PAGE
3
ישיבה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה
והוועדה לקידום מעמד האישה
30/04/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 9>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
ופרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, כ' באייר התשע"ג (30 באפריל 2013), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 30/04/2013
הסדרי התפילה בכותל המערבי
פרוטוקול
סדר היום
<הסדרי התפילה בכותל המערבי>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי
חיליק בר
תמר זנדברג
בועז טופורובסקי
משה זלמן פייגלין
דוד צור
זבולון קלפה
שולי מועלם-רפאלי
יעקב אשר
משה גפני
נסים זאב
דב חנין
מנחם אליעזר מוזס
מרב מיכאלי
דב ליפמן
מיכל רוזין
יואל רזבוזוב
נחמן שי
מוזמנים
¶
>
צבי האוזר - מזכיר הממשלה
ד"ר דורון דנינו - ראש מטה סגן השר לשירותי דת, המשרד לשירותי דת
אריאל צבי - משרד המשפטים
משה ברקת - מפקד מרחב דוד, משטרת ישראל
ורד סווייד - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד רוה"מ
שמואל רבינוביץ - רב הכותל והמקומות הקדושים
חיים המדינגר - ראש הלשכה של הרב הראשי, הרבנות הראשית
ד"ר יובל ברוך - מ"מ ארכיאולוג מרחב ירושלים, רשות העתיקות
ג'וש שוורץ - מזכ"ל ואחראי על קשרי ממשל, הסוכנות היהודית
ורה גולובנסקי - יועצת בכירה ליו"ר הסוכנות היהודית
רחל עזריה - חברת מועצת העיר ירושלים
אמילי לוי-שוחט - יו"ר התנועה המסורתית
יזהר הס - מנכ"ל התנועה המסורתית
לזלי זקס - ארגון נשות הכותל
ענת הופמן - ארגון נשות הכותל
פגי סידור - ארגון נשות הכותל
גלית דשא - מנכ"לית שדולת הנשים
דנה נאור מנדאל - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים
עדי גולדינר - יועצת משפטית, שדולת הנשים
גילי פטרן - יועצת משפטית, שדולת הנשים
יהודה גליק - יו"ר הקרן למורשת הר הבית והמקדש
ציפורה פילץ - דוברת "נשים למען המקדש"
רבקה שמעון - תנועת נשים למען הר הבית והמקדש
אפרת תוסייה-כהן - נשיאת איגוד נשים אקדמאיות בישראל
ימימה גבאי - משנה לנשיאת איגוד נשים אקדמאיות בישראל
דוד דהאן - המשמר החברתי
היו"ר מירי רגב
¶
בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את הוועדה המשותפת, הוועדה לקידום מעמד האישה בראשותה של חברת הכנסת לביא וועדת הפנים והגנת הסביבה. אני רק רוצה, לפני שאני מתחילה לדבר על נושא הדיון, למסור את תנחומי למשפחתו של האזרח אביתר בורובסקי, אב לחמישה ילדים, שנרצח הבוקר על-ידי מחבל. הטרור ממשיך, כפי שאנחנו רואים, להיות בכל חלקי הארץ. ואני רוצה לברך את המשטרה על כך שהיא תפסה את המחבל, ואני מתארת לעצמי שהם ימשיכו בטיפול.
היו"ר מירי רגב
¶
קשור לנושא, כי הבוקר נרצח אזרח ישראלי, ואני חושבת שמותר לי להתייחס לנושא. אני מנהלת את הדיון, כשאת תנהלי את הדיון תפתחי כפי שאת רוצה, חברת הכנסת מיכל.
היו"ר מירי רגב
¶
ובהזדמנות הזאת אני רוצה לאחל לך בהצלחה בתפקידך כיושבת-ראש הוועדה לעובדים זרים.
במרכז הדיון שלנו היום סוגיית תפילת נשות הכותל לפי מנהגן. אקדים ואומר, שאני סבורה שיש לכל אדם להתפלל באשר למנהגו, באם הוא מוסלמי, יהודי, דרוזי או נוצרי. ולכן אני אפעל כדי שגם יהודים יוכלו להתפלל בהר הבית, כפי שאעמוד על זכויותיהם של כל אחד ואחת להתפלל במקומות הקדושים לה.
נשות הכותל, בשביל ציבור האנשים שצופה בנו בערוץ הכנסת, הן קבוצה של נשים המגדירות עצמן כנשים אורתודוקסיות, קונסרבטיביות ורפורמיות, אשר כל ראש חודש מתאספות לתפילה בכותל המערבי. שמה המקורי של הקבוצה היה "שירה חדשה", אם כי בציבור השתרש במהרה התואר "נשות הכותל". טקסי הדת, אותן מבקשות נשות הכותל למלא – להתפלל בקול, להתעטף בטליתות ולקרוא בתורה – כקבוצה, בקול. מנהגים אלו שונים ממנהגי התפילה שהיו ושעודם מקובלים ברחבת הכותל המערבי.
בהכנה לדיון הזה קראתי את הרקע העובדתי והמורכב של סוגיה זו, ועברתי על הפסיקות השונות של בית-המשפט העליון. בג"ץ משנת 2003 קבע: אחת, זכותן של נשים להתפלל ליד הכותל כדרכן, תוך איזונים ושמירה על זכויות אחרות; שתיים, יש לעשות ככל הניתן למזער את הפגיעה בשומרי מצוות אחרים בשל אורח חייהן של נשות הכותל; שלוש, על הממשלה לקדם את הכשרת האתר "קשת רובינסון"; ארבע, במידה ולא יוכשר האתר בתוך שנה, על הממשלה לקבוע הסדרים ותנאים מתאימים שיאפשרו את זכותן להתפלל.
עם זאת, נראה כי מתחם "קשת רובינסון" לא הוכשר עד היום, מזה עשר שנים. שבוע שעבר ניתן פסק דין בבית-המשפט המחוזי שבעצם יוכל להתפרש כשינוי משמעותי של הפרשנות הנכונה של פסיקת בג"ץ, כך שבית-המשפט קבע שלא ניתן יהיה לאסור את התפילה של נשות הכותל ברחבה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את מר נתן שרנסקי לקדם פשרה בשם הממשלה. בעקבות החלטת בית-המשפט המחוזי יערכו משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה עוד השבוע דיון כדי לראות כיצד הם מיישמים את החלטת בית-המשפט המחוזי. דרך אגב, נציג הממשלה, מזכיר הממשלה, הודיע שהוא מתעכב בחצי שעה והוא יגיע. אני שמחה לארח פה גם את רב הכותל, ואני מודה לך שהגעת.
בדיון הזה אנחנו נתייחס – בשלב הראשון נשות הכותל יציגו את עמדתן. נציגי הממשלה יענו: מדוע "קשת רובינסון" לא הוכשרה עשר שנים מאז קביעת הבג"ץ? כיצד מתכוונת המדינה לתת פתרון מיידי עד לבניית האתר לנשות הכותל? היכן עומד מתווה שרנסקי?
כמו כן, נבקש מרב הכותל להתייחס לסוגיה, מעבר לסוגיית נשות הכותל, כבוד הרב, כיצד אתה מאפשר את הגדלת עזרת הנשים בכותל? כידוע לך, כולנו מגיעות ומתפללות בכותל, עזרת הנשים בכותל היא די מצומצמת, שוחחה אתי על זה גם יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, אני מתארת לעצמי שגם היא תתייחס לזה בדבריה. ללא קשר לנושא הדיון, נשות הכותל, אבקש את התייחסותך לכך שתגדיל את מקום הנשים. נשים לא צריכות להסתתר ולהתפלל בתנאים אחרים מגברים. לנשים ולגברים יש אותה זכות להתפלל בכותל, זה מקום קדוש לכולנו.
אנחנו נתחיל את הדיון. לפני שנעבור להתייחסות המשתתפים, אבקש כמובן את יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה.
היו"ר עליזה לביא
¶
תודה, חברת הכנסת מירי רגב. אני שמחה מאוד שהדיון היום הוא משותף לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדה לקידום מעמד האישה. המצוקה של נשות הכותל, דבר ראשון שאני רוצה לבוא, לומר ולחדד לאורך כל הדיון הזה, זו מצוקה תרבותית, התנהגותית, אין פה סוגיה הלכתית. לאורך הדורות נשים בעם ישראל התפללו גם עם טלית וגם חלקן עם תפילין. יש לנו עדויות גם כתובות וגם במסורת היהודית.
חשוב לי לומר את הדברים על דיוקם, גם בפרספקטיבה של התייחסות מנהיגים רוחניים לאורך הדורות בעם ישראל. "נשים – עם בפני עצמן הן", אמרו. ואחת הסוגיות המעניינות שדיברו במצוות עשה שהזמן גרמן – אתם יודעים, יש מצוות שקשורות לזמן ונשים פטורות מהן – אחת מהן, למשל, זאת מצוות נטילת לולב, והנה אנחנו מוצאים בכתובים של נשים מצוות שמיועדות למצווה שלכאורה נשים פטורות ממנה. כשזה מגיע לדיונים לאורך הדורות ההנהגה הרוחנית מגלה רגישות לבקשת הנשים, ואומרים: אם נשים מבקשות לקבל על עצמן, לקחת על עצמן, לאמץ מנהגים כאלה ואחרים – תנו להן. "נשים – עם בפני עצמן הן", הן יכולות להחליט לעצמן.
לכן בראש הישיבה הזאת, ואני מאוד מאוד שמחה שהיא בהיקף כזה, ונמצאים פה נציגים ונציגות רבים, אנחנו עוסקים בסוגיה תרבותית, סוגיה משפטית. ההחלטה של נשות הכותל לפנות לבג"ץ בשנת 1988 הציבה את הנושא הזה בכלים משפטיים, בפרספקטיבות משפטיות. הדיונים נעשו דיונים משפטיים. לא נעשה דיון ציבורי בעניין הזה, לא היה שולחן דיאלוגי ממקום של הבנה, של רצון.
אני רוצה להזכיר לכולנו שאנחנו מדברים על המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. הכותל המערבי שממנו צריך לצאת השלום לעולם, ולא המדנים, ולא הריב ולא החרות של כולנו, אלא דווקא אדם לאדם, תפילה היא תפילה על כל מה שמשתמע מזה.
נכון הוא שפניתי, ואני מלווה את הסוגיה הזאת שנים רבות, ופניתי בעניין הנקודתי הזה, בהקשר הזה של החלטת בג"ץ, כי לטעמי, הבנתי, גם כאזרחית, ובטח בהיותי יושבת בבית הזה, החלטת בג"ץ היא לא המלצה. ואני פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בהמשך להחלטתו של השופט סובל מיום חמישי האחרון, להבין מה העמדה.
לא ייתכן שתהיה פה פרשנות משפטית אחת והחלטה של שופט שנייה, ובתווך נמצאים אלו שנמצאים כבר חודש בחודשו, אם זה אנשי המשטרה ואם זה מתפללים אחרים. וחלילה שהראש חודש הבא יהיה בתוך האי ודאות הזאת של מה עושים ואיך עושים. והגדרה היא הגדרה, חוק הוא חוק, וצריכה להיות הבנה אחת לכל מה שקורה מזה. ואוי ואבוי אם ראש חודש הזה יגיע ועדיין לא תהיה התייחסות של היועץ המשפטי לממשלה.
היו"ר עליזה לביא
¶
בסדר. יש פה החלטה של בית-משפט, אנחנו נשמע את הדוברים. נכון. מיכל, יותר מזה אני אגיד, שאם יסתבר שהייתה פה התעמרות מיותרת בנשות הכותל - -
היו"ר עליזה לביא
¶
- - גם את זה אנחנו נבדוק לעומק, ונראה איך במקרים באים ואחרים אנחנו נתמודד עם הדברים הללו בצורה ברורה חדה ומקדמית.
