם מתחיל הדיון המהותי לאחר קריאה ראשונה.

זו רק הצבעה על פטור מהנחה.

כן. זה מה שהיא הסבירה עכשיו דקות ארוכות. לא מדובר על התוקף, על המהות, על הנושאים הספציפיים. אנחנו מאפשרים לממשלה מעת לעת – בדרך כלל הבקשות הן לא רבות – פטור מחובת הנחה לאחר שהמתינו חודשים ארוכים בגלל מערכת הבחירות. אם היינו בתקופה רגילה, היו ממתינים כרגיל.

היושב-ראש, הערה לסדר. בהצעות פה אנחנו לא דנים במהות.

הדיון המהותי עוד בפנינו.

אני מדבר על מהות הדיון בהצעות אלה. אנחנו לא דנים בהן, לא מפרטים את החוק. מדובר על הארכה או לא הארכה.

בדיוק. אנחנו לא דנים וגם לא מבינים.

עוד מעט מגיעים לתקציב, אני מפחד שיהיה פה דיון על התקציב.

מי בעד בקשת הממשלה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשע"ג-2013, בקריאה הראשונה, נתקבלה.

תודה.

1. הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג-2013

אני אייצג את משרד הביטחון בנושא הראשון.

בבקשה. אנחנו חוזרים לסעיף הראשון על סדר-היום: הצעת חוק שירות ביטחון.

נכון להיום, אפשר לגייס חיילים לכאורה רק לשנתיים וחצי אבל בגלל הוראת השעה שהוארכה מעת לעת – ואדוני יודע זאת מוועדת חוץ וביטחון – היום אפשר לגייס מיועדים לשירות ביטחון לשלוש שנים.
מה שמשרד הביטחון מבקש פה זה להאריך את המצב הקיים עד ליולי 2014. אם בדיונים לגבי השוויון בנטל יהיה שינוי בנושא הזה, ודאי שהם ישנו זאת תוך כדי זה. הבעיה שהוראת החוק הקיימת פוקעת ב-5 במאי, לכן יש צורך להאריך את הוראת השעה הקיימת גם כן.

אני מבין שמלכתחילה לא היה מדובר על כך שאתה תציג את החוק, כך שאין לי טענות מיוחדות, אגיד גם למה.

לדעתי, מי שנתן את דברי ההסבר לחוק הזה, לכאורה הוא לא עובד בתלם, כמו שאומרים. בדברי ההסבר הוא מסביר שהסיבה שיש ירידה בהיקף המתגייסים לצה"ל זה בגלל ירידה בהיקף הילודה ובהיקף העלייה, והמחבר של דברי ההסבר האלו שכח משום מה שיש לנו קואליציה חדשה, כשהבעיה המרכזית בכך זה שוויון בנטל, לא בעיה של ילודה. אני חושב שהעיקר לוקה בחסר.

דברי ההסבר יתוקנו. למהות העניין, אתה לא מתנגד. מישהו מתנגד?

כן.

פייגלין רוצה להתנגד?

אז הצבעה.

עוד פעם, אבל מה משמעות ההצבעה עכשיו?

הארכת תוקף. שאפשר להניח את החוק.

- - -

עכשיו אנחנו מצביעים על ההצעה?

אנחנו מאפשרים להעלות את זה במליאה.

הממשלה לא צריכה להניח את הצעת החוק 24 שעות לפני, היא יכולה להביא אותה עכשיו.

במקום שזה יעלה למליאה עוד יומיים, זה יעלה היום.

מי שמעלה את ההצעה זו ועדת החוץ והביטחון. היא צריכה לקבל על כך החלטה והיא כבר קיבלה, אבל היא צריכה להעביר את זה להחלטת המליאה. המטרה היא לאפשר – אנחנו מאפשרים להעלות את זה במליאה.

אני רוצה רק משפט אחד לומר.

רק שנייה. חבר הכנסת פייגלין בעניין הזה רוצה לומר משהו?

לא, הבנתי.

במתווה המשותף של יש עתיד עם הליכוד כתוב שיאריכו את זה עד ה-31 בדצמבר 2014, ופה מבקשים עד אוגוסט 2014 או יולי. אני אומר שנהיה רציניים – לפי מה אנחנו עובדים? לפי המתווה?

תודה. אני מודיע לכבודו שהמתווה המשותף יתוקן ברוח הדברים שאמרת. מי בעד הצעת הממשלה? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים - מיעוט
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג-2013, בקריאה הראשונה, נתקבלה.

יש לי שאלה. אפילו דברים שאולי הם טריוויאליים לחברים ותיקים שמכהנים הרבה קדנציות, למה אנחנו מקבלים את החומר רק עם הגיענו לכאן?

אני קיבלתי על כך כמה הערות. הממשלה נתנה לנו מאוחר. אנחנו נבהיר לממשלה שכשנקבל מאוחר בקשות מן הסוג, אנחנו לא נעביר אותן לדיון בוועדה. אנחנו דורשים את זה כמה שיותר מהר כדי שלחברים יתאפשר להתעמק בדברים.

