PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
22/04/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 1>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ב באייר התשע"ג (22 באפריל 2013), שעה 14:00

<בחירת יושב-ראש הוועדה>

חברי הוועדה: >
צחי הנגבי – יושב-ראש ועדת הכנסת
חיים כץ – היו"ר
אילן גילאון

אורלי לוי אבקסיס

שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

יוני שטבון
מיכל בירן

יריב לוין

מיקי רוזנטל

>
יושב-ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין

נעמי מורביה - יושבת-ראש מטה מאבק הנכים

נסים מורביה - מנכ"ל מטה מאבק הנכים

שמחה בניטה - יושבת-ראש עמותת מזור

אבנר ערקבי - עמותת אהבה

מאיר מלכה - התעשייה האווירית

חווה עטיה - התעשייה האווירית

אתי בן יוסף - מנהלת ועדת הכנסת

אורי מיכאל - דובר הוועדה

נעה בן שבת
שמרית גיטלין-שקד

ענת מימון

נעה רודסקי-לוי

יובל יעקבי (מתמחה)

וילמה מאור

טלי רם
<בחירת יושב-ראש הוועדה>

צהרים טובים. זהו יום גדול, היום שבו חיים ואני נחגוג בשעה 20:50 בלילה גם את בחירתו ליושב-ראש וגם – מי שמתמצא בספורט – את האליפות של מכבי תל-אביב.

- - -

רבותי, נחזור לקטע הפחות עולץ. אולי לפני שנברך, אנחנו נציג את ההחלטה, אחרי זה נברך.

בהתאם להוראות סעיף 106(א)(1) לתקנון הכנסת, ועדה תבחר יושב-ראש מבין חבריה לפי המלצת ועדת הכנסת. ועדת הכנסת ממליצה בפני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לבחור בחבר הכנסת חיים כץ לכהן כיושב-ראש הוועדה.
אנחנו נעבור קודם להצבעה, אחרי זה נברך אותו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
המלצת ועדת הכנסת לבחור בחבר הכנסת חיים כץ לכהן כיושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.

תודה. ההמלצה אושרה ויש לנו יושב-ראש חדש.

עכשיו תסביר למה אתה חושב שאתה מתאים.

חכה, תן לי צ'אנס.

לפני שאני אתן לו להדיח אותי מהכיסא, ברכת יושב-ראש הכנסת.

תודה רבה. אני כבר אמרתי ליושב-ראש הוועדה הנכנס, חיים כץ, שבדרך לכאן שמעתי כאלה מחמאות עליו מקודמו, חבר הכנסת חיים כץ, פשוט עוד לא שמעתי דברים כאלה.
אבל בנימה רצינית יותר, במהלך היום נשאלתי הרבה בשני נושאים – זה ברצינות – אל"ף, מה אני חושב על ריבוי החקיקה בכנסת, והסברתי שצריך מאוד לדייק. על ריבוי החקיקה במובן הזה שכל אחד בא ומניח 300 חוקים ביום הראשון, כשהוא יודע שעם כל המכסות שהוא יספור, הוא אולי יגיע ל-30 אם כולם יעברו, זה ריבוי חקיקה שאני לא בעדו. ריבוי חקיקה במובן שהיה כאן בוועדה, של מאה - - -

127 חוקים, 170 תקנות, ב-800 ישיבות.

הנה, זה למה הוא חושב שהוא מתאים. אני חושב שזה דבר שהכנסת יכולה להיות גאה בו כפעילות ועדה למופת.
הנושא השני שנשאלתי עליו הרבה – אבל בכל זאת, הקואליציה תמיד שולטת, וכמה שאתה מצהיר דברים, עדיין האופוזיציה לא תצליח לעשות שום דבר ולא תעביר חוקים.

והנה, יושב-ראש הקואליציה הקודם תמיד היה בגאווה אומר, לא נתַנו לאופוזיציה. אמרתי, גם כאן צריך לדייק. בוועדה הזאת – לא עשיתי חשבון, אולי גם את זה חיים יודע לשלוף בעל-פה – אני לא יודע כמה מתוך 127 חוקים הונחו על-ידי אנשי אופוזיציה - -

הרבה.

