PAGE
44
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16/01/2013

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי
<פרוטוקול מס' 799>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ה' בשבט התשע"ג (16 בינואר 2013), שעה 12:00

<תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (תיקון), התשע"ג-2012>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
אברהם מיכאלי

>
רוני שניצר - כלכלנית, לשכת הממונה על התעסוקה, משרד התמ"ת

חן כהן - הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת

עמית סדן - רפרנט פנים באגף התקציבים, משרד האוצר

ורה אופיר - משרד הקליטה

שושנה שטראוס - הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

דן כרמלי - עו"ד, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר

גבי בורנשטיין - מנכ"ל "חולצה כחולה", איגוד לשכות המסחר

יעקב גבאי - חברת "גימיק", איגוד לשכות המסחר

ליאורה פיין הילר - חברת "ליבר", איגוד לשכות המסחר

יצחק עמר - חברת "אפי", איגוד לשכות המסחר

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

יוגב שריד - מנכ"ל תנועת המושבים

מיכל תג'ר - עו"ד, "קו לעובד"

עלוה קולן - מקדמת מדיניות וחקיקה, "האגודה לזכויות האזרח"

איל קופמן - כלכלן, מרכז המידע והמחקר של הכנסת

נעה בן-שבת

ענת כהן

חבר המתרגמים והילה מליחי
<תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (תיקון), התשע"ג-2012>

עדיין יום רביעי – התחלנו בבוקר, עכשיו כבר צהריים – ה' בשבט, ה-16 לינואר 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות בנושא: תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה). גברתי היועצת המשפטית, בבקשה. זו ישיבה מספר 43 בנושא, נכון?

אולי אני באמת אזכיר את הישיבה הקודמת. הישיבה הקודמת בנושא היתה בנובמבר 2011, היא דיברה על גרסה קודמת של התקנות. שתיהן עוסקות בעובד בענף החקלאות שמובא לישראל במסגרת הסכם התקשרות בינלאומית. אנחנו מדברים כרגע על התקשרות שקיימת - - -

אנחנו מדברים רק על ענף החקלאות.

רק בענף החקלאות. רק עובדים שמובאים במסגרת אותו הסכם עם תאילנד להבאת עובדים לענף החקלאות. בגרסה הקודמת של התקנות דובר על סכום של קרוב ל-3,500 שקלים, אבל ממנו היו צריכים לנכות כל תשלום שמשולם ללשכה פרטית אחרת, כל תשלום אחר נוסף שנגבה. כרגע מדובר על סכום של 3,101 שקלים שהלשכה הפרטית תוכל לגבות, שזה בנוסף ל-400 דולר שמשולמים לאותו ארגון IOM שמטפל בהבאתם של העובדים, זאת אומרת במיון, במציאת העובדים, בהכשרה שניתנת להם בחוץ לארץ.

עכשיו בארץ הם לא משלמים בכלל.

כרגע, מאז שפקעה הוראת השעה ב-2010 הלשכה הפרטית לא רשאית לגבות מהעובד שום סכום. זה המצב במשך השנתיים האחרונות. כרגע מוצע לחזור עם ההסדר. בזמנו הוועדה ביקשה מהצדדים לשבת, לשמוע את הלשכות הפרטיות ולהגיע לסיכומים לגבי סכומים. אנחנו הבנו שנעשתה עבודה, שהיה רואה חשבון שהיה מעורב בזה והכין תחשיב של כל הפעולות שמבצעת הלשכה הפרטית, וחישב את מספר העובדים בכלל ואת מספר העובדים בכל שנה ושנה. בחלק מהדברים הוא השית מחצית על העובדים, בחלק מהדברים הוא השית שני שליש על העובדים. זאת אומרת הוא השית אחוז יותר גדול מהעלויות של הלשכה הפרטית על העובדים. יש גם מה שנקרא עלויות משתנות, כל התקורות נמצאות שם. יש מרכיב רווח של 7% בתוך התחשיב הזה. כך הם הגיעו לסכום של 3,101 שקלים, בנוסף, כפי שאמרתי, ל-400 דולר שהם משלמים ללשכה בחוץ לארץ ובנוסף לעלויות כרטיסי הטיסה. נראה לי שזה גם מושת על העובד.

