PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
22/05/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 30>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ג בסיון התשע"ג (22 במאי 2013), שעה 10:00

<סקירת השר לשירותי דת על פעולות משרדו>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

תמר זנדברג

זבולון קלפה
ניצן הורוביץ

סגן השר לשירותי דת סגן השר לשירותי דת אלי בן-דהן
אלחנן גלט - מנכ"ל, המשרד לשרותי הדת

אבי חליבה - סמנכ"ל, המשרד לשרותי הדת

הלל שטרן - עוזר מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

שיר בן גיגי סלוצקי - עוזרת סמנכ"ל, המשרד לשרותי דת

דורון פניני - רמ"ט, המשרד לשרותי דת

עודד וינר - מנכ"ל הרבנות הראשית

ירון קטן - יועץ משפטי, הרבנות הראשית לישראל

זאב רוזנברג - מנכ"ל, פורום חב' קדישא

עקיבא וייץ - מנכ"ל, חברת קדישא חיפה

אברהם מנלה - מנכ"ל, חברת קדישא תל-אביב

יזהר הס - מנכ"ל התנועה המסורתית, התנועה הקונסרבטיבית

בתיה כהנא דרור - מנכ"ל עמותת מבוי סתום, עורכת דין

עדי שטיין - רכזת המכון על המשמר

מירב ליבנה-דיל - רכזת תחום פלורליזם יהודי, שתי"ל

סוריס לורן - מנהלת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

נתן נתנזון - הנהלת חבר המועצות

תומר רוזנר

יפה שפירא

אתי בן-שמחון
<סקירת השר לשירותי דת על פעולות משרדו>

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסקירה ראשונית של סגן שר הדתות בוועדת הפנים. משרד הדתות כפוף לוועדה הזאת מבחינה פרלמנטארית, יחד עם 3 משרדים – משרד הפנים, משרד לביטחון פנים, ומשרד הגנת הסביבה. אני רואה במשרד הדתות כאחד המשרדים החשובים להתנהלות ולניהול על פי חוק שירותי הדת של אזרחים במדינת ישראל. אני מבינה שנעשו שינויים בחלוקת הסמכויות במשרדים שונים, כך שבעצם משרד הדתות אחראי רק - - -

לכן הוא נקרא המשרד לשירותי דת.

לכן הוא נקרא המשרד לשירותי דת, אבל את שירותי הדת יש גם אצל האחרים.

>
לא אצלנו, בפנים.

אני יודעת, תחת הפנים, אבל אני חושבת שזו הייתה טעות, כי משרד הדתות צריך לעסוק בכל הדתות ולתת להם את היכולת כל אחד לנהוג, להתפלל, ולפעול על פי אמונתו, אבל זאת הייתה החלטה, ואנחנו לא מתמודדים עכשיו עם החלטה, אלא אנחנו כרגע נפעל תחת המשרד שלך.

הנושאים המרכזיים שתחתכם - זה המועצות הדתיות, שירותי קבורה, נושא נישואין, מבני דת, וכל נושא מערך הגיור, המרכז לפיתוח המקומות הקדושים והרבנות הראשית. זה מספיק סוגיות כדי שלפחות אחת לשבועיים תגיעו לפה להציג סוגיה כזאת או אחרת. אני מבטיחה לך שוועדת הפנים הזו, בשונה מועדות הפנים שעברו, תעסוק בנושא דת, תפעל בנושא דת, תפקח בנושא דת, ותביא לידי ביטוי את היכולת של כל אזרחי המדינה להתפלל במקומות הקדושים להם, כפי שאנחנו דואגים שנשות הכותל יתפללו בקשת רובינסון והכותל יחולק לנשים, לגברים ולתפילה מעורבת, כך נדאג שגם היהודים שרוצים להתפלל בהר הבית, התפללו בהר הבית בדיוק כמו המוסלמים, וכולם התפללו במקום הקדוש להם, על פי האמונה שלהם, ועל פי הדרך שלהם.

גברתי היושבת ראש, אני מציע לך שתבדקי בפרוטוקול כמה דיונים התקיימו בוועדה בנושאי דת גם על ידי קודמיי.

באחד מהקודמים יושב פה דוד אזולאי, ואני סומכת עליו. זה אחד מיושבי ראש היותר טובים שהיו בוועדה הזאת.

כולם היו טובים בנושאי דת.

אני מקבלת את ההערה הזאת.

תודה.

לי חשוב שתדע להתעסק בשני נושאים שאותי מאוד מעניינים. אל"ף, זה נושא הקבורה, כל סוגיית הצפיפות בבתי העלמין, כל סוגיית התשלום בבתי העלמין, כל סוגיית הקבורה בקומות, כל הסוגיה של הקבורה מעניינת אותי מאוד. סוגית המקוואות לנשים, כי לגברים אני מתארת לעצמי שאתם דואגים לזה מספיק. מקוואות לנשים - - -

דווקא לא. עקרונית, המשרד לא תומך במקוואות לגברים, רק לנשים.

יפה, אז מה הם יעשו כדי להיטהר? הם טהורים, בבסיסם הם טהורים, לא צריכים להיטהר...


נושא המקוואות לנשים, זה גם מעניין אותי לפי החלוקה שלהם. וכמובן, כל סוגיית המועצות הדתיות. ראיתי וקראתי ושמחתי, ובוודאי נשמע את זה כאן, שאתם רוצים להפוך את המועצות הדתיות למשהו לא פוליטי, לשמוע דבר כזה, זה באמת בעיניי דבר מדהים, ואם הוא לא פוליטי, אז אני אשמח שגם כמובן לוועדת הפנים יהיה חלק בבניית הקריטריונים שאתם בוחנים ראשי מועצות, מי הם נציגי המועצות הדתיות. הוועדה הזאת תקבע גם שבהתאם לחוק שירותי הדת, אם אכן הנושא הזה יעבור בחקיקה או בתקנות, יעבור את ועדת הפנים, יש לנו מה להגיד בעניין. כפי שאמרתי בדיון הקודם, ועדת הפנים היא לא חותמת גומי של אף משרד.
אני בכלל חושבת שנכון לחבר בנושא הדת היהודית למורשת היהודית, ולא להפוך את הדת לאיזשהו אלמנט של הדתיים בלבד. הדת היא התרבות, היא המסורת של העם היהודי, של כל אזרח ואזרחית, ולא משנה אם הוא מתפלל בבוקר ואומר "שמע ישראל" בערב, או אומר "מודה אני" בבוקר. מה שחשוב הוא, שכל יהודי וכל אזרח יהודי ירגיש את הקשר שלו לתרבות שלנו, לתנ"ך שהוא המקור השואבת שלנו לירושלים שהיא עיר הבירה שלנו, שתישאר ירושלים בירתנו המאוחדת לנצח נצחים. אני מקווה שבזה ששר הדתות הוא בנט ואתה סגנו, אנשים שמגיעים מהציבור, מבינים את החשיבות של לקחת את הדת למקומות הרחבים שלה, ולמקומות של כלל האוכלוסייה, ולא רק למגזר כזה או אחר. זה הפתיח שלי בשלב זה.

כבוד סגן השר. בבקשה.

מצויין, תודה רבה. שלום לכם, המטרות שהצבת לפחות חלקן, זה מה שאנחנו הצבנו לעצמנו כשנכנסו למשרד. אני מקווה מאוד שאנחנו נעמוד בהם, בעזרת השם.

אני מציע שאני אציג לכם את המשרד, ואחר כך נפרט את הדברים הבאים.

תציג מי נמצא כאן ממשרדך.