היו"ר עליזה לביא
¶
דווקא בגלל שהישיבה הזאת היא יחד עם חברת הכנסת מירי רגב, שאחראית בתוקף תפקידה גם על המקומות הקדושים - -
היו"ר עליזה לביא
¶
- - סיימה חברת הכנסת רגב בדברה על רחבת הכותל בכללה. רחבת הכותל היום נמצאת במציאות מעוותת. רבע מהרחבה מוקדשת לנשים, מופרדת לנשים. מחיצה שמעולם כזה לא היה גובהה, גם קדימה וגם באמצע. המצב הזה מוביל לפגיעה מתמשכת בנשים שנאלצות באירועים משמחים לעמוד – חוויתי את זה, זה לא נעים, זה לא צריך להיות כך.
היו"ר מירי רגב
¶
סליחה רגע, חבר הכנסת אשר, הדיון הזה גם ככה הוא מאוד רגיש. יכולנו לעשות את הדיון הזה בנפרד, שתי הוועדות. קיבלנו החלטה שאנחנו הולכות ביחד, כי זה דיון משותף וחשוב לכולנו. אני מבקשת לכבד את הדיון וכל אחד שידבר בתורו. תודה רבה.
היו"ר עליזה לביא
¶
תודה, חברת הכנסת רגב. רב הכותל – התשובה שלו הייתה שזה עניין הלכתי, הפנה אותי למי שבעצם הציב את המחיצה, וזה הרב הרצוג זכרונו לברכה. גם אל הסוגיה הזאת אני אשמח, הרב, שתתייחס, כי זאת סוגיה שבראש ובראשונה בהיותך אחראי על המקומות הקדושים, אני מבקשת לנצל גם את המעמד הזה ולדון בה לטובת כולם.
היו"ר מירי רגב
¶
סליחה רגע, ענת. כבוד הרב, אתה ביקשת לדבר בסוף ההתייחסויות, אז אנחנו נמתין גם לנציג לשכת ראש הממשלה.
ענת הופמן
¶
אני רוצה להודות לשתיכן ולכל חברי וחברות הכנסת שהגיעו לכאן. באמת זה יום שיש בו גם חגיגה, שסוף סוף מתנהל דיון ציבורי בבית הזה על נושא שאנחנו עוסקות בו 24 שנים. אנחנו קבוצה מכל הזרמים. כל אחת מאתנו שייכת לבית כנסת מזרם אחר. הצלחנו במשך 24 שנה, וזה אחד ההישגים הגדולים של הקבוצה שלנו, שאנחנו מראות שאפשר ליצור קהילה מרפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוכסים ביחד. ניתן. אנחנו הקבוצה היחידה בעולם שמתפללת ביחד מכל הזרמים. אנחנו הקבוצה היחידה בעולם שהצליחה לכתוב סידור משותף לכל הזרמים. ואני חושבת שיש משהו משותף בין העבודה שלנו והעבודה של כבוד הרב. גם הרב רבינוביץ מנסה לנהל אתר משותף לכל הזרמים. גם הוא מנסה ליצור קהילה במקום הזה, ובעניין הזה אנחנו משותפים.
זהו רגע נורא חגיגי, משום שאני חושבת שהדלת נפתחה, ועכשיו השאלה מה נעשה כאן. ואני פונה לכל מי שנמצא פה: בואו עזרו לנו ליישם את פסק הדין בצורה הטובה ביותר.
קודם כול, אני רוצה להודות לחברות של הקבוצה הזאת, שחלקן עשרות שנים מגיעות לכותל בכל ראש חודש, בכל מזג אוויר, בכל אינתיפאדה, בכל מצב הריון זה או אחר. הלכנו כברת דרך של 24 שנים ביחד, וקודם כול, האחיות שלי אלו נשות הכותל שנמצאות כאן, אני מתרגשת ואומרת: תיהנו מהרגע הזה.
התודה השנייה שלי היא למשטרת ישראל. גם משטרת ישראל הייתה אתנו באינתיפאדה ובחורף ובכל מזג אוויר, ומנהלים את הקונפליקט הזה, ואני חושבת שהגיע הזמן גם לשנות את הקשר שלנו עם המשטרה. אנחנו שוקלות לכתוב תפילה למען שוטרים ושוטרות שמגינים עלינו בכל חודש, ואנחנו שמים מאחורינו את החודשים הארוכים שבהם עצרתם אותנו ועיכבתם אותנו ועוד כמה דברים.
אני רוצה גם לפתוח פרק חדש עם הקרן למורשת הכותל ובמיוחד אתך, הרב רבינוביץ, ואני חושבת שיש דרך שנוכל ליישם את פסק הדין הזה כך שיהיה שלום בעולם ולא מדנים. אני מתחברת להרבה מאוד מהדברים שאתה אומר לגבי התפקיד שלך ואני חושבת שאנחנו יכולים להיות שותפים. היינו יריבים הרבה מאוד שנים, אבל אני חושבת שבאמצעות הח"כים שנמצאים והח"כיות שנמצאות כאן, ובמיוחד את, עליזה, שיש לך דיבור מיוחד בתחום הזה בישראל, שבאמת הצעת לכל אזרחי ישראל מהי תפילת נשים, איפה נמצאות נשים בתחום הזה, את יכולה להיות גשר מאוד משמעותי. ואת, חברת הכנסת רגב, שממונה בעצם על המקומות הקדושים בתוקף תפקידך, גם לך יכול להיות תפקיד ענק בקטע הזה של איך מיישמים את פסק הדין בצורה הטובה ביותר.
אני רוצה להראות לכם מהו הטקס הדתי שבגללו נעצרנו למעלה מ-50 נשים, ואני ביליתי 24 שעות בכלא של ירושלים. אנחנו מתעטפות בטלית הזאת, וזאת הטלית הראשונה של נשות הכותל, היא בת 24 שנים. הארגון לנו ממומן על-ידי זה שגברים ונשים בכל העולם - - -
היו"ר מירי רגב
¶
לא, זה לא מכבד, כי את רואה שאחד מכבד את השני, ואנחנו מנסים להגיע לפשרה. אם זה מפריע עכשיו לחלק מהאנשים אז זה לא מכבד אותנו.
היו"ר מירי רגב
¶
הבנו, סליחה, אנחנו לא צריכים עזרה. תודה, הבנו את זה, שמרנו על זכותכם כמו שאנחנו שומרים זכותן.
היו"ר עליזה לביא
¶
אתה רוצה שנתחיל להוציא ציטוטים, מה הייתה עמדת חז"ל בעניין? בוא לא נתחיל בסוגיה הזאת.
ענת הופמן
¶
אבל חלק מהשולחן הדיאלוגי זה לא להתעלם ממה אנחנו. אנחנו נשים שעטויות טלית. להיכנס לכנסת היום עם טליתות לא אפשרו לי.
היו"ר מירי רגב
¶
גם הירקנים אתמול לא נכנסו עם הפירות והירקות. לכנסת נכנס אדם כפי שהוא, לא נכנס עם תוספות. אל תחשבי שזה משהו חס וחלילה כדי לפגוע בך.
מיכל רוזין
¶
סליחה? וגבר שייכנס עם טלית יעצרו אותו ולא ייתנו לו להיכנס עם טלית לכנסת? נשמע לי קצת מוזר.
היו"ר מירי רגב
¶
חברים, אנחנו לא נצליח להמשיך את הדיון. ענת, תסיימי את דברייך בקיצור כי אנחנו רוצים לפתוח את זה לדיון.
ענת הופמן
¶
אני רוצה לסיים, אבל אני רק רוצה לומר: אישה שעטופה בטלית היא לא תעמולה, היא לא פרובוקציה והיא לא ירקות.
היו"ר מירי רגב
¶
לא, זה חשוב לי, כי תמיד הדברים יוצאים מהקשרם. התכוונתי להגיד שאתמול היה פה דיון חשוב, לא כמו זה אבל חשוב לא פחות, ולכן אמרתי שלא מכניסים פה דברים לכנסת.
ענת הופמן
¶
לא היו לוקחים מאדם אחר. לקחו את זה ממני. אני רוצה להגיד שזה עדיין חדש. זה עדיין חדש לעין הציבורית. הרבה ישראלים לא ראו אף פעם אישה מתעטפת בטלית. אנחנו נתרגל. אנחנו נתרגל ואנחנו נעזור לעין להתרגל לאט לאט, ונעשה את זה בהדרגה. ואני פונה אליך, הרב, אם אפשר לשבת ביחד – אולי שנינו ביחד זה קצת מוגזם - - -
ענת הופמן
¶
המשפט האחרון. נשות הכותל רוצות באופן הכי טוב ומוסכם להגיע לאיך אנחנו מגיעות בראש חודש סיוון, ב-10 במאי, לכותל. ואני מודה לכם מאוד.
אריאל צבי
¶
אני רק אסביר בקצרה את הרקע. הטענות של המדינה בערר שהוביל להחלטה של בית-המשפט התבססו על תקנות המקומות הקדושים, שדיברו על טקס שאינו תואם את מנהגי המקום, ובהתאם לפרשנות שניתנה למונח הזה בידי היועץ המשפטי לממשלה לאורך השנים.
ההחלטה של בית-המשפט המחוזי בעצם התבססה על שני דברים. הוא דיבר על הפרשנות של המושג הזה "מנהג המקום". וגם על השאלה העובדתית, האם באמת הוכשר מקום תפילה אלטרנטיבי לאורך השנים? אגיד שהחלטות היועץ ניתנו על סמך הדיווח העובדתי שאנחנו קיבלנו לאורך השנים, שכן הוכשרה אלטרנטיבה ראויה ב"קשת רובינסון", ואם הרב ירצה להרחיב בנושא העובדתי אז בוודאי הוא - - -
אריאל צבי
¶
אז כמו שאמרתי: אם הרב ירצה להרחיב בנושא הזה הוא בוודאי יוכל. עכשיו, אחרי שקיבלנו את פסק הדין אין צורך להכביר במילים על החשיבות ועל הרגישות של הנושא הזה. אנחנו רואים את פסק הדין, אנחנו לומדים אותו. עמדת היועץ בנושא טרם גובשה. יתקיימו דיונים בנושא ואני מניח שהיא תגובש ממש בימים הקרובים, הן לגבי החלטה בתיק הספציפי והן באופן עקרוני. אני יכול להגיד שדיון ראשון בסוגיה כבר יתקיים במשרד המשפטים מחר.
היו"ר עליזה לביא
¶
כרגע הפנייה שלנו אליכם לא נענתה. אני מבינה שעדיין לא התכנסתם. אתם מתכנסים מחר לישיבה ראשונה?
היו"ר מירי רגב
¶
בסדר גמור. נעבור לנציג משטרת ישראל. משה ברקת? בוא תצטרף אלינו. שלום לך. הרב גפני, אתה יכול להצטרף לשולחן, אתה חבר כנסת.
היו"ר מירי רגב
¶
אתה עם העם? יפה. טוב שירדת לעם. נציג המשטרה, משה ברקת, ספר לנו מה קורה בעצם כשמגיעות בראש חודש נשות הכותל להתפלל בכותל.
משה ברקת
¶
אני אגיד רק מה אנחנו עושים. אני רוצה להגיד: אני מפקד מרחב דוד, החיים שלנו בעיר העתיקה הם לא פשוטים. בהקשר של נשות הכותל דווקא החיים שלנו הם יחסית קלים, כי אנחנו מבצעים את מה שהיועץ המשפטי לממשלה הנחה אותנו, בהתאם להנחיית בג"ץ בנושא הזה. ואנחנו עושים מה שהיועץ אמר, הוא פירט את זה במסמך מאוד מפורט בשנת 2005, זה אושרר לפני כחודש וחצי על-ידי עורכת-הדין שרית דנה מלשכת היועץ המשפטי לממשלה, וכך אנחנו גם פועלים.
היו"ר עליזה לביא
¶
כלומר נעשית בדיקה בכניסה לכותל ואתם בודקים את התיקים של הנשים, אם יש שם טליתות או אם אין טליתות?
משה ברקת
¶
לכן אני אומר: ההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה מאוד ברורות. עכשיו, נוכח החלטת בית-המשפט, והתייחס לזה גם נציג משרד המשפטים, ויש לנו עדיין עשרה ימים עד לתפילת ראש חודש הבאה ביום שישי הבא, אני מניח שמי שיצטרך להתכנס סביב הדבר הזה יתכנס. ואנחנו יודעים שכבר בימים הקרובים – מחר, מחרתיים – יש ישיבה בנושא הזה, ומה שנונחה לעשות אנחנו נעשה. אנחנו משטרה אוכפת חוק, ובמקביל אנחנו גם משטרה שמקיימת את החוק כלשונו, וככה נעשה גם הפעם.