השקל זה בשביל להראות שהעבודה היתה רצינית?

אני לא יודעת למה זה היה חשוב. עכשיו עוד דבר שבתקנות – לפחות בנוסח הזה – מובהר שאנחנו מדברים על תשלום שמשולם עם הגעתו של העובד לישראל, אפילו בשדה התעופה, עם נציג של הרשות שרואה שהסכומים – זאת אומרת, הנוסח המקורי של התקנות מדבר על הצטברות של תשלומים שמגיעים עד לאותו סכום, זאת אומרת שיכולים לגבות תשלומים במהלך התקופה. כרגע מדובר על סכום חד-פעמי, הלשכה מקבלת אותו בכניסה לישראל, העברה מסודרת, זה עובר ישר לידיה, נמצא אצלה. הסכום משולם באופן חד-פעמי.

הנושא של החד-פעמיות העלה כמה עניינים. הרי אנחנו נבוא עם - - - שוטף של העובד לאורך חיי האשרה שעשויה להתמשך עד אפילו 63 חודשים. שהותו בישראל עשויה להימשך 63 חודשים בסך הכול. ואז עלתה השאלה מה קורה אם העובד רוצה לעבור ללשכה פרטית אחרת במהלך התקופה, ואז צריך יהיה לאפשר איזשהו הסדר התחשבנות בין הלשכות; ומה קורה אם העובד עוזב את ישראל במהלך התקופה. מסתבר שלא מדובר בעובדים רבים מאוד שעוזבים את הארץ לפני תום תקופת האשרה. מחישוב שנעשה לגבי עובדי חקלאות, למשל ב-2011, דובר על 13% בסך הכול שעוזבים את הארץ עד תום שלוש שנים מהמועד שבו הם הגיעו לארץ. הוצע שיהיו תחנות יציאה שבהן אם העובד לא מיצה את מלוא – ודאי שלא את מלוא - - - אבל הוא באמת עזב אחרי שנה וחצי, או אחרי תקופה קצרה יחסית בארץ, אז יחזירו לו. כרגע מוצע פה בנוסח להחזיר לו שני שליש מהסכום. זאת אומרת שהוא ישלם שליש, למרות שהוא לא נמצא פה אפילו שליש מהתקופה.

עוד פעם, תחזרי על הקטע של - - -

הוא נמצא עד 18 חודשים בארץ. זאת אומרת שהוא עזב לפני שעברו 18 חודשים. זה יכול להיות חודש שהוא היה בארץ ועזב, זה יכול להיות 18 חודשים שהוא היה ועזב. מוצע להחזיר לו שני שליש מהסכום שנגבה. זאת אומרת שליש נשאר בידי הלשכה הפרטית למרות שלא עבר עדיין שליש מהתקופה.

אבל נעשתה עבודה.

נעשתה עבודה. ויש מקום לציין שיכול להיות שגם חלק מהעבודה היא יותר אינטנסיבית בהגעה לישראל.

מה קורה מעל 18 חודשים?

בין 18 חודשים לשלוש שנים – אם הוא לא נשאר יותר מ-36 – הלשכה תצטרך להחזיר לו שליש מהסכום, שוב, למרות שהוא לא מיצה שני שליש מהתקופה.

אחרי 36 חודשים כלום. ואחרי 36 חודשים?

אחרי 36 חודשים הוא מיצה את שירותי הלשכה הפרטית.

אוקיי, מאה אחוז. איפה משרד התמ"ת?

כאן.

מה יש לכם להגיד בנוסף למה שאמרה היועצת המשפטית?

מעבר למה שנאמר כאן, חשוב לי להגיד שבעקבות מה שסוכם בוועדה האחרונה, שאנחנו צריכים לנהל ישיבות עם נציגי הלשכות ועם נציגי הממשלה הרלוונטיים, באמת קיימנו כמה וכמה ישיבות שבמהלכן הועברו כמה תחשיבים, עד שבאמת הגענו לסכום שמוצע כאן לפניכם, 3,101 שקלים. אנחנו סבורים שהוא סכום סביר ביותר שמייצג את סל השירותים שהלשכה הפרטית נותנת לעובד.