נמצא איתנו מנכ"ל המשרד - אלחנן גלט, הסמנכ"ל למינהל - אבי חליבה, עוזר המנכ"ל – הילל שטרן, ראש המטה שלי – ד"ר דורון דנינו. מנכ"ל הרבנות הראשית – עודד וינר. היועץ המשפטי של הרבנות הראשית – עו"ד ירון קטן.

מי זה מנכ"ל הרבנות הדתית? עוד לא הספקתם לתת חוות דעת על עניין תפילת יהודים בהר הבית? אין לכם חוות דעת על זה הרבנות הראשית?

הרבנות הראשית לדורותיה, מאז ומעולם - - -

נאמר שלא ניתן להתפלל בהר הבית. למה?

מפאת קדושתו.

למה אתה אומר? פייגלין לא פחות קדוש ממך, הוא רוצה לעשות טהרה ולעלות להר הבית, מה הבעיה? מה הבעיה ליהודי?

האמת, יש עוד מעט התמודדות על הרבנים הראשיים.

לא, זה גם בעיה, תיכף נדבר על הרבנים הראשיים, למה שיהיה רב אחד? למה שלא יהיה ספרדי ואשכנזי, בטח תבחרו עוד פעם, או את הספרדי לבד או את האשכנזי לבד, למה?

כי זה חוקי המדינה.

חוקי המדינה עד עכשיו קלעו נהדר, שהיה רב ספרדי ורב אשכנזי, למה לחבר אותם ביחד, כבר ברור איזה רב יהיה. גם בעניין הזה יש לי מה להגיד, לא צריך להיות רב אחד, צריך להיות רב ספרדי ורב אשכנזי, כי אחרת יהיה לנו רק נוסח תפילה אחת, נוסח תפילה אחיד שהוא בדרך כלל אשכנזי. אנחנו רוצים נוסח ספרדי, ונוסח אשכנזי, ונוסח הודי, וכל אחד לפי המנהגים שלו, וכך גם צריך להיות, רב אחד אשכנזי, ורב אחד ספרדי, בוודאי בן דהן, ודנינו, ובן דהן שוב, ועוד פעם דנינו, צריכים לדאוג שיהיו רב ספרדי ורב אשכנזי. גם בעניין הרבנים יש לנו מה להגיד. אני אשמח לשמוע את עמדתו הסופית של משרד הרבנות לגבי התפילה בהר הבית. מי שירצה להיטהר ולא להתפלל בהר הבית, לא התפלל, אבל מי שירצה, זכאי להתפלל בהר הבית.

כפי שאתם רואים, תחומי הפעילות המרכזיים, כבר היושבת ראש, חברת הכנסת מירי רגב, מנתה אותם. אתם רואים למטה את היחידות המצטרפות. ביום שני, הכנסת אישרה סופית את העברת היחידות, הדבר האחרון שנמצא, שזה בהקמה - מינהלת לזהות יהודית. אנחנו בשלבי הקמה של המינהלת. הרעיון שלנו הוא להקים מינהלת כפי שאמרת גברתי, לחבר את הציבור המסורתי, הציבור שבדרך כלל איננו ציבור שומר מצוות במלואם, אלא רק חלקן, כדי לחבר אותו למועצת ישראל, לזהות היהודית, לתרבות היהודית, לשם כך אנחנו מקימים מינהלת כזאת, שאני מקווה גם תיתן אותותיה הן אצל בני נוער וגם אצל מבוגרים.

זה תקציב המשרד, כפי שאתם רואים, המשרד והציבור בו ברוך השם הולך וגדל, גם לאור חיבור היחידות הנוספות, תקציב של 2013 הוא 434 מיליון, ואנחנו מקווים שאכן הוא יספיק לנו לכל צרכינו.

אתם מתקצבים את המועצות הדתיות, או שזה עובר דרך השלטון המקומי? איך זה הולך רק מבחינת התקציב של המשרד מעניין אותי לדעת.

אני אקדים, המשרד קובע את גודל התקציב של כל מועצה דתית. ברגע שהמשרד קבע את גודל התקציב, התקציב מחולק כך שהמשרד נותן 40%, והרשות המקומית 60%.

בתוך התקציב של המועצה הדתית זה גם בניית בתי כנסת?

לא, פיתוח מרכזיים אצלנו.

זאת אומרת, בניית מקוואות, בתי כנסת, זה תקציב אצלכם.

אמת, נכון מאוד.
מוקדי הפעילות של המשרד - אנחנו ביצענו, המשרד עוד בראשותו של השר מרגי, עשה פעולות יפות ורבות להעלאתו של המשרד ולמתן שירות ראוי, ואנחנו רוצים לעלות קומה נוספת. בהחלט, אנחנו נבנים על התשתיות שבנה השר מרגי, כפי שאתם רואים. הרחיבו את שעות הפעילות של המועצות הדתיות, נעשה שינוי בחזות של מועצות דתיות רבות, ועוד דברים נוספים שנראה בהמשך.
אנחנו בוודאי נדבר על הנושא של התכנית שלנו לשינוי והתחדשות המועצות הדתיות. אני רק להסביר, היום כמעט 50% מהמועצות הדתיות נמצאות תחת תכניות הבראה, זה אומר, שלצערנו הרב בגלל תיפקוד לקוי, בגלל מינהל לא מתאים, ועוד סיבות נוספות, גרמו לכך שמועצות דתיות נכנסו - - -

אי העברת תקציבים לרשויות - - -

של מי? של הרשויות.

זה דווקא לפחות קרה, מבחינה זאת אני אומר, השר מרגי באמת הצליח לגרום לכך שרשויות מקומיות שאינן מעבירות תקציב למועצה הדתית, משרד הפנים מנכה את זה ממאזני האיזון, ומעביר את זה ישירות למשרד עצמו. עדיין כפי שאמרתי למעלה מ-50 מועצות דתיות נמצאות תחת תכניות הבראה, כיוון שהם ספגו גירעונות גדולים. אנחנו מקווים שבמהלך השנה הקרובה הם יילכו והתאזנו. זה חלק מהתשתית שהביא אותנו לרעיון שלנו לצאת בשינוי של המועצות הדתיות, אני אדבר על זה בהמשך.

כפי שאתם רואים, זה הגדרת החזון. אנחנו רוצים לספק שירותי דת נגישים וזמינים, כמו שהגדרת, לכלל הציבור היהודי במדינת ישראל, אני מדגיש, לכלל הציבור היהודי, לרוב, הציבור הדתי ימצא את פתרונו, מי שלא ימצא את פתרונו זה ציבור שאיננו דתי, הוא זקוק לנו, ואנחנו רוצים להיות כאן ופה כדי שבכל רגע שיזדקק לנו, אנחנו נהיה כאן עבורו.


נדבר כאן מה אנחנו רוצים לעשות. כפי שאמרתי קודם, הרבנות הראשית לישראל מצטרפת למשרד הדתות. המשימה הראשונה שאני מטפל בה, כבר כמעט חודש וחצי, הוא נושא של התקנים של רבני ההתיישבות. רבותיי, כעבור כ-10 שנים, לא מונו רבנים במושבים ורבנים איזוריים.

בכל מושב אתם מתכוונים להעמיד רב?

כל מושב שמעוניין. יש מושבים שלא מעוניינים, לא כופים.

שמי מתקצב את זה?

אנחנו.

אני אומר, 10 שנים לא מונו רבנים בהתיישבות, זה נבע בעיקר בגלל חילוקי דעות עם הגופים שמייצגים את רבני ההתיישבות – היה בזמנו דוח מבקר המדינה שקבע שלא מצאו את רבני ההתיישבות, לא היו כללים כמה שעות הם צריכים לעבוד ביום, למי הם כפופים. לא אכפו את זה שהם צריכים לגור במקום הכהונה שלהם, ביישוב עצמו, רבני יישובים גרו במקומות אחרים, ועוד כהנה וכהנה.

