PAGE
2
ועדת הכספים
17/04/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









*
<פרוטוקול מס' 18>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ז' באייר התשע"ג (17 באפריל 2013), שעה 9:30

<בחירת יושב-ראש לוועדת הכספים>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר

קארין אלהרר

גילה גמליאל

יצחק כהן

משולם נהרי

עדי קול

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

משה גפני
רונן הופמן

צחי הנגבי

יצחק כהן

יריב לוין

דב ליפמן
אברהם מיכאלי
מאיר שטרית

>
יושב-ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

שגית אפיק

טמיר כהן

יפה קרינצה
<בחירת יושב-ראש לוועדת הכספים>

בוקר טוב. תמיד רציתי להשתמש בפטיש של ועדת הכספים, נפלה בחלקי הזכות. אני מודה לכולם. אנחנו בסבב מינויים של יושבי-ראש ועדות הכנסת, כפתיח לחידוש פעולתה של הכנסת באופן אינטנסיבי בשבוע הבא. לאחר שמינינו את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון אנחנו באים אל ועדת הכספים.

ולפני זה מינינו את יושב-ראש ועדת הכנסת.

אני לא מיניתי, אבל מונה יושב-ראש ועדת הכנסת.

אדוני היושב-ראש, מפני שלא מינינו אף אחד.

סליחה. הביטוי הנכון, כדברי הוותיק בחברינו - - - מאיר שטרית לא פה? אתה, לדעתי, אתה זקן חברי הכנסת בחדר הזה.

אני בעד זה שבוחרים, ואז אני לא דואג.

אז נבחר את יושב ראש-ועדת הכספים, בהתאם להוראות סעיף 106א(1) לתקנון הכנסת: "הוועדה תבחר יושב-ראש מבין חבריה, לפי המלצת ועדת הכנסת." ועדת הכנסת ממליצה בפני ועדת הכספים לבחור בחבר הכנסת ניסן סלומינסקי לכהן כיושב-ראש הוועדה.

לפני שנעבור להצבעה אני רוצה לומר מילות הוקרה – לא נאמר "פרידה" כי חבר הכנסת גפני היה אתנו ונשאר אתנו. עקבתי מקרוב אחריו, בחלק גדול מהקדנציה הקודמת כיהנו במשותף – אני כיו"ר ועדת החוץ והביטחון והוא כיו"ר ועדת הכספים. אני עזבתי, הוא נשאר. נדמה לי שהיית בין התורמים המשמעותיים לכך שהכנסת הקודמת נותרה על כנה באופן חסר תקדים - לראשונה מאז 1988, למעלה מארבע שנים. אני לא יודע אם אתה שמח על כך, אני יודע שאת הכנסת הזאת, לפחות את חלק מתקופתה, היית רוצה לקצר. בכל מקרה, אני מניח שתישאר בוועדת הכספים ותהיה לעזר ליושב-ראש הנכנס.

היושב-ראש הנכנס, גם הוא חבר כנסת ותיק. הוא היה בחופשה קצרה, חזר. אני יכול לגלות שאנחנו אפילו בני אותה משפחה, באיזה שרשור של המשפחה שלי. היית חבר ועדת הכספים הרבה שנים.

אז אל תשתתף בהצבעה, שהמלעיזים לא יגידו.

אני לא יכול להשתתף בהצבעה כי אני לא חבר ועדת הכספים, אז אין לי בעיית ניגוד עניינים.

אם יש מישהו שרוצה לומר משהו לפני ההצבעה אז נשמח. בבקשה.