מאיפה השקל? למה לא עיגלתם את זה?

אני אסביר. זה לא שעל כל עלות שניתנה - - -

בסדר, אבל בסוף כשגמרתם את החשבון, למה לא הורדתם את השקל? רציתם להראות שעשיתם את זה רציני?

אני בטוחה שלשר התמ"ת לא תהיה בעיה גם אם זה יהיה 3,100, אם זאת הבעיה.

רציתם להראות שזה נעשה מדויק, רציני - -

לא, כך יצא.

- - עיגלתם את זה כי זה היה - - -

עיגלנו את האגורות.

הוא גם לא מתחלק לשלוש. איך אתם מחלקים את השליש-שני שליש?

גם 100 לא מתחלק לשלוש. אם הוא היה עושה 102, זה היא מתחלק לשלוש.

העלות נעשתה מחישובים – זה מה שיצא מהמספרים. זה לא נעשה במטרה להגיע למספר שיתחלק או לא יתחלק בשלוש. נראה לי - - -

כן, אתה הרמת את היד. אני שומע אותך בפעם ה-איזה?

השלישית. אני עדיין אומר דברים חכמים.

בבקשה. לפרוטוקול, שם ותפקיד. גם את, משרד התמ"ת, לפרוטוקול.

חן כהן, הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת.

רוני שניצר, לשכת הממונה על התעסוקה, משרד התמ"ת.

גבי בורנשטיין, איגוד לשכות המסחר ו"חולצה כחולה". קודם כל, תודה על שהדיון הזה מתקיים בפגרת בחירות. אני חושב שזה חשוב ונכון. תודה. לפני שנה יצאנו מהדיון בכנסת וסוכם – אתה שלחת אותנו לקיים התייעצויות ולנסות להגיע למשא ומתן מסודר. התקיים משא ומתן, לא תמיד לשביעות רצוננו, לא תמיד לשביעות רצונם של אלה שעמדנו מולם. המספרים שהוצבו לנו – וגם היום אנחנו חושבים שהמספרים הם לא בדיוק המספרים הנכונים, ואני אגיד את זה בלשון המעטה, בטח ובטח היום כשאנחנו רואים מה שהיה בשנה הראשונה לפעולת ה-TIC. כל ההתחייבויות של מספרי העובדים שאמורים להיכנס ועל בסיסם בוצע התחשיב – 200 עובדים בלשכה, לשכה שמטפלת ב-1,000 עובדים – מדינת ישראל לא הצליחה לעמוד באותם יעדים שהיא הגדירה כבסיס לתחשיב, אבל אנחנו מקבלים את הכול, ויש את מה שנקרא הרע במיעוטו, או איך שנקרא לזה.
במסגרת הליך שאנחנו מקיימים בבג"ץ, מדינת ישראל עדכנה כל פעם את התקדמות הדיונים. עורכת הדין ספדי ממחלקת הבג"צים של המדינה היתה כל הזמן בקשר עם עורכי הדין שלנו. הדברים התקדמו לכדי זה שב-18 בנובמבר 2012 הוגשה טיוטת תקנות לבית המשפט. טיוטת התקנות הזאת - - -

עוד פעם, באיזה תאריך?

18 בנובמבר 2012.

לפני חודשיים.

כן. הוגשה טיוטת תקנות שחתומה על-ידי שר התמ"ת, מר שלום שמחון, כאשר צורף אליה מכתב אישור התייעצות של שר הפנים, אלי ישי, ושל שר המשפטים יעקב נאמן, כאשר – אני מצטט – שר המשפטים כותב אני מאשר את התקנות – "בהמשך למכתבך, מכוח סמכותי, אני מסכים לתקנות בנוסח שהעברת אלי".

מסכים, לא מאשר.

מסכים. "בנוסח שהעברת אלי".

יש הבדל גדול, ברור לך?

