PAGE
44
27/02/2013
ועדת הכספים

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 4>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ז באדר התשע"ג (27 בפברואר 2013), שעה 9:15

<מניעת פגיעה בפרויקטים מתמשכים בשל העדר תקציב המדינה לשנת 2013:
1. הפסקת מלגות קיום לתלמידים יוצאי אתיופיה במשרד לקליטת העלייה
2. הפסקת סיוע למפעלים במסגרת "מסלול התעסוקה" במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה
3. פרויקטים נוספים>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
דוד אזולאי

רוברט אילטוב

קארין אלהרר

יעקב אשר
מיכל בירן

אבישי ברוורמן

יעל גרמן
בועז טופורובסקי
אמנון כהן

יריב לוין
שמעון סולומון

רינה פרנקל
עמיר פרץ

פניה קירשנבאום
פנינה תמנו-שטה

סתיו שפיר

>
אשר שטרית - מנהל מסלולי התעסוקה מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

קרן טרנר - סמנכ"לית בכירה תשתיות ופיתוח, משרד התחבורה ונציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

חיזקיה ישראל - מנהל המחלקה לקשרי גומלין, התאחדות התעשיינים

יהודה אלירז - יועץ כלכלי

שמואל ואזנה - "טללי ערב" – יועץ

לב אסן - מטריקס גלובל

אתי יחזקאלי - מרכז ההשקעות משרד התמ"ת

חדוה בר-חן - מתמחה במרכז השקעות

סטיוארט הרשקוביץ - יועץ בכיר בכיר לנשיר בית ספר גבוה לטכנולוגיה מכון לב

עדי יונס - מכון לב

הילה שי וזאנה - מכון לב

דניאל פרג - חשכ"ל

יונתן רזניק - חשכ"ל

משה שלום - חשכ"ל

דב בארי - אגף תקציבים

נעם שטרן - אגף תקציבים

נעם שטרן - אגף תקציבים

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת קדם
<מניעת פגיעה בפרוייקטים מתמשכים בשל העדר תקציב המדינה לשנת 2013: א. הפסקת מלגות קיום לתלמידים יוצאי אתיופיה במשרד לקליטת העלייה>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אתמול התקשר אלי סגן החשבת הכללית, אבישר הכהן, אחרי שדיברתי עם החשבת הכללית כמה פעמים. הוא אחראי על הנושא הזה של האחד חלקי 12. הוא היה אמור לבוא לכאן עם מצגת. עכב מחלתו הוא לא מגיע. הדיון העקרוני לא יתקיים היום. אנחנו נעביר את זה כנראה לשבוע הבא. אני אבקש שהחשבת הכללית תבוא יחד איתו. אני מאחל לו החלמה מהירה ורפואה שלמה. אתמול בלילה הם הודיעו לי. אמרתי שאני לא דוחה את הדיון כיוון שיש את הנושאים הפרטניים.
מעבר למה שמופיע כאן, שאלה דברים שהיו בדיון הקודם, יש את הנושא הראשון שהעלה חבר הכנסת עמיר פרץ, הנושא של העולים האתיופים. לאחר מכן יש את הנושא של מסלול תעסוקה, שדובר בשבוע שעבר. יש נושאים נוספים שעלו במהלך השבוע הזה והגיעו למנהל הוועדה - פרויקטים בתחבורה שמעוכבים, פרויקטים בתיירות ומענקי איזון. העלה כאן חבר הכנסת טופורובסקי את הנושא של פר"ח. נדמה לי שפר"ח הסתדר. אני אאפשר להעלות את כל הנושאים האלה. אנחנו נתחיל כמובן בנושא הראשון, הנושא של מלגות קיום לתלמידים יוצאי אתיופיה במשרד לקליטת עלייה. חבר הכנסת עמיר פרץ, תעלה את הנושא.

אדוני היושב-ראש, כיוון שחלק מהחברים לא היו כאן אני אחזור על פרטי העניין. מדובר בתכנית מאוד חשובה של קליטת עולים מאתיופיה שנמצאת בחלק גדול, אם לא בכל המכללות בישראל. התכנית מתוקצבת על ידי שני משרדים - משרד החינוך שמתקצב את מלגת הלימודים, ומשרד הקליטה שמתקצב את מלגת הקיום. צריך להבין במה מדובר. לא מדובר פה באיזו מלגת קיום של מה שנקרא חלומות. 1200 שקלים בחודש זה מלגת קיום. על זה אנחנו מדברים. מדובר בהחלט בסטודנטים שמתקשים מאוד. זה לא פשוט עבורם. הם לומדים 5 ימים בשבוע. 5 ימים בשבוע לא מותיר להם זמן לעבוד לפרנסתם ולהשלים הכנסה. אני מניח שחלק עושים את זה במאמץ מאוד גדול שפוגע להם מאוד בלימודים, בקשיי הקליטה. מלגת הקיום הזאת הפכה למלגת קיום קריטית. לא נעים לי לספר לכם, אבל זה מדהים שלעולים האלה עושים טובה כל יום במכללה ונותנים איזה תלוש למנזה על-מנת שיוכלו לאכול ארוחת צהריים. אלו תופעות שמזכירות לנו תקופות מאוד לא סימפטיות. אני לא מקנא באף אחד שצריך לבוא ולבקש את אותו תלוש, על מה הוא מאבד בדרך לקבלת התלוש, עד כמה הוא מוותר על הכבוד שלו כאשר הוא בא לבקש את התלוש ואומר שהוא רעב. זה מדהים. אני לא מניח שיש פה אחד בחדר שהיה רוצה לחוות חוויה מהסוג הזה. חוויות כאלו לא נשכחו ממני. זה היה לפני הרבה מאוד שנים, למעלה מ-50 שנה. אז החוויות האלו היו בשגרה. חשבתי שלפחות את החוויות האלו לא נראה במדינת ישראל, בטח לא אצל סטודנטים, בטח לא אצל כאלה שחלמו להגיע למדינת ישראל.
קיימנו את כל הבירורים. היה כאן בשבוע שעבר מנכ"ל משרד הקליטה. אני מבין את כל העניין של אחד חלקי 12, אני מבין את כל השאלה החוקית בעניין. בשביל זה אתם שם, אחרת אפשר לשים מחשב שיוציא את כל ההוראות ולא צריך את כל פקידי האוצר. בשביל זה שמנו בני אדם, בני אנוש שיודעים להבחין איפה כן צריך להחריג, איפה כן צריך לקבל החלטה שונה. אני בטוח שאתם לא עושים את זה מחוסר רגישות. אין לי שום ספק שאף אחד באוצר לא קם בלילה וחשב להתעלל בסטודנטים שעלו מאתיופיה. זה לא העניין. אין לי ספק שאתם ניחנים באותה רגישות שיש לכל אחד מאיתנו. אני לא מתכוון להתחרות עם אף אחד על רגישות. אני בהחלט חושב שלמשוך זמן זה לא המקרה. תעזבו את זה. מה תרוויחו? בסוף הרי ישלמו להם רטרואקטיבית, זה ברור לחלוטין. בשביל מה לתת להם לעבור את כל התקופה הזאת שפוגעת פגיעה מאוד קשה בלימודים שלהם? הם נעדרים הרבה בגלל העניין הזה מהלימודים. אני מאוד מבקש שהעניין הזה יאושר. אדוני היושב-ראש, סיימתי.

תודה רבה. חבר הכנסת רובי ריבלין.

נדמה לי שמהפרט הדברים הרבה יותר רציניים לגבי הכלל. כאשר אנחנו לא מאשרים תקציב מדינה, החוק מחייב אותנו להתנהל לפי אחד חלקי 12. כאשר יש לנו דברים שאינם בבסיס התקציב או לא יכולים להיות מתוקצבים במשך 12 חודשים והצורך הוא מידי, אז לפחות בהרשאה להתחייב. כמו תנועות הנוער שהשגנו להם כאן, בוועדת הכספים, על דעת כל המרקם הפוליטי של מדינת ישראל. החלטנו כולנו שחשוב מאוד לתמוך בתנועות הנוער. כאשר זה הולך לאחד חלקי 12 השאלה אם הם בכלל יכולים לבוא ולתת לנו את אותם עניינים. יש מספר סעיפים כאלה שלא יכולים להתחלק לאחד חלקי 12. זה או שיש אותם, או שאין אותם. בדרך כלל אלו אותן תוספות שאנחנו מוסיפים כאשר אנחנו מבקשים לתמוך בנושא כזה או אחר. בבעיה הנקודתית שהעלה חבר הכנסת עמיר פרץ אנחנו ניגשים לשאלה הרצינית ביותר של מה קורה. לצערנו הרב, מפעם לפעם, לפחות פעמיים או 3 בעשור, אנחנו נקלעים למצב שאין לנו תקציב. איך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת, לפחות מבחינת הרשאה להתחייב לאותם אנשים שאתם יודעים בצורה מפורשת שכאשר יאושר התקציב אתם תאשרו את אותו סכום?

מימון ביניים.

יש להם בעיה של מימון ביניים באחד חלקי 12. תשמעי, אני הרי יודע את התשובות של האוצר. היינו פה כשהיינו צעירים, ואנחנו פה היום כאשר אנחנו הרבה יותר צעירים. אני מבין את העניין הזה. אנחנו נתקלים במצב שבו אנחנו יכולים לחסל מערכת שלמה שנבנתה פה, או לפגוע בה פגיעה אנושה. נדמה לי שהדיון הזה, למרות שהוא מתרכז בנושא הנקודתי הזה, צריך להיות הרבה יותר רחב לגבי כל אותם דברים שברור לאוצר - לא מתוך רצון או התנדבות יתירה שהם צריכים לחלק את התקציב או כל פעם להוסיף - שזה ימומן בסופו של דבר כאשר יאושר תקציב.

אני רוצה להצטרף לעמיר פרץ שמבטא את זה נכון, חזק והוא מאוד מעורב. אני רוצה להגיד לכם שקהילת יוצאי אתיופיה נמצאת בקשיים. מינהל הסטודנטים ממומן על ידי 4 גורמים: הסוכנות היהודית, משרד ראש הממשלה, משרד הקליטה והמועצה להשכלה גבוהה. אם אחד לא נותן, השני יכול לצאת. אני רוצה להגיד לכם שבנושא של השכלה גבוהה, למרות שקהילת יוצאי אתיופיה כמעט בכל תחום מככבת בבעיות, אנחנו מתגאים. נושא ההשכלה הגבוהה זה אור בקצה המנהרה. גם אם אחרי זה לא מוצאים עבודה בתחום, ההשכלה היא השכלה. ברור לנו שהם יהיו הורים יותר טובים, שהם משכילים. את זה אי אפשר לקחת מהם, גם אם הם לא עובדים בזה. זה נורא אם נלך לכיוון הזה של סגירה. בשטח כבר יש תסיסה גדולה מאוד. זה דבר שאנחנו לא יכולים לעבור עליו בשקט. זה כמעט בין הדברים הבודדים שהקהילה מתגאה בו. אני יודע שזה גם האינטרס של מדינת ישראל.
אני רוצה להגיד לכם שהשבוע שמענו שהאגף שאמור היה לטפל במשרד הקליטה – היום איחרתי בגלל השיחות- הולך להיסגר. לאן העגלה הזאת מובילה? אנחנו רואים שהמצב הולך ונהייה גרוע. לעניין של השכלה גבוהה, שהוא בעלות של כ-70 מיליון שקל, צריך למצוא פתרון. אני חושב שאין לנו ברירה אלא למצוא את הפתרון, כי זה בנפשנו. הדבר הזה מאוד מאוד קריטי וחשוב.

