PAGE
33
ועדת הפנים והגנת הסביבה
01/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 13>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"א באייר התשע"ג (01 במאי 2013), שעה 09:30

<סקירת השר לביטחון פנים חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ על פעולות משרדו>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
תמר זנדברג

בועז טופורובסקי

חמד עמאר

רינה פרנקל

דוד צור
נחמן שי

ג'מאל זחאלקה

ישראל חסון

>
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'
יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רותם פלג - מנכ"ל המשרד לביטחון פנים

אודי שלוי - ראש מטה השר לביטחון פנים

דני קריבו - ראש אגף תכנון ותקציב, המשרד לביטחון פנים

תנ"צ משה אדרי - מזכיר ביטחוני של השר לביטחון פנים

אריאל דיסקין - עוזר מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

דרור כרמון - עוזר מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

כרמית מויאל - רל"שית השר לביטחון פנים

ירון זמיר - דובר השר לביטחון פנים

אסף וסרצוג - רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

יפעת רווה - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי

דב דקל - ראש אגף ביטחון, מרכז המועצות האזוריות

איה בן-עמוס - מנהלת מחלקת מדיניות, קרן אברהם

איילת נאור - מנהלת מיזם קשרי חברה ערבית-משטרה, קרן אברהם

אורי טל-ספירו - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שרון סופר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שמואל חן - דובר הוועדה


סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון

מירי פרנקל-שור
עידו בן יצחק

יפה שפירא

טלי רם
<סקירת השר לביטחון פנים חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ על פעולות משרדו>

בוקר טוב, אנחנו פותחים ישיבה רשמית של ועדת הפנים והגנת הסביבה, ישיבה ראשונה עם כבוד השר לביטחון פנים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ', ואנשי משרדו, מנכ"ל משרדו רותם. נמצאים פה גם חברי הכנסת. היום השר ייתן סקירה על פעילות משרדו ועל אותם נושאים שאנחנו כחברי ועדת הפנים נצטרך לסייע לו בהם.

אני רוצה לפתוח ולומר שהשר מכהן קדנציה שנייה כשר לביטחון הפנים, זה כנראה בגלל שהוא עשה את התפקיד טוב.

כנראה. השאירו אותי כיתה...

השאירו כיתה, אבל לא בגלל שלא עשית את התפקיד טוב. אני חייבת לציין שאחד הנושאים המרכזיים שהוועדה תעסוק בהם יהיה סוגיית ביטחון הפנים של אזרחי המדינה.

הוועדה אחראית אומנם על ארבעה משרדים מאוד גדולים, אבל אחד המשרדים המרכזיים מבחינתנו זה המשרד לביטחון הפנים. אזרחי המדינה רוצים וזכאים לחיות בכבוד במדינה הזאת, לא רק ברמת יכולת החיים שלהם מבחינה תקציבית אלא ברמת היכולת שלהם להסתובב ברחובות בכל שעה שהיא, להרגיש ביטחון, להרגיש שיש מי שמגן עליהם, להרגיש שכשהם מתקשרים לתחנת משטרה יש מי שעונה להם, להרגיש שהם מסוגלים במדינה שלהם להסתובב בכל מקום בלי שיאיימו על חייהם.
אני חייבת להגיד שאני מתרשמת – גם מהקדנציה הקודמת וגם משיחתי עם השר – שהמשטרה עושה ככל שניתן כדי שאזרחי המדינה יחיו בביטחון במדינה הזאת ושירגישו שהמשטרה היא לא כמו פעם שהיו אומרים לנו – תיזהר, הנה שוטר – אלא היום המשטרה באה עם הפנים אל הקהילה, עם הפנים אל האזרח, כדי להגן על האזרח, בכל המגזרים – במגזר המיעוטים, במגזר היהודי – ואנחנו צריכים לעשות כל מה שניתן כדי לחזק את המשטרה.

לשר יש נושאים שונים שהוא יציג פה – אני לא אפתח איתם – אבל אני כן רוצה להגיד במעמד הזה שיש לי כוונה להעלות את שכר השוטרים. אני יודעת שפעלנו לכך גם בקדנציה הקודמת. שוטר צריך לקבל תגמול עבור העבודה שלו. שוטר נמצא בין הפטיש לסדן. אם הוא עוצר מישהו, ומישהו מדבר אליו לא יפה, מקלל אותו או אפילו מרים עליו יד – הוא לא יכול להחזיר. אם הוא מחזיר, מה אומרים: תראו איך השוטר מתנהג.
כולנו כבני אדם יודעים עד כמה השוטר צריך להיות מאופק כשיש מולו קבוצה של אנשים שמעליבים אותו, שפוגעים בו, והתפקיד שלנו זה להגן על האזרחים אבל גם להגן על השוטרים. כששוטר פועל לא כדין, הוא יעמוד לדין ויטפלו בו, אבל כששוטר נמצא מול אזרחים שפוגעים בו, מעליבים אותו, התפקיד שלנו כנבחרי הציבור זה להגן על השוטרים.

אני מתכוונת בוועדה הזאת כמובן לבחון ולעשות כל מה שניתן כדי להגן על האזרחים, כדי להגן על ביטחונם, לפקח על משטרת ישראל, לפקח על המשרד לביטחון פנים, לפקח על השב"ס, לוודא שהאסירים מקבלים מה שמגיע להם, אבל עם זאת, גם לוודא שעובדי מדינה, יהיה להם את הכבוד הראוי להם. והכבוד הראוי להם זה בהתנהגות נכונה כלפיהם, וגם תגמול. כן, מה לעשות, בסוף הוא הולך לקנות במכולת כמו כל אזרח במדינת ישראל, והתפקיד שלנו זה לתגמל אותם.
בעניין הזה אני בטוחה שאנחנו נעשה את זה ביחד, ואני רואה בך בוודאי שותף מלא למשימה הזאת.

אנחנו נתחיל עם סקירת השר, לאחר מכן המנכ"ל – השר, תחליט מי ממשרדך מדבר – וכמובן נעבור לחברי כנסת שיירשמו לטובת הדיון. כבוד השר, בבקשה.

בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש, חברת הכנסת מירי רגב, אנחנו מכירים, ובאמת האמירה שלך היא אמירה חשובה מאוד, אני ארחיב על כך במספר מלים.

ידידי חברי הכנסת שנמצאים פה, הוועדה היא חשובה, היא חשובה לי כשר. אני מכיר את המשרד כבר ארבע שנים וממשיך בקדנציה השנייה.

יותר מארבע שנים. גם קודם.

גם קודם. הייתי במשטרה. אני מכיר את עבודת הוועדה ואת עבודת הכנסת ובממשלה, ואני באמת אומר לך, היושבת-ראש, וחברי חברי הכנסת - אני צריך אתכם, גם לשמוע וגם להבין את הבעיות והמצוקות וכל הדברים שאתם מטבע הדברים תעלו, וזה בצדק גמור, לכן חובתנו גם להשיב – אני, המנכ"ל, הגופים שאני מופקד עליהם – וכמובן אני צריך אתכם גם שתבינו את המצוקות ואת הבעיות, אנחנו נמצאים במדינה לא פשוטה עם בעיות לא פשוטות, ואני אתייחס לכך בכמה מלים.

אני אפתח בכמה נושאים שחשוב לי להדגיש אותם בפתח הדברים, לאחר מכן המנכ"ל ייתן סקירה על המשרד. אני גם ישבתי עם היושבת-ראש ושוחחנו בנפרד, אמרתי לה שחשוב לי מאוד שאתם כחברי ועדה תבואו תבקרו במשטרה, תבואו תבקרו בשירות בתי הסוהר, תבואו תבקרו בגופים שאני מופקד עליהם בתוך המשרד – ברשות הכבאות, שזה דבר חדש. שם באמת אפשר לשאול את כל השאלות, אנחנו נפתח כל מה שיש לנו, לא נסתיר, אנחנו רואים אתכם כשותפים לעשייה ואנחנו נצפה לשיתוף פעולה. אני מתרשם שבאמת אנחנו נקבל את כל הסיוע הנדרש, על-פי הצרכים.

הנושא הראשון שפתחת בו, גברתי, הוא נושא השכר. אני אומר לך – נגעת בנקודה מאוד מאוד כאובה וחשובה. עשינו מהלך, אני אומר לך כבר – עשינו מהלך לשוטרים בתחילת דרכם. הם היו מקבלים משכורת של 4,500, 5,000 שקלים. התקדמנו, אנחנו כבר ב-6,500, ב-7,000 שקלים. זה משהו לשוטרים, אבל הפערים – גם מהממוצע במשק וגם עם גופים אחרים, גופי ביטחון – הפערים הם גדולים. יש עדיין מספר נושאים שצריך לטפל בהם, עם סגירות של אגף התקציבים והאוצר שהתחייבו.
אנחנו צמודים לצבא, צמודים לשב"כ, למוסד – הדברים האלה ידועים, המנכ"ל ירחיב גם בהמשך הסקירה אבל זהו נושא מאוד רגיש, מאוד חשוב להמשיך ולסייע לשוטרים בשכר, בתנאי השירות – לשוטרים, לסוהרים ולכבאים.

אני רוצה להתחיל דווקא עם הנושא המרכזי. אני אומר את זה לחברי הוועדה, אני אומר את זה לאזרחי המדינה, קודם כול יש על מי לסמוך – גם על המשרד וגם על המשטרה כמערכת מובילה באכיפת החוק, אבל אני מאוד מוטרד. הבעיות הן כבדות, הגזירות הן בדרך, ואנחנו חייבים חייבים לחזק את שלטון החוק ואת תחושת הביטחון ברחובות. חייבים – אני אומר את זה - גם אם נוסיף עוד 100, עוד 500 שוטרים, משם לא תבוא הגאולה, חייבים פה לעשות מהלכים דרמטיים כפי שהדברים נעשים במדינות אחרות.
יש מצוקות, יש רצונות. אומרים לי, הרווחה חשוב, אני אומר – חשוב; בריאות חשוב – חשוב, אבל הכול מתחיל בביטחון. הביטחון האישי של האזרח ברחוב, ברכב, כשהוא הולך לחוף הים או למועדונים או לסופרמרקט, או חסרי ישע, או אלימות בני נוער, או אלכוהול , או סמים – הכול-הכול – אני נותן פה מגוון רחב של נושאים.
וחשוב לי מאוד, שאנחנו חייבים לשפר. נכון, התקדמנו – יש מהלכים, גם בתוך המשרד. נכנסנו לאגף האזרחי בפרויקטים של עיר ללא אלימות, אנחנו כבר נמצאים שם עם 120 ערים, זה פרויקט אדיר, פרויקט הדגל של המשרד. בשיטור העירוני אנחנו עם 17 רשויות – זה דבר דרמטי שאנחנו מדברים עליו, ואסור לנו להפסיק את זה. אסור לנו, כי אלה דברים שמחזקים. רק השיטור העירוני – החיבור הזה, לתת את המענה לבעיות האמיתיות של האזרח ברחוב, העבירות של איכות החיים, זה מה שמעניין את ראש העיר, זה מה שמעניין את האזרח בבית. זה שיש רצח, זה שיש אונס זה דבר חמור מאוד, וזה תפקיד המשטרה לפענח, אבל זה שיש בעיות – רעש ועצירה וצעקות מתחת לבית ומערכות הגברה, וכל מיני דברים שקשורים ביום-יום.
הלכנו למהלך הזה, הקמנו את השיטור העירוני במצ'ינג של 50%-50% עם הרשויות, ואני אומר לך – בכל מקום שאני מגיע, ובטח תבואי ותראי את הדברים האלה בעין ותתרשמו בעין – זה הדבר המרכזי שיביא את השינוי הדרמטי, כשגם הרשות, עם הסמכויות שאני מקנה לפקחים וגם עם המשטרה שיהיו בפנים, זה יסגור לנו פערים נוספים, כאשר כרגע יש חוסר ברחובות.
אלה מהלכים שאני מקיים בתוך המשרד ואנחנו חייבים להמשיך. עיר ללא אלימות, שיטור עירוני – חייבים להמשיך.