אוקיי, אבל זה התהליך. זאת אומרת שהתהליך הוא שהתקנות מגיעות לפה לאחר קיום התייעצות של שר התמ"ת, שמגיש את התקנות עם השרים הרלוונטיים. אני לא יודע להבין אחרת את המשפט "בנוסח שהעברת אלי". זה משפט שהוא ברור, מוגדר. אנחנו ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. אנחנו ידענו לאן אנחנו הולכים, ועם כל זה הסכמנו לנתונים האלה, ואנחנו פה. ובמקביל, ב-14 לחודש הזה בג"ץ הוציא החלטה שהוא מבקש ב-17 לחודש לדעת מה קורה.

מחר.

מחר. שלשום, בשעה 17:00 אחר הצהריים, פתאום הסתבר לנו שיש תקנות חדשות.

הפגישה הזו לא תואמה בגלל בג"ץ.

ברור לי.

אני קבעתי אותה לפי הלו"ז שלי ובלי התחשבות בבג"ץ או לא בג"ץ.

לא, זה ברור לחלוטין. העניין שאני מכוון אליו הוא שהתקיים משא ומתן. בעקבות המשא ומתן הזה הוצעה טיוטת תקנות שאנחנו מקבלים אותה בצורה כזאת או בצורה אחרת. בעצם, בעקבות איזושהי פנייה נוספת שכנראה הופיעה מכיוונים אחרים – בעקבות אני לא יודע מה – מה שאנחנו באים לדון עליו עכשיו זה על תקנות שיש בהם שינויים שמרעים באופן חד-משמעי - - -

מה היה בתקנות הישנות ומה יש עכשיו?

התקנות הישנות דיברו על סכום. התקנות הישנות - - -

ועכשיו זה לא מדבר על סכום?

כן - - -

תהיה קונקרטי.

כל נושא ההחזר לעובד - - -

דבר במספרים. כמה?

לא, המספר נשאר. אני מדבר על הנושא של ההחזר לעובד.

אתה לא חושב שמגיע לו החזר?

אני לא חושב שמגיע לו החזר, במיוחד כשלא אני מגייס וממיין את העובד. אני מקבל עובדים שמישהו אחר גייס. אנחנו אמרנו גם לפני כן – ויושבת פה שושנה, אולי היא יכולה לתת נתונים – עד כמה שאנחנו יודעים, ב-2012, העובדים שגויסו על-ידי ה-TIC, יש הרבה יותר מ-13% חזרות של עובדים. אין להם מחויבויות. יש פה הרבה לשכות, הם יכולים לספר על עובדים שהגיעו, ואחרי חודש אמרו סליחה, לא מתאים לי, לקחו את הרגליים, עלו על המטוס ונסעו. הם קונים בעצמם את כרטיס הטיסה, הם בכלל לא מעדכנים. יש הרבה מאוד מעברים של עובדים שמגיעים לפה והוא מגיע ומודיע סליחה - - -

כמה אחוזים?

אני לא יודע. יותר מ-13% בוודאות. העובדים האלה לא עוברים אוריינטציה בתאילנד כמו שהם עברו אצלנו. הם באים לפה והם לא יודעים למה הם באים. אנחנו משקיעים הרבה-הרבה יותר זמן בתקופת התחלת העבודה שלהם, בהדרכה שלהם - - -

אני לא רואה את זה כמוך. העובדים משקיעים את החיים שלהם.

הם לא משקיעים כלום כי הם באים לפה בלי לשלם כלום.

הם משקיעים את החיים שלהם, את המשפחה שלהם הם לא רואים, את הבית שלהם הם לא רואים. הם באים לפה לעבוד ולהתפרנס והם לא בורחים מהר. אל תגיד שהם לא משקיעים כלום. הם הקדישו את החיים שלהם לך, או למישהו אחר.

קודם כל, אני לא המעסיק שלהם.

למה בעשרים השנים האחרונות לא ברח - - -

סלח לי אדוני.

למה בעשר השנים האחרונות - - -

סלח לי, אני לא זוכר שקיבלת רשות דיבור.

בסדר. חוכמה גדולה.