אני מבקש להוסיף ולומר דברים על היושב-ראש היוצא, וגם על היושב-ראש הנכנס שאתה זכיתי לשמש כחבר ועדת הכספים בתקופות רבות.
אני מוכרח לייחד מספר דברים לאיש גפני וגם ליושב-ראש ועדת הכספים גפני. גפני לטש עיניו לוועדת הכספים שנים רבות, שכן חבריו החסידים תמיד לקחו לו את המקום הזה. כאשר הוא עמד על זכותו לשמש כיושב-ראש ועדת הכספים היו הרבה אשר הרהרו האם יהיה כקודמו, שהיה באמת יושב-ראש ועדת כספים לעילא ולעילא, הרב ליצמן, שהפך להיות לשר והתמודד עם גפני על תפקיד יושב-ראש ועדת הכספים. שניהם ראו בוועדת הכספים תפקיד יותר חשוב מאשר התפקיד ברשות המבצעת כשרים.
גפני נכנס לתפקידו ושימש דוגמה גם ליכולת האישית להתמודד עם כל הנושאים אשר עמדו לפניו, ועמדו לפניו נושאים הרי גורל והרי הכרעה, והוא יכול היה להם. יותר מכך, הוא שימש כיושב-ראש ועדת הכספים לתפארת הכנסת במובן זה שלא היה עובר אצלו - בעזרת היועצת המשפטית המעולה של הוועדה הזאת - נושא אחד הקשור בציבור שלא היה בא לידי ביטוי במיצוי הדיון הציבורי לעילא ולעילא. היה צריך להגיע רגע של הכרעה, ואכן הוא הגיע לאותו רגע של הכרעה לאחר שמיצה את כל הדיונים הציבוריים. לא בכדי אלה שתי הוועדות שהן סביב השעון – עם ועדת החוץ והביטחון, שיושב-ראש ועדת הכנסת זכה לשמש בה יושב-ראש מצוין.

אני מוכרח לומר שגפני העלה את קרנה של הכנסת. למרות שלכאורה הוא מייצג איזשהו סקטור במערכת הפוליטית הישראלית, הוא לא רק עמד לצד הממשלה בחובתה לנהל את המדינה אלא גם עמד לצד האזרח כאשר היה צריך להתמודד ולפקח על הממשלה, בלי שום הנחות ובלי שום רצונות לייצר במעמד שיש לו או בתפקיד שיש לו אילו שהם אמצעי לחץ לטובת הסקטור. מה שהיה צריך לייצג - הוא ייצג את הסקטור, כפי שעושה זאת כל אחד ואחד מאתנו. על כך תבוא על הברכה. אני חושב שעשית דברים יפים וגדולים ובאמת תיזכר בתולדות הכנסת כאדם אשר היה ושימש בוועדת הכספים לעילא ולעילא, יחד עם שפירא ויחד עם ליצמן - כדי לא לעשות איזשהן בעיות עם החסידים, אנחנו, המתנגדים.

סלומינסקי, עומדת לפניך תקופה לא פשוטה, מאבקים, כאשר בוועדת הכספים אנחנו צריכים לדון בנושאים שהם גם נושאים שקשורים בחקיקה – חוק ההסדרים – וגם נושאים הקשורים בדאגה לכל אחד ואחד, יחד עם הדאגה למדינה. אני רוצה, בשם כל החברים פה, לברך אותך ולהתפלל בשבילך שתצליח דרכך בעשייתך למען המדינה והארץ. תודה רבה.

תודה.

תודה. אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד ההצעה לבחור את חבר הכנסת ניסן סלומינסקי לכהן כיושב-ראש הוועדה?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה נתקבלה.

תודה, פה אחד. אני מעביר לכבודו את המושב, הפטיש והמיקרופון.

בוקר טוב. ראשית, אני רוצה להודות לכל חבריי בוועדה שבחרו בי, וכמובן, ליושב-ראש הכנסת וליושב-ראש ועדת הכנסת, שעזרו לגלגל את העניין ולהביא את זה עד הלום.

יושב-ראש הקואליציה.

