הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול >
מישיבת נציגי סיעות

יום חמישי, כ"ז בשבט התשע"ג (07 בפברואר 2013), שעה 11:00

1.
בחירת יושב-ראש לישיבה

2.
הכנת הצעה למליאת הכנסת בדבר הרכב הוועדה המסדרת והעומד בראשה

3.
פעילות הכנסת עד למועד הרכבת הממשלה

4.
שונות

>
זאב אלקין – יו"ר הישיבה

עפו אגבאריה

רוברט אילטוב

אורי אריאל

אילן גילאון

משה גפני

יצחק הרצוג

אחמד טיבי

אברהם מיכאלי

מאיר שטרית

עופר שלח

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

אירית שלהבת
<בחירת יושב-ראש לישיבה>

בוקר טוב. מכובדי חברי הכנסת, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת נציגי הסיעות של הכנסת התשע-עשרה. מטרת הישיבה היא לגבש את הרכב הוועדה המסדרת, מתוך מטרה להביא אותו לאישור כבר ביום שני הקרוב.

סעיף 2(א) לחוק הכנסת קובע, כי לוועדה המסדרת יהיו סמכויות הנוגעות לסדרי הבית ולדיוני הכנסת בדומה לסמכויות המוקנות לוועדת הכנסת בימים רגילים.

במסגרת זו, יהיה על הוועדה המסדרת, בשלב הראשון, לבחור ועדות זמניות לענייני חוץ וביטחון ולענייני כספים. בשלב מאוחר יותר הוועדה תידרש להביא לאישור המליאה הצעה בדבר הרכב הוועדות הקבועות.

אני מבקשת להפנות את תשומת לבכם לכך, שהחוק קובע כי הייצוג בוועדה המסדרת יהיה לפי גודלן היחסי של הסיעות, ובלבד שלכל סיעה בת 4 חברים או יותר יהיה נציג בוועדה המסדרת. סיעה שלה אין חבר בוועדה רשאית להיות מיוצגת על-ידי משקיף מטעמה.

חוק הכנסת אף קובע, כי בראש הוועדה המסדרת יעמוד חבר כנסת מן הסיעה של חבר הכנסת שעליו הטיל הנשיא את התפקיד להרכיב ממשלה.

בשלב זה אני מציעה כי תבחרו יושב-ראש לישיבה. על-פי הנוהג, מי שיושב בראש ישיבת נציגי הסיעות הוא המועמד לראשות הוועדה המסדרת. סיעת הליכוד ישראל ביתנו, שעל העומד בראשה הטיל הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה, הודיעה לי כי המועמד מטעמה ליושב-ראש הוועדה המסדרת הוא חבר הכנסת זאב אלקין.

שינוי מרענן... דז'ה וו...

אני מעבירה לחבר הכנסת אלקין את ניהול הישיבה, בבקשה.

<הכנת הצעה למליאת הכנסת בדבר הרכב הוועדה המסדרת והעומד בראשה>

תודה רבה, ירדנה. שלום לכל החברים. אנחנו למעשה מתחילים היום את התהליך המורכב של בריאת יש מאין. מתחיל התהליך, שבסופו של דבר צריך להביא, בפרקי זמן קצרים, את הכנסת להיקף עבודה מלא, עם כל הוועדות ועם כל מה שדרוש. נצטרך כרגע להתעסק, כמובן, רק בהסדרים הזמניים ורק כאשר תוקם הממשלה ויושלם המשא ומתן הקואליציוני נוכל לבנות כבר את הוועדות הקבועות בכנסת, בהתאם למסורת.

