PAGE
21
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
24/04/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 2>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"ד באייר התשע"ג (24 באפריל 2013), שעה 9:00

<ישיבת פתיחה חגיגית של הוועדה בנושא: אוזן קשבת לעולים החדשים>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

נסים זאב
מרדכי יוגב

דב ליפמן

חיליק בר

שמעון סלומון

>
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
דמיטרי אפרצב - המנהל הכללי, המשרד לקליטת העלייה

בת שבע ראובני - סמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש, המשרד לקליטת העלייה

לודמילה לגוש - יועצת תקשורת, המשרד לקליטת העלייה

אלעד סון - דובר המשרד, המשרד לקליטת העלייה

חגי מן - יועץ בכיר לשרת הקליטה, המשרד לקליטת העלייה

אירית לוי - יועצת השרה, המשרד לקליטת העלייה

מגי קורן - מנהלת אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

דפני מושיוב - מפקחת ארצית- קליטת עלייה, משרד הרווחה

עירית גוטמן - מרכזת בכירה פניות ציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

ג'ורג' דובין - מנהל אגף קליטה בעיריית נתניה, מרכז השלטון המקומי

רוזיטה ברלין - מנהלת קליטה בעיריית מודיעין, מרכז השלטון המקומי

טל ליפובצקי טשורני - מנהלת קליטה בראשון לציון, מרכז השלטון המקומי

איגור צרקין - קליטה בראשון לציון, מרכז השלטון המקומי

ג'וש שוורץ - מזכ"ל ואחראי על קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

עודד פויר - מנהל היחידה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

ד"ר מלה תבורי - ראש תחום בכיר מידע ומחקר, נתיב

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

שושנה רון - מנכ"לית ברית יוצאי בוכרה וסגנית יו"ר מועצת ארגוני העולים, מועצת ארגוני עולים

מאיר לב - יו"ר, מועצת ארגוני עולים

איבון קפון - עולי יוון, מועצת ארגוני עולים

ד"ר נעמי מרחב - ארגון יוצאי מרכז אירופה, מועצת ארגוני עולים

מיכאל בן סעדון - ארגון "גבהים" - מסייע לעולים בתעסוקה, מועצת ארגוני עולים

בוריס שינדלר - פעיל חברתי

דניאל פומרנץ - עולה חדש, מו"ל "פלייבוי" בישראל

יבגני אוטקין - עולה חדש

גיא סוסמן - עולה חדש מארצות-הברית

ניקול וולפרט - עולה חדשה ממקסיקו

דבורה לקס אמיתי - עולה חדשה מקוסטה ריקה

אירנה אלשנסקאיה - עולה חדשה מרוסיה

ילנה קרול - שליחת הסוכנות היהודית לאוקראינה

יוליה זלקינד - עולה חדשה מאוקראינה, נעל"ה, מרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין

אליסיה מושקוביץ -

אליאס מהרי - עולה חדש

מייקל פרידמן - עולה חדש מאנגליה, יזם

ג'וסי ארבל - מנהלת שירותי קליטה, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

סם קדוש - מנכ"ל, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

דני ווזנר - מנהל תקשורת וקשרי ממשלה, איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה

שמואל גרונדוורג - עו"ד, מנכ"ל, הקונגרס היהודי העולמי

עדנה ויינשטוק-גבאי - עו"ד מנהלת יוזמות אסטרטגיות, הקונגרס היהודי העולמי

אריק מייקלסון - סמנכ"ל, ארגון "נפש בנפש"

זאב גרשנסקי - מנהל המחלקה לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

זיוה מקונן-דגו - מנכ"ל, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

וונדה אקלה - מנכ"ל, נציגי ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

דניאל חפץ - מנהל פרויקטים AMI, עמ"י ישראל

אדויג שקרון - רכזת קליטה ארצית - עמותת תמיכה לעולים מצרפת, עמ"י ישראל

דניאל אהרון - מנכ"ל, עמותת "אח גדול"

דמיטרי בולט - מייסד העמותה, עמותת "אח גדול"

ד"ר אברהם נגוסה - מנהל, ארגון מכנף דרום לציון

יוסף פייט - מתנדב, ארגון מכנף דרום לציון

מיכאל בלום - כתב סוכנות ידיעות צרפתית, עיתונאים

ליה נירגד - המשמר החברתי

דורון בוסתן - עוזר פרלמנטרי, חבר הכנסת יחיאל (חיליק) בר

חגי טבת - עוזר פרלמנטרי, חבר הכנסת יואל רזבוזוב

דנה גורדון

הילה מליחי
<ישיבת פתיחה חגיגית של הוועדה בנושא: אוזן קשבת לעולים החדשים>

אנחנו נתחיל עכשיו רשמית. בוקר טוב לכולם. גברתי שרה, חברי הכנסת הנכבדים, ארגונים שבאו וכיבדו אותנו כאן, אני מתכבד לפתוח את הדיון החגיגי הראשון של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. כמו שאמרתי לפני כן, כעולה בעצמי, כאחד שחווה את העלייה ויודע מה זה, מצאתי את התפקיד הזה כשליחות ציבורית מהמעלה הראשונה. ואני חושב שאני אוכל לפעול כאן בהרבה תחומים שקרובים לליבי ולקדם אותם. ישראל נוסדה כמדינת עולים מאז ועד היום. כל גל עלייה מביא אתו צמיחה ופריחה. ואני יכול להגיד לכם שאתמול הייתי בביקור אצל שרת הקליטה במשרד הקליטה. ידעתי שהנתונים הם כאלה, אבל לא ידעתי עד כמה העולים תורמים למדינה ועד כמה הם גורמים לצמיחה במשק. ואני לא מדבר במובנים מופשטים, אני מדבר במובנים כלכליים-פיננסיים. כמה כל גל עלייה תורם מבחינה פיננסית למשק.

ביום הזה, ביום הראשון, בפתיחה החגיגית, אני רוצה לשמוע את הארגונים. לשמוע מה הבעיות, איפה אנחנו יכולים להשתפר ביחד, גם כוועדה, גם עם משרד הקליטה בראשות השרה. אני רוצה לספר לכם סיפור קטן, בתור עולה חדש לשעבר, מתי בפעם הראשונה חוויתי הרגשה שאני החזרתי למדינה. כי בסופו של דבר אנחנו תמיד רוצים יותר ויותר, אבל אנחנו גם צריכים להעריך את מה שקיבלנו. הייתי במשלחת עם הסוכנות בארצות-הברית והיה לי איזשהו ויכוח עם ישראלי שירד והוא אמר אני נתתי בצבא ומה המדינה נתנה, ומה המדינה לא נתנה. הרגשתי שהמדינה נתנה לנו המון כעולים חדשים, והיא ממשיכה לתת לנו. מתי בפעם הראשונה באמת הרגשתי שאני החזרתי? כשהייתי ספורטאי – לא בדיוק הרקע שלי בג'ודו. כמו שיושב-ראש ועדת הכנסת, צחי הנגבי אמר – הייתי קפטן נבחרת ישראל כעשר שנים, פעמיים סגן אלוף אירופה, אלוף ישראל שנים רבות.
כשהייתי ספורטאי לא באמת מוכשר וכעולה חדש שחווה הרבה מאוד קשיים בדרך, גם בספורט, הייתה לי הזדמנות לייצג את המדינה בתחרות גביע העולם לבוגרים. הייתי ספורטאי מאוד צעיר, לא רצו לשלוח אותי. ויצא כך שניצחתי באיזו תחרות בארץ ומאמן הנבחרת היה מחויב לשלוח אותי. טסתי. התחרות הייתה באוסטריה, בעיר לינץ, העיר בה נולד היטלר. ואני, בתור ספורטאי צעיר ולא מוכר, באותה התחרות הפכתי לספורטאי הישראלי הכי צעיר שזכה אי-פעם בגביע העולם לבוגרים.

כשעמדתי על הפודיום במקום הראשון, כשדגל ישראל היה מונף שם והתקווה התנגנה באולם וכולם עמדו, וזה היה באוסטריה – אני מזכיר עוד פעם, בעיר בה נולד היטלר – אני הרגשתי באותו רגע את השיא שלי מבחינת עולה, שאני הצלחתי להחזיר משהו למדינה שנתנה לי כל כך הרבה. ועכשיו אני כאן. ואני חושב שאני מתחיל לחוות שיאים אחרים בחיים שלי. ואני בטוח שאני אוכל לתרום למדינה כמו שתרמתי לפני. ועכשיו אני רוצה לתת את רשות הדיבור לגברתי השרה, סופה לנדבר.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ארגוני העולים, נציגות לשכת הקשר, הסוכנות היהודית, מי שנמצא היום כאן, קודם כל, קונסטנטין, אני כן רוצה לברך אותך. אני חושבת שזו אחת הוועדות הכי חשובות. כאשר נכנסתי למשרד לקליטת עלייה גם חשבתי מה שאתה חושב היום ומתרגש. זה אחד המשרדים המרתקים ביותר בשבילי. אני חושבת שגם בשביל המדינה. אני גם רוצה לברך את עובדי הוועדה, מזכירת הוועדה, מזכירות הוועדה, עובדי הוועדה, כיוון שיחד איתם אתה תצטרך לקדם את הדברים יחד עם חברי הכנסת ונציגות כל כך מכובדת.

אני מאוד שמחה שהכניסה שלך התחילה מהמשרד לקליטת עלייה. אני גם שמחה להגיד לך שגיליתי אתמול – ואני מאמינה בכך – פרטנר, שותף. כאשר הנציגות של המשרד הציגו לך את הדברים – וכאן נמצאים אנשים בכירים מהמשרד לקליטת עלייה, הסמנכ"לית, וגם סיגל ליבוביץ', שזה הלב והראש של המשרד לקליטת עלייה. אני גם מזמינה אתכם שתגיעו למשרד לקליטת עלייה לביקור, ומה שאתמול אתה ראיתי ייראו גם חברי הוועדה. אני חושבת שהם יגלו דברים חדשים שלא גילו קודם. אני רוצה להגיד לך שאני שמחה שגיליתי אתמול פרטנר ושותף, ראיתי שאנחנו רואים עין בעין. אותן בעיות, אותם דברים שהתקדמו במשרד ושקידמנו למען מדינת ישראל. ואני רוצה להגיד כאן שלא פעם הופעתי בוועדה הזאת, אני היום מתרגשת, כמו כל פעם שאני מגיעה לוועדה הזאת. כאן התחלתי את הקריירה הפוליטית שלי. כאן הייתי חברה לא קדנציה אחת. אני חושבת שזו ועדה מאוד מעניינת, היא יכולה להעלות את נושא קליטת העלייה ברמה שהיא צריכה להעלות.

אני רוצה להגיד לך שאני מאמינה שהעלייה היא נכס של מדינת ישראל ולא נטל. בקדנציה הקודמת הצלחנו להוכיח את זה. ואיך אומרים בשיר? הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה. אני מאמינה שהעלייה בנתה את המדינה. גלי העלייה קידמו את מדינת ישראל. ואני גם מאמינה שכאשר קרה משבר כלכלי בכל העולם, העלייה לא נתנה – וגל העלייה האחרון, ומסה של אנשים חדשים אטרקטיביים, צעירים, אנשים שעובדים, הם לא נטל למדינת ישראל, הם קידמו את המדינה בצורה כזאת שהפכו את המדינה למדינה כלכלית מוצלחת. ואני מאמינה בזה. אני מאמינה שאנחנו נמשיך עם קצב העלייה. אנחנו נמשיך עם איכות קליטת העלייה בארץ, וכך סיכמנו אתמול אתך. אני מאמינה שעם העלייה המדינה מרוויחה, והמדינה באמת מרוויחה. אתמול ראית מה המדינה מקבלת כאשר עולים איכותיים מגיעים. הם הופכים להיות לנכס כלכלי, וכך אני מאמינה.

נמשיך לעסוק בדברים של עידוד עלייה, נמשיך בקליטה מוצלחת ונחיתה רכה. ונמשיך עם נוער וסטודנטים, חיילים, ולא רק בודדים. חיילים, עולים. אנחנו נמשיך עם תושבים חוזרים. עם קצב עלייה. עם דיור, תעסוקה ולימוד השפה העברית, שבלעדיו אין הצלחה בעלייה. ואני מאחלת לך, יחד עם ארגוני העולים, יחד עם החברים בוועדה, יחד עם כל הנציגות הרבה שנמצאת כאן, הצלחה רבה ושיתוף פעולה עם מי שנמצא כאן. ואנחנו נשתף פעולה – אתה כמחוקק, אני כשלטון, מבצעת. נעשה את הדברים יחד למען מדינת ישראל. כך אני מאמינה. תצליח. אני באמת שמחה שעולה חדש – לא מזמן עולה חדש – מצליח לעמוד בראש ועדה, ועדה חשבוה בעיני כאן בכנסת ישראל. נמשיך למען הצלחתה של המדינה, למען עלייה, למען קליטה מוצלחת. תצליח.

תודה רבה. תודה רבה לשרה סופה לנדבר. אני רוצה להצטרף אליה. אני לא אוכל להצליח כאן ללא הצוות שלי בוועדה בראשות המנהלת דנה גורדון, וללא העוזרים שלי כאן. ללא חברי הוועדה, חברי הכנסת, שלהם אני אתן עכשיו לומר כמה מילים לגבי מה שהם מרגישים ואיך הם רואים את הוועדה הזאת. ואז אנחנו נעבור לשמוע את הארגונים כדי שנוכל להיות פתוחים אליכם 24 שעות. לארגונים ולעולים החדשים, אני מדבר על כולם, אני כולל את כולם. נתחיל לפי הסדר. חיליק.

קודם כל, כבוד השרה, בהחלט צריך לפרגן למשרד העלייה והקליטה על עבודה ברוכה וקדושה, שאני מכיר ועוסק בה הרבה שנים. וגם אותך אני מכיר ומוקיר. ובהחלט לברך אותך, ידידי יואל רזבוזוב – אני גם אומר את זה נכון – על זה שבחרת בוועדה הזו. אני גם בחרתי, התעקשתי להיות בוועדה הזאת, שלא תמיד נתפסת – אגב, צריך לציין, נמצא פה גם ג'וש שוורץ, נציג הסוכנות, שעושה עבודה לא פחות חשובה בנושא העלייה. היינו גם עדים לעבודה הזאת במשלחת שהיינו שותפים לה גם יואל וגם אנוכי. יישר כוח על זה. אבל אני בחרתי בה כי אני חושב שהוועדה הזאת מעבר להיותה עם השם או עם הדברים הטכניים שהיא עושה בשביל לקלוט עלייה, היא נוגעת בעצבים הכי רכים של החברה הישראלית. כי עולים שמגיעים לארץ – יש את איך שאנחנו מקבלים אותם, יש את איך שהם תופסים שמקבלים אותם. ויש הרבה יותר בעיות מטכניקות של קבלה לארץ.
אני הייתי בקשר הדוק גם עם ארגוני עולים, גם עם הקהילה האתיופית – נמצא פה שמעון סולומון – שנמצאת במאבקים מאוד ארוכים וקשים לא רק בחבלי הקליטה, בדברים הטכניים, אלא גם בקבלה עצמה בחברה ואיך שתופסים אותם. הם חשים גזענות, הם חשים קיפוח. תחושות שחשו גם אבא שלי, שעלה ממרוקו, ואמא של יואל, שעלתה מברית-המועצות. ואולי גם אתה, שעלית בארצות-הברית חשת ככה, אני לא יודע. אני בטוח שכל עולה שבא – אנחנו מגיעים לארץ זרה כתיירים ומרגישים לא שייכים. בטח בן-אדם שצריך להישאר פה ולהיקלט מרגיש גם כן ככה.
יכול להיות שמשרד הקליטה – וגם הוועדה הזאת, יואל, צריכה לחשוב לגעת בדברים שהם מעבר לטכניקות. אולי בקמפיינים פנים ישראלים על איך לקבל פנים של זרים שמגיעים לפה ולא מוטמעים מספיק בחברה. על איך לצמצם תופעות של גזענות. על איך המשרד הזה יכול בתוך מערכות החינוך של ישראל לקדם בברכה ילד שחור שפתאום מגיע לכיתה והם לא ראו דבר כזה. ואני אומר לך שמהרבה שיחות שהיו לי עם הקהילה האתיופית – שמעון מכיר את זה – הרבה יותר משמפריעים להם דברים טכניים, מפריע להם איך החברה מסתכלת עליהם. הם חשים באמת בגזענות, בניכור. אני בטוח שזה קרה גם כן במידה לא קטנה לעולים מברית המועצות. ויכול להיות שמדינת ישראל חושבת יותר – וזה בטח לא פחות חשוב – על התנאים הפיזיים שהם נקלטים בה, ופחות על תנאים הרוחניים, הרגשיים, הפסיכולוגיים שצריכים לתת לקהילות החשובות האלה שמגיעות.