אני רוצה להצטרף בנושא האתיופי שהעלה חבר הכנסת פרץ. אני רוצה להתייחס להערה של חבר הכנסת ריבלין ולהערה הנוספת של חברת הכנסת גרמן. אני חושב שהתקופות שבהן יש תקציב שאתה צריך לגזור ממנו אחד חלקי 12 ואתה נותן כל מיני הטבות כדי שהדבר ייגמר מהר, הן תקופות שמשתנות. אנחנו מתחילים לקלוט תקופות שיש בהן הרבה אי יציבות, לכן הפה שאוסר הוא גם הפה שמתיר. אם יש תקופה שהיא די ארוכה, כמו המקרה של הסטודנטים האתיופים ומקרים אחרים, אז מתוך אותה תקנה שאומרת שכרגע אין לנו הרשאה כזאת או אחרת לתת, אנחנו גורמים נזק אדיר. אני ממשיל את זה לנקודה שבה אנשים שלא מקבלים אשראי יכולים להתמוטט. אמרנו לגבי הדברים האלה שיהיה מימון ביניים ודברים אחרים. אני למדתי דבר אחד על עורכי דין .עורכי דין יכולים לתת פתרון לכל דבר, השאלה מאיזה צד הם יושבים.

אתה יודע, זה נאמר עוד על הרבה נושאי משרות.

גם על כלכלנים. אני מודה באשמה על ה.. של הדברים האלה. אנחנו חייבים לפעול. במשטר שיש בו הרבה אי יציבות חייבים לפתור את העניין, כדי שלא יהיה מצב, כמו שהעלתה חברת הכנסת גרמן, שבמשך חודשים קוטעים לפתע קבוצות, במיוחד החלשות ביותר והנזקקות ביותר. אני מבקש מאדוני שנחשוב ביחד איך למצוא פתרון, לא להגיד שהבעיה הזאת היא תורה מסיני שאי אפשר לפתור.

אני רק רוצה להוסיף לנושא הזה גם מלגות לסטודנטים של פר"ח.

זה העלה חבר הכנסת טופורובסקי.

למיטב ידיעתי, זה לא נפתר. בועז ביקש ממני לדבר בשמו.

תמתיני עם זה.

הוא אומר שזה לא נפתר. גם הסטודנטים האלה הם סטודנטים..

יעל, תמתיני עם זה.

זאת אותה בעיה.

זאת לא אותה בעיה. פר"ח זה משהו אחר. לפי דעתי פר"ח בדרך לפתרון. גם הבעיה הזאת כנראה בדרך לפתרון, אבל זה משהו אחר, זאת סוגיה אחרת. אני מודע לעניין של פר"ח. גם טיפלתי בזה. תיכף נשמע. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה.

אני חושבת שחבר הכנסת שמעון סולומון שטח את הסוגיה של הסטודנטים מהקהילה האתיופית בצורה ברורה וחדה. חשוב להבין שלפני מספר חודשים מדינת ישראל יצאה עם תכנית חומש. היא לקחה כמה צירים חשובים וכמה סוגיות חשובות.

על מה?

על יוצאי אתיופיה.

זה לפני שנתיים, לא לפני כמה חודשים.

לא, אני מדברת על התכנית החדשה של תכנית החומש.

הישנה כבר הסתדרה שעכשיו יש חדשה?

נכון, לאחר שזה הגיע לבג"ץ.

דנו כאן בדיונים על תכנית החומש, על איך האוצר עובד עליכם כמו שעלינו.

יותר גרוע. אי אפשר שיד אחת תלטף והיד השנייה תסטור. אי אפשר לבוא ו"לסבן" סטודנטים שבסופו של דבר נושרים מתהליך הלימודים. אם לא מינהל הסטודנטים, גם אני לא הייתי יושבת פה. אחת ההחלטות החשובות ביותר שמדינת ישראל לקחה בהקשר של קהילת יוצאי אתיופיה זה הסבסוד של הלימודים הגבוהים. Once נתת להם לימודים גבוהים, לא נתת להם את מלגת הקיום והרמת עליהם קשיים, הסטודנטים האלה לא יחזיקו מעמד ואתה תשאיר את קהילת יוצאי אתיופיה בתחתית של החברה הישראלית. זה צריך להיות ברור. לא צריך לחכות למחר. זאת בעיה שהייתה אמורה להיפתר אתמול. קיבלתי טלפונים מסטודנטים על כך שממש מתעללים בהם במינהל הסטודנטים. כנראה הייתה הוראה לסגור את הברז, לכן מתעללים בהם.

לא מחדשים להם.

אני פשוט רוצה לבקש כי אני הרי מכיר את כל הסוגיה, אני מבין את העניין של אחד חלקי 12. למרות העובדה שהופעל עלינו לחץ מכל המשרדים - אין משרד שלא סובל היום מפרויקטים שנתקעים - אין דינו של כביש שבגללו מתעכבת היום עבודה כדינו של עולה מאתיופיה.

שם כבר קיבלו הרשאה להתחייבות.

יכול להיות.

לא כולם. פנו אלי גם מכבישים אדומים שקיבלו את ההרשאה. יש הרבה דברים שתקועים.

הם לא יקבלו?

פנה אלי משרד התחבורה. אני מבין את מה שהם רוצים. מדובר בצמתים מסוכנים וכו' וכו'. אני מאוד מבין את זה. אני מבקש שהשיטה כולה לא תהיה על גבם של האתיופים. אני רוצה לקבל את אותם 10 מיליון, אחר כך לדבר על..

זה לא לוקסוס.

חבר הכנסת עמיר פרץ, מכיוון שאני יודע שאתה איש פרקטי, אז אידיאולוגיה זאת אידיאולוגיה.

אני בעד כולם, אבל לא כל מדינת ישראל על גבם השחוח של האתיופים.

אנחנו מדברים עכשיו רק על הנושא הזה. תיכף נדבר רק על נושא אחר. אחרי זה נדבר רק על נושא שלישי. עכשיו אנחנו מדברים רק על זה, לא על שום דבר אחר. אני רוצה להסביר לחברי הכנסת באיזה מגרש אנחנו משחקים עכשיו. הגמרא אומרת שלא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה. אין בעיה, כמו שאמרת קודם, לבוא ולהגיד שהכל אחד חלקי 12, נפעל על פי רובוט, לא צריך בכלל את פקידי האוצר, מה שאחד חלקי 12 תמיכות זה בסדר, מה שלא - לא יינתן. זה לא המצב. לא מנהלים ככה מדינה. יש ועדת חריגים. אם אגף התקציבים היה בא ואומר שהוא יודע שיאושר התקציב.. אגב, אין דינו של תקציב שיאושר ביולי כדינו של תקציב שיאושר לפני או אחרי. זה משנה את תמונת המצב. ככל שירחק היום שבו יאושר התקציב, יקשה מאוד על אנשי האוצר, גם אם הם ירצו, העניין הזה של להפעיל את ועדת החריגים ולהגיע לפתרונות. האפשרות של לשלם במקרה הזה, כמו שנראה במקומות אחרים, קיימת. יכול לבוא אגף התקציבים ולהגיד שיאושר התקציב ביום מן הימים, שמדובר על תקציב משלים ואפשר בוועדת חריגים לאשר את זה, רק צריך רצון טוב. אני אגיד לכם למה לא תמיד הוא קיים. הוותיקים ודאי יודעים, החדשים לא יודעים. כשיהיה הנושא של התקציב הם ירצו להעביר פה גזירות קשות. הם יבואו לחברי ועדת הכספים ויגידו שאם אנחנו רוצים תקציב לעולי אתיופיה הם יוסיפו, בתנאי שנאשר להם את העלאה של המע"מ. זה יהיה הדיון. אפשר לעשות ככה, אבל החיים הם קשים. שלא תחשבו שאנחנו מגיעים פה לגן עדן של שוטים. מה שהם רוצים הם רוצים. צריך פה רצון טוב. ברצון טוב אפשר לפתור את הבעיות שעומדות פה על סדר היום. יש את הכלים.

על זה יהיה הדיון ביום שני.

כן, בסדר. הדיון עכשיו הוא על עולי אתיופיה. עם רצון טוב אפשר לפתור את הבעיה.

ביום שני אתה פותח את הדיון הרחב. יסתבר לך שהאוצר חוסך מאות מיליונים.

אני לא מבינה את עניין הרצון הטוב.

זה חוסך להם מאות מיליונים.

בסדר, אבל אי אפשר לבטל את ההתחייבות.

חברים, בואו נהיה הוגנים. יש לפעמים פרויקטים שנגמרו, לכן הם נחשבים לפרויקטים ולא צריך לחדש אותם. לא אוטומטית מחדשים כל דבר.

אין שום אמירה..

כבוד היושב-ראש, אני רואה את הבעייתיות בנושא. הדבר היחידי שיכול להציל אותו – זה בטח לא יכול להיות עכשיו, אפשר לחשוב על זה לעתיד - זה שפרויקטים רבי שנים חייבים יהיו להיכנס בבסיס התקציב, בהגבלה לאותו פרק זמן. זה הדבר היחידי שיוכל לפתור את הבעיה. אם נקבע שהפרויקט הוא רב שנתי אבל אנחנו ניתן לזה עוד תוספת תקציבית, אנחנו נמצא את עצמנו בכל מעבר בין תקציב לתקציב בבעיה. עד שסוגרים את התקציב ועד שפותחים אותו יש פער של לפחות 4,5 חודשים, גם כשזה זורם בסדר התקין. אם לא נכניס פרויקטים רב שנתיים לבסיס התקציב, אנחנו נמצא את עצמנו בדיון כמו שאנחנו נמצאים בו היום.

זה נעשה בדיון הכללי.

אנחנו מודעים לחשיבות הנושא ולבעייתיות. אנחנו עשינו מאמצים בשני האגפים של האוצר כדי לפתור את הסוגיה. אני שמח לבשר שהצלחנו לפתור אותה. מה שעשינו זה על בסיס התחייבויות שעתידות להגיע למשרד הקליטה. אנחנו נתנו כרגע איזה שהוא פתרון, איזה שהוא מענה. בוועדת החריגים של החשב הכללי הפעלנו שיקול דעת. כמו שאתם רואים, אנחנו באמת לא רובוטים, אנחנו מבינים. כרגע יש חוק. אנחנו פועלים תחת מגבלות. יש נושאים שאנחנו מבינים שצריך להידרש אליהם, ואכן נדרשנו אליהם. אתמול בלילה אישרנו בוועדת החריגים את הנושא. מאתמול בלילה ניתנה הוראת תשלום. מהיום בבוקר הכסף יכול לצאת לסטודנטים. מבחינתנו הבעיה הזאת נפתרה.

קודם כל שנדע שוועדת חריגים מורכבת מ-3 חלקים. היא מורכבת מאגף החשב הכללי, מאגף התקציבים ומהייעוץ המשפטי. לאגף התקציבים יש מה לומר בעניין הזה. אני מקווה שדב בארי בדרך לכאן.