- - אבל כל דבר שהיה ענייני ולטובת הציבור ולטובת אותן אוכלוסיות – לא תמיד אוכלוסיות הכי חזקות במדינה, שהוועדה הזאת מטפלת בהן – אני חושב שגם זאת תשובה מה זה יוזמות של אופוזיציה, שעוברות, מתקדמות, מחוקקות לטובת הציבור.

נותר לי לאחל באמת לחבר הכנסת חיים כץ בכנסת הזאת לשבור את השיאים של עצמו – אני לא מתערב אם זה מכבי היום, מכבי מחר – אבל לשבור שיאים במובן הזה כאן בוועדה הזאת זה יהיה ודאי גאווה של כולנו.

<אז בהצלחה, חיים. >

תודה רבה.

זכיתי, והחוק האחרון שאני העברתי בכנסת היוצאת, בשלהי כהונתי בכנסת, היה אצלך בוועדה – החוק שנועד לסייע לפגועי-נפש בתחום מסוים שנוגע לפטור מארנונה. עד אז לא היו לי הרבה חוקים חברתיים, אבל אז הבנתי מהי האנרגיה של יושב-ראש הוועדה. לקח את החוק - היו מתנגדים, היו משרדי ממשלה שביקשו שוב ושוב לעכב ולדחות וללמוד – ובאסרטיביותו כי רבה העביר את החוק בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית, ועל כך אני מודה לך שוב. אין לי פטיש להעביר לך, אז אני מעביר לך - - -

הוועדה הזאת עבדה, אמרנו 800 ישיבות – גם ביום, גם בלילה – והיה פה שילוב.

יש לך פה את הנתונים.

983 ישיבות. היה פה שילוב של אופוזיציה-קואליציה, והכול עבר תוך הסכמה, בעבודה עניינית של כולם.
לפני שאני אגיד עוד משהו אני רוצה ללכת לבחירות, ובבחירות, עזר כנגדי היתה ועדת משנה שבראשה עמד אילן גילאון שנגע בנושא הנגישות, ואני רוצה לבקש מהוועדה לבחור בו כיושב-ראש ועדת משנה לנושא נגישות. אחת לשבוע ביום שלישי הוא עושה את העבודה, ואני מציע את זה לוועדה. מי בעד בחירתו של חבר הכנסת אילן גילאון, ירים את ידו.
הצבעה

בעד – פה אחד
הבקשה לבחור בחבר הכנסת אילן גילאון לכהן כיושב-ראש ועדת המשנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נתקבלה.

אילן, תחליף את הבגדים ותמשיך לעבוד. יש לנו יושב-ראש תת-ועדה בנושא נגישות, נעשתה פה עבודה גדולה.
לוועדה הזאת הגישו המון תלונות – זה חשוב ליושב-ראש הכנסת. משרד המשפטים הגיש תלונות – התחלנו לקיים פה דיונים בלילה. קיימנו דיונים בלילה – קיימנו דיונים גם על דיור מוגן וגם על המסלקה הפנסיונית, היו דיונים ענייניים בלילה, והם התלוננו ואמרו, מה פתאום מקיימים בלילה, אנחנו לא יכולים להישאר עם הילדים שלנו. זה היה משרד המשפטים.

ואיך נאמר? 983 ישיבות ו-191 תקנות ו-127 חוקים, שבחלקם הם חוקים ממשלתיים, בחלקם הצעות חוק פרטיות, יכול מאוד להיות שלאופוזיציה היה רוב במכסה הזאת של החקיקה. הכול היה ענייני, הרבה מאוד חוקים של דב ושל שלי ושל אילן ושל אורלי, וקצת שלי וקצת של הקואליציה.
אגיד לך מה חסר לי פה בוועדה עכשיו, אני מקווה שאנחנו נצליח לתקן את זה – ואני מסתכל לכיוון יריב לוין.

