PAGE
17
ועדת החינוך, התרבות והספורט
22/04/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 1>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ב באייר התשע"ג (22 באפריל 2013), שעה 10:00

<אישור המלצת ועדת הכנסת לבחירת יושב-ראש הוועדה – חבר הכנסת עמרם מצנע>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון
מסעוד גנאים

יצחק הרצוג
משולם נהרי

משה זלמן פייגלין

עיסאווי פריג'

רות קלדרון

יפעת קריב

יוני שטבון
צחי הנגבי – יו"ר ועדת הכנסת

רוברט אילטוב

יעקב אשר

יריב לוין

דוד צור

מאיר שטרית

איציק שמולי

>
שר החינוך שי פירון
שרת המשפטים ציפי לבני
דלית שטאובר - המנהלת הכללית, משרד החינוך

הילה פאר - מקשרת משרד החינוך עם הכנסת, משרד החינוך

זיו בר - עוזר ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

נמרוד גלנטה - יו"ר איגוד מנהלי מחלקות נוער, מרכז השלטון המקומי

יונה יהב - ראש עיריית חיפה, מרכז השלטון המקומי

עידו מינקובסקי

עוזר לראש עיריית חיפה, מרכז השלטון המקומי

מיכאל ביטון - ראש המועצה המקומית ירוחם, מרכז השלטון המקומי

וג'יה כיוף - ראש מועצה המקומית עוספיה, מרכז השלטון המקומי

צביקה למפלץ - מנכ"ל המועצה המקומית אורנית, מרכז השלטון המקומי

דורון נהרי - אגף חברה ונוער, עיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי

מרדכי (מוטי) סמט - יו"ר מחוז ירושלים, הסתדרות המורים

אתי בנימין - יו"ר ועד הורים ארצי

רפאל קיוויתי - חבר ועד הורים ארצי

גיא אברהם - באר-שבע, חבר ועד הורים ארצי

גדעון פישר - יו"ר, ארגון ההורים הארצי למערכת החינוך בישראל

זאב גולדבלט - סגן יו"ר, ארגון ההורים הארצי למערכת החינוך בישראל

אודי לבון - חבר הנהלה, ארגון ההורים הארצי למערכת החינוך בישראל

יהודה סקר - יו"ר מועצת הורים ירושלים

תחיה שינפלד - חברת הנהלה, ארגון ההורים ירושלים

לורין פוריס - ארגוני הורים

רינה כהן - חברת הוועד המנהל, המועצה הציבורית להורים

ד"ר מקס אביסרור - יו"ר הוועד המנהל, מרכז מהות, מכללת לוינסקי

דורית חזן - יו"ר ארגון גננות מחנכות

אדוארד קנבסקי - ארגון גננות מחנכות

שרון רוגוזינסקי - רכזת קשרי ממשל, ארגון גננות מחנכות

לילי הלפרין - מרצה, מנהלת תוכנית אמ"ת

טל בן מלך - מועצת תלמידים ונוער ארצית

אביעד לוין - מועצת תלמידים ונוער ארצית

ורד וינדמן
–
המועצה לשלום הילד

ניסים עוג'ר - יועמ"ש ארגונים חברתיים

רעות וילף - כתבת חינוך, מעריב

שירלי אברמי - מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אתי בן יוסף - מנהלת ועדת הכנסת

חוה וינגוט - עוזרת לחבר הכנסת משולם נהרי

אושרת חזן - מתמחה בדוברות הכנסת

מיכל תותחני - מתמחה בדוברות הכנסת

קובי בלה

מירב ישראלי
הילה רוטנברג (מתמחה)

יהודית גידלי

אירית שלהבת
<אישור המלצת ועדת הכנסת לבחירת יושב-ראש הוועדה – חבר כנסת עמרם מצנע>

בוקר טוב לכולם, ידידי חבר הכנסת מצנע, גברתי שרת החוץ, אדוני שר החינוך, אני מברך את השרה ואת כל החברים.

אנחנו מקיימים סבב בחירת יושבי-ראש ועדות. התחלנו אותו לפני כמה ימים, בשבוע הקודם, ואנחנו מחדשים אותו היום. על סדר יומנו, על-פי תקנון הכנסת, בחירת יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. אני אקרא את הסעיף הפורמלי, לאחר מכן נעבור לברכות לא פורמליות, ואז נעבור גם לבחירה.
"בהתאם להוראות סעיף 106(א)(1) לתקנון הכנסת, 'ועדה תבחר יושב-ראש מבין חבריה לפי המלצת ועדת הכנסת'. ועדת הכנסת ממליצה בפני ועדת החינוך, התרבות והספורט לבחור בחבר הכנסת עמרם מצנע לכהן כיושב-ראש הוועדה."

קודם כול, אני מברך את חבר הכנסת מצנע, שעשה כבר דברים רבים, גדולים ומשמעותיים למען עם ישראל בשורה בלתי נגמרת של מישורים, החל במישור הביטחוני, עשרות בשנים, 30 שנים, וכראש עיריית חיפה, גם כן שנים רבות, ולאחר מכן כראש הוועדה הקרואה שהרימה את העיר ירוחם ועשתה שם דברים משמעותיים, ובין היתר גם בכנסת, גם כיושב-ראש מפלגה. היום הוא שב אל הכנסת. למעשה ארבעתנו חברי כנסת חדשים ואנחנו שמחים לשוב – חלקנו לשוב ועבור חלקנו זאת הפעם הראשונה, כמו השר פירון, שגם הוא עשה דברים משמעותיים.
בבקשה, שרת המשפטים ציפי לבני.

תודה רבה. קודם כול, אני רוצה לברך את מי שיהיה יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, את חברי עמרם מצנע. אין משפט מתאים יותר מאשר "האדם הנכון במקום הנכון", הנכון לו והנכון למדינת ישראל.
להיות יושב-ראש ועדת החינוך זה הרי לא רק עניין של תפקיד בכנסת, אלא זה גם מהות הדמות שעמרם מצנע מייצג, בכל התפקידים שלו. הוא תמיד היה אדם של ערכים, גם בפעילות הצבאית-ביטחונית שלו במשך אותן 30 שנים, ותמיד פעל לפי אותו מצפן פנימי שהנחה לו את הדרך גם שם, ולאחר מכן כראש עיריית חיפה, וכמובן במעשה הציוני שבעיניי הוא אולי הגדול מכל אלה – בירוחם.
לכן אני מאוד שמחה, גם על חזרתך, ביחד אתנו, למגרש הפוליטי, למגרש הציבורי. אין לי ספק שהתרומה שלך כאן למדינת ישראל כולה תהיה גדולה מאוד וערכית, ומכאן תוכל גם לקדם את הדברים החשובים, להיאבק למענם ולפעול בהתאם לאותם ערכים שמאפיינים את כל חייך בעצם, לא רק את פעילותך בכנסת או פעילותך הציבורית. שיהיה בהצלחה.

תודה רבה.

שר החינוך שי פירון.