העובדה היא שיש הרבה יותר עובדים שחוזרים לתאילנד בחודש הראשון, בחודשים הראשונים, בכמה החודשים הראשונים שהם הגיעו לארץ עכשיו. אתה יודע מה, יושב פה גם מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. הוא יכול לספר לך את כל המעברים של העובדים, את כל הריצות שלהם ממקום למקום. את זה שהם מגיעים לפה והם עוברים למעסיק בשנייה שהם הגיעו – סליחה, אני לא עובד אצלך, אני הולך לאשתי שנמצאת בערבה, או לחבר שלי שנמצא במקום אחר. וחקלאי שחיכה חמישה חודשים לעובד – כי TIC לא מסוגל לגייס את כמות העובדים שהוא התחייב לה – הגיע לו כבר עובד, הוא שילם את כל האגרות, ופתאום הוא נשאר בלי כלום, בלי עובד ובלי הכסף שהוא שילם. אז להטיל את הכול עלינו זה קצת לא הגון. יש פה גם עניין עקרוני, שאומנם זרקו לי, אבל אני לא יודע – למי אני משלם את הכסף? כשאני מקבל את הכסף מהעובד, אני מוציא חשבונית ומשלם מע"מ. העובד יוציא לי חשבונית שכשהוא יוצא ויגיד לי שלח לי את הכסף לחשבון הבנק הזה והזה? איך אני אמור לעשות את זה?

תיכף התמ"ת יענה לך.

אוקיי.

שלום, אני איל, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. לגבי המע"מ, זה הליך מאוד פשוט ומקובל. מדובר על שינוי תנאי עסקה. מוציאים הודעת זיכוי, מחתימים את העובד או - - -

העובד נמצא בחו"ל, זה העניין.

העובד נמצא בחו"ל.

אז את שלוחו או בא כוחו לצורך העניין הזה.

מי זה בא כוחו?

אני לא יודע, אבל בעיקרון, לפי תקנות - - -

מה זה לא יודע?

לפי תקנות מע"מ, כשמוציאים הודעת זיכוי לאחר תקופה כזאת ארוכה, צריך להחתים את זה שקיבל שירות על - - -

הוא איננו, הוא בחו"ל.

זו התקנה במע"מ לגבי הודעת זיכוי.

כבודק, אתה מבין שמה שאתה אומר זה לא רציני? אי-אפשר לעשות את זה. הוא בחו"ל, איפה הוא יחפש אותו?

אז אפשר אולי לתפוס אותו לפני שהוא יוצא מישראל.

אז שיעשה את זה לפני שהוא יוצא.

סליחה, גברת.

אולי לעשות את זה לפני שהוא יוצא מישראל, או בדיעבד, או להכניס את זה כאיזושהי שורה בהסכם. אבל בעיקרון, מבחינה טכנית, העניין אפשרי.

מה קורה עם ההחזרים אם יש נטישה בתוך הארץ? עזוב, הוא לא חוזר לחו"ל. עוזב העובד שהגיע למשק X, והולך למשק Y, או לחברה אחרת. מה קורה אתו?

כפי שאני מבין את התקנות, אין פה עזיבה. הכסף נשאר אצל - - -

הכסף נשאר אצל הלשכה הפרטית. הלשכה הפרטית לא נפגעת מהמצב הזה. החקלאי נפגע - - -

- - -

הלשכה הפרטית לא נפגעת.

עורכת הדין מיכל תג'ר מ"קו לעובד". אני רוצה קודם להתייחס להערה של אדוני על נטישה. התקנות לא מתייחסות לזה. עובד שעובר ממעסיק למעסיק מסיבותיו הוא, כפי שהזכיר גם גבי בורנשטיין – אני לא רואה שהישיבה הזאת עוסקת בזה. עובדים יכולים לעזוב מעסיק, להתפטר או לעבור. זו לא הסוגיה של דמי תיווך. זה לא שייך ללשכה. הלשכה צריכה ללכת אתם ולהמשיך לתת להם שירותים - -

אוקיי, הוא הסביר את זה.

- - כלומר, אם עובד עובר בתוך הארץ, הלשכה לא נפגעת מזה. היא ממשיכה לתת שירותים לאותו עובד שמקושר אליה.