משה ברקת
¶
אנחנו בשלב הזה בהמתנה. מה שיאמר לנו היועץ המשפטי לממשלה בהקשר פסיקת בית-המשפט המחוזי אנחנו נעשה.
משה זלמן פייגלין
¶
נטילת הטליתות מהנשים זה במסגרת ההנחיות שאתם מקבלים, הנחיה של היועץ כתובה, שאתם צריכים לקחת את הטליתות מאישה שנכנסת לכותל?
היו"ר עליזה לביא
¶
אז אני רוצה להבין את התגובה. כרגע המשטרה בהמתנה או כרגע המשטרה כפופה להנחיות הקודמות של היועץ המשפטי?
היו"ר מירי רגב
¶
מיכל, בדיון הזה יצאו כל חברי הכנסת שהם לא חברי הוועדה לקידום מעמד האישה וועדת הפנים והגנת הסביבה, אם לא נוכל לנהל פה דיון ראוי.
משה גפני
¶
עוד מעט יעלו גם להר הבית. בבקשה, שיעלו להר הבית – לא יחזרו משם. את המקום הקדוש לעם היהודי אתם הולכים להרוס.
משה ברקת
¶
אנחנו כרגע בהמתנה. יש לנו עדיין שבוע וחצי. במסגרת הזו אני מניח שתתקיים ישיבה אצל היועץ המשפטי לממשלה, ועל-פי מה שייקבע שם, ככה אנחנו נפעל.
תמר זנדברג
¶
תודה רבה. קודם כול, תודה לשתיכן, לשתי יושבות-הראש, על קיום הישיבה המשותפת הזאת ועל הרצון הטוב המשותף. ענת הופמן, יושבת-ראש נשות הכותל, הציגה את הארגון. חברת הכנסת מיכל רוזין ואני הצטרפנו בשלושת החודשים האחרונים לתפילה, ואני רוצה קצת לספר לכם מה שקורה שם, כי נכחנו בדיונים גם בבית-המשפט השלום וגם בבית-המשפט המחוזי, ונתקלנו בטענות שלא כל כך היו קשורות למה שקורה בשטח. אז אני רוצה לספר לכם.
קודם כול, אני רוצה להתחיל ולומר: אני אישה חילונית. מעולם לא התפללתי ואני גם לא נוהגת להתפלל, זה לא מנהגי.
שולי מועלם-רפאלי
¶
מעולה. גם בהר הבית. תאפשר בבקשה לדיון להתנהל בצורה שמכבדת גם את הכותל, גם את התפילה וגם את האנשים שיושבים כאן. זה לא לכבודם ולא לכבוד התפילה.
תמר זנדברג
¶
אני חוזרת ואומרת מה שנקרא למען ההצגה שלי: אני אישה חילונית, אני לא נוהגת להתפלל, ודרך אגב, גם לא היה בכוונתי להתפלל. ואני גם הצטרפתי לתפילה הזו לאות סולידריות, וככל הנראה לא הייתי מגיעה לירושלים בשעה 06:30 בבוקר, בבוקר קריר, אלמלא נשות הכותל היו נעצרות. וכאן העמדה המוסרית, הפוליטית, הפלורליסטית והמצפונית שלי נעצרה.
ואני הצטרפתי לנשות הכותל על מנת לכבד את התפילה, קודם כול הפמיניסטית והנשית שלהן, כמו שחברת הכנסת עליזה לביא, כמו שענת הופמן אמרה, הובילה הרבה מאוד שנים. וגם מתוך עמדה שחברות וחברים, היהדות לא נתונה בידי זרם אחד. היהדות יש בה מספר זרמים, ובכל הזרמים האלה, לכל אחד מהזרמים האלה יש את מנהגו. מנהגן של נשות הכותל, שבית-המשפט חזר ואשרר אותו, הוא מנהגן, הוא לא פרובוקציה.
תמר זנדברג
¶
התפילה מתנהלת כמנהגן בעזרת הנשים בכותל – דרך אגב, שהבעייתיות של עזרת הנשים, אני גם שמחה שעלתה כאן, לטובת כל המתפללות בכותל – אבל התפילה מתנהלת בצורה שקטה, כפי שהיא מתנהלת בבתי הכנסת של הנשים מכל הזרמים, כפי שתיארה ענת הופמן טוב ממני.
למעשה הדבר היחיד שמפר את השקט והדבר היחיד שמהווה פרובוקציה לשמה הוא המעצרים. ראיתי את זה במו עיני ולא האמנתי. ניגשות שוטרות ושוטרים לנשות הכותל בעת התפילה השקטה והמסודרת בעזרת הנשים, ומבקשות מהנשים להתלוות אליהן בעבירה שלא ברור מהי. והנשים, מתוך כבוד, כפי שגם המשטרה לא חולקת, מתלוות אל בקשת העיכוב הזאת, אל בקשת המעצר, אל תחנת המשטרה, ושם ממשיכות לשבת ומגיעות לבית-המשפט, ללא שמעולם הוגש כתב אישום, דרך אגב. בכל אותם מעצרים שמתנהלים מזה 18 חודשים, אם אינני טועה, מעולם לא הוגש כתב אישום. המעצר הזה הוא הטרדה לשמה.
אני לא מאשימה את המשטרה, ראיתי את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. קראתי את החלטת הבג"ץ משנת 2003 שצוטט כאן. הבג"ץ לא קובע שיש לעצור את נשות הכותל, נהפוך הוא, הבג"ץ קבע שיש להגיע לפשרה שמעולם לא הגיעו אליה.
משפט אחרון. בשנים האחרונות, וביתר שאת בשבועות האחרונים, התבשרנו על אותו מתווה שרנסקי. מתווה שרנסקי הוא בעצם, דרך אגב, וזו התשובה לשאלה, האם הוכשר אתר לתפילה שוויונית בכותל? והתשובה היא שלא הוכשר מכיוון שמתווה שרנסקי הוא מתווה ההכשרה, שעדיין לא יצא לפועל ופרטיו לא ברורים. אני חושבת שזה מאוד מאוד טוב שדווקא הסוכנות היהודית בתור המייצגת של קהילות בעולם, כי אני מניחה שכולכם שמעתם את הצעקה הגדולה שעולה מקהילות העולם, לאור האבסורד שדווקא בישראל, בביתו הלאומי של העם היהודי, לא מתאפשרת תפילה לכל הזרמים ביהדות. איפה נשמע כדבר הזה?
תמר זנדברג
¶
ולכן, משפט אחרון, וזו הצעתי לשתי יושבות-הראש. הצעתי שההחלטה שלנו תהיה, שהוועדה הזו מחליטה שעד מתווה שרנסקי, עד שפרטיו יתבררו ועד שהוא יתחיל לצאת לפועל לתוכנית עבודה, שלא יתבצעו מעצרים בתפילות ראש חודש בנשות הכותל בתוך תקופת ההמתנה, עד שתוכשר אותה רחבה שוויונית ברחבת הכותל. תודה.
היו"ר עליזה לביא
¶
תודה, חברת הכנסת תמר זנדברג. חבר הכנסת בועז טופורובסקי מחליף אותי בוועדת כספים, אז אני מתנצלת בשמו שהוא לא נמצא כאן. אני מבקשת לעבור עכשיו לפגי סידור מנשות הכותל. פגי, בבקשה.
פגי סידור
¶
שלום. אני מודה לכם על הנכונות שמצאתן לכנס את הוועדות האלה ביחד. אני חושבת שזה בעיקר מבחינתי כמעט כמעט מתקרב ליום של חג. כשחג מתקרב אז יש איזושהי תכונה שמתחילה יום, יומיים, שלושה, עשרה ימים קודם, וכך אני מרגישה מאז ההחלטה של השופט סובל. אני מרגישה שאנחנו מקבלות שכר לעמלינו. עמלינו שלנו, של הקבוצה שלי ושל כל מי שתמך בנו לאורך השנים.
אבל זה לא רק אנחנו. אני חושבת שזה גם אתן, שתיכן, את וחברת הכנסת רגב, את, עליזה לביא, וכל הנשים, שכל אחת בדרכה ובתחומה חשבה שלנשים יש זכויות וצריך לתת להן אפשרות לבוא לידי ביטוי, כל אחת בדרכה, מתוך כבוד הדדי, מתוך כבוד יחד לדברים. ואני חושבת שזה מה שקרה אצל כולנו לאורך השנים.
לכן מבחינתי זה הדבר הכי קרוב ליום חג שהולך ומתקרב, ואני חושבת שזה הזמן להזמין את כל מי שנמצא כאן, בעיקר את הנשים שנמצאות כאן ואת שתי חברות הכנסת, יושבות-ראש הוועדות, להצטרף אלינו בתפילת ראש חודש הבאה, ביום שישי הבא, לא הקרוב, ולהתפלל יחד אתנו ולברך שהחיינו, כי זה מה שכנראה אנחנו נזכה לראות, ואני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות.
אני ברשותכם רוצה לספר לכם משהו מהחוויה האישית מאוד שלי. אני נולדתי בטוניס. בבית-הכנסת של ההורים שלי לא הייתה מחיצה בין גברים לנשים, אבל היה חלק לנשים וחלק לגברים. אני כילדה קטנה עשיתי את השליחויות הלוך ושוב בין אמא לאבא, להביא כל מיני הודעות וידיעות. רוב הזמן ישבתי ליד אבא שלי. כשקראו לו לתורה, לא אפשרו לי להצטרף אליו, זה המקום והרגע היחיד שלא אפשרו לי. מילדותי זאת חוויה של חסר, של געגוע, של כיסופים שלא היו ברורים לי לאורך השנים, שמלווה אותי.
שמעתי על קבוצת נשות הכותל והבנתי שזאת קבוצה שמה שמאפיין אותה זה חיבה וידידות ורעות בין הנשים, שכל אחת משתייכת לזרם אחר. אני לא משתייכת לשום זרם. אני חושבת שלהיות יהודייה, ישראלית, פמיניסטית, זה מספיק בשביל בן-אדם אחד, לא צריך עוד הגדרה.
פגי סידור
¶
אני מסכמת, ברשותך, בנימה אישית מאוד. אמא שלי עליה השלום נפטרה לפני כשנתיים וחצי. היא ידעה על מנהגי להצטרף לתפילת נשות הכותל, ומדי פעם הצעתי לה להצטרף. מפאת מצבה הבריאותי זה לא התאפשר, אבל היא תמיד חשבה שזה דבר נכון לעשות. למרות שהיא לא גדלה על זה, למרות שזה לא היה מנהגה, היא לא חשבה שמשהו לא בסדר, היא לא חשבה שמשהו פוגע, היא מאוד שמחה. וכשהיא ראתה את הטלית שקיבלתי ליום הולדתי מחברותי היא מאוד שמחה בזה. אז בואו נתרגל לדברים חדשים וטובים.
מיכל רוזין
¶
תודה רבה. יושב-ראש הכנסת מגיע למנות אותי ליושב-ראש הוועדה לבחינת העובדים הזרים.
לא אחזור פה על הדברים שאמרה חברתי, חברת הכנסת זנדברג. אנחנו באמת שותפות למאבק הזה, והוא מאבק חשוב מאוד גם לחופש הדת וחופש הפולחן של כל הזרמים ביהדות, ובעיני גם החילונים הם זרם. ואני בחרתי להינשא בחתונה אורתודוקסית אבל לעשות בר מצווה רפורמית. ובאמת אני חושבת שזכותי לבחור ולא להיות עקבית, ולהחליט מתי אני מתפללת ומתי אני לא מתפללת, ומתי אני עוטה טלית ומתי לא, וזה חופש הדת שלי. ובתוך היהדות אני חושבת שזה רק מקרב את כולנו ליהדות ולא מרחיק, כפי שאני חושבת שגישתך, גפני, מרחיקה.