יריב לוין. יש עוד הרבה שהיו שותפים, אם אתחיל לפרוט אז בטח אפספס ואז יהיה יותר גרוע.
אני, לפחות, יכול לשבח את היושב-ראש הקודם. צריך לדעת שבדרך מנכ"לים של משרדי ממשלה או כל מיני מנהלים, אם הם לא מצליחים - הם מודחים, ואם הם מצליחים – הם ממשיכים. שלא יישמע כאילו היושב-ראש הקודם לא הצליח ובגלל זה התחלף.

לא, לא. כולם יודעים את הסיבה.

כן, אני אומר.

מה הסיבה, ניסן? מה הסיבה?

פה הסיבה היא לא - - -

הסיבה היא שמידרתם ציבור שלם. זו הסיבה. תגיד את האמת, אתה איש אמת.

אנחנו עכשיו בברכות, למה לקלקל? עוד יהיה לנו מספיק זמן. בסך הכול אני משבח אותו, שהוא לא התחלף בגלל שהוא לא היה מתאים.

תגיד מה הסיבה שהוא בחוץ. אנחנו יודעים מה הסיבה.

בגלל שהתחלף השלטון.

לא, בגלל שמידרתם אותו.

לא. למה אתה לא שר היום או סגן שר? מה הבעיה - - - ?

בגלל שהחרמתם אותנו, זו הסיבה.

בגלל שהתחלף השלטון.

אני רוצה מאוד לשבח, להצטרף לדבריו של רובי ושל כל האחרים על הפעילות הטובה, הראייה הרחבה של היושב-ראש הקודם והאינטנסיביות שלו. אני לא רוצה להגיד חוש הומור, אני לא יודע אם זו ברכה.

זה טוב. במצבים רציניים חוש הומור זה טוב. סתם חוש הומור – לא.

נכון שמצד שני גם הדאגה למגזר, כי בסך הכול הוא נציג ציבור והמגזר שלח אותו. אבל זה לא הפריע לו להסתכל בראייה רחבה. אני חושב שאתן לך את זכות הדיבור, חבר הכנסת גפני.

אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, ראשית, אני מברך אותך על המינוי הזה – סליחה, על הבחירה, לא המינוי. אני לא יודע אם בבית היהודי זה כמו הליכוד, אם זה מינוי או בחירה.

יגיעו עוד ימים שבכנסת ימנו. עכשיו אנחנו עוד בדמוקרטיה פרלמנטרית.

היו אצלנו פריימריס, כך שציבור רחב בחר.

ניסן, אני מברך אותך על הבחירה שלך לתפקיד החשוב הזה של יושב-ראש ועדת הכספים. אתה לא חדש בוועדה הזאת. היית פה, נדמה לי, שתי קדנציות. עברת את הבעיות של ועדת הכספים. כאשר יש ימים טובים אז זה יותר טוב, כאשר יש ימים פחות טובים אז זה פחות טוב, אבל היא ועדה שנוגעת בכל תחומי החיים של אזרחי מדינת ישראל, של משרדי הממשלה, של החברות הממשלתיות.
כל הקדנציה הייתי יושב-ראש ועדת הכספים. מאוד נהניתי כאן. לא ייצגתי שום מגזר, לא ייצגתי שום סקטור. לא תפסו אותי אף פעם בדבר כזה. יכול להיות שבחדרי חדרים עשיתי... אבל כל הדברים של מגזר וסקטור הם פשוט לא נכונים. כל נושא שהובא לכאן לדיון נדון לגופו של עניין, כאשר גם האחריות כלפי המדינה עמדה לנגד עינינו וגם טובת האזרח, שזה היה הדבר החשוב ביותר. נכנסנו לתחומים שוועדת הכספים לא בדיוק היתה צריכה לעסוק בהם, כמו טיפול במפעלים שעמדו להיסגר, מובטלים שהיו אמורים לצאת לרחוב.
הוועדה קיבלה הרבה מאוד שבחים על הטיפול שלה בכל הדברים. משרדי הממשלה קצת פחות. הם היו מעדיפים שפחות נתעסק בחוקים הממשלתיים. אמרו: כבר הכנו את זה שנתיים, כל המשרדים כבר עברו על זה, אז בשתיים-שלוש ישיבות תתחילו לשנות דברים? ושינינו. פעמים רבות גם הודו לנו על זה ששינינו, מכיוון שכאן בוועדה הכול פתוח, הכול עומד בביקורת ציבורית וחברי הוועדה גילו אחריות רבה מאוד. טיפלנו בכל הדברים האלה.