לפני שלוש שנים דיברו על זה, אני זוכר עוד כשהייתי במשטרה – להקים את הרשות להגנת עדים, לתת ביטחון לעדים שפותחים, בעיקר על ארגוני פשיעה. בעיקר, אבל לא רק. יש לנו גם סחיטת דמי חסות או כל העבירות החמורות מאוד. העדים האלה צריכים להיות מוגנים – הם ובני ביתם.

הרשות קמה, יש כבר עדים – חלקם בארץ, חלקם כבר הוצאנו החוצה. אנחנו כבר נמצאים בהחלפה של עדים עם מדינות בעולם, עם הסכמים – הרשות מקבלת את העדים עוד בתחילת העבודה ולא רק אחרי העדות עצמה. היו ניסיונות לפגוע בעדי הגנה כאלה שפתחו על ארגוני פשיעה.
הרשות קמה, היא עובדת, וצריך לחזק אותה, וכבר עשרות עדים נמצאים בתוך הרשות. האנשים שבאים ופותחים על ארגוני פשיעה אומרים – אנחנו מוכנים לפתוח בתנאי שנהיה בתוך הרשות, שיגנו עליהם – עלינו, על המשפחות שלנו, בארץ או בחוץ-לארץ – אנחנו מוציאים אותם ודואגים להם גם שם. אלה הם דברים שלא היו קודם.

אני ממשיך הלאה. הרפורמה הכי גדולה שהיתה בעשור האחרון זו רפורמת הכבאות. היה אסון נוראי בכרמל, אסון נוראי, וכמה דיברנו – ואני הייתי חבר בוועדת הפנים – כמה דיברנו, בואו נלך על רפורמה. הוועדים החזקים שישבו בכל איגוד ואיגוד, איגודי הערים, זה היה בלתי ניתן, וכל אחד משך לכיוון. אחרי אסון שקרה לנו, סוף סוף התרשתנו והיתה הזדמנות, העבירו את זה ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים. הרמנו את זה – עבודה מצוינת שהיתה בלשכה המשפטית, עם אנשי המשרד, עם הרשות המקומית, עם ההסתדרות, עם כולם.
יצאנו לרפורמה, הרפורמה יצאה לדרך כבר עוד מעט שנתיים, או שנה וחצי.

החוק עבר ב-8 בפברואר.

כבר שנה, מעל שנה?

לא, לא. עכשיו. החוק עבר.

סליחה. אבל אנחנו קיבלנו את זה – עוד מעט שנתיים – אחרי אסון הכרמל. מה שחשוב זה באמת כרגע מה שקורה בחוץ. אתם לא מרגישים את זה.

אתמול הסתובבתי בשריפה ענקית שהיתה באזור בית שמש - ראיתי את החפ"ק האחוד, ראיתי את השליטה של מפקד המשטרה, הצבא, מד"א, כיבוי אש, פיקוד ושליטה – מפקדים רואים, שולטים, קשר אחוד בין כל הכוחות. מסוק משטרתי באוויר, עוד שישה מטוסים מורידים, הטייסת שהקמנו. וזה עובד. אלף שריפות ביום של אתמול, שלשום אלף שריפות, 4,000 שריפות מתחילת השרב. אתם לא מבינים על מה אנחנו מדברים.

כמה אנשים שגרמו לשריפות נעצרו?

אני לא יודע.

הצתות, אתה מדבר.

לא הצתות, אפילו ברשלנות.

אתה צודק. אתה צודק.

אני חושב שגרימת שריפה ברשלנות זו עבירה.

מאה אחוז. אני לא יודע. יש כאלה שזה מתוך רשלנות, יש מתוך הצתות, יש כאלה גורמים בתוך הצבא שהדליקו. אימונים בצבא – אמרנו, ביקשנו בשבוע הזה לא להתאמן באש חיה – והם יורים באש חיה ויש לנו שריפות בכל מיני בסיסים. ביקשנו מהצבא דווקא בחום הזה לא להתאמן.

איפה? במתקן אדם?

גם במתקן אדם, אבל לא רק שם, יש עוד כמה בסיסים – גם בצפון.

זה שיש יומיים ל"ג בעומר זה גם בעייתי, יומיים של שריפות.

ושריפות של ל"ג בעומר ומדורות. ותראו את ההכנות – יש מדורה קטנה ואתם רואים פתאום מדורות, ארבעה מטרים גובה העצים שאוספים.
ואנחנו מודיעים, וביקשנו לנקוט בכל כללי הזהירות, ושריפות מתפשטות, אבל מה שיותר חשוב – שאין נפגעים בחיי אדם. יש שריפות ויש נזק חמור מאוד.

אבל אלה בדיוק אותם לוחמי אש שנמצאים יום-יום, שעה-שעה, ועובדים בלי שעון, ועליהם אנחנו צריכים לשמור, לטפל ולהמשיך לראות איך זה עובד.

יש את סוגיית המסתננים. גברתי, הייתי שם אתמול. אני נמצא בסוף התהליך. זה תפקיד של המדינה, ואף אחד לא יברח מאחריות – בעיקר של משרד הפנים אבל גם השלטון המקומי ומשרד המשפטים ומשרד החוץ והמשרד לביטחון פנים, כולנו צריכים לראות מה עושים.
יש לי את המספרים, כל שבוע נכנסים שניים-שלושה-ארבעה, זה הכול. אז קופצים מעל הגדר שלושה, זאת לא הבעיה. צריך למצוא את הפתרונות. אי-אפשר לחיות בתנאים קשים מאוד – מה שקורה בדרום תל-אביב, ראית את זה. אני הסתובבתי כבר כמה פעמים, המצב הוא בלתי נסבל. ויקרה שם אסון, זה רק עניין של זמן.

זה אחד הנושאים. דיברתי עם שר הפנים, דיברתי עם שרת המשפטים, אני מאוד שמח שחברת הכנסת מירי רגב היתה שם, ראתה את זה, חברי הוועדה. צריך גם שם לטפל, אי-אפשר להשאיר את כל המצוקות שם.

אלה נושאים שבאמת עומדים על הפרק. הנושא של בתי הסוהר – גם הביטחוניים, גם הפליליים – אנחנו כבר כמה שנים לא הקמנו בית סוהר. התנאים הם לא טובים. אומרים – אין תקציב, אין תקציב, אין תקציב. בית הסוהר האחרון שקיבלנו זה בית סוהר בדרום, אלה, שהיה מופרט וקיבלנו אותו אלינו.

עשרות שנים לא בנו בתי כלא, ואנחנו מדברים על כך ומדברים על כך – ונכנסים לתקציב, ושוב אין כסף. לא טוב. אנחנו צריכים להיות מדינה מתקדמת. יש עוד ועוד נושאים שאני יכול למנות, אני מעריך שגם המנכ"ל ידבר.

מילה אחרונה. התקציב בפתח. אני שוחחתי עם שר האוצר, אמרתי לו – אני לא אתן שיקצצו במשרד לביטחון הפנים, כאמירה, וגם בכוונה. לא אתן, כי זו פגיעה בשלטון החוק, פגיעה באזרחים, פגיעה באלימות, בפשע, בשכרות – העברתי את החוק לאחרונה – בסמים, יש כל כך הרבה נושאים.

ואי-אפשר. רוצים באמת לפגוע, אז יש מקומות, גם אמרתי לו איפה. חשוב לי לקבל את הסיוע, לקבל את העזרה התקציבית, שהתוכניות שיש לנו ברפורמה בכבאות – גם בשב"ס, גם במשטרה, גם במשרד – נמשיך בהן.

אני שוב מודה לך, גברתי. אנחנו נאפשר למנכ"ל לסקור.

תודה רבה לך, השר.

בוקר טוב לכולם, חברת הכנסת יושבת-ראש הוועדה, חברי הכנסת, כל המוזמנים. אנחנו עשינו סקירה – בעיקר לחבר אתכם למהו המשרד לביטחון הפנים ומה הנושאים שהוא מטפל בהם, קצת לחבר אתכם לבעיות. זה לא דיון שבו אנחנו חושבים שייפתרו כל בעיותינו או כל הסוגיות שאנחנו מטפלים בהן, אלא כדי שתתחברו לאותה מציאות שבה אנחנו חיים באופן יומיומי.

אלה תפקידיו של המשרד לביטחון פנים. המשרד אמון על אכיפת החוק, ביטחון הנפש והרכוש, שמירת הסדר הציבורי, החזקת אסירים במשמורת בטוחה ונאותה, מניעת דליקות, מניעת אלימות ועבריינות בחברה הישראלית, מאבק בצריכת הסמים והאלכוהול – בעצם, על שלל יחידותיו. אנחנו רואים שזוהי פריסה מאוד רחבה. זה לא עוד משרד שמטפל בנושא אחד או בתחום אחד. הוא משרד עם פריסה מאוד רחבה, וכמו שאני מאמין שגם השר עדכן אותך בשיחה שלכם, הכוונה היא להמשיך להתקדם הלאה מבחינת הסמכויות שהמשרד אמור לקבל בעתיד.
זהו משרד שונה בהתנהלות שלו ממשרדי ממשלה אחרים, בטח ובטח בארבע השנים האחרונות. הוא לא משרד שמצמצם פעילות, הוא לא משרד שפעילות ממנו יוצאת החוצה או למשרדים אחרים. הוא עובר מהלך הפוך – הוא עובר מהלך שמשימות אחרות, משימות ממשרדים אחרים, משימות נוספות, נכנסות למשרד לביטחון פנים והופכות להיות תחת אחריותנו.
אני אקח שתי דוגמאות שהן יותר משמעותיות – האחת זה הכבאות, שעברה אלינו ממשרד הפנים, והשנייה זה אגף כלי ירייה, שגם עבר אלינו ממשרד הפנים ובעצם מאותו רגע אנחנו אחראים על כל רישיונות הנשק שמסתובבים במדינה – לפקח, להנפיק את הרישיונות ולבצע את הבקרה אחר כך.
זה ארגז הכלים שאתו אנחנו מבצעים את המשימות שלנו – הגופים העיקריים של המשרד הם בראש ובראשונה משטרת ישראל, על כלל שוטריה; שירות בתי הסוהר; רשות הכבאות וההצלה – כמו שאמרנו, שעברה אלינו לא מזמן – והרשות להגנה על עדים. גופי המניעה האזרחיים שלנו הם הרשות למלחמה בסמים, עיר ללא אלימות, ואגף "מצילה", שמטפלים בתחילת הצינור, בעצם אמורים למנוע מאותם אזרחים, מאותו נוער, להגיע בקצה התהליך אלינו.
גם אנחנו יודעים שאנחנו חיים בעולם של מגבלת משאבים, מגבלת תקציב – תמיד השמיכה קצרה – ולכן, דרך מדיניות השר החלטנו להתמקד בנושאים שהם המרכזיים. החלטנו שאנחנו לא מתפרסים.