אני מאוד-מאוד שמח להיות כאן הבוקר, בעיקר בשל העובדה שאני חושב שכפי שאמרה שרת המשפטים, מי שמתמנה היום להיות יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת הוא אדם שהחינוך השתבח בו והוא משתבח בחינוך. אני חושב שהנקודה הזאת מהווה בסיס חשוב למה שאני מעריך כקדנציה עמוסה וחשובה בתחום החינוך. אני מקווה שבאמת בשיתוף פעולה אמיתי נוכל להוביל יחד רפורמות מאוד מקיפות ומרחיקות-לכת במגוון רחב של תחומים במערכת החינוך.
אני מודה ומתוודה שכבר היתה לנו פגישה ראשונית להחלפת דעות ועמדות באופן לא פורמלי, כדי לחשוב על כיוונים עתידיים למערכת החינוך בישראל. אני יכול לומר שלפחות ב-3 תחומים יש כאן בן-ברית עמוק.
הדבר הראשון הוא סוגיית צמצום הפערים והצורך העמוק לתת הזדמנות אמיתית ושווה לכל תלמיד בישראל, יהודי כערבי, תושב המרכז כתושב הפריפריה. זה אחד היעדים המשמעותיים ביותר שאני רוצה להניח לפתחנו בתקופה הקרובה.
הדבר שני, סוגיית מעמד המורים ומרכזיותם בתוך החברה הישראלית היא סוגיה שצריכה לקבל דחיפה גדולה מאוד.

אני מדבר רק על דברים שכבר עסקנו בהם בינינו. יש שורה ארוכה של דברים שאנחנו מתכננים לעסוק בהם, אך לא אתן עכשיו סקירת שר אלא אני בא רק לברך את עמרם מצנע.

הדבר השלישי, שאני חושב שהוא חשוב מאוד, הוא כל סוגיית הערכים ומרכזיותם בתוך השיח הישראלי.

אני רוצה לסיים באיזה רעיון קצרצר שאולי יוכל לשקף את העניין. אחד הפסוקים המרכזיים בספר משלי אומר "חנוך לנער על-פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". זה נורא מעניין, שאם אנחנו ניכנס עכשיו לפרשנות פסיכולוגית במחקר המודרני נמצא שלושה כיוונים שבאים לידי ביטוי בפרשנות של שלושה הוגים יהודים במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה לפסוק הזה.

"חנוך הנער על-פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" פירושו – אם תחנך את הנער בתחילת דרכו, על פי דרכו זה כמו "על פי הבאר", בפתח דרכו, בצעירותו, "גם כי יזקין לא יסור ממנה" – זה יהיה כל-כך עמוק ונכון שגם כאשר הוא יתבגר זה כבר יהיה מוטמע בתוכו. זה מה שאנחנו קוראים לו בעברית המודרנית "היפוך הפירמידה", כלומר, תשקיע בגיל הרך – בסופו של דבר תזכה לקבל משהו עמוק מאוד בעתיד.

"חנוך לנער על פי דרכו" – אם תהיה פלורליסט ותתן לילד להתחנך על-פי דרכו, זה יהיה כל-כך נורא שלא תצליח להוציא ממנו את הדברים האלה ואז "גם כי יזקין לא יסור ממנה". כלומר, תיזהר מלתת לילד ללכת על-פי דרכו.
אלה שני פירושים סותרים, לכאורה, והאמת נמצאת באמצע, בצורך שלנו, מצד אחד, לעסוק בהקשבה, לתת כלים לכל אחד ואחד לפתח עצמו כפי שהוא, ומצד שני, להציב גבולות, לייצר איזה כיוון, לייצר איזו דרך.

אני מקווה שביחד נוכל למצוא את אותו איזון ראוי. אני ממש שמח ומברך אותך.

יש עוד פירוש שהגמרא אומרת, רש"י מביא אותו בתלמוד: תחנך את הנער בדרכך שלך, שתיהפך לדרכו שלו. את החינוך שלך תטמיע בו, שייהפך להיות חינוך שלו: "גם כי יזקין לא יסור ממנה".

אגב, חינוך הוא אילוף. המושג "ללמד" הוא מ"מלמד הבקר". גם התרגום אומר: ללמד זה האלפה.

חבר הכנסת בוז'י הרצוג, השר לשעבר, בבקשה.

קודם כול, אם כך תהיה ועדת החינוך, אדוני היושב-ראש החדש, זה יהיה בית-מדרש של רות קלדרון ולא תהיה ועדת החינוך. בכל מקרה, אני מצטרף למברכים אותך, עמרם, כיושב-ראש הוועדה.
כולנו בטוחים שנוכל לקדם כאן הרבה דברים חשובים. נושא החינוך הוא הנושא המרכזי היום בציבוריות הישראלית, ולא נשכח, לא את התרבות ולא את הספורט.
אני רוצה לברך כמה ראשי רשויות מקומיות שנמצאים כאן, גם ראש עיריית חיפה, גם ראש מועצת ירוחם, אורנית, עוספייה ועוד ראשי ישובים.

כשאני פה תתחיל מעורבות.

שילוב מנצח מחייב שיתוף פעולה גם עם הרשויות ועם כל המערכות השונות, ולכך אנחנו נתגייס, ולא נשכח גם את ההשכלה הגבוהה. נמצא כאן שותפי איציק שמולי שאנחנו נשתף פעולה באופן מלא בוועדה הזאת. אני חושב שנושא עולם הסטודנטים יהיה נושא מרכזי בדיוני הוועדה. בהצלחה.

תודה. חבר הכנסת מאיר שטרית.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אינני חבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת הזאת, אבל הייתי חבר בוועדת החינוך בכנסת הראשונה שבה השתתפתי, ב-1981. מאוד התרגשתי להיות חבר בוועדה ההיא.

אני רוצה לומר שאני שמח שעמרם מצנע נבחר להיות יושב-ראש הוועדה, מכיוון שהוא גם היה ראש עירייה במשך הרבה מאוד שנים, מכיר את החינוך היטב, בעיר גדולה כמו חיפה וגם בפריפריה הרחוקה בעיר ירוחם, ומכיר את הצדדים השונים של החינוך, כך שאני בטוח שתצליח בתפקיד שלך.
הוועדה מעניינת, יש נושאים חשובים מאוד על השולחן שאני מקווה שהוועדה אכן תטפל בהם, כמו תוכנית הליבה, חוק הליבה, כמו יום חינוך ארוך, שצריך לבדוק אותו מחדש, מה באמת קורה, יש פער ענק בין מה שאושר בחוק ב-1997 ובין הפעלתו בפועל, אין לנו ממש יום חינוך ארוך כפי שהתכוון המחוקק, זה עובד אחרת לגמרי. מישהו צריך לטפל בעניין בתי-הספר הפרטיים שמספרם גדל באופן משמעותי ושיוצרים סגרגציה ענקית בחברה הישראלית, כאשר בחלק מבתי-הספר ההורים נדרשים לשלם אלפי שקלים ומקבלים חינוך מעולה ואילו כל היתר, החינוך הממלכתי נשאר בבררה, עם רמת חינוך נמוכה מאוד. אפשר לתקן את זה. אלה נושאים מאוד-מאוד מרכזיים בחינוך, שאני מקווה שתוכל לגעת בהם ולשנות אותם. אם תצליח רק ב-2-3 מן המשימות האלה, הרווחת את היומית שלך.
אני מאחל לך הצלחה רבה.

תודה. חבר הכנסת משה פייגלין.