אני יודע שהסוכנות עכשיו במבצע ממש אחרון כדי להעלות את כל יהודי אתיופיה, עד האחרון שבהם. עד מתי ג'וש?

ספטמבר.

אוגוסט.

עד אוגוסט. השנה?

כן, כן, עכשיו.

עד אוגוסט השנה. ואז באמת יהיו פה כל אחינו מאתיופיה. אני לחלוטין מתכוון להתמסר לעבודה בוועדה הזאת. ואני מאחל לך המון הצלחה. אני חושב שלא היית צריכה לגמגם כשאמרת אחת הוועדות החשובות. זאת אחת הוועדות החשובות שיש פה. היא באמת נוגעת בעצבים של החברה הזאת. אני כמובן לרשותך בעבודתך כשרה. יואל, המון הצלחה. יש לנו הרבה אמונה בך. יישר כוח.

תודה, ידידי, חבר הכנסת חיליק בר.

הצטרף מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה. ו"נפש בנפש", ארגון שעוסק בעידוד עלייה. מי עוד?

ג'ורג' דובין, מנהל אגף קליטה מנתניה. אני שימשתי כחבר מועצת העיר בנתניה לפני כן, כך שאני מכיר. עולה חדש, דב ליפמן, חברי.

נכון. השר הזכיר עכשיו את "נפש בנפש". כאשר אני ירדתי מהמטוס לפני שמונה שנים וחצי, ממטוס של "נפש בנפש" - - -

אז הוא עדיין נחשב לעולה חדש, תיאורטית.

כן. הבן שלי מזכיר לי כל הזמן שיש לו את הזכויות בבגרויות כי עדיין – תוך עשר שנים. בוודאי לא חלמתי שאני אהיה פה כחבר כנסת. וזה כבוד גדול להיות פה בוועדה, שבאופן יום-יומי נוגעת למשפחה שלי, לחברים שלי, לשכנים שלי. קודם כל, תודה רבה לשרה על כל התמיכה והעזרה. וברכות יואל, חבר הכנסת רזבוזוב, על המינוי. אני פה כנציג של מאוד מאות אלפי דוברי אנגלית, אבל לא רק של דוברי אנגלית. אני הייתי ברוסיה ב-92', אני חושב שבמשך הקיץ, כדי לעזור לעולים, להכין אותם לעלייה שלהם. כאשר למדתי בישיבה פה בארץ ב-91', כאשר הגיעו האתיופים ב"מבצע שלמה", אני הלכתי כל יום למלון "דיפלומט" להתנדב ולעזור להם. וגם נסעתי לגונדר לפני שנה לראות את המצב שם. אז כל הנושא של העלייה בכל האוכלוסיות ובכל המגזרים – חשוב מאוד שיהיה שיתוף פעולה בינינו לבין כל הארגונים, ויש המון דברים שאפשר לעשות. במשך רק שלושה חודשים בתפקיד, אני חושב שכולנו שמענו מכל העולים ופניות הציבור, ויודעים את הבעיות ויודעים איך אנחנו יכולים לשפר את המצב. כולי תקווה שאנחנו יכולים לעזור למשרד ולהתקדם בכל מיני דברים שנוגעים לעולים.

גם הנושא של התפוצות זה חלק חשוב מאוד. שמעתי במשך שנים כבר שיש אוכלוסיות בכל התפוצות שרוצים לחזק את הקשר עם מדינת ישראל, וזה חשוב מאוד שאנחנו נעשה המון פרויקטים כדי לעזור להם. הם יכולים לחזק אותנו, אנחנו יכולים לחזק אותם. בעזרת ה', דרך הוועדה אנחנו יכולים לעזור, כמו שאמרתי, למשרד. ושנעשה המון ביחד. ברכות, שוב, ליואל, חברי היקר.

תודה, חבר הכנסת דב ליפמן. חבר הכנסת מוטי יוגב.

ראשית, גם לשרה ולגם לך, יואל, הרבה מאוד הצלחה. ולכולנו. לכל מי שבחדר הזה אני מניח שאכפת מאוד מהנושא החשוב הזה. אנחנו אולי חדשים פה בכנסת, אבל אני מניח שכולם לא חדשים בעיסוק ובאהבה לנושא הזה. ציינה פה השרה, נדמה לי, את הגוון המיוחד של כל גל עלייה. אני רוצה לומר דבר מאוד קצר בשם מי שהיה מורי ורבי, הרב אברהם צוקרמן. הוא עדיין חי. הוא היה ראש ישיבות "בני עקיבא" בישראל. על הפסוק "כולם נקבצו באו לך - - - כולם כעדי תלבשי" הוא אמר שהפרוש הפשוט שלו הוא שכל גל עלייה הוא כמו חרוז במחרוזת היפה הזאת שבונה את עם ישראל.

אני מודה שגם הורי – אבי, זכרו לברכה, עסק רבות, בחיפה בעיקר, בקליטת גל עלייה מברית המועצות. ובניי, וגם אנחנו זכינו לעסוק בצד של קליטת עלייה, גם של העדה האתיופית, גם בתנועת "בני עקיבא", גם בצבא, וגם בשנים אחרות. אני חושב שזה מייחד מאוד את עם ישראל, הנושא הזה של העלייה. בתקופות של טרם המדינה גלי העלייה היו אלה שהעמידו את עם ישראל ואת מדינת ישראל מבחינה כלכלית. והיום הם מעמידים מהרבה בחינות, מכל מה שגלי העלייה תורמים למדינה. יש לנו תפקיד גדול מאוד – כל גל עלייה ונושאיו, קשיי קליטה וחבלי הקליטה – לסייע בדבר הזה, ושכולנו נקרום ביחד עור וגידים.
אני מודע לבעיות. אני גם מזמין – כי לא יצא לי קודם – יש כנס שיזם הבית היהודי, ושיתף את יש עתיד, של נציגי העדה האתיופית, יחד עם שמעון סלומון ואחרים. הוא מתקיים היום בכנסת כדי ללמוד את הבעיות, כדי להכיר בהן. הם יבואו עם נציגים שיציגו את זה בצורה מאוד מסודרת, כפתח לכך שזה ילך לפגישות עבודה עם שרים. כל שר ותחומי העשייה שלו, יחד עם שמעון. ואני מקווה שזו תהיה פתיחה לעבודת מטה שתוכל להועיל בנקודות שאכן יש צורך שנסייע בהן. אז שיהיה בהצלחה לכולנו.

תודה רבה לחבר הכנסת מוטי יוגב. חברי לסיעה, חבר הכנסת שמעון סלומון. אני גם מאוד מרוצה כיוון שאנחנו תופסים פה כמעט את כל האספקטים של העלייה. יש לנו פה עלייה מברית-המועצות, מצפון אמריקה, מאתיופיה. כך שאנחנו כמעט כוללים את הכול. שמעון, אנחנו נשמח שתהיה אתנו כמה שיותר. תרמת הרבה למען הקהילה שלך, ואני בטוח שתוכל לתרום עוד יותר דרך הוועדה הזאת.

נכון. אני אשמח להגיד כמה משפטים.

כן, אנחנו מקשיבים לך.

קודם כל, אני רוצה לאחל ליואל הצלחה רבה. זו באמת ועדה חשובה. דרך אגב, לא צריך להגדיר מי חשובה או לא חשובה כי זה תלוי במה נעשה בתור ועדה. כמות המעשים ואיכות העבודה שלנו יהיו תלויות במה אנחנו רוצים להשיג. ואני בטוח שנעשה, גברתי השרה, חברי הכנסת וכל הנוכחים, חברי הכנסת. אני לא אגיד את כל מי שנמצא פה, זה מראה רק על החשיבות של העניין.

אני חושב שכשמדברים על עלייה, לפעמים מדברים על נטל. אמירות שהן לא כל כך טובות. אנחנו יודעים – גברתי השרה, שדיברה על פעולות משרד הקליטה בפני חברי הכנסת במליאה, באמת ציינה כל כך הרבה דברים שנעשים ברמת המקרו. לפעמים כשאנחנו יורדים לרמת המיקרו, אני יודע – כאחד שמכיר קצת את הקהילה האתיופית, ואולי גם קהילות אחרות – יש לנו הרבה בעיות. התפילה שלי היא שהוועדה הזו לא תתמקד רק בבעיות. יש גם דברים נוספים. יש גם דברים חיוביים, כמו אקדמאים, שירות תעסוקה, שצריך להתייחס גם אליהם. אני חושב שההשתלבות שלנו צריכה להיות - - - ולא רק להתעסק בבעיות.
אני חושב שאצלנו בקהילה יש קשיים רבים מאוד. יש קשיים רבים מאוד. והוועדה הזו לא צריכה רק לבוא ולהגיד דברים שהם כביכול לא חשובים, אלא להיות במה אמתית לשטח. להציף את הבעיות מלמעלה. כי אם יש לנו קשיים ומשרדים עמוסים, ולא יכולים לשמוע, אולי גם לא נעים לשמוע לפעמים, אולי גם לדחות נושאים מסוימים, הוועדה הזאת צריכה להיות במה אמתית כדי לשמוע מהשטח את מה שיש. אנחנו צריכים להיות האנשים שמפעילים לחץ כלפי המשרדים שלנו. אני חושב שיש הרבה מה לעשות.

כמו שהבאנו צורה חדשה לפוליטיקה, אני מקווה מאוד שאנחנו נמשיך בצורה כזאת שזו לא תהיה ועדה מתלהמת, אלא שתהיה ועדה מקצועית, עניינית, שתגיד באופן הכי קשה, אבל באופן מקצועי ועדין כדי שנוכל להתקדם ולא להפוך את הועדה הזו להתנגחויות ולמריבות, ורק להשמיע מי צועק יותר על מי. וזה תלוי ביושב-ראש. אני אהיה יד ימינו. זה יהיה הבית השני שלי. לא צריך להסביר את החשיבות. אמנם 32 שנה אני לא מגדיר את עצמי כעולה, אבל אני חוויתי – ועדיין חווה – את משברי העלייה והקליטה. ובעזרת ה', נעשה הרבה ביחד. ובהצלחה, שוב.

תודה רבה, חבר הכנסת שמעון סולומון. אני מסכים אתך שבוועדה הזו אנחנו לא נדבר רק על הבעיות ולא נדבר רק על מה שהעולים החדשים הולכים לקבל, אלא כמו שאני ציינתי בסיפור האישי שלי, שהמדינה גם נתנה הרבה לעולים החדשים, ואני רוצה גם להראות מה העולים החדשים נתנו למדינת ישראל. אם זה בתחום האומנות, הספורט, התרבות, הרפואה, ובשאר התחומים, עד כמה העולים החדשים תרמו למדינה. אנחנו נציף את זה כאן. אנחנו נעלה את זה לסדר-היום הציבורי. אני מאמין שעם הוועדה הזאת ועם עזרת התקשורת – ואני עוד מאמין בתקשורת – זה יעזור לאותם העולים להיקלט טוב יותר בזכות ההישגים שהם עשו לטובת המדינה. אנחנו נקיים פה דיונים מן הסוג הזה. עכשיו הייתי רוצה לתת את רשות הדיבור למנכ"ל משרד הקליטה, דימה אפרצב.

שלום לכולם. אדוני היושב-ראש, ברכות חמות.

תודה.

אני מאוד שמח שבטרם כינוס הוועדה הראשון, בהזמנת השרה, אתם נפגשתם. היה לנו אתמול יום מאוד מעניין. אני חושב שזה חסר תקדים, לפחות בארבע השנים שהתחלפו יושבי-ראש ועדות. זה בהחלט סימן מאוד חיובי לנכונות ולרצינות. אני רוצה לציין שני דברים קטנים, ברשותך, ואולי אפילו להציע משהו פרקטי בצורה של הצעה. קודם כל, הרכב הוועדה הנוכחית, בשילוב של המשך הפעילות של השרה אחרי ארבע שנים, זה חסר תקדים. זו נקודה ששווה מאוד לציין אותה, כי עוד לא היה תקדים במדינת ישראל ששר קליטה נשאר לקדנציה נוספת. בין היתר, גם מתוך רצונו, למרות האופציות האחרות. זה מצביע על מגמה מסוימת, וזו נקודה מאוד משמעותית.
אני חס וחלילה לא מתנשא, אבל חשוב מאוד להבין מה משמעות הוועדה, וחס וחלילה לא להתבלבל בין תפקידים בתוך העשייה של עלייה וקליטה. כי ועדת עלייה וקליטה כריבון, כמחוקק, היא זאת שאמורה לפקח. מה שאני רוצה להגיד הוא שיהיה מאוד לא נכון אם ייווצר מצב של מחשבה שהוועדה מחליפה את משרד הקליטה, כי אין יכולת לעשות את ההחלפה הזאת. ולכן השילוב בין הרשות המחוקקת פה לבין הרשות המבצעת הוא מאוד משמעותי. וכרגע יש הזדמנות פז אמתית של שילוב של המקצועיות במשרד הקליטה והמשכיות, בלי צורך להיכנס עוד פעם לסוג של סטגנציה של שנה עד שכולם מבינים מה מתרחש. זו נקודה חשובה, ולכן אני צופה כאן הצלחה רבה. זו נקודה משמעותית. אני מאוד מצפה שלוועדה הזאת, חוץ מלהציף בעיות – שזה מטבע הדברים הדבר הכי מתבקש והכי קל – תהיה אפשרות גם להציג הצלחות. כי לקליטה בישראל במשך 20 השנים האחרונות לפחות יש הרבה מאוד הצלחות, ולא צריך לברוח מלהציג אותן.
דבר נוסף ואחרון, אני רוצה להציע פה עניין שקשור לנושא של תקשורת. אני חושב שיהיה נכון אם הוועדה תפנה לתקשורת הישראלית ותבקש מהעומדים בראש, שבכל ערוץ רדיו או טלוויזיה, אינטרנט, או מה שלא יהיה – נוצר מצב פרדוקסלי, שהנושא של קליטת עלייה ועידוד עלייה ירד מסדר-היום של התקשורת הישראלית. אין היום באף ערוץ טלוויזיה, רדיו, בשום מקום, כתב לענייני עלייה וקליטה, דבר שהיה בתחילת שנות ה-90'. כתוצאה מכך כל נושא של עלייה וקליטה שפורץ לתקשורת מסוקר על-ידי אנשים בתור קוריוזים או בצהוב. ולכן רק הנושאים הבעייתיים הם אלה שצפים, ושום הצלחות ואמירת אג'נדות אמתיות לחברה – פשוט ירדו לטמיון. זאת נקודה מאוד משמעותית, וזה מאוד יכול לעזור לעשייה היום-יומית של כל הגורמים שנמצאים כאן על מנת שיהיה אפשר להציף לציבור את הסוגיות, ולהחזיר את הנושא של עלייה וקליטה לאג'נדה הלאומית. ולשם כך הקימו את המדינה הזאת לפני 65 שנה.
זאת הצעתי, ואני חושב שאם הוועדה תצא בקריאה מהישיבה הראשונה לתקשורת, או שאולי תזמן פגישה עם האנשים – אני מדבר על ראשי התקשורת – הדבר הזה הוא דבר מאוד משמעותי וחשוב. אני מאחל לך הצלחה. ואנחנו כמשרד הקליטה עשינו, ונמשיך לעשות, את המקסימום על מנת להיטיב עוד יותר עם הנושא של הקליטה, ולא נפחד להתמודד עם הקשיים, עם הביקורת ועם כל מה שצפוי בהמשך. תודה.