הוא מתואם איתי.

מתואם לא מעניין אותי. זה רע בשבילי שאתם מתואמים. הוא צריך להגיע לכאן. אם אגף התקציבים לא כאן, יכול להיות שנסגור את הישיבה.

לא לגבי הסעיף הזה.

לא בסעיף הזה.

זה סגור ונעול, לא פותחים אותו.

הנה דב בארי. חבל שלא דיברנו על המשיח.

למה הם לא פתחו בהצהרה הזאת והיינו חוסכים את כל הסיפור הזה?

אנחנו עוד לא חוסכים שום דבר. אני שמח שקבענו את הישיבה ליום רביעי בבוקר כך שביום שלישי בלילה הם אישרו את זה. זה דווקא סימן טוב, מעודד. אני מברך אתכם על ההחלטה הזאת. זאת החלטה מאוד חיובית. מה שמתברר גם לגבי נושאים אחרים שאנחנו מעלים, שאם רוצים אפשר לפתור. אין מצב, כמו שאמרת – אני משבח אותך על זה - שאתם רובוטים. אתם מפעילים שיקול דעת. בהפעלת שיקול הדעת קיבלתם החלטה שהיום כבר משלמים לסטודנטים עולי אתיופיה את מלגת הקיום. אתה יכול לפרט מה הייתה ההחלטה? מה אם לא יהיה תקציב עד אוגוסט? לפי איך שמתנהל עכשיו המו"מ הקואליציוני, עושה רושם שעד אוגוסט לא יהיה תקציב. אני לא יודע אם אז יהיה.

אין סיטואציה כזאת.

עד סוף שנת הלימודים האקדמית..

אני פשוט יושב על הטריבונה. יהיה.

נכון לעכשיו אנחנו משלמים כסדרו עד סוף שנת הלימודים האקדמית. אנחנו מדברים על מלגת קיום של 1200 שקלים לתכנית קדמה.

יפה. כל הכבוד לכם.

אם אתה יודע על דברים שסגורים, שנפתרים, עדיף..

לא כולם היו בדיון הקודם.

זה לא היה.

זה היה מוסיף לדיון אם בהתחלה נציג האוצר היה אומר שזה כבר סגור לגבי האתיופים. את המלל היינו חוסכים קצת.

דווקא דיברת יפה מאוד.

דיברתי על הדיון הכללי.

הייתה לך הזדמנות לדבר על הכללי. אם לא היה דיון על האתיופים, לא היית בכנסת בכלל.

עמיר פרץ, אני נותן לך את הזכות שהעלית את הדיון.

חבר הכנסת ברוורמן, מאז שהביאו לידיעתי את הנושא הזה, כמו נושאים אחרים, ולאחר שעמיר פרץ העלה את זה בישיבה הקודמת, ניהלתי דיונים עם האוצר. לא מדובר בדיונים מי יודע מה.

הסברת להם.

הסברתי להם. בהתחלה הם אמרו שאין אפשרות בשום פנים ואופן. אחרי זה הם אמרו שהבעיה של האתיופים נפתרת. אחרי זה התקשרו אלי – אני לא אגיד שמות – אנשים בכירים באוצר ואמרו לי שאין אפשרות, שוועדת חריגים זה לא עוזר. אמרתי שאין בעיה, שזה עולה ביום רביעי ושיבואו לכאן ויסבירו למה לא. אתמול בערב, כשהודיעו לי גם שאבישר כהן חולה – איחלנו לו כבר רפואה שלמה - אמרו לי שהבעיה של האתיופים נפתרה. מה אתה רוצה שאני אעשה עכשיו? יצרי התגבר עלי. רציתי שההצגה הזאת תיערך.

רק רציתי שתגיד את זה.

מודה ועוזב ירוחם.

זה לא נכון. אם לא היית עושה את זה, הם היו עוד יכולים לחזור בהם. עכשיו זה נעול וסגור.

עכשיו לוחשים לי מכל מיני כיוונים שבאמת יכולה להיות סיטואציה שדוחים את התקציב לא ל-45 יום אלא ליותר זמן. מה קורה עם הוועדה?

עד שתקום ממשלה.

נגיד שהממשלה תקום.

לפני יוני לא יהיה תקציב.

אמר מקודם חבר הכנסת ריבלין, ובצדק. שהיה בעשור האחרון כמה פעמים..

3 פעמים.

..שאין תקציב.

עד אוגוסט?

אני לא יודע, סתם אמרתי את זה. אין לי שום מושג.

קרוב לאוגוסט.

זאת אפשרות ריאלית שקיימת. כולנו מקווים שהיא לא תהיה. לטובת כולנו אנחנו מקווים שהיא תהיה יותר מוקדם. זה שהממשלה תרצה, כמו בפעם הקודמת, להביא חוק שידחה את ה-45 ימים זה ברור לחלוטין. זה היה ברור בפעם הקודמת, זה יהיה גם עכשיו. אין בעניין הזה ספק. השאלה לכמה זמן ולאיזה תקציב מדובר.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, למען הפרוטוקול אני רוצה להעיר לדברים החשובים שאמרה חברת הכנסת פניה קירשנבאום. תראו, הדבר החשוב שעשו נקודתית בעניין האתיופים יכול להיות גם דבר גורר. תקציבי המשרדים מתוקצבים על פי הסכמה שהגיעה בין הממשלה וכל אחד ואחד מהמשרדים לאגפי האוצר. האוצר מסיים את תפקידו ברגע שמאושר התקציב. כל משרד מקבל את חלקו. אם משרדים יתחילו לדעת שהם יכולים בנקודות שהן רגישות פוליטית לא לתקצב אלא לדרוש תקציב נוסף, אנחנו מגיעים למצב שבו האוצר יימצא בעין הסערה שבה אנחנו נלחץ עליו כאשר השרים לא ממלאים את תפקידם על פי חוק התקציב.
חוק התקציב הוא חוק שבו קבעו מה הוא הסכום שהמדינה נותנת למשרדים השונים. המשרדים השונים צריכים להתארגן בתוך עצמם. מה קורה? קורה מצב שבו משרד בא ואומר, או שר בא ואומר – לפעמים בצדק ולפעמים לא – שלעניין זה הוא לא יכול לתקצב יותר, ואז הכנסת באה ומחליטה נקודתית לעשות דברים כאלה וכאלה. אם השיטה הזאת תתחיל לפעול - אנחנו לובי פוליטי, לובי חברתי ולובי נקודתי לגם כל אחד מהעניינים שהם לא פוליטיים - נגיע למצב שבו כשאת תהיי שרה, שזה לא רחוק היום, את תמצאי במצב שבו יהיה לנו, מצד אחד, חוק תקציב, מצד שני איזו שהיא ועדה שמוסיפה לתקציבים בכל רגע כשהשר לא רוצה למלא את תפקידו על פי הסמכות שהוא קיבל ועל פי המחויבות שיש לו במסגרת החוק. זה חשוב לומר לפרוטוקול.

אני רוצה להודות על הדברים של חבר הכנסת ריבלין, כי הוא הצליח לעשות לי סדר כחברת כנסת צעירה. אני יכולה ללמוד ממך, אדוני היושב-ראש, ומכל המלומדים שנמצאים פה הרבה יותר. אני לא הצלחתי להבין איך בעיה נקודתית של 1200 שקלים מלגת קיום פותרת לי..

מה איכפת לך?

זה טוב מאוד, אני לא אומרת שלא. אני מקבלת בברכה. אני לא מבינה איך זה פותר לי את הסוגיה של מינהל הסטודנטים והקיצוץ..

את צודקת.

קיצצו את זה מ-70 מיליון. ברגע שהסוכנות היהודית יצאה, משכה את ידיה, קיצצו את זה בחצי.

יש לי כמה הצעות בשבילך.

ברגע שקיצצו ב-50% פגעו באופן מהותי בתכנית הזאת. גם מלגת הקיום, שהיא טיפול נקודתי, זה פשוט כיבוי שריפות. אני מבינה שזה לא המגרש.

אני רוצה שתדעי שני דברים. אנחנו בוועדה זמנית. אנחנו לא דנים על קיצוצים בתקציב. אנחנו גם לא מוסמכים לדון על זה כיוון שאין תקציב. אנחנו מוסמכים לדון על דברים דחופים, כמו על מה שהעלה עמיר פרץ שצריך לשלם את מלגת הקיום. את צודקת במאה אחוז. אני לא רוצה להציע לך לפני כולם, אני אציע לך אחרי זה ב-4 עיניים. אני אגיד לאוזנייך בלבד, שכש"יש עתיד" ינהלו מו"מ קואליציוני, תכניסי בסעיף במקום השוויון בנטל את זה שלא יפגעו באתיופים. זה יותר חשוב. מהשוויון בנטל לא ייצא כלום.

שמעתי שאתה כל יכול. חשבתי שאולי תצליח..

אני כל יכול? אני אציע לך כמה הצעות לגבי הנושא של הקיצוץ בתקציב.

ניצולי השואה.

"קדמה" זאת באמת קבוצה קטנה. השכלה גבוהה זה אלפי יוצאי אתיופיה שלומדים. זאת בעצם המאסה הכי גדולה. אולי זה לא המקום נכון לעכשיו, אבל זה משהו שצריך להטריד אותנו. ברגע שיש לנו 10 מיליון מהמועצה להשכלה גבוהה, 6 מיליון מהסוכנות היהודית, 10 מיליון ממשרד ראש הממשלה, 45 מיליון ממשרד הקליטה ואחד מהם אומר שהוא לא נותן כי השני לא נותן, זה עלול ליפול. זה הדבר הכי גדול והכי חשוב שיש לנו. צריך מתי שהוא לדבר על הדבר הזה.

בדיון על התקציב. זה המקום, זה הזמן. תודה רבה.

<הפסקת סיוע למפעלים במסגרת "מסלול התעסוקה" במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה>

הפסקת סיוע למפעלים במסגרת "מסלול התעסוקה" במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. אשר שטרית, סמנכ"ל מרכז ההשקעות, בבקשה. אם אתה יכול – יש חברי כנסת חדשים – תתאר את הנושא.

מסלול תעסוקה הוא מסלול שנוצר לפני 7 וחצי שנים. במסגרתו אנחנו מסבסדים עובדים חדשים בענפים שונים באזורים מסוימים בארץ. חלק חשוב מאוד של המסלול מובנה לאוכלוסייה הערבית והחרדית. 70% מהתקציב הזה הולך לאוכלוסיות האלו. באוכלוסיות האלו אנחנו מאפשרים הקמת מפעלים או הרחבה שלהם בכל הארץ. אנחנו לא מתעדפים אזורים מסוימים. הכל נעשה כדי להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בארץ. אנחנו אחת לשנה עורכים הקצאת כספים לכל הבקשות שמוגשות לפנינו. אנחנו מספקים את המענקים לפי קריטריונים והוראות מיוחדות לעניין הזה. ההוראה המובילה היא 4.17. אפשר לראות אותה באתר האינטרנט שלנו וללמוד ממנה.

אתה מסבסד לפי עובד, לא לפי עסק.