אני רוצה לומר שתי נקודות קצרות וחשובות. השופטת השוותה את הטענה של המשטרה על נשות הכותל - - -
מיכל רוזין
¶
על השופטת שרון לארי-בבלי מבית-משפט השלום. היא השוותה את האמירה שנשות הכותל יוצרות פרובוקציה כמו להאשים את הנאנסת באונס שלה. כך היא אמרה. זה דבריה, לא דברי. ולכן להאשים את הנאנסת שהיא נאנסה בגלל אופן לבושה או התנהגותה זה כמו להאשים את נשות הכותל באיך מתנהג הציבור האורתודוקסי כלפיהן. אז זו נקודה מאוד מאוד חשובה.
אני חושבת שבית-המשפט המחוזי חיזק את העובדה שאין פה עניין משפטי, יש פה עניין פוליטי. אנחנו חזרנו בפגישות, באמת לא רק באנו לשם כדי לתמוך בנשות הכותל, נפגשנו עם הרבה מאוד גורמים, גם פוליטיים וגם במשטרה. ממה שהבנו עלתה תמונה מאוד ברורה, שיש לחץ פוליטי מסיבי על המשטרה לעצור את נשות הכותל, ודווקא ליצור את הפרובוקציה מהצד של המשטרה.
היו"ר מירי רגב
¶
רגע, אמרת פה משהו לגבי המשטרה. אני רוצה התייחסות. משטרה, יש לכם איזה לחץ פוליטי לעצור את נשות הכותל?
היו"ר מירי רגב
¶
אז התשובה היא לא, אין לחץ פוליטי על המשטרה לעצור את נשות הכותל. את מוזמנת להמשיך להגיד את דברייך בשמך, לא בשם המשטרה. תודה רבה.
מיכל רוזין
¶
אני מסכמת בזה, את עצרת אותי. אני חושבת שהעניין המשפטי ברור, העניין ההלכתי ברור. יש פה סוגיה פוליטית של חופש מדת ושוויון מגדרי, ועל כך אנחנו יושבות פה הפוליטיקאיות והפוליטיקאים וצריכים לפתור את זה.
היו"ר עליזה לביא
¶
תודה, חברת הכנסת מיכל רוזין. אנחנו נעבור לעורך-הדין יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית. בבקשה.
יזהר הס
¶
תודה רבה. אני רוצה באמת לברך את חברת הכנסת לביא וחברת הכנסת רגב על הדיון החשוב הזה. צדקה ענת הופמן שאמרה שזה יום חגיגי מאוד, היום בעצם פעם ראשונה שאנחנו יושבים, כל הצדדים, לדיון החשוב הזה. כל הצדדים, לרבות רב הכותל, לרבות ארגונים ובעלי עניין, כדי לדון בסוגיה הבוערת הזאת. זה חשוב.
צריך לזכור שכאשר נשות הכותל מתפללות מדי חודש הן לא מתפללות שם לבדן. יש קבוצה די רחבה, והולכת וגדלה, של גברים שמגיעים להתפלל בדיוק מאחוריהן. ולמי שלא היה עד עכשיו בתפילת נשות הכותל, הן לא מתפללות ליד אבני הכותל ממש אלא בסוף עזרת הנשים. ומהצד השני של המחיצה עומדים הגברים ומנסים להתפלל יחד איתן.
יזהר הס
¶
דווקא הוויכוח הזה הוא ויכוח מאוד מעניין. רוב הנשים המתפללות בעולם מתפללות עם טלית. בכל רגע נתון, אם תבדוק כמה נשים מתפללות, תראה שרוב הנשים היהודיות בעולם, אלה המתפללות, מתפללות עם טלית.
היו"ר עליזה לביא
¶
עורך-הדין הס – אני מבקשת לתת לו את רשות הדיבור. חברת הכנסת מיכאלי, חברת הכנסת רוזין, חברים, זה לא בסדר. בואו נלמד. ביקשנו לנהל דיון דיאלוגי, בואו בבקשה נמשיך במה שהתחלנו. בבקשה, עורך-הדין הס.
יזהר הס
¶
אני רוצה עכשיו לומר משהו בשם התנועה המסורתית-קונסרבטיבית, שאני המנכ"ל שלה. לפני עשר שנים היינו אנחנו אלה שקיבלנו בלב כבד ואחרי הרבה התלבטות ובאמת לא באופן קל את פשרת "קשת רובינסון". אמרנו: אנחנו נקבל את החלקה הקטנה הזאת, הצנועה הזאת, חלק קטן משעות היום, באופן באמת מדוד במשורה, כדי שנוכל שם להתפלל כמנהגינו לפני למעלה מעשר שנים. ועבדנו על זה באופן רצוף עם כל מזכירי הממשלה, על ההסדרים הללו, מימיו של בוז'י הרצוג כמזכיר ממשלה ועד עבודה מצוינת שהוביל בעניין הזה צביקה האוזר.
אני חושב שהעובדה שהיום ההסדר הזה, הצנוע, שהיה מאוד נכון לשעתו, והיינו עכשיו לפני הרחבתו עדיין במסגרת הזאת, נראה היום פתאום תמוה, פתאום קטן מדי, מלמדת על השינוי הגדול שחוותה החברה הישראלית. קרה פה משהו. בעשר השנים האחרונות החברה הישראלית השתנתה באופן כזה שפתאום הסדר שהוא לא שווה לגמרי, בכל המאפיינים, נראה בלתי סביר לחלוטין. אני חושב שמתווה שרנסקי הוא טוב.
יזהר הס
¶
אני מקווה שמתווה שרנסקי יבוא בסופו של דבר לידי מימוש. חשוב פה שנדגיש שאלמלא השוואה מוחלטת של התנאים פה ושם בסדרי התפילה, בתשמישי הקדושה, ברחבת התפילה – אלמלא כל אלה יתממשו אנחנו נהיה במקום שבו מאבקן של נשות הכותל הוא רק ראשיתו של מאבק שיסחף בעוד זירות רבות, אני מקווה גם וטובות.
שולי מועלם-רפאלי
¶
הבוקר חוויתי את אותה חוויה. לא נתנו לי לעלות להתפלל עם סידור, בדקו מה יש לי בתיק, ובעיקר בדקו אם שפתי נעות.
שולי מועלם-רפאלי
¶
אז נכון שבתפילת חנה כבר נאמר שרק שפתיה נעות, אבל לי אפילו את זה לא נתנו. ובשעה שאנחנו מדברים פה על הזכות של כל אישה ואיש יהודים ואחרים להיות ברחבת הכותל ולהתפלל בה, והמלחמה שאנחנו צריכים לנהל על הזכות הזאת של כל אחת ואחד מהן, אני רוצה לעורר פה את הרצון האמיתי של הזכות של כל יהודי ויהודייה לעלות ולהתפלל גם בהר הבית. אני רוצה לבקש את התמיכה שלך, יזהר, ושל ענת ושל כל חברי וחברותי לכנסת, בזכות שלי לעלות להר הבית ולהתפלל שמה – כיהודייה, כאישה, כאישה שההלכה האורתודוקסית במקרה שלי היא נר לרגלי. אני נוהגת להתפלל.
שולי מועלם-רפאלי
¶
עוד רגע. אני שמחה על כל אחת ואחד בעולם היהודי שמחליט מבחירה לקבל על עצמו איזשהו חלק בתוך העולם היהודי או הכללי שלו. אני רק חושבת שהמלחמה האמיתית או הרצון האמיתי להוביל שינוי בזכות של נשים וגברים להתפלל בכל מקום בדרך שלהן, דרך הקבלה של מתווה שרנסקי, שאנחנו מאוד מאוד בעדו, חייבת להיות נכונה על הזכות שלי להתפלל בהר הבית.
ואני רוצה להגיד מילה אחרונה לחברי, שאני חושבת שמתנהלים כמוני לפי ההלכה האורתודוקסית: להבהיל זה דבר רע. אף אחד לא מתכוון לא להבעיר את הכותל ולא להבעיר את הר הבית. אנחנו רק רוצים לשמור על הזכות של כל אחד מאתנו לעבוד את ה' בדרך שלו.
היו"ר עליזה לביא
¶
וגם דיון בנושא של מתווה שרנסקי שנאפשר לו זמן בוועדה לקידום מעמד האישה. אבל עכשיו אני רוצה להזמין בבקשה את הרב ד"ר דורון דנינו, נציג סגן שר הדתות. בבקשה.
דורון דנינו
¶
במשרד לשירותי דת סגן השר הרב אלי בן דהן ישב עם נתן שרנסקי על ההסדר הזה של "קשת רובינסון", והוא תומך מאוד, המשרד לשירותי דת תומך מאוד בהסדר הזה.
בנושא תפילת הנשים, באופן כללי, לאו דווקא בראש חודש, סגן השר תומך בכך, כמובן בכפוף לשני דברים. דבר ראשון, שמירת שבת שתתאפיין כהלכתה. דבר שני, התנהלות בכותל כמקום קדוש, כמקום שהוא קדוש לכלל עם ישראל.
בנושא הטלית ותפילין לנשות הכותל אני מבקש לקיים התייעצות של הסיעה, בהתייעצות עם רבנים, ואתן תשובה.
דורון דנינו
¶
לא, אני משער שגברים שנמצאים בתפילה בתוך רחבת הכותל, מצפים גם מהם לא לחלל שבת בפרהסיה ברחבה.
היו"ר עליזה לביא
¶
ד"ר דנינו, אני לא מבינה, אתה מדבר כרגע על מה שאנחנו קוראים "קשת רובינסון", שלא יהיה חילול שבת שם?
דוד צור
¶
ראשית, אני רוצה גם כן לברך את שתי יושבות-הראש, דיון חשוב מאוד. התנפלו פה על עורך-דין זוהר.
דוד צור
¶
יזהר. לא משנה, עדיין התנפלו עליו לגבי האמירה שאנחנו בישראל לא היהודים היחידים. לכאורה obvious, אבל לא. יש את אותה כמות יהודים בעולם. אחרי מסע שלקחה אותנו הסוכנות עם הפדרציות היהודיות בארצות-הברית, ואני חייב לשתף אתכם מאמירה של ילדה בכיתה ז' בבית-ספר "חנה סנש" בברוקלין, שאמרה לי כששאלתי, מה מפריע לך בישראל, כי הם הציגו כמובן שהם מאוד אוהבים את ישראל, הם באים לפה בכל מיני תוכניות, והסוכנות והפדרציות עושות רבות להביא אותם, והאמירה שלה הייתה: לי קשה להיות יהודי בארץ ישראל, כי לא נותנים להתפלל.
דוד צור
¶
תסלח לי חברת הכנסת מיכאלי שלא אמרתי את ההטיה הנכונה, אבל הכוונה שלי היא ברורה. וזה בעיני היה, למרות שאני מכיר את זה עוד מתפקידי הקודמים, גם כראש המטה עוד התעסקתי בעניין הזה, עדיין זה היכה בי מאוד.
עכשיו אני רוצה להגיד אמירה כללית לעניין חברי דווקא במשטרה. אפשר להתנפל עליהם, אפשר גם להאשים אותם, אבל בסופו של יום, בגלל הוואקום, גם של החלטות וגם של פרשנות משפטית אולי לא עד הסוף ברזולוציות נכונות, המשטרה מוצאת את עצמה שמה מקבלת בעצם החלטות שהיא לא צריכה. משטרה, אני אומר לכם: אתם לא צריכים לפשפש לאנשים בטליתות, אתם לא אמורים לעצור על דבר כזה.
יכול להיות, וצריך לשמוע פה את הייעוץ המשפטי של המשטרה, שחייבים לייצר מדרגה בין השלב של מעצר לבין השלב של אם ורק אם חושבים שתהיה פה הפרת סדר וודאית, קרובה, גם אז צריך לעשות איזה פעולה שבמדרג שלה - - -
דוד צור
¶
במדרג, בטח לא במגרש הרוסים. לכן אני אומר בעניין הזה לחברי במשטרה לעשות את הערכת המצב. אני חושב שמתווה שרנסקי הוא מתווה חשוב.