אני צריכה ללכת לברך עוד יושב-ראש ועדה. אני רוצה להגיד לפני שאני עוזבת. תסלחו לי, יש עוד כמה חברים שמתחילים היום להיות יושבי-ראש ועדות, חלק מהם הם חברי, ואני רוצה לברך אותם. אני מצטרפת למה שאמר המנכ"ל. המנכ"ל גם היה עולה חדש של הגל האחרון של העלייה. מה שמאחד כאן את החברים, רוב החברים לא נולדו כאן במדינה, אלא הגיעו עם גלי עלייה מכל הגלויות ועם כל הבעיות, וכך נוצר העם במדינת ישראל. אני הסתכלתי על הכיסא שיושב עליו דימה אפרצב, ונזכרתי – יכול להיות שהייתי צריכה להגיד משהו בהתחלה. בדרך כלל בכיסא הזה ישבה מרינה סולודקין. היא הייתה במפלגה אחרת, לעיתים קרובות עם פוליטיקה אחרת. אבל מה שאיחד אותנו, ומה שהסכמנו אתמול, נושא העלייה הוא מעל הפוליטיקה. גם באולם הזה וגם במדינה. מרינה תרמה רבות. מרינה תמיד הייתה שותפה, ובחרה בוועדה הזאת כוועדה חשובה ביותר, ולא רק בגלל שהיא הגיעה עם גל העלייה האחרון. בגלל שהנושא היה חשוב לה. אז אני חושבת שכולנו מצטרפים – מרינה הייתה חברה יוצאת מן הכלל, חברת כנסת טובה, והיא עשתה רבות למען הקליטה במדינת ישראל.

שנית, אני רוצה לפנות לכולם, לחברי הוועדה, לארגוני העולים, לסוכנות, למשרד הקליטה, לכל מי שנמצא כאן מכל הארגונים. רבותי, אנחנו עומדים עכשיו לפני אישור תקציב. הכול ורוד. אנחנו הפכנו את המשרד לקליטת עלייה למשרד חברתי-כלכלי. אבל עכשיו כמה בעיות יעמדו מול כולנו: המשך בנייה – אנחנו התחלנו לבנות על קרקע חומה – רפורמה בתעסוקה, הקליטה של יוצאי אתיופיה. יש לנו 22 עובדים שלא שייכים לרשות המוניציפאלית ולא למשרד לקליטת עלייה. אנחנו צריכים תקציבים כדי שהרשות המוניציפאלית תהיה אחראית על כל המוקדים, או המשרד לקליטת עלייה. ואנחנו רואים בכם פרטנרים במאבק הזה. מנהל הסטודנטים - - -

הגיע הזמן באמת, אם את מזכירה את זה – זה נמשך כבר 12 או 13 שנים. ונצטרך לעבוד על זה. אני ביקשתי פגישה - - -

לא, היו צריכים להתקשר. יכול להיות שבמשך היום אתה כאן. אני עד שעה מסוימת בכנסת. ניפגש בכנסת. לא רק אתה ביקשת, עוד כמה חברים ביקשו.

זה כבר חודש וחצי.

שלשום חזרתי לקראת השעה 01:00 בלילה. אתמול חזרתי ב-00:00 בלילה. לצערי, עוד לא עשו שביממה יהיו יותר מ-24 שעות. בגלל זה אנחנו היום ניפגש. אם לא היום, בתחילת השבוע הבא, אני מבטיחה לך. הדלת שלי פתוחה לכולם, וכולם יודעים את זה. הלב שלי פתוח, הראש שלי. מה שאני רוצה להגיד, יש לנו לא מעט דברים שנצטרך לעשות במאבק על התקציב במשותף. ותזכרו רבותי, אלו ארגוני עולים, סטודנטים, צעירים, מבוגרים. יש מולנו עלייה מכל הגלויות. בגלל זה אני מבקשת, תהיו שותפים ופרטנרים. צריכים לעשות קיצוצים, וזה יכאב לכל אזרח במדינת ישראל. אסור לעשות קיצוץ במשרד לקליטת עלייה, בגלל שמי שייפגע הכי הרבה הם עולים שאחר כך יצטרכו ללכת בדרך יותר קשה. אם ניתן להם בהתחלה, נקבל פי כמה במשך שנים רבות. תצליחו. אני מאחלת לך באמת בהצלחה.

תודה. עוד מילה ברשותך, אני מצטרך לגבי מרינה סולודקין, זכרה לברכה. אני לא הספקתי להכיר אותה, אבל שמעתי עליה הרבה, כמה שהיא עשתה למען העלייה. כולנו נזכור. לגבי ההצעה של מנכ"ל משרד הקליטה, דימה אפרצב, כמו שאמרתי, בכוונתי להציף את התקשורת הישראלית עם ההישגים של העלייה כי זה חשוב מאוד. חשוב שיידעו שעולים חדשים זה לא נטל, אלא זכות למדינה, וזה משהו שתורם הרבה למדינה. מבחינת העבודה בין המשרד לוועדה, אנחנו נעבוד יד ביד בשיתוף פעולה. אנחנו גם ממפלגות שונות, סיכמנו את זה אתמול, אבל אמרנו שאנחנו רואים בעין אחת את העלייה, ואנחנו נפעל רק לקידום העלייה. אני גם מסכים עם מה שאמר חברי, חבר הכנסת שמעון סולומון, לפעמים תהיה ביקורת, ואנחנו ננסה תמיד לפתור את כל המחלוקות. תודה רבה.

תודה רבה. ואני מזמינה אתכם למשרד לקלטת עלייה. כמו שאתמול ביקרת, אני מזמינה את חברי הוועדה ללמוד מקרוב. תצליחו, ונצליח ביחד. תודה רבה.

אנחנו נעשה ביקור עם כל הוועדה. חשוב מאוד שתראו, נחשפתי פה לנתונים מדהימים. תודה רבה. עכשיו אני הייתי רוצה לתת לחברי מהמשלחת לומר כמה מילים, המזכיר הכללי של הסוכנות היהודית, ג'וש שוורץ. בבקשה ג'וש.

תודה יואל. קודם כל, אני רוצה לברך אותך ואת השרה על המינוי. אני חושב שזו אות כבוד למדינת ישראל שמישהו צעיר שעלה והצליח התמנה לתפקיד הזה. אני גם חושב שזה אומר משהו על השינויים שעברו על מדינת ישראל, שאם אנחנו מסתכלים על כל צמרת הגופים הממלכתיים שמטפלים בעלייה, נמצא בראשם – בכולם – עולה חדש או עולה חדשה. אם זה נתן שרנסקי, אם זו סופה לנדבר, אם זו נעמי בן-עמי, אם זה דימה מולי. זה מאוד חשוב. אני זוכר ימים שבכל הגופים האלה היו צברים. אם היום יש עולים שנמצאים בראש הגופים שמטפלים בכל הנושאים, וגם בוועדה בכנסת, אני חושב שזה טוב מאוד. צריך לזכור גם שזו ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הייתה לי את הזכות לארח את יואל ואת חיליק, ועוד שלושה חברי כנסת לפני שבוע בארצות-הברית בביקור בפדרציות, ושם למדתם מקרוב על הנושאים והסוגיות שחשובות לקהילה היהודית הגדולה בעולם, בארצות-הברית. ואני בטוח שגם הנושאים האלה יבואו לדיון פה לצד הנושאים הכול כך חשובים והכול כך בוערים של הגדלת מספר העולים וטיפול בבעיות הקליטה. והסוכנות תהיה שותפה מלאה. אני גם מזמין את כל חברי הוועדה לסיור בסוכנות, אני יודע שכבר תואם לך ולדֹב. ואנחנו כאן, ורוצים רק לסייע. ברכות.

תודה רבה. אנחנו נעשה את זה כולנו ביחד, את הביקור בסוכנות. עכשיו אנחנו מתחילים לפתוח את האוזניים שלנו. זאת המטרה שלנו בקדנציה הזאת. נתחיל עם יושב-ראש מועצת ארגוני העולים, מאיר לב, מריו. בבקשה.

אני רוצה לברך אותך על התפקיד החדש בשם מועצת ארגוני העולים. זה ארגון שמאחד 25 התאחדויות עולים שמטפלים כל אחד בפרט, בעולה עצמו. אנחנו קשורים באופן ישיר עם משרד הקליטה, עם הסוכנות היהודית, ומשתפים פעולה בכל התוכניות. אני חושב שכמו בקדנציה הקודמת, עם דני דנון – העלינו הרבה נושאים, באמצעותך אנחנו נעלה נושאים חשובים. והיו לא מעט הצלחות. הצלחנו בהרבה נושאים כמו השולחן העגול עם הרופאים, עם משרד הבריאות. כל מיני נושאים שהיו נוגעים לעולה בפרט. אני חושב שצריכים לנסות לשתף – היום בכנסת לעשות, ובמיוחד שאנחנו שומעים המון חברי כנסת שיש להם מבטא שונה. אז כנראה שיש היום כמעט רוב של עולים חדשים בכנסת. לפחות אנשים שעלו - - -

הגיע הזמן.

הגיע הזמן. אז אני גם מברך על זה. אני חושב שאולי לא רואים במפלגות את החשיבות של משרד הקליטה ושל הוועדה. הוועדה לא רק משפיעה על הבעיות או על העולה שנמצא בארץ. הוועדה משפיעה על דברים שאנחנו מעלים בעידוד עלייה. וזה מאוד חשוב, בגלל שאם אנחנו נחליט בצורה נכונה בכל מיני נושאים, אנחנו נצליח גם להגדיל את העלייה. אז אני מברך אותך עוד פעם, שתצליח. אנחנו נהיה שותפים בכל הדרך בכל מה שאתה תרצה.

תודה רבה. אני אשמח לשיתוף פעולה. כל מי שרוצה לדבר, שיציג את עצמו.

מאיפה עלית?

אני מארגנטינה. אבל אני כבר 38 שנה בוועדה, בכנסת, ואני מתנדב כיושב-ראש התאחדות עולי אמריקה הלטינית ומועצת ארגוני העולים.

היושב-ראש האגדי של התאחדות כל המועצות של העולים, שנים רבות.

נעמי מרחב, תציגי את עצמך, יש פה הרבה חדשים, חברי הוועדה.

אני דוקטור נעמי מרחב. אני מתנדבת פעילה – כמו שמכנים אותי שם, מתנדבת במשרה וחצי – בארגון "יוצאי מרכז אירופה". קודם כל, ברכותי ליואל. אני מאוד נדהמת, ומאוד נרגשת ומאוד מציינת את יושב-ראש הוועדה, שהוא עולה חדש. אני מקווה שתקבלו את דברי בצורה שאני מתכוונת אליהם. אני לא כל כך עולה חדשה, אני נולדתי פה. אבא שלי הגיע בשנת 1925 מברלין. הוא קרא את "מיין קאמף", קיבל את תעודת האוניברסיטה שלו ובא לארץ. בשנת 1930 הקימו את ארגון "יוצאי מרכז אירופה", שקיים עד היום. למעשה הרציונל להקמתו הייתה עזרה הדדית. לא הייתה כנסת ישראל, ולא הייתה הוועדה המבורכת הזאת ולא הייתה תמיכה בעולים. אז עולי העלייה החמישית התארגנו בינם לבין עצמם על מנת לפעול בעזרה הדדית לכולם.

היום אנחנו קיימים במספר עמותות. העמותה המובילה היא העמותה של המפעל לעזרה הדדית. אני יו"ר הוועדה לעלייה וקליטה. אני עוסקת בשמחה רבה בקליטת העולים מארצות מרכז אירופה – גרמניה, אוסטריה, שוויץ, חלק מהונגריה. אני עובדת בצורה מאוד צמודה עם מועצת ארגון העולים, וכמובן עם ההסתדרות. אנחנו מטפלים בעולים, אני מתרגמת את קורות החיים שלהם. אנחנו מוציאים News-Letter שלוש פעמים בשבוע עם הרבה הצעות עבודה. בשבוע שעבר היה לנו מפגש – עולים ותיקים וחדשים. המבנה של העלייה מגרמניה ומאוסטריה היום הוא חלק גדול, יואל, מבנים ובנות של יוצאי ברית-המועצות לשעבר, שאותם אנחנו מקבלים אותם בברכה. אנחנו עובדים איתם הן בתעסוקה והן בדיור, והן בצורה חברתית בארגון "יוצאי מרכז אירופה". ברכותי והרבה הצלחה, יואל, לך ולחברי הוועדה. אנחנו נשמח להיות בקשר. תודה.

תודה לך נעמי. עכשיו הייתי רוצה לתת למנכ"ל הקונגרס היהודי עממי ישראל לומר כמה מילים. שמואל גרונדוורג, בבקשה.

שלום. בוקר טוב. שמי שמואל סם גרונדוורג, מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי בישראל, World Jewish Congress. קודם כל, הייתי רוצה לברך את היושב-ראש החדש של הוועדה בברכות להצלחה.

תודה.

אני בעצמי גם עולה לא כל-כך חדש מארצות-הברית. הרבה מהיושבים סביב השולחן הם עולים ממדינות שונות. רק משפט על הארגון שלנו, הקונגרס היהודי העולמי, מי שעומד בראשו בארצות-הברית הוא רונלד לאודר. יושב-ראש הארגון בישראל הוא חבר הכנסת לשעבר שי חרמש. אנחנו, באופן רשמי מייצגים כמאה קהילות יהודית בעולם בכמאה מדינות. אנחנו מקדמים את האינטרסים, ואנחנו עומדים בקשר עם הקהילות האלו באופן רציף. אנחנו מייצגים אותם מול פרלמנטים, מול ארגונים בינלאומיים, מקדמים את האינטרסים שלהם ודואגים לבעיות שלהם.
דיברנו פה הרבה הבוקר על עלייה וקליטה, אבל זו גם הוועדה שעוסקת בתפוצות. חשוב שאנחנו נעמוד בקשר עם הקהילות היהודיות בתפוצות. אנחנו, כארגון שמייצג את הקהילות האלה באופן פורמלי, נשמח להמשיך להיות שותף מלא בוועדה הזאת ולעזור בכל דרך אפשרית. זו ועדה מאוד חשובה, שעושה עבודה חשובה. בעבר היינו חלק מרכזי – ואנחנו נשמח להמשיך להיות אתכם כשותף מרכזי – בכל מה שקשור לקהילות היהודיות בעולם. אנחנו פה, ונשמח לעמוד בקשר ולשיתוף.

תודה רבה שמואל. אני מסכים אתך שאנחנו דיברנו על עלייה וקליטה, נושא התפוצות חשוב מאוד. אמרתי, חזרנו עכשיו עם המשלחת של הסוכנות מארצות-הברית, וזה לא רק ארצות-הברית. היהודים שטרם החליטו לעלות, עדיין לא עלו, אנחנו חייבים – אני חושב שאנחנו מוכרחים – לחזק את הזהות היהודית שלהם בחו"ל ולחבר אותם לישראל. אני חושב שזה באמת נושא מאוד חשוב, ואנחנו גם נקיים לא מעט דיונים בנושא הזה. עכשיו הייתי רוצה לתת לג'ורג' דובין, מנהל אגף הקליטה מנתניה, לומר כמה מילים. כמו שאמרתי, הייתי חבר מועצת העיר, עבדתי עם ג'ורג' לא מעט.