אני כמובן מצטרף לברכות. חבר הכנסת מצנע ידוע במחויבותו לפעילות ציבורית רחבת-היקף ומעוררת הערכה והשראה. בוודאי אין לי ספק שגם תפקידו החשוב כיושב-ראש ועדת החינוך יתבצע נאמנה.
כחבר הוועדה הזאת, ועוד 6 ועדות חוץ ממנה, ולכן אני מתנצל שאצטרך לעזוב עוד מעט לוועדת הכנסת, מכל מקום, נושא שיהיה חשוב לי להעלות בוועדה בכל הנוגע למערכת החינוך, הוא נושא עקרוני ומשמעותי מאוד. היום על-פי החוק מי שאחראי על חינוך ילדיי וילדי כל הנוכחים כאן, ילדי ישראל, הוא כבוד הרב השר חבר הכנסת שי פירון, שאני מעריך מאוד, אבל אני חושב שהאחראי על חינוך ילדיי, האחראים על חינוך הילדים הם ההורים. כך למדנו במסורת ישראל: "מצווה על האב ללמד בנו תורה", על האב, ואם הוא מתקשה הוא שוכר את המורה. החוק בישראל קובע כדלקמן: "האחראי על חינוך ילדי ישראל הוא שר החינוך". הדברים מאוד-מאוד-מאוד משמעותיים.

איזה חוק זה?

אין לי כאן את הסעיף, אבל מה שאני אומר הוא מדויק. מדובר על חוק חינוך חובה חינם. האחריות המוגדרת בחוק לחינוך הילדים היא לא של ההורים, אלא של המדינה, באמצעות שר החינוך. זה דבר חמור שיש לו השלכות רבות, משום שההורים חשים כבר שהאחריות אינה שלהם, היא נלקחת מהם, וכשהם מבקשים לחנך את הילדים בעצמם הם צריכים לקבל אישור מיוחד מן המדינה, זה מגיע לידי כך. הדבר הזה חייב לעבור שינוי. אני בטוח שרבים כאן מסכימים אתי בנקודה הבסיסית הזאת. מה שאני אומר הוא מדויק, זאת המציאות.

אני שואלת, כדי להבין, האם הרעיון הוא לאפשר להורים לא לשלוח את ילדיהם לבתי-הספר?

הרעיון הוא להחזיר לכולנו את החירות ואת האחריות לצדו השני של מטבע החירות. אני שמח שאת שואלת, אסביר את מהות הרעיון.

אני מציע שהדיונים האלה יתקיימו בהמשך.

אתה אמור לברך אותו, אבל בסוף הוא יתחרט...

הרעיון הוא לעבור לשיטת השוברים, לפיו כל הורה מקבל שובר חינוך ומממש אותו בכל מוסד שיחפוץ, על-פי בחירתו. זה הרעיון הבסיסי שאותו אני מנסה לקדם בוועדה הזאת.

חבר הכנסת יעקב אשר. אציין שהברכות יסתיימו ב-8:50 בלילה ואז יחלו חגיגות האליפות של מכבי תל-אביב...

בוקר טוב. אני רוצה קודם כול לאחל ליושב-ראש החדש, מר מצנע, שכראש עירייה לשעבר, וגם הוא ידוע כראש עירייה מוצלח בעברו, הוכיח יושרה, אמינות ו"נאה דורש, נאה מקיים". אני חושב שדווקא בוועדת החינוך, התרבות והספורט זה אחד הדברים הראשונים שצריכים להיות. בכל דבר, אגב, אבל בוודאי כאן.
דווקא ראשי רשויות מקומיות קרובים לחינוך יותר. היה כאן קודם ויכוח מי אחראי על החינוך, האם הממשלה או ההורים. אני חושב ששכחו כאן גם את הרשות המקומית, השלטון המקומי, שבסופו של יום מספק את השירותים ישירות לתלמידים. כאן מבט של ראש עירייה ש-minded לחינוך הוא בהחלט חשוב מאוד וראוי מאוד.
אחת הנקודות שצריך לקחת בחשבון בקדנציה הזאת, בסופו של יום הרי מי שנותן את החינוך זה הרשות המקומית, כפי שאמרתי. אם הרשות המקומית חזקה היא נותנת over, היא נותנת דברים נוספים, כמו חינוך משלים, דברים נוספים סביב החינוך, תוספת בסייעות כאלה ואחרות, אמצעי למידה לילדים שמתקשים וכולי, כי הרשות המקומית שיש לה משאבים מוסיפה. רשות מקומית חלשה יותר, שהיא פריפריאלית, שאין לה הכנסות עצמיות כל-כך גבוהות כמו רשות מקומית במרכז המדינה, נותנת פחות. ואז, אדוני היושב-ראש החדש, עלול לקרות מצב שיש שני סוגי ילדים במדינת ישראל: ילדים שמקבלים יותר חינוך, יותר הזדמנות, וילדים אחרים שמקבלים פחות, רק בגלל מקום מגוריהם. דיפרנציאליות בתקציבי החינוך יכולה בהחלט לתרום תרומה מכרעת בעניין הזה.
הזכיר השר את "חנוך לנער על-פי דרכו", אז אומר רש"י שם: החובה ללמד את התלמיד היא כזאת שבסופו של דבר "תהא השלהבת עולה מאליה".

זה לא רש"י. רש"י זה בפרשת "בהעלותך".

אני רוצה רק לסיים, ברשות השר, שגם הוכיח את כישוריו כרב. הרעיון הוא ש"תהא השלהבת עולה מאליה", דהיינו, שהכלים שאנחנו ניתן לילד הם כאלה שכאשר הוא יתבגר, כאשר הוא יגדל הוא יוכל מעצמו להמשיך את זה, עם הכלים שנתנו לו. לכן חשוב שהכלים יהיו מיטביים.

אדוני, שיהיה לך בהצלחה גדולה, ולכולנו הצלחה בכנס הקיץ.

תודה. מסכת הברכות לא תמה, היא תמשיך כאשר היושב-ראש יתפוס את מקומו כאן עם הפטיש. אני רק אעלה להצבעה. מי בעד בחירתו של חבר הכנסת עמרם מצנע לכהונת יושב-ראש הוועדה? מי נגד?
הצבעה

בעד אישור המלצת ועדת הכנסת לבחירת חבר הכנסת עמרם מצנע כיושב-ראש הוועדה – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

ההמלצה נתקבלה.

אין מתנגדים ואין נמנעים, פה אחד הבחירה אושרה. בהצלחה.

תודה רבה. תודה רבה לשר החינוך ולשרת המשפטים ולכל מי שרץ לדיונים נוספים. אנחנו נמשיך לשמוע את דברי הנוכחים שרוצים להוסיף, ואני אסכם כמובן בכמה מילים. בכל מקרה, נסיים לא יאוחר מן השעה 11:00.

אני לא חבר הוועדה אבל שמעתי בקשב רב את שיעור הגמרא שהיה כאן ואני שמח שלעניין האילוף שָמוּ את האלוף. אני בטוח שהוא יידע לעשות את זה כראוי.
אני רוצה להאיר זווית מסוימת שאשמח מאוד אם הוועדה תוכל גם להיות פעילה ולהשפיע בה. היא קשורה, או לא, לחגיגות של 8:50 שדיבר עליהן קודם יושב-ראש ועדת הכנסת – בעניין חינוך בספורט, תרבות ספורט, הגינות ומניעת אלימות, ההימורים הבלתי חוקיים וכל מה שקשור סביב האלימות והתרבות. זה גם חלק מן הוועדה, למרות שזה פוצל לשני משרדים שונים. השר הלך, אבל אולי הגיע הזמן לאחד את המשרדים האלה כדי שיהיה רצף בטיפול. למרות שאני לא חבר בוועדה הזאת, אני חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אשמח מאוד לשתף אתך פעולה בעניין הזה.