הפעם יש הצדקה לממשלה כי רק אתמול היתה ועדת שרים לחקיקה, בלי זה לא יכלו להביא זאת לכנסת.

אבל עכשיו ניכנס לסדר יותר רגוע של הדברים, וזאת הבקשה שלנו מהקואליציה ומהממשלה. אנחנו מתקדמים עכשיו לסעיף האחרון באותה סדרה.

נצביע.

אני ראיתי הצבעה על העניין הזה. אם לא, אפשר שוב. מי בעד הבקשה להקדמת הדיון בחוק שירות ביטחון? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין

נמנעים - מיעוט
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג-2013, בקריאה הראשונה, נתקבלה.

תודה. אושר.

7. הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009–2012 ולשנת 2013 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 12) (תקציב דו-שנתי לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013

לסדר. שני החוקים האלה שרוצים עכשיו להציג הם באמת כבדי-משקל, אם כי ב-2009 כבר היה לנו תקציב דו-שנתי, אבל הם כבדי-משקל לחברי כנסת חדשים או כאלה שכבר שנתיים לא היו פה. אני חושב שבאמת צריכים לאפשר לנו – לפחות מחר, מחרתיים. למה היום?

אני מסכים. לגבי העתיד זה מה שיהיה.

הם יגיעו לוועדה כשזה יגיע ושם הם ילמדו.

כרגע אתה צריך להחליט, אתה אפילו לא יודע על מה.

אני לא צריך להחליט, אני צריך להחליט רק על פטור מחובת הנחה. אני דן בחוק עכשיו?

איך אמר חבר הכנסת פייגלין? מה זה עושה ההצבעה? אני רוצה לדעת האם יש פה סטייה מהדרך שעליה הצהירו הפוליטיקאים בתקופת הבחירות, צריך לדעת.

אני חושבת שזה ברור לכולנו שמדובר בפטור מחובת הנחה.

כל מה שאתה מחליט עכשיו זה רק לאפשר לממשלה להביא את החוק היום למליאה, זה הכול. אנחנו לא דנים בשום עניין.

רבותי, על סדר-יומנו נותרו שני דברים קטנים – אחד, אני לא מעלה אותו כי אני לא רואה נציג אוצר פה שיכול להסביר לנו את הצעת חוק תקציב המדינה. אם עד סיום הישיבה הוא יגיע, נחזור לזה, ואם לא אז לא.
<ד. המלצה לבחירת יושב-ראש לוועדה לפניות הציבור>

אני עובר לסעיף הרביעי על סדר-היום: המלצה לבחירת יושב-ראש לוועדה לפניות הציבור.

לא הבנתי. אתה רוצה שיסבירו את חוק התקציב?

אני רוצה שנציג האוצר יסביר.

זה רק פטור מחובת הנחה.

אבל צריך מישהו שיגיד לנו למה צריך פטור.

למה על הסעיף הספציפי הזה צריך להתעכב? אפשר להצביע על זה.

אמורים להגיש תקציב או-טו-טו, אין זמן.

אתה רוצה להסביר בשם האוצר?

זה רק פטור מחובת הנחה, אני לא חושבת שאנחנו צריכים הסבר, דיברנו על זה בסעיפים קודמים.

יושב-ראש הקואליציה, מה עמדתך?

אני אומַר את עמדתי הברורה, והיא היתה עקבית גם בקדנציה הקודמת. אני חושב שהממשלה צריכה לכבד את הכנסת, וכשהממשלה מבקשת פטור מחובה הנחה, צריך נציג ממשלה להגיע לוועדה - -

צודק.

לגמרי.

- - ולהציג את הדברים - -

אתה בקואליציה או באופוזיציה?

- - וזה נכון גם כשאני יושב-ראש הוועדה וגם כשאני יושב-ראש הקואליציה - -

מדובר פה רק בפטור מחובת הנחה.

- - וגם מזווית הראייה של האופוזיציה. אני ביקשתי את רשות היושב-ראש, אם הוא יסכים, שבמידה ויבוא נציג האוצר עד שנסיים את הישיבה, מה טוב; לא יבוא, אני אומר – ההחלטה היא של היושב-ראש – עמדתי האישית כיושב-ראש הקואליציה היא שבהיעדר נציג של הממשלה שיבוא וינמק ויסביר את הדברים, ובמידה ויש מחלוקת בין חברי הוועדה שמי מהם - - -

לי אין בעיה למחול על כבוד הוועדה אם הוועדה חושבת שאפשר.

אנחנו לא מוכנים, אדוני - - -

- - -

אני אומר, במידה ומי מחברי הוועדה רוצה לשמוע הסבר מנציג הממשלה, אני חושב שבמצב הזה חייבים לדחות את העניין.

אני רוצה לשמוע.

אנחנו רוצים.

אני חושב שבהחלט צריך לשמוע נציג ממשלה.