מי ממנה את רבני ההתיישבות?

כל זה נעשה הרבה לפני. הוקמה ועדה משותפת למשרד המשפטים ולמשרד לשירותי דת כדי להגיע למצב האופטימלי איך משפרים ואיך מבצעים את דוח מבקר המדינה. לצערי, אני אומר, רבני ההתיישבות לא רוצים לקבל את הדוח הזה, ולכן, בגלל חילוקי דעות איתם עד היום לא הגיעו להסדר, ולכן לא מונו רבני התיישבות. אני הודעתי לרבני ההתיישבות שהם הצטרכו לעשות שני דברים, או - - -

או שאתה תקבע, או שהם יילכו הביתה.

או להגיע איתי להסדר ביחד איתם, אני אמרתי להם אני לא מוכן שעשרות רבות של יישובים בארץ הם בני ערובה למאבקי אגו, ולכן אני מקווה שבשבועות הקרובים יופשרו התקנים.

זה שמופשרים תקנים זה בסדר, אבל האם יש נהלים מי האבא שלהם, מי האמא שלהם, למי הם נותנים דין וחשבון, מי בודק שהם אכן גרים ביישוב, כמה שעות הם עובדים. האם באמת הם זמינים לכל אחד, מי זה הרבנות או אתה?

כפי שאמרתי, יש דוח מפורט שהוכן בזמנו על ידי ועדה שהיו שותפים בה משרד המשפטים והמשרד לשירותי דת. הדוח הזה אנחנו עכשיו הופכים אותו לנוהל מסודר. הנוהל הזה יגדיר בדיוק מה המעסיק שלהם, איך הם נבחרים, איך הם מפוטרים, מי מפקח, למי הם צריכים למסור דיווח על הפעילות שלהם.

מתי הנוהל הזה יהיה מוכן?

אני מעריך שזה עניין של כמה שבועות.

אני מבקשת להציג את הנוהל בוועדת הפנים למנהלת הוועדה.

אנחנו בעזרת השם נבוא ונציג את זה.

סיכמנו פעם בשבועיים פה ישיבה.

יש לנו עוד כמה נושאים לא פחות חשובים.

האם אתם תתחשבו בהחלטת בית משפט מהשבוע שעבר שבעצם צריך להחיל על כל המינויים של הרבנים במסגרת חוק שירות המדינה מינויים?

לא מינוי, את חוק המשמעת של שירות המדינה.

לא, את חוק המינויים. בית המשפט אמר שכרגע יש הסדר ביניים שאתם קבעתם נוהלים לגבי המינוי של הרבנים, ועובדי המועצות הדתיות שיהיה - - -

בבקשה, לא להתבלבל. - - - רבנים, לא על עובדי מועצות דתיות. עזוב רגע את עובדי המועצות הדתיות, עוד מעט אגיע ואדבר עליהם. לגבי רבנים, יש נוהל שמסדיר את הדרך שבה הרב נבחר באופן עקרוני. אני אומר באופן עקרוני, זה תשובה גם לבתיה, אני שואף שרב ייבחר על ידי המקום שבו הוא נמצא – הועד המקומי, אסיפה כללית של כל היישוב. אין לי שום עניין לבוא ולכפות על מושב אחיטוב את הרב שאני רוצה, עם כל הכבוד. לא אני אחיה עם הרב הזה, הם יחיו איתו, ובדרך כלל יש הליך מסודר, כל רב מעומד, מוזמן לפחות לשבת אחת. מוזמן לשיחה עם הועד המקומי כמה שבועות, וגם מוזמן עם כלל הציבור שמעוניין להכיר אותו, בסופו של דבר הדגש המרכזי יהיה שהתושבים הם אלה שיקבעו את הרב שלהם. זה הרעיון שיהיה.
אנחנו פה רוצים לקדם נושא של מודל חדש של רבני קהילות, ומודל שכרגע אנחנו עוסקים בבנייתו. הכוונה היא, היום רבני קהילות זה גוף שאיננו מתוקצב על ידי המדינה בכלל, מצד שני, הם האנשים שיש להם את ההשפעה הכי גדולה על האיזור שבו הם גרים. ולכן, אנחנו רוצים שיהיו רבני קהילות, המודל המרכזי שאנחנו מדברים עליו הוא שיהיו מצד אחד שהקהילה תשתתף בשכר שלו, אבל גם המשרד יסייע, ויוסיף להם, כדי שרב הקהילה יהיה באמת נגיש וכולו קודש לטובת בני הקהילה שלו.

לגבי נישואין, כפי שאתם יודעים, לפני 4 ימים הכרזנו על פתיחת אזורי הרישום.

זה ממש יפה וחשוב, כל הכבוד, אנחנו נעתיק את זה לתעודות זהות, דיברתי על זה עם שר הפנים, ננסה להוביל את זה בוועדה, זבולון.

גם במס הכנסה, אצל פקיד השומה בבאר שבע, אבל אני רוצה דווקא בחיפה.

צריך לחשוב על זה איך עושים את זה, אבל תעודת זהות זה נורא חשוב.

את יודעת מי אמר לי את זה? ראש הממשלה במליאה, הוא בירך אותי על המהלך הזה. הוא אמר לי אני רוצה לעשות את זה גם עכשיו על תעודות זהות.

אתה יכול להסביר איך זה יגביר את התחרות?

סליחה, מי את?

אני עו"ד, אני מנהלת ארגון מבוי סתום.

סליחה, תרשמי בבקשה לזכות דיבור. מותר לשאול, אבל תרשמי. היחידים כאן שמותר להם לשאול, זה חברי הכנסת. את הצטרפת כטרמפיסטית לדיון הזה. אני אשמח לתת לך לשאול, אבל תרשמי, ולא כל פעם שבא לך. תודה רבה.

לגבי נישואין, כפי שאמרנו, אנחנו פותחים את איזורי הרישום כדי שכל אחד יוכל להירשם היכן שהוא רוצה. לא יהיה קהל שבוי למועצה דתית, אלא האדם יוכל לנוע. תושב ירושלים על השרות שיקבל פה לא יהיה טוב, יוכל לנסוע למעלה אדומים או למבשרת ירושלים.

אז תוכלו לתגמל בהתאם את האחרים.

לא רק זה, שעות הפתיחה יהיו אחרות, אדם לא הצטרך להפסיד יום עבודה כדי להירשם לנישואין, יוכל לבוא גם אחר הצהריים, יוכל לבוא ביום שישי, יוכל להירשם לפחות להוריד טפסים מאתר האינטרנט, לבוא למלא אותם בשקט, לבוא למועצה הדתית כבר כשהטפסים מלאים. זה יקרה בשבועות הקרובים.

תהיה זרימת המידע בין המחוזות השונים?

עכשיו מקבלים סקירה רחבה.

הנושא הבא זה נושא של מועצות דתיות, גם זה חלק מהמהפכה שאנחנו מדברים עליה. שני שינויים מרכזיים, אנחנו רוצים לאחד מועצות דתיות, יש 132 מועצות דתיות. מבדיקות שלנו אין צורך בכזאת כמות גדולה, בוודאי מועצות דתיות קטנות, ובוודאי קרה דבר אבסורדי, יש מקומות שבהם כבר משרד הפנים איחד את הרשויות המקומיות, אבל המועצות הדתיות שאותן רשויות נשארו פועלות בנפרד, זה דבר ממש לא הגיוני. הדבר הזה גם יבוצע בקרוב בעזרת השם. כרגע יש צוות שבוחן את העניין איך לעשות את זה, מה הדרך הנכונה והראויה. יש בעיות של עובדים שצריך לשמור על הזכויות שלהם. יש חובות שמועצה דתית גוררת, החובות שלה לא יילכו לאיבוד, לא התאדו, אלא המועצה הקולטת תצטרך לקבל אחריות על החובות, כך שהתהליך הוא תהליך סדור, ואני מקווה מאוד שהוא יביא לייעול.