שלום. קודם כל אני רוצה לאחל הצלחה ליואל רזבוזוב. אני בטוח שתהיה הצלחה. כמו שהוא הצליח בחיים הספורטיביים שלו, אז הוא גם יכול להצליח כיושב-ראש ועדת הקליטה. מה אני רוצה להגיד? שרק בתנאי אחד יכולה להיות הצלחה כאן, בוועדת הקליטה, בתנאי יעבוד שוועדת הקליטה תעבוד בשיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה. יש לי ניסיון בוועדה עם עולים – קצת ניסיון – ואני רוצה להגיד דבר אחד, אני לא יכול לקבל את הביטוי בעיות של עלייה. אני יכול לקבל את הביטוי קושי של עלייה. אין בעיות למצוא עבודה, יש קושי למצוא עבודה. אין בעיות לקבל תפקיד, יש קושי לקבל את התפקיד. אז קודם כל אנחנו צריכים לשנות את השפה שאני מדברים בה. זה דבר ראשון.

דבר שני – סליחה שאני אומר – אני רוצה שלוועדה הקליטה תהיה שיניים. הייתי כמה פעמים בוועדת הקליטה ואני רוצה להגיד את האמת – אין שיניים. מדברים, שוכחים, יוצאים, לא עוזרים. אני רוצה להגיד דבר אחד, בנו את ישראל עולים חדשים מ-1886. הראשון נהרג ב-1889. אני יודע, היסטוריה. למדתי קצת היסטוריה ברוסיה וגם כאן בארץ. התפקיד של ועדת הקליטה היא לקלוט עולים. בשביל לקלוט הם צריכים להיות בארץ. צריך לעבוד בשביל שהם יהיו בארץ. ואני רוצה להגיד דבר אחד, לא עובדים בשביל שהם יהיו בארץ. זה יכול להיות גם בפרוטוקול. לכל מילה שלי יש הוכחה. יש אנשים שעובדים בצרפת. הם עובדים מבית לבית, מבית כנסת לבית כנסת, ויש הצלחה. אם לא עובדים, לא.
בזמן האחרון אני מקבל בקשות לשלוח אנשים שלי לכל מיני מדינות. אני כבר שכחתי מתי קיבלתי בקשה לשלוח אנשים שלנו לרוסיה. שכחתי. חוץ מזה שאני לא מקבל גרוש מהסוכנות. אני רוצה שכאן יהיה דיון על הדברים, לא על הבעיות, על הקושי. אנחנו ממנים הכול מהתקציב של העירייה, ואני לא מקבל הזמנות. אני מצטער מאוד, צריך לדבר עם הסוכנות וישר להגיד מה אנחנו חושבים. תודה. קונסנטין, אני מקווה שיהיו שיניים.

לוועדה הקודמת לא היו שיניים, אבל לוועדה הזאת יהיו שרירים.

בשבילי זה לא מספיק. לא מספיק. זה יפה.

יהיו לנו גם שיניים. תודה ג'ורג'. אנחנו נלמד את הנושא. זה דיון ראשון, אנחנו באנו להקשיב וללמוד. אני רוצה לתת לשושנה רון לומר כמה מילים, מנכ"לית ברית יוצאי בוכרה וסגנית יושב-ראש מועצת ארגוני העולים.

אני חושבת שהקליטה המוצלחת ביותר מתקיימת בך, יושב-ראש ועדת הקליטה, בזה שהפכת מעולה נקלט לעולה קולט. זה סיפור הצלחה. אנחנו מאחלים לך את כל ההצלחה שיכולה להיות.

תודה.

אני קראתי לפני כמה זמן כתבה שראיינו את מנכ"ל משרד הקליטה, ואני מוכרחה לומר, כל מילה חצובה בסלע. חייב לחול באיזשהו מקום מפנה יסודי בקליטת העלייה. וזה מתייחס לעידוד עלייה. ויש נתונים, הרי כל דבר אנחנו בוחנים במבחן התוצאה. אני הבינותי שמשרד הקליטה רוצה להעתיק את התפקיד של הסוכנות בקליטת עלייה. אבל אני מקווה לא לאמץ את המדיניות שבה נוקטת הסוכנות לגבי קליטת עלייה. כי המדיניות של זהות יהודית – איך אומרים? – נכשלה. אם אנחנו בוחנים את זה לפי מבחן התוצאה, הנתונים בשנה האחרונה, 2012, מעידים על ירידה בעלייה, 0.4%. ב-2011 הירידה הייתה באחוזים הרבה יותר גבוהים. אז זה אומר שיש מקום לחשיבה חדשה, באיזו צורה יש לעודד עלייה. בשום אופן לא לאמץ את המדיניות של זהות יהודית, שהיא כשלעצמה לא עודדה עלייה. לחשוב שוב לגבי החזרת שליחי העלייה שהיו בעבר, אולי לשכלל את השיטה. אבל בשום אופן לא לנקוט באותה שיטה.

עכשיו לגבי התפקיד של הוועדה. אני לקחתי חלק במשך תקופה ארוכה מאוד בישיבות הוועדה. הוועדה דנה, שמעה על בעיות, על דברים שהועלו. אבל לוועדה אין שיניים. הוועדה חייבת לנקוט במדיניות שגם אם באופן פורמלי אין לה שיניים – אבל שתביא לתודעת הציבור את הבעיות שמועלות כאן. אנחנו, ארגוני העולים, מאז ומתמיד הגשנו את כל העזרה שאנחנו יכולים כדי לסייע לקליטת עלייה. לצערי הרב, השיטות שנוהגות היום בהפעלת העולים, באימוץ פרויקטים, הן כאלה שלא בדיוק נותנות תשובה לחלק שלנו כארגוני עולים בקליטת עלייה. אני מציעה שגם אתם – והמנכ"ל יושב כאן – אנחנו רוצים לשתף פעולה, אנחנו רוצים לשכלל את השיטות, כי השיטות שקיימות היום הורסות את העמותות הקטנות. לא אחת שמענו בעבר, ואנחנו שומעים גם היום, שאנחנו חלק אינטגרלי שאי-אפשר בלעדיו בקליטת עולים. כי יש לנו יתרונות ייחודיים שאין לשום גורם לא ממלכתי ולא מוניציפאלי. אז בבקשה, אנחנו רוצים לעזור לחולל מפנה בקליטת עלייה. בואו נחשוב ביחד כיצד לעשות זאת.

תודה שושנה. אני מסכים אתך שצריך לחשוב ביחד. אנחנו נקיים דיונים בנושאים המהותיים הללו. אנחנו תמיד נהיה פתוחים להצעות לדיונים מכם כדי שאתם תציפו כאן את הבעיות שלכם. תגידו לנו לפני, אנחנו נתכונן, נלמד את החומר, ואז נעלה את הנושא וננסה לפתור. אני שמעתי פה פעם אחרי פעם עם שיניים, בלי שיניים. אנחנו כאן בשביל לעבוד ולשנות, ואנחנו נעשה הכול. יש פה חברי ועדה, אנחנו מכל מיני סיעות, אני חושב שיש לנו מספיק כוח לשנות דברים. זאת כנסת חדשה, כמעט מחצית מהכנסת הם אנשים חדשים שבאו לעבוד ובאו לשנות. זאת הייתה גם הסיסמא. אנחנו באמת מתכוונים לעשות כאן ולא לשבת ולדבר. אני לא אוהב במיוחד פופוליזם, אני אוהב לשנות דברים. דברים שאנחנו נראה שהם למען הפרוטוקול, אני לא חושב שזה מקובל עלינו. עכשיו אני רוצה לתת לזיוה מקונן-דגו, מנכ"ל האגודה הישראלית של יוצאי אתיופיה.

שלום אדוני, ברכות על התפקיד.

שלום לך. תודה.

ראשית, אני רוצה להגיד שמאוד מטריד אותי השיח של עלייה איכותית, או מה העולים תורמים למדינת ישראל, כי עצם העלייה היא תרומה. מדינת ישראל קמה כדי לקלוט יהודים באשר הם יהודים. אז האיכותיות או לא איכותיות זו סוגיה שמאוד מטרידה אותי, אז אני שמה את זה - - -

איכותיות זאת עובדה. יש עובדה, יש מספרים פיננסיים, כך שאנחנו שמחים בעלייה, לא משנה מאיפה. אנחנו רואים את המספרים, יש איכותיות בעלייה.

נכון. העלייה תמיד תרמה והיא איכותית - -

נכון, אני מסכים אתך.

- - ואנחנו צריכים לעודד עלייה ולאפשר בית יהודי בכל יהודים מכל מקום.

אני מסכים אתך.

זו הערה שהיה חשוב לי לציין. יושב-ראש הוועדה הקודם, סגן השר דנון, קידם נושאים מאוד משמעותיים בוועדה הקודמת. בכלל, העיסוק הפרטי שלנו, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, הוא שילובה המיטבי של קהילת יהודי אתיופיה בישראל. אנחנו נלחמים נגד תופעת הגזענות הממוסדת בעיקר, של ההפרדה וההדרה של קהילת יהדות אתיופיה במערכות. אני מאוד מקווה שנוכל לקדם את הנושאים המשמעותיים האלה של השתלבות בחברה מתוקנת יותר, בחברה הישראלית כולה. והנושא הנוסף שאני רוצה לדבר עליו, נכון שעלתה הסוגיה הזאת שלוועדה הזאת אין שיניים, אבל אני כן מצפה שהוועדה הזאת תעקוב אחרי ההחלטות שהיא מקבלת, האם הנושאים שהיא החליטה עליהם אכן מתבצעים ונבדקים במשרדים האמונים על הקליטה. ובשמחה נרצה להעלות את הנושאים שאנחנו רואים ורוצים להעלות אותם בפני הוועדה כדי שהוועדה תוכל לקדם אותם. אני רואה את תפקידה של הוועדה הזאת בעיקר כמבקרת, כמפקחת, כבודקת את כל הרשויות האמונות על הקליטה והביצוע. תודה רבה.

תודה רבה לך זיוה. אני חושב לקהילה האתיופית אין מה לדאוג. יש לנו שני חברי כנסת לוחמים, צעירים, שרוצים את טובת הקהילה – חבר הכנסת שמעון סולומון ופנינה תמנו-שטה. כך שאני חושב שאין לכם מה לדאוג, אתם בידיים טובות.

אדוני היושב-ראש, זה ממש מטריד אותי. הסוגיה צריכה להיות של כולם ולא רק של חברי הכנסת - - -

רציתי להגיד, כולנו רוצים להיאבק.

- - זו סוגיה של כולנו.

זו סוגיה של כולנו, אני מסכים אתך לחלוטין עוד פעם. אבל ציינתי שאתם בידיים טובות, שיש לכם עוד אנשים שילחמו בשבילכם, כולל אותנו, כמובן. הייתי רוצה לתת סם קדוש לומר כמה מילים, מנהל ארגון עלייה וקליטה לדוברי צרפתית.

בוקר טוב. אני מצטרף לברכות.

תודה.

זו פעם ראשונה שאני מברך אלוף, ואני מתרגש.

את דוד דולייה את מכיר מצרפת? אנחנו קולגות. הוא היה אלוף אולימפי ושר הספורט בצרפת.

אז באמת, מכל הלב אני מברך. זה יעלה פעם ראשונה עכשיו בדיון, יש גם עלייה מצרפת.

נכון. במיוחד בנתניה, אנחנו מכירים את זה היטב.

נכון. ולא רק, בכל הארץ. מי ששמע את החדשות אתמול, דקרו רב בדרך לבית הכנסת בפריז. עוד פעם, יש דברים שקורים בצרפת שאנחנו צריכים להיות מוכנים ולטפל בקהילה הזאת. יש המון נושאים שאנחנו רוצים להעלות, אבל יש שני דברים שאני רוצה להגיד בקיצור. אחד, למרות שהכנסת חזרה מהפגרה ומהבחירות, העמותות והארגונים המשיכו לעבוד ולטפל יום-יום בעולים בכלל, ואצלי בצעירים בפרט. אחד מהנושאים שאני חושב שאנחנו צריכים לטפל בהם, שכולל את כל העולים, זה הנושא במשרד הקליטה של מנהל הסטודנטים. אני מצטער שהנציג של הסוכנות הלך. אבל אנחנו יודעים שהסוכנות יוצאת ממנהל הסטודנטים. אנחנו יודעים שצריך לטפל בסטודנטים מבחינת – לתת להם את המעטפה, את שכר הלימוד.
עד היום אני לא יודע מה יקרה לצעירים שצריכים לבוא לארץ עוד מעט, באוקטובר. עוד חודש בפריז יש יריד גדול – באוגוסט או ביולי – יש עוד יריד כדי לשכנע את הצעירים לבוא לארץ. אבל אנחנו כארגונים – ונראה לי שגם אנשים שנמצאים שם – צריכים תשובות. להגיד להורים: הנה הבן שלך, אנחנו נטפל בו או לא נטפל בו. עד היום אני לא יודע אם מנהל הסטודנטים ימשיך את התמיכה לצעירים, ולא משנה אם הוא דובר צרפתית או דובר אמריקאית, או מהקהילה האתיופית. סליחה אם אני נכנס לשטח, אבל אנחנו רוצים תשובות. מנהל הסטודנטים הוא הסוגיה הכי בוערת, כי עוד מעט אנחנו צריכים לתת תשובות. אני מקווה שמהנושאים של הוועדה זה יעלה כדי שאנחנו נהיה מוכנים. ועוד פעם, אנחנו שנמצאים מול העולים ומול ההורים – אנחנו דיברנו על עידוד עלייה – לא נצטרך לגמגם. אנחנו צריכים לתת תשובות כדי לעודד את העלייה. זה הדבר הראשון, וזה מאוד חשוב לנו.

דבר שני, אם כבר – אני גומר עם עצות – זו עצה וזו דוגמה שעובדת מבחינת הארגונים, איך פועלים כל הכוחות – כשאני אומר כל הכוחות, זו ועדת הקליטה, השרה, המנכ"ל והארגונים. יש איזו דוגמה שכבר שנתיים אנחנו עובדים כך, וזה עובד טוב. יש נושאים שעולים לוועדה ואנחנו יודעים אחר כך שכולנו עסוקים, וגם הוועדה וגם חברי הכנסת עסוקים. יש פורום עם משרד הבריאות בגלל כל הבעיות של השוואות תארים וכל האישורים של הרופאים וכולי. אז הקמנו – אחרי שהוועדה העלתה את הבעיות – איזשהו שולחן עגול עם מנכ"ל משרד הבריאות, שכל נציגי העולים, עם מועצת ארגוני העולים עם מר בלום, מעלים את הנושאים למנכ"ל. אנחנו לוקחים גם מקרים פרטיים וגם מקריים כללים עם המנכ"ל – לפני יומיים אנחנו ישבנו עם מנכ"ל משרד הבריאות – אנחנו מדברים על הנושאים, מחליטים, ואחר כך זה חוזר לוועדה וחוזר לעמותות. אני מציע – אם אני יכול להציע – אותו מודל. אחר כך, כשהוועדה דנה בכל מיני נושאים, שיהיה שולחן עגול – שזה לא קיים, נראה לי – עם משרד הקליטה, בראשות מנכ"ל משרד הקליטה, עם כמה ארגונים, שתהיה לנו אוזן קשבת. ואחרי המסקנות של המנכ"ל ושל הארגונים, יישמו ויחזרו לוועדה. זו ההצעה שלי. תודה רבה. ועוד פעם, ברכות.