הסוגיה הראשונה שעומדת על סדר היום היא הצורך להקים ועדה מסדרת. למעשה המפגש הזה הוא במידה מסוימת מפגש לא פורמלי, כדאי לשים לב לכך. המטרה שלו לגבש נוסחה שתאפשר למליאת הכנסת לבחור בהזדמנות הראשונה – אני מקווה שזה יהיה כבר ביום שני הקרוב – את הוועדה המסדרת. למעשה המליאה היא זאת שמסמיכה את הוועדה המסדרת ומאותו רגע הוועדה המסדרת יכולה לפעול ולהמשיך כבר את כל התהליך של השרשור: הקמת שתי ועדות זמניות וגם דיון על סדרי הבית הראשונים. לכן המטרה שלנו כאן היא לנסות להתגבש לגבי הנוסחה של הוועדה המסדרת. גם בעניין הזה החוק ברור למדי והוא נותן לנו אבני-דרך מאוד-מאוד ברורות.

קודם כול, החוק קובע כי כל סיעה שהיא בת 4 חברים ויותר חייבת להיות מיוצגת בוועדה המסדרת, וכל הסיעות שמספר חבריהן קטן מ-4 יכולות לשלוח משקיף, כפי שאמרה ירדנה מלר-הורוביץ. בכנסת הנוכחית לשתי סיעות יש פחות מ-4 חברים ושמורה להן הזכות לשלוח משקיף. אגב, אם הם רוצים להשתמש בזכות הזאת רצוי שיודיעו לי את שם המשקיף עד ליום ראשון, כדי שכאשר נציג בפני הכנסת ועדה מסדרת נציין כבר גם את המשקיפים. למרות שאין לזה מעמד פורמלי, הם לא מצביעים, אבל עדיין כדאי להציג את ההרכב המלא.

כל שנשאר לנו כאן הוא לקבוע, באשר לוועדה המסדרת, את המפתח, כי הייצוג הוא יחסי, המספרים מדברים. צריך רק לקבוע את המפתח. גם כאן, הדבר הכי טבעי - - -

רוצים לקבוע לפי שנות השירות בכנסת של הסיעה?...

אתה רוצה לפי הייצוג הקודם?...

יש דרך פשוטה מאוד. גם בדקנו מסורתית אחורה מה עשו. המפתח הכי טבעי הוא ללכת על-פי המפתח שהחוק כבר מרמז עליו, וזה מפתח של ארבע. אם כל סיעה של 4 חברים חייבת נציג אחד – זה המפתח הטבעי ביותר. ביקשתי מארבל אסטרחן להכין לנו הצעה, מה התוצאה של המפתח הזה. לכן, ברשותכם, אעביר אליה את רשות הדיבור והיא תציג את ההצעה שהיא גיבשה כאשר המפתח הוא ארבע.

למי שלא יודע, ולפרוטוקול, ארבל אסטרחן היא היועצת המשפטית של ועדת הכנסת. בבקשה.

איך יהיה ההרכב – זה לא ממש סוגיה משפטית. אפשר היה לקבוע כל הרכב אחר. החוק גם לא קובע במפורש מה יהיה המפתח. כפי שנאמר כאן, הוא רק קובע כי תנאי הוא שלכל סיעה בת ארבעה חברים יהיה חבר, ושהייצוג יהיה לפי הגודל היחסי של הסיעות.

החוק הזה נחקק בשנת 2000 ומאז היו 3 ועדות מסדרות מכוחו. ראינו שבכנסת השש-עשרה היתה ועדה בת 26 חברים, ובכנסת השבע-עשרה והשמונה-עשרה היו ועדות בנות 28 חברים. נראה היה שהחישוב נעשה כך, שלקחו את מספר חברי הסיעות שמיוצגים בתוך הכנסת, כלומר 120 חברי כנסת פחות מספר חברי הסיעות שאינן מיוצגות, חילקו את זה ב-4, כלומר קבעו מפתח ארבע, ואז לפי מספר המקסימום חילקו את החברים.

לפי החישוב הזה יוצא ש-115 חברי כנסת מיוצגים בוועדה המסדרת, כי יש שתי סיעות, בל"ד וקדימה, שאינן מיוצגות, שלא מגיע להן ייצוג. 115 לחלק ל-4 יוצא 28.75, וכאשר מעגלים את זה יוצא 29. לכן מספר החברים, אם ילכו לפי המפתח הזה, יהיה 29, שזה הוועדה המסדרת הגדולה ביותר. לפי זה, אגיד עכשיו את המספרים שיוצאים מן החישוב, כאשר בדרך כלל זה מעוגל.