אני מאחל ליושב-ראש בהצלחה. אין לי ספק שהוא יביא את המטען הציבורי והערכי שהוא הולך אתו שנים רבות כדי להשפיע על הרבה מאוד נושאים שנוגעים לוועדה.

תודה. שמעון אוחיון, בבקשה.

גם אני רוצה קודם כול להצטרף לברכות. באמת גם משיחה ראשונית שהיתה לנו כבר התרשמתי. אני חושב שאתה מביא אתך את הניסיון שלך כראש עירייה בשני מקומות. זה לא רק עניין של ניסיון במסגרות חינוכיות ובתקציב חינוך, אלא הרגישות החברתית שגילית מיד בהצעה, וגם כשהתראיינת, עם כל הקשיים שקשורים בכך, להתחשב בעניין הזה בהקצאה לרשויות המקומיות, או השלמה של הקצאת הממשלה לרשויות המקומיות, שתיקח בחשבון את המצב של כל רשות ורשות ואת היכולת שלה לתת לכל תלמיד את שוויון ההזדמנויות בחינוך. מזה מאוד-מאוד התרשמתי, כי באמת בקטע הזה אני מקווה שתוביל אותנו גם במסגרת ועדת החינוך, התרבות והספורט ונעשה מה שצריך לעשות בעניין הזה.
קשה היה לי עם מה שחבר הכנסת משה פייגלין פתח ואמר בעניין הזה.

אתה לא חייב לענות לו עכשיו.

משפט אחד הייתי רוצה לומר בעניין הזה. זכור לטוב יהושע בן גמלא שהתקין תקנות. הוא הבין שלא כל-כך פשוט להפקיד בידי המשפחה ובידי ההורים ולהתנער – אני מוסיף את המילה להתנער – מן האחריות לחינוך. לכן התקינו תקנות, שיקימו בתי מדרש וילדים יגיעו אליהם, כדי לא להשאיר את זה להורים בלבד, כי לא כל אחד יכול. וכבר העירה השרה ציפי לבני: מה עם הורים שלא רוצים לשלוח את ילדיהם? זה רק במאמר מוסגר.

אני צריך לקחת כמה שיעורים אצל רעייתי כדי שאוכל לפסוק בין הפרשנויות השונות שללא ספק יעלו.

אני רוצה לברך. סליחה על העיכוב. חזרתי עכשיו מדיון בסוגיה שעוסקת בתחום שאנחנו מתכנסים סביבו. כדאי למקד עוד תחום שלפעמים לא נוח דווקא בפורמליסטיקה של ועדות ומערכת החינוך – זה דווקא החינוך הבלתי פורמלי. אני חוזר מסיור בקריית-גת שערכתי אתמול. הייתי במועדוניות וראיתי מה קורה עם בני נוער בשעות אחר הצהרים. זה תחום פרוץ, לצערנו. האם הוא שייך למשרד הרווחה? האם הוא שייך למשרד החינוך? האם העירייה אחראית על התחום הזה? אתמול זכיתי – ולצערי גם גדלתי במקומות כאלה בעבר – לראות מה זה ילד, שאומר לי בפירוש משפט שילד בוגר יודע להגיד: "אם לא הייתי פה עכשיו הייתי עכשיו שותה אצל חסון במכולת של קריית-גת". הילד אומר לי את המשפט הזה, הוא מודע לצורך במועדונית, לצורך בתרבות אחר הצהרים. אני חושב שזו סוגיה שכדאי מאוד לטפל בה.

שמעת על מינהל חברה ונוער במשרד החינוך?

בוודאי. דווקא בעיריות פגשתי את זה. דרך אגב, יש בלבול מי אחראי על התחום הזה.

אין בלבול, לפי דעתי, אבל בסדר.

גם אני מצטרף לברכות ומוסיף ברכה משלי. לא דומה איש קואליציה שמברך לאיש אופוזיציה, הברכה יותר כנה.

זה יחייב אותך בהמשך...

אנחנו באותו ראש. אני את עמרם מכיר לא מהיום אלא עוד כשהיה ראש עיריית חיפה. אני יודע עד כמה החינוך חשוב לו ויודע עד כמה הוא דבק במטרה, ראינו את זה לאורך כל הדרך. סיירנו, טיילנו, חיפשנו פתרונות לתלמידים והיה אכפת לו. אמנם בחיפה זה כל ראשי העיר, גם יונה יהב כזה, אבל אני זוכר את התקופה הזאת. אני יודע עד כמה חשוב החינוך ואני מברך על כך שאדם שהחינוך יקר לו וקרוב ללבו הוא זה שמתמנה להיות יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט.

אני מאמין שמשרד החינוך יציף אותנו ברפורמות חדשות, כי הרי כל שר שבא למשרד החינוך חייב להביא רפורמה משלו. אני רוצה רק לתת לך עצה טובה, כמי שהיה שנים רבות במשרד החינוך, שהארכיון של משרד החינוך מלא ברפורמות שמעלות אבק, ואפילו רפורמה אחת שהיה שותף בה שר החינוך, מה שנקרא דוח דברת, עדיין לא נשלם הדיון בדוח והיישום שלו רחוק רחוק מהמסקנות, אבל יבואו רפורמות. בינתיים כדאי לנו להקשיב להצהרות – והיום הרי זה "ספינים", כל שר מוציא הצהרות מה הוא הולך לעשות וכיצד הוא יכפה את דעתו בנושא זה או אחר. אני חושב שוועדת החינוך, התרבות והספורט צריכה לאזן, צריכה לפקח וצריכה גם לאותת למערכת בכללותה שהחינוך הוא בראש מעיינינו, החינוך הוא הדבר היקר ביותר שלנו.
שיהיה לך בהצלחה.

תודה רבה.

גם אני מצטרפת כמובן לברכות, אנחנו בישיבה של ברכות, אבל אני רוצה להוסיף לברכות שמופנות אליך, אני גם מברכת את צוות הוועדה, שאני מכירה אותו מן העבר, יש כאן צוות מאוד מקצועי שעובד הרבה מאוד זמן, ואת צוות המשרד, את המנכ"לית שנמצאת כאן. זכיתי להצטרף אליה לסיור בימים האחרונים ולגלות שיש למשרד החינוך צוות מקצועי מעולה שגם ממשיך, לא כל הצוות חדש. באמת היתה לי חוויה מאוד משמעותית ומקצועית להיות לצד המנכ"לית וצוות המשרד. אני מרגישה שאנחנו נכנסים לוועדת חינוך שנמצאת בידיים מאוד טובות, עם צוות מקצועי, עם הניסיון המקצועי שלך.