לא לפי עסק. אנחנו במסלול הזה סופרים עובדים נוספים.

חדשים.

חדשים נוספים. ב-7 השנים האחרונות הכנסנו משהו כמו 7800 עובדים חדשים למשק הישראלי.

כמה תקופת הסבסוד? לא forever.

בתחילת הדרך היו 60 חודשים, אחר כך ירדנו ל-30 חודשים. הכוונה היא שאחרי 30 החודשים האלה העובדים ימשיכו. זה מה שקורה בפועל. לא מזמן עשינו מחקר בעניין וראינו שהמסלול הזה הוא מסלול חשוב מעין כמוהו. הוא מוסיף בשברירי אחוזים ומגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. זה דבר חשוב מאוד. אחת לשנה אנחנו מקציבים את הכספים. לפני חודשים אחדים היה לנו ביקוש של 130 מיליון ש"ח. הצלחנו לספק רק כ-60 מיליון ש"ח . זה אומר ש-70 מיליון ש"ח לא סופקו בגלל חוסר בתקציב.

כן, אבל התווסף כסף.

אם היו 130 מיליון ש"ח היינו מספקים חלק גדול מאוד מהבקשות. היינו מוספים למשק משהו כמו 1300 עובדים נוספים. נכון לעכשיו הוספנו 1000 עובדים. מכיוון שסיפקנו רק 60 מיליון, הוספנו 1000 עובדים. אם אתה רוצה אני יכול לעשות לך את החשבון איך עושים את זה על-מנת לקבל את המספרים.

לשנת תקציב אחת?

כן.

30 חודשים.

לא, הוא לא מסבסד 60 חודשים מ-60 מיליון.

30.

הוא לא מסבסד 30 חודשים מ-60 המיליון האלה, הוא מסבסד 12 חודשים, כאשר בשנה הבאה יהיה לו עוד כסף.

הוא מסבסד את כל ה-30 חודשים האלה.

את כל 30 החודשים אתה מתקצב מראש?

זו הרשאה להתחייב.

הוא לא מפסיק באמצע. הוא נותן הרשאה.

תיכף נועם מאגף התקציבים יפרט את ההיבט הכספי.

הרשאה להתחייב זה כמו ערבות.

כמה סבסוד יש?

זה תלוי בשכר הממוצע של אותו ענף, של אותו מפעל ואותו יזם. זה נע בין 25 ל-35 אחוז.

משכרו של העובד?

מהשכר הממוצע של אותם עובדים נוספים באותו ענף. מה שחסר זה משהו בסביבות 70 מיליון שקל. היה רעיון בשבוע שעבר להעביר אלינו..

תדייק פה בעניין הזה. כמה מופיע בבסיס התקציב בסעיף הזה?

בהתחלה דובר על 120 מיליון ש"ח .

זה לא בבסיס התקציב.

יש איזו שהיא מחלוקת מסוימת פה.

עזוב את המחלוקת. כמה כתוב?

מה אושר בספר?

בתחילת השנה היו בסביבות 120 מיליון ש"ח. בסופו של דבר סיפקנו רק 60 מיליון ש"ח.

הוא היה מותנה? זה תקציב מותנה?

אני לא מבין מה אתה אומר. 120 מיליון ש"ח היה מתוקצב בתקציב שנה שעברה?

בתחילת שנת 2012.

עכשיו הוא חייב לממן אותך לפי אחד חלקי 12?

אני לא יודע מה זה חייב. בפועל 60 מיליון ש"ח היו לי. היו חסרים לנו 70 מיליון .

תקשיב, יכול להיות שלא ניצלת את התקציב. יכול להיות שה-70 מיליון שנותרו לך בסוף שנת התקציב הקודמת לא נוצלו, ואז האוצר אמר שאם לא ניצלת אולי אתה לא צריך.

זה לא בבסיס התקציב. מה שהוא אומר לא יכול להיות בבסיס התקציב.

בגלל זה יש בעיה.

כתוצאה מאי תקצוב אותם גורמים שביקשו את המענק הזה, יש סיכוי גדול מאוד שיהיו פיטורים של כ-1000 עובדים. את זה אני יודע בבירור.

אם זה בבסיס התקציב..

נעם, תיתן לנו סקירה של דקה וחצי מה קורה עם התקציב הזה, כמה מופיע בבסיס, כמה התווסף בשנת 2012 ומה המצב עכשיו. מספרים.

נועם, אני רוצה שתסביר לי. קודם אמרתם שהתקציב שנותנים כהרשאה זה ל-30 חודשים, כלומר לכל הפרויקט כולו. עובד שגויס כבר מתוקצב. איך הוא יכול להיות מפוטר?

בבסיס התקציב של מסלול תעסוקה יש 0 בהרשאה להתחייב. סך כל מסלול תעסוקה בשנת 2012 היה סביב 100 מיליון שקל. אם אני זוכר נכון, היו כ-40 מיליון שקל שחולקו בהקצאה יחסית בתחילת שנה, וכ-60 מיליון שקל, כמו שאשר הסביר, לקראת סוף השנה. ה-60 מיליון שקל האלה לאותן חברות שזכו ולאותם עובדים שיגויסו באותם פרויקטים שזכו, מכסים לכל ה-30 חודשים, זאת אומרת אין בעיה של תקציב לאותם עובדים שאושרו.

אין פיטורים.

לחברות שאושרו. יש חברות שלא זכו. מבחינת הדירוג הן היו מתחת לקו, לכן התכנית שלהן לא זכתה. אותם עובדים לא אושרו בשנת 2012.

נעם, אני לא רוצה להיכנס לזה. אני שואל אותך שאלה פשוטה. אני רוצה ריאלית להבין אם אחד שכבר קיבל אישור ונמצא במסלול 30 חודשים - יפוטר. הוא אומר שעומדים להיות מפוטרים כ-1000 אנשים.

מי שקיבל לא יפוטר.

למה הוא אומר שעומדים להיות מפוטרים כ-1000 אנשים?

יש לי פה סידרה של מכתבים. לא הבאתי את כולם. נמצא פה יהודה אלירז. "בקשתכם לקבלת סיוע מיום ה-21.10 – אשר שטרית חתום על זה. מדובר בעובדים שנמצאים שם, שאושר להם בשנה שעברה - נבחנה במרכז ההשקעות ולא אושרה עכב מגבלת תקציב".

לא אושרה.

העובדים עובדים שם משנה שעברה. יהודה אלירז, אתה עוסק עם כמה מפעלים גדולים במדינה.

אכן.

כנראה שמרכז ההשקעות נתן אישור על בסיס הנתונים של מפעלים מסוימים. הוא הבין שהם מאושרים כי הם עומדים בקריטריונים, אבל רק עכשיו, בגלל הבחירות, האישור הרשמי לא יוצא. הם גייסו.

למה צריך נדמה לי, בוא נשמע את המפעלים.

רציתי לבחון את כושר הניחוש שלי.

יהודה, מה קרה עם העובדים האלה שנכנסו לעבודה ב-2012 עכב התוספת? אני אחזור לנועם לדעת למה הסעיף הוא 0. צריך להסביר לחברי הכנסת החדשים למה הסעיף הוא 0. זה מסלול טוב, לא טוב? אם הוא לא טוב, לא צריך להקציב בכלל. אם הוא טוב, למה הוא 0? זה תיכף. קודם כל לגבי העובדים.

יש שתי סיבות לאי אישור חלק מהמפעלים. אני לא מדבר על אי אישור כי לא עמדו באמות המידה של המכרז. מי שלא עמד באמות המידה של המכרז אין לי שום בעיה איתו. הבעיה מתעוררת אצל אותן חברות או מפעלים שעמדו באמות המידה של המכרז והבטיחו להן אפריורית, במידה שבאמת הם יעמדו באמות המידה של המכרז, שהם יכולים להתחיל לגייס עובדים. אמת המידה הייתה להיכנס לתוך אותו סל של המכרז גם על עובדים שנה אחורנית. מי שהתחיל 11 חודשים לפני המכרז לגייס עובדים.. אם אותם מפעלים יכלו לגייס 11 חודשים לפני שתוקפו של המכרז הגיע לידי מימוש, הרי הם יכלו לעשות את הפעילות ועשו את הפעילות על תיקנה. ברבות הימים לא היה תקציב, לכן חלקם הגדול של העובדים ישוחרר הביתה.

יפוטר הכוונה.

יפוטר.

שוחרר נראה כאילו..

אכן. אחת מהחברות הענקיות במדינת ישראל - אם תרשו לי להגיד את שמה אני אגיד. אם חבר הכנסת גפני יאמר לי לא לומר, אני לא אומר – קיבלה במכרז הקודם תשובה שלילית כי היא לא נכנסה לקטגוריה של עסק לפי ההנחיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אחרי שהיא ערערה היא קיבלה את התקצוב. מהתקצוב גייסו כ-40 נשים חרדיות שעובדות שם. הסרט שוב חוזר בסיטואציה הנוכחית. הם שוב קיבלו מכתב הזוי על כך שהם לא עסק.

איך קוראים למפעל?

חברת הפניקס, שהיא חברת ביטוח ענקית שרוצה להעסיק אוכלוסייה חרדית, לא נכנסת לקטגוריה של עסק.

יכול להיות שלא מגיע לה סבסוד.

לא.

הערעור שלהם התקבל, הם כן עסק.

הם נכנסים בקטגוריה של עידוד תעסוקת החרדים.

לא רק חרדים.

לחלוטין, רק חרדים.

יש פה בלבול של כמה דברים. אני חשבתי שהנושא הוא תקצוב המפעלים שלא זכו בגלל אי תקצוב, בגלל שלא היה תקציב.

זה הנושא. תעזוב את זה.

נכון מה שהוא אומר.

אשר, רק זה הנושא, אנחנו לא יכולים לדון על דברים אחרים.

אני חוזר על מה שאמרתי. והיה אם לא יתוקצבו אותם מפעלים שקיבלו מכתב בחתימתי על כך שאין תקציב, יש סכנה לפיטורי מאות עובדים. זה הדבר הכי החשוב פה.

איך אפשר להכניס ועדת חריגים?

איך מכניסים את זה?

אני לא יודע איך מכניסים את זה.

אתם ביקשתם מוועדת החריגים?

אפשר להעביר..

יש מנכ"ל משרד. אני לא יודע מה הסיפור עם המנכ"ל, עם מי הוא דיבר. ביום חמישי היה רעיון של העברת 50 מיליון ש"ח אלינו. יש סיכום דברים. אגף התקציבים התנגד אתמול בבוקר לעניין הזה, אחרי שכבר תכננו, אחרי שהתחלנו לבדוק את הדברים וכו'.

מהמדען הראשי?

בדיוק.

אגף התקציבים, האשמה עליך. למה אתם מתנגדים?

כרגיל.

לא כרגיל. מקודם שיבחנו את אגף התקציבים. למה אתם מתנגדים? יש כסף במדען הראשי.

קודם אני אתייחס לדברים של יהודה.

הדברים של אשר חשובים לנו. אנחנו רוצים לתקצב את המפעלים האלה כך שלא יפוטרו עובדים.

יהודה אומר שיש חברות שניגשו למכרז.

עמדו בכל התנאים.