האם זה לפי סדר עדיפות או כל הנושאים הם נושאים שמטפלים בהם במקביל?

כל הנושאים הם נושאים שמטפלים בהם במקביל, כי כמו שאמרנו – אנחנו מספר גופים שמאוגדים תחת משרד אחד, לכל גוף יש את המשימות העיקריות שלו והמשימות החשובות שלו. אנחנו לא מתפרסים אלא באמת מנסים להתמקד באותן נקודות שזיהינו אותן כנקודות המרכזיות.
יש את כל הנושאים הרגילים של ביטחון אישי, פשיעה, אליהם מצטרף בשנים האחרונות גם נושא היערכות למצבי חירום. אנחנו יודעים כולנו שהיום העורף הוא חזית שנייה, לפעמים אפילו חזית ראשונה בהרבה מקרים, אנחנו צריכים להיות ערוכים שם, והמשרד לביטחון פנים, בראש ובראשונה דרך המשטרה אבל גם דרך שירותי הכבאות, הוא החזית והוא צריך להיות ערוך לפעילות בעורף. בעצם הוא נמצא שם ראשון וצריך לתת את המענה לאזרחי המדינה.
מעבר לכל הנושאים האלה, אנחנו כולנו מכירים את הבעיות הכלכליות שבהן אנחנו נמצאים ואותה שמיכה קצרה, ולכן שמנו בסדר עדיפות גבוה גם את נושא ההתייעלות במשרד לביטחון פנים. אנחנו מבצעים לא מעט תוכניות שאמורות, ראשית, לחסוך כסף, שנית, להשתמש יותר נכון באמצעים שהממשלה מקצה לנו, וגם לחשוב קצת מחוץ לקופסה. כמו שהזכיר השר, נושא השיטור העירוני – הרבה שנים דובר עליו בצורה כזאת או אחרת – הפעלנו אותו, הוא פועל כבר מעל שנתיים, הוא יגיע לשולחן שלכם לדיונים להארכת הוראת השעה בשבועות הקרובים, אני מעריך.

פה לקחנו וצירפנו אלינו את השלטון המקומי כעוד סוג של מכפיל כוח שאמור לשפר את התוצאות שלנו, ויש לנו עוד לא מעט תוכניות בכיוונים האלה, כשבעצם אנחנו מסתכלים על היכולת שלנו להתמודד בצורה קצת אחרת.


השקף הבא הוא קצת במספרים, מה נמצא תחתנו. כמובן, הגוף הגדול ביותר הוא משטרת ישראל, עם כ-26,000 שוטרים ואנשי קבע ועוד שוטרי חובה בסביבות ה-3,000, אלפיים ומשהו שוטרים במשטרה, בפריסה ב-70 תחנות ברחבי הארץ. שירות בתי הסוהר – כ-8,800 סוהרים, מטפל בכ-20,000 עצורים ואסורים, במגוון רחב של סוגים – אם זה מסתננים, אם זה ביטחוניים ואם זה פליליים – ומחוץ לבתי הסוהר אחראי על פיקוח ובקרה גם על עצורים באיזוק אלקטרוני וגם על עברייני מין מפוקחים; רשות הכבאות הארצית על כ-2,200 עובדים ברשות, מתוכם כ-1,700 לוחמי אש, וכמובן מערך מתנדבים מאוד רחב שהולך ומתרחב, כחלק ממדיניות השר. ושוב, חלק מאותה אמירה או מאותה סיטואציה שבה אנחנו מתמודדים עם מצוקות תקציביות, אנחנו מחפשים פתרונות אחרים שחלק מהם זה גם הקמת יחידות מתנדבים.

מה זה מפוקחים, חוץ מעברייני מין? יש עוד?

איזוק אלקטרוני.

לא, אבל חוץ מעברייני מין יש עוד מפוקחים?

לא.

כל המספר הזה אלה עברייני מין?

- - -

המפוקחים, אני מבינה שזה עברייני מין ואיזוק אלקטרוני.

כן.

כמה מתוכם זה עברייני מין? הרוב? לא ממש מספר מדויק אבל בערך.

450–500? 800?

ניתן לך את המספר המדויק, אני לא יודע להגיד. זה לא רוב המספר. במפוקחים שכחתי להזכיר, יש לנו את נושא עבודות השירות שגם נמצא בפנים.

זה העיקר אפילו.

כן, זה העיקר. אם אנחנו מסתכלים על מה שקרה בקדנציה הקודמת, אנחנו מדברים על הרחבת תחומי הפעילות של המשרד בכלל, כמו שאמרנו – הקמת רשות הכבאות הארצית, בראש ובראשונה.

רק כדי לסבר את האוזן – אז אומרים, לקחת 24 איגודי ערים ולהעביר אותם לאחריות המדינה. צריך להבין שזה מאה ומשהו תחנות כיבוי שפרוסות ברחבי הארץ, צריך לפרוס לכולן מערכות מחשוב, לקחת 2,000 עובדים, להעביר כל אחד באיגוד שלו, כל אחד עם הסכם השכר שלו, להעביר אותם לשירות המדינה, להעביר את כל ההתקשרויות שהיו לפני כן, את כל החוזים, לשירות המדינה, לשלם משכורות לאלפיים ומשהו אנשים – רק בצד הלוגיסטי מדובר במגה אירוע, אני חייב להגיד שגם הכנסת וגם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים נרתמו כדי לסייע להעביר את האירוע הזה. כמובן, יש עוד לא מעט מחלות ילדות. בסך הכול, הרשות כרשות קיימת כחודשיים והדברים עוד לא סגורים עד הקצה אבל אנחנו שומרים כל הזמן שבצד המבצעי לא תהיה שום פגיעה ואנחנו מטפלים בכל הבעיות שעולות וצצות תוך כדי תנועה.

כפי שגם השר הזכיר, הקמנו את הרשות להגנה על עדים, שהפכה להיות מבצעית ב-2009 וכבר מטפלת בלא מעט עדים. דרך הרשות כבר עברו עשרות עדים בשנים האחרונות.
הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול עברה למשרד לביטחון פנים, ואנחנו רואים בזה עוד שילוב של כוח ופריסה בשטח שנותן לנו עוד יכולת להשפיע.

אגף כלי ירייה, כמו שאמרנו – גם פה יש חיבור עם משטרת ישראל, שהיה גם קודם, ודרך המשרד לביטחון פנים ודרך זה ששני הגופים יושבים אצלנו, אנחנו מצליחים להביא לשירות יותר טוב ולטיפול יותר טוב בכל נושא כלי הנשק.
הקמת מינהלת לאכיפת דיני מקרקעין, אותה מינהלת שאמורה לתת את הצד האכיפתי במסגרת הטיפול בדרום.

בשביל לעזור לאוכלוסייה הבדואית, להתפטר מהבתים שלהם. להרוס ככה. במקום שיהרסו בעצמם, אתם עוזרים להם. איזו מין יחידה זאת?

תפקידה של המינהלת הוא לתאם בין כל גופי האכיפה.

מה, זה מחוץ להרי החושך? למה צריך יחידה מיוחדת לדבר הזה?

זו יחידת תיאום בין כל גופי האכיפה.

תסביר לנו. כמה אנשים?

שבעה אנשים.

תנו לו לסיים. זחאלקה, אתה רשום ראשון הדוברים.

סליחה, גברתי. שבעה אנשים? מה היא עושה? איך אפשר לדעת מה סמכויותיה, מה היא עושה? כלומר, מה השקיפות הנדרשת בעניין הזה?

אפשר לקרוא את החלטת הממשלה, וכמו שאתה בוודאי יודע, החקיקה בנושא תגיע לשולחנכם כנראה בזמן הקרוב.

אבל אתם כבר הקמתם אותה.

את גוף התיאום הקמנו.

באיזה סמכות?

במסגרת החלטת ממשלה.

אה, זו החלטת ממשלה.

כן.

כמה עדים הרשות כבר - - -

אני לא רוצה להיכנס למספר מדויק אבל זה מעל 20 עדים שעברו דרך הרשות.

בכמה שנים?

אמרתי, היא הפכה להיות מבצעית ב-2009.

מה התקציב שלה, דרך אגב?

50 מיליון.

50 מיליון שקלים.

לשנה.

לא.

כלומר, עד היום הוצאנו, בארבע-חמש שנים, 200 מיליון.

לא לא. התקציב הלך וגדל מהקמת אותה מינהלת שמקימה, ועד המצב שהיא מבצעית.

כמה הוצאנו עד היום?

אנחנו יכולים לתת לך את המספר המדויק.

פלוס-מינוס.

אני לא רוצה לזרוק מספר. אנחנו נעביר לכם את המספר המדויק.

מבחינת פריסת הפעילות של המשרד – ובזה אני אסיים – בעיר ללא אלימות גדלנו מפריסה בכ-13 ערים למעל 120 ערים במהלך 2013, שנגיע אליהן; שיטור עירוני – התחלנו מאפס, אותו פיילוט שהתחיל לפני כשנתיים, אנחנו נמצאים היום ב-17 רשויות מקומיות עם הצלחה יפה מאוד, כל הגורמים שנוגעים בדבר משבחים את הפרויקט הזה; רשות למלחמה בסמים – הגדלנו מפריסה ב-60 ערים לפריסה ב-100 ערים; פרויקט "מצילה" – פרוס ב-76 רשויות מקומיות.

בנוסף, הקמנו שלושה אורגנים – גופים אוטונומיים במשטרה שמטפלים בסוגיות שקשורות למגזר הערבי, שכבר פרוסים בשטח, עם עוד מתחם אחד בהקמה. עד כאן.

אם יש שאלות למנכ"ל, עד שהשר יגיע, בבקשה.

אני בא כרגע מדיון שהוא חשוב מאוד – הייתי מציע לך לשלוח אפילו חלק מהצוות שלך לשם – בנושא הבטיחות בדרכים. היתה שם אמירה לגבי העברת הכספים, 65 מיליון שקלים שהרשות אמורה להעביר, שיש כוונה למעשה לא להעביר את זה כי זה גם מתקצב תקני קבע.

האם התקציב הזה הוא תקציב שנועד למשל לניידות, לאכיפה, ציוד, הדרכה וכן הלאה או שזה ממש מתקצב תקני קבע?