הוועדה הזאת בנויה הרבה מאוד על היושב-ראש שלה. אם אהיה חבר הוועדה, וכנראה אהיה, אני מבקש ממך להמשיך בדרך הזאת וגם לשכלל אותו ולשפר אותה - לדאוג לאזרח. הממשלה זה לא ניתן למשה בסיני, גם שם טועים, גם שם עושים דברים טובים. המגמה צריכה להיות מגמה שהוועדה תבחן א הדברים ותפקח. זאת עבודתה על-פי החוק, על-פי התקנון – היא צריכה לפקח על עבודת הממשלה. בסופו של דבר, היא זאת שמחוקקת. לא הממשלה מחוקקת. הממשלה מציעה, מביאה את זה למליאת הכנסת ולאחר מכן זה עובר לוועדה.
אני מכיר את הרצון שלך גם לדאוג לתורה, גם לדאוג למה שהיום די נמצא בשוליים של השיח הציבורי. אני יודע שהדברים האלה מאוד חשובים לך. אתה צריך לדאוג לכולם. אני מאוד מקווה. בי אתה יכול לראות חבר שיסייע לך בכל מה שלגופו של עניין, אם זה יהיה לטובת הציבור. אתה תוכל לראות בי יריב אם, חס וחלילה, תיכנע לתכתיבים של הממשלה בדברים שהם אינם טובת הציבור. אתה תראה בי יריב, לא אישי אבל ציבורי. אני לא מתכוון לוותר כמלוא הנימה בדרך שלי. אני כבר 25 שנה בכנסת, בדרך הזאת אני הולך כל הזמן. הנושא הוא טובת הציבור, טובת העניין, טובת המדינה וטובת האזרחים.
אני באמת מברך אותך מכל הלב שתצליח, בגלל שההצלחה שלך היא ההצלחה של כולנו. כפי שאמרתי, אסייע לך בכל מה שאפשר. גם אם יהיו לך בעיות מול הממשלה, אני בשקט אוכל לעזור לך. תודה רבה.

תודה רבה. לפני שאני אגיד את הדברים אני רוצה שיושב-ראש הכנסת יאמר כמה מילים.

תודה. קודם כול, ברכות. המון הערכה, כמו ששמענו מכולם, ליושב-ראש היוצא והמון ברכות הצלחה ליושב-ראש הנכנס.
לגבי חשיבות הוועדה אין מה להרבות מילים. חבר הכנסת הנגבי ואנוכי עוברים בין הוועדות, יש לי חשש סביר שמבחינת נוכחות של חברי הכנסת אנחנו כרגע בשיא. עד עכשיו לא זכינו בוועדות האחרות, ויש לי חשש שגם בוועדות הבאות לא נזכה לראות אותו מספר חברי כנסת שמשתתפים, וזה אומר את הכול לגבי המעמד והחשיבות של הוועדה הזאת.