הדבר החשוב שאני רוצה לומר, שיש לנו הסכם עם האוצר שהכסף ייחסך, יישאר בשירותי הדת.

זה מצוין.

כדי שסל שירותי הדת יגדל, השתפר והתייעל. הכסף הזה נשאר אצלנו, הוא יהיה רק לטובת האזרחים עצמם.

הנושא השני, זה בחירת יושבי ראש מקצועיים. היום, לצערנו הרב - - -

יש פה מישהו מחברות קדישא?

המנכ"ל שלהם, עורך דין זאב רוזנברג.

כפי שאמרתי לגבי יושבי ראש מקצועיים, היום הרכב המועצה הדתית נבחר 45% בידי הרשות המקומית, 45% על ידי שר הדתות, ו-10% על ידי הרבנות המקומית. הדבר הזה מצריך עבודה קשה של תיאום ופשרה, אני אומר לכם, שלמעלה ממחצית המועצות הדתיות אין הרכב מסודר, ולכן המשרד נאלץ למנות ראש מועצה דתית ממונה, אנחנו רוצים לנתק את כל התהליך הפוליטי הזה.

בדרך כלל כמה אנשים מונה המועצה הדתית?

תלוי בגודל שלה, זה נע בין 5 ל-15 איש, ומתוכם צריך להיבחר אחד שהוא ראש המועצה. אנחנו רוצים לנתק את כל התהליך הזה, הוא מכלה את זמננו, במקום שנוכל לתת שירות טוב יותר. לכן אנחנו רוצים שראש המועצה הדתית ייבחר במכרז פומבי על פי אמות מידה של כישורים ניהוליים, נסיון ניהולי ועוד דרישות נוספות. בתהליך הזה אנחנו מתכוננים לשתף את הרשויות המקומיות השותפות באותה מועצה דתית, כמובן גם המשרד עצמו, וגם נציגי ציבור. אנחנו מאמינים שבדרך הזאת ייבחרו אנשים מקצועיים, רציניים, שלא נגיע למצב שבו מועצה דתית מגיעה לגרעון, אלא רק משפרת את השירות שלה.

נושא קבורה, נושא מאוד רחב וגדול. יש כרגע צוות במשרד שביקשתי ממנו ללמוד את הנושא לעומקו. אנחנו בהחלט רוצים לגרום לכך שכל אדם יידע את זכויותיו. אני אומר פה בעניין הזה - - -

כי גם למות אתה צריך להיות עשיר.

תלוי איפה ותלוי מה.

עכשיו יש ארנונה, אחר כך אגרות גם על המתים.

עוד מעט נבקש מהמתים מס על זה שהם מתו.

יש כאן מחשבה יצירתית.

בנושא הקבורה נקיים מספר דיונים.

אנחנו רוצים ששירותי הקבורה יהיו נגישים, קרובים, שהאנשים יידעו מה זכויותיהם. אני אומר פה בסוגריים, המדינה לא מספיק קידמה את הנושא בעבר. אנחנו עכשיו נכנסים לתהליך מואץ של פיתוח בית העלמין בברקת, בית העלמין שהמדינה כרגע מממנת אותו, את הפיתוח שלו. הוא ייתן מענה לכל גוש דן, מדובר בעשרות רבות של אלפים שייקברו שם. אני מקווה מאוד שזה בהחלט יסייע לגבי מקומות הקבורה.

גיור – יחידת הגיור נקלטה אצלנו. עומד על הפרק מינוי ראש מערך גיור.

מי כרגע אחראי על מערך הגיור?

אף אחד, היה ראש הממשלה, עכשיו הוא עבר אלינו.

אתה מתייחס פה גם לגיור של חיילים, או רק לאזרחים?

הכול.

זאת אומרת, כל סוגיית הגיור, חיילים, של עולים חדשים, של חיילים בודדים.

הכול יטופל אצלנו. למעלה משנה וחצי אין ראש מערך גיור, לצערי, מאז שהרב דרוקמן סיים את כהונתו, אנחנו מתכוונים להאיץ את התהליך בבחירת ראש מערך גיור חדש, כדי שיקבע את נהלי העבודה ויתחיל להפעיל את המערכת. אנחנו רוצים מאוד לקרב את תהליך הגיור לאלה שזקוקים לו, לדעתנו, לא מספיק מודעים כמה הוא חשוב עבורם, ולכן הם לא ניגשים לגיור.

יש מצב שאתם בוחנים את נוהל הגיור עצמו?

נוהל הגיור עצמו הוא תהליך הילכתי. למרות שאני רב.

יש כל מיני הלכות, לדוגמה, יש אנשים שהם הילכתיים ועולים להר הבית, יש אנשים הלכתיים שלא עולים להר הבית. אתה יודע, יש כל מיני הלכות, בהלכה מותר לאשה ללכת עם טלית, אבל אני רואה אשה עם טלית, קשה לי עם זה - בהלכה מותרים הרבה דברים.

יש כאלה שלראות אשה עם גופיה קשה להם, או חצאית.

אבל אני מכבדת אותם על זה. הנוהל של הגיור אתה לא חושב שהוא קשה מדי? אני שמעתי על כמה אנשים שעברו גיור שהנוהל הוא נורא קשה ומשפיל. שוב, אנחנו נעשה גם על זה דיונים, אבל אתם בוחנים גם את זה, או זה מבחינתכם קדש בל יעבור זה הנוהל, עכשיו רק מתעסקים לרה-ארגון שלו.

קודם כל את הנוהל הזה לא אנחנו קובעים, הרבנות הראשית קובעת.

הרבנות שלך כבר, אתה יודע.

אני מקווה.

אם הרבנות אצלך והם קובעים, אז אל תהיה אחראי עליהם. אתה יודע, זה כמו רשות המים, יש שר, אבל ראשות המים קובעת את התאגידים ואת המחיר, בקושי השר יכול לבקש כוס מים אצלם, אז מה אנחנו צריכים שר מעל הרבנות? סליחה מנכ"ל הרבנות, אתה בסוף האיש החזק פה.

אני מבטיח לך שהנושא הזה יטופל.

נושא של כשרות, בכוונתנו לעשות פה מהפכה. המציאות בכשרות היום היא בלתי הגיונית ולא סבירה. היום המשגיח מקבל את שכרו מהגוף שעליו הוא משגיח, זה לא הגיוני, זה לא סביר. איך הוא יכול להשגיח בצורה רצינית כשהמעסיק שלו זה הגוף שאותו הוא משגיח עליו. אני בכלל חושב שבעיקר הרבנות הראשית צריכה להיות רגולטור מפקח, מבקר, ולא נותן כשרות, את הכשרות שיתנו גופי כשרות, והרבנות היא זאת שתפקח.

כמה גופי כשרות יהיו? אתם תראו את זה במהלך הרפורמה גוף הכשרות של הצבא מקבל את ההכוונה מכם?

לא.

לא, הרב הצבאי הראשי קובע, אנחנו רוצים להסדיר את הפעולה. זו עמותה שהיא עמותה חצי ממשלתית, חצי לא ממשלתית. כרגע לא מפוקחת על ידי רשות החברות הממשלתיות, אני רוצה שהיא תפוקח על ידי רשות החברות הממשלתיות, ותפעל על פי אמות המידה של הרשות לחברות ממשלתיות.