למה זה יוצא 29? הרי זה לא לחלק ל-4. הרי צריך שלכל סיעה יהיה קודם כל אחד. נכון? הבנתי את ה-115.

קודם היא בדקה, כפי שעשו גם בכנסת הקודמות, מי בחוץ ומה הגודל של הוועדה המסדרת. זה הגיע ל-29. אחרי זה היא לקחה כל סיעה וראתה לפי המפתח הזה מה יש לה, ואז יש לעגל.

כאשר מחלקים ל-4 יש כמובן בעיה עם עיגול של מספרים זוגיים שאינם מתחלקים ב-4. לא קשה לעגל את זה, אבל ניסיתי לעשות לפי הקרוב ביותר. יצא כדלקמן:

הליכוד ישראל ביתנו – שהם 31 חברים – 8 חברים בוועדה;

יש עתיד – 5 חברים;

העבודה – 4 חברים;

הבית היהודי – 3 חברים;

ש"ס – 3 חברים;

יהדות התורה – 2 חברים;

התנועה – שהם 6 חברים – חבר אחד;

מרצ – שהם 6 חברים – חבר אחד;

רע"מ-תע"ל – חבר אחד;

חד"ש – חבר אחד.

בסך הכול זה יוצא 29 חברים, ו-2 משקיפים לבל"ד ולקדימה.

מרצ והתנועה יכולים לקבל עוד אחד.

אגיד משהו משמעותי להמשך, גם לוועדות וכולי. דברים רבים יהיו הרי תלויים בגודל של הסיעות. אם סיעות רוצות להתחבר ממש לסיעה אחת, או להיפך, להתפרק, אז כל החישוב ייעשה מחדש. לכן אין דבר כזה.

בלוק טכני אפשר?

אין דבר כזה.

כמו הבית היהודי ויש עתיד, למשל...

מעולם לא היו בלוקים טכניים בחלוקה של החישוב. החישוב תמיד היה לפי גודל הסיעות הרשמיות. לכן אם יש סיעות שרוצות להתאחד או להתפרק, הן מוזמנות לעשות כן ולבקש מן הוועדה המסדרת, ברגע שהיא תקום, לאשר את זה.

למה לא עשיתם את זה לפני הבחירות?

אתם מתפרקים או מתאחדים?...

לא היתה לנו בעיה של ועדה מסדרת...

כעיקרון, החישוב הוא לפי גודל הסיעה.

הוועדה הזאת אמורה לפעול עד לכינונה של ועדת הכנסת? כך קובע החוק?

היא מציעה לכנסת את הרכב הוועדות הקבועות, כולל ועדת הכנסת. היא קובעת שתי ועדות זמניות.

זה ההרכב שמציעה ארבל אסטרחן לאור המפתח של ארבע. אני מציע – שוב, אין לזה מעמד פורמלי, אבל כדי שזה יחייב את הסיעות שלנו לקראת המליאה, שהיא זאת שפורמלית תצטרך לאשר את זה – שנאשר את ההצעה הזאת כמפתח לוועדה המסדרת.

בתוספת שני משקיפים.

כן, אם הם רוצים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההצעה למפתח לוועדה המסדרת – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה פה אחד.

אבקש מכם, עדיף להביא למליאה הרכב שמי.

חייבים להביא הרכב שמי.

אפשר להציע קואליציה ולהצביע עליה?...

אני מבקש מנציגי הסיעות שנמצאים כאן להעביר אליי עד ליום ראשון, כדי שיהיה לנו זמן להכין את זה עד יום שני בשעה 16:00, רשימה שמית של הנציגים.

למי לתת?

לי דרך אתי בן יוסף, זה הכי מסודר. צריך להעביר את שם הנציג או הנציגים של הסיעה. מייד בתום הישיבה נפיץ פרוטוקול רשמי ויהיו לכם המספרים המדויקים. אבקש עד ליום ראשון להעביר אלינו את כל השמות כדי שביום שני נביא אותם לאישור של מליאת הכנסת בצורה מסודרת, ואז כאשר המליאה תאשר את הוועדה המסדרת נוכל בהמשך השבוע הבא לכנס את הוועדה המסדרת ולהתחיל כבר לדון.