בוועדה הקודמת היו פה שלושה רופאים - אריה אלדד, עפו אגבאריה ורחל אדטו – והיו פה כמה נושאים במקצועות הפרה-רפואיים שנתנו מענה לציבורים גדולים בהכרת מקצועות.

היתה פנייה אלי של חבר הכנסת מוחמד ברכה ושל חבר הכנסת עפו אגבאריה, שאמר: אני מבקש להיות בוועדה. אני מבין שאין מקום, אבל אני חושב שאפשר להגדיל את הוועדה - בוועדה הזאת 11 חברים - ולקחת את עפו אגבאריה אפילו על המכסה של הליכוד. הוא יצביע עם הליכוד, ואם הוא לא ירצה להצביע עם הליכוד אנחנו נוציא אותו ונביא מישהו אחר שיצביע במקומו.

הבן אדם יכול לתרום לוועדה, ובוועדה הזאת חשוב – חשוב – מעלים פה הרבה נושאים רפואיים, ועד כמה שאנחנו חושבים שאנחנו חברי כנסת חכמים, אז יש רופא אחד שאומר את דעתו.

הוא היה ענייני ברוב החוקים.

לא רק זה, גם הרגשנו הרבה יותר בטוחים שהיה רופא בוועדה...

חיים, אתה רוצה להתפטר ממני?

לא, למה?

כי יש לנו שני נציגים. אנחנו עכשיו הליכוד ביתנו, זה או אתה או אני.

לא, אני רוצה בנוסף.

אז זה לא יהיה על חשבוני.

לא לא, חלילה.

אבל באמת, בנושא של עפו אגבאריה – הוא היה מאוד ענייני, מאוד חברתי, והרבה פעמים מדובר גם בראייה של אוכלוסיות מסוימות. הפריפריה החברתית של מדינת ישראל היא גם הפריפריה הגיאוגרפית, אבל גם בשולי החברה, בערים הגדולות, וזה הרבה פעמים תואם את מה שקורה במגזר הערבי.
לכן, פה אני חייבת להגיד, גם לא היו מאבקים, הכול היה באמת על הנושא החברתי נטו, גרידא, והוא רק תרם לוועדה הזאת ובאמת הייתי שמחה לראות אותו חבר בוועדה, אבל בטח לא הייתי מוותרת על מקומי בשביל אף אחד – חיים, אפילו לא בשבילך.

גם אני לא הייתי מוותר עלייך. את ניחנת ביכולת אדירה להגן על ציבור הילדים שצריכים עזרה, היית dedicated לעניין, ובאת מוכנה, הקדשת ועשית, ואת ראויה להיות חברה – אפילו יותר ממני.

אדוני יושב-ראש הוועדה, יש פה שתי אפשרויות לפתור את זה – או שמישהו מחברי הוועדה הקיימים, מהר מאוד ישלים תואר ברפואה, אבל זה כנראה לא יקרה בחודשים הקרובים.

זה לא יקרה. זה לא יקרה בשבוע הקרוב.

אני יכולה לסייע קצת כאחות - לא קצת. הרבה.

אבל בנימה רצינית יותר, שוחחו אתנו חברי סיעתו של עפו אגבאריה – גם עם חבר הכנסת יריב לוין, אגיד את זה גם בשמו, וגם אתי – אנחנו מודעים, מחפשים פתרון, במיוחד יריב. ברור שאף אחד מכם גם לא היה רוצה לראות מציאות שבה יושב-ראש הכנסת ויושב-ראש הקואליציה ממנים אנשים לוועדות כראות עיניהם, כך שאנחנו מחפשים פתרון הגון, תקנוני, רציני, תוך כדי מודעות למה שגם חיים כץ וגם אורלי ואחרים העלו כאן לגבי חשיבותו של אותו חבר כנסת ספציפי ותרומתו לוועדה.