הנושא של מירון הוא נושא בעייתי. אנחנו על פי ההסכם הקואליציוני מירון היה אמור לעבור אלינו. לצערי, משרד התיירות כרגע קצת עושה שרירים, אני מקווה שאנחנו נגיע איתם להסדר.

לגבי מירון, חבר הכנסת דוד אזולאי, כמה פעמים אתם קיימתם דיון בעקבות ההילולה במירון?

אנחנו בדרך כלל קיימנו דיון לפני ואחרי.

נושא מירון צריך להיות מטופל. בנס, בהילולה של הצדיק הגדול אנשים לא נהרגים, בנס.

המינהלת לזהות יהודית, כפי שאמרתי, זה מינהלת בהקמה, אין לנו הרבה מה לומר. הנושא שני: היערכות לשנת שמיטה, שנת תשע"ה, בעוד שנה וחצי.

אני מציע לך דיון מיוחד בוועדה.

בעוד שנה וחצי שנת שמיטה. הממשלה כבר החליטה שמשרד לשירותי דת הוא יהיה המשרד אחראי להיערכות לקראת שמיטה, כמובן, בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות. כבר יש צוות בראשות המנכ"ל שמתחיל להתקדם בעניין ולפעול. אנחנו מתחילים להיערך. אנחנו כמובן יחד בשיתוף עם הרבנות הראשית שגם היא כבר הקימה ועדת שמיטה. אנחנו נלך על נושא של היתר המכירה שהוא יהיה המסלול המרכזי, לצדו יהיו עוד מסלולים נוספים, כמו אוצר בית דין ועוד דברים נוספים.

זו הצעת חוק שאנחנו מקדמים. גברתי, אני רוצה לומר, יש היום מצב שבו אנשים בישראל שאינם רבנים מורשים עורכים חופות ורושמים לנישואין, ואותו דבר גם עושים גירושין, ועושים גם גיורים פרטיים.

אתה מדבר על מי שעושה, לא על מי שמתחתן.

נכון. אני רוצה למנוע את זה. אחרי 65 שנה אנחנו מדינת ישראל, אנחנו ממלכה מסודרת, עם כללים מסודרים. לא יכול להיות שיהיו אנשים פרטיים בין אם הם - - -

יש לנו מזל שחוק האלמנות בצה"ל עבר, אחרת לא היית מצליח להתמודד עם זה אף פעם.

מה עמדתכם לגבי נישואין של בני אותו מין? אתם לא מתייחסים לזה, בשלב זה.

לא. יש 12 מדינות בעולם שמאפשרות את זה, מה לנו לרוץ להיות הראשונים.

תמיד זה טוב להיות הראשונים. תמיד טוב להיות יוזם ולא נגרר.


תודה רבה על הסקירה. רק התייחסות לגבי הארכת שעון הקיץ.

המשרד העביר את התייחסותו. אין לנו משום סיבה להתנגד להארכת שעון הקיץ, אנחנו לא רואים סיבה להתנגדות.

מה לגבי המתפללים ביום כיפור?

בוא נאמר את האמת, יום הכיפור זה כבר היום בתוך שעון קיץ, זה לא נוגע להם. שעון הקיץ תמיד הסתיים בעשרת ימי תשובה, אם יחליטו להאריך, יום כיפור על פי ההלכה הוא 25, אז לא חשוב באיזה נקודת זמן אתה מתחיל את השעה, מהנקודה שבה התחלת, תספור 25 שעות הסתיים יום כיפור. אני לא רואה סיבה שאנחנו צריכים להתנגד לה.

תודה רבה לך על הסקירה המאוד מקיפה. אני רואה כאן, אין כאן נושא שהוא לא מעניין, אנחנו נתעסק כאן בהרבה מאוד נושאים, כמובן יהיו סדרי עדיפויות לנושאים שאנחנו נעסוק בהם. אנחנו נעבור לשאלות של חברי כנסת ולהתייחסות של הגורמים.

בעניין הארכת שעון הקיץ, אני שמחה שזאת עמדתכם. אני חושבת שזה נכון גם מבחינת המשק, ואם בוודאי אתה כאדם דתי אומר שאין עם זה בעיה מבחינת המתפללים ומבחינת האנשים הדתיים והאנשים המסורתיים, אז יש כאן בכלל שילוב של אינטרסים, זה דבר נכון ודבר חשוב.


בבקשה, חבר הכנסת דוד אזולאי, ראשון הדוברים.

אני רוצה קודם כל לפתוח בדברי ברכה לסגן השר, כבר עשיתי את זה בהזדמנויות אחרות, בטח אתה לא מתנגד לקבל עוד פעם ברכה ממני. "לא תהיה קלה בעיניך ברכת הדיוט", לכן אני מרשה לעצמי לברך אותך עוד פעם.

חס ושלום, יש לך הרבה זכויות.

בהחלט אני חושב שהרב בן-דהן בא מהמסגרת הזאת, אני מאמין שהוא יצליח בתפקידו. אני רוצה גם לברך את המנכ"ל החדש, לאחל לכם הצלחה. איך אומרים, ימים ידברו אם הצלחתם או לא הצלחתם. ודאי שכולנו עומדים למבחן, אבל לפחות בזה אתם תיבחנו בכל השינויים, בכל הרפורמות.

ברשותך, גברתי היושבת ראש, אני רוצה להודות לך על כך שיזמת את הדיון הזה כדי לקבל סקירה, וזה חשוב, מפני ששירותי הדת הם לא רק לציבור הדתי, אלא לכלל אזרחי המדינה. אני לא יודע אם יש עוד רשות במדינת ישראל שהיא נקראת שירות אחד, ובעצם נותנת שירות לכל אזרחי המדינה, החל מלידתו של אדם ועד פטירתו הוא מקבל את שירותי הדת. לצערי הרב, מאז כבר הרבה שנים שמנסים לגבש איזשהו סל לשירותי דת, ועד היום אף אחד לא מצליח לעשות את זה, ואני מודה שגם חבריי בתפקיד הזה לא הצליחו, מפני שכל אחד חושב ששירותי הדת זה משהו שולי, זה משהו שקשור לכשרות, לעירוב, בכלל זה לא נוגע לנו, אבל בסופו של דבר אנחנו מתוודעים ורואים שזה כן נוגע לכולנו.
שני דברים, ואני באמת תולה תקווה, מפני שפה, מי שמכיר, בממשלה הזאת יש שני "אחים", והאחים הזה מחזיקים תפקידי מפתח בכירים מאוד, וחשובים מאוד, ובלעדיהם אי אפשר לעשות. אני מקווה שהאהבה והאחווה הזאת אכן תוביל לשני שינויים משמעותיים, האחד – נוסחה לסל שירותי דת. הדבר השני, הגיע הזמן שהמועצה הדתית לא תהיה תלוי בחסדי הרשות המקומית. לצערי הרב, לא פעם אנחנו עדים לכך שישנה התחשבנות של הרשות המקומית מול המועצה הדתית, וכתוצאה מזה לא מעבירים. היום יש שיפור ניכר בכך שמענקי האיזון מקוצצים כאשר הרשות המקומית לא מעבירה, וזה באמת הישג אדיר ואני מברך על כך. אבל יחד עם זה, אני שואל למה משרד החינוך, משרד הרווחה, כל משרדי הממשלה החלוקה היא 75%, 25%, ובשירותי הדת החלוקה היא לא כזאת יש 60%, 40%. אני חושב שהשאיפה צריכה להיות שמשרד הדתות הוא כמו כל משרדי הממשלה – 25%, 75%, ובכך פעם אחת ולתמיד נוכל להשתחרר מהעול של השלטון המקומי ולהתחשבנויות הקטנות והקטנוניות בתוך מערך הרשות המקומית.