יש כמה דברים דחופים שאני כבר מסמן. אחד מהם הוא מינוי סגנים זמניים ליושב-ראש. ביום שני עוד לא יהיו לו, אבל הוא מבקש להזדרז עם התהליך הזה.

שניים?

אין כאן כללים של החוק. המסורת היתה שניים. נתייעץ גם אתו, נשאל אותו. בין השאר זה תלוי עד כמה הוא רוצה להיעזר בסגנים. אם הוא יחשוב שצריך יותר אז נשקול את זה.

עוד שניים.

בסדר גמור, אנחנו נבדוק.

מתי נכנס את הוועדה המסדרת?

אם ביום שני רק יאשרו את הוועדה אני מעריך שנעשה את זה מתישהו, בשלישי או ברביעי נתכנס.

אני מבקש לא ביום שלישי.

היתה בקשה של פואד לזרז את מינוי הסגנים. זה יהיה ביום שלישי או ביום רביעי בשבוע הבא.

אם הוועדה מתכנסת ביום רביעי, תאפשר לנו להגיש את השמות עד אחרי ישיבות הסיעה.

מציעה לי ירדנה מלר-הורוביץ, ויכול להיות שאפילו נאמץ את ההצעה: אם ביום שני במילא זאת הפעם הראשונה שהכנסת מתכנסת ואני מניח שחברי כנסת רבים יבואו, מטבע הדברים, ייתכן שנעשה את זה דווקא בערב, אחרי ישיבת המליאה. אי אפשר בצהרים.

צריך להגיע למליאה, המליאה תאשר ואז בערב תוכל להתכנס הוועדה המסדרת.

יכול להיות שהמליאה אפילו תעשה הפסקה לצורך כינוס הוועדה המסדרת. נבדוק את זה מול היושב-ראש. נבדוק את האופציה לקיים את הדיון בערב יום שני. זה הפתרון הכי פשוט, כי לא צריך לבוא במיוחד.

אני מבקש שזה יהיה ביום רביעי ולא ביום שלישי.

אמרתי שאולי זה יהיה בערב יום שני.

אין לי בעיה עם הדיון על מינוי הסגנים, אבל דברים אחרים אני מבקש שיידונו ביום רביעי.

למה ביום שני אי אפשר?

לא אהיה כאן. אצא בשליחות הכנסת עד ללילה של יום שלישי.

אתאם מולך מה הנושאים שיידונו ונסתדר.

אני מציע בכל מקרה, כפי שאומרת ירדנה מלר-הורוביץ, אם יש מליאה – לחבר את זה למליאה, לא משנה באיזה יום.

אולי תהיה הפסקה בדיון המליאה, או שהדיון במליאה יסתיים מוקדם.

בסדר גמור.

<פעילות הכנסת עד למועד הרכבת הממשלה>

מה עם סדרי העבודה של הכנסת? בכנסת הקודמת דנו על סדרי העבודה. בגלל שמגיע פורים.

אני מגיע לזה.

אפשר לקחת את הפרוטוקול הקודם של הכנסת הקודמת, למצוא שם את מה שאמרתי ואת מה שאמר היושב-ראש.

עכשיו אני מתחיל להבין לְמה התגעגעתי בכל 3 החודשים האחרונים...

ברשותכם, אני ממשיך. תעזרו לי קצת כי כפי שאתם שומעים לפי הקול, היכולות שלי מוגבלות הבוקר ולכן קשה לי להתמודד.