כמו שאשר הזכיר, יש את הוראת מנכ"ל 4.17. כל אחד יכול לראות אותה באתר האינטרנט. גם כל חברה, מן הסתם, יכולה לראות אותה. בהוראת המנכ"ל הזאת כתוב שיש תנאים מסוימים, שהם תנאי סף. זה רובד ראשון. רובד שני הוא שמגיעות בקשות. אין הבטחה שכל הבקשות שעומדות בתנאי הסף יקבלו את האישור. יש קריטריונים שמדרגים את הבקשות. רק בקשות שנכנסות בתוך התקציב הקיים מקבלות את האישור. לפי מה שאני מבין מיהודה, יש חברות שקלטו עובדים 11 חודשים אחורה והחליטו שכדאי להן לגשת כי הן יקבלו עליהם סבסוד. יש חברות שחשבו שאם הן ייגשו הן יקבלו. מה לעשות שבסופו של דבר נבחרו החברות שלפי הקריטריונים של המסלול הן יותר טובות. הן קיבלו אישור. החברות היו מדורגות..

אשר אומר שיש כאלה שעמדו בקריטריונים ומפאת חוסר תקציב הם לא יכולים לקבל.

אתה רואה את המכתב. המכתב מתייחס לחוסר תקציב.

יש שני רבדים. יש רובד של תנאי סף.

דבר איתי על הרובד הזה.

יש רובד של תנאי סף, שבלעדיו אתה לא יכול לקבל.

הם עמדו בכל התנאים.

אין תקציב בלתי מוגבל במסלול תעסוקה. החברות שמדורגות גבוה יותר בקריטריונים שלנו הן החברות שמקבלות את האישור.

האם יש תקציב מועדף לאזור הצפון והדרום? באזור הצפון 50% מהאוכלוסייה הם מהמגזר הערבי. מאוד מאוד חשוב שהאוכלוסייה הזאת תהיה משולבת בשוק העבודה.

משהו כמו 300 עובדים מהאוכלוסייה הערבית מהצפון הם בין המפוטרים הפוטנציאליים. אלה לא קיבלו תקציב.

לאן נגיע?

חברת "באבקום".

שירות לקוחות.

זאת חברה מצוינת. עימאד תילחמי הוא הבעלים של החברה הזאת. הוא איש רציני מאוד. זאת חברה מצוינת שכתבתי לה מכתב שאין תקציב. לפני יומיים שלושה הוא היה אצלי ואמר לי: "חביבי, אני מפטר את העובדים".

זה פשוט..

הנושא פה צריך להיות הפיטורים העתידיים.

אם אפשר, בבקשה, רק לא לבלבל אותנו. אני מצליח להתבלבל מהר. אני רוצה לדעת דבר אחד. אל תכניסו אותנו לכאלה שלא עומדים בתנאי הסף. על זה נדבר בפעמים אחרות. יש לי מכתבים סותרים של האוצר ושל התמ"ת.

יש מפעלים שעומדים בתנאי הסף, שכולם יחד עולים כמיליארד. זה מה שהוא שואל.

תגיד לי, "כל יכול" גם אצלך?

כל אחד יבחר את המפעל שהוא רוצה, ונאשר לכל אחד מהמפעלים.

זה מפעל לנכים, זה מפעל לאוכלוסיות מיוחדות.

למה התקציב הוא 0? צריך את מסלול התעסוקה או לא צריך?

התקציב הוא 0 משתי סיבות. מסלול תעסוקה הוא לא כלי שבאופן אוטומטי מופעל בהכרח כל שנה. יש סדרי עדיפויות למשרד. נניח שיש תקציב כולל – סתם אני זורק מספר - של חצי מיליארד שקל, משרד התמ"ת יכול להחליט אם הוא שם אותו בסבסוד אזורי תעשייה, שזה גם תעסוקה, או במענקים לחוק עידוד השקעות הון.

עם כל הכבוד, למה ביקשתם ממשרד האוצר לתקצב את זה ב-0?

יש פה אי דיוק מסוים. מהרגע שקם מסלול התעסוקה לפני 7.5 שנים, לפחות פעם אחת כל שנה יש הקצאת כספים. היו כספים.

למה זה לא בבסיס התקציב? למה זו הקצאה?

חלק מסוים, לא הכל.

חבר'ה, זאת שאלה שצריכה להיות מופנית לאגף התקציבים.

אתם המשרד. אתם צריכים להילחם, לא אגף התקציבים. הוא נותן לך סדרי עדיפויות. אתה תקבע. תגיד שאתה רוצה לפחות 40 מיליון שיהיו שם.

השאלה אם זה מיושם.

מה אתם רוצים ממנו?

אנחנו לא רוצים ממנו שום דבר. אני רוצה להוכיח שמי שמנהל את המדינה זה אגף התקציבים.

זה לא נכון. זה נכון בדרך כלל, לא לעניין הזה. חברי הכנסת הוותיקים ובעיקר הצעירים מתביישים לשאול מה זה סעיף תקציב 0 . יש בחוק התקציב עשרות סעיפים שהתקציב שלהם הוא 0. למה? הממשלה בשלב אישור התקציב לא יודעת בכמה היא תתקצב אותו מתוך התקציב הכולל שאנחנו מאשרים בליל התקציב. מה היתרון? אם אתה לא מתקצב אותו, מה היתרון שיש לך בסעיף תקציבי? שיש לך אמצעי להעברה מהרזרבה או מרזרבת המשרד. מתוך העשרות האלו רובם של התקציבים האלה הם תקציבים של משרד הביטחון, שמטעמים כאלה או אחרים הממשלה מבקשת מהכנסת לאשר את התקציב כאשר מאושר סכום מסוים. יש תכניות כאלו ואחרות שעל פי הנסיבות משתנות. פעם בהרצליה צריך בית תרבות גדול על-מנת שהוא ישרת את האוכלוסייה, פעם חשוב שיקום שכונות. השאלה מה עושים ומתי. מאפשרים על ידי סעיף תקציב 0 להעביר כסף למטרה מסוימת, אם וכאשר סדרי העדיפויות יאפשרו זאת או יצדיקו זאת, הכל לפי העניין.

לכן אלה סעיפים גמישים.

נכון, אבל כאשר יש סעיף תקציבי ניתן להעביר את התקציב ישר, לא להתחיל לעשות כל מיני מניפולציות שבהן משתתף אגף התקציבים, שהוא בהתחלה מאשר ומגלה רוחב לב רחב וכשזה מגיע ליועצים המשפטיים הם מסבירים שהקריטריונים לא נכונים. המשחקים בין הזרועות השונות של הממשלה יוצרות מצב שבסופו של דבר לא נותנים גרוש לפריפריה ולמרכז. הדבר הזה הוא דבר שבהחלט חשוב מבחינת הביצוע של התקציב. סעיף 0, אם הוא סעיף תקציבי, מאפשר להכניס לסעיף הזה כסף.

המשרד יצא עם יוזמה - עליה אנחנו מדברים - שבשנת 2009 היא התאימה. בשנת 2013 לא יודעים אם היא תתאים מבחינת הצורך של החברה והכלכלה, או מבחינת היכולת של המדינה במסגרת סדרי העדיפויות לאפשר לתקצב. אני חושב שעשו פה טעות במשרד, שהיא טעות שהיושב-ראש בצדק בא וזועק. אתה מדבר על 30 חודשים. איך אתה תגדע את ה-30 חודשים באיבם? על זה אנחנו צריכים לקבל אישור. כל העניין של 0 הוא רק איזו שהיא טכניקה מאוד מהותית. היא טכניקה שיורדת למהות כל העניין. השאלה היחידה שצריך לשאול, אם וכאשר הממשלה יכולה להיות גמישה בתקציבה, היא איך הממשלה יכולה להפסיק איזה שהוא מפעל באיבו?

חבר הכנסת רובי ריבלין, יושב ראש שני כנסות בעבר ועוד כמה תפקידים לעתיד שאני מאחל לך, אנחנו בוגרי מחזור 1988- תשמ"ט.

גם עמיר פרץ.

אתה גם?

ודאי, כולנו נכנסנו יחד.

היינו באותו חדר.

אנחנו עברנו 24 תקציבי מדינה. עומדים ראשי ממשלה ושרי אוצר לדורותיהם ואומרים שאחד מהיעדים הלאומיים של מדינת ישראל זה שילוב אוכלוסיות בתעסוקה - שילוב אוכלוסייה חרדית, שילוב אוכלוסייה ערבית, שילוב הפריפריה, שילוב הדרום, שילוב הצפון. תגיד לעם ישראל שהיעד הלאומי הזה, ששר האוצר אמר על זה שזה פיגוע כלכלי, מתוקצב על ידי מדינת ישראל ב-0. אם זה היה בארצות הברית אנשים היו משלמים את הדין על הדבר הזה. אנחנו לא יודעים מה נעשה בשנת התקציב, יודעים רק לדבר בטלוויזיה.

אולי זה היה פרויקט.

איזה פרויקט? זה 7.5 שנים. יותר ויותר אנשים נכנסים לעבוד. יעל, אני מבקש שתדעי שכל שנה יש יותר אנשים – גברים ונשים – שמשתלבים בעבודה. אני מכיר את זה מהציבור שאני מכיר. אני מכיר את זה מהציבור הערבי. אני מכיר את זה מציבור הנכים. הפרויקט הזה של משרד התמ"ת הוא פרויקט רציני מאוד.

צריך להכניס אותו לבסיס התקציב.

כשהיית ראש עיריית הרצליה היית בעלת הבית, ידעת מה מתרחש, ידעת לנווט את העניין. היום את חברת כנסת מאוד מכובדת. כשתשמעי היום את ראש המשלה - לא חשוב מי הוא - או את שר האוצר שמדברים על יעד לאומי של שילוב בתעסוקה, תדעי שהם לא אומרים אמת.

0.

0. הנה המצב.

הבעיה האמיתית שזה חוזר חלילה כל שנה.

כל שנה זה חוזר. אני במהלך שנת 2012 – לא אמר את זה אשר - לאחר דיון כאן בוועדה, ביקשתי ממשרד האוצר והוא הסכים להוסיף כסף כיוון שהייתה דרישה של מפעלים, של אנשים. הם קיבלו תשובות שליליות במהלך שנת 2012 מחוסר תקציב.

העניין שמגייסים אנשים.

מפטרים אותם בגלל שהסעיף הוא 0. אחרי הנאום הציוני שלי אני מבקש לדעת - כמו במקרה של העולים מאתיופיה – איפה הכסף הזה. הוא חייב להיות. אם היה תקציב הוא היה צריך להיות בפנים. בגלל שהוא סעיף 0 , למה אתם לא מאשרים את ועדת החריגים? למה אתם לא מעבירים את ה-50 מיליון שקל כדי שאנשים לא יפוטרו?

לי לא איכפת לקבל הלוואה בגובה של 50 מיליון כדי להקל עליהם.

על חשבון שנה הבאה.

לא הייתה שום פנייה של משרד התמ"ת אלינו לדיון מקצועי בנושא. זה דבר ראשון.

הוא מדבר על הזמן של הבחירות.

רבותיי, אנחנו נמצאים בכנסת. אין בשער פולומבו את האיסור של "מדבר שקר תרחק". אני לא מביע עמדה בעניין הזה. מותר לכל אחד כאן להגיד מה שהוא רוצה, הוועדה רק תברר.