יולי, המספר 11 הוא לא מספר קדוש, ולמה אני אומר שהוא לא מספר קדוש? בקדנציה הקודמת, כשנקבע המספר 11, ישב אתי זאב אלקין, שאל אותי: כמה חברים אתה רוצה בוועדה? לא ידעתי איך העסק ילך, אמרתי לו, מספיק אחד. הוא אמר, אי-אפשר אחד, זה פחות מדי, אתה צריך מניין. אמרתי, אני צריך מניין, וקבענו 11. בוועדת הכלכלה יש 13 חברים.

אני אומר לך, אנחנו נדבר אתו, הוא יתחייב להופיע בשם הליכוד ולא תהיה לו זכות להצביע נגד הליכוד. יחד עם זה, אני אומר לך שפה בוועדות אין שום עניין פוליטי. פה יושבים אנשים לנסות לעזור לזקנים, לעובדים, לנכים, לנזקקים – זאת המטרה שלנו פה. אז אם יהיה עוד אחד על מכסת הליכוד – לא יקרה כלום, שיהיה לי גם מעניין, שיהיה צורך להתמודד.
אני מקווה שזה יעבור, ואנחנו נהיה 13 חברים, ולא יקרה שום דבר.

תודה. בהצלחה.

אני מודה לך שבאת לברך אותנו.

בשמחה.

צחי, אני מאחל לך בהצלחה היום. חשוב מאוד שתצליח. יולי, אתה חייב לנו – לחברי הכנסת ראשי הוועדות היו שלושה עוזרים. עכשיו משום מה הורידו לנו.

אני מבקש בשידור חי לא להעלות את זה.

אם בחרנו את אילן ליושב-ראש תת-ועדה, אנחנו צריכים לבחור גם חברים לוועדה. חבר הכנסת יוני שטבון, אתה מעוניין להיות בוועדה?

בשמחה.

חבר הכנסת מרגי, הבנתי שאתה מעוניין.

בשמחה רבה.

מיקי, אני מבין שאתה מעוניין.

בשמחה.

אז יש לך ועדה.

אנחנו לא עובדים בלי בנות.

אורלי, רוצה?

אני עכשיו בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדה לזכויות הילד, ובדרך כלל זה נופל ביחד. אני אשמח להיות פה, אבל תן לי לבדוק את זה קודם.

מאה אחוז.

עכשיו תסלח לי, היו לי הרבה דברים להגיד.

את תגידי.

אבל הם רצו למטה כדי למנות אותי עכשיו ליושבת-ראש ועדה, לא נעים שהם יהיו שם לבד.

רציתי שתדברו, תקרעו אותי.

אילן מוזמן לדבר בשמי.

אז קודם כול, אני מאחל לך בהצלחה.

אני מאחלת לנו ולך בהצלחה.

ואת ראויה.

אני לרגע נלחצתי שאתה רוצה לוותר על המינוי שלי, חיים.

צריך להצביע על חברי הוועדה.

צריך להצביע. הצענו שלושה חברי ועדה – יעקב מרגי, יוני שטבון ומיקי רוזנטל. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
הבקשה למנות את חברי הכנסת יעקב מרגי, יוני שטבון ומיקי רוזנטל לכהן בוועדת משנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נתקבלה.

חברי הוועדה אושרו פה אחד. אני מקווה שתעשו עבודה ברוכה. מיקי, בוא דבר, תמיד שמעתי אותך בטלוויזיה. דבר, קרע אותנו...

להפך. אני פה בא בדחילו ורחימו, כל מה שעשיתי בעבר לא עומד לזכותי. באתי ללמוד. בהתחלה אני לא אפריע, אחר כך אני אציק לכם מאוד. יש לי פה גדול אבל - - -

אני מבטיח לך שאתה בכל הדיונים בוועדה לא תציק אף פעם.

לא, התכוונתי להציק – אתה יודע, לפעמים אני - - -

תשאל שאלות, תביע את דעתך. זה מעניין, זה טוב.

הנושא קרוב ללבי, זו הוועדה שרציתי להיות בה.

אתה יודע שעבור הוועדה הזאת אני ויתרתי על תפקיד שר?