הסעיף הבא על סדר היום הוא פעילות הכנסת עד למועד הרכבת הממשלה. שוב, זו ישיבה לא פורמלית. מי שיצטרך פורמלית לנהל את הכנסת בהתאם לתקנון זה הנשיאות הזמנית שתהיה, עם היושב-ראש וסגני היושב-ראש שייבחרו, והמלצה של ועדה מסדרת, וועדה מסדרת על תקן ועדת הכנסת. כל הדברים – למשל אתה הזכרת את מועדי הכינוסים המיוחדים, פגרות למיניהן וכולי – כל זה יצטרך להידון בנשיאות ולהגיע לאישור הוועדה המסדרת, בדרך המקובלת.

הישיבה הזאת היא לא פורמלית, אבל זו הזדמנות מצוינת, אם כבר התכנסנו, להחליף דעות גם לגבי סדר עבודת הכנסת בכלל וגם לגבי כמה סוגיות יחודיות שיהיו על הפרק.


קודם כול, לגבי סדר עבודת הכנסת, אני מבין שההצעה של מזכירות הכנסת, בתיאום עם היושב-ראש, היא להקדיש את הזמן בראש ובראשונה לנאומי בכורה של חברי הכנסת. יש חברי כנסת חדשים רבים ומגיעה להם זכות לנאום בכורה. ממילא זה זמן מוצלח להקצות לכך, כי אין חקיקה ואין שום דבר אחר.

כדאי שזה לא יוסדר כך, כי אז הוותיקים לא יגיעו.

הם יגיעו. אין להם מה לעשות.

הוותיקים צריכים להגיע כי אנחנו רוצים שאחרי כל חבר כנסת חדש, כפי שאנו נוהגים, יברך חבר כנסת ותיק. לכן ביקשנו קורות חיים.

נדבר קודם כול על הנושאים ורק אחר-כך על לוחות הזמנים. נושא אחד הוא נאומי בכורה. נושא שני הוא סקירת המשרדים. הממשלה מסיימת את פעילותה. הרי הממשלה מתפקדת, הכנסת התחלפה אך הממשלה לא. השרים שרוצים להציג דיווח על פעילות משרדיהם - - -

ושלא נמצאים בחוץ-לארץ...

אני דווקא לא מכיר רבים שנמצאים בחוץ-לארץ.

אדוני היושב-ראש, אני לא זוכר שקבעו נאומי בכורה לתקופה הזאת. מעלים נושא לסדר היום ומי שרוצה מדבר.

היו נאומי בכורה בכנסת הקודמת. "גלגלנו" כך כמה שבועות. חבר הכנסת מיכאל איתן, כוותיק חברי הכנסת, יזם את זה, וזה היה יפה מאוד.

בכנסת הקודמת כך היה, היו נאומי בכורה ברצף.

משהו צריך לעשות.

דבר שני הוא דיווחי שרים. זאת תהיה הזדמנות מצוינת גם לשים דברים של תוכן.

יהיו שאלות לשרים, כמו שעת שאלות?

כן, ברור. אני זוכר שבשעתו עשיתי שעתיים שעת-שאלות על משרד הרווחה.

אני מניח שאפשר לעשות את זה ביחד עם הדיווח, לצרף לדיווח מעין פרק זמן לשאלות ולתשובות.

אלה שני הדברים הטבעיים. אם יהיו נושאים מיוחדים שהיושב-ראש או הנשיאות יחליטו ליזום אז הם יתווספו, אבל אני מציע לכולנו שזאת תהיה, פחות או יותר, ההמלצה שלנו לגבי המרכיב הבסיסי של השבועות האלה, שבועות המעבר שאנחנו עוברים.

לגבי לוחות זמנים – אני מניח שיהיה נכון, כדי לסמן גם לקראת העתיד, שהכנסת תפעל את כל שלושת הימים שהיא אמורה לפעול, כלומר בימים שני, שלישי ורביעי, שננצל את כל הימים.

אולי אפשר לעשות ישיבות בוקר.

בשביל מה? נכון שיש כאן היגיון מסוים, אבל, אל"ף, תהיה פעילות של ועדות זמניות, ובי"ת, אני חושב שיש משמעות לכך שהכנסת פועלת כסדרה, גם בתקופה זמנית, בשעות שנקבעו ובלוחות הזמנים הרגילים. יש גם חברי כנסת חדשים רבים וחשוב שיתרגלו ללוחות הזמנים הללו.