התקציב מתקצב גם וגם – גם ניידות, גם אמצעים וגם תקנים – ובכמויות לא קטנות. יש כוונה של הרשות לבטיחות בדרכים לשנות את התמהיל של הכסף הזה, אנחנו מתנגדים לזה בתוקף, אנחנו חושבים שזה יפגע משמעותית בתפקוד של אגף התנועה וביכולת שלו לטפל בתאונות הדרכים. אנחנו נתנגד לזה בכל הפורומים הרלוונטיים.

אם אתה מוכן להחזיר בבקשה את השקף שמדבר על סדר העדיפויות של השר. איך אתה מודד כל סעיף פה? איך אתה מודד ויכול לשתף אותי בזה, האם יש שיפור משמעותי ברמת הביטחון האישי, אם יש שיפור משמעותי בתחום של ההרתעה, בתחום הפשיעה, איך אתם מודדים את זה?

יש כמה דרכים. אנחנו במשרד – בטח בשנים האחרונות, אבל אני חושב שמאז ומעולם – חסידים גדולים של מדידה בכלל.

על הכיפאק. איך אתה מודד?

אנחנו משתדלים למדוד כל פעילות שאנחנו עושים. השיטה למדוד היא ראשית בצד התשומות שאני משקיע בסוגיות האלה, ושנית, בסקרים, לבדוק את תחושות הציבור לגבי מה הוא מרגיש ברמת השטח.

ממתי יש לך סקר בתחושת הציבור בתחום הביטחון האישי או בתחום ההרתעה של הפשיעה? איך אתה יכול להציג את זה?

ראשית, אם תבקשו – נבוא ונציג לכם מסודר את הפעילות שלנו בנושא המדידה והבדיקה של המשרד לביטחון פנים, על גופיו.

זה נעשה באופן סדיר?

כן.

כלומר, בתוך תוכנית העבודה?

ודאי. בכל עבודת מטה וכל תוכנית שאנחנו מקדמים, אחת הסוגיות שאנחנו שמים עליהן דגש זה ההצלחה שלנו באותה תוכנית.

אתה יכול לשתף אותנו בתוצאות של הסקר האחרון בתחום הביטחון האישי?

אני לא אשלוף מספרים. אתם תבקשו דיון – אנחנו נבוא ונציג.

לא, כללית.

אני אומר, תבקשו דיון – אנחנו נבוא להציג. יש כל מיני. יש את האמון שהציבור חש במשטרה, שאנחנו בו בעלייה. אין ספק שזה עוד מדד שמראה את תחושת הביטחון של הציבור.

גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להמליץ בפנייך ולבקש – אם הוועדה יכולה לבקש שיוצג בפניה לא סקר אחד בתחום של הביטחון האישי אלא שלושת הסקרים האחרונים כדי לראות מה השאלות, לראות את כיוון ההתפתחות, לראות תשומות, לראות תפוקות.
אני רוצה לראות איך מודדים – מאוד מעניין אותי – את רמת ההרתעה המשטרתית של אכיפת החוק. זה דבר שמאוד מעניין אותי, כי אתה כותב פה פשיעה מאורגנת. יש מספיק פשיעה שהיא לא מאורגנת, ויושב לידך בן אדם שבמגזר שלו אני לא בטוח שהם מרגישים - - -

היא מאורגנת מאוד במגזר הערבי. מאוד מאורגנת, הלוואי שהיא לא היתה מאורגנת.

יושב לידך ג'מאל, אני לא בטוח שהם מרגישים הרתעה, והזעקה מ-20% מהאוכלוסייה עולה לשמים בעניין הזה. אני ממליץ בחום, ואני מבטיח לך לבוא להשתתף ולא לצאת באמצע.

אוקיי. לגבי הביטחון האישי את הסקרים עושה המשטרה או המשרד לביטחון פנים?

יש גם סקרים שלנו וגם סקרים של המשטרה, אבל בכל מקרה, כל מה שיש לנו, אין לנו שום בעיה לבוא ולהציג לחברי הכנסת.

אוקיי. האם יש עוד שאלה למנכ"ל?

הבנתי שיש גופים סטטוטוריים או כמה עם איזושהי סמכות סטטוטורית, או גופים בתוך המשטרה, אבל המנכ"ל התייחס לשני ארגונים שקמו במיוחד למגזר הערבי, כשאני לא מבין מה זה, איזו מין חיה זאת, מה זה אורגן. איך זה בנוי, למה זה בנוי, מה היעילות שלו, מה הכוונה שלו, המטרה שלו?
יכול להיות שהמטרה של האורגן היא ראויה – למגר את הפשיעה, יכול להיות שהמטרה של המינהלת בנגב היא פסולה – למרמר את חייהם של האזרחים הערבים הבדואים בנגב.

בונים בנייה בלתי חוקית.

אני רוצה לדעת עכשיו על הגופים האלה – מהם, מה הגדרתם ואיך אפשר בכלל לראות אותם? כאיש ציבור, אני רוצה לדעת מה זה אורגן. מישהו פה יודע מה זה אורגן?

אורגן זה גוף.

- - -

אני יודע באנגלית – אני לא מדבר על השפה. יש תחנת משטרה ויש אורגן משטרתי. מה זה אורגן משטרתי, אני לא יודע.

זה תחנה.

זה לא תחנה.

אם זה לא תחנה, זה גוף אחר משטרתי.

בסדר, אז שיסביר לי מה זה הגוף. אם אתה יודע, תסביר לי אתה.

אני אסביר.

וכמה כאלה יש, כי זה חשוב מאוד.

אמרנו, יש שלושה שכבר פועלים ועוד אחד בשלבי הקמה באזור כרמיאל. אותו אורגן הוא מיני-תחנה, יש בעצם את כל אמצעי המשטרה בתוך אותו גוף. המטרה שלו בסוף היא לא להתפשט על כל משימות התחנה – שהן רחבות, רבות ומטפלות במגוון רחב של אוכלוסייה – אלא לתת את אותו שירות, אני מדבר על שירות לאוכלוסייה הערבית במתחמים בהם הקמנו את אותם אורגנים, כאשר הפעילות העיקרית היא כמובן לחימה בפשיעה.
זאת מטרתו של אותו אורגן, ולהגדיל את תחושת הביטחון בקרב המגזר, ואני חושב שבכל המקומות שבהם האורגנים האלה פועלים, הרשויות המקומיות עצמן וגם האזרחים חשים שיש עלייה בפעילות המשטרתית לטובת האזרח ועלייה בשביעות הרצון מפעילות המשטרה.

אני רוצה לשאול את תושבי טירה אם הם מרגישים את זה.

האם צריך גוף כפול?

תושבי טירה מרגישים את זה?

אין אורגן בטירה, יש אורגן בטייבה.

- - -

סליחה. יש אורגן בטירה, אתה יכול לשאול - - -

בטירה המצב "על הפנים", אחוז הפשיעה הגבוה ביותר בארץ, וזה מידרדר.

אבל תשאל מה קרה לפני ואחרי.

אדוני, אני שואל, אני עוקב. בטירה המצב הידרדר בשנה שעברה, כולם מכירים. יש רצח בטירה יותר מאשר בתל-אביב – בטירה יש 25,000 תושבים, בתל-אביב חצי מיליון – ויש יותר רצח בטירה. למה? אני לא יודע, כנופיות הפשיעה משתוללות שם.

ועדיין, תבדוק מה קרה מאז שהוקם האורגן, אני חושב שגם תושבי טירה יגידו לך.

אני רוצה לדעת, יכול להיות, צריך לבדוק את זה.

אני מציעה שאת השאלה הזאת גם תשאל את השר – היא מספיק חשובה ומשמעותית.

כן. עכשיו תסביר לנו מה זה הגוף, אני אגיד לך למה. אני רוצה הבהרה מהמשרד כי אני שומע הרבה דברים על המינהלת לאכיפת דיני מקרקעין בנגב. יש הרבה סיפורים על זה, תגיד לי בדיוק מה זה. כל אחד מספר לי משהו אחר.

המינהלת הזאת הוקמה מתוקף החלטת ממשלה – אני לא זוכר את מספרה אבל אפשר בוודאי למצוא. תפקידה של המינהלת הוא לתאם את כל גופי האכיפה שקיימים גם ככה בשטח.
יש לא מעט גופי אכיפה אזרחיים – אם זה סיירת ירוקה, אם זה מינהל מקרקעי ישראל ואם זה משרד הפנים – שפועלים בשטח. תפקידה של המינהלת הזאת הוא לבצע תיאום בין כל הגופים האלה לבין פעילות משטרת ישראל.

בועז, רצית לשאול.

יש לי כמה שאלות. ראיתי שיש בערך 20,000 אסירים. איך זה מסתדר עם תקן כליאה 16,000 ומשהו?

היום יתקיים דיון בוועדת הפנים בנושא הזה. מה שקורה, הרי אי-אפשר לשים למשל חולים ביחד. יש תאים של נשים, אי-אפשר לשים גברים בתוך תאים של נשים. יש אוכלוסיות מיוחדות, קטינים, שאי-אפשר לשים אותם עם בגירים. יש תאים שאנחנו צריכים גם לשפץ אותם, כך שיש הפרש מסוים בין מספר המקומות שאפשר בפועל להכניס לשם אנשים לבין כמות האסירים. לכן, תקן הכליאה הוא יותר נמוך.

לא. תקן הכליאה מדבר על פליליים. הוא מדבר על ה-20,000, שזה כולל גם מסתננים וגם ביטחוניים.

כמה פליליים יש?

בערך 13,000.

אז אנחנו ב-3,000 פחות מתקן הכליאה. אני יודע שאנחנו נדון בכך יותר מאוחר.

יש את הביטחוניים.

יש גם ביטחוניים, גם מסתננים וגם פליליים.

בעצם נכון להיום, אנחנו עוברים על החוק במובן הזה?

לא.

לא. ממש לא.

מה זה תקן כליאה? תקן כליאה זה מספר המקומות שלדעתנו יש מקום שבו יאוכלסו האסירים, ולכן אם יש יותר אסירים מאשר תקן הכליאה, אנחנו בעצם עושים שיקולים - - -

יש היום דיון בנושא תקן הכליאה, בואו נשאיר את השאלה הזאת לתקנות.

יש לי עוד כמה שאלות. זה פשוט מפריע לי, יכול להיות שאני לא אהיה כי זה יושב על זמן המליאה.

תקן כליאה יותר נמוך מאפשר שחרור מינהלי. זאת המטרה של קביעת תקן כליאה, לא למטרה אחרת.

כן, אבל הוא בא כדי לוודא שיהיו תנאים מינימליים של אסירים. אני מבין שיתקיים על זה דיון, אני לא רוצה להתעכב על זה יותר מדי – רק העובדה שלא קיבלתי תשובה מספקת, מקסימום נדבר על זה אחר כך.
אתה יכול להגדיר לי קצת יותר את שיתוף הפעולה עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים? המטרה שלכם למנוע תאונות דרכים – שזו אחת ממטרות-העל של המשרד – איך זה מתנגש עם הרשות שהיא לא תחת המשרד בעצם?

זה שיש שני גופים שמתמודדים עם תופעת תאונות הדרכים - - -

לא, השאלה אם יש שיתוף פעולה.