אני יכולה להוסיף לדבריו של חבר הכנסת סיטבון, שנושא החינוך הבלתי פורמלי הוא אחד הנושאים הכי מרכזיים שצריך להתעסק בו, לדעתי. בממשלה הקודמת חוקק חוק החינוך הבלתי פורמלי אחרי שהרבה מאוד ממשלות ניסו להעביר אותו ולא הצליחו. יש לנו חוק "רזה" ויש מקום להעצים אותו, גם בהיבט התקציבי וגם בהיבט הסמכויות שלו. מבחינתי אני מביאה לסדר היום כאן גם את נושא הנוער והחינוך הבלתי פורמלי וגם את נושא הצעירים, כפי שרבים מהיושבים כאן יודעים.
אני רוצה להתייחס – כי זה דובר ואני רואה כאן את רינה – לנושא הסמכות ההורית. זה נושא מרכזי שיש לדבר עליו הרבה ולראות איפה ההורים נמצאים, מה המשמעות שלהם, עד כמה הם מתערבים ועד כמה הם מעורבים, לראות איך אנחנו לוקחים את השיח הזה מאוד קדימה. אני אומרת את זה כאמא ל-4 ילדים שמעורבת מאוד במערכת החינוך ברשות המקומית שבה אני חיה. יש הרבה מאוד עבודה לעשות.
דבר נוסף, הזכירו אותך כראש עיריית חיפה אבל אני רוצה להתייחס דווקא אל תפקידך כראש עיריית ירוחם. נמצא כאן כמובן גם מיכאל ביטון. באמת הוועדה מלאה בחברים ובאנשים שמאוד מחויבים לנושא הפריפריה, להשוות את מה שקורה בפריפריה למה שקורה במרכז הארץ, שכל תלמידי מדינת ישראל בלי יוצא מן הכלל יקבלו שווה בשווה, ואולי תהיה עדיפות מסוימת לאזורים מסוימים, בלי להיכנס לוויכוח. אני רק אומרת שהיום בכל מדינת ישראל יש מקום לתת לכל התלמידים ואני מקווה שנשים את הפריפריה, את הנגב והגליל, במרכז סדר היום שלנו.
באמת בהצלחה לכולם.

תודה.

אני חושבת שזה המקום החשוב ביותר בכנסת. אני חושבת שהחינוך הוא הדבר החשוב ביותר בעבודה שלנו. רציתי לבקש שתרבות הוועדה הזאת תהיה תרבות שמשאירה את הבדלי הקואליציה והאופוזיציה כמה שאפשר בחוץ, ושהיא בלי ציניות. שהיא קודם כול מחויבת לבוא, ומי מבין חברי הוועדה שלא בא מודיע למה הוא לא בא, כי אנחנו נחכה לכם. ושתהיה שקיפות, שתהיה קולגיאליות. קיבלנו לידינו את האוצר הגדול ביותר. התרבות של הדיון בינינו תשפיע גם על משרד החינוך וגם על הכנסת כולה.
אני באה מאוד בהתרגשות היום ומאוד בשמחה שאני יכולה לעבוד עם אנשים שונים ממני בהשקפות החינוך שלהם ובהשקפות בכלל. אני באמת מאמינה שביחד אנחנו יכולים לעשות חינוך טוב יותר. אז תנהיג אותנו בעניין הזה, וברוך תהיה.

תודה רבה. יונה יהב, ראש עיריית חיפה, בבקשה.

בשבילי זה יום חג עצום מפני שבן עירנו, ראש העיר לפניי, קיבל עליו את המשרה, שאני מצדיק אותך – היא החשובה ביותר בכנסת.

עמרם מצנע הוא מלח הארץ. הוא איש הציבור היחיד שמעולם לא עשה לביתו, תמיד עשה למען הציבור, בכל שלב של חייו. הוא עשה את זה באמונה מלאה, בנועם הליכות. הבקשה שלך נופלת על אוזניים שומעות מכיוון שהוא מעולם לא מתלהם. הוא מעביר את המסרים שלו בדרך ארץ ראויה לציון. לא תמיד במדינה האלימה שלנו הדברים מובנים כפי שהם מועברים, אבל זאת הדרך, והיא לא תשתנה ממרום גילו.
אני מצר מאוד על כך שהכנסת הזאת מייצגת אך ורק את מדינת תל אביב. עמרם מצנע הוא הנציג היחיד מהצפון, וגם הדרום לא מיוצג כאן. אני משוכנע שהחשיבה מה צריך לפריפריה, כפי שאמרתם, אין אדם מתאים ממנו כדי להביא אותה, כי הוא הנהיג עיר שיש בה שכונות מצוקה ויש בה שכונות ברמה סוציו-אקונומית מאוד גבוהה. הוא ידע לתעל את עצמו בין שתי הרמות האלה, שזה לחלוטין לא פשוט.

אנחנו, ראשי הערים – ואני יודע שאני מדבר בשם רבים – עומדים לימינך. אנחנו מאמינים שהממשק הזה, שי פירון ואתה, יביא אותנו לשיאים חדשים, ואנחנו זקוקים לזה כי – אגיד דווקא לחברים המאמינים: נצחיות העם שלנו באה רק מלימוד, רק מלימוד. אנחנו מקדימים את כל העולם ב-17 דורות של לימוד. לכן יש בעולם 480 פרסי נובל, 205 מהם שלנו. אין אף פרס נובל סיני, למשל, ואנחנו צריכים להיות מאוד גאים. אני אומר את זה כי אני בא מהעיר הקטנה ביותר בעולם עם מספר פרסי הנובל במדע הגבוה ביותר.

שולמית אלוני, כשהיתה שרת החינוך אמרה: האויב הגדול ביותר שלנו זה עמי-ארצות.

זה הבורות. בדיוק. אם אתה כבר מצטט אותה – אנחנו באמת בעידן פנטסטי. אבל זאת בדיוק האווירה שד"ר קלדרון מיצבה את השיחה. אני מאמין שעמרם מצנע הוא הפרטנר לעשות את זה.
תצליח.

תודה.

מקבלי פרס נובל הם 200 יהודים, לא ישראלים.

יש 10 ישראלים, וזה אחוז פנטסטי.

וחלקם הגדול חיפאים. דלית שטאובר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני שמחה לברך אותך במעמד הזה.

כפי שהשר הרב שי פירון אמר, נפגשנו בישיבת הכנה ואני בטוחה שהנושאים שיעלו על שולחן הוועדה הזאת יהיו מרתקים וחשובים מאין-כמותם. יש בהם יכולת להמשיך ולהשפיע על פני החברה בישראל, כפי שאנחנו רוצים שיהיו, באמצעות החינוך, שהוא הכלי החשוב ביותר לעיצוב העתיד ולעיצוב החברה.
בוודאי אתה תהיה מי שיביא את הבשורה, שחלק גדול מן הדברים שביקשתם שיהיו על סדר יום הוועדה אכן אתה רואה בהם נושאים חשובים, וגם אנחנו.

משרד החינוך נמצא במהלך שממשיך להטמיע רפורמות מאוד-מאוד חשובות בשנים האחרונות – של חינוך חינם לגילאי 3-4, של הקלת נטל התשלומים על משפחות עם ילדים, של שיפור מעמד המורה, שכרו ומתן שירות טוב יותר לילדים באמצעות רפורמות של "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", ויש רעיונות רבים נוספים לשר הרב שי פירון, שהוא איש חינוך במשך כל חייו ומכיר היטב את החינוך.
אני מאחלת לנו שיתוף פעולה. מצדנו אתה יכול להיות בטוח שיהיה לך את מלוא שיתוף הפעולה הטוב ביותר, ואנחנו נהיה כאן עם אנשי המקצוע שלנו לעשות את כל שנדרש כדי שהחינוך יהיה במקום הראוי לו, באופי הראוי לו וישפיע כפי שהוא צריך להשפיע על הווייתה של החברה הישראלית.