הסבירו את זה כבר.

אוקיי. אני אתחיל מלהגיד את העמדה הכללית שלנו. מבחינתנו, אנחנו מברכים על הכוונה של המדינה, על עריכת הסדר מפוקח לנושא של דמי תיווך שאנחנו עוסקים בו כבר הרבה מאוד שנים ועד כה לא היה מפוקח. אנחנו חושבים שהסכומים היום עדיין מאוד גבוהים לעובדים, וזה גם מתייחס להערתו של מר בורנשטיין על זה שזה לא עולה להם כלום והם יכולים לקום ולעזוב. היום הם משלמים 11,000 שקל. זה סכום גבוה מאוד לעובד תאילנדי, כמעט בלתי נתפס עבורנו.

איך 11,000 שקל? תפרטי לי.

כי הם משלמים את אותם 3,100 שקל ללשכות בישראל - - -

הם לא משלמים.

רגע, אני מדברת על אחרי ההסדר.

חשוב להדגיש.

הם משלמים 400 דולר ל-IOM שאחראי לגיוס בתאילנד, והם משלמים עוד סכום על כרטיס הטיסה שלהם.

1,500 דולר.

כמה הוא מרוויח לחודש?

זה לא קשור לכסף.

במקרה הטוב, שכר המינימום.

סליחה, גברת, היא יודעת הכול.

במקרה הטוב, שכר המינימום, אבל בוא נגיד ש-95% - - -

כמה הוא מרוויח לחודש?

לא יותר מ-3,000 שקל להערכתי.

- - -

אני אוציא את כל היושבים ביציע. הם יצאו תיכף החוצה. לאבא שלי יש עובד זר.

בחקלאות?

לא בחקלאות.

אבל זה תחום אחר. בחקלאות יש את ההפרות הכי קשות.

בחקלאות הוא לא מקבל יום חופשה תשע פעמים בשנה? הוא מקבל?

תשע פעמים - - -

תשעה ימים בשנה.

הם טוענים שיש להם פחות ימי חג. אם אדוני ירצה להיכנס לכל הסוגיות האלה, הם טוענים שהם לא מקבלים יותר מארבעה.

ברגע שאת באה לפה עם מספרים, תבואי באופן מסודר עם דברים שהם נכונים. לא כ-3,000, ואני אעשה לך חשבון שהוא עובר את ה-5,000. לא זה הרבה, אבל הוא עובר את ה-5,000.

לוקחים ממנו כספים על מדור.

נמצאת פה רכזת החקלאות שלנו.

גברת, את הרמת את האצבע וביקשת רשות דיבור. מי שנמצא פה זה לא משנה. ואם את מבקשת לדבר, אז שלפחות יהיה לך מושג על מה את מדברת במספרים.

במקרה הטוב, העובדים מרוויחים את שכר המינימום. במקרה הטוב, הם מרוויחים את שכר המינימום. אנחנו הרי לא מדברים על אחוזי הפרה של שכר המינימום, שהם גבוהים, הם למעלה מ-80% הפרה בענף, של שכר המינימום. זה אחרי כל הניכויים. לוקח הרבה זמן להחזיר 11,000 שקל.

אין דברים כאלה. שכר המינימום - - -

יש חוקי עבודה במדינת ישראל. החקלאים מחויבים להם כמו אזרח אחר, ואם יש חקלאי שמפר את החוק, נא לטפל בו.

נכון. אנחנו עשינו עכשיו את חוק אכיפת דיני העבודה. כל אחד שיעסיק בפחות משכר מינימום ישלם קנסות של 14,400 בערך על כל עובד שהוא מעסיק מתחת לשכר המינימום. לא נראה לי שמישהו פה הולך - - -

אם אדוני רוצה להיכנס לסוגיה הזאת של אכיפת דיני עבודה - -

לא, ממש לא.

- - תשאל את משרד התמ"ת האם יש פקח או מתורגמן שיודע לדבר בכלל עם העובדים התאילנדים ולבדוק את השכר שלהם ואת התנאים שלהם, כי היום אין.

יש לא מעט.