ודאי שיש שיתוף פעולה. כמו שאמרנו, ראשית, יש כספים שהרשות מקצה למשטרת ישראל לפעילות. אנחנו חברים בתוך מועצת הרשות לבטיחות בדרכים, לא מעט פעולות מתואמות בין הגופים – אם זה מבצעים או כל פעילות אחרת שאנחנו עושים ביחד. יש שיתוף פעולה ותיאום ברמה היומיומית כמעט בין שני הגופים האלה.

עוד שתי שאלות קצרות. שיטור עירוני, אני מבין שרוצים להרחיב את זה. מה שמונע זה רק עניינים תקציביים?

לא. ראשית, מונע מאתנו העובדה שהפיילוט, אותה הוראת שעה מסתיימת באוגוסט 2013 ואנחנו צריכים להאריך אותה. בלי הארכת הוראת השעה נגמר בעצם השיטור העירוני.

הצד השני של זה הוא כמובן שבמסגרת דיוני התקציב חלק מהמטרות שלנו זה גם להרחיב את הפעילות הזאת.

זה גם עניין של תקציב כי זה 50% המשרד ו-50% העיר, בעצם הערים החזקות יכולות יותר לאפשר לעצמן ואותן ערים בפריפריה – דווקא שם אנחנו צריכים יותר נוכחות; לאו דווקא שם, בכל מקום.

חשוב שנדבר על זה גם.

החוק יגיע לפה ואז אפשר לדון כמובן על כל הסוגיות באופן הרבה יותר רחב והרבה יותר ממצה. אני רק אגיד שהפרויקט הזה הוא פרויקט משותף שלנו ושל האוצר, זה פרויקט שהמשרד לביטחון פנים ומשרד האוצר הובילו אותו יחד, כך שאנחנו רואים את הדברים די עין בעין, אבל כמובן שהמטרה היא להרחיב את הפרויקט כי אנחנו חושבים שהוא מצליח.
אנחנו גם חושבים על פתרונות לאותן רשויות יותר חלשות כדי שגם בהן נוכל להכניס.

איזה חלשות? שלא יכולות לעמוד בהוצאה?

ההוצאה כרגע מתחלקת 50%-50%, אבל מה הכוונה? 50-50 זה אומר שאני מממן את השוטרים שנכנסים לתוך הפול, והרשות המקומית מממנת את הפקחים. עכשיו אנחנו מנסים למצוא גם מודלים שיוכלו לעשות שיפטינג כזה או אחר בתוך החבילה הזאת.

בסוף, השיטור העירוני נתפר פר רשות מקומית. לצורך העניין, כמות הפקחים או השוטרים שאנחנו מקצים באותו כוח לדימונה לא דומה לכמות הפקחים והשוטרים שאנחנו מקצים לבאר-שבע. לכן, זה כבר נבנה על מידותיה של העיר גם בצד המקצועי.

אפשר שאלה ספציפית לגבי השיטור העירוני בתל-אביב?

אין שיטור עירוני בתל-אביב.

שיטור משולב.

אין שיטור עירוני בתל-אביב ואין שיטור משולב בתל-אביב.

למה?

למה אין? סוגיות שקשורות בעיקר לראש העיר.

ראש העיר רוצה שמי שיהיה בשיטור מקומי יהיו פקחים בלבד, ואת הפקחים תנחה המשטרה. בעצם, בתל-אביב המשטרה תפריט את המשימות שלה לטובת הפקחים – דבר שלא מקובל.

מה עם יחידת יהלום?

היושבת-ראש, אז איך אנחנו פותרים את זה?

דיבר איתי על כך השר לפני כן, תיכף נראה איך אנחנו - - -

יש יהלום בתל-אביב, עשר ניידות שפועלות עם פקח ושוטר.

נכון.

זה שיטור משולב. להבנתי, כבר אין בתל-אביב אבל נבדוק את זה.

זה קיים. בתל-אביב יש עשר ניידות כאלה, אלא אם כן זה בוטל לאחרונה.

איפה שיש שיטור משולב, הוא עובד. אני לא יודע מה יש בתל-אביב.

אני שואל איך מוצאים פתרון.

הפתרון הוא שגם תל-אביב תיכנס לאותם כללים ולאותו פול שכל הרשויות המקומיות האחרות נכנסות אליהם, ודרך זה היא תקבל את הטיפול שלה.

מי אמור להחליט אם ביישוב יהיה שיטור עירוני או לא יהיה? הרשות או המשרד לביטחון פנים?

גם וגם, יש קריטריונים. בסוף, אם רשות לא רוצה – לא יהיה אצלה שיטור עירוני. מכיוון שהיא צריכה לשים לטובת זה כסף, כמובן שיש לה את זכות הסירוב להחליט שהיא לא רוצה. היא לא רוצה שיטור עירוני, ואז לא יהיה אצלה. אצלנו, על-פי קריטריונים שבודקים כל רשות ורשות - - -

נקבעו קריטריונים?

כן. יש קריטריונים שנקבעו בהחלטת ממשלה באופן מסודר מאוד, עליהם נבחנת כל רשות. בעצם, מייצרים סדר, רצף של רשויות – מי ראשון, מי אחרון – ואנחנו מכניסים לפי הסדר הזה רשויות לתוך התוכנית.

אתה יכול לעדכן אותנו בבקשה באשר להתקדמות ההחלטה או אשרור החלטה שכבר קיימת בנושא איסוף נשק ממאבטחים, בנושא הכספות, מקומות עבודה? שמענו את השר בעקבות כמה מקרים של רצח שהיו.

כן, יש הנחיה של השר.

אתה יכול לעדכן אותנו בהתקדמות?

הנחיית השר – כפי שאת אומרת שכנראה אתם כבר מודעים אליה – אומרת שהחל ממאי 2013, בעצם עכשיו, כל מאבטח שהגוף שהוא עובד בו חושב שנכון שהוא ייקח את הנשק הביתה, אמור לקבל אישור של משטרת ישראל, ספציפי לאותו מאבטח. זה מתחיל לפעול היום, כך שנוכל לתת לכם עדכונים.

המשטרה תאשר לכל מקרה?

ככלל, מאבטחים לא אמורים לקחת את כלי הנשק הביתה.

סלח לי, מתי המשרד לביטחון פנים עשה הערכת מצב לגבי הצורך באבטחה חמושה, והנחה את המשטרה להנחות את חברות האבטחה?

הערכת המצב הזאת נמצאת כרגע בשלבים אחרונים.

מה זה נמצאת כרגע? אתם מעסיקים 40,000 איש, 4,500 מתוכם מאבטחים עם אקדח בבתי-ספר. יושב פה דוד צור, היה מפקד הימ"מ, הוא יגיד לך לאיזה לוחם הוא היה מרשה לשלוף אקדח בבית-ספר ולירות. אתם לא מבינים מה אתם משחררים. זה כיסוי תחת.

לא הבנתי.

תקשיב מה אני אומר לך. אם התשובה שלך אלי היא שהערכת המצב היא בתהליך, אז אתה לא עונה על כלום. הערכת המצב שלך חייבת להיות כל שלושה חודשים, כל חצי שנה, והיא אמורה לעצב מדיניות.

שלוש שנים נהנינו משקט אדיר. ההחלטה על אבטחה חמושה נפלה בשנות האינתיפאדה הסוערות. מה בדיוק מאבטחת עם נשק אמורה לעשות בבית-ספר של הבן שלי? לשלוף אקדח, על מי? על ונדליסט?

רגע, הכרזת על סוף עידן הטרור?

לא. נחמן, מאבטח בית-ספר אמור לעצור מתאבד עם נשק? לא, תעדכן אותי. אני מבקש רק הערכת מצב.

השר הנחה לפני מספר ימים את המשטרה בדיוק לקיים הערכת מצב עדכנית.

מתי נערכה האחרונה?

- - -

שמענו את השר בתקשורת מתראיין או מתבטא בנושא, אחרי שניים-שלושה מקרים של רצח, אבל מאשרר מצב שכבר היה אמור להיות קיים. נושא האיסוף והכספות וכל הדברים האלה היה אמור להיות קיים מזמן, רק לא בוצע. מה שביקשנו זה עדכון.

אני אסביר. החוק, הנהלים, קובעים שככלל, מאבטחים לא לוקחים נשק הביתה. בכל גוף אבטחה יש אדם שמחזיק במה שנקרא, רישיון מיוחד, והוא זה שאמור לתת את אותו אישור להוציא את הנשק הביתה.

אנחנו גילינו שבעצם, השימוש באישורים האלה הוא הרבה יותר רחב מאשר לדעתנו נכון שיקרה. בסוף כמעט כולם לוקחים את הנשק הביתה.

לפי מה מחליטים בכלל למי מגיע לקחת ולמי לא?

ולכן הגיעה הנחיית השר, שאומרת – ככלל, אף אחד לא לוקח את הנשק הביתה, גם אותו בעל רישיון מיוחד.

על כמה נושאי נשק מדובר?

עשרות אלפים. 35–40 אלף.

בערך 40,00, אבל יש הנחיה לגופי האבטחה.

הכול נשאר בתחום אזור האבטחה שהוגדר.

אבל איך זה מתבצע?

ורק קצין משטרה בכיר, רק ראש אג"מ, רשאי לאשר לאותו מאבטח לצאת עם הנשק הביתה. זה מתחיל עכשיו. אם תרצו בהמשך נדווח לכם.

רותם, אני קצת מבולבלת ממה שאתה עונה כאן לחברת הכנסת תמר זנדברג. דוד, האם הבנתי נכון? היה כאן דיון בסוגיית מאבטחים שיוצאים עם נשק הביתה. אמרנו שאנחנו מבקשים תוך שבועיים שהמשטרה תבוא ותנחה יחד עם המשרד לביטחון פנים, שמאבטחים לא יוכלו ללכת הביתה עם הנשק וישימו אותו בכספת.

נכון. ההבטחה הזאת יצאה.

לא, עכשיו אמרו לי שלפני יומיים יצאה הנחיה לגופי האבטחה מהמשרד לביטחון פנים, שהם צריכים להחזיק נשקים בבית בכספות. זה נכון או לא, דוד?

ההנחיה הזאת יצאה כבר מזמן. מי שכבר לוקח את הנשק הביתה, מחויב בכספת.

אבל מי זה מי שלוקח?

כל אחד.

פרטיים. פרטי לוקח הביתה. לא מדברים על הפרטי.

זה היום בחוק. כל אדם שיש לו רישיון לנשיאת נשק אמור להפקיד אותו בכספת. פה מדובר על - - -

גם המאבטחים של חברות האבטחה מחויבים באותה כספת.

זה מה שהיה בדיון ואמרנו שזה לא טוב כי זה מחזיר הביתה עשרות אלפים של מאבטחים עם נשקים.

אז התשובה היא לא. התשובה היא שיש לכך שני נדבכים. יש נדבך אחד של מי רשאי לקחת נשק הביתה, וזאת אותה הנחיית שר שנכנסה לתוקף היום, שאומרת – ככלל, מאבטחים לא לוקחים נשק הביתה.

יפה, מאה אחוז.