תודה רבה סם. זה נרשם.

אפשר תגובה ממש קצרה?

אין בעיה.

קודם כל, חס וחלילה, אני לא רוצה – לאחרונה, אחרי כל מיני אמירות אני כבר מתחיל להיזהר. תראו, אין שום בעיה להקים כל פורום אפשרי. זו באמת לא בעיה מבחינה טכנית או מבחינה אידיאולוגית, או מה שלא תרצו. הדרך הפשוטה יותר היא לא הקמת פורומים גדולים, אלא הידברות ישירה. מכל האנשים שאני רואה כאן אני לא מכיר פה בן-אדם אחד – אלא אם כן אני באמת טועה – שרצה להגיע לפגישה עם השרה או איתי, או עם כל גורם מקצועי במשרד, ולא התמזל מזלו תוך יום וחצי לקבל תשובה מתי הפגישה.

אני יכולה להעיד על כך.

יש כאן אנשים שאנחנו פוגשים באופן קבוע. אנחנו גם לא מסתתרים, והפגישות לפעמים קשות מאוד. נכון שנותנים לנו ביקורת. הפגישות הם לא הבעיה. הבעיה המרכזית – ואגב, אדוני היושב-ראש, זה לא מתוזמן, בדיוק אתמול בין רצף של נושאים, העלינו דווקא את הנושא שאתה כרגע מדבר עליו לגבי רופאים של האיחוד האירופאי, שאנחנו לעיתים קרובות נוסעים לשם על מנת לקבל טיפול אצלם. אבל כשהם עושים עלייה לכאן זה פשוט בלתי אפשרי לקבל מהם שירות כזה בארץ. דברים הזויים. אני יודע שאתה הולך לדבר - - -

דיברנו על זה. אנחנו הולכים לקיים דיון על זה. אנחנו מזמינים את שרת הבריאות, יעל גרמן. אז כך שיהיה דיון על זה.

אדוני היושב-ראש, מה שאני רק מבקש – וזה אמתי, זה לא סיפורים ולא שום דבר – כשהשרה אמרה שהדלת של משרד הקליטה פתוחה, היא באמת פתוחה. תנצלו את זה. אפשר להקים פורומים, בוודאי ובוודאי ועדת העלייה והקליטה תפקח על הדברים. אבל אם אתם רוצים להגיע כרגע לכל מיני סוגיות מאוד מעשיות, להתעדכן, הדלת פתוחה הטלפון. נסו ותראו שזה עובד. אין פה אף בן-אדם שיכול להגיד ניסיתי להגיע – הטלפון שלי מפורסם, הטלפון של השרה. מחסום בתחום הזה פשוט לא קיים.

כבוד היושב-ראש, אני רק רוצה לומר הערה. אני גם עבדתי במשרדים ממשלתיים, ואני יודע כמה קשה הלו"ז וכמה פניות יש. יכול להיות שאתם צריכים לבדוק אצלכם את המנגנון של עד שזה מגיע אליך ואל השרה. אני, גם כחבר מועצת העיר ירושלים וגם כחבר כנסת – במקרה פשוט כי אמרת, אחרת לא הייתי – פניתי לגבי מקרה מאוד קשה בקהילה האתיופית, של בן-אדם שזרקו אותו מהבית, ואני לא יודע כמה שנים הוא ברחוב. חבר כנסת, ולא קיבלתי אפילו מענה. אז יכול להיות שיש מסננת מאוד גדולה וקשה של לפני שזה מגיע אליך. ותרשה לי לא להרים טלפון לשרה כל פעם שיש לי בעיה. אני מעביר בפקס ללשכה. יכול להיות שיש בעיה שאתה לא מודע אליה.

אדוני, אין צורך. אני חס וחלילה לא מקטין משמעויות של אף אחד. יש נוהל בלשכה של המנכ"ל – שזה הדרג הביצועי – שתוך 24 שעות – תוך 24 שעות – מתקבל מענה לכל פנייה שיש. היה לי מקרה אחד שזה התארך, ונאלצתי להחליף צוות. זה דבר עקרוני. זה לא עניין של נראות או של למצוא חן בעיניך. אני לא קיבלתי ממך פנייה, אבל אם אתה תנסה אתה תקבל תשובות. לא תמיד התשובה היא חיובית, אבל תמיד יש תשובה. אין מצב שאין תשובה. זה פשוט לא קיים. אצלי בלשכה – זה בהנחיית השרה – אין דבר כזה. זה נחשב כמעט פיגוע אם יש פנייה של ציבור שמגיע ללשכה ואין תשובה. לפעמים מגיעות פניות לא פשוטות. תשובות יש. זה פשוט קיים כתרבות ארגונית. תנסה את זה.

תודה. אתמול, כשביקרתי במשרד הקליטה אמרו לי שאחת הגאוות של משרד הקליטה היא המענה על הפניות. אם יש מקרים שלא נענו, אנחנו נשמח לשמוע עליהם. עכשיו הייתי רוצה לתת לאריק מייקלסון לומר כמה מילים, סמנכ"ל "נפש בנפש".

תודה רבה. ליושב-ראש, מזל טוב, בהצלחה.

תודה רבה.

כשאנשים התלוננו שאין שיניים לוועדה, אני לא חושב שהם ציפו שיגיע לכאן אלוף ג'ודוקה. זה כנראה מסר שאנחנו צריכים להיזהר בלשוננו. אנחנו צריכים לראות גם את שאר נציגי הציבור כאן. בתור הנהלת "נפש בנפש", אנחנו שמחים, גאים ומברכים את חבר הכנסת דב ליפמן. אנחנו שנים עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה – אני אנצל את ההזדמנות גם להודות למנכ"ל – והסוכנות היהודית כמובן. המסר המרכזי ליום הזה, המעמד החגיגי משהו הזה, הוא שצריך להמשיך ביחד עם הוועדה להדק ולעבוד יחד. הבעיות הן ברורות, הסיפור של התקציב, השרה התייחסה פה לעניין התקציב. אנחנו צריכים לקחת צעד אחורה מהמגמה של טיפול בבעיות נקודתיות במקרה הטוב, ולהסתכל על המקרה הכולל, לראות את הסך, ולראות מה הפגיעה שנעשית כאן בעולים. כמה עבודה נעשית בתחום של עידוד עלייה, וכמה תמיכה יש בתחום של עידוד עלייה. שוב, יש לנו המון על מה לדבר ולעבוד, אבל המסר המרכזי שצריך לצאת מפה הוא הבקשה להמשיך לעבוד יחד כל הגורמים, ובברכת הוועדה ועם הסיוע של הוועדה פשוט להעלות את זה יותר לסדר היום. תודה רבה, ושוב, ברכות.

תודה רבה. בין הארגונים, מדי פעם אני רוצה להשחיל כמה עולים חדשים, או עולים חדשים לשעבר, גם לשמוע קצת אותם. יושב מולי – אני רואה את חברי, דימה בולט, שהוא היה חייל בודד, קצין בגולני. בוא ספר על עצמך. כמה מילים. תשמעו מה הבחור עשה למען המדינה.

שלום לכולם, שמי דימה בולט. עליתי לפני 14 שנה. אחרי שנה התגייסתי לצבא. שירתי בחטיבת גולני. השתחררתי בדרגת סרן. התחלתי את הלימודים – תואר ראשון, תואר שני. היום אני איש חינוך, מורה בבית הספר למנהיגות "חברותא". לפני שלוש שנים הקמנו שתי עמותות. אחת מתעסקת בהתיישבות באזורי הפריפריה, שנקראת "הישג ציוני", בהתנדבות מלאה. עמותה נוספת – יחד איתי נמצא מנכ"ל העמותה, דניאל אהרון – הקמנו עמותה שנקראת "אח גדול". יכול להיות שלחלק מכם השם הזה מוכר. הרעיון מאוד פשוט – חייל בודד שהשתחרר מהצבא לוקח ביד חייל חדש שרק מתגייס, ומוביל אותו.
אנחנו יודעים שהיום – לפחות כאיש חינוך אני יודע – שכדי לתת יחס צריך עבודה פרטנית אחד מול השני. ואני אומר לכם שיש אלפי חיילים בודדים בצבא. מספיק שיש כמה אלפים טובים שהשתחררו, ומספיק שכל חייל בודד שהשתחרר והיום הוא איש משפחה או סטודנט, ויש לו מוטיבציה, רוצה לתרום, הוא לוקח חייל בודד שרק מתגייס ומוביל אותו. תאמינו לי, הסיפור הוא לא רק להביא את האנשים לארץ, אלא גם אחרי זה לשמור אותם. כי יש לא מעט סיפורים שהחבר'ה משתחררים, לא מוצאים את עצמם, ופשוט עוזבים. זו נקודה מאוד חשובה.

נקודה נוספת היא שיש לא מעט עמותות קטנות כמו העמותה שלנו. שלוש שנים, התקציב הוא 7,000 שקלים בשנה. לפני שנתיים, 7,000 שקלים. מאות מתנדבים, חיילים בודדים לשעבר, הם עושים את זה בהתנדבות מלאה, גם אנחנו. שלוש שנים – כל אחד עם העבודה, המשפחה, עושה את זה בהתנדבות מלאה. ויש הרבה ארגונים קטנים שעושים עבודה מדהימה. אני אומר לכם שעבודה בשטח, בפועל – אני ודניאל מקבלים עשרות טלפונים ביום מאותם חיילים בודדים שצריכים את העזרה. פשוט אוזן קשבת. אתה לא צריך יותר מזה. תאמינו לי, שיחה ב-22:00 או 23:00 בלילה לבוא לטקס.

הסיפור של העמותה הוא מאוד פשוט. בתור חייל בודד בטירונות קיבלתי מצטיין חטיבת גולני. מח"ט גולני אמר אני רוצה לתת לך כומתה. עמדתי בטקס עם החברים שלי. ראיתי מימין ומשמאל שההורים של החברים באו עם שלטים, פוסטרים – "יעקב מצטיין", שמעון – ולא היה אף אחד שבא לבקר אותי. זה לא שאנחנו צריכים את זה, אבל מדי פעם "צ'פחה" על הכתף, ולהגיד כל הכבוד צריך. ומזה בא הרעיון שאין דבר כזה שחייל בודד שמגיע, שאין מישהו שיבוא לראות אותו, או ללחוץ לו יד ולהגיד לו תודה על מה שאתה עושה. בשטח יש הרבה עבודה. תזמינו אותנו, את הארגונים הקטנים, העמותות. יש לנו הרבה ניסיון, הרבה ידע. נשמח מאוד לעזור.

תשאיר כתובת וטלפון.

תודה דימה. יישר כוח. אנחנו נזמין אתכם - - -

ואני רוצה לברך אותך. כאיש שאני מכיר, אני מעריך אותך מאוד.

תודה. חשוב מאוד מה שאתם עושים. יש את דימה.

רק בקשה, אם אפשר, אני מאוד אשמח אם תישאר אחרי הוועדה, אני רוצה לקחת פרטים כי אנחנו בשלבים סופיים של תכנון רפורמה שתצא כבר בקיץ בתחום של חיילים בודדים וחיילים בכלל. משרד הקליטה הולך לעשות שם תפנית טוטאלית בכל הנושא. אנחנו נשמח מאוד להיפגש ולדבר אתך.

אז אתם רואים, כבר משהו זז כאן בוועדה. רק התחלנו. אני רוצה לתת לאסתר בלום לומר כמה מילים, מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני העולים. בבקשה אסתר.

תודה רבה. ברכות לך ולכל חברי הוועדה. הצלחה בעבודה. באמת, מחמם את הלב לראות כמה כל אחד מכם מעורב בנושא ורוצה לתרום. קודם כל, להזכיר, מועצת ארגוני העולים הוא ארגון גג של 23 ארגונים. רוב הארגונים מייצגים קהילות מרוב רחבי העולם. נמצאת אתנו היום איבון, שמייצגת את העולים מיוון לדוגמה. הרבה פעמים אנחנו לא חושבים לא על העולים מיוון, לא על העולים מטורקיה, מכל הארצות הקטנות. אין מספיק עולים, ואין בכלל דיון מסביב לנושאים האלה. ואנחנו לא חושבים עד כמה הקליטה שלהם היא עוד יותר קשה. והם עוזבים הרבה פעמים בגלל מצוקות בקהילות האם שלהם. הם מגיעים לכאן, ומלבד ארגוני העולים שמדברים את השפה שלהם, אין מי שיקלוט אותם ואין מי שיסייע להם.
אני רוצה שנשים זרקור על אותם ארגונים קטנים, וכמו שנאמר קודם, לארגון קטן ולעמותה קטנה קשה מאוד – מאוד-מאוד קשה – להתמודד ולגייס כספים. יש צורך – עם כל העזרה של משרד הקליטה ושיתוף הפעולה שיש בין העזרה לבין מועצת ארגוני העולים בנושא של התמיכות – להגדיל תקציב שניתן לארגוני עולים בפעילות שלהם. אנחנו לא יכולים להמשיך לעבוד בצורה הזאת. אם לפני עשר שנים התקציב היה עשר מיליון, כיום התקציב הוא שני מיליון וחצי. בנוסף לכך, ב-2012 ארגוני העולים עדיין לא קיבלו את הכסף בעדו עשו את הפעילות שלהם.
כמה שורות – אני מאוד מודה לך שאתה נותן לנו הזדמנות להביע להציף את הבעיות. לימוד השפה העברית – יצא סקר של הלמ"ס, בטח אולי שמעתם על זה, אם לא, אז ב-News Letter שלנו. הסקר של הלמ"ס אומר שכ-30% מהעולים נמנעים מלפנות לרשויות כדי לקבל שירות. אז ברור שהעולים האלה מגיעים לארגון העולים. מה שאנחנו צריכים לעשות, מחשבה שנייה, שוב פעם על לימוד השפה העברית. מה קורה? למה אנשים לא לומדים עברית, למה הרמה שלהם נמוכה.

פער בין תרבותי – אנחנו לא מדברים מספיק על העלייה מהמערב. הוזכרה פה צרפת, אבל כלל העלייה מהמערב מתמודדת עם אותן בעיות של עליות, שאנחנו בדרך כלל שומעים עליהן. אם זה נוער בסיכון, נשירה מבתי הספר, סמים. כל הבעיות האלה הן אותן בעיות. כולנו בני אדם. אנחנו צריכים להתמודד עם אותם דברים. אז אני מאוד מבקשת גם להשים על זה דגש, לבדוק את הצרכים ואת הבעיות. אתה מגיע מנתניה, וזו הזדמנות לברך את ראש העיר שמינתה לפני פחות משנה נציגה מהקהילה, מצרפת רק כדי לטפל בנערים העולים מצרפת נגד סמים בנתניה. יש תופעה שגוברת בכל רחבי הארץ, גם לגבי הצרפתים וגם לגבי כל המדינות האחרות, ארצות-הברית. אנחנו צריכים לטפל בזה כי זה מאוד קשה לעולים לסייע בנושא הזה.
הכרת דיפלומות – סם הזכיר את העניין של השולחן העגול עם מנכ"ל משרד הבריאות, שאנחנו מאוד מודים לו ומוקירים אותו על השעה שהוא נותן, ושהוא משקיע אתנו. שם אנחנו מציפים שם את הבעיות. הוא באמת נכנס לעומקי הנושאים. הכרת הדיפלומות היא לא רק למקצועות הבריאות, היא לעוד מקצועות רבים. ואנחנו מאוד מבקשים שיהיו גם בנושא הזה דיונים עם משרד החינוך ועם הנציגים המתאימים. ולגבי הדלת הפתוחה, אכן משרד הקליטה – קודם כל, קיים שיתוף פעולה. אני יכולה להגיד שארגוני העולים, בראש ובראשונה, מהווים לחצן מצוקה. זה קצת חבל לי, כי אנחנו לא צריכים להיות ככה. אנחנו רוצים להיות שותפים ברמה אחרת. מה שסם הציע זה שאותן הסוגיות שאנחנו מתמודדים איתן, שאנחנו נציף לך, אדוני המנכ"ל, פעם בשלושה חודשים גם כן. אנחנו יכולים לקבוע. בוא ננסה. אתה אומר שזה פתוח, בוא ננסה.
סמנכ"ל משרד הרווחה הציע אותו דבר. הוא הזמין את ארגוני העולים – לא רק דוברי רוסית ומהקהילה האתיופית – והבין שישנה בעיה של רווחה בקרב העולים מכלל העולם. הוא הזמין את ארגוני העולים, וביקש לשמוע ולהציף שם בעיות. אנחנו נוגעים באנשים. אנשים מתקשרים אלינו ביום ובלילה. אנחנו יודעים בדיוק מה הבעיות שלהם, מה הקשיים ואיפה הרגישות. בוא נשלב את הכוחות שלנו, ונמצא ביחד. אנחנו יכולים לאגם את המשאבים – זה בטוח – ולהיות חזק יותר. אז בהצלחה לוועדה, ובהצלחה לשרה החדשה. אנחנו שמחים מאוד שהמנכ"ל גם ממשיך בתפקיד שלו, זה גם חדש. תודה רבה לכם.