הוא רוצה שהם יתרגלו לקום מוקדם...

לכן, אני דווקא מציע, אם אין סיבה מיוחדת להזיז את השעות, להשאיר את זה בשעות הרגילות.

כמה זמן לפעול? חבר הכנסת הרצוג הציע שהדיון יימשך בכל פעם עד 3 שעות.

בין 16:00-19:00, או משהו כזה.

משהו כזה. זה נראה לי סביר. זאת הצעה סבירה. תעבירו את זה בשמנו ליושב-ראש.

וביום רביעי בין 11:00-14:00.

כן. זה יימשך עד 3 שעות. אם הישיבה תהיה קצרה יותר אז תהיה קצרה יותר.

אם ליושב-ראש לא יהיה סגן, יהיה לו קשה לשבת 3 שעות.

לכן אנחנו נזרז את מינוי הסגנים. לכן, אגב, בישיבה ביום שני אנחנו חייבים להגיע לכך.

ירדנה, כמה נאומים יש ב-3 שעות? יש 50 חברי כנסת חדשים ואת צריכה למלא את החודש.

ביום שני אנחנו מתחילים עם שתי סקירות שרים, שרים פורשים שלא ישובו להיות שרים, שר התמ"ת שמחון ושר המדע הרשקוביץ, ובהמשך 3-4 נאומי בכורה.

כמה זמן אתם נותנים להם?

לא הגבלנו.

אבל תעשו חשבון.

אנחנו עושים. נדע מהם כמה זמן הם מבקשים לדבר.

תעשו חשבון כמה רוצים להכניס, כדי שלא תהיה בעיה שלקראת סוף החודש יגיעו אנשים ואתם תגידו להם שאין זמן, והם יגידו: להוא נתנו חצי שעה ולי רק 3 דקות.

10 דקות גג. לא צריך יותר.

יכול להיות ש-10 דקות זה הרבה למי שלא רגיל לנאום. לכן אנחנו אומרים: עד 10 דקות.

אני מציע שהכנסת תעשה חישוב לאור מספר חברי הכנסת. תציעו נוסחה. אני גם מציע שזה יהיה בתבניות של נאום רגיל בכנסת, כלומר בין 3-10 דקות. אלה התבניות הרגילות, כדי שאנשים יתרגלו לתבניות. אני זוכר את עצמי כחבר כנסת חדש שבא מן האוניברסיטה, שהיה לי קשה מאוד להיכנס לסד של 3 דקות. התרגלתי ללוחות זמנים אחרים. כל הזמן חיפשתי 45 דקות, ולא נתנו לי.

ואחרי כן אמור לעלות חבר כנסת ותיק שאמור להגיב?

כן. אנחנו נשבץ חבר כנסת ותיק שיברך את חבר הכנסת החדש.

אחרת, אף אחד מן הוותיקים לא יגיע.

<שונות>

יש עוד סוגיה שהעלה חבר הכנסת גפני, סוגיית פורים. תהיה גם סוגיה של הפגרה. היא לא דחופה עכשיו.

מה לגבי הביקור של הנשיא אובמה? מתי הוא מגיע? האם הכנסת נערכת לכך?

היא לא יכולה כי זה ערב פסח.

אני יודעת שאתמול חבר כנסת בן אליעזר פנה ללשכת ראש הממשלה.

עובדים על כולם בעיניים. זה הרי ערב פסח. פסח יהיה ב-25 במרץ, והוא מגיע ב-20 במרץ.

הוא יגיע שבוע לפני פסח.

חבר הכנסת מיכאלי מציע שנמכור לו את החמץ...

אתם תעשו לו "שפוך חמתך", אני מכיר אתכם...

חבר הכנסת גפני, אמרתי שהתגעגעתי 3 חודשים, אבל לא עד כדי כך...

הוא רוצה לכסות את הגרעון.

אתם מתלבטים בזה, אם הוא ינאם כאן?