תנו לי לגמור את המשפט עד הסוף. ככלל, מאבטחים לא לוקחים נשק הביתה. כל חברת אבטחה שרוצה לאפשר למאבטחים שלה לקחת נשק הביתה, כמו שאמרתי, עד אותה הנחיה זו היתה סמכות של בעל הרישיון המיוחד באותה חברת אבטחה לאשר או לא לאשר לקחת את הנשק הביתה.

הנחיית השר אומרת – אין יותר את הסמכות הזאת, הסמכות היא של ראש אג"מ. הוא יחליט על כל אחד שלוקח נשק הביתה. מי שכבר כן מקבל אישור לקחת נשק הביתה, מחויב שתהיה לו כספת בבית לנעול בה את הנשק.

זה בסדר.

אוקיי. אז באופן עקרוני, הנחיית השר מאתמול היא תואמת את הדיון שערכנו כאן בוועדת הפנים.

היא תואמת.

עניין הכספת – אם הוא רוצה לעשות שימוש לרעה בנשק - - -

כן, אבל אז כעוד אמצעי אבטחה - - -

- - -

הקטנו בכך שאנחנו לא מאפשרים לקחת את הנשק הביתה.

מה שצריך להוסיף לזה בעקבות הדיון שהיה פה זה הציפייה להוריד באופן דרמטי את האבטחה החמושה, כפי שאמר חבר הכנסת חסון.

נכון.

גם זאת הנחיה של השר.

מה שאמר חבר הכנסת חסון בעצם – תיקוף האיום חייב להיות רלוונטי והרבה יותר תדיר. זה למעשה לא היה, לפי מה שהבנו בדיון הקודם, תקן אותי אם אני טועה. לא היה תיקוף של האיום, נאמר משנת 2002 עד 2013, עד לפני שבוע-שבועיים, כשההנחיה יצאה מכם לקיים דיון ולתקף את האיום הזה.
אבטחת מוסדות חינוך היתה חמושה, היתה מאוד רלוונטית באמת ב-2001 או ב-2000, ויפה עשה השר שהוציא הנחיה כזאת להוריד את הנשקים האלה ממוסדות חינוך – אני לא יודע אם זאת הנחיה או שזאת אמירה, תבדקו את הנושא הזה, אז גם זה בסדר אבל צריך לעשות את זה כי יש פה כמויות נשק אדירות.

חבר הכנסת צור, ההנחיה הגורפת שהנחיתי – אחרי מספר מקרים מצערים – היא ללכת למדיניות מחמירה, לא לאפשר לקבל נשק, נקודה. ללכת ולהקשות על כולם.

לצמצם.

לצמצם, וכמה שפחות נשק ברחובות. אנחנו לא נמצאים כרגע במדינה שיש אירועים וצריך נשק. אם זה יקרה, אנחנו נחזור למדיניות המקלה יותר. כרגע אנחנו לא שם.

לגבי החברות, אמר המנכ"ל. אנחנו, ככלל, חושבים שכל אלה שיש להם נשק – שיאפסנו את הנשק בתוך החברה, עם כספת, עם שמירה.

נכון.

מבחינתי, אני לא רוצה מאבטחים מסתובבים. יש מקרים יוצאים מן הכלל – גם ביהודה ושומרון ובכל מיני מקומות – אמרתי, ראש אג"מ. זה עיקר הנשק, זה עיקר החברות שמתעסקות בקניונים.

במסעדות, פאבים, בתי קפה.

הנושא השלישי הוא בתי-הספר. אנחנו כרגע נמצאים באמצע שנת הלימודים, אמרתי – בואו נאפשר להם לקראת פתיחת שנת הלימודים להתארגן. גם שם אני לא רוצה שיסתובבו. שימצאו פתרון. יש לכם זמן שלושה חודשים – תמצאו פתרון. זאת המדיניות כרגע.

מצוין.

אני חושב שאנחנו בכיוון.

זה נכון. בעוד שבועיים אמור להתקיים דיון בעניין הזה.

האם אפשר לקבל את ההנחיה הזאת בכתב, לראות את ההנחיה שיצאה לשטח?

היא פורסמה לציבור.

אוקיי. השר חזר, אנחנו נחזור לשאלות לכבוד השר. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

תודה רבה, גברתי. הנושאים מגוונים וצריך לטפל בהם אחד-אחד. יש לי מספר שאלות לשר. קודם כול, אני הייתי מאוד מעדיף שבוועדת הפנים של הכנסת בפתיחת כל שנה המשרד יבוא ויציג תוכנית עבודה של השנה.
מהשר שמעתי, גם מהמנכ"ל – הוזכרו ארגוני פשיעה, אבל מה התוכניות, היכן אנחנו עומדים בנושא הזה, האם יש תוכניות להתמקד בנושא הזה? למרות כל מה ששמענו בשנים האחרונות, יכול להיות שהיתה הצלחה במיגור ארגוני פשיעה ביישובים היהודיים אבל בסקטור הערבי ארגוני הפשיעה משגשגים, פשוט משגשגים, ועושים את המוות, תרתי משמע, לאנשים.

לכן, אני רוצה לשמוע על הטיפול בארגוני פשיעה בכלל, וגם על האלימות בציבור הערבי. השר, בסוף הקדנציה הקודמת אמר שהוא זקוק לחצי מיליארד שקלים, 500 מיליון, כדי לעשות תוכנית רצינית, לטפל ולמגר את הפשיעה.

אפשר למגר את הפשיעה, זה לא דבר שאי-אפשר לעשות אותו. והיו ניסיונות, וראיתי בנתניה מה נעשה. בנתניה אני זוכר ימים שאנחנו חששנו, אנשים לא נתנו לילדים שלהם לנסוע לנתניה. שנתיים, טיפול רציני של המשטרה מיגר את כל ארגוני הפשיעה שם ועשה את נתניה לאחת הערים הבטוחות ביותר בארץ.
היום יש לנו מספר יישובים שבהם הפשיעה משתוללת. טירה, למשל, אני חושב שזה מקום מספר אחת בישראל, בטירה יש יותר רצח מאשר בתל-אביב, שבה מספר התושבים הוא פי-10, פי-15. לכן, צריך טיפול ממוקד גם בציבור הערבי וגם באותם יישובים שבהם הפשיעה משתוללת.

כבוד השר, אני נתקלתי במספר מקרים בהם המשטרה טיפלה באיטיות ובחוסר בהילות – אני לא רוצה להגיד שהם זלזלו, אבל פשוט לא תעדפו את העניין הזה ולא פעלו כראוי כאשר היו תלונות על תקיפה על רקע גזעני. הם אומרים לאדם שנתקף תבוא תגיש תלונה במשטרה, במקום להזעיק ניידת למקום.

אני הנחתי כמה מקרים כאלה על שולחנך, ואני מבקש שתהיה התייחסות לתקיפה על רקע גזעני כאל תקיפה על רקע ביטחוני מבחינת הטיפול של המשטרה, כלומר שתהיה איזוהי הרתעה בנושא הזה.
אתמול התקיימה ישיבה על חוק דרומי בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אני שאלתי מספר שאלות את נציגי הצבא והם אמרו לי שאלה שאלות שצריך לשאול את המשטרה.

אתה אמרת - אנחנו אחראים על כלי הנשק בישראל. האם המשטרה אחראית גם על הנשק בידי המתנחלים? כי חלק מהנשק לא ניתן על-ידי המשטרה, יש מסלול אחר. יש אזרחים בישראל, אזרחים ישראלים, שמקבלים נשק שלא דרך המשטרה, כלומר יש להם איזה תעדוף, הם מורמים מעם, מקבלים דרך גורמים אחרים, וזו שאלה - האם זה גם באחריותך אפילו אם גורמים אחרים נותנים את זה.

אני רוצה לשאול לגבי סטטיסטיקה של מחוז ש"י – כמה מקרים בהם המתנחלים היו מעורבים במקרי ירי, כמה מהם נחקרו, כמה מהם הועמדו לדין וכמה מהם הורשעו? תודה רבה.

תודה לך. חבר הכנסת עמאר, אחריו חברת הכנסת תמר זנדברג.

כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, באמת, לקבל משרד קדנציה שנייה זה לא רגיל אצלנו, היינו רגילים לשרים שנתיים, אחרי זה מתחלפים, ועוד שרים. וזו הזדמנות, שיש שר שיכול להתוות מדיניות לכמה וכמה שנים, לפי התוכנית זה אמור להיות הרבה שנים וזה מאוד טוב, יכול מאוד לעזור לייעל את העבודה של המשטרה, אנחנו זקוקים לזה.
אני אגיד כמה דברים טובים ואגיד כמה דברים שצריך לטפל בהם. כל הקשר – כאזרח אני מרגיש את זה, במיוחד במגזר הדרוזי – הקשר החם ושיתוף הפעולה של המשטרה עם מכובדי העדה, עבודה עם הגעה, עם התייעצויות, שיכולות מאוד לעזור – זה דבר חדש במשטרה, אני מברך את זה ואני חושב שזה מונע הרבה אלימות, זה מונע הרבה פשיעה ואני מקווה שזה ימשיך להיות כך. במיוחד במחוז הצפון אנחנו רואים את זה בשנים האחרונות, וזה באמת עוזר.
העניין השני שאנחנו צריכים לטפל בו וחשוב לטפל בו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה הזכיר את טירה, אני אזכיר את אזור ראמה. באזור ראמה קרוב ל-24 אנשים נרצחו, והבעיה שאין לנו שם כמעט פענוחים של הרצח.
אגיד לכם יותר מזה. אני ביקרתי בזמן האחרון אצל משפחה שהבן שלהם נרצח, חמישה ימים אחרי הרצח – אף אחד לא הגיע. אף לא שוטר אחד, אף לא חוקר אחד מהמשטרה הגיע למשפחה לשאול אותם - איפה הבן שלכם הסתובב, האם יש לכם אויבים? כלום, לא הגיעו אליהם בכלל. אנחנו מדברים על חמישה ימים אחרי הרצח, שהמשטרה לא הגיעה בכלל.

לכן, אני חושב שהקמת האורגן החדש בכרמיאל – אני מקווה שזה יעזור, יקדם את העניין ויפחית את הפשיעה באזור הזה כי זה אזור מועד לפשיעה ויש שם הרבה פשיעה. ואני יודע בדיוק, אדוני השר, מה אתה עושה שם וכמה עשית אבל אנחנו מבקשים עוד ועוד, למגר את הפשיעה באזור הזה.
נושא עיר ללא אלימות שנכנס למגזר – באמת, בתקופה שלך השקעת מאוד והכנסת את זה למגזר הערבי ולמגזר הדרוזי. אני מבקש להכניס עוד למגזר הדרוזי, להכניס הרבה יישובים דרוזים, כמה שיותר יישובים דרוזים להכניס לנושא הזה כי זה הוכיח את עצמו.

זה הוכיח את עצמו ביישובים – כל הנושא של ההדרכות, כל הנושא של שיתוף הפעולה – אני מקווה שנצליח להכניס את זה עוד ועוד ליישובים.