אוקיי, הנושא של זכויות עובדים תאילנדים זו באמת סוגיה אחרת שהיא בדיון נפרד. אני רציתי להתייחס לנושא של - - -

אבל מתחת ל-4,300 מנכים את הסכומים עבור - - -

מזון, עבור מגורים.

נכון. הוא שאל אותי מה – אני הבנתי שאדוני שאל כמה זמן ייקח לעובד להחזיר את אותם 11,000. בסך הכול עניתי סכום ריאלי שהעובד - - -

אבל אלו לא הסכומים של ניכוי. הניכוי למגורים יכול להגיע לכמה? הניכויים עבור מגורים יכולים להגיע ל-300 וקצת שקלים, פלוס ביטוח רפואי. לכמה זה יכול להגיע? זה לא מגיע ל-1,300 שקל.

אני רוצה להתייחס כרגע לסכומים. אמרנו שהעובד התאילנדי משלם 11,000 שקל, לפי התקנות האלה, לא היום. אני לא מדברת על ההסדרים היום. עדיין, אנחנו חושבים, ובכך התחלנו - - -

לפי ההסדרים היום, כמה הוא משלם?

בארץ הוא לא אמור לשלם.

אתה מדבר על ההסדרים של לפני התקנות האלה?

לא, אחרי התקנות.

אחרי התקנות, אמרנו, זה 11,000 שקל. זה מה שאנחנו אומרים - - -

זה כולל את כרטיסי הטיסה.

סלח לי אדוני.

אנחנו התחלנו להגיד שאנחנו מברכים על היוזמה לעשות הסדר מפוקח, אבל אנחנו מדגישים שעדיין מדובר בסכומים גבוהים לעובדים, סכומים שכן ישאירו אותם במדינת ישראל חמש שנים. זו ההערכה שלנו, ומהבחינה הזו אני שותפה לחלוטין להערכות של המשרד התמ"ת שמעטים הם העובדים שעוזבים את ישראל לפני תום תקופת העבודה, אלא אם כן מדובר בסיבות - - -

אוקיי, תודה רבה. כן אדוני.

שמי עמר יצחק, אני מחברת "אפי". אדוני, עובד שמגיע מגיע במסגרת המכסה הכללית שהמדינה החליטה עליה – כלומר, הוא מחליף עובד שכבר היה פה והלך. כשאנחנו מגישים בקשה לתמ"ת להחליף עובד חדש, זה מתחיל מינימום ארבעה חודשים קודם. כלומר, יש לנו ארבעה חודשים בממוצע עד שהעובד הזה מגיע. מה אני עושה במשך ארבעה חודשים? אני פונה לתמ"ת בשביל לקבל את העובד העתידי. אני מגיש מכתב התחייבות שברגע שהעובד יגיע אני מתחייב לעשות כך וכך, זה כתוב בנוהל. מה יקרה עכשיו לאותה התחייבות אם אני אצטרך להחזיר עמלה כלשהי בתקופה מסוימת? האם יחזירו לי את ההתחייבות בחלק היחסי? אבל אני עבדתי גם מינימום ארבעה חודשים לפני שהגיע העובד. איך אני אקבל את התמורה לכך? אני העסקתי בחורה במשרה מלאה, שעוסקת אך ורק בנושא הזה. כי גם הגיע העובד, יש בזה הרבה עבודת ניירת - - -

שילמת לה שכר מינימום?

אם אני משלם שכר מינימום?

לא, אם שילמת לזאת שהעסקת אותה ארבעה חודשים.

הרבה יותר משכר מינימום, אדוני. הרבה יותר. המרכזים שלנו בשטח באים לחקלאי, מגישים בשמו לתמ"ת את כל הניירת, על-פי ההוראות שאנחנו מקבלים. כך שהעבודה לא מתבטאת רק אחרי שהעובד מגיע, אלא הרבה זמן לפני כן. עוד נקודה אחת אדוני. היתה הוראת שעה – כמה היינו מקבלים. הוראת השעה התבטלה כבר לפני שנה. אדוני, אנחנו המשכנו לעבוד ולתת טיפול בחינם גם לחקלאי וגם לעובד. אבל כשהגיעו העובדים הראשונים במסגרת ההסכם החדש TIC, IOM קיבלה את מלוא התמורה שלה, 400 דולר, מהעובד הראשון, והם לא עשו מאומה. לעומת זאת, אנחנו – כל הלשכות – עבדנו, טיפול מלא מול החקלאים. וכשהעובד הגיע - - -

למה עבדתם בחינם?