דוד צור
¶
יש לי הערכה גדולה מאוד לרב הכותל. הנה, חבר הכנסת גפני נכנס. אני מדבר גם בכובע של חבר כנסת, גם בכובע של קצין משטרה בכיר לשעבר וגם כצנחן שהושבע בכותל – אז אני פה לצנחנים גם. ורב הכותל, גם כמפקד מג"ב אפילו, קיבלנו ממך, דורות שלמים התחנכו על המקום הזה. ואסור בסוף שזה יהפוך להיות סלע מחלוקת אלא מקום מגשר. ואני חושב שמתווה שרנסקי הוא אכן כזה, וצריכים כולם, גם אם יש כאלה קולות שלא, להתכנס אליו.
יובל ברוך
¶
אני ברשותכם רוצה לתת את תשומת הלב על השטח שלוטשים את העיניים אליו, הגן הארכאולוגי הנמצא מדרום לרחבת הכותל, שמבחינתנו אנחנו רואים איזשהו איום על השטח הזה. וצריך לזכור שהשנה אנחנו מציינים 150 שנה לחפירות הארכאולוגיות הראשונות בירושלים ובארץ הקודש. ירושלים בכללותה, בעיקר האזור הדרומי-מערבי של הר הבית ועיר הדוד הם המוקד של כל העניין הארכאולוגי, כאשר משלחות מהארץ ומן העולם, להווי יודע, חופרים במקום מדי שנה וחושפים את השרידים שכבה על שכבה, והרכיבו את תולדות העיר.
גולת הכותרת של החפירות האלה היא הגן הארכאולוגי של ירושלים. אין עוד מקום בארץ שזהו שמו – "הגן הארכאולוגי של ירושלים". גם עיר דוד לא מוכרת בשם הגן הארכאולוגי של ירושלים. שם מוצגים ארמונות בני אומיה, שם מוצג בית המנורות, שהוא אולי בית הכנסת הראשון שנבנה בירושלים לאחר החורבן במאה השביעית. אבל גולת הכותרת זה הרחוב ההרודיאני ומפולות החורבן של שנת 70 שמכסות את אותו רחוב, המהווה אולי את הסמל המוחשי החשוב ביותר שיש לנו מהאירוע המכונן, אחד מהאירועים המכוננים של תולדות העם, אירוע שאולי חורג – לא אולי, בטוח חורג מגבולות ההיסטוריה היהודית, ואנחנו מצווים לשמור עליו.
לפני כעשור, קצת יותר, אישרנו ואפשרנו את הקמתו של האזור מתחת למעלה המוגרבים מה שנקרא, בצדק או שלא בצדק, שהוכשר לתפילה. ובשנים האחרונות יד ביד יחד עם מזכיר הממשלה הנוכחי, אנחנו מאפשרים את הכשרתו של שטח נוסף, אבל לא יותר.
היו"ר עליזה לביא
¶
אני יודעת שזה לא במנדט שלך, אבל גם כדי באמת לווסת את העניין ואת ההבנה של התיאור הנהדר שכרגע תיארת בפנינו, יש פתרונות גם ארכאולוגים, אפשר במה גבוהה, ואפשר במקרה של גשר המוגרבים גשר תלוי. יש פתרונות גם לתת מענה לכל הסוגיות הארכאולוגיות שכרגע סקרת ופרסת בפנינו.
יובל ברוך
¶
אני חוזר ואומר: זהו אתר ארכאולוגי חשוב ביותר בירושלים ואולי בארץ. אין עוד אתר ששמו הוא "הגן הארכאולוגי של ירושלים". לפני כעשור, קצת יותר, אפשרנו הכשרה של שטח בחלק שנמצא צמוד למעלה המוגרבים לתכלית שאינה תכלית ארכאולוגית. ובשנים האחרונות, יד ביד עם מזכיר הממשלה, בהובלתו, אנחנו מאפשרים הכשרה של שטח נוסף, פחות או יותר באותו סדר. אנחנו חושבים שבזה תם העיסוק בגן הארכאולוגי. חובה על כולנו לשמור על האתר הארכאולוגי שהוא נכס תרבות ממעלה ראשונה.
מנחם אליעזר מוזס
¶
תודה ליושבות-הראש. יפה עשתה היושבת-ראש, גברת מירי רגב, שהזכירה לנו את הרצח הלאומני בבוקר, על מנת שנזכור שיש לנו בעיות הרבה הרבה יותר קשות באזורנו, ויש דברים הרבה הרבה יותר חמורים באזורנו מאשר כל המעמד ההזוי הזה, שהייתי בראש חודש וראיתי מה שקורה שם.
מנחם אליעזר מוזס
¶
באה קבוצת נשים תימהוניות, 20 נשים בערך, עם עוד 40 נציגי תקשורת ועוד 100 אנשי משטרה.
מנחם אליעזר מוזס
¶
ואני רוצה לומר לאנשי המשטרה שבצדק הם עשו שעצרו את הנשים. כי אתם יודעים, כשמוצאים בן-אדם שיש לו כסף מזויף, אז מיד עוצרים אותו. לזייף את היהדות זה יותר גרוע מלשלול את היהדות. יותר גרוע שאת באה עם טלית ותפילין להתפלל שם, מאשר בכלל לא להתפלל.
מנחם אליעזר מוזס
¶
אני מבקש ממך. אני חושב שבצדק אתן צריכות להיקרא שוב "שירה חדשה", אני לא יודע איך לקחתן לכן את "נשות הכותל". מה לכן ולקדושת הכותל? אף אחד לא מפריע לכן לעשות את ההצגות בכל מקום שאתן רוצות, כמו שכאן ראינו את ההצגה הנפלאה.
מנחם אליעזר מוזס
¶
למה לא נותנים לעלות להר הבית? למה מבינים שבהר הבית צריכים להיזהר? בגלל השלווה המדינית, בגלל המצב הדתי, בגלל שיציתו.
מנחם אליעזר מוזס
¶
למה אסור להר הבית לעלות? כי הם מבינים שמהערבים צריכים להיזהר. תודה רבה. יאללה, נו, מספיק.
חיים המדינגר
¶
שלום לכולם. שמעתי פה מקודם, שהסוגיה הזאת אין לה שום קשר לנושא ההלכה. אני חושב שהנושא הזה הוא בראש ובראשונה סוגיה הלכתית, ובמדינת ישראל יש רשות שקובעת מהי ההלכה ומה ההלכה אומרת בכל דבר ועניין.
חיים המדינגר
¶
מועצת הרבנות הראשית אמורה להתכנס בקרוב כדי לדון בסוגיה הזאת, בהסדר של ועדת שרנסקי, והיא תיתן את דעתה ההלכתית גם לכל הסוגיה הזאת. אבל בוודאי ובוודאי שלא ייתכן שכל זרם שרוצה לקרוא לעצמו זרם יהודי יוכל לנהוג כפי שהוא רוצה בלי לקבל על כך אישור.
רחבת הכותל המערבי היא רחבה של תפילה של יהודים שנוהגים על-פי מה שמקובל מדורי דורות, על-פי מה שההלכה קובעת, ובמדינת ישראל ההלכה ופסיקת ההלכה נקבעת על-ידי הרבנות הראשית לישראל, מועצת הרבנות הראשית. יש רבנים ראשיים לישראל, יש מועצת הרבנות הראשית שיכולה לתת את דעתה וצריכה לתת את דעתה בכל סוגיה שנוגעת להלכה. אז אני מציע שניתן למועצת הרבנות הראשית לדון בעניין, ונשמע את הפסיקה, ולאחר מכן נמשיך.
היו"ר עליזה לביא
¶
אם פתחת בעניין ההלכתי הזה, אני רק רוצה להזכיר לך ולכולכם, שהלכות תפילה בעם ישראל נלמדות מתפילה של אישה. הגמרא המפורסמת, הגמרא של הרב המנונא, אם נעבור פה לכלים הלכתיים - - -
היו"ר עליזה לביא
¶
הגמרא המפורסמת, חבר הכנסת מוזס, של הרב המנונא, שמבקשת ללמד את הלכות תפילה בעם ישראל נלמדת מתפילתה של חנה. נכון?
היו"ר עליזה לביא
¶
עד כדי כך חנה התפללה, שעלי הכוהן חשב שהיא שיכורה וביקש ממנה לעזוב. אז בואו רגע לא ניקח את הנושא ההלכתי - - -
משה זלמן פייגלין
¶
תודה, חברת הכנסת רגב. ראשית, אני מבקש להתחיל מהסוף. אני תומך לחלוטין בהצעת הסיכום של חברת הכנסת זנדברג, להפסיק לעצור את הנשים בכותל, כמי שגם כן נעצר בעוון ניסיון תפילה לא פעם ולא פעמיים, בהר הבית אגב, לא הרחק משם, ממש לא הרחק משם, ותמיד שוחרר בגין אי אשמה. בשלב מסוים נמאס לי ואני גם עותר נגד המשטרה על כך שעצרו אותי, תובע את המשטרה. הנוהל הזה חייב להיפסק.
משה זלמן פייגלין
¶
על מנת להרגיע אותך, חבר הכנסת גפני, אני אומר לך איפה אני לא מסכים עם חברת הכנסת זנדברג, למרות שלא תכננתי לעשות זאת. לא נכון שהיהדות שייכת כביכול לכל הזרמים. היא שייכת לכל יהודי, אבל בסופו של דבר ההיסטוריה הראתה איזה זרם ממשיך את היהדות, וזרמים אחרים מהווים שער יציאה ממנה, אבל זה כבר נושא אחר.
הנקודה השנייה. לי אין שום בעיה עם תפילת נשים בכותל המערבי, עם טליתות או בלי טליתות, מסיבה מאוד פשוטה. הכותל המערבי, חברים יקרים, הוא לא בית כנסת. הכותל המערבי הוא אתר לאומי, אתר מורשת לאומי, הוא שייך לכלל ישראל, וכמובן צריך לאפשר ליהודים שרוצים להתפלל בו להתפלל בו כאוות נפשם. אילו היו מבקשות נשות הכותל לבוא אלי, אל בית הכנסת שלי, שהוא בית כנסת אורתודוקסי, ודווקא שם לנהוג לפי מנהגן, אז מן הסתם הן היו נזרקות החוצה, והן גם לא מבקשות את זה.
אבל הכותל ככותל אינו בית כנסת, ולכן הוויכוח פה, ואני מניח פה שיתרעמו עלי שני הצדדים אולי, אבל יסלחו לי שני הצדדים, גם נשות הכותל וגם היהודים היקרים שמייצגים את הגישה ההפוכה, הוויכוח כאן הוא לא ויכוח הלכתי. מותר על-פי ההלכה לאישה להתפלל בטלית ובתפילין, זה ידוע, אני חושב שאין אף אחד שחולק על כך באמת. הוויכוח כאן הוא ויכוח הגמוניאלי. שני הצדדים, כלומר גם הצדדים החרדיים כאן, וגם נשות הכותל מנסות לייצר איזושהי הגמוניה חדשה ולא לקבוע יהדות חדשה. וזאת המלחמה. לכן נבחרה זירת הכותל, משום שהוא לא בית כנסת, משום שהוא אתר לאומי, אז אומרים: אוקיי, מי כאן בעל הבית? זה בעצם הוויכוח פה. כדאי שנבין, זה ויכוח הגמוניאלי, לא ויכוח יהודי בכלל ולא ויכוח הלכתי.
ומדוע הכותל אינו בית כנסת? וזו הנקודה האחרונה, ואני רוצה להעיר כאן למשפט פתיחה של חברת הכנסת לביא, אני בטוח שהיא לא תחלוק עלי, שהייתה לה טעות קטנה. חברת הכנסת לביא, אמרת בפתיחת דברייך שהכותל המערבי הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. אין לי ספק שתסכימי אתי שאני אתקן אותך: זה פשוט לא נכון. המקום הקדוש ביותר לעם היהודי הוא הר הבית. גם מבחינה הלכתית המקום היחיד שמוגדר כמקום קדוש הוא הר הבית.
משה זלמן פייגלין
¶
יפה. מהו הכותל המערבי? עם ישראל, כשגורש מהר הבית, נשא אליו את עיניו, לעתים מהר הצופים, גורש מהר צופים להר הזיתים, לעתים מדרום לעתים מצפון. בערך ב-400 השנים האחרונות נדחקנו אל הפינה הזו שהיא הכותל המערבי. הוא ספג הרבה מאוד תפילות, הוא ספג הרבה מאוד דמעות, יש לנו סנטימנטים רבים מאוד לכותל המערבי, אבל הכותל המערבי, רבותי, אינו מקום קדוש.