מי ייתן 75% - אנחנו, המשרד?

כל משרדי הממשלה. איך זה מתחלק? 25% הרשות המקומית, יפה, צריך לדלל את האחווה. פה הצטרכו לעשות דבר שבאמת יש להגדיל את התקציב, ולדבר פה על 75% שמשרד הדתות יעביר, ו-25% הרשות המקומית.

לגבי פתיחת אזורי רישום.

תיקנו את החוק, ומה החוק?

יש תיקון, יש עדיין רשויות מקומיות חזקות ששם זה לא עובד, אדוני היועץ המשפטי, ואתה יודע למה אני מתכוון.

אני רק אומר, החוק תוקן כך שאפשר לשנות את שיעורי המימון בין הרשות המקומית לבין הממשלה, כך שהוא יכול לנוע בין 25% ל-75%, והנושא הזה תלוי באישורה של ועדת הכספים של הכנסת.

כן, אבל אתה יודע שישנן רשויות שכן נותנות את החלוקה הזאת.

דבר נוסף, פתיחת אזורי רישום לנישואין. אני מאוד מקווה שלא תצא תקלה כאן מתחת ידיכם, ושלא תהיה פגיעה באותן רשויות קטנות שבעצם לפעמים זה מקור ההכנסה היחיד שלהן, ואז מה שיקרה – כולם ירוצו לערים הגדולות, לאיפה שיש לובי יפה ומפואר ושם נותנים את השירות היותר טוב. מצד שני, אנחנו עלולים לפגוע מבלי לכוון לכך לאותן מועצות דתיות קטנות בפריפריה, אז פה בעניין הזה אני מקווה שתהיה עם יד על הדופק, ולא נשכח אותן מועצות דתיות בפריפריה, בסופו של יום גם הן נותנות שרות, וגם אם לא יירשמו אצלם לנישואין, אף אחד לא ישחרר אותם משירותי הדת לאותה אוכלוסייה שהם משרתים.

לגבי תעריפי תשלום קבורה, גברתי היושבת ראש, בוועדה הזאת נעשתה עבודה יוצאת מן הכלל. יושבים פה אנשי חברה קדישא שליוו אותנו בזמנו, עם יועצים מיוחדים שהוועדה קיבלה. נקבעו מחירים, יש מחירון. מי שלוקח היום יותר מהמחירון, הוא עובר על החוק ואפשר לקנוס אותו, ואם הציבור מתלונן על כך זה נעשה. אבל, אני רוצה פה להדגיש, ישנה גזרה חדשה ואני מתפלל ומקווה שהגזרה הזאת לא תעבור בחוק ההסדרים לגבי ארנונה לחברות קדישא, מפני ששאלו את שר האוצר, ה"אח הגדול" לגבי ארנונה, הוא אמר, מה פתאום זה ייפול על חברה קדישא, באמת, נו מה, אתה עובד על הציבור? מה זה ייפול על חברה קדישא? מאיפה החברה קדישא תיקח את הכספים האלה? בסופו של יום זה ייפול על אותה משפחה שהיא צריכה להביא את הקרוב משפחה לקבורה. אני חושב שבעניין הזה, גברתי היושבת ראש, את צריכה להביא את זה במסגרת הפיצולים, זה חוק, צריך לבוא לפה, ואנחנו נעשה הכול על מנת שלא תשולם ארנונה, מפני שזה יהיה אסון, ואחר כך לא נבוא בתלונות למה לוקחים כל כך הרבה מחירים.
לגבי הפריסה החדשה של המועצות הדתיות. אני רק מבקש ממך, גברתי היושבת ראש, לבקש לקבל את הפריסה בוועדת הפנים, נוכל לראות אותה.

הוא יגיע לפה.

אני מקווה שזה יקרה פה.

הדבר האחרון, בזה אני מסיים, לצערי הרב, יש חוק ההונאה בכשרות. היות והרבנות היום עברה למשרד הדתות, ואנחנו יודעים שהנושא הזה פרוץ, לא פעם כאן שאלתי בוועדת הפנים, האם פעם אחת הביאו לדיון נושא של חוק הונאה בכשרות, העמידו פעם מישהו לדין, הוגש כתב אישום כנגד מאן דהוא? אני לא רוצה להגיד – איך אומרים זה לא נעשה. אנחנו כולנו יכולים להכות על חטא. אני מקווה שאולי העידן החדש שבא למשרד הדתות ייתן את דעתו. תודה רבה.

רציתי לשאול, כל שירותי הדת שהוצגו כאן, שניתנים על ידי המשרד, על ידי הרבנות וכו', הם כולם אך ורק מיועדים רק לזרם האורתודוקסי. מה עם זרמים אחרים ביהדות? איזה שירותים הם מקבלים מהמדינה?

בבקשה, חבר הכנסת הורוביץ.

תודה גברתי, אדוני השר, קודם כל, כידוע יש לנו עמדה עקרונית. אנחנו נגד משרד הדתות, אנחנו חושבים שהוא משרד מיותר, אבל זה עמדה עקרונית.

זו עמדה שלך לא של הוועדה.

שלי ודאי. אנחנו גם יש לנו עמדה עקרונית בעד הפרדת דת ממדינה. אנחנו חושבים ששירותי דת - שאנחנו לא נגד שיהיו שירותי דת, הם צריכים להינתן על ידי הרשויות המקומיות, ולא על ידי המועצות הדתיות, אבל זאת אמירה, היות ויש משרד, ויש לו תקציב, והוא מוגדר בחוק, אז צריך שיהיה משופר. לכן יש לי שתי נקודות, אדוני השר.

במצגת לא ראיתי מה האחוז שמופנה לשירותי דת ללא יהודים?

זה לא אצלנו, זה משרד הפנים.

פה כתוב שמטרת המשרד לציבור היהודי במדינת ישראל. אבל אם אנחנו משווים את התמיכה בשירותי דת שניתנת על ידי משרד הפנים ללא יהודים, למשל, למוסלמים, או לנוצרים, או לעדות אחרות, אתה רואה פער עצום, פשוט פער עצום. לכן אני חושב שמתפקידך, אם אתה שר לשירותי דת, שירותי הדת צריכים להינתן לכל אזרחי ישראל. יכול להיות שאתה צריך לפעול לכך - - -

בדיוק מה שאמרתי בתחילת הדרך.

אז קלעתי לדעת גדולים, כי פה יש בעיה קשה.

דבר נוסף, וזה העניין שחברתי תמר, התייחסה, אדוני השר, עולה יותר ויותר הצורך, למשל, בקבורה, לא רק לזרמים נגיד לא אורתודוקסים, כגון, רפורמים וקונסרבטיבים, גם למשל לקבורה חילונית. יש היום לחץ מאוד גדול של משפחות של אזרחים לקבורה חילונית. למשל, לצורך העניין, בין היתר הדברים שהם בטיפול משרדך, והמדינה מקפיאה את התקציבים, ואין מספיק מקומות. אני לא חושב שזה ראוי שמשפחה שרוצה קבורה חילונית, צריכה לשלם עשרות אלפי שקלים באיזה קיבוצים ודברים מהסוג הזה, כי אין מקום בקירבת מקום מוסדר על פי חוק, אין מספיק.