מילה אחת אני כן רוצה לומר באופן כללי, כי שמענו את זה כבר מפי כל הדוברים. לא יודע, אולי זה עדיין לא עבר לי מהטקסים הממלכתיים - לא רק בטקסים הממלכתיים אני אומר שזו לא בושה לייצג מגזר ולייצג סקטור. זאת לא בושה. מי שלא אוהב את הציבור ששלח אותו ואת העם שלו ואת המדינה שלו, שהוא אוהב אחרים והוא אינטרנציונליסט אמתי. בדרך כלל זה בדיוק הפוך. לכן מה שצריך לוודא שיהיה בוועדה הזאת זה לא שמישהו מייצג ציבור ונלחם למען ציבור מסוים כאן במדינת ישראל, אלא שבאותה הזדמנות חגיגית הוא לא מקפח ציבורים אחרים ויש לו אוזן קשבת גם לציבור אחר, שהוא לא מייצג, ואולי פחות נלחם או על מישהו אחר נלחם.
מהיכרותי עם פעילות הוועדה עד כה ומהיכרותי את היושב-ראש הנכנס, ניסן סלומינסקי, אני חושב שזה מה שיהיה כאן ובעיניי, לפחות, זה מה שצריך להיות. כן, מאבק לפעמים על תקציב, אבל בסופו של דבר אם תצליח, כמו שהצליחו לא מעט מקודמיך, לנווט את זה נכון, לייצג את הציבור ששלח אותך אבל גם לא לקפח ולא לשכוח ציבורים אחרים, אז תבוא ברכה גם על הוועדה, גם על הכנסת וגם על עם ישראל. בהצלחה.

תודה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת וחברי, היושב-ראש היוצא של ועדת הכספים. אראה בו עזר. כתוב "עזר כנגדו", אז הוא צודק – זה יהיה ברוב הפעמים עזר, ואני מניח שיהיו גם פעמים שזה יהיה כנגדו.

זכה – עזר; לא זכה – כנגדו.

ההגדרה היא רק מה זה נקרא "זכה" אצל כל אחד.

חבריי, אנחנו נמצאים בפני תקופה לא פשוטה. התקציב שיוגש לנו יהיה, אני חושב, התקציב הכי קשה שמדינת ישראל הגישה אי פעם. אני חושב, אני לא יודע. לפחות בשנים האחרונות.

הוא לא חייב להיות כזה.

אנחנו - אני לא רוצה להגיד קו ההגנה האחרון, אבל בממשלה לא תמיד יש להם זמן. למשל, חוק הריכוזית. אני בטוח שהרבה מאוד משרי הממשלה לא עברו עליו, ואם כן אז הקדישו לזה זמן מועט. אני חושב שהציבור כולו והכנסת סומכים עלינו, שאם זה חוק מהסוג הזה, אם זה תקציב או חוק ההסדרים, נעבור עליו מילה במילה, שורה בשורה. סומכים עלינו כדי שנעשה את זה ולכן זמן ההשקעה שלנו יהיה הרבה-הרבה יותר גדול מאשר הזמן שאני חושב שמי שמגיש את החוק - אם זה הממשלה - השקיע בזה. סומכים עלינו, ואני מתכוון שנעבוד מאוד קשה. הוועדה היא ועדה מאוד מורכבת. אם תמיד היו ועדות שהתחלקו ימין או שמאל או כל מיני חלקים, הוועדה הזאת אי אפשר לחתוך אותה בשום חתך מהסוג שהיה רגיל ולכן זה לא יהיה פשוט.
יש שני דברים שיעמדו נגד עיניי, ואקרא לכם את זה מהתנ"ך, שיר המעלות לדוד. אני חושב שזה התנאי הראשון שנוכל אנחנו לעבוד במשותף. "ה' לא גבה לבי ולא רמו עיניי ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני". כלומר, ברגע שיהיו לנו, לכל אחד מאתנו – ואני מדבר כרגע לעצמי - את הצניעות ואת הענווה ונבין שאנחנו לא יודעים את הכול ונכבד את השני, תהיה לנו יכולת לתקשר עם השני ולהשתכנע מהשני ובסופו של דבר אני בטוח שנגיע לתוצאה הנכונה. מה שאין כן ברגע שיש גאווה, אז אין טעם לדיונים. זה יהיה נר לפחות לרגליי ואני מניח שלרגלי כולנו, שנבין ונכבד אחד את השני. זו נקודה אחת.
הנקודה השניה קשורה, אני חושב, לתוכן של הדברים. אנחנו יודעים שכשיש צרה או יש מצב קשה צמים. אומר הנביא ישעיהו כשהעם שואל אותו: "למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא - - -"

זו ההפטרה של יום כיפור.