באמת? כל הכבוד. אני, אין לי פרטנזיות להיות שר.

חכה, אל תגיד, אתה צעיר.

רק התחלתי, אז זה מה שאמרתי.

Never say never.

לא, באמת שאין לי. אני גם כנראה אהיה כל החיים באופוזיציה, שזה גם כיף.

לעצם העניין.

לעצם העניין, באמת, אני ממש גאה להיות בוועדה הזאת, אני שמח, אלה הנושאים שעליהם נאבקתי כעיתונאי והם חשובים לי ביותר גם בכנסת, ואני יודע שהוועדה הזאת היא באמת ועדה עניינית, אין פה כמעט אופוזיציה קואליציה, גם בדקתי.

אין פה.

בדקתי גם את יוזמי החוקים – לא בדקתי את כל התשע מאות ומשהו – אבל ראיתי שחלק ניכר מהחוקים שעברו בוועדה הם בהחלט הצעות של חברי אופוזיציה, ואני גאה ואני שמח, גם החברים פה הם לרוחי ואני אשתף פעולה בשמחה – ההצלחה של כולנו.

אילן, אתה זקן החברים, אז חכה. חבר הכנסת יוני שטבון.

צריך לברך על המינוי למרות שזה מינוי ממשיך?

לא, לא צריך לברך. תגיד את מה שיש על לבך.

היום בבוקר ישבתי עם וילמה, והתחושה הראשונה שקיבלנו זה אווירה טובה. רציתי לשבת, ללמוד מה הוועדה, מה תחומי העניין. ישר היא קבעה פגישה, ישבנו בכיף – קפה לא היה, אבל היה מצוין. אני רוצה להגיד קודם כול שהאווירה טובה כי דיברת על קואליציה ואופוזיציה.
כיוון שהוועדה הזאת עוסקת ממש בנקודת הקצה, באזרח – בסוף, לא אמורות להיות פה מחלוקות לא ענייניות, וזה לשמחתי.
נושא אחד שלי בוער וחשוב – גם הבנתי שהוא קשור לתחום של רווחה בעיקר – זה כל מה שקשור למועדוניות הנוער, כל התרבות של מה קורה בתחומי הרווחה בערים השונות סביב הנוער – נוער, מה שנקרא, נושר – יש ממשק כמובן עם ועדת החינוך ועם תחומים אחרים.

הייתי אתמול בסיור בקרית גת, חשכו עיני בבלבול שקורה עם מנהלי המועדוניות, עם כל מה שקשור לעולם הנוער שנמצא במצוקה ולא יודע איך מכילים אותו בדיוק. אני שמח שחלק מהדברים המרכזיים שהוועדה עוסקת בהם זה גם הנושא הזה.

תודה. שולי, אני רוצה להגיד לך – אני לא יודע מי רצה יותר שאת תהיי בכנסת, את או אני, אני אומר לך את האמת. כשהתנדנדתם – אני בן אדם לא מתפלל, כשאתם הולכים להתפלל אני הולך לעשות מצוות - אבל אמרתי, אני אחרוג ממנהגי. אני כל כך רציתי שתיבחרי. אין לך מושג, כשזאת היית את, כמה רציתי וכמה שמחתי כשקיבלתם את המנדט ה-12.

קודם כול, תודה. אם יש מקום שמבחינתי הוא הכי מרגש במשכן הזה זה החדר הזה. אני חושבת שזה שאני פה היום כחברת הכנסת זה החדר הזה. זה שלוש שנים של להגיע פעם, פעמיים, שלוש פעמים בשבוע, לרוץ מהר לתוך הוועדה הזאת, ובסופו של דבר הוא מכה בפטיש האמיתי של סוף החוק.