תודה רבה. יושבת ראש הוועדה, תודה על הדיון הזה, וגם על העובדה שהגעת להתפלל עם נשות הכותל, או להיות לצד נשות הכותל. האירוע הזה מלמד על פתיחות של ועדת הפנים, זה חשוב. אני רוצה לומר לסקירתו של סגן השר, משהו מאוד קונקרטי, לא רק העובדה שמשרד הדתות לא מטפל בכל יהודי ישראל, אלא רק בחלקם, אלא גם דברים שאפשריים על פי חוק במדינת ישראל. למשל, גיור קונסרבטיבי ורפורמי שאחריו כידוע נחוץ מקווה, גם בעניין הזה שאדוני מופקד על כל המקוואות בארץ, גם על מימונם וגם על תיחזוקם, אנחנו לא יכולים להיכנס לשם כדי להטביל את גרנו, הגרים הללו יירשמו במשרד הפנים כיהודים, כיהודים במרשם האוכלוסין על פי חוק, אבל הגרים הללו לא יוכלו לטבול. אני אגיד לך איך אנחנו עושים את זה, אנחנו מתגנבים. אנחנו עושים עסקאות כאלה, ולא עסקאות במובן הלא ראוי, אלא ראשי רשויות שמוכנים להעלים עין ולאפשר לרבנינו להיכנס למקוואות בשעה שאנשיך לא שם, כי מתקן ציבורי כמו ספריה ציבורית שלסוג מסוים של יהודים אסור להיכנס אליו, כך לגבי כלות שצריכות לטבול לפני חתונתן, והרב שמסדר את הקידושין, רחמנא ליצלן, איננו אורתודוקסי, וכך גם במתגיירים שלנו. מאות אנשים, אנחנו, התנועה שלי, התנועה הקונסרבטיבית מגיירת בשנה, אף לא אחד מהם נכנס ברשות ובסמכות - - -

לפי החוק החדש אתה לא תגייר אותם.

תנוח דעתך, אני מניח שהדבר הזה לא השתנה. נקודה נוספת חשובה, המינהל החדש שמוקם במשרדך, מינהל לזהות יהודית, משל, אין משרד חינוך בישראל, גם עניין החינוך לזהות ולהשקפה צריך להיות – בהנחה שיש קוד אתי פלורליסטי שמאפשר לחנך לזהות יהודית מגוונת, את צודקת. אבל מדובר על מין קושאן שיש ליהדות האורתודוקסית על הזהות היהודית במדינת ישראל, ועל פיה, על פי הדתומטר הזה, אפשר יהיה לחנך לזהות יהודית. איפה תפיסות יהודיות אחרות, ואני לא מדבר רק על רפורמיות, קונסרבטיביות, גם על חילוניות.

תודה רבה.

שלום וברכה, ברכות לסגן השר ולמנכ"ל, בעזרת השם שתצליחו בתפקיד שהוא אחראי מאוד. כל אזרחי מדינת ישראל בסופו של דבר צריכים את השירותים האלה, וצריכים שהם יעבדו כמו שצריך.

אני רוצה להתייחס לנושא הקבורה בכמה מלים כמנכ"ל חברה קדישא תל אביב. עלה כאן נושא הרגולציה, התעריפים, ודיבר על כל חבר הכנסת אזולאי על כל הדיונים שעוד היו בוועדה בראשותו בנושא הזה. ממשלת ישראל החליטה כבר בשנת 1996, בגלל הצפיפות והמחסור במקומות קבורה במדינת ישראל לעבור לשיטת הקבורה הרוויה. לסיפור הזה לא נמצא מימון במשך שנים בגלל התנהלות כושלת של הרשויות, והדבר הזה בסופו של דבר נפתר בקדנציה הקודמת בצורה טובה, והקבורה הרוויה מתקדמת. למשל, בבית העלמין ירקון ובגוש דן, היום יש 35 אלף מקומות קבורה בהקמה, אחרי עבודה מאוד רצינית גם של הוועדה, בראשות חבר הכנסת אזולאי, השר מרגי, בשביל שבאמת הדבר הזה יילך קדימה ונוכל לתת שירותי דת כמו שצריך.
כשמדברים היום על הידוק הרגולציה, למשל, או על תעריפים, וכו', צריך תמיד לזכור שבסופו של יום, חברות קדישא שהיום נותנות שירות לקבורה רוויה, מוציאות סכומים עצומים בשביל להקים את המבנים אלה. למשל, רק בבית עלמין ירקון אנחנו משקיעים כ-200 - - -

יש לכם הרבה כסף.

זאת בעצם הדעה הרווחת, אבל אני מזמין את כולם לבדוק כמה כסף יש לנו, כי האוצר בדק את זה.

מבקר המדינה אמר שיש לכם כסף, לא אני.

למשל, דיברו כאן על הרגולציה. אין גוף במדינת ישראל שהיה עליו כל כך הרבה רגולציה כמו - - -

אנחנו נעשה דיון על הקבורה, אני מבטיחה לך.

אני חושב שחשוב לקיים דיון על הקבורה. זה לא דיון בסיסמאות, כי בסופו של יום בקלות אפשר להרוס את ענף הקבורה במדינת ישראל.

אין לנו כוונה לעשות את זה.

סגן השר יודע על מה אני מדבר, כשהיום באים ומנסים באופן חד צדדי לבוא ולהפחית את תעריפי הקבורה של ביטוח לאומי ב-30%, שהמשמעות היא סגירת כל 70% משירותי הקבורה במדינת ישראל, וניאלץ לגבות כסף מהמשפחות כי פשוט אין אפשרות לממן את זה בצורה אחרת, המשמעות היא נוראית, אני חושב שחשוב לקיים על זה דיון, ולא לקיים דברים במחטפים.

נדבר על זה ונעסוק בנושא הזה.

אני מנהלת ארגון "מבוי סתום". אנחנו מייצגים מסורבות גט ועגונות בבתי דין רבניים ובבתי משפט. אני מברכת על הדיון וגם על הרפורמות כמובן בשירותי הדת. לגבי פתיחת איזורי רישום, אני רוצה להבין איך התחרות תפעל. הרי האגרות שמשלמים הנישאים הם לא מגיעים למועצה הדתית, זאת אומרת, איפה יהיה פה אינטרס, הם לא מגיעים באופן ישיר. שאלה שנייה לגבי הפתיחה, המוטיבציה המרכזית לפתיחת אזורי רישום היה שהיו רשמי נישואין במקומות בארץ שלא קיבלו גרים, את גיורי הרב דרוקמן, גיורי צה"ל וכו'. באו ואמרו, בואו נפתח את זה. השאלה, האם גם יטפלו באותם רשמי נישואין שלא מוכנים לרשום, זאת שאלה שצריכים בתקנות או באיזושהי צורה לייבש גם מועצות דתיות שלא רושמים לנישואין, למשל, את גיורי הרב דרוקמן וכו'.
הערה אחרונה, דווקא בשיתוף פעולה עם הרב אלי בן דהן. העניין הוא שכל זוג מגיע להירשם לנישואין במועצות הדתיות לא מבחירה בהכרח, ולכן הנושא של הסכמי קדם נישואין שעכשיו זאת הצעת חוק שהרב אלי בן דהן תומך בה, זה תנאי, ואני גם קוראת פה לוועדה, וליושבת הראש לתמוך בדבר הזה כי נישואין שהם קידושין כדת משה וישראל הם יכולים להוות סכנה לנשים וחוסר יכולת לצאת מנישואין כאלה, ולכן הנושא של הסכמים הוא נושא מאוד חשוב.

אני אענה בזריזות ובמהירות. לגבי שירותים לרפורמים, הרפורמים הם חלק מעם ישראל. השירותים שניתנים לכלל התושבים הם מקבלים גם אותם. זה שחלק מהשירותים הם לא רוצים אותם, הם רוצים אותם בדרך אחרת, זה עניינם הם, אבל הם יכולים להיות שותפים להיות חלק מהרבנות וחלק מבתי העלמין וחלק מכל דבר אחר. כפי שאמרתי, עכשיו נפתחים המכרזים למועצות הדתיות, הם יכולים גם להיות בזה.