נושא השיטור העירוני שהתחיל ביישוב ערבי אחד, אני מקווה לפתח את זה גם ביישובים אחרים. אני מקווה שתצליחו למצוא את הפתרון שכמה שיותר יישובים – גם במגזר הדרוזי, גם במגזר הערבי – ייכנסו לנושא של שיטור עירוני, זה יכול גם לעזור בעבירות שאמורים לטפל בהן אותם שוטרים ופקחים.

בבקשה לקצר. יש כאן עוד כמה חברי כנסת ואנחנו רוצים גם לשמוע את השר.

אני מקצר. נושא המאבטחים. ישבתי בהרבה דיונים על הרחבת סמכויות מאבטחים. אנחנו בזמן האחרון מדברים על איך להפקיד את הנשק של המאבטח, איך להוציא את זה מבתי-ספר.

אני רוצה להגיד לכם – אני בא ומשתתף הרבה בדיונים – בואו נהיה רגועים, בואו נבדוק את הדברים לעומק, בואו נראה, כי מקרה אחד יקרה מחר בבית-ספר אחד שמישהו ינסה להיכנס חמוש, ישנה את כל התמונה, ישנה לנו את כל הדיונים, וכל הדיונים שקיימנו זה יהיה מיותר.

הנושאים האלה, צריך לקיים עליהם דיונים רציניים, לבדוק את הנושא לעומק ולראות איך כמה שפחות נשק יסתובב ברחובות. תודה רבה.

תודה לך. חברת הכנסת תמר זנדברג ואחריה חבר הכנסת בועז טופורובסקי.

תודה רבה, ותודה לשר על הסקירה ולמנכ"ל על התשובות. רציתי להעלות נושא אחר שלא עלה, נושא שנתקלתי בו לאחרונה, וזה עמדת המשרד לביטחון פנים בנושא הגידול המקומי של קנביס רפואי.

אני רוצה לעדכן את חברי הכנסת שבישראל יש ענף גידול מקומי, על-פי החלטת ממשלה, כבר כמה שנים מתנהל גידול בשמונה חוות גידול של קנביס רפואי, שזה צמח שיש לו תועלת רפואית והוא מסופק לפי החלטת משרד הבריאות ולפי הנהלים שם לחולים, על-פי אבחנות רפואיות.

יש נושא שקשור – גם הוא מופיע בהחלטת הממשלה שעומדת לפוג, כפי שאתה בטח מכיר, בקיץ הקרוב – והוא השאלה האם להשאיר את הגידול המקומי על כנו, או לעבור לייבוא.

הענף הזה הוא ענף ישראלי – ואני רוצה לעדכן אתכם – גם בעולם מאוד מאוד מצליח ואפילו ענף עם פוטנציאל לייצוא. הגידול המקומי נחשב טוב בעולם, יש לו ביקוש בעולם, הוא מפרנס משפחות של חקלאים, חוות חקלאיות לכל דבר. דרך אגב, המשרד לביטחון פנים מאבטח אותם בצורה מאוד מאוד קפדנית בגלל בעיות פשיעה ואחרות.

יש גם ועדת היגוי בין-משרדית שהמשרד לביטחון פנים מוביל אותה ומשתתף בה, ויש איזושהי – אני אומר בזהירות – תחושה או רמיזה, אולי אפילו יותר מרמיזה, אולי אמירה מפורשת, שעמדת המשרד לביטחון פנים היא לעבור לייבוא ולסגור או לצמצם מאוד מאוד את ענף הגידול המקומי.
רציתי לשמוע את התייחסות השר לנושא. האם כך הדבר, ואם כן, מדוע ואיפה הנושא עומד לבוא לדיון?

תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה.

תודה. קודם כול, תודה שהגעת לוועדה וכיבדת אותנו בנוכחותך. שאלתי לפני כן כמה שאלות את המנכ"ל, נשארו לי שתי שאלות אליך. אחת בנוגע לפשיעה עירונית. אני חבר כנסת חדש, אני מקבל הרבה מאוד פניות מהרגע שנכנסתי לתפקיד, בעיקר על גניבות ופריצות – גם בערים וגם במושבים, לגבי עמק חפר באופן ספציפי אני מקבל פניות בצורה בלתי רגילה.
אשמח לדעת מה המשטרה עושה או מה המשרד בראשותך עושה כדי לנסות למנוע את הדברים האלה.

שאלה שקשורה לזה אבל לא רק – אשמח לדעת את עמדתך ועמדת המשרד בנוגע להחמרה בענישה לעבריינים חוזרים. יש הרבה דוגמאות בעולם – אני בטוח שאתה מכיר יותר טוב ממני – שזה מצליח מאוד להוריד את אחוזי הפשיעה. אתה יכול לתת לנו איזושהי הרמה להנחתה, בוא נגיד, בתור מחוקקים?

דוד צור, אתה רוצה לשאול?

ראשית, נושא החירום – דיברתי על זה עם השר בעבר. קודם כול, המהלך הזה של העברת כב"א למשרד לביטחון פנים מצוין, לדעתי לא הושלם לגבי הדברים הנוספים – כמו מד"א וגופי חירום נוספים. ראינו כאן למשל היערכות לקויה בכל מה שקשור לתחום החומרים המסוכנים – אחד הדיונים הראשונים שהיושבת-ראש קיימה היה בעניין של מכל האמוניה בחיפה.

בכל הסוגיה של רעידות אדמה והיערכות לחירום אני חושב שאנחנו חייבים לקיים דיון, היושבת-ראש, די בקרוב להיערכות של המשרדים השונים. המשרד לביטחון פנים לא היה בדיון ואני חושב שזה היה חסר ביותר.

נושא השיטור העירוני – אני חושב שזו הצלחה גדולה מאוד וצריך לעשות כל מאמץ כדי להרחיב אותו. זה פרויקט מצוין, יחד עם הפרויקט של עיר ללא אלימות, אלה פרויקטים שמתערבים עוד טרם קרות הפשיעה. זה דבר שצריך להרחיב אותו.

שלום לסטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון, ברוכים הבאים לכנסת. דוד, אני מבקשת לסיים, נחמן שי אחריך, השר יענה. אנחנו צריכים לסיים ב-11:00.

לגבי השיטור העירוני צריך לראות שגם בפריפריות – במקומות שהם יותר חלשים, הם לא מסוגלים לעשות את המצ'ינג הזה – אנחנו מייצרים פה משטרה שהיא משטרה באזורים חזקים, ובפריפריות הפרויקטים האלה פחות אפשריים.

אני מבקש - אולי במסגרת המצומצמת של הוועדה שאתמול הוכרזה - שאחד הסיורים הראשונים יהיה בנושא של התוכנית להגנת עדים כדי להבין איך העניין הזה פועל.

מתוכנן.

בנושא הזרים, אנחנו תחת הרושם של הסיור אתמול, אבל כמי שמכיר את התופעה הזאת לא רק מאתמול, ראינו – המצב קטסטרופלי, בהיבטים גם של ייאוש. אני לא מדבר רק על התושבים. יותר הטריד אותי דווקא הייאוש של הגורמים המערכתיים – הרשות העירונית, המשטרה בעצמה שאומרת בעצם: מלמעלה אצלנו לא עושים יותר מדי, לא בהקשר של המשרד אלא בכלל בייעוץ המשפטי, בתי-משפט וכן הלאה.
התופעה הזאת היא תופעה שחייבים להביא אותה למיצוי.

נחמן, בקצרה.

שלוש מלים. אחת, אני מצטרף לדברים של חבר הכנסת צור, כמובן ליושבת-ראש הוועדה – עניין הביקור אתמול, שהשאיר בנו חותם עמוק. אני מניח שאתם מכירים יותר טוב את האזור הזה ואתם פחות מתרגשים מאשר אנחנו, אבל אין לי ספק שחייבת לבוא תשובה ממלכתית ברמה הבכירה ביותר, לעסוק בסוגיה הזאת, אי-אפשר להניח את זה לאף דרג מקומי, זה גדול בשישה מספרים. הייתי שמח אם אתה תוביל את זה בממשלה.

שנית, העניין של תפיסה אחרת לעורף. יש התקדמות, אי-אפשר להגיד שאין, מבחינת התכלול של כל הגורמים שעוסקים בכך אבל האם אנחנו נגיע למצב שבו יהיה משרד אחד שיהיה אחראי על הגנת העורף, כולו, מכל ההיבטים?
שאלה שלישית – מאחר שאתה מתחיל קדנציה שנייה, אחרי קדנציה ראשונה מוצלחת, אני צריך להגיד, בצער כחבר האופוזיציה – אני תמיד באופוזיציה ואתה תמיד בקואליציה, אבל אין דבר – זה יתהפך פעם...

מותר להחמיא לפעמים גם לקואליציה.

מה הרעיונות והמחשבות? עמיתיך השרים כבר מופיעים עם כל מיני רעיונות חדשים ורפורמות, אתה יותר מתון ושקול, אבל בכל זאת רציתי לדעת אם יש לך איזשהו חזון או מחשבות חדשות לקדנציה השנייה שלך.

יש לי גם שתי שאלות, אני אעשה את זה בקיצור לפני שאני אסכם, אחרי שאתה תענה על השאלות. אני רוצה לדעת אם הבנתי נכון, האם צה"ל בעצם מפר הנחיות שלכם בכל מה שקשור לדליקות ולשריפות בל"ג בעומר, האם העברת להם הנחיות ברורות שלא יתאמנו ביום כזה בגלל מזג האוויר, בגלל הרוחות, ומשום שבעצם הכבאות לא תוכל גם לטפל בשריפות של המשטרה.

היתה דליקה בבית הסוהר.

זה לאסירים אחרים, המתקן הזה. השאלה השנייה, התייחסת לבתי הסוהר, ואנחנו מן הסתם נדון אחר כך על תקן אסירים. אני מבינה שיש בג"ץ על פיילוט של השב"ס לגבי החלפת הטלפונים בשב"ס. אם אתה יכול להתייחס לזה.

דיברתי על זה במליאה.

אם תוכל להתייחס, למרות שאנחנו גם נקדם בעניין הזה דיון נקודתי. תודה.

קודם כול, אני שוב מודה על השאלות. בשעה 11:00 אני צריך להשיב על הצעה דחופה לסדר-היום במליאה, אני אנסה לתמצת. אמרתי ליושבת-ראש – יש שאלות מאוד מקצועיות, אני יכול לדבר על כל אחת וזה ייקח הרבה זמן – אבל אני מניח שתבקרו במשטרה, גם בשב"ס וגם בכבאות, תקבלו פירוט הרבה יותר רחב.

חבר הכנסת זחאלקה, יש תוכנית עבודה, יש יעדים, יש מדיניות השר שהוצגה גם היום. יש תוכנית עבודה מסודרת, אנחנו נוכל להעביר את זה לוועדה. חשוב לי שתוכנית העבודה גם תונח, זה יהיה לכם, וכמובן – הכול נלקח בחשבון.
אחד היעדים שסימנתי כשר לביטחון הפנים בתחום המדיניות זה המגזר הערבי. יש שם הרבה בעיות, דיברתי בנפרד עם היושבת-ראש, צריך להשקיע. השקענו במגזר – גם בנושא אכיפת החוק, גם בנושא של ביטחון התושבים, גם בנושא הנשק הלא-חוקי, ארגוני פשיעה שדיברת עליהם ואנחנו מדברים על זה הרבה במליאה, ועדיין אנחנו נמצאים שם בעבודה די עצומה ומחייבת אותנו, ואנחנו לא נפסיק. אני אומר, לא נפסיק לטפל.