תודה רבה אסתר. אנחנו נבחן את הנתונים. עכשיו עוד פעם אני רוצה לעבור לעולים החדשים. ישנו את דן פומרנץ מארצות-הברית. דן כאן? היה כאן לפחות. אז אירנה אלשנסקאיה. בואי נשמע אותך, כמה מילים.

אני עליתי לפני פחות משלוש שנים לארץ. עכשיו אני לומדת ב"בצלאל", סטודנטית בשנה ג'. רציתי להתחיל בזה שאני מאוד אוהבת את מדינת ישראל. אני רוצה להשקיע בה, ולהיות יעילה כמה שאני יכולה. אבל הבעיה שעולה לי בראש היא בעיה שכבר עלתה כמה פעמים, זה עניין של גזענות. אני צריכה להגיד – בכל הכנות ומכל הלב – שפה אני שמעתי שאני רוסייה פי אלף פעמים מאשר מה שאני שמעתי שאני יהודייה ברוסיה.

כולנו עברנו את זה.

והשאלה שלדעתי אנחנו חייבים לשאול את עצמנו - - -

ואת מבינה שזו אמירה לגנאי או לשבח? למשל, לאשתי אמרו שהיא דומה לרוסייה. אני אף פעם לא ראיתי בזה מילת גנאי.

היא רואה את זה כגזענות. כל אחד רואה את זה אחרת. כל אחד מרגיש גם לפי - - -

אני יכולה בבקשה לסיים?

תמשיכי.

הייתי באוטובוס מהספרייה בגבעת רם הביתה. בנות בנות 14 או 15 מאחורי הגב שלי דיברו על זה שהן שונאות את כל הרוסים. השאלה שלדעתי אנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא לא רק מה לעשות עם זה, אלא גם למה זה קורה. ביום העצמאות, כל היהודים סוף-סוף ביחד חוגגים את החג של יום העצמאות. אנחנו נכנסים לרכבת הקלה בירושלים. מה אנחנו שומעים? – אני מצטערת מאוד על הקללה, אבל זה ציטוט – אנשים בקול רם צועקים בלי בושה את המשפט: "יהודי נשמה, ערבי בן-זונה". אז לדעתי ברגע שזה מקובל במדינה, וזה מקובל על האנשים, גזענות לפי גזע אחר – ערבים – אי-אפשר יהיה לפתור את הבעיה הפנימית בעם היהודי.

תודה רבה אירנה. קודם כל, העברית שלך מצוינת. הצליחי. אני חושב שאת נכס למדינת ישראל. לגבי מקרה הגזענות, אנחנו נפעל לחסל את המקרים האלה, כי זה לא מקובל עלינו. אני חושב שלא כאן בוועדה ולא בכנסת ישראל – אגב, רציתי לברך את חבר הוועדה, חבר הכנסת נסים זאב שהצטרף אלינו. ברוך הבא.

הייתי בוועדת ביקורת המדינה.

יש הרבה חברי כנסת שנמצאים בוועדות אחרות, אז הם מדלגים. אבל נסים זאב הוא חבר ועדה. עכשיו הייתי רוצה לתת לאברהם נגוסה לומר כמה מילים, מנהל ארגון "מכנף דרום לציון". בוא שב, יש לך מקום נוח.

אני מנהל "מכנף דרום לציון", וגם סגן יושב-ראש של נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה. אני מברך את חברי הכנסת וגם את היושב-ראש. זה מאוד חשוב שאחד מאתנו, עולה חדש – אני מתכוון ותיק – הוא יושב-ראש הוועדה. זה מאוד חשוב. זה מודל לחיקוי. לוועדה הזו מחכים הרבה אתגרים. אני הרבה שנים פועל בוועדות פה בכנסת, ואני יודע שאתגרים וההתנגשות – ואתם, חברי הכנסת, חברי הוועדה, אתם באמצע בין הארגונים החברתיים או הארגונים העולים לממסד. אני מתכוון למשרדי הממשלה. לכן חשוב מאוד שפעילותכם תהיה בשטח. להגיע לשטח, לראות את המצב, ולא להסתפק בדרך כלל במריחות של משרדי הממשלה. חשוב להדגיש את הדבר הזה.

יש בעיות היום. אחד הגופים החשובים והמשפיעים בשילוב העולים החדשים בהשכלה הגבוהה הוא מנהל הסטודנטים. מנהל הסטודנטים בסכנה. מנהל הסטודנטים – למיטב ידיעתי, אין כרגע תקציב לממן לשנה הבאה. אלא אם כן אתם תפעלו חזק לפני אישור התקציב. זה חשוב מאוד. אני הייתי עולה חדש. אני קיבלתי את הסיוע ממנהל הסטודנטים. אני התחלתי את תהליך הקליטה שלי, השתלבתי בהשכלה הגבוהה. בעזרת מנהל הסטודנטים הגעתי עד תואר שלישי. תראו כמה חשוב הארגון הזה. ולכן זה בוער לנו. אני מקווה שכבר בשבוע הבא הפגישה הראשונה של הוועדה תהיה על מנהל הסטודנטים. העולים החדשים תקועים במרכז הקליטה בגלל בעיות דיור, בגלל משכנתאות – זה חשוב מאוד. לבדוק, לפעול, פיצוי – חוקים שעברו בכנסת בעניין שילוב אקדמאים בתעסוקה. זה חשוב לנו, ואני מאוד מברך על הדרך החדשה. תודה רבה.

תודה רבה. נושא מנהל הסטודנטים עלה גם אתמול בשיחה בינינו. לקחתי את זה על עצמי לדבר עם שר האוצר, ואנחנו נבחן את הפתרון לסוגיה הזאת. אני מבין את זה.

אם אפשר הזדמנות לומר מילות ברכה.

בכיף. בבקשה נסים.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, אני שמח שאדוני ממלא מקום כיושב-ראש של הוועדה הנכבדה הזו. זו ועדה שאפשר למנף אותה, להביא את זעקת העולים. לממשלת ישראל יש הרבה מה לפעול בתחומים השונים. אנחנו מדברים פה על סטודנטים, אנחנו מדברים פה על עולים שתקועים במשך שנים רבות במבצרים שלהם. אני עוד זוכר בשנת 90' כאשר עולי אתיופיה באו – אני הייתי סגן ראש עיריית ירושלים – הייתי מלווה את הקהילה הזאת בכל כמעט. טדי קולק נתן לי בזמנו את כל הגיבוי, אם זה בהצבת קרוואן לבית כנסת, ואם זה להכניס ספר תורה למקום.

אני אומר גם כשאבותיי – אני לא מתבייש לומר את זה – הגיעו לארץ, אני רוצה לומר לכם, היו אמירות גזעניות כפי ששמענו פה: הנה הגיעו העבדים לארץ. אלו המילים. תשאלו גם היום, במושבים מסוימים, זו הייתה התחושה. ואני אומר לכם, צריכים להתגבר על האמירות. צריך להוקיע אותם בוודאי. אנחנו צריכים לעשות את הכול כדי לחבק את העולים, ושירגישו שהם לא רק רצויים במדינת ישראל, הם בעצם בונים את מדינת ישראל. אנחנו לא מפסיקים לבנות את המדינה הזאת. היא בשלבים של התפתחות, של בנייה ושל עשייה.
אני רוצה לאחל לך, אדוני היושב-ראש – אני הייתי גם כן בקהילות בארצות-הברית. אני כיהנתי כרב בקהילות, ואני יודע מה המאבק שלנו וכמה צריך להיאבק. אני אומר שהסוכנות היהודית היום לא עושה את עבודתה. צריכים לזכור שתחום העלייה – צריך לפעול דווקא מאותן מדינות כמו באירופה וארצות-הברית, להביא את אותם אנשים שאולי כרגע מרגישים שלווים ובטוחים, איש תחת גפנו ותחת תאנתו. להביא ולהגביר את העלייה פה, בארץ ישראל, ולחזק את היהדות כאן. תודה לך אדוני. בהצלחה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת נסים זאב. הייתי רוצה לשאול שאלה קצרה את ילנה קרול, שיושבת כאן, שהייתה שליחה קונסולרית באוקראינה, בדנייפרופטרובסק, השאלה דווקא לעניין התפוצות, מה הנכונות של היהודים באוקראינה לעלות לארץ? עד כמה הזהות עם ישראל והיהדות? עד כמה הם מחוברים שם? בכמה מילים.

שלום לכולם. קודם כל, יואל, ברכות לך. שמענו הרבה, ואני מאוד שמחה שיש מישהו שהוא עולה שיטפל בנושא הזה, כיוון שדברים שרואים משם לא רואים מכאן, או להיפך. לשאלתך, אני הייתי שליחה באוקראינה ארבע שנים. הנושא שטיפלנו בו – קודם כל, עידוד עלייה ולהעלות עולים לארץ. ולכן הנושא שהוזכר פה על-ידי מנכ"ל משרד הקליטה – שאנחנו מכירים משם, בוא נגיד כך – היה שיתוף פעולה בין הסוכנות לבין ארגון "נתיב" להעלות אנשים לארץ. כל הנושא הזה של זהות יהודית והשינוי – שוב, בטח היו שם שיקולים משלהם, אבל אנחנו רואים שאנשים לא עולים. אתה מדבר על נכונות לעלות. היום, גם אוקראינה וגם רוסיה, כל ארצות ברית-המועצות לשעבר, הן ארצות די דמוקרטיות, ליברליות, מבחינת זה שהבן-אדם יכול לבחור אם הוא רוצה לעלות או לא.
אני אגיד כך, מי שטוב לו והוא מסודר, ימשיך לשבת שם עד שיהיה לו רע. ציונות כמו שהייתה פעם – כמו שאני עליתי ב-88', והיינו בסירוב מ-76' – אתה כבר רואה שהם כבר בודדים. אני לא רוצה לכלול שאין. יש. יש בודדים. ויושב פה חברי, יבגני, שהוא שנה בארץ, והוא כבר היה בגולני. הוא פשוט רצה לעלות בכל כוחו, כמה שהוא יכול. עדיין, אנשים לא מכירים. גם המשימה שלי הייתה להסביר על הארץ, מה יש כאן. אנשים יהודים – יהודים כשרים, הלכתיים – לא יודעים מה יש במדינת ישראל. אני ישבתי בארוחת ערב אצל רב, וישבו שם אנשים דתיים, מארצות-הברית, אלה שעלו משם, והוא שאל אותי מה אתם מדברים על מדינת ישראל? כמה חתני פרס נובל יש לכם? אין לכם אף אחד.

מה?

כן.

אנחנו יכולים להתגאות.

כן, בחור יושב – אני יושבת ואומרת סליחה, רק השנה הגברת קיבלת בכימיה. הם לא יודעים. לכן המשימה שלנו היא כן לעבוד בתפוצות. זהות יהודית – יש שם הרבה ארגוני חב"ד שנותנים את הזהות היהודית. הם לומדים, מי שרוצה יודע, מי שלא רוצה לא יודע. אבל לעודד עלייה בנושא הזה של לתת להם להבין, לתת להם להכיר, להסביר להם. יש הרבה סמינרים ארגוניים שעושים. זה מה שיש לי להגיד.

תודה ילנה על הסקירה. אנחנו נפעיל מחשבה בנושא. הייתי רוצה לתת לדני ווזנר לומר כמה מילים, מנהל קשרי ממשלה – הפדרציות היהודית בצפון אמריקה.

שלום. תודה רבה. מצטרף לברכות של כולם. אני מייצג את הפדרציות, הארגון היהודי הכי גדול בארצות-הברית. שמחנו לארח אתכם בשבוע שעבר עם בקי כספי, וגם ביחד עם הסוכנות. אני רוצה להעלות דבר אחד, בכנסת הקודמת, בוועדה הזאת היו גם כן הרבה מאוד נושאים שקשורים ליהדות התפוצות, לא בדיוק קשור לעלייה. וזה היה מאוד חשוב. הייתה כמובן תת-ועדה עם עינת וילף, חברת כנסת דאז. מבחינתנו זה היה מאוד חשוב. עלו הרבה מאוד נושאים, מברית מילה בגרמניה, שהיו בעיות, אנטישמיות בצרפת ועשרות נושאים אחרים. זה היה מאוד חשוב לנו. זה נתן, נראה לנו, ליהדות התפוצות איזושהי במה בכנסת ישראל להעלות נושאים. אני יודע שזה היה מאוד חשוב ליהדות התפוצות. ואני אשמח מאוד אם המסורת הזאת תמשיך באיזושהי דרך גם בכנסת הנוכחית. ושוב, ברכות לכולם.

כמו שהצגתי לפני כן, נושא התפוצות מאוד חשוב, עניין אותי מאוד. ואני עוד פעם חוזר, חזרתי מארצות-הברית, וראיתי עד כמה הנושא הזה חשוב. אנחנו נעשה כאן המון דיונים. לגבי תתי-הוועדות, אנחנו רק התחלנו, תנו לנו להתחיל לעבוד ואז לראות מה קורה עם זה. הייתי רוצה לתת לוונדה אקלה לומר כמה מילים, מנכ"ל הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה. אני מצטער אם אני טועה קצת בשמות.

שמי וונדה אקלה, מנכ"ל נציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה. אני עולה ותיק. כדי לא לבלבל אתכם, אני עליתי מאתיופיה. אני מברך, כמו שבירכו חברי קודם, הדוברים הקודמים. אני אתמקד בשתי נקודות. אחת, טוב לבוא לפה וגם להעלות את הנקודות ואת הבעיות מעל במה זאת. והדבר הנוסף, יותר טוב, הוא כשאנחנו יורדים למטה, לשטח. בשטח יש ארגונים של יוצאי אתיופיה שפועלים, וגם מתמחים – זה לא רק פועלים, הם מתמחים בנושאים. זה יש כאלה שמטפלים בנושא של עלייה, יש כאלה שמטפלים בנושא חינוך. יש כאלה שמטפלים בנושא של סיוע משפטי, לובי, תעסוקה. ובכל תחום ותחום.
אני חושב שאם אנחנו נפגוש אותם, נשמע אותם, הבעיות יעלו. זה לא רק להעלות את הקושי – קודם נאמר להחליף את הבעיה בקושי – אם הקושי יעלה, יש להם גם פתרונות לקושי. הם יכולים להציע את העניין הזה. ולכן אני מזמין את כולם, בואו נרד לשטח ונעבוד ביחד. יש לכם שותפים מלאים. נכון שזה עולים ותיקים, שגם יודעים את הבעיות, ושאנחנו עלינו, וגם אנחנו יכולים לתרום כי התרומה שלנו עד עכשיו מוכיחה – הייתה לנו איזושהי קליטה נכונה, בכיוון הנכון. ואני חושב שאם אנחנו נעבוד בשיתוף פעולה, אולי אנחנו נשיג את המטרה. תודה רבה.