אני זה מה שיוני דיבר – האזרח, ואני זה לא המספר, אני זה הבן האדם מאחורי המספרים, ואני חושבת שזה אחד הדברים המיוחדים בוועדה הזאת, שיש נתונים. אבל כל הזמן, גם אתה וגם חברי הכנסת, גם אלה שלא נבחרו – אריה אלדד ורחל אדטו וגם אורלי ואורי אריאל – מאוד מאוד היו אתנו לאורך כל הכנסת הקודמת, באמת בניצוח שלך, ווילמה ושמרית. פשוט ההסתכלות הזאת מעבר לנתונים על בני האדם שמאחורי העניין.

כששאלו אותי לאורך כל הפריימריז של הבית היהודי ובקמפיין הבחירות של הבית היהודי מה הנושא שמעניין אותי, אמרתי: אני לא יודעת; אם אתם רוצים הרבה זמן אני אגיד הרבה, אבל אם אתם רוצים בשלוש מלים זה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
גם בקמפיין הבחירות, חלק ניכר מהאנשים שיושבים פה בוועדה, נפגשנו לנו בערך פעמיים-שלוש בשבוע בכל מיני מקומות – מיקי, אילן, אורלי, אני, רחל אדטו עוד כנציגה של קדימה – בעיקר בעיקר בפורומים שדיברו על בריאות, על רווחה, על זכויות של אנשים.

המון המון מדברים על מעמד הביניים. אני חושבת שבעיקר אנחנו פה, גם בוועדה הזאת וגם כל האנשים שכאן, רוצים לדבר על האנשים שהם עוד פחות – לא שהם לא נוסעים פעם בשנתיים או פעם בעשר שנים לחוץ-לארץ, על זה שהם בכלל לא מעלים בדעתם שאפשר לנסוע לחוץ-לארץ, כי אין כסף ואין מצב בחיים שלהם לדברים הרבה הרבה יותר בסיסיים.

אז אני מרגישה שביושר הרווחת את הזכות שלך להגיד שאני פה בזכותך ובזכות אנשי הוועדה הזאת כי ההבנה שזה המקום שמוביל שינויים – הכנסת – התחדדה לי בשלוש שנים של העבודה האינטנסיבית על החוק לטובת אלמנות ויתומי צה"ל.

אני לא הולך ל"שבת תרבות". פעם הייתי הולך, כשהייתי צעיר הייתי מתרוצץ כי רציתי להיות כמו מרצ, אחר כך אמרתי – אני בשבת הולך לים, עושה הליכה על החוף, מנקה את הראש, חושב קצת, מתכנן את הצעדים.
מישהו שיגע אותי השבוע – תבוא. באתי ל"שבת תרבות" ברמת-גן. אבי בטלהיים – פעם ראשונה אני נפגש אתו, הוא שואל, תגיד לי, מה לדעתך הדבר הכי גדול שעשית בכנסת? חשבתי, אמרתי לו, השאלה היא מאוד קשה. אבל באתי עם חולצה לבנה. הוא מסתכל ואומר לי, למה באת עם חולצה לבנה? אמרתי, אני לא בא עם חולצות לבנות, אבל כשאמרתי לביבי שאני לא רוצה תפקיד שר ואני רוצה להיות יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, ואז עמדתי על דוכן הכנסת בחולצה לבנה, ואת היית ביציע, אמרתי: אדוני ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, אתה זוכר את הרגע שאמרתי לך שאני לא רוצה להיות שר ואני רוצה להיות יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה? הנה אני בא עם חולצה לבנה – יום חג לאלמנות – זה הרגע וזה היה כדאי. אז זה היה הדבר הכי גדול שעשיתי בכנסת, לדעתי.

יום חג לחברה הישראלית.

הוא הסתכל עלי. עד שהוא הבין – חולצה לבנה. הסברתי ונכנסתי קצת להצעת החוק, ההתנהלות של הדיונים, אז היה נחמד.
ההסבר הזה לא היה בשבילך, זה היה בשביל מיקי ויוני, וקצת מהקהל שיושבים פה, שיבינו את רוח הדברים פה.

אני מקווה שנהיה מובטלים, אבל לצערי זה לא מה שהולך לקרות. לצערי, זה לא מה שהולך לקרות.