הכותל המערבי הוא בסך הכול הרחבת הורדוס, כאשר הוא בא להרחיב את הר הבית, הרחבת הורדוס השנייה. הוא אפילו לא הכותל המערבי המקורי של הר הבית. זה בסך הכול רחבת הורדוס ששואבת את כל – אני לא רוצה להגיד קדושתה, כי הלכתית זה לא נכון – אבל את כל הגישה המיוחדת אליה מכך שהיא פתח הכניסה למקום עצמו. נרצה נקרא לזה: הכותל המערבי הוא עטיפה של הסוכרייה. הסוכרייה היא הר הבית עצמו.
היו"ר עליזה לביא
¶
אני לא אענה לך משום שיש פה אנשים שרוצים לדבר, אבל אני מבטיחה שאנחנו בישיבה הבאה גם נתייחס לסוגיה הזאת.
משה זלמן פייגלין
¶
רק לסיכום. מכיוון שכך, אין לי שום בעיה, שכל מי שרוצה שיתפלל בכותל המערבי לפי רצונו, בלי לפגוע באף אחד אחר, ואת נשות הכותל להפסיק לעצור.
היו"ר מירי רגב
¶
יעקב אשר, סדר הדוברים הוא כזה: בועז היה ויצא, לאחר מכן אתה רשום. משום שמרב אמורה לצאת לפני, היא ביקשה לדבר לפניך. היא אמורה לצאת עד 12:30.
בועז טופורובסקי
¶
אני לא הולך להיות ארוך כמו הרבה אחרים כאן, זה גם מאוד מאוד פשוט. מבחינתי מצב בו אנשים לא יכולים להתפלל כפי שהם רוצים איפה שהם רוצים - - -
בועז טופורובסקי
¶
קודם כול, אני אמרתי שאני לא תומך ברצון של פייגלין להתפלל בהר הבית? אני לא אמרתי שאני לא תומך.
היו"ר מירי רגב
¶
חברים, אנחנו לא מקיימים פה דיון. אנחנו צריכים לסיים את הדיון עוד עשר דקות, אני רוצה לשמוע את רב הכותל ואת מזכיר הממשלה.
בועז טופורובסקי
¶
הכי קל להסיט את הנושא. אני בעד שכל אחד יתפלל איפה שהוא רוצה וכל אחת תתפלל איפה שהיא רוצה, איך שהיא רוצה, וזה ברור וזה מובן מאליו. נקודה וזהו. סיימתי דברי, קצר ולעניין.
יעקב אשר
¶
כן, שלום. קודם כול, תודה רבה על הדיון, ואני חושב שאפשר בהחלט לשמוע את הכול. אבל אני רוצה רגע אחד, מאחר שאני חדש כאן בבניין, להבין למה אי-אפשר לקדש דברים שבעולם המערבי הנאור מקדשים אותם? יש מושג שנקרא, אם אני אגיד הלכה כולם יקפצו עלי, אבל אם אני אגיד "כללי הטקס", אם אני אגיד מושג של כללי הטקס. בואו נחשוב שבוותיקן תבוא מישהי ותחליט שהיא רוצה להיות אפיפיורית.
יעקב אשר
¶
אל תפריעי לי ולו מסיבה אחת: כי לך יש רגישות לאוכלוסיות מסוימות שאינן יהודית, רגישות תרבותית פוליטית.
היו"ר עליזה לביא
¶
חברת הכנסת זנדברג, חברי כנסת חברים שלך לא יכולים לדבר. דיברת כמה וכמה פעמים בדיון הזה. כן, חברת הכנסת אשר, בבקשה.
יעקב אשר
¶
יש מושג שנקרא כללי הטקס. וכללי הטקס אלה דברים שיכולים ללכת שנים. תנסו לשנות משהו בארמון באנגליה או בטקסים כאלה ואחרים – לא יתנו לשנות. זאת המורשת, ככה זה עבד, ככה זה עובד. כותל יש לנו רק אחד. כותל בשביל נשים וגם בשביל גברים זה מקום תפילה, זה מקום של בכי. אדם מגיע ושח בינו לבין קונו. לבוא ולהפוך את הדבר הזה – ואנחנו רואים גם את כמות הפרובוקציות, הרי זה התחיל עם טלית, ועבר לספר תורה, וכשלא היה מספיק רעש תקשורתי - - -
יעקב אשר
¶
וכשראו שאין מספיק פרובוקציה עברו גם לתפילין ולדברים האלה. מר פייגלין, אתה הסברת מצוין את הקדושה של המקום, ההגדרה ההלכתית שלו בצורה כזו או אחרת, למרות שיש פה הרבה רבנים ורבניות חדשות. אבל בהר הבית עצמו, אילו היה מותר על-פי ההלכה לעשות את זה, ודאי שאתה היית מתנגד לתפילות מסוג כזה. הקדושה של הכותל באה מהקדושה של הר הבית.
משה זלמן פייגלין
¶
רק תיקון, נשים עולות. הנה, הייתה פה היום אישה שאמרה שהיא עלתה והתפללה בהר. נשות המקדש.
יעקב אשר
¶
גבירותי יושבות-הראש, אני אומר שיש הרבה דברים שאפשר לנסות לשנות ולשנות, השאלה מה המחיר שאנחנו עושים, מה קורה למקום הזה. אין לנו הרבה דברים שכולנו מסכימים שהם קדושים לכולם. עזבו את הכותל, תתעסקו עם השוויון בנטל.
מרב מיכאלי
¶
לא, כי אם אתה פתוח לדילים, אז יכול להיות שיש עתיד רוצות לדבר. אני לא יודעת, יש מצב. קודם כול, לגבי הר הבית, אני רוצה להגיד שחד-משמעית אני חושבת שצריך לפעול בהקדם האפשרי להסכם שלום עם שכנותינו, שיאפשר לכל אחד ואחת גישה לתפילה במקום היקר לה. חד-משמעית.
מרב מיכאלי
¶
אני רוצה שוב להסכים עם מר פייגלין – מדובר באמת במאבק כוח, ומאבק הכוח מתנהל בשתי רמות. אחת, בין החרדים לחילוניות וחילונים ולזרמים אחרים, שעדיין יש פה זרם, שכמו שאמר מר רבנות ראשית, יש פה רשות שקובעת מהי ההלכה. לא היה דבר כזה מעולם ביהדות – רשות שלפי חוק היא קובעת מהי ההלכה. תסכימי אתי, עליזה, ממתי יש סמכות אחת שיש לה זכות ובעלות על ההלכה? זה דבר חדש ומגונה שפה זרם מסוים תובע לעצמו במדינת ישראל.
מרב מיכאלי
¶
זה דבר אחד, מאבק כוח שתובע לעצמו איזה זכות בלעדית להודיע – מה מותר, מה אסור? איפה מותר, איפה אסור? למי מותר, למי אסור? מה מותר ללבוש, מה אסור ללבוש? בכלל דבר לא סביר.
מרב מיכאלי
¶
המאבק השני חשוב לא פחות הוא מאבק כוח בין גברים לבין נשים, משום שכל הדיון הוא שגברים יקבעו לנשים איפה הן יכולות ואיפה הן לא יכולות, מה הן יכולות ומה הן לא יכולות. ויש לי חדשות בשבילך, מר פייגלין, המאבק הזה מתחולל גם בתוך בתי כנסת היום, בתוך בתי כנסת אורתודוקסיים ובתוך בתי כנסת מכל הסוגים. ונשים היום עומדות על זכותן ללמוד תורה, ולהתפלל, ולהחליט אם כן או לא הולכות למקווה ובאיזה תנאים. והסיפור הזה שגברים, גברים חרדים, קובעים בשביל כל השאר, ובעיקר בשביל הנשים של כל השאר, מה הן יכולות ומה הן לא יכולות, הוא הולך ונעלם.
עכשיו, אני מבינה שזה קשה לכם, אני לא מקנאה בכם. זה נורא לא כיף להיות במקום הזה, שאתה הולך ומאבד את הכוח שלך.
מרב מיכאלי
¶
אני מסכימה, זו באמת עמדה גרועה להיות בה, אבל, רבותי היקרים, אני מציעה לכם להתחיל להתרגל. העולם הוא לא מה שהיה פעם, והוא לא ימשיך להיות מה שהוא היה פעם. אז ברוכים הבאים לעולם החדש. ותשמחו לדעת, הוא עולם טוב יותר.
משה גפני
¶
לא, אני לשם שינוי הולך לדבר ברצינות עכשיו. אני לא נכנס בכלל לדיון, הוא לא רלוונטי בכלל לעניינינו, יש שמה רלוונטיות אחרת לגמרי, האם זה מקום קדוש או לא מקום קדוש? זה לא הדיון. האם נשים חיברו תפילות או לא חיברו תפילות? זה לא הדבר היחיד, מה שאת אמרת. אני יכול להביא לך הרבה מקרים של תפילת נשים, אין לגבי העניין הזה בכלל דיון. זה יוצא כאילו שיושבים פה ליד השולחן כאלה שאומרים שנשים לא יכולות להתפלל או שאין חיבור של תפילת נשים – אין דבר כזה. לא זה הדיון.
משה גפני
¶
מה, את גפני שאת מפריעה לי? תנו לי לדבר, אני אחרי זה אתבלבל.
לא זה נושא הדיון. במשך אלפי שנים – נדבר על מאות שנים שאנחנו מכירים, אפילו בשלטון הבריטי – באו אנשים בעיקר, רובם המוחלט היו אנשים, אני לא רוצה להגיד חרדים אבל כאלה שאצלם בית הכנסת היה כל המהות שלהם, שהיו הולכים להתפלל שלוש תפילות ביום. כשרצו להוכיח בעלות על הכותל לפני הקמת המדינה, נדמה לי שההגנה, אני לא כל כך מתמצא בהיסטוריה, יש פה ארכאולוגים שהם יכולים לדעת יותר, הם שמו מחיצה בכותל, זאת הייתה בעצם הכרזת בעלות שהעם היהודי נמצא בכותל.
משה גפני
¶
בסדר, אבל סיכמנו כבר שיש לנו עוד דברים קודם לדבר. אז תמתיני, אני אגמור את ועדת כספים. לגבי העניין הזה של התקופה שבה היה שלטון ירדני, ויהודים לא היו יכולים, לצערנו הרב, ללכת להתפלל שם – זה היה פרק הזמן שאנחנו מכירים בהיסטוריה החדשה או בתקופה המודרנית שלא יכולנו ללכת. מתשכ"ז, 1967, מאז יהודים הולכים לכותל. כל הזמן לא מפסיקים להיות בכותל. בבוקר, בצהריים, בערב, בלילה, בחום, בגשם, בשלג – תמיד רואים שמה יהודים שעומדים ומתפללים.
משה גפני
¶
זה המצב. עכשיו, אנחנו יכולים להתנהג באחריות, אנחנו יכולים להתנהג בפופוליזם. אנחנו לא אומרים לאף אחד מה לעשות – ללבוש טלית, לא ללבוש טלית. אתם לא יכולים לתאר לעצמכם מה זה עושה לי. אני אדם שרוב חיי חייתי בין חילונים, בכלל לא חייתי עם הציבור החרדי. כשאני רואה אישה שבאה לכותל, מניחה תפילין ולובשת טלית – זה פוצע לי את הלב. אני אומר לכם את האמת. אתם יכולים לחלוק עלי, אבל שתדעו שכמוני יש מאות אלפי נשים, מאות אלפי גברים, אולי אפילו מיליונים בכל העולם, שהם רואים את זה, הם רואים בזה חילול הקודש.