תודה רבה לך. הייתי רוצה לתת לחברי אליאס מנתניה לומר כמה מילים. הוא עובד המון בשטח. יש לו כמה מילים להגיד. אליאס, בבקשה.

קודם כל, ברכות יואל.

תודה.

אני מכיר את יואל כמה שנים. אולי להעלות איזו נקודה מאוד חשובה. אתם כולכם מדברים על התפוצות וכמה טוב להנגיש ולעזור ליהודי התפוצות. אבל אני טוען שהיהודים דווקא בארץ – אני מדבר על עולים ובני עולים – נמצאים במשברי זהות קשים מאוד. ולשם אולי אני כאיש קהילה, כאיש חינוך, מכוון. והרבה מאוד תקציבים שמיועדים להיטיב עם אותם נערים – אני לא מדבר רק על קהילת יוצאי אתיופיה. אני מדבר על כלל האוכלוסייה. אני חושב ששם הדגש, כי בלי לטפל בנערים ובילדים האלה, אני מניח שהחברה בעוד מספר שנים תהיה חברה קלוקלת יותר מאשר חברה בריאה. ובהצלחה.

תודה רבה אליאס, העלית נקודה חשובה זה גם כן שווה דיון. עכשיו הייתי רוצה לעבור לעולה חדש, דן פומרנץ, הוא כבר חזר, הבנתי. דן, אתה רוצה להגיד כמה מילים?

כן. אני מצטער שפספסתי.

אין בעיה. אנחנו נותנים לך עוד הזדמנות. אנחנו תמיד נותנים הזדמנויות.

שמי דניאל פומרנץ. אני עולה יחסית חדש, 15 חודשים, מארצות-הברית. באתי לפה והקמתי את חברת "פלייבוי" בישראל. הרבה אנשים יודעים מה זה השם "פלייבוי" והמותג "פלייבוי", אבל בעצם לא יודעים מה זה "פלייבוי". הרבה אנשים אף פעם לא קראו גיליון "פלייבוי".

הוא כבר עולה מפורסם. הוא כבר היה בחדשות, ערוץ-22. הוא כבר הספיק לעשות כאן.

מצטער שלא הבאתי מספיק לכולם. אבל חשוב לדעת, לגבי ההפתעה, שיש ב"פלייבוי" – למרות הצחוק – הרבה עומק. היה לנו ראיון - - -

דן, בוא פחות נשווק את המוצר. דווקא הייתי רוצה לשמוע איך נקלטת.

איך נקלטתי. הכיוון שלי זה רק להגיד שאני מרגיש שזה כבוד להרגיש שאני חלק מהתרבות פה. באמת. אני הכרתי הרבה חברים טובים. התנדבתי קצת בצבא – אני מבוגר לגיוס, אבל התנדבתי. התנדבתי גם בקייטנת ילדים. ממש ניסיתי להשתלב בחיים פה, ואז התחלתי עם העסק הזה, ולמדתי משהו על איך זה לעשות עסק בישראל, שזה קצת שונה מארצות-הברית. בסך הכול אני הכרתי הרבה אנשים, למדתי הרבה. אני מרגיש עכשיו ממש חלק מהחיים, חלק מהארץ וחלק מהתרבות, וזה בשבילי מאוד משמעותי.

דן, תודה רבה לך. אני רואה שנקלטת יפה. בהצלחה שיהיה לך. אנחנו נעבור לעודד פויר, מנהל היחידה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית.

כנראה שהתואר שלי פחות יעורר גלים. בוקר טוב לכולם, ברכות ליושב-ראש. שמי עודד פויר ואני מנהל את היחידה לעידוד עלייה בהסתדרות הציונית העולמית. ההסתדרות הציונית העולמית, כגוף הציוני הראשון שהוקם על-ידי הרצל – שחגגנו לו יום הולדת ביום ראשון האחרון – באופן טבעי שמה את העלייה בראש סדר העדיפויות. כיוון שאם יש בסיס לציונות – הסיבה שכולנו כאן, הסיבה שאני נולדתי כאן היא שלפני כך וכך שנים כל הסבים והסבתות שלי החליטו – למרות שהכיוון היה הפוך, לברוח לכיוון אחר, הם החליטו לברוח לכיוון ארץ ישראל. אולי לא לברוח, אלא לבנות את חייהם בארץ ישראל. בגלל זה רובנו כאן. רק בשנה האחרונה ציינו, אני חושב, כפול 10 יהודים ממה שהתחלנו. אז אנחנו במצב טוב מבחינת העלייה והקליטה, אבל אנחנו בהתחלה.
אנחנו הקמנו את היחידה לעידוד עלייה, וקראנו לה "הביתה". זה המותג. שוב, אני לא מתחרה פה עם מותגים אחרים, אבל "הביתה", יש לה מסר מאוד ברור – אני מתחבר למה שזיוה אמרה קודם – יש בית אחד וברור לכל היהודים. נכון שאפשר להגיד שרובם עדיין לא גרים בבית הזה, אבל הם יודעים שהבית כאן. וכך אנחנו רוצים שהוא יהיה, וכך אנחנו רוצים שהם יבינו שזה כאן.

הרוב דווקא בבית כבר. אבל יש עוד הרבה מה לעשות.

מצוין. אנחנו מדברים על עידוד עלייה. עבודה עצומה בכל נושא הקליטה, ויש הרבה מאוד עבודה. אנחנו מדברים על עידוד עלייה, כשאנחנו החלטנו להתמקד בשתי דרכים לעידוד עלייה. דבר ראשון הוא להחזיר את העלייה למרכז השיח היהודי בתפוצות. אנחנו יודעים שיש שיח מאוד רחב ביהדות התפוצות. יש הרבה מאוד נושאים. אבל גם בקהילות מאוד ציוניות ואוהבות ישראל מדברים על הכול, אבל פתאום כשמגיעים למילה עלייה, זה איפשהו נעצר. הייתי שליח שלוש שנים בארצות-הברית, עבדתי בקמפוסים. קראנו לזה The A Word. משתדלים להתרחק מזה. זו מילה שמעוררת אי-נעימויות. אפילו למדתי גם מחברי בהתאחדויות העולים של צרפת – גם בצרפת, שהיא קהילה מסורתית ואוהבת ישראל, עדיין עלייה לא בכל מקום. כנ"ל גם במקומות אחרים שאנחנו עובדים בהם.
להחזיר אותה למרכז, אפשר לדבר על הכול, אז אפשר וצריך לדבר גם על עלייה. אנחנו מנסים לעשות את זה בצורה יותר מעודכנת. השיח הוא חדש, הוא מעודכן, הוא רלוונטי. לא עוד ישראלים שצורחים על יהודי התפוצות אין לכם מה לעשות פה, בואו תעלו כי אתם צריכים, אלא בצורה יותר מתוחכמת, למשל האדרת סיפורי ההצלחה של העולים. להביא לקהילה כדובר עולה שבא מאותה קהילה ומספר על החיים שלו כאן – לא משנה מה הוא עושה היום, אבל זה שהוא סיפור הצלחה, זה מעורר הזהות. הוא מודל לחיקוי. זו דרך מעולה. אנחנו שומעים על זה תגובות מצוינות.

אנחנו החזרנו למסורת למשל את שבת "לך-לך". פעם היה בכל הארגונים והמוסדות הלאומיים שבת "לך-לך" לציון שיח העלייה. שלחנו עשרות שליחים לרחבי העולם. וכל שליח קם ואמר תדעו לכם שברגע שאני מדבר אתכם עכשיו, יש בעוד עשרות קהילות בדיוק כמוכם, אנשים שמדברים עכשיו על עלייה לארץ ישראל. וזה עשה משהו. אנחנו מתכוונים השנה לעשות את זה יותר, ועוד הרבה מאוד דברים אחרים. זה בכיוון השיח. הדבר השני והמתבקש הוא לא להשאיר את זה ברמת השיח, אלא לעזור וליצור מנגנונים שיאפשרו את העלייה בצורה יותר נוחה. דגש מאוד רציני על נושא התעסוקה, מכיוון שבלי זה, זה לא יעבוד. בעבר חשבנו על מקום המגורים, אבל היום אנחנו מבינים שאיפה שתהיה עבודה, שם יגורו. מעבר לזה, ישראל התפתחה בכל נושא התחבורה ולכן בשביל מישהו מחו"ל לנסוע שעה לעבודה, זה לא אתגר שהוא לא מכיר. אז נושא התעסוקה הוא מאוד חשוב. לחבר את זה לנושא הקהילה. ועוד מיזמים ציוניים שמתחברים לזה, כמו למשל הפריפריה, הנגב והגליל וכולי.
אני לא אאריך, אני רק רוצה להגיד משהו שהוא מאוד ברור לכולם, ששווה להגיד אותו שוב. מכיוון שאין מחלוקת אמתית שצריך להעלות כמה שיותר יהודים למולדתם, הדרך היחידה להצליח בזה הוא שיתוף פעולה אמתי של כל הגורמים, המוסדות הלאומיים, משרדי הממשלה, חברי הכנסת, ארגוני העולים, כולם ביחד. לעשות כל אחד בתחומו. לכל אחד יש את הנישה ששם הוא יכול להצטיין, וששם כל אחד ייתן את התוספת שלו. ואנחנו בהחלט מאמינים שאפשר לראות תוצאות. וכשיהיו פה כמה שיותר עולים, כך תהיה לנו עבודה לדון בנושא הקליטה. אז בהצלחה ליושב-ראש, ובהצלחה לכולנו.

תודה רבה עודד. לפני דימה, במילה קצרה, אני חושב שיש לנו הרבה סיפורי הצלחה של עולים. אני חושב שהם צריכים ללכת ולספר את הסיפור שלהם בתפוצות ולנסות להביא. אני דיברתי על זה מזמן. אני חושב שמקרה ההצלחה האחרון שלנו הוא המתעמל אלכס שטילוב שנקלט כאן וזכה באליפות אירופה. הוא גם נתמך על-ידי משרד הקליטה. אני חושב שהסיפורים האלה – אם זה מאומנות, מספורט, מתרבות, או לא משנה מאיזה מקום – סיפורי הצלחה של עולים כן ייתנו השראה ליהודים בתפוצות לעלות לארץ. אני מסכים אתך. כן, דימה.

רק הערה קטנה, חס וחלילה, לא ניגוח ולא כלום, כי ההסתדרות הציונית לא מסתתרת מאחורי מילים. אני לא משווה לשום דבר. ההסתדרות הציונית עוסקת בציונות, ציונות זה עלייה, הדברים כאן מאוד ברורים. הנקודה המרכזית היא, וזה חייב לעלות באיזשהו שלב, אולי בוועדה – לא אולי, בטוח – או בשיח אחר גם. יש פתגם רוסי עתיק שאומר אצל שבע מטפלות הילד נשאר בלי עין. וזה המצב כרגע, שסביב נושא אחד יש טיפול של כל מיני גורמים. כל אחד חשוב, כל אחד משמעותי וגדול. אני חושב שזה עידן שממשלת ישראל מסוגלת ויכולה – יש לה את כל היכולות ואת כל הניסיון על מנת להוביל את המהלך של עידוד עלייה באופן נחרץ, באופן ברור, מתוקצב, חכם, מסודר.
לאור הניסיון העצום שנצבר, ועל מנת לא לייצר את האופניים מחדש, צריך שכל הפעילויות האלה ייעשו תחת קורת גג ממשלתית אחת, כאשר לזרועות הביצועיות כמו המוסדות הלאומיים, וכמובן ארגוני העולים ולתנועות המגשימות, ולכל אלה שפרוסים בכל העולם, תהיה אפשרות לפעול כל אחד בדרכו, כל אחד בשיטתו. אבל שכל הנושא הזה יהיה מתוזמן וברור, וכך אנחנו נייצר את מרבית ההצלחות, ולא נייצר סוג של שיח בכמה קולות מול אותן האוכלוסיות. זו נקודה מאוד מרכזית, ואני לא אומר את זה כביקורת, חס וחלילה. יש שיח מאוד מקצועי וטוב עם ההסתדרות הציונית וגם עם ארגונים אחרים. אבל מאוד חשוב שהנושא הזה לא יתפזר, אלא יתרכז. זה לא בגלל שמשרד הקליטה מעוניין להגדיל את כוחו או לנפח את גודלו. זו ממש לא הנקודה.
אין בממשלת ישראל גוף, למעט המשרד לקליטת עלייה, שנושא באחריות ובכלים הנדרשים לצורך העניין הזה. והדיבור המעורפל לגבי כל מיני משרדי ממשלה וכל מיני גופים הוא זה שלא תורם למהלך, אלא מחליש אותו. נכון שהאחריות של ממשלת ישראל, על כל משרדיה, לקלוט את העלייה, לא רק משרד הקליטה, אבל בואו לא נשכח שבעשר השנים הראשונות – אני מקווה שנצליח להגדיל את התקופה – יש משרד ממשלתי אחד שאם הוא רוצה או לא רוצה, הוא אחראי על זה באופן טוטאלי. יש רק כתובת אחת והיא המשרד לקליטת עלייה. כל ניסיון לייצר תהליכים מקבילים מבלבלים את העולים. בסופו של דבר נופלים על משרד הקליטה לצורך תיקון רצונות מצוינים של כל אחד ואחד. חשוב מאוד שהנושא הזה יתרכז ויהיה יד ביד ביחד, כי זה מה שישפיע בסופו של דבר גם על ההצלחות של השיווק, כזה או אחר.

תודה דימה. לאחרונה הבנתי שיש כאן איזושהי סוגיה בעייתי. אנחנו נבחן את הנושא, נקיים על זה דיון. נשמע את כל הצדדים ונקבל החלטות. אנחנו מתקרבים לסוף כי ישנה עוד מעט מליאה. יש לנו את מיכאל בן-סעדון, מנכ"ל עמותת "גבהים". אחרי שאתה מדבר, יש פה כמה עולים חדשים שאני רוצה שגם יגידו כמה מילים. חבר הכנסת שמעון סולומון רוצה לומר כמה מילים לסיכום. פחות או יותר זה הלו"ז. מיכאל.

קודם כל, ברכות יואל, מעולה לעולה.

תודה.

כמה מילים על עמותת "גבהים" – אנחנו הקמנו את עמותת "גבהים" עם השר יאיר שמיר, שהיה יושב-הראש עד לא מזמן – זאב בילסקי החליף אותו – כדי להשקיע בעולים אקדמאיים. אנחנו זיהינו שבעשור האחרון עולים לארץ עולים מדהימים, מאוד מוכשרים, עם תארים מתקדמים מכל העולם, רוח ציונית, כמו איבון, ואחרים שדיברו, והם הזדמנות למדינת ישראל. ואנחנו כאן כדי לעשות הכול כדי שהם יישארו בארץ. יש הרבה שבאים, ארזו מזוודות וחוזרים, כי הם לא מוצאים עבודה ברמה שלהם, כי אין להם קהילה. ואנחנו כאן ב"גבהים" כדי לתת להם כלים, תמיכה וקהילה כדי שהם יעבדו בתחום שלהם. וזה מה שאנחנו יודעים לעשות. אם בשוק הכללי 50% מהעולם מוצאים עבודה מתאימה תוך שנה, אנחנו יודעים להגיע ל-90%, עם שיטות מאוד חדשניות.