או לבכות מאיפה שכואב לו.

כן. מותר להגיד כל דבר. אני מבקש רק לברר את העובדות.

כל עוד לא נתפסים.

אם נתפסים יש חסינות.

לעניין ה-0. כמו שאמרתי קודם, סדרי עדיפויות.

הבנתי שזה לא הנושא שלך.

לא.

שהשר, שראש הממשלה יבואו ויסבירו למה בדבר הזה זה 0. שלא ידברו בטלוויזיה על שוויון בנטל.

אני רוצה לטפל בתעסוקה דרך..

זה מרגיז בין כה וכה.

מה הקשר בין תעסוקה לשוויון בנטל?

אין קשר, פשוט הכניסו לי כל הזמן שוויון בנטל. מדברים פה על שילוב, חינוך, שוויון. יש לי פה מכתבים על שילוב.

כל אחד בוכה מאיפה שכואב לו.

ללא ספק זה לא רק שירות בצבא.

זה בסדר, מותר להגיד בוועדה כל מה שרוצים.

כל מה שרוצים. נגיע לחיים האמיתיים. קיבלתי 4 מכתבים מנשים חרדיות. "חברת ההשמה התקשרה אלי ומיד ביררה אם אהיה מוכנה לעבוד בשבתות. כשאמרתי שלא, לא קיבלו אותי לעבודה", חתומה על המכתב מיכל וולף. "אני לא יודעת אם זאת הפליה דווקא כאישה חרדית או סתם כאישה צעירה בכלל. לאחר ראיון עבודה מוצלח, שאלו אותי אם אני בהריון, כן או לא", חתומה ספיר בן דוד. לא קיבלו אותה לעבודה. "היה לי קטע לא נעים עם בנק מזרחי. לאחר שקיבלתי תואר אמרו לי שלא הייתי בצבא ולכן לא מקבלים אותי לעבודה", חתומה על המכתב שרה. יש לי בלי סוף מכתבים.

אני יכולה להביא לך עוד מיליון כאלה שפונים ובכלל לא מקבלים תשובה. הם בכלל לא מגיעים לראיון. אלה שעשו צבא, נשים צעירות ולא צעירות. יש בעיה. לא צריך לקחת את זה לכיוון..

יש לי כמה דוגמאות מאוד מעניינות.

אפשר להתרכז..?

אני חוזר לעניין עצמו.

גם הצעות.

אל תסכים להעביר תקציב כשהסעיף הזה הוא 0.

למה אתם לא מאשרים את ה-50 מיליון? שטרית אומר שיפוטרו עכשיו 1000 עובדים.

הוא אומר שאין לו כסף, למרות שיש לו..

ערבים, חרדים, נכים. למה אתם לא מאשרים את זה?

לא הייתה פנייה מסודרת אלנו בעניין הזה, לכן גם לא דנו בכלל בזה.

מה אם תהיה פנייה מסודרת?

אם תהיה פנייה..

נדון.

בשלב הזה, כידוע, בתקציב ההמשכי אין לנו כסף. אם משרד התמ"ת יודע להצביע על מקורות אחרים..

הוא הצביע.

לא בשום דיון איתנו. אני לא מכיר.

דיברו פה על חוזים ל-30 חודשים. אני לא הבנתי מתי אמורים להסתיים אותם 30 חודשים. האם בסוף שנת התקציב 2013?

ביום שהם אושרו.

זאת לא שנה רגילה, אלה לא חודשים רגילים.

אני שואל, עד מתי. עד אוגוסט? זה מתחיל רטרואקטיבי?

מה הסיבה שהורידו מ-60 חודשים ל-30 חודשים?

התאחדות התעשיינים ביקשה מאיתנו..

למשרד יש בפנים.

אם למשרד יש בפנים, הוא יכול להעביר.

אשר, אתה האיש הבכיר שנמצא כאן בוועדה מטעם משרד התמ"ת. אמרה לי החשבת הכללית שלא הוגשה בקשה. היא אמרה שהבקשה הזאת לא הייתה בין הבקשות שהוגשו על ידי משרד התמ"ת. אני מבקש ממך - אתה האיש הבכיר של משרד התמ"ת כאן - שתוגש בקשה לוועדת חריגים, אחרת יפוטרו..

מתוך התקציב שלכם, נכון?

כן, מתוך התקציב של המדען הראשי.

אתה לא רוצה תקציב מיוחד מהאוצר.

לא. אני מכיר גם את המייל שנשלח.

תוגש היום בקשה.

נעם, אני מבקש שוועדת החריגים תדון בעניין ותאשר את זה.

ברגישות.

אני לא מתערב בהחלטות המקצועיות. אני מבקש בתוך שבוע תשובה אם הוגשה בקשה, אם היא נדונה ומה הייתה ההחלטה. אם ההחלטה חיובית לא צריך הסברים, אם ההחלטה שלילית הוועדה רוצה הסברים.
חברת הכנסת קארין אלהרר על "כל יכול", בבקשה.

מה קורה כרגע עם אותם מכתבים שביקשו להוציא כדי לפטר..?

זה תלוי בוועדת חריגים.

המכתבים האלה אקטואליים?

כדי לפתור את זה הוא קודם כל צריך להגיש בקשה.

רובי, ידידי, מדובר כרגע עד ה-1 בחודש שהסיפור הזה הולך להיגמר. השאלה מה עושים במשך שבוע ימים. האם הוא יכול להחזיר את הגלגל לאחור?

6 ימים, לא שבוע ימים.

השאלה עד מתי.

מכיוון שראשי החברות האלו צופים בנו, אנחנו פונים אליהם - לאור ההתערבות של ועדת כספים - לגלות סבלנות עוד שבועיים עד שהעניין ייפתר. אם לא, יפוטרו בעוד שבועיים, לא עכשיו. תאמין לי, עשינו את זה מספיק פעמים. צריכים לבקש מהם להמתין בסבלנות.

עמיר, אני מסכים איתך שזה יהיה מאוחר.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שתפנה או שנבקש מאשר לפנות לאותן חברות שהיו אמורות לפטר ולומר שמכיוון שוועדת הכספים מתערבת בעניין, שימתינו בסבלנות עוד שבועיים ימים.

טוב, אני מקבל את זה.

פניתי לחברות.

הם רואים אותנו עכשיו.

מאחר שיש דיון, ביקשתי מהם עוד חודש.

מתי החודש הזה אמור להסתיים?

אם לא תגיש בקשה, 5 שנים לא יעזרו.

לצערי, לא הבטחתי להם שום דבר.

אדוני, מתי החודש הזה אמור להסתיים?

הוא אומר לך עוד חודש.

השאלה מתי החודש הזה התחיל, האם לפני שבועיים או לפני 3 שבועות.

אני בשבוע האחרון דיברתי עם הרבה מאוד חברות.

החודש מתחיל משבוע שעבר?

רק היום הוא מגיש בקשה.

יש לו חודש ימים.

אני מבקשת להעלות את הנושא של חברת "כל יכול". מדובר בחברה שמשלבת בתעסוקה אנשים עם מוגבלויות. זאת חברה שפועלת מספר שנים. אנשים קמים בבוקר. אלה אנשים שלא היו מועסקים בשום מקום אחר, בשום בית עסק אחר. מדובר באנשים עם מוגבלויות מורכבות. הם כן נותנים להם את כל התנאים כדי שהם יוכלו לקום בבוקר ולא רק לקבל שכר, כי עבודה זה הרבה מעבר לשכר. עבודה היא גם מקום של מפגש עם אנשים. מדובר בחברה שקורסת. אין ספק שאם משרד התמ"ת לא יעביר לה את התקציבים שהוא מחויב להם על פי התקנות, החברה הזאת תיסגר ואותם אנשים ימצאו את עצמם בבית ללא מקום תעסוקה.

על איזה סכום מדובר?

מדובר ב-2.5 מיליון מידיים.

6 מיליון.

6 מיליון בכולל, 2.5 מיליון מידיים. מכיוון שאנחנו מדברים על מצב שבו אין תקציב, ה-2.5 מיליון חייבים לעבור בהקדם האפשרי. מדובר בסכומי כסף שהמדינה, באמצעות משרד התמ"ת, מחויבת להעביר כדי לממן הנגשות. היזם של החברה עושה ימים כלילות כדי להנגיש וכדי לגרום לאותם עובדים להרגיש כעובדים מן השורה, כעובדים מן המניין, לא כאיזה מקרי צדקה. אני חושבת שמשרד התמ"ת צריך לעמוד בהתחייבויות שלו. יש לו התחייבויות מאוד ברורות כלפי החברה. במידה ולהבא הוא רוצה לשנות את התנאים של ההתאמות, הוא רוצה לפרש את התקנות בצורה אחרת, הוא צריך לומר זאת מבעוד מועד, לא אחרי שהחברה כבר הוציאה את הכספים, התחייבה עליהם, עשתה את השינויים. כרגע היא עומדת אל מול מצב של חדלות פירעון. אני מתנצלת, אדוני, אני חייבת לצאת כדי להיפגש עם מנכ"ל החברה ועם ועדי העובדים באולם ירושלים.

ה-6 מיליון האלה מתחלקים לשניים. אני מטפל בחלק מהעניין. במימון להנגשה מטפלת מחלקה אחרת, משהו בסביבות ה-4 מיליון ש"ח. כל השאר זה מרכז ההשקעות. החברה הזאת היא חברה מצוינת שמעסיקה מוגבלים. תענוג. ביקרתי שם כמה פעמים. זה פשוט משהו משהו. הדוחות הכספיים שלה היו ממש לא טובים, לכן היא לא קיבלה את ה-2.5 מיליון ש"ח . מצאנו דרך . כתבתי הוראה חדשה בעניין הזה כדי לאפשר לחברה הזאת לגשת. מה שחסר לי עכשיו זה 2.5 מיליון שקל במסגרת כל ה-50 מיליון שחסרים.

האם כשזה ייפתר זה יהיה מתוך הפול?

הם יקבלו, דרך אגב, באופן מיידי -2.5 מיליון שקל.

מה הם צריכים לעשות?

הבקשות שלהם מונחות על השולחן. פשוט אין כסף.

בגלל אותה בעיה?

בדיוק. זה דבר חשוב.

הגשתם בקשה לוועדת חריגים?

זאת אותה בקשה.

לא, לא הגשנו את הבקשה.

נעם, אם הם יגישו בקשה על "כל יכול"..

העניין הוא לא הבקשה לוועדת החריגים. לפני הבקשה לוועדת חריגים צריך לדון ולראות במה מדובר, מאיפה והאם אפשר להביא תקציב לצורך מסוים.

זה תקציב נוסף לתקציב שאושר?

זה בתוך ה-50?

כשוועדת החריגים דנה, היא שואלת אם יש תקציב לעניין.

הבנתי. אם זה בתוך ה-50 זה באותה החלטה.

אם יש כסף, אז היום "כל יכול" מקבלים את הכסף.

נעם, אני מציע גם לגבי החברה הזאת, תעזבו את הקטע. אתם אומרים שמשרד התמ"ת לא הגיש בקשה. אומר אשר שטרית שתוגש היום בקשה לוועדת חריגים.