משה גפני
¶
אני ממש הולך לסיים. חילול הקודש רואים בזה, בדבר הכי חמור. עכשיו, אני שואל באמת: האם זה מה שצריך לעשות בעידן שאנחנו מצויים בו? העידן החדש, קראה לזה מרב מיכאלי. העידן החדש. אנחנו מכירים את העידן החדש כמוה. האם זה מה שצריך לעשות? לבוא למקום שיש שמה לפעמים אלפי אנשים, לפעמים עשרות אלפי אנשים, גברים ונשים אגב, אין פה בעלות של גברים, הנשים אצלנו יותר קיצוניות מאשר הגברים. אנחנו בכל אופן כאלה פחות משכילים מהן, הן יותר. מה שהנשים בכותל אומרות זה לא יאומן.
אז צריכה לבוא קבוצה, שאני לא הולך לתת להן ציונים בכלל. אני אתן להן ציונים אצלך בחדר, כאן אני לא נותן שום ציון.
משה גפני
¶
מסיים. צריך לבוא לשם, כשנמצאים כל הזמן כל כך הרבה גברים, כל כך הרבה נשים, ולפגוע בכותל המערבי ולפצוע לנו את הלב? אני פונה אליהן בקריאה: בבקשה, בתחינה, תבואו להתפלל בכותל, אל תבואו כדי לעשות פרובוקציה. אתן רוצות להלביש טלית או תפילין? אסור לעשות את זה, אבל אתן רוצות לעשות? תעשו את זה בבית הכנסת, תקימו בית הכנסת, לא במקום שנמצאים כל כך הרבה.
אני משבח את עבודתו של רב הכותל, שהוא מנסה להיות מתון, הוא מנסה ללכת בין הטיפות, הוא מנסה לעשות הכול.
היו"ר עליזה לביא
¶
אבל יש כאן את חבר הכנסת ליפמן שלא ידבר, ואחרים שלא מדברים. יש לי רשימה של ארגונים שלא מדברים.
שמואל רבינוביץ
¶
אחד הסיפורים הקשים שמובאים בתלמוד זה סיפור של קמצא ובר קמצא, שני יהודים ירושלמים בעלי שם דומה, שאחד מהם, בעקבות שנאה ועלבון פומבי, הלך לרקום תוכנית נקמה ביהודי ירושלים. הגמרא מספרת שעמדו אז ושאלו את השאלה: האם להיכנס לתוך המלכודת הזאת או לא? שאלה פשוטה. ואז נכנסת דמותו של זכריה בן אבקולס. הוא מתריע וחוזר ומתריע, שכל בחירה עלולה להתפרש לא נכון. והחכמים שומעים אליו, נמנעים מלנקוט עמדה, וממיטים על ירושלים את אסונה הנורא. הגמרא אומרת: ענוותנותו של ר' זכריה החריבה את ביתנו, שרפה את היכלנו והגלו אותנו מארצנו.
זאת דרכה של קנאות. במתק שפתיים היא מבקשת את חסותנו בשם הסובלנות. כמובן, בחסות הסובלנות, היא משגשגת ופורחת עד שכבר מאוחר מדי לעצור את החורבן שהיא ממיטה על כולנו. לא הרומאים החריבו את ירושלים אלא שנאת חינם, בגלל זה הגענו לחורבן.
אני מצוי בשנים האחרונות תחת שתי מתקפות. הן מתקיימות בו זמנית ומכחישות זו את קיומה של זו. מצד אחד, קנאים שמרנים – אני מותקף על פעילותי הנמרצת, על זה שאני מביא אלפי קבוצות תלמידים, שאני מביא אלפי חיילים אל הכותל, קבוצות שלדעתם לא הולכות ברוח ישראל סבא. הבית שלי הוא בית שמור, הפגנות ליד הבית, הרכב שלי מעת לעת, הגלגלים שלו מנוקבים. הכול בגלל הצד הזה, הקנאות הזאת.
שמואל רבינוביץ
¶
תודה. מצד שני, קנאים ליברלים שמבקשים לערער על החלטות בית-משפט, או בכלל על הסטטוס קוו בכותל המערבי.
שמואל רבינוביץ
¶
בשם הסובלנות הדתית, מבקשים אלה וגם אלה שאני אתחשב ברגשות שלהם, שאמנע מלהביא קבוצות כאלה, שאאפשר קיומם של טקסים חריגים בכותל. ובשם הסובלנות הם מבקשים שאניח להם להפוך את הכותל המערבי, אולי המקום היחיד שעדיין מאחד כל יהודי, לשדה מלחמה בין קנאות אחת לקנאות אחרת.
אני אומר את זה בקול רם וברור: כל עוד אני מופקד על הכותל המערבי לא תהיה דריסת רגל לקנאות בכותל המערבי. אבני הכותל יכולות ללמד את כולנו מה מחירה של קנאות. הן זוכרות עדיין את חום הלהבות של קנאות תושבי ירושלים איש כנגד אחיו. מול ההבנות נוראות ההוד האלו אנחנו מצווים לא לשגות עוד.
אני רוצה עכשיו להשיב לגופם של דברים. אני חושב שיש היום פתרונות שהוצעו ששווה לשקול אותם. קודם צריך לבדוק מה ריאלי ומה לא ריאלי. הוצגו תוכניות, שחלקן אני חושב, כמו שאמר יובל, לא כל כך ריאליות, אבל צריך לבדוק את כולן כדי לחפש את הפתרון. אני מאמין שניתן למצוא את הפתרון אם כולם ירצו, לא רק להשמיע דברים אלא גם לעשות את הדברים.
אני אתייחס למה שאמרה יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת מירי רגב, בנושא הרחבת עזרת נשים. אני מסכים שעזרת הנשים צרה מאוד, היא לא מכילה את כמות הנשים. לא אני חילקתי את עזרת הנשים ועזרת הגברים. ולכן זאת המציאות הקיימת היום. אבל אני מקווה שבתוך חודש אוכל לעדכן אותך ולומר שנמצא פתרון. יש פתרון שנבדק ויש לו סיכוי גדול מאוד להתממש כדי להרחיב בצורה משמעותית את עזרת הנשים.
היו"ר עליזה לביא
¶
תודה. בתשובה שכתבת לי לפני כמה חודשים אמרת שיש פה סוגיה הלכתית, אני שמחה מאוד לשמוע שנפתרה הסוגיה ההלכתית.
שמואל רבינוביץ
¶
לא. סוגיה הלכתית יש, והיא קיימת ואין לה פתרון. יש עוד סוגיות אחרות, ויש עוד דרכים להרחיב את עזרת נשים כדי לחפש את הפתרון.
שמואל רבינוביץ
¶
דבר שני הועלה כאן על-ידי חברת הכנסת עליזה לביא בעניין המחיצה. אני מסכים שנשים שעומדות על כסאות כדי להשתתף באירוע – זה לא מכובד לא להן ולא לכותל המערבי. בנינו בתוך קשת וילסון, זה אולם התפילה, עזרת נשים לנשים, ששם לא צריכים לעמוד אלא יש זכוכית חד-כיוונית, אפשר לראות את זה ואין עם זה שום בעיה.
שמואל רבינוביץ
¶
יחד עם זה, רצינו גם ליצור ברחבה בחוץ כמו שאומרים, מצב של מחיצה שכל אחד יכול לראות, כמו ההלכה, מבלי לפגוע בהלכה ומבלי לסטות מההלכה, אבל שאף אחת לא תצטרך לטפס כדי לראות את הבר-מצווה של בנם או בן משפחתם.
שמואל רבינוביץ
¶
יחד עם זה, נתקלנו, כיוון שבחלק הטכני יש בעיה, זה עובד על-ידי איפה שיש במקום אחד יותר תאורה ובמקום אחד פחות תאורה. גם לזה כפי הנראה נמצא פתרון, מצאנו פתרון על-ידי מומחים שהגיעו מחוץ-לארץ. אם הפתרון הזה אכן יוכח, בתוך חודש גם לזה יימצא הפתרון ותהיה מחיצה מכובדת בין עזרת גברים לעזרת נשים, שלא תפגע בהלכה, אבל היא תהיה מכובדת.
שמואל רבינוביץ
¶
אני גם אתייחס לזה. לגבי נושא של החלטת בית-המשפט והקבוצה שמבקשת להתפלל בכותל עם טלית ותפילין. אני אומר כדבר ברור שאני מבקש שבכותל המערבי לא ישנו את מנהגי המקום.
שמואל רבינוביץ
¶
כאשר משנים מנהגי מקום מצד אחד, יש בקשות לרוב לשנות מנהגים מצד שני. ואנחנו נגיע בסופו של דבר לכך שנבעיר את אש המחלוקת בכותל.
אבל אני מבין שיש החלטת בית-משפט, אנחנו מכבדים את החלטות בית-המשפט. לשם כך יש דיון מחר, גם עם משרד המשפטים, גם אצל מזכיר הממשלה, שהוא עוד רגע ודאי ידבר ויסביר, כדי לבחון וללמוד את ההחלטה הזאת לנוכח בית-המשפט העליון. עד כאן דברי.
צבי האוזר
¶
בדיוק חשבתי על זה, שלפני שלושה חודשים ביקשתי לסיים את תפקידי, ידעתי בדיוק למה. אבל לאור הדיון הזה אני שוקל דרכים לראות איך מקצר את החפיפה גם.
היו"ר עליזה לביא
¶
וגם הזדמנות לומר לך תודה על הרגישות המיוחדת ועל הזמן הרב שאתה מקדיש לנושא הזה של המקומות הקדושים. בכלל כל הנושא של שימור אתרים הוא פעולה מבורכת שלך, ששמת אותה והצבת אותה במרכז סדר-היום, ועל כך תודה מכולנו.
צבי האוזר
¶
בדברי הימים. לגופו של עניין, כפי ששמתם לב, מדובר בנושא מורכב. זהו נושא שאנחנו לא מטפלים בו מהיום או ממחר, יש לנו דיאלוג, ויזהר ציין את זה כאן, דיאלוג קונסטרוקטיבי בשלוש שנים האחרונות, אפקטיבי, לנסות ולמצוא פתרונות אמיתיים לצרכים אמיתיים במקום הרגיש והמורכב הזה. דא עקא שבישראל אפילו קדושתו של מקום איננה מזרזת תהליכים.
ואם אתם מכירים את המשלים של סגירת מרפסת, וגבר עובר דרך מרפסת וכל הדברים האלה, אם סגירת מרפסת לוקחת כך וכך זמן, אין ספק ששינוי הסדרים, ובינוי והכשרה של שטח במקום הקדוש לעם היהודי – או בסמיכות למקום הקדוש, אינני נכנס פה לעניין.
צבי האוזר
¶
העקרונות שמנחים אותנו, ושצריכים להנחות, לדעתי, את כל היושבים כאן בחדר הזה, זה קודם כול לשמור על קדושתו של המקום, המקום הזה יקר לכולם. פה הנקודה הקונצנזואלית היחידה שכל אחד אומר, אף אחד לא בא לדיון הזה או להתנהלות הזאת כדי לפגוע במקום, וצריכים שלא בהיסח הדעת ובלהט הדברים לא לפגוע במקום. זה מקום לתפילה, להתייחדות, זה לא מקום להפגנות, זה לא מקום להתלהמות, ואני אומר את זה לכל צד ולכל דבר.
דבר שני שצריך להנחות אותנו זה שמירה על זכות תפילה ופולחן לכול. אני חושב שזו הזכות ההומניסטית הבסיסית של כל אדם באשר הוא אדם – להתייחד עם אלוהיו. וזה עומד כנר לרגלינו בהיבט באמת הכי משמעותי של העניין, ולכן הטיפול בעניינים האלה הוא טיפול בחזקה של חרדת קודש. אנחנו לא מדברים בסתם עניינם של אנשים, אנחנו מדברים בעניין בליבת הנפש ובליבת הזכות.
הדבר השלישי שעומד לנגד עינינו ומנחה אותנו ועומד כנר לרגלינו הוא כיבוד שלטון החוק וכיבוד החלטות בית-המשפט, אלה שהיו ואלה שיהיו. ובסופו של דבר יש לנו כללי משחק שאותם אנחנו צריכים לשמור.