אנחנו גם משקיעים הרבה בעולים יזמים. אתמול היינו מאוד גאים שאלן ז'ופה, שהיה ראש ממשלת צרפת, הוא בא לבקר את "גבהים", כי הוא ראה בזה מודל של חדשנות. הוא שלח איגרת לנשיא, ועכשיו רוצים לעשות את זה בצרפת. אני מקווה שאנחנו נהיה גאווה למדינה. אז אם לא נצליח עם העולים האלו, עידוד עלייה לא יקרה. אני מאמין שעידוד העלייה הכי מוצלח הוא סיפור ההצלחה של העולים שכבר בארץ. אנחנו כמובן משתפים פעולה עם כל הגורמים, עכשיו עם משרד הקליטה. אנחנו רוצים ליצור את brain gain. שמעתם את ברק אובמה מדבר הרבה על איך להביא מהנדסים, יזמים לישראל. זה קורה היום בישראל. אם הם יקלטו טוב והם באים לתרום, אני מאמין שמצרפת, במקום לנסוע לקנדה ולאנגליה – וזה המצב היום – כולם יעלו לארץ. אנחנו חייבים לעבוד ביחד כי אני מאמין שהעתיד של העלייה זו עלייה מאוד משכילה, וצריך לזה כלים חדשים.
מילה אחרונה לגבי הוועדה, אני חושב ששני נושאים מרכזיים הם תקציבים. אני חושב שמשרד הקליטה לא מקבל מספיק תקציבים, והעמותות בוודאי. שתיים, הבירוקרטיה – מתחבר מאוד למה שאמרו סם ואסתר בעדינות יותר – אני חושב שצריך פשוט לעשות מהפכה בבירוקרטיה. תנסו להתקשר למשרד הבריאות ולקבל מידע על הכרת תארים כשאתם רופאים. אז לומר לרופאים בואו מצרפת. אנחנו צריכים רופאים, ולא לעשות כלום מבחינה בירוקרטית. אני לא רוצה לתת שמות – אני אתן שם. יש שם איש שמסרבל הכול, אמיר שנון – הנה, כולם מכירים אותו. שערורייה אחת גדולה. וצריך לטפל בזה כי העולים הם במרכז, לא הבירוקרטיה.

יטופל. בהחלט יטופל. שמעתי, ואנחנו נסדר את זה בהחלט.

זה מתחבר למה שחבר הכנסת אמר, זה התוצאות. אני הייתי בוועדות - -

שרת הבריאות תוזמן לכאן.

- - אני בטוח שנעשה, כי יש אלוף בג'ודו. נעשה. תודה.

תודה. ד"ר מלה תבורי מ"נתיב".

אני מצטרפת לברכות ליושב-ראש הוועדה. נעמי בן-עמי, ראש "נתיב" נמצאת כרגע באוקראינה בחגיגות ביאליק ופעילויות אחרות, יחד עם סגן שר החוץ. אנחנו ארגון ממלכתי, שבמשך השנים בדק והביא מיליון עולים מברית המועצות-לשעבר בתקופות שונות. וזה חיזק ושינה את פני המדינה. האתגר הוא היום הוא לעודד צעירים במדינות שהמצב הוא לא פשוט, והאופציות רבות, ושעון החול של ההתבוללות הולך ואוזל. ככל שנצליח ביחד להביא צעירים לארץ לתוכניות שונות, לראות את פאר המדינה, את החינוך, את ההישגים, וגם את הכיף, השגשוג הכלכלי, הם יחזרו, יחליטו לעלות להביא את המשפחות, את החברים. זה האתגר. העלייה מאוד משמעותית במדינות שלא נהיות יותר פשוטות. ולכן יחד עם הוועדה ועם משרד הקליטה – אנחנו הזרוע שעובדת בחו"ל – נשמח לשתף פעולה במשימה המאוד חשובה. שוב, ברכות.

תודה לך. גיא סוסמן, עולה. בוא תגיד כמה מילים.

קודם כל, אני מתנצל על העברית שלי. העברית שלי היא לא כמו של בן, רינה, דב וכולם. אז אני מבקש עוד כמה דקות כדי אני אוכל להבהיר את עצמי.

אנחנו מבינים אותך מצוין.

בוא נראה. אני פה כדי לייצג את דוברי האנגלית. אם פה ושם אני טועה ולא יודע מילה בעברית, אז אני מבקש ממישהו לעזור לי. עשיתי הרבה מחקר על זה, ארבע שנים כבר. עבדתי עם הסוכנות היהודית, יש לי הרבה ספרים על זה. בשבועיים האחרונים עשיתי כל מיני Focus groups, הרבה מנהיגי עולים חדשים בתל-אביב, לגבי זה בדיוק. כבר ארבע שנים אני עובד על זה. עבדתי במשרד הממשלה גם, וגם כשהייתי שם ישבתי עם "נפש בנפש", עם הסוכנות, כל מיני ארגונים, ועשיתי הרבה מחקר על זה. אתם חייבים עכשיו לשמוע קצת מהשטח. מה שגיליתי מכל הפגישות, מכל הספרים ומכל המפגשים – אלי - - - מהסוכנות היהודית ו"נפש בנפש" וכולם – זה שכל אחד רוצה את השם שלו על הצלחת הקליטה, אפשר להגיד את זה?

אמרת נכון.

משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, "נפש בנפש" – כולם. וכשישבתי עם ה- Focus groupsהאלה, עם כל מנהיגי העולים החדשים בתל-אביב, גילינו כל מיני דברים. אני אגיד לך בדיוק מה שהם אמרו. לא מכירים את השירות שנותן משרד הקליטה, יש סוכנות יהודית, "נפש בנפש", וכולי. לא יודעים מה מגיע לנו. לא יודעים מי נותן מה. כשנכנסים לכל סניף של משרד הקליטה – אני נכנסתי בירושלים ואמרתי איפה אני? אני מחכה בתור שעתיים וחצי, אף אחד פה לא מדבר אנגלית. אמרתי אני לא מבין מה קורה פה. גם ראינו ב- Focus groupsהאלה שאין קשר – אנחנו רואים את זה מהשטח, רק מהשטח, כנראה שיש קשר באמת, אבל אין קשר – בין משרד הקליטה לבין כל הארגונים – "גבהים", "נפש בנפש", הסוכנות היהודית, העמותה שלך, לא משנה. אנחנו רואים שאין קשר. אז זאת הסיבה שאנחנו לא יודעים מי נותן מה ומאיפה זה, איזה בניין. אין מקום מגובש לכל השירות.
אני חושב שזה מאוד פשוט. אני חושב שזה באחריות משרד הקליטה לגבש את כל השירות שנותנים לעולים למקום אחד. זה מאוד פשוט. כל יום – באמת כל יום – אני מקבל טלפון ממישהו – משהו קרה עם החוזה שלי עם בעל הבית. מה אני עושה? אני לא יכול לקרוא את העברית בחוזה. אני צריך רואה חשבון, אני רוצה להקים איזשהו עסק קטן. אני לא יודע איך לעשות את זה, הוא אומר זה, הוא אומר זה, והוא אומר זה. אני לא יודע לאן לפנות. כל מיני בעיות כאלה. אם אחרי שנה, שנתיים – שזה מצטבר מכה אחרי מכה אחרי מכה, אתה הולך. 50% מהעולים מתל-אביב חוזרים הביתה אחרי שנתיים-שלוש. וזה המחקר שלי. 50%, בתל-אביב. למה? מכה אחרי מכה אחרי מכה.

גיא, קודם כל, אני שמח שבאת. נתת את מה שמרגישים בשטח. אני חושב שזה חשוב. אנחנו נזמין גם את ה-Focus groups, לשמוע אותם. לגבי משרד הקליטה – לפחות ממה שאני התרשמתי אתמול, ראיתי את האתר – אתר שנותן מענה בחמש שפות באמת, לכל דבר. אבל אם עדיין יש איזשהם דברים שאתם רואים, איזשהם חיבורים שלא מתחברים לכם, אנחנו נשמח – אנחנו נבוא להקשיב לכם, ונשמח לחבר אתכם. ואני אומר את זה בכל הרצינות. אנחנו נשמח לחבר אתכם. יש פה את דימה אפרצב, מנכ"ל משרד הקליטה, הוא ישתתף אתנו, ונעזור לכם שיהיה לכם יותר קל.

מילה אחרונה, רציתי להגיד גם בהצלחה וגם תודה רבה על השפות והכול. התקדמתם מאוד, חשוב להגיד את זה. נתחיל עם השלילי ונסיים עם החיובי, צריך גם לסיים. אבל יש הרבה דברים קטנים - - -

תודה גיא. אנחנו נזמן אתכם. בוא נעבור ליוליה זלקינד.

שלום לכולם, שמי יוליה. אני עליתי ארצה לפני תשע שנים, בתוכנית נעל"ה. אחרי כן הייתי חיילת בודדה. היום אני סטודנטית, ומתנדבת ויועצת במרכז לחיילים בודדים על-שם מייקל לוין. זו עמותה קטנה שהקימו אותה המשפחה המארחת של מייקל בארץ וחברים שלו. היום יש לנו יותר מ-200 מתנדבים. אנחנו פעילים בתל-אביב, ירושלים, חיפה ובאר-שבע. אחרי שעברתי את כל התהליך הזה בעצמי, אני יכולה להגיד שחייל בודד כן נשאר בודד. כל העולים הצעירים שעולים – לא משנה באיזו תכנית עלייה – הם כן נשארים בודדים לאורך הרבה שנים עד שהם חוזרים חזרה או שלא מקיימים כאן משפחה. היום אנחנו צריכים יותר לתמוך בארגונים קטנים כאלה, כמו ששמענו "האח הגדול", "גבהים", וכל מיני, שעוזרים ותומכים בעולים שהם יימצאו מענה לשאלות שלהם. שיעזרו לחיילים בודדים ויקשיבו לבעיות שלהם. אני חושבת שזה אחד הנושאים החשובים.

דבר שני זה הזכויות של העולים, שאמורות להישמר, לדעתי לפחות. לא רק מנהל הסטודנטים, שמקפיאים את התשלום לשנתיים, אלא גם הנחה למשלמי ארנונה עולים חדשים – מבזבזים אותם בזמן השירות הצבאי, אפשר להגיד ככה. כי חייל סדיר היום פטור מארנונה במדינת ישראל. אז לדעתי אין בכלל הנחה בארנונה. אמורים לקבל סטודנטים ולא רק סטודנטים עולים חדשים, אלא כל העם, כי הנחה מקבל רק מי שיש לו שכר מתחת ל-2,400. ואני לא יודעת מי יכול היום גם להשכיר דירה וגם לקיים את עצמו ב-2,400 שקלים.

השכר של חייל בודד בסדיר להיום, כולל הכסף שהוא מקבל ממשרד הקליטה ומשרד הבינוי, הוא 2,400 שקלים. ולחייל קרבי יש תוספת של 350 שקלים. זה לא משנה שיש לנו אפשרות לגור בקיבוצים, שלא לכל אחד מתאים, או לחכות חצי שנה לדירה מהצבא ולגור עם אנשים שאתה לא מכיר. אבל חייל לא יכול לקיים את עצמו מ-2,400 שקלים. ובגלל זה ארגונים כמו שלנו כן קיימים. גם כשהייתי חיילת בודדה וגם עכשיו מתקשרים אלי מאות חיילים שאומרים אין לי מה לאכול בשבת, ואין לי כסף לקנות לעצמי נעליים. אני כבר שבוע שלם אוכל חבילה של וופלים. אני חושבת שזו כן בעיה. ברגע שעולים נתקלים בבעיות מסוג זה, אחרי זה הם חוזרים חזרה ולא רוצים להישאר בארץ כי לפחות שם יהיה להם בית ויהיה להם מה לאכול.
ודבר אחרון זו הארכת זמן למבחנים. למשל אני עליתי בתוכנית "נעלה", אז אצלי זה קצת אחרת, כי אני כן למדתי יותר עברית מעולים חדשים אחרים, כי למדתי גם בבית הספר. אבל העולים הרגילים, הזכויות שלהם הן חמש שנים מתחילת העלייה. אם אתה עושה שלוש שנים צבא ואחרי כן מתחיל לימודים. מה זה אומר? לוקח עוד שנה עד שהם עושים פסיכומטרי. אז עולה חדש מקבל הארכה למבחנים רק בשנה א', כשהעברית שלו עדיין נמצאת ברמה של מבחן ג'. ואני חושבת שזה אחד הדברים שצריך לטפל בהם.

יוליה, תודה רבה לך.

תודה רבה לך.

מכיוון שהזמן שלנו תם, אני רוצה להגיד שאני שמח שהגעתם לכאן. דווקא עכשיו, בסוף, שמענו את העולים החדשים. אני לפחות מתלהב מזה שהם עלו בעצמם ויש להם את הקשיים שלהם, והם עדיין מנסים גם לעזור לאחרים. אני חושב שזה ראוי להערכה. אלו חבר'ה איכותיים שתורמים הרבה למדינה. חבר הכנסת שמעון סלומון, במילה אחת, סיכום.

רק כמה משפטים. קודם כל, בהצלחה לוועדת הקליטה והעלייה. עדיף ורצוי שנשתמש במושגים נכונים. לפערים תרבותיים יש לזה השלכות מאוד לא טובות למי ש - - - אותו נכון. לכן רצוי שנשתמש בשוני תרבותי. דבר נוסף, ההרמוניה עם משרד הקליטה, אני חושב שהכול צריך להיות משחק מכובד מאוד, אבל אני מניח שיהיו לנו הרבה סוגיות שנצטרך לדון בהן. מנהל הסטודנטים, זה מה שביקשתי כבר לפני כמה שבועות לדיון. אני גם ביקשתי מהוועדה שתדון בכך. זו גם הסיבה שביקשתי מהשרה פגישה, ולשמחתי היום או מחר תתקיים הפגישה, כי מנהל הסטודנטים הוא לכלל העולים ולא רק ליוצאי אתיופיה.
המוקדים שהשרה דיברה עליהם, מדובר כאילו זה היום, זה 12 שנים שנמשך העוול. אני חושב שאלו סוגיות שאנחנו נדבר עליהם. ולקלקל את האווירה, חיילים יוצאי אתיופיה, כמעט 50% מהם מבקרים בכלא - - -

אני מסתייג מהמילה עוול, המילה הזאת ממש לא נכונה. אני מסתייג מהמילה עוול לגבי מוקדים לקליטת עלייה.

אני לוקח את המילה עוול. אני אשב אתך.

בשמחה רבה.

אני אראה לך על מה אני מדבר כדי שתבין.

יצופו כאן הרבה בעיות, ובאמת, הפירושים של המילים - - -

הדבר הנוסף, במערכת החינוך יש לנו עדיין בתי ספר שמפלים. אתם לא תאמינו. יש הרבה דברים שקורים כאן, שהשערות שלי עומדות לפעמים כשאני שומע את הדברים האלה. אני מאמין שבוועדה הזו – אני באמת מאמין – שהאדם עושה את התפקיד. אני מאמין שמה שאתה עושה, זה מה שמעצב אותך, ולא בגלל ששמו אותך בתפקיד. לכן אני מאמין שהוועדה הזו, באמצעות פעילותה, אם אנחנו נהיה מספיק חזקים ומקצועיים, אנחנו גם נהיה - - -

תודה רבה שמעון. במילה אחרונה – אנחנו צריכים ללכת למליאה – אנחנו נהיה האוזן הקשבת של כל הארגונים של כל העולים, ונשמח לטפל בכל הבעיות. אנחנו תמיד ניתן תשובות, גם אם לפעמים התשובות יהיו שליליות, אבל יהיו תשובות. כנוכל לעזור, אנחנו נשתדל לעזור כמה שיותר. תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:06.>