היושב-ראש בפועל פנה ללשכת ראש הממשלה כדי לדעת כיצד לנהוג.

השנה יש פחות בעיה. בקדנציה הקודמת הבעיה היתה שתענית אסתר היתה ביום שני ואני ביקשתי שהישיבה תהיה קצרה.

הפעם זה ביום חמישי.

אבל שושן פורים בירושלים יהיה ביום שני. לכן הצענו לעבוד בימים שלישי ורביעי.

הפעם זה פשוט מאוד. תענית אסתר זזה אחורה, היא חלה ביום חמישי ולכן היא לא עולה על יום פעילות של הכנסת, ופורים עצמו חל ביום ראשון ולכן הוא לא עולה על יום פעילות של הכנסת, ושושן פורים חל ביום שני.

מתי יהיה שושן פורים?

ביום שני, 25 בפברואר. בירושלים זה שושן פורים.

לכן באופן טבעי ברור שבשושן פורים הכנסת לא תעבוד, לכן הפעם הפתרון פשוט לגבי פורים.

שאלה שנייה שתהיה, אני לא אומר שנדון בה עכשיו אבל תתחילו לחשוב על העמדות, לקראת הנשיאות ואחר כך הוועדה המסדרת לכשתקום, היא סוגיית הפגרה. אגיד רק כמה מילים, מה בדרך כלל קורה.

ערב פסח חל ב-25 במרץ. בדרך כלל המסורת בכנסת – היו לפעמים קצת ויכוחים אם יוצאים לפגרה 10 ימים לפני פסח או שבוע לפני פסח. היו גם תקופות שזה היה שבועיים.

תלוי מה כתוב ומה בפועל קורה.

היו כל מיני משחקים, בין שבוע ושבועיים לפני פסח. אלה בדרך כלל היו לוחות הזמנים של היציאה לפגרה. אני מעריך ששבועיים – רוב הסיכויים שזה יהיה בלתי אפשרי הפעם, כי מי שעשה כבר חישובים, הזמן הסופי האחרון להקמת הממשלה הוא סביב 14 במרץ. יש שם קצת ויכוח, יום לכאן או יום לשם, אבל סביב התאריכים האלה, שזה כבר נכנס לתוך השבועיים. לכן אני לא מאמין שהפגרה תתחיל שבועיים לפני פסח, אלא אם כן ממשלה תקום מהר מאוד ויספיקו כאן את כל ההיערכות. פרט להקמת ממשלה יש עוד היערכות ראשונית שיצטרכו לעשות לפני יציאה לפגרה. לכן שבועיים נראה לי לא סביר. פחות משבוע – נראה לי גם לא סביר. לכן פחות או יותר במרווחים האלה נצטרך להתגבש ולקבוע משהו רשמי. לא חייבים לעשות את זה עכשיו. אפשר לחכות קצת ולראות איך מתקדם תהליך הקמת הממשלה.

אם באמת נשיא ארצות-הברית יבוא לכנסת, זה בשבוע של ה-20.

נשיא ארצות-הברית בכל מקרה יגיע בתוך פגרת הכנסת, כי זה ממש סמוך לפסח.

אז יעשו מושב מיוחד.

אם יחליטו שעושים משהו בכנסת, יכנסו מושב מיוחד בתוך הפגרה. ברור לחלוטין שלא ימשכו את היציאה לפגרה עד 20 במרץ. גם כאן תתחילו לחשוב על זה ולדון. אנחנו עוד לא קובעים שום דבר, אבל אני גם לא רואה כאן הפעם הרבה משחק.

14 בחודש זה המועד הסופי של ה-28 ימים?

לא, פלוס שבועיים.

עד כאן. אם אין נושאים מיוחדים שנציגי הסיעות רוצים להעלות אז אני נועל את הישיבה.

תודה רבה לכולם.

מתי תהיה חלוקת החדרים?

כאשר ועדה מסדרת מוקמת היא אחראית על חדרים. היא יכולה להקים ועדת משנה, או אפילו בשבתה כוועדה מסדרת לאשר כל מיני נושאים שקשורים לחדרים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>