אתמול ביקרתי בטירה – לדוגמה, דיברת על טירה. אתמול הייתי בטירה, ופתחתי תחנת משטרה בטירה. זו פעם ראשונה שבמגזר הערבי סוף-סוף יש תחנת משטרה, וצריך להודות לתושבי טירה.

פעם ראשונה?

כן. יש בחוץ, באום אל פחם, יש בטייבה בחוץ. בתוך טירה, במרכז טירה, זה הישג בלתי רגיל.

בשפרעם.

בשפרעם יש לנו אבל זה יישוב מעורב יותר. זה ראש הרשות וזה התושבים וחברי המועצה, וזה שלטון החוק – ויש הרבה משמעויות לאמירה הזאת ולעשייה – לקחנו כסף מכאן ומשם ובנינו תחנה. היה מבנה, היה צורך בשיפוץ, העירייה כמובן השתתפה – וזה מסר. יש שם הרבה עבודה. הכנסנו גם אורגן לתוך טירה, עוד 70 איש – לוחמים, שוטרים, סיירים, חוקרים – ואומרים לי התושבים שם, אנחנו מרגישים.
נכון, יש מקרי רצח, יש גם כמה גילויים בתיקים - צריך להמשיך בזה – ויהיו גם גילויים ביתר התיקים. אני לא הבטחתי מאה אחוז גילויים בתיקים. יש עלייה באחוז הגילויים במגזר הערבי בתיקי הרצח. חלקם לצערנו – אני לא אוהב להגיד את זה – רצח על כבוד המשפחה. כבר נמאס להגיד את הדברים האלה, וזה לא נכון להגיד את הביטוי הזה.

רצח לשם רצח.

זה רצח לשם רצח, וצריך להגיד את הדברים האלה. יש מקרים, אבל המגזר הערבי הוא אחד היעדים, אני אמשיך להוביל את זה.

גזענות, אמרתי – אני מגנה, אני תוקף בכל מקום, ואני אומר, רבותי, זה יוביל אותנו למקומות אחרים, אפלים וקשים. ומכל סוג שהוא. ולא בכדי הקמתי גם יחידה מיוחדת לטפל בכל הנושא הנקרא תג מחיר, של הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון. חייבתי – ואמרתי לראש הממשלה ולממשלה, בלי זה אני לא מקדם שום דבר, חייבים להקים יחידה לטפל גם בנושא של פשיעה של טרור יהודי. אמרתי את הדברים ולא התביישתי להגיד את זה.

מה שנקרא, תג מחיר.

מה שנקרא, תג מחיר. אנחנו רואים שם כל יום פגיעה – ויש גם טרור יהודי. ויש גם טרור ערבי, כמו שראינו אתמול בצומת תפוח. צריך להוקיע את הדברים האלה ולומר אותם בצורה גלויה ואמיתית.
בנושא חוק דרומי – הייתי שותף לחוק דרומי. הנשק בידי המתנחלים – דיברת על זה, חבר הכנסת זחאלקה – אני לא נותן נשק. כל נושא יהודה ושומרון זה באחריות הצבא, הוא הריבון, הוא נותן על-פי המפתחות, על-פי הצרכים.

אנחנו נקיים דיון בעניין הזה, זחאלקה.

חבר הכנסת עמאר דיבר על הכפר ראמה. הכפר ראמה קיבל טיפול נקודתי. אני ביקרתי – אני – במרכז הכפר, השר לביטחון פנים, אצל ארגון פשיעה, דפקתי לו בדלת. השר לביטחון פנים, זה היה לפני שנה, ואמרתי – תיכנסו ותעשו סדר. היו מעצרים, יש כתבי אישום לגבי ארגון מסוים, ושניכם יודעים את זה.
יש שם עדיין תופעות, היה רצח קשה מאוד של רופא השיניים, אח של ראש המועצה – קשה מאוד – אני מקווה שגם שם יהיה פענוח, אבל יש לנו בעיות לא פשוטות. כפר ראמה כמשל. זה לא רק שם. יש כמה ארגוני פשיעה במגזר הערבי, ואתם מכירים את השמות, שצריך להמשיך לטפל בהם, כמו במגזר היהודי. והם התחברו, ואין גבולות ואין יהודי-ערבי, הם עובדים ביחד.

יש שיתוף פעולה. דרך אגב, זה המקום היחידי בארץ שיש שיתוף פעולה בין יהודים וערבים.

זה אומר שאפשר להרחיב את זה...

אפשר. נושא הפרויקטים של שיטור עירוני ועיר ללא אלימות – חבר הכנסת צור וחבר הכנסת עמאר דיברו על כך – אלה פרויקטים חשובים. אמרתי את זה כמה פעמים גם ליושבת-ראש – חייבים חייבים להמשיך. זו בדיוק המתכונת. כשאין אלפים של שוטרים, הפרויקטים האלה חייבים ללוות אותנו, שותפויות.

בנושא מאבטחים – אין כוונה לאסוף כלי נשק מהמאבטחים בבתי-הספר, חבר הכנסת עמאר. אני חוזר ואומר, אנחנו רוצים שכאשר גומרים את האבטחה יאפסנו את הנשק ולא יסתובבו אתו ברחובות ולא בבתים. אני לא משנה את ההחלטות – מי שצריך להיות מאבטח, מאבטח, או בקניון או בכל מקום אחר, רק לא להסתובב, אחר כך הוא יורה באישה או בחברה או בכל מיני מקומות. לכן, אני מצמצם את כלי הנשק אצל האנשים.
חברת הכנסת זנדברג, קנביס זאת סוגיה שאני לא יכול לפתוח אותה כרגע – סוגיה רחבה מאוד, לא פשוטה, יש דעות לכאן ולכאן. כמו שאמרת, יש דעה כזאת ויש דעות הפוכות. סיכמתי עם שרת הבריאות שהיא צריכה להוביל – אני אסייע לה – אנחנו מדברים על הקנביס הרפואי, לא על קנביס למכירה בשווקים.

רפואי. שהיא תוביל גם את נושא הגידול המקומי?

הכול, אנחנו נסייע, כולל משרד החקלאות. דיברתי איתה, היא מקיימת דיון בימים הקרובים. אנחנו נגיד את עמדתנו, המשטרה תגיד את עמדתה, אבל היא צריכה להוביל את המהלך ואנחנו מתואמים. זה סיכום שהיה לנו השבוע.

אוקיי. תודה רבה.

חבר הכנסת בועז טופורובסקי, אנחנו בעד החמרה בענישה כמעט בכל דבר. הבעיה היא לא בהחמרה. רוב החקיקה הקיימת בתחום הפלילי זה שבתי-המשפט לא הולכים לעונשים כבדים. הם בדרך כלל נוטים – אני לא יכול ואני לא רוצה למתוח ביקורת – שיקול הדעת הוא של השופט או של חבר השופטים, הם למעשה מחליטים מה מידת העונש. בחוק אפשר לתת יותר.

ולכן אני אומר – נשאיר את זה, זאת סוגיה שאין צורך להיכנס בה, זה מונח לפתחם של בתי-המשפט.
לגבי עמק חפר – אתמול הייתי שם. כמו שאמרתי, אתמול הייתי בטירה, אתמול הייתי בעמק חפר.

מה עם אילת?

שלשום הייתי באילת. אתה רואה, אני מסתובב. ידעתי שתשאל אותי על עמק חפר...

עמק חפר – אתמול הייתי, אני בונה שם מודל רציני מאוד עם כל חברי המועצות. אנחנו הולכים להשקיע שם המון. אני מבין את המצוקה, אני יודע, אני מטפל בזה.

יש פה עוד כמה דברים אבל היושבת-ראש ביקשה ממני להפסיק.

אנחנו חייבים לסכם. כבוד השר, אני גם אשמח לקבל תשובה לגבי הפענוח של הרצח בבר-נוער. עדיין אין לנו תשובה לעניין הזה.

על זה תשאלי את המפכ"ל כשתבואי לשם.

אני אשאל את המפכ"ל. הוא אמור לבוא אלי, אני גם אשאל אותו בעניין הזה.

אני חושבת שאנחנו כולנו יכולים להודות לשר על הסקירה באמת השקופה, האמיתית, דיברת מדם לבך על הנושאים האמיתיים, לא הסתרת כאן שום בעיה, שמת את הנושא המרכזי שמטריד את כולנו – ביטחון אזרחי המדינה ואיך אנחנו בעצם יוצרים תחושה שהציבור יכול להתהלך ברחובות ללא חשש – לא של אלימות, לא של אונס, תאונות דרכים, אלכוהול – כל סוגיה שכל אחד ואחד מאתנו, הילדים שלנו, השכנים שלנו, ההורים שלנו, יכולים להיתקל בה.
אנחנו כן היינו שמחים לקבל סקרים על הביטחון האישי של הציבור. דיבר על כך קודם חבר הכנסת חסון כשיצאת. נבקש שהמשרד יציג לנו בדיון הבא את הסקרים כדי להראות באמת איפה נמצא הביטחון האישי של אזרחי המדינה.
בנושא השיטור העירוני העלה כאן בועז שאלה – לא היית כאן – בנושא תל-אביב. דיברנו על כך קודם, אמרנו שיש בעיה עם ראש העיר תל-אביב. גם בסוגיה הזאת אולי ננסה לעשות איזשהו טיפול נקודתי מה קורה שם עם נושא השיטור העירוני.

בכל סוגיית המגזר הערבי ענית כאן לחבר הכנסת זחאלקה, אמרנו גם שנערוך סיור משותף של הוועדה באחד היישובים במגזר הערבי.

כל סוגיית הגנת עדים תבוא לסקירה בוועדה המשותפת, הוועדה החסויה – לא נדון על כך כאן במליאה.

לגבי צה"ל - לא החזרת לי תשובה בעניין השריפות.

אנחנו נבדוק. אני אעביר לך.

אני בהחלט מתכוונת לקבל תשובה בעניין הזה. בסוגיית המסתננים – היה לנו אתמול ביקור מאוד מאוד מרגש, כואב, של חברי הוועדה בשכונה. צריך לטפל בזה. אני מבינה שכרגע הטיפול עובר לקטע המשפטי. אנחנו נקיים דיון גם עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה וגם עם משרד המשפטים, משרד הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, כדי לראות איך אנחנו מקדמים את הנושא הזה. גם בנושא בתי-הסוהר נקיים היום דיון ונגיע לסיור שם.

בנושא התקציב ננסה לראות כל מה שניתן כדי לסייע לכם, כדי שלא יפגעו בתקציב המשרד וכדי שכן נעשה את כל שניתן להעלות את שכר השוטרים.

תודה רבה לך, תמה הישיבה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>