העניין הוא לא הגשת בקשה לוועדת חריגים. צריך לעשות דיון. למשל במדען הראשי הוסיפו תקציב לוועדת חריגים. עשו על זה דיון של חודש וחצי. חישבו כל מיני פרמטרים. אני לא מכיר את הנושא כי זה לא התחום שלי, אבל צריך לעשות דיון לפני זה, לראות איך זה מסתדר עם האחד חלקי 12.

"כל יכול" ב-10 השנים האחרונות מקבל סיוע של 5 מיליון. האם הוא מקבל זאת במסגרת התקציב של משרד המסחר והתעשייה, או מתקציב מיוחד מהרזרבה שמעבירים לו?

לא.

הוא מקבל את זה ממשרד המסחר והתעשייה. אנחנו פה כבר כמה זמן. זה במשרד המסחר והתעשייה. יכול להיות שבגלל סעיף 14 הם צריכים את אישור אגף תקציבים כדי לבקש ממנו לעשות העברה מפה לפה. אם בא משרד המסחר והתעשייה ואומר, תראו, בזבזנו את כל הכסף, אנחנו לא יכולים להוציא כסף נוסף אבל מכיוון שמדובר באנשים אומללים הכנסת תבוא לאוצר ותבקש עוד כסף, זה דבר שאסור שיקרה כאן סביב השולחן הזה. כאשר אנחנו מאשרים 446 מיליארד שקל כתקציב המדינה, אנחנו עושים זאת כי זה מה שאנחנו יכולים, מעבר לזה אנחנו לא יכולים. השאלה איך זה מתחלק בתוך העניין. אין ספק ש"כל יכול" צריך לקבל, אבל אם זה נמצא במשרד המסחר והתעשייה והם אומרים שאין להם כסף אם האוצר לא ייתן להם בשבילם, זה דבר חמור ביותר. אסור שיהיה דבר כזה. אזולאי, אנחנו נגררים למחוזות שבסוף לא יספיקו לנו גם 100 מיליארד.

אדוני היושב-ראש, שמעתי כאן את נציג התמ"ת. הוא אמר שיש את הכסף הזה.

יש לך במשרד? תבקש העברה תקציבית. אני בטוח שהם יאשרו לך בשנייה. אין לו.

הוא לא אמר את זה. שיגיד את זה.

יש.

תגיש בקשה היום. אנחנו נתכנס מחר באופן מיוחד.

חבר הכנסת ריבלין, במהלך הימים האחרונים בדקתי את העניין הזה. יש כסף במשרד התמ"ת. אומר אגף התקציבים שהוא לא רוצה לאשר כי הם לא הגישו בקשה ולא התקיים דיון מקצועי על העניין הזה. ביררנו את העניין הזה. תוגש בקשה. יכול להיות שוועדת חריגים תחליט שהיא לא נותנת לנכים. ביקשתי מנועם או ממשרד האוצר תשובה בתוך שבוע. יש כסף במדען הראשי. אני אראה לך את המייל. אני לא יכול להראות את זה בגלל שאנשים סומכים עלי.

יש 51 מיליון.

<ראובן ריבלין>
אנחנו נותנים לך אישור לאפשר מיד את העברה התקציבית הזאת אם היא תוגש לך מחר בבוקר.

היא לא תוגש.

לגבי השאלה שלכם אם הוגשה בקשה או לא הוגשה בקשה לוועדת חריגים, אז הוגשה בקשה לוועדת חריגים.

מתי הוגשה?

הוגשה בקשה לפני מספר ימים, בערך שבוע.

ביום שני.

עם זאת, מאחר, כמו שנעם ציין, אין תקציב לפעילות הזאת..

יש לי פה קצת תסבוכת. מתי הוגשה בקשה על ידי המשרד?

לפני כשבוע.

ביום חמישי אישרה החשבת הכללית הלוואה של 50 מיליון ש"ח שאגף התקציבים סירב לאשר אותה.

אין מושג כזה הלוואה. יש לך מימון ביניים. אין הלוואה באוצר.

הגיעה פנייה של המשרד לוועדת חריגים. נראה שהפנייה הזאת לא הייתה מתואמת עם אגף תקציבים. אנחנו ניסינו למצוא איזה שהוא פתרון יצירתי בגלל החשיבות של הנושא הזה. לצערנו, זה לא הסתייע. עכשיו צריך למצוא פתרון תקציבי כדי שוועדת חריגים תוכל לדון בבקשה.

שני אגפים במשרד האוצר, האחד לא מכיר את השני.

התקציב אצלו. איזו בעיה תקציבית? הוא רוצה העברה פנימית בתוך המשרד.

מה שצריך להיות פה, כמו שנעם ציין, זה ששר התמ"ת יצטרך לשבת עם אגף תקציבים כדי למצוא מקור תקציבי לעניין הזה.

אנחנו הבנו. לא הסתדר לי עם הימים, עכשיו זה מסתדר. אני לא מתכוון להרפות מכם. כל עוד אני יושב-ראש ועדה, אני לא מתכוון להרפות מכם. הבעיה נורא פשוטה. את כל מה שאמרתם כבר ידעתי. אני ידעתי שיש בעיה עם אגף התקציבים. משרד האוצר רוצה את הדיון היותר מקצועי, אני אגיד לכם למה. יש כסף. צריך החלטה. אני כבר לא מדבר על ערבים, אני לא מדבר על חרדים, אני לא מדבר על כלל האוכלוסיות. תסתכלו על הנכים. מה המשמעות של העניין כשיש כסף? מה שאומר רובי הוא הנכון.

2.5 מיליון שקל.

לפרוץ את המסגרת זה דבר חמור, אנחנו יכולים להגיע רחוק. בגלל החלטה נכים יפוטרו, אתם מבינים מה הולך לקרות כאן? יש פה מפלגה חדשה בכנסת, מפלגת "יש עתיד". אני הולך להסית אותם נגדכם, חבל על הזמן. קדנציה שלמה תסבלו מהם. אני אסית אותם. חבר הכנסת טופורובסקי, לגבי פר"ח. אני רוצה תשובה תוך שבוע. אני אקיים דיון.

לפני זה יש לי שאלת תם. למדתי היום על סעיף תקציבי 0. יש הרבה מאוד גופים שיש להם סעיף תקציבי 0. כאן עלו גופים ספציפיים. גם אני הולך להעלות איזה שהוא נושא ספציפי. מה עם כל הגופים שלא עולים כאן?

ביום שני יהיה דיון.

הם יקראו בעיתון שהיום היה דבר כזה.

תגיש בקשה על הנושא הזה, נעלה את זה.

אין שום נוהל. השאלה אם יש איזה שהוא דיון עקרוני, החלטה.

יש דיון עקרוני בשבוע הבא. הוא היה אמור להתקיים היום. הוא לא התקיים עכב מחלתו של סגן החשבת הכללית.

פר"ח. סטודנטים במוסדות להכשרה טכנולוגית נמצאים תחת התמ"ת. יש כ-1200 סטודנטים שעושים התנדבות בפר"ח תמורת מלגה של 5200 שקל בשנה. אמור להיות להם משולם כבר תשלום ראשון במהלך חודש פברואר.

משרד החינוך אישר את התקציבים של פר"ח, משרד התמ"ת עדיין לא.

מה עושים? איך הם יקבלו כסף?

צריך לדבר עם משרד התמ"ת. אנחנו נמצאים בקשר עם משרד התמ"ת כבר חודש וחצי. אנחנו מנהלים איתם את הדיון. אני מקווה שהבעיה תיפתר. במשרד החינוך הבעיה נפתרה, במשרד התמ"ת עדיין לא נפתרה.

אני אשמח לשמוע מה אומר המשרד.

לא תשמע ממנו, זה לא קשור אליו.

זה גם החשב הכללי. לגבי הבקשה של פר"ח ביררנו תוך כדי הישיבה. הבקשה הזאת, לפני שהיא מגיעה לוועדת חריגים, צריכה לעבור את ועדת הפטור, כי מי שמתפעל את הנושא הזה עבור רמ"תים זה אותו גוף במשך מספר שנים. הוא נדרש להגיע לוועדת הפטור לפני ועדת חריגים. כשהבקשה הגיעה לוועדת הפטור, הנושא של התקציב לקיום הפעילות היה עדיין בערפל, כמו כל הבקשות הקודמות. מבירורים שערכנו עולה, כי יהיה תקציב לפעילות הזאת. אנחנו נשתדל לאשר את זה כמה שיותר מהר בוועדת הפטור ובוועדת חריגים.

אני רק רוצה שחבר הכנסת טופורובסקי יבין על מה מדובר. הם פשוט סיבכו את העניין, הם העבירו את ההחלטה לות"ת. כדי לפטור ממכרז צריך פה את ועדת הפטור. זאת המצאה של לפני שנה וחצי.

זאת המצאה שלך.

שלי?

אתה לא אישרת אותה?

התווכחתי איתם עד לשמיים ובסוף הם ניצחו. עכשיו יש ועדת פטור. מסבכים כל הזמן.

הערכה לגבי מתי ישולם להם התשלום.

מתי יועבר הכסף?

אני לא יכול להתחייב.

תבדוק את זה. מדובר בפרויקט רציני.

אנחנו מכירים אותו כבר כמה שנים.

אני מודה לך. חבר הכנסת יעקב אשר, לגבי הנושא של מענקי האיזון.

שני נושאים. אולי כדאי לדון בזה בישיבה הקרובה. אחד הנושאים שקשור לתמ"ת זה הנושא של המשפחתונים. בגלל המצב שאין תקציב, שאין ממשלה והכל מוקפא, כל הגידול הטבעי שבדרך כלל כל שנה מוסיפים משפחתונים חדשים נעצר כבר חודשיים, שלושה. זה אומר שלא נפתחים משפחתונים נוספים. משרד התמ"ת אומר שאין לו את הכסף לכך, אגף התקציבים אומר שצריכים אישור מיוחד לקבוע את הגידול של כל שנה במשפחתונים. כל אחד מבין שזה משליך בעצם על משפחות שהאישה לא תוכל לעבוד או ההורים לא יוכלו לעבוד.

אתה מכיר את העניין של המשפחתונים?

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שבישיבה הבאה..

אני מבקש את הבדיקה שלך. יעקב, תעביר לי יותר פרטים לגבי העניין הזה, ואז נראה אם צריך ועדת חריגים או שאפשר לאשר את זה. מה הדבר השני?

נושא נוסף – לא נמצאים פה הנציגים של משרד הפנים או של משרד האוצר – הוא הנושא של מענקי איזון. בשנה שעברה היו ברשויות מקומיות 2.8 מיליארד של מענקי איזון. בספר התקציב עצמו זה היה 2.4. ראשי רשויות – אני אומר את זה בתור אחד שהיה עד לא מזמן ראש רשות – כשהם מתכננים תקציב הם מתכננים שנה, הם רוצים התייעלויות, הם רוצים שהתקציב יהיה מאושר בזמן. בגלל בעיה טכנית של אותם 400 מיליון שקל, שאני מקווה שהיא רק טכנית, רשויות שלמות צריכות לשנות את התקציב שלהן, לשנות את תכנית העבודה שלהן, אולי אפילו להידרדר למשבר כספי. לאחר מכן הן יקבלו את המענקים האלה במסגרת תכניות הבראה.