המון המון אנשים מחכים לנו. המון.

השבוע לא יהיו לנו דיונים – אין אפשרות בגלל הבחירות המאוחרות שלי. בשבוע הבא אנחנו נתחיל לעבוד. המפגש הראשון שלנו יהיה על ניצולי השואה, נראה מה אנחנו יכולים לעשות שהחרפה הזאת - - -

תימחק.

חבר הכנסת אילן גילאון.

באמת בכמה מלים אני רוצה גם להגיד מהי הוועדה וגם להגיד כמה דברים לחיים. אני אתחיל מחיים דווקא כי, מיקי, כשהוא ויתר על תפקיד שר בממשלה הקודמת הוא ידע מה הוא עושה. אם אני צריך לראות נקודת אור בממשלה הקודמת, יש נקודות אור גם בממשלה הקודמת – אתה יודע, גם שעון שעומד, פעמיים ביום מראה את השעה נכון.

זה היה מעבר ל-100 חוקים שחוקקו כאן. אני לא חושב שהיה שר בממשלת ישראל שנגע בחיים של כל כך הרבה אנשים כפי שחיים כץ נגע או כפי שהוועדה נגעה.
ובוועדה הזאת אין מחלוקת, אני אומר לכם גם למה. כי זאת ועדה של שליחות. קודם כול, כל מי שבא לכאן, בוחר בעצמו לבוא לכאן, הוא רוצה לבוא לכאן. שימו לב שגם התקשורת של הוועדה זה תקשורת מגויסת. הרי אתם לא מכירים כתבים לענייני רווחה שהם לא עצמם מגויסים להיות בעצם דבר אחד – לובי לאנשים שאין להם לובי. יש לנו מצווה דאוריתא אצלנו שאומרת – אל נא תרע לתמימים. אנחנו כל כך מרעים לתמימים במדינה שלנו, ואם יש לתמימים איזשהו מקום, זה המקום הזה – של אנשים שאני יכול להבטיח לכם שאף אחד לעולם לא אומר שדברים שרואים מכאן לא רואים משם, אנשים שהם מספיק חלשים כדי להרגיש ומספיק חזקים במקרה הזה כדי לשנות מציאויות, ולכן זה בעצם המקום הנכון.

אם החלוקה במדינה הזאת היא תמיד יותר לפחות ופחות ליותר, כאן מחלקים יותר ליותר, וזה הצדק שנעשה פה. והאלמנות זה דוגמה, והרבה דברים שלא היו חוקים הם דוגמה. לפעמים, כאשר ועד עובדים קטן שמתנכלים לו, יודע שיש לו רשת ביטחון ומישהו נמצא פה בשבילו, זה דבר חזק וחשוב – או פרי גליל או איזשהו מוסד – אלה הם המקומות.

לכן, הוועדה הזאת היא בעצם הוועדה של כל אלה שאין להם לובי במדינת ישראל ואיתם צריך להתחיל תחילה על-פי עניות דעתי.
חיים, לא פעם אחת ראיתי אותו, באופן לעומתי הוא אמר פה שהוא מצווה על כולם לא להצביע נגד הליכוד, אני ראיתי אותו מתעמת יותר עם המפלגה שלו, ולא פעם אחת, הייתי אומר אפילו – מי שמבין קצת בפוליטיקה, לא צריך להבין את זה יותר מדי – בגבורה רבה, ומאוד הערכתי את הדברים האלה.
אנחנו עושים את הדברים בחברות ואנחנו נעשה את זה לא פחות טוב מאשר בקדנציה הקודמת. אני מודה שלעניין של הבחירה שלו להיות יושב-ראש הוועדה היתה השפעה עלי כדי להמשיך, לחזור ולשרת בוועדה הזאת, ובתום הקדנציה אתם תראו על מה אני דיברתי.

חיים, ברשותך, שולי ואני צריכים לצאת.

כולם צריכים, יש לנו ישיבות סיעה.

תודה רבה. יש לכם הרבה עבודה, ישיבות סיעה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:35.>