לפי תנאי המכרז יוכל לגשת רב שאיננו אורתודוקסי? או נשים, - - -לא יכולה להיות חברה באף אחת מהוועדות של משרדך, או ברוב הועדות.

למה אתה מטעה אנשים פה, יש בג"צ מלפני 30 שנה, שקבע שנשים יכולות להיות במועצות הדתיות, זה נעשה, זה קיים כבר.

כמה נשים, כמה רפורמים, כמה קונסרבטיבים?

זה לא אני.

את רוצה, תעלי שאילתה.

אבל אתה לא יכול להיתמם ולהגיד - - -

אני לא מיתמם.

יש זרמים נוספים ביהדות שלא מיוצגים ולא מקבלים שירותים, איך אתה בתור שר - - -

מה זאת אומרת הם לא מקבלים שירותים. הם יהודים כמו כל אחד, השירותים הם עבורם.

הם רוצים שירותים מיוחדים בשבילם, זה אין.

רוצים להשתמש - - -

אבל כולנו יהודים, שואלים - - - מתוך היהדות, על מה אתה מדבר?

לגבי שירותי דת לדתות אחרות, כפי שאמרתי זה לא באחריותי, זה באחריות משרד הפנים. אם משרד הפנים ירצה להעביר את זה לאחריותי עם התקנים, ועם התקציב, אני אהיה מוכן לשקול את זה. בינתיים הם לא מוכנים, אז תעלה שאילתה לשר הפנים לא אליי.
לגבי קבורה חילונית היא ללא תשלום, היא פזורה כמעט בכל מקום בארץ היום, אם לפי דעתך ידוע לך על מקום מסוים, תודיע לי, אני אבדוק את העניין. אני אומר לך באופן כללי, נפתחו חלקות כמעט בכל הארץ, כמובן לא בכל מקום, אבל במרכז, בדרום, בצפון. אם יש אזור שאתה חושב שהוא בעייתי בעניין הזה, תעדכן אותי.

גם בתקציב 2013-2014, תיקצבנו מאות אלפי שקלים רבים כדי להמשיך לטפח את הנושא הזה לפי מה שצריך בכך.

למרות שאין ביקוש.

לגבי גיור רפורמי וקונסרבטיבי, יש מכתב בדרך אליך. מבחינתנו אין שום מניעה אתם משתמשים בכל מקווה, המקווה הוא מקום ציבורי, תשתמשו בו, הוא עומד לרשותכם, הלוואי ותשתמשו בו.

גם לצרכי גיור?

האגרות עבור רישום הנישואין נשארות במועצה הדתית, ולכן למועצה הדתית יש עניין שיהיו אצלה נרשמים רבים יותר, אז ככל שהשרות שלה יהיה טוב יותר, ממילא יהיו נרשמים רבים, יוכלו לתת שירותים טובים יותר לתושבים שלהם.

לפני יומיים הייתי במועצת הרבנות הראשית, אני התרעתי על כך, אמרתי להם שזה חובתם, זה תפקידם המרכזי של הרבנים הראשיים לישראל, לגרום לכך שרב שאיננו נשמע להנחיותיהם יועמד לדין משמעתי. יותר מזה, אמרתי שאני מוכן להעמיד את שירותיי הטובים אם יזדקקו לעוד צרכים מינהליים כדי לגרום לכך שרב שאיננו מקיים את הנחיות הרבנות הראשית יובא בפני דין משמעתי, אני אעשה זאת.

אני חייבת לסכם את הדיון ולהגיד, אני לא הופתעתי, אבל אני שמחה שחידדת את מה שידעתי כבר. הפתיחות שלך והרצון שלך בעצם להוביל למצב שכל אזרח יהודי יבין שהדת היא לא שייכת לזרם כזה או אחר. וכל יהודי יוכל בעצם לממש את היהודיות שלו בדרך שבה הוא בוחר, והעיקר שיילך למקווה, והעיקר שהיא תדליק נרות, אז אם היא עושה עוד משהו, אז היא עושה עוד משהו, כל אחד בדרך שלו, ולאט התקרב הוא אל אותו דבר שנקרא היהודי שהוא מאמין בו. אני שמחה על הסקירה הזאת שהייתה סקירה טובה, והדיון פה של הצוות שלך היה דיון טוב.
יש נושאים שאני כבר אומרת לך, אתה תצטרך לבוא לוועדה. קודם כל שירותי הדת לרפורמים, כן הייתי רוצה לשמוע על זה דווקא בגלל הפתיחות שלך.

לא רק רפורמים, גם קונסרבטיבים.

כל שירותי הדת למה שתרצה.

נוהל של רבני ההתיישבות, אני גם אזמין חלק מרבני ההתיישבות, אני רוצה לשמוע אותם. אנחנו נעשה דיון על הרב הראשי למה צריך להיות רב אחד, אני רוצה לשמוע את עמדת הרבנות. אני רוצה גם לשמוע את עמדת הרבנות בנושא התפילה בהר הבית בצורה עניינת ופתוחה, כמו שגילינו פה שר פתוח, אני רוצה לשמוע דעה פתוחה, לא מה שהיה פעם הוא עכשיו, להתקדם. הדת הוא לא משהו רק לשבת ולהתפלל. אם הדת היא לא משהו שיכול לסייע לנו ביום יום לתת לנו כלים, זה לא שווה כלום. הדת כוונה שלה, לתת לנו כלים יום יומיים להתמודד עם שאלות ומצוקות שהמציאות מכתיבה לנו, כך אני מאמינה. אם מישהו כל היום קורא תורה, בעיניי זה לא דבר דתי. דת הוא שילוב שלו דרך זה.

מאיפה את לוקחת את העניין הזה של רב אחד? יצאה משולחן הכנסת.

אני רוצה לדון על זה.

הצגת המועצות הדתיות, כמובן הפריסה של המועצות הדתיות, האיחוד. חשוב שבוועדה הזאת יהיה נציג של ועדת הפנים, זה הוועדה מאשרת, אני לא מקבלת כל מה ששר הפנים אומר לי, אני ממש לא. שאל אותו מה קורה בדיונים אצלנו על חקיקה, אנחנו לא חותמת גומי. חשוב שנהיה חלק מהתהליך, נוכל להיות חלק מהתהליך, נוכל גם ללכת אתכם בתהליך הזה. סך הכול אני רואה שיש כאן שיתופי פעולה וכיוונים טובים של חשיבה שלך. כל נושא הקבורה, אברהם, אין לנו שום כוונה חס וחלילה להפיל את עולם הקבורה. אנחנו יהודים, כל אחד רוצה להיקבר על פי אמונתו, אבל רוב הזרם רוצה להיקבר בצורה של הזרם המרכזי.
המחיר הוא גבוה מדי, אנחנו צריכים לטפל בזה. נעשה על דיון, כל סוגיית הגיור. כשרות, בסדר עדיפות חשוב אבל לא ראשון, שמיטה, נטפל בנושא. הזהות היהודית, זה דבר נורא חשוב, אבל גם בזה לא נעשה דיון בין הראשונים. מסורבות גט כן נעשה על זה דיון.

זה לא אני, שרת המשפטים, אמנם יש לי הרבה מה לתרום לה.

אני מודה לך מאוד על הסקירה המאלפת הזאת. מודה לכל האנשים שהגיעו לכן, ושיהיו לנו רק בשורות טובות. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:05.>