תודה רבה לך. עכשיו אנחנו הולכים לדאוג לתקציב.

תודה רבה. מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם.

אדוני היושב-ראש, הדבר הכי משמעותי בקריירה שלך, ברזומה, זה היותך ראש עיריית ירוחם לשעבר.

נכון.

ואחרי זה גם חיפה, וקצת המפלגות ועניינים. לא רק אני נמצא כאן אלא גם הנהגת העיר וצוות המועצה, גם כהוקרת תודה אבל גם כאמירה, שמה שלמדת על פריפריה ופערים, ועשית מה שקוראים בעולם המקצועי bottom up, מלמטה יצרת מציאות על אף שלא תמיד היה לך גיבוי של מימון ממשלתי – יש לך הזדמנות לעשות top down. כאשר אני מסתובב בבתי-הספר הנזיפה הכי גדולה שאני מקבל היא למה אני לא כמו מצנע, למה אני לא כל יומיים שותה קפה עם המנהלת בבית-ספר.

יש כאלה שמדברים על חינוך, אבל לא באמת בכל ליבם ונפשם, ואתה מאוד עקבי. גם בתקציב שהשארת לי הרבה הולך לחינוך, כמה מיליונים. זה ביטוי עמוק ואמיתי רב-שנים, שאתה מאמין שחינוך הוא המהלך הגדול של השינוי בחברה הישראלית.
אני חושב שהפעם, עמרם, יש כאן התלכדות של כוחות אדירים, גם של שר החינוך, גם של סגן השר אבי וורצמן שבא מבאר-שבע, גם של המנכ"לית, ובעיקר שלך לעשות מהלכים גדולים, להטביע חותם. אני חושב שרבים הרימו גבה למה אתה מתלהב מוועדת החינוך, אבל עם התלכדות כזאת של כוחות יש בכוחכם לעשות דבר עצום, גם בתקצוב דיפרנציאלי. יונה יהב ישמח שתביא את הכסף מן האוצר ולא ממנו, אבל חייב להיות תקצוב דיפרנציאלי כי לא ייתכן שחבילה של ילד במקום מסוים תהיה שווה 6 שקלים, כי ההורים מוסיפים והעיר מוסיפה מתוך עושרה, ובמקום אחר החבילה תהיה 2 שקלים, כי להורים קשה ולעירייה אין כסף להוסיף. זה מהלך גדול ועצום.

המהלך השני, שכינו אותו חינוך בלתי פורמלי, אני חושב שצריך לקרוא לו חינוך ערכי – שירות איכותי בצה"ל וכל העולם של אחר הצהרים. אתה יודע, כמוני, שאנחנו עושים את החינוך הבלתי פורמלי הטוב במדינה. יש לנו תקציב של 2 מיליון שקל לחינוך בלתי פורמלי אבל 1.8 מיליון שקל ממנו זה תרומות. צריך לשנות את הפירמידה ושחינוך בלתי פורמלי בסיסו ועיקרו יהיה במימון ממשלתי. תמיד תרומות יכולות לסייע, אבל לא ייתכן שעולם שלם של חינוך כזה יהיה מוטל בספק בגלל תלות בתרומות.

הדבר האחרון, חבר הכנסת יעקב אשר, שכבר לא נמצא כאן, וראשי רשויות מקומיות שנמצאים כאן, אתה יודע טוב יותר מכל אחד שכאשר ראש רשות מקומית וכאשר צוות עירוני מחליט לעשות חינוך – החינוך קופץ מדרגה ומשרד החינוך מתלכד. אבל זה מחייב סמכויות ומיקוד ברשויות, וזיהוי אותן רשויות מקומיות שאומרות "חינוך בראש מעיינינו", לאפשר להן סמכויות והשקעות משמעותיות.

אני בטוח שאתה תעשה דברים גדולים ומשמעותיים ומאחל לך בהצלחה.

תודה רבה. אני רוצה לומר כמה מילים ואחר כך אם יישאר זמן ומישהו ירצה עוד להוסיף – סליחה, קודם כול נשמע את דברי השכן, ראש מועצת עוספייה, בבקשה.

אני באתי כשכן, באתי להגיד שאני שמח מאוד שעמרם מצנע נמצא כאן. אני חושב שזאת הוועדה הכי חשובה.
אני רוצה להגיד לך, עמרם, שמעתי את כולם כאן. תשמע, ללמוד על שוויון ועל דמוקרטיה ולהרגיש אחרת זה גרוע מאוד. מי שיכול לשנות את זה זה רק החינוך. אין לי בעיה עם המדינה היהודית. יש לי בעיה עם המדינה הדמוקרטית. אני חושב שמי שיכול היום להוביל מהלך של מדינה דמוקרטית אמיתית זה רק החינוך. אני לא רוצה שהבן שלי יסיים צבא ויגיע הביתה מתוסכל. מדד הישראליזציה בחברה הדרוזית הוא מדד גבוה מאוד, אבל כשהבן שלי לומד בטכניון ועובר את שכונת דניה ומגיע לעוספייה הוא אומר לי: איזה ראש מועצה אתה? אתה ראש מועצה כושל, כי כך הוא רואה, כך הוא מרגיש. אני לא מחפש שוויון. אני מחפש שלפחות – רציתי שמנכ"לית משרד החינוך תשמע אותי – אני מחפש שוויון, שוויון בחינוך, שהבן שלי ישדר שהוא ישראלי גאה.

אני מאחל לך הצלחה.

תודה רבה ל-וג'יה כיוף, ראש מועצת עוספייה.
הייתי רוצה להודות לכולכם שבאתם. מתוך הכרות חלקית עם חלק מן האנשים, ואחרים שהכרתי עכשיו, אני מניח שניפגש פה סביב השולחן הזה בנושאים השונים שיעלו. אשמח מאוד שתגיעו, כי בסופו של דבר ועדת החינוך, התרבות והספורט היא קודם כול, בראש ובראשונה, מקום לציבור להביע את דעתו, להשמיע את דעתו. זה כמעט המקום היחיד, ביחד עם הוועדות האחרות, שבו יש הזדמנות למפגש של הציבור בכללותו עם קובעי המדיניות והמחוקקים ועם דרג הביצוע, ולכן אולי החשיבות הגדולה של המפגש הזה בכלל בוועדות, וכמובן בוועדה שלנו בפרט.
אני רוצה להודות באופן מיוחד לידידיי ראשי הערים, יונה יהב מחיפה ומיכאל ביטון מירוחם. אלה המקומות שבהם למדתי והתחנכתי מה זה חינוך. למרות שאני זוכר את עצמי עוסק בחינוך מאז שאני זוכר את עצמי, כי בסופו של דבר גם בשירות בצה"ל, ובטח בפיקוד על מסגרות גדולות אנחנו עוסקים בחינוך. אבל אין ספק שברשויות המקומיות זה לב העניין. נכון נאמר שראש רשות מקומית שמבין שהחינוך הוא הדבר החשוב ביותר, החינוך בעירו קופץ בסדרי גודל. הדוגמה הטובה היא באמת ירוחם וחיפה. באמת תודה לשניכם שבאתם, זה נותן לי כבוד רב.