פרק נ"ח. אקרא לכם רק משפט אחד, שאני מקווה שיהיה נר לרגלינו. המטרה היא לא שהאדם יצום, המטרה היא: "הלוא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם: אז יבקע כשחר - - -".
כלומר, אנחנו צריכים לדעת שנהיה פה לכל אותם אלו שאין להם פה, אנחנו נהיה הצעקה או העוצמה לכל אותם אלה שאין להם ונבדוק בשבע עיניים. מצד אחד נרצה לקדם את מה שהקואליציה רוצה, את מה שהממשלה רוצה - ליצור תעסוקה, ליצור התפתחות ויצירה; אבל מצד שני, בשבע עיניים נבדוק שבסופו של דבר זה לא מתגלגל על גבם של אותם אלה שאין להם פה. ואם זה יהיה כך, אנחנו נהיה להם לפה.

אני מניח שאלה שני העקרונות שינחו אותי ואני מקווה שאת כולנו, ואם כך יהיה אז העבודה שלנו תהיה קשה מאוד אבל בסופו של דבר מה שייכנס לוועדה ייצא שונה, אבל שונה לטובה. ושוב, זה יהיה הרבה פעמים גם בתיאום, וכמו שאמרת, הממשלה גם הרבה פעמים תדע להודות שאכן הוועדה צדקה.

"אמרת" – הכוונה לגפני, בגלל שהפרוטוקול לא רואה. שיהיה כתוב.

יש עוד פסוק אחד שכדאי - - -

יש עוד הרבה פסוקים.

אחד: אלף יפול מצדך ורבבה מימינך אליך לא יגש.

"רק בעיניך תביט ושִלֻמת רשעים תראה".

אנחנו רשעים לא רוצים שיהיו פה. מאיר, אנחנו לא קוראים להם רשעים, מקסימום יהיו כאלה שיהיו טועים ואנחנו ננסה לתקן את המעוות.
רבותי, אני שוב אומר שלהערכתי נצטרך לעבוד הרבה יותר קשה. ביום שני כבר תהיה ישיבה של ועדת הכספים ונדבר גם על סדרי עבודה, שלפחות אני אציע שנעבוד הרבה יותר קשה – או תוספת ימים או תוספת שעות - כדי להתגבר ולהצליח בעבודתנו.

אני רוצה להודות לצוות הוועדה, שבלעדיהם לא הייתי יכול לעשות את העבודה. אני רוצה להודות לטמיר, מנהל הוועדה, ולמזכירות שהיו לי לעזר. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, שגית אפיק, לצוות שלה. כמו שאמר יושב-ראש הכנסת לשעבר, רובי ריבלין, בלעדיה לא היינו יכולים לשנות פה את הדברים. באמת היה צוות יוצא מן הכלל ואני - - -

אני חושב שהוא מצומצם מדי. צריך להגדיל אותו.

אני לא יודע. עם הצוות הזה עבדתי והוועדה הצליחה.

שיהיה רשום בפרוטוקול שגם את זה אמרת לגפני ולא ליושב-ראש הכנסת.

אני לא מתערב בעניין הזה. אני רק רוצה להודות להם על העבודה המסורה. הם עבדו לצדי באופן יוצא מן הכלל ואני מודה ומברך אותם להמשך עבודה פורייה וטובה. תודה רבה.

יישר כוח.

בשם צוות הוועדה: העבודה האינטנסיבית בוועדת הכספים יוצרת קשר מאוד הדוק בין הצוות לחברי הכנסת בכלל ובין הצוות ליושב-ראש הוועדה. אנחנו נוהגים בפרידה הזאת להעניק שי מצוות הוועדה ליושב-ראש הוועדה היוצא. זה בשם כולנו, תודה רבה על העבודה המסורה.

תודה.

תודה, אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:01.>