האחד חלקי 12 הוא פחות ה-400 מיליון.

לרשויות חלשות זו קטסטרופה.

זה קיצוץ על קיצוץ.

לפריפריה זו קטסטרופה. אני מבקש גם את הנושא הזה, אם אפשר, להכניס לישיבה הקרובה.

כנראה שאני אכניס את זה. יכול להיות שאני אכניס את זה. אני אבקש שיבוא השלטון המקומי כי זאת כבר סוגיה הרבה יותר מורכבת. זה לא הסיפור הזה, זה כבר סיפור של מדיניות ממשית מול השלטון המקומי. הטענה שהעלית היא טענה צודקת.

הם הולכים לשבות עכשיו.

הם כבר הכריזו על סכסוך עבודה, אדוני היושב-ראש. המשמעות היא שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו בשביתה כשאין פתרונות.

דוד, הנושאים הקודמים היו נושאים שהם ברי פתרון במסגרת הארגונית. כאן זה משהו אחר. זו מדיניות..

זה ויכוח שדי הוכרע. זה די הוכרע על 2.8.

כנראה ביום שנעשה את הדיון הכללי על האחד חלקי 12, נעשה את הדיון הזה ונזמין את השלטון המקומי, נזמין את ראשי הרשויות. אני מודה לך. משרד התחבורה, בבקשה.

תודה על ההזדמנות. אני אגיד מה שכואב לנו. העדר התקציב פוגע בנו בהרבה מאוד מישורים. יש לנו פרויקטים מוכנים שלא יכולים לצאת לפועל, ביניהם פרויקטים שמעכבים יחידות דיור, לדוגמה כביש 38 בית שמש שמעכב אלפי יחידות דיור. הפרויקט זמין ולא יכול לצאת בגלל העדר תקציב מדינה. גם בבני ברק יש לנו פרויקט תקוע.

מה תקוע בבני ברק?

המשך פרויקט נתיב התחבורה הציבורית, כולל רח' השומר. רח' השומר מוכן למכרז. אי אפשר לצאת. זה תקציב שכבר אושר בסך 30 מיליון שקל ונעצר.

אמת.

פניתם לוועדת חריגים? איך זה עובד?

מה שכואב לנו ביותר הוא לא רק הפיתוח, הוא גם הבטיחות. בבטיחות אנחנו מרגישים את התסכול הרב ביותר. מספטמבר 2012 מוקדי הסיכון בחברה הלאומית לדרכים, שהפכה להיות נתיבי ישראל, בכבישים הבין עירוניים מוקפאים בשל האילוצים התקציביים. מדובר במקומות שבהם ועדה בין משרדית של המשטרה, של הרשות הלאומית לבטיחות, של משרד התחבורה ושל נתיבי ישראל קבעו יחד שאלה מוקדים מסוכנים. יש שם יותר מ-8 תאונות דרכים. זה פצצות זמן מתקתקות, בעינינו.

נעשתה עבודה מאוד טובה..

מקומות עם 30 תאונות דרכים, עם 20 תאונות דרכים.

יש לכם במשרד תקציב לזה? צריך רק את האישור הפורמאלי?

נמצא פה גם החשב. זה לא אחד חלקי 12. נכון שמה שאנחנו צריכים עכשיו זו הרשאה. בתקציב 2013 תקציב הפיתוח של משרד התחבורה עולה. השאלה אם הוא יעלה ב-3 מיליארד, ב-4 מיליארד או ב-5 מיליארד.

מתוך התקציב הזה אתם יכולים להתחייב.

מה שלא נעשה, גם בלי שום פרויקט חדש, אנחנו צריכים תוספת בשנת 2013 בגלל החלטות ממשלה שהתקבלו על נתיבי ישראל, על פיתוח פריפריה ועל תכנית רב-שנתית לכל התחומים.

אנחנו מבינים את החשיבות של מוקדי הסיכון. כפי שאמרה קרן, התקציב הוקפא בספטמבר 2012. אין לזה קשר לוועדת חריגים. ברגע שתיפתר הבעיה בין משרד התחבורה לאגף תקציבים..

מה הבעיה? מה מוקפא? זה היה בספטמבר.

מה שצריך לתת אגף תקציבים לעניין..

אני אסביר על ספטמבר. היה ויכוח בין אגף התקציבים למשרד התחבורה. הם אמרו למשרד התחבורה שעד שהם לא קובעים מה הפרויקטים שהם עושים ומה הם לא עושים במסגרת התקציב, הם לא נותנים להם שום דבר. היה ויכוח בין שר התחבורה..

זה בטיחות.

זאת הייתה תמונת המצב. הקפיאו הכל בספטמבר. המציאות הזאת היא מציאות שגרמה לכך שהופסקו פרויקטים בטיחותיים עם סיכון גבוה בנושא של חיי אדם. אין ויכוח לגבי העניין הזה. איך אנחנו עושים עכשיו שהבעיה תיפתר?

מתוך 200 מיליון פרויקטים זמינים ועוד 30 מיליון לתכנונים, יש לנו 60 מיליון שלא דורשים ועדת חריגים כי זאת הרשאה קיימת. כאן זה תקוע באגף תקציבים.

למה תקוע?

אם היתרה תשוחרר, היא תתקע גם באגף תקציבים וגם בוועדת החריגים.

אני מהחשב הכללי. אין פה נציג של אגף תקציבים.

>

לא היה פה צוות תחבורה. הטיעון הוא שאי אפשר לאשר פרויקט חדש, לרבות בטיחות. אנחנו חושבים שבכזה היקף של תאונות דרכים, צריך..

קרן, יש לכם את התקציב הזה במשרד?

גם אם לא נאשר שום פרויקט חדש, אנחנו צריכים תוספת תקציב לשנת 2013.

עזבי את התוספת. כרגע..

כרגע, לבטיחות בלבד.

חסר תקציב מזומן.

את בונה על תוספת תקציבית ב-2013. זה מה שאת אומרת.

כבר היום, בלי שום פרויקט חדש..

לא יהיה כרגע. תוספת לא תהיה. כרגע את צריכה מהמשאבים הקיימים שלך להגיד שאת א',ב' תעבירי ביולי, אוגוסט ושאת מבקשת להשתמש בזה.

מה מונע ממך להמשיך את הפרויקט של כביש 38?

צריך להחליט שהפרויקט, שעלותו כ-800 מיליון, יוצא לדרך. צריך אישור של משרד האוצר .

זה גדול. אני מדבר על העניין הבטיחותי.

38 זה בטיחותי.

זה גם בטיחותי.

עכשיו נהרג..

זה יחידות דיור וכביש אדום אדום.

מה את רוצה שאני אעשה עכשיו?

אדוני היושב-ראש, ברגע שאין לה תקציב, מאיפה היא תיקח? היא בונה על זה שהיא תקבל תוספת תקציב.

מפרויקטים אחרים.

בסוף, אחד חלקי 12 הוא ברמת הממשלה. אנחנו חושבים שבמקומות שבהם יש 8 תאונות דרכים, 10, 30 צריך לתעדף את זה. מבחינת מזומן, לא מבחינת הרשאה צריך לתעדף את זה על פני אחד חלקי 12 המשרדי.

הבנתי. יכול להיות שנעלה את זה. אני אבדוק קודם עם משרד האוצר. אני אבדוק גם עם שרון מרידור.

אדוני היושב-ראש, ברגע שזה אחד חלקי 12 ולא תוספת תקציבית זה כבר נשמע אחרת.

חברת הכנסת מיכל בירן, ביקשת הצעה לסדר. ראיתי גם את המכתב שלך לשר הרווחה.

קיבלנו כבר תשובה ממנכ"ל משרד הרווחה.

תסבירי קודם על מה מדובר.

אנחנו מדברים על בית של"ב בחיפה. זה מקום שבו יש הסדרה לגברים שקיבלו צו הרחקה מביתם על ידי בית משפט. הם לא יכולים לשכור לעצמם דירות בשלב המעבר. המקום נועד כדי לתת להם איזה שהוא מענה, איזה שהם טיפולים. הוא נועד גם כדי להגן על הנשים והילדים כך שלא בחצות תהיה דפיקה בדלת כי אב המשפחה לא מצא פתרון חלופי. הפרויקט עובד כבר 3 שנים בהצלחה. כולם מסכימים על זה שבהצלחה. עכשיו זה תקוע במריבה תקציבית.

מי מפעיל את הבית הזה? אני לא מכיר את זה.

עיריית חיפה. רק 40% משוכני ההוסטל הם מחיפה. עיריית חיפה אומרת שהיא לא תספוג את הדבר הזה, שהמדינה צריכה לסבסד את זה. המדינה אומרת שהיא מסבסדת את חלקה בעניין, שהתקציב מספיק, כי עובדה שבבאר-שבע זה מספיק. בבאר שבע קרן רש"י משלימה את התקציב החסר. כרגע, לפחות עד שלא תתכנס ועדת התעריפים או איך שקוראים לה – אני לא בקיאה בפרטים הקטנים - וכן תגיע לאיזה שהוא הסדר על כמה זה באמת עולה.. אף אחד לא מפקפק בזה שהפרויקט חשוב. בית משפט ממשיך להוציא צווי הרחקה שכתוב עליהם ספציפית שצריך לשלוח את האנשים שגרים בצפון להוסטל בחיפה. כחברת כנסת חדשה אני מניחה שבימים כתיקונם זה בכלל לא היה קורה פה אלא בוועדת העבודה והרווחה. למיטב הבנתי, בשבוע שעבר כבר יצאו מכתבי פיטורים לעובדים.

למה עיריית חיפה צריכה לסבסד 60% מהחוסים?

אני מסכימה. אני חושבת שהבעיה בעיריית חיפה.

עיריית חיפה צודקת.

אני לא אומרת שהיא לא צודקת.

היא אומרת שהיא צריכה לסבסד 60% לא מקומיים.

אני לא אומרת שהיא לא צודקת, אני רק אומרת שאת המצב הזה מישהו צריך להכריח.

קיבלת תשובה ממישהו?

התשובה אומרת כלום. משרד הרווחה אומר שבבאר-שבע מצליחים להפעיל הוסטל דומה בתקציב הזה, לכן גם עליהם להסתדר.

השאלה אם גם שם 60% הם לא אנשי המקום. את זה צריך לבדוק.

אם הוועדה צריכה לפנות, למי לפי דעתך צריך לפנות?

אני חושבת שצריך להביא לפה נציג מעיריית חיפה ונציג ממשרד הרווחה ולהגיד להם שהדבר הזה חשוב והם צריכים למצוא פתרון, אפילו אם זה פתרון ביניים לחודשים האלה עד שיהיה תקציב מדינה. בינתיים שיעשו את הדיונים שלהם בוועדת תעריפים לא על חשבון הנשים, הילדים והגברים האלה שנמצאים ברמת סיכון גבוהה.

אני אבדוק את זה. לפני שאנחנו מקיימים דיון אני אדבר עם משרד הרווחה. אנחנו נמתין לבקשה של משרד התמ"ת. אני אעקוב אחרי ועדת החריגים. בתוך שבוע אני אקבל פה תשובות. אני מקווה שנפתור את הבעיה. אני מודה לכולם על ההשתתפות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:55.>