למדתי שהמרחק בין חיפה לירוחם הוא לא רק בקילומטרים, וזו אולי הנקודה המרכזית בשני הדפים שביקשתי לחלק לחברי הכנסת כבר בפגישה הראשונה, על עקרונות תוכנית העבודה לכנס הקיץ.
הנושא המרכזי, קראתי לו מטרת-העל, הוא צמצום הפערים והגדלת השוויון בחברה בתחום החינוך. הגדלת השוויון זה בעצם עיסוק בשוויון הזדמנויות. אנחנו לא שווים, לא אנחנו באופן אינדיבידואלי ולא המקומות שבהם אנחנו גרים ולא כל אחד מאיפה שהוא בא, עם הדעות והאמונות, אבל שוויון הזדמנויות זה בעצם חובתה של המדינה, וכאשר אומרים שוויון הזדמנויות זה כמובן לאפשר למי שלא נמצאים באותו קו זינוק את היכולת להגיע לאותו קו זינוק עם סיום שלב החינוך היסודי והתיכוני. הנושא הזה ילווה אותנו בכל הנושאים. אני חושב שהוא הנושא הכי חשוב.

אני מסכים עם כל מי שרואה בחינוך בעצם את חזות הכול. החינוך זה ביטחון, החינוך זה חוסן חברתי, החינוך זה יכולת כלכלית – הכול מתחיל בחינוך. למדתי, בעיקר בירוחם, שבאמת באמצעות החינוך ניתן לעשות שינוי חברתי מהותי. לכן גם סגירת הפערים בכלל במדינת ישראל, שבהם אנחנו עוסקים כל-כך הרבה, הפלטפורמה העיקרית שבה קורה חוסר השוויון והפלטפורמה העיקרית שבה אפשר להתמודד עם בעיות חוסר השוויון זה כמובן החינוך, ואנחנו נעשה את כל שביכולתנו.
אעשה מאמץ גדול שהוועדה תדון גם בנושאים ערכיים חינוכיים ולא רק בנושאים בירוקרטיים מערכתיים כתגובה לפעילות יזומה על-ידי אחרים.
נהיה קשובים מאוד ליוזמות פורצות דרך, שבאות מהציבור או באות כמובן מתוך משרד החינוך, מארגוני המורים, מארגוני ההורים וכיוצא באלה.

אנחנו גוף עצמאי ומבחינה זאת אנחנו גם נפקח על משרד החינוך ועל משרד התרבות והספורט, גם נבקר אותם, אבל גם נהיה גוף משלים. אני חושב שיש היום הזדמנות באמת יוצאת דופן, גם באישיותו של שר החינוך וגם, אני מרשה לעצמי לומר, מן המקום שממנו מגיע שר האוצר, שדיבר ועסק הרבה מאוד בחינוך, ואני מקווה שימשיך לתת את אותו גיבוי, את אותו גב, את אותה יכולת לקדם את נושא החינוך, וכמובן הוועדה שמתחילה היום בפעילותה ויש בה מגוון יוצא מן הכלל של אנשים, עם ניסיון, עם דעות, גם מהשלטון המקומי, גם מהפוליטיקה וגם כמובן מהעשייה החברתית השונה שתיוצג אצלנו בוועדה.

רשמתי לעצמי מספר נושאים מרכזיים. על הראשון דיברתי, זה שוויון וצמצום פערים בחינוך על-ידי יצירת הזדמנות שווה;
נושא של הורים בכלל, ונושא תשלומי הורים באופן ספציפי;
כל נושא החינוך הטכנולוגי;
נושא מעמד המורה והכשרתו;
ציינתי בפירוש את החינוך הבלתי פורמלי, כפי שאנו קוראים לו. זה אבסורד שכאשר בודקים את תקציב החינוך, 98% פסיק משהו מתקציב החינוך הולך לחינוך הפורמלי ורק חלק זניח ביותר הולך לחינוך הבלתי פורמלי. אחר-כך אנחנו מתפלאים שהילדים שלנו אחר הצהרים משוטטים, מתרוצצים עם הראש בפייסבוק או בטלוויזיה, או מוצאים לעצמם כל מיני מקומות לפרוק את האנרגיות של הנוער. נושא החינוך הבלתי פורמלי, על כל חלקיו, הוא נושא מרכזי.

השאלה אם בגלל זה לא יתמכו בתקציב.

אתה כבר ניגש לעניינים התכליתיים.

כן, בואו נראה איך מתקדמים עם התקציב כאשר כל הנושאים החברתיים הולכים להתקצץ קיצוץ על גבי קיצוץ.

אני מקווה מאוד שאנחנו נוכל להשפיע. הנושא הזה חשוב;

תחום הצעירים מתפתח מאוד בשנים האחרונות. בירוחם נמצא מרכז הצעירים, לדעתי אחד המוצלחים, חיפה פתחה לא מזמן מרכז צעירים. הנושא הזה חשוב מאוד, כי לפני שנים לא נתנו משקל מספיק לצעירים מגיל 18 עד גיל 35. זאת קבוצה שלא קיבלה מספיק התייחסות. אולי לפני 20 ו-30 שנים לא היה בזה צורך כי היינו כולנו מוכוונים וידענו לאן אנו הולכים. בשנים האחרונות יש בזה צורך עצום ואנחנו באמת נראה איך זה מטופל. זה מטופל בכמה משרדים – משרד הנגב והגליל, משרד החינוך ואולי משרדים נוספים;
בתוך זה נמצא נושא שנת השירות, השירות הלאומי, המכינות הקדם צבאיות – גם כן תחום מתפתח, מאוד-מאוד חשוב בשרשרת התהליך של בניית דמותו של האזרח העתידי במדינת ישראל.

שיש להם שני אבות – אחד מוליד ואחד מחזיק. היום זה אופנה, שני אבות. נזכרתי בבעיות של המכינות הקדם צבאיות.

גם שם יש כמה אבות;

מעונות ילדים ומוסדות חינוך לגילאי התיכון, שלא נמצאים תחת מערכת החינוך;

וכמובן החינוך במגזר הלא יהודי.

אלה חלק מן הדברים. אני בהחלט רוצה שאנחנו, בהקצאת הזמן שיש לנו – גם כאן כתבתי כמה דברים אך לא אכנס אליהם עכשיו – נראה איך אנחנו מחלקים את זמנה של הוועדה, כך שלא תמצא את עצמה עוסקת כל הזמן רק בנושאים שמוּרָדים אליה מן המליאה או שעולים כתוצאה מתהליכי השגרה היום-יומית, אלא דברים שהוועדה עצמה יוזמת, יוצרת דיון ציבורי מעמיק וכמובן מנסה להפעיל, או להביא לפעילות של המשרדים השונים, שהם בעצם גורמי הביצוע, כאשר אנחנו יכולים לתת את חלקנו ודעתנו.

עוד פעם אני רוצה להודות לכולכם. אני רוצה להודות מראש לצוות הוועדה. כבר התרשמתי, מן הימים הספורים- - -

האמן לי, הם עשר. אני מכיר אותם 15 שנים בערך.