בסדר גמור. אנחנו מתקרבים לסיום. אני רוצה לקרוא את הפסקה הבאה ולקבל את אישור הוועדה: בהתאם להוראות סעיף 106(א)(1) לתקנון הכנסת, ועדה תבחר יושב-ראש מבין חבריה לפי המלצת ועדת הכנסת; בהתאם להוראות סעיף 108 לתקנון הכנסת, בחרה הכנסת ארבע ועדות לעניין מסוים, בהן הוועדה לפניות הציבור. ועדת הכנסת מחליטה להמליץ בפני הוועדה לפניות הציבור לבחור בחברת הכנסת עדי קול לכהן כיושבת-ראש הוועדה.
אנחנו עוד לא קבענו את ישיבת הוועדה לפניות הציבור אבל קודם כול נדרשת הצבעה בוועדה לעניין זה.

אני רוצה, אם אפשר, להתייחס במשפט אחד לעניין הזה. זו למעשה השלמה של בחירת ראשי הוועדות מטעם הקואליציה, כאשר הנושא הזה אמור היה להיות נדון בשבוע שעבר. לבקשתו של יושב-ראש סיעת יש עתיד, עפר שלח, כפי שניתנה כאן לפרוטוקול, הוא נדחה ולכן הוא נפרד משאר המינויים, לא משום סיבה אחרת.
הודיע לי מנהל סיעת יש עתיד שהם שבים ומבקשים שהנושא הזה יושלם, בהתאם להתחייבויות שלנו כלפיהם, ומכאן הבקשה.

ואז אם תהיה הצרכה, נבוא שוב.

זה תמיד, להחליף ראשי ועדות – בהסכמה.

אני אומר את זה לחברי אברהם מיכאלי.

ואני מקווה שבמהרה גם נשלים את כל שאר בחירת ראשי הוועדות, ונוכל לצאת לעבודה בצורה מסודרת.

כשאתה אומר שיש לנו התחייבויות, הכוונה אנחנו והליכוד? הכוונה שלליכוד יש התחייבויות?

לליכוד יש התחייבות שהוועדה הזאת תהיה בראשה. התשובה כן, ודאי, היא כתובה בהסכם הקואליציוני.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שהבחירה ליושב-ראש הוועדה לפניות הציבור היא בחירה חשובה מאוד ואני רוצה לחזק את הבחירה – גם את היושבת-ראש ובמיוחד את הוועדה.
כפי שאמרת, אדוני יושב-ראש הקואליציה, יש ארבע ועדות שהן אולי ועדות לא סטטוטוריות, ועדות לא חובה.

לעניין מסוים.

לעניין מסוים, ואחת מהן היא הוועדה לפניות הציבור. אבל, משום מה, דווקא כלפי הוועדה הזו יצאו בתקופה האחרונה כאלה שמערערים, גם מתוך הבניין הזה, ורואים אותה כוועדה אולי מיותרת.
בעיני – ואני חושב בעיני חברי כנסת רבים – הוועדה הזאת היא אומנם ועדה לעניין מסוים אבל היא ועדה חשובה ביותר, היא פעילה מאוד. יש כאלה שאמרו שהמחאה הציבורית עברה מעל הכנסת ולא היתה בכנסת, אז מי שעקב אחרי דיוני הוועדה ודיוני עוד ועדות, ראה שהדבר לא נכון.

חלק גדול מהפעילות של המחאה החברתית או נושאים רבים – צרכניים ואחרים, וביורוקרטיה של הממשלה – עברו דרך הוועדה, היא עשתה דברים מאוד מאוד חשובים ושינתה דברים. חוקים נוצרו וחוקקו בעקבות דיונים בוועדה.
לכן, לבוא ולהגיד שזאת ועדה שיכולים לוותר עליה ויכולים לצמצם בוועדות, ההוכחה שהוועדה הזאת עשתה דברים ראויים. לכן, במקרה הזה אנחנו כאופוזיציה גם נצביע בעד.

אני רוצה לומר מילה, אדוני, דווקא על רקע דבריו של חבר הכנסת מקלב. אני רוצה לומר שלדעתי, הוועדה הזאת מיותרת לגמרי, הכנסת לא צריכה לעסוק בעניין של פניות ציבור. זו תולדה בזמנו שהכנסת רצתה למצוא ג'וב למישהו, לכן מינו ועדת משנה.
אני חושב שאם ועדת כנסת רגילה היתה מזמינה ומטפלת בפניות ציבור באמת – ומביאים לוועדה – גם משרד מפחד מהוועדה. כשזה רק פניות ציבור - - -

היא עשתה לא פחות מוועדת המדע.

הלוואי שחברי הכנסת והשרים יענו לאזרחים על המכתבים שלהם, על הטלפונים שלהם. זה פניות ציבור הכי טובות.

אני חייב להגיד לך – אני נתקלתי בכמה אזרחים שפנו לוועדה – היתה מרינה סולודקין יושבת-ראש הוועדה – טיפלה בהם בצורה ממש טובה.
מי בעד? מתנגדים?

הצבעה

בעד – פה אחד
המלצת ועדת הכנסת לבחור בחברת הכנסת עדי קול לכהן כיושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור נתקבלה.

תודה. מתנגדים – אַין.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>