העיקרון הרביעי הפרקטי שאנחנו רוצים להרחיב ככל האפשר בהיבט הפיזי, את הנגישות לאותו מקום, לאותו כותל, לאותו קיר, לאותם אבנים שהתקדשו. וזה דבר שאיננו של מה בכך, אנחנו צריכים לאזן פה בין אינטרסים שהם אינטרסים מאוד משמעותיים. הזכיר את זה עמיתי מרשות העתיקות. אתם צריכים להבין, אנחנו לצד העיקרון של זכות פולחן, של חופש פולחן, של הרצון לתת אופטימיזציה לאותם אינטרסים ולאותם צרכים, צריכים להבין שהמקום הוא, הייתי מגדיר את זה דה פקטו, מקום שהוא בחזקת מורשת עולמית. כל מה שאנחנו נוגעים בו עכשיו, ואנחנו לא מסתכלים רק לדור הזה, אנחנו צריכים להסתכל 100 דורות קדימה, אנחנו צריכים להסתכל על כל העולם, למרות שקדושתו היא ליהודים, ויש לנו אינטרסים, לצד כמו שאמרת: האינטרסים הפולחניים, אינטרסים תרבותיים, כלליים, תיירותיים, חינוכיים.
והנושאים האלה הם נושאים קשים שאי-אפשר לבטל אותם שהם מה בכך, ואי-אפשר בגלל להט הדברים לעשות טעויות. כי טעויות שייעשו במקום הזה יהיו בחזקת בכייה לדורות וטעויות היסטוריות, ולכן צריך כל הזמן לחשוב. וכולנו צריכים לאמץ לעצמינו מנהג של איפוק, ושל סובלנות ושל חשיבה והסתכלות, לא רק על צרכינו דהיום, אלא גם על העתיד. זה אחד המקומות שבאמת צריך להסתכל – בחזקת אין כבר נציב דורות הבאים, אבל היה צריך גם הוא להשתתף במקום.
שוב, לסיכום, ואני מסכם.
היו"ר מירי רגב
¶
רק לפני הסיכום, אני רוצה לשמוע מתי אתם מתכוונים לשבת, להבין את נגזרות החלטת בית-המשפט, על מנת לבדוק, האם ניתן כבר בראש חודש הקרוב להתייחס להחלטת בית-המשפט בצורה כזאת או אחרת?
צבי האוזר
¶
תראי, נאמר על דיונים אולי פחות קדושים אך לא פחות להוטים, שאין תאריכים קדושים. אני שוב אומר ככה: אנחנו רוצים לייצר, קודם כול, דינמיקה של הידברות שהיא דינמיקה הכרחית למציאת פתרון. כל מה שצף כאן, צפו הבעיות. כל אחד דיבר כאן מדם ליבו בדברים מאוד רציניים, אבל דיברו כל אחד מהזווית שלו, לא עלו כאן פתרונות.
אנחנו מנסים לגבש מה שמכונה ככה בעגה פשרת שרנסקי, שהיא גם חלק ומרכיב לעניין הזה. אנחנו צריכים לבדוק בזהירות איך אנחנו עושים את זה. כמו שאמרתי, לצד ההידברות, צריך להבין: פתרונות במקום הזה יהיו פתרונות הדרגתיים. צר לי אם אני מאכזב, אבל כל אחד בהיבטים המופשטים האלה, עדיין אינני מדבר על רעיון קונקרטי, אבל העקרונות האלה צריכים להיות מוסכמים על כולם, מופנמים על-ידי כולם, והם חלק מכללי המשחק כדי לגשת לבעיה הזאת ובסופו של יום למצוא פתרון שכל הצדדים יוכלו לחיות אתו.
ולכן תהיה פה גם הידברות, גם הדרגתיות, ובסוף נמצא פתרון לדברים האלה. מחר אנחנו מקיימים דיון פנימי שכל הגורמים הרלוונטיים ברשות המבצעת נקרא לזה, ויש הרבה מאוד גם בממשלה, גם העירייה, שיש לה פה היבטים, ועדות התכנון השונות, רשות העתיקות, משרד המשפטים, המשטרה, הקרן למורשת הכותל.
צבי האוזר
¶
עכשיו, יעידו נציגי התנועות שמקיימים אתי, כמו שאמרתי, פעולה משותפת בשלוש שנים האחרונות, אינטנסיבית. למרות הקושי, למרות האילוצים, אני חושב שמצאנו שפה משותפת, אנחנו משנים את הדברים.
משה גפני
¶
למה אני לא משתתף גם כן? למה אני לא? אני מתפלל בכותל יותר מהן. למה אני לא? גם אני הולך עם טלית. אפילו תפילין אני מניח.
צבי האוזר
¶
רבותי, הסוגיה של רב הכותל, אינני בקיא ברגולציה לגבי ההקשר של בחירה. כל מי שייבחר כרב הכותל יוזמן לפגישה, אין פה עניין של דעה. וכמו שאמרתי, הדיון הוא רחב והוא לא יסתיים מחר. מה שאנחנו נעשה זה את הדיון הזה.
אני רק רוצה להגיד: הנושא נמצא בסדר עדיפויות גבוה של ראש הממשלה ושל הממשלה. ראש הממשלה הטיל על נתן שרנסקי כיושב-ראש הסוכנות לבוא בדברים גם הוא, זאת אומרת הפעולה פה היא פעולה משולבת, משותפת. ואנחנו, כמו שאמרנו, מנסים לעמול על נוסחה שבסופו של דבר כולם, כולל כולם, יידעו לחיות איתה. מה שאני מבקש זה סבלנות וסובלנות.
היו"ר מירי רגב
¶
לא, גמרנו. טוב, אני רוצה להגיד כמה דברים לפני עליזה. חברים, קודם כול, הדיון הזה היה דיון חשוב, הדיון הזה הוא מורכב ודיון רגיש, הוא דיון שמאתגר את כולם. ומה שחשוב הוא שאני חושבת שנשות הכותל מבינות שיש כאן רצון אמיתי לפתור את הבעיה, גם של רב הכותל, גם של משרד ראש הממשלה, של ראש הממשלה. יש כאן רצון אמיתי להגיע למצב שכל אחד ואחת במדינת ישראל יוכל להתפלל במקומות הקדושים כראוי ועל-פי החוק.
אני רוצה להגיד לך, כבוד הרב, שאני די המומה מהדברים שאמרת פה, על איומים על חייך. כאחת שנכנסת תיכף לדיון על האיומים על ראשי ערים, אני חושבת שהמצב הזה צריך להיות מטופל.
היו"ר מירי רגב
¶
אנחנו צריכים להתייחס לזה. אני מבקשת שהמשטרה שגם נמצאת פה, אני מתארת לעצמי שאתם מתייחסים לסוגיה הזאת.
היו"ר מירי רגב
¶
חברים, כוועדת הפנים, שיש לה אחריות על המקום הקדושים, אני מסכמת את שלושת הנושאים הבאים, ואני מבקשת שזה יעבור לדיון בוועדת הפנים. אני מבקשת, מזכיר הממשלה, אם אפשר עוד לפני ראש חודש הבא, בעזרת השם, שתאפשרו לנו לדעת מה ההחלטה של משרד המשפטים יחד עם היועץ המשפטי לממשלה והממשלה בעקבות החלטת בית-המשפט המחוזי, לאפשר לנשות הכותל להתפלל בכותל בראש חודש. זה דבר אחד.
היו"ר מירי רגב
¶
אני מבינה שאתה מתעקש לדבר היום. אני מבינה את זה. אני מבקשת שמתווה שרנסקי יוצג תוך 30 יום, ואני אשמח מאוד שכשאתם יושבים ואתם סוגרים את המתווה שמקובל על כולם, תהיה נציגות של נשות הכותל. אני חושבת שזאת אחת המשימות החשובות שלנו. אני חושבת שהגענו למצב הזה, שאנחנו ברוב הנושאים מתעסקים ומביאים לדיון גם את הגורם שחושב אחרת מאתנו, כדי להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כולם.
אני מודה לך, כבוד הרב, על כך שאתה מתכוון לשקול ברצינות את הרחבת גזרת הנשים ברחבת הכותל. אני מבקשת שתוך 30 יום גם נושא זה יוצג בוועדת הפנים.
היו"ר מירי רגב
¶
העקרונות המנחים שהציג אותם מזכיר הממשלה מקובלים עלי כיושבת-ראש ועדת הפנים, קרי: אחת, לשמור על קדושת המקומות הקדושים. שתיים, שמירה על זכות התפילה והפולחן של כל אדם. שלוש, כיבוד שלטון החוק. וארבע, שימור המקומות הארכאולוגיים שלנו. ארבעת העקרונות האלה מקובלים עלי, הם גם תואמים את החלטת הבג"ץ מ-2003, כך שמבחינתי, אם אלה העקרונות המנחים את הדוח או את ועדת שרנסקי ואתכם, זו בעיני התחלה מאוד נכונה כדי שנגיע לפשרה לגבי הנוגעים בדבר.
היו"ר עליזה לביא
¶
בסדר, זה נרשם. אני רוצה לסכם את הדיון. תראו, אנחנו מדברים בראש ובראשונה על זכויות של נשים. יש פה נשים שלאורך שנים לא מורשות לבוא להתפלל על-פי מנהגן ועל-פי הבנתן את התפילה ומקומה בתוך הדיאלוג שלהן עם בורא עולם.
היו"ר עליזה לביא
¶
הנושא הוא סוגיה של זכויות נשים. היו כבר כמה וכמה ניסיונות. אני מאוד שמחה על הישיבה כאן היום שפתחה תהליך של הידברות, הבנה ודיאלוג בין הארגונים השונים ובין הנציגים השונים של הרשויות השונות, ואנחנו נמשיך. חברת הכנסת מירי רגב הצהירה מה יהיה בוועדת הפנים. אנחנו בוועדה לקידום מעמד האישה התחלנו לטפל בנושא הזה עוד קודם, נמשיך לטפל בנושא הזה.
היו"ר עליזה לביא
¶
לא, אנחנו עובדות ביחד, וכל אחת לוקחת על עצמה. לפני חודשיים וחצי הייתי בסיור אצלך, רב הכותל, והבטחת שתוך חודשיים, אני מצטטת את הדברים שלך אז, יהיה פתרון. חלפו חודשיים. מה שאני מבקשת ממך, וזה גם לפרוטוקול, זה בנושא של הרחבה עצמה, גם עם הסוגיה ההלכתית על המחיצה, אני מבקשת שיינתן פתרון תוך 30 יום להרחבת עזרת הנשים.
כרגע כל מה שתיארת מצד ימין של כן להרחיב, לא להרחיב, גשר המוגרבים, לא גשר המוגרבים, כרגע אי-אפשר להמשיך בנושא הזה, ואני מבקשת שתיתן מענה למען כל נשות הזרמים השונות לגבי המצוקה הקיומית של הצמצום שלהן ברחבת הנשים. זו סוגיה שהיא לא קשורה לסוגיה הגדולה שעליה אנחנו מדברים.
לגבי העניין של ראש חודש – היועץ המשפטי לממשלה, אני מבקשת שייתן את חוות דעתו. אני לא רוצה שכולנו נמצא את עצמנו בראש חודש סיוון אומרים: אוי, איך עשינו ומה קרה לנו. ההמתנה הזאת שלכם לא יכולה להמשיך, היא חייבת להבין במה דברים אמורים. יש פה פסיקה של שופט, שמחייבת את כולנו כאן בחדר הזה, את כולם בכלל, ושהדברים יהיו ברורים.
היו"ר עליזה לביא
¶
ראש חודש סיוון, אני מזכירה לכולם, הוא ביום שישי הבא, וכרגע כולנו מחויבים בהחלטה של - - -
היו"ר עליזה לביא
¶
אם לא, אני מבקשת שנשות הכותל תגענה להתפלל כמנהגן, ושלא יהיו מעצרים בראש חודש סיוון.
היו"ר עליזה לביא
¶
אתה רואה ששתינו מנהלות את הישיבה במשותף תוך מקום דיאלוגי וכבוד הדדי. אני מקווה מאוד שזה ימשיך לטובת כולנו.
בנושא של עזרת הנשים, בנושא של תפילת ראש חודש, אני לא אחזור על דברים ועל סיכום של חברת הכנסת רגב. ובשבוע הבא אנחנו נשמע על מתווה שרנסקי בוועדה לקידום מעמד האישה. תודה.