מה שהם שכחו אנחנו עוד לא למדנו. ולהודות לצוות האישי שלי, לעוזרים הפרלמנטריים.

בלי יהודית גידלי לא היה עובר חוק הקולנוע.

וגם חוק נהרי...

חוק נהרי – באתי לפה כדי שלא יעבור... אם היו שומעים לי זה היה נראה אחרת.

אתה מדבר נגד "הריאלי". איך יכול להיות דבר כזה?

כל אחד עם הכיוון שלו. אני בוגר "הריאלי" ויש ל"ריאלי" מה שצריך להיות נגדו ומה שצריך להיות בעדו. אני בוגר חוגים. מי שלא מבין מה זה מאבקים ומה זה קרבות רחוב...
אני רוצה לתת רשות דיבור לצעירים שבחבורה, לטל בן מלך ולאביעד לוין שמייצגים את מועצת התלמידים והנוער הארצית. קודם כול, תודה שבאתם. קולכם חשוב לנו מאוד. בבקשה.

קודם כול, תודה רבה על התזכורת. בדרך כלל מתעלמים מאתנו קצת.

אני לא מוכנה לקבל את הטענה הזאת.

לא כאן. מתחיל סבב חדש.

באתי להעביר כמה דברים בשם יובל כחלון, שהוא יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית. בעצם למועצה מאז התחלתה יש שותפות עם הכנסת באופן קבוע. אנחנו משתתפים בוועדות, שולחים נציגים. בכל מקרה, רציתי לאחל המון בהצלחה. אני חושב שהפוטנציאל שלך, לאור עברך, הוא גבוה מאוד. באמת שנצליח לקדם את החינוך הלאה כי בסך הכול בשביל זה כולנו התכנסנו כאן. אנחנו סומכים עליך.

תודה רבה.

אתה רואה את ההבדל, בגילו הייתי בכנסת רק בביקור מאורגן.

זה הבדל גדול.

יש לנו עוד כמה דקות, אז בבקשה.

תודה. אני יושב-ראש ארגון ההורים הארצי למערכת החינוך בישראל.
ראשית, והחשוב מכול, ברוך הבא. לארגון שלנו יש שיתוף פעולה מצוין עם הוועדה הזאת, גם עם ד"ר וילף, היושבת-ראש היוצאת, וגם לפניה עם אלכס מילר, עם משרד החינוך, עם השר היוצא והשר הנכנס, שאנחנו מכירים אותו עוד כמנכ"ל "הכול חינוך".
התחושה שלנו היא באמת שיש הרבה מה לעשות. רק מה ששמענו כאן על העניין – ואני מדבר גם כאב ל-5 ילדים, ש-4 מתוכם במערכת החינוך – משמח אותנו, את ההורים במדינת ישראל, שיש מי שקופץ על העגלה ואומר "גם אני אחראי". בין אם זה אנחנו, ההורים הטבעיים, האפוטרופסים הטבעיים והראשונים שאין בלתנו, בין אם זה משרד החינוך שמאוד רוצה, על-פי חוק, ואנחנו גם רוצים שהוא יסייע ויוביל את החינוך, בין אם זה הרשויות המקומיות, שאנחנו מכבדים אותן ומעוניינים מאוד שבעל המאה יהיה גם בעל הדעה, כי זה כואב להם בכיס, הם מממנים ויש להם זכות לגיטימית בעינינו להיות שותפים לחינוך, בין אם זה כל גוף מתוך השלושה – אנחנו ההורים, משרד החינוך, המורים והרשויות המקומיות – מה שחשוב לנו זה, כפי שנאמר כאן, שכל המהלכים האלה, הרצון הטוב הזה יתועל בדרך טובה, בדרך ארץ, שגם הדיאלוגים שמתנהלים יתנהלו כדיאלוג וגם אי-הסכמות ינוהלו באופן כזה שנראה דוגמה לתלמידים איך היינו רוצים להוביל את עתיד ילדינו וחינוך ילדינו ועתיד המדינה הזאת.
אנחנו מאחלים לך הרבה-הרבה בהצלחה.

תודה רבה.

אני יושבת-ראש ארגון גננות מחנכות. ראשית, אני מברכת אותך ואת כל חברי הוועדה על שהגעתם לכאן ומינו אתכם.

אני מייצגת את הילדים הרכים מאוד בשנים. הארגון שלנו קם בעקבות זה שאנו חושבים ורואים שהחוסן הלאומי הוא בעצם החינוך בגיל הרך. דיברו עד עכשיו על היפוך הפירמידה, על הרשויות המקומיות – כל מה שעלה כאן מתחיל בגן הילדים. אנחנו מחנכים את דורות העתיד שלנו. לאחרונה בעקבות כל הרפורמות, שתקועות או לא תקועות, לצערנו מה שקרה, התוכניות יותר הונחתו לתוך ולא צמחו מתוך גן הילדים, דבר שמשפיע באופן מאוד משמעותי גם על התפקוד שלנו כגננות וגם על הילדים.
אני שמחה מאוד שהגעת, כי אני יודעת שתוכל להוביל את העגלה הכבדה הזאת לחינוך איכותי, ביחד עם חברי הוועדה.

תודה רבה. דוברת אחרונה, בבקשה.

אני יושבת-ראש הנהגת ההורים הארצית. גם לנו יש שיתוף פעולה מאוד-מאוד טוב עם הוועדה.

אלה שתי הנהגות הורים שונות?

כמו שיש שני ארגוני מורים, כך יש שני ארגוני הורים.
גם לנו יש קשר טוב מאוד עם הוועדה הזאת. זכית לקבל את הוועדה הכי חשובה בבית הזה, ואנחנו כהורים זכינו לקבל את האדם הכי ראוי לעמוד בראש הוועדה הזאת.

תודה. אני מקווה שגם בישיבת הסיכום אפשר יהיה להשתמש באותם מונחים.

אני מבטיחה לך, אני ידועה כמי שאומרת את כל מה שהיא חושבת, לטוב ולרע, אז אתה תשמע ממני רק את הדברים האמיתיים.
שני נושאים חשובים שהייתי רוצה להוסיף לסדר היום של הוועדה.
נושא אחד, כתבת כאן על מעמד המורה. אני חושבת: מעמד המורה לצד מעמד התלמיד וכבוד התלמיד, אפרופו מה שקרה בבית-ספר "רבין" רק לפני פחות מחודש עם התלמידים שנסעו לפולין והסטיגמה שיצרו שם לכל תלמיד ותלמיד. חשוב מאוד שנדבר על מעמד המורה וכבוד המורה ולצדם גם על מעמד התלמיד וכבוד התלמיד.

הנושא השני, שהוא לא פחות חשוב, הוא נושא החינוך המיוחד על כל גווניו.
תודה רבה, והמון הצלחה.

הודעה קצרה: בכל יום שלישי לפני המליאה, בשעה 15:00, מתקיים בחדר הזה בית-מדרש לחברי כנסת וגם למי שרוצה להצטרף.

תודה רבה לכם. רמת הציפיות גבוהה. אני מקווה שנצליח לעמוד בזה, ואני מקווה שהוועדה תהיה מאוישת כפי שאוישה ב-10 דקות הראשונות של הישיבה היום. אז תודה רבה לכם ולהתראות.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:02.>