למה עבדנו? כי חיכינו לכבודו.

בסדר, חיכית. השאלה למה אתה עובד בחינם?

סליחה, מה נעשה? לא ניתן שירות? אנחנו נעניש את החקלאים?

לא. סגור את העסק.

סליחה, אני רוצה להגיד לך אדוני, היו 34 חברות. אתה יודע כמה יש היום? 13 חברות. מתוך ה-13, בסך הכול שמונה חברות פעילות. ואנחנו חיים בתקווה שהנושא יסתדר. והנושא הזה, לצערי הרב - - -

היום הוא יסתדר. היום. היום הוא יסתדר.

הלוואי שסוף-סוף הוא יסתדר. מה אני אגיד לעובדים שלי? תשבו בצד שנה עד שהוועדה המכובדת הזו תתכנס ותאשר? לא. אנחנו קיווינו שאנחנו נבוא לוועדה, יבינו אותנו, ישמעו אותנו וגם יתחשבו. כמו ש-IOM קיבלה תמורה מהעובד הראשון שהגיע, אנחנו גם מבקשים את אותו הסדר. תודה רבה.

כן, מי גברתי?

עלוה קולן מהאגודה לזכויות האזרח. אני רוצה להתייחס למשהו כללי, ואחר כך אם נדבר על הסעיפים הספציפיים אז אני הייתי רוצה רשות דיבור נוספת רק על הסעיפים. כלומר, יש לנו שאלות ספציפיות לגבי ניסוחים.

אנחנו לא הולכים לעשות יום סרט, יום ארוך.

לא, אני מבינה, רק שאלות ספציפיות ליועצת המשפטית.

שמעי, זה דיון מספר 430 בעניין הזה - -

אני יודעת, אבל אלו תקנות שנכתבו אתמול - - -

- - וזה ייגמר היום, תוך 40 דקות זה איננו, אנחנו איננו פה כבר.

יש לי שאלות ספציפיות ליועצת המשפטית בנוגע לניסוחים שלא הייתי רוצה כרגע - - -

בסדר, את הניסוחים אחר כך אתם תעשו.

בסדר. בנוגע לשאלה שלך כמה זה עולה להגיע, 11,000 שקל, וכמה זמן ייקח לו להחזיר. אנחנו צריכים לזכור שההחזרה היא לא לשיעורים. כלומר, ההסכם שנקבע פה לא אומר שהעובד מגיע ומשלם כל חודש את החלק היחסי, אלא בדיוק אומר שהוא משלם בבת אחת את הכול.

תגידי לי, היה נוח לכם שהלשכות יעבדו בחינם? למה אתם רק מגנים על אחרים? למה עליהם אתם לא באים להגן?

סליחה שנייה. קודם כל, הלשכה היא עסק פרטי - - -

אז לא מגיע להם להתפרנס?

סליחה שנייה, אני יכולה לסיים את המשפט?

כן, את יכולה.

הסכומים שנקבעים פה הם סכומים שנלקחים מהעובד. בכל חברת השמה בתוך ישראל, כשחקלאי או כל מעסיק אחר מעסיק עובד ופונה לחברת השמה, מי שמשלם הוא המעסיק. העובד שמועסק על-ידי חברת השמה לא משלם שקל. ככה זה עובד. כאן אומרים מאחר ומדובר על הסכם בינלאומי, אז יש גם איזשהו סכום שמוטל על העובד. באופן עקרוני, מבחינת דיני העבודה, העובד לא אמור לשלם בכלל כסף על זה שמשימים אותו בעבודה, בנוסף לזה שהוא משלם 400 דולר ל-IOM ומשלם 1,500 דולר כדי להגיע הנה. כלומר, הכסף שאנשים מקבלים מהחקלאים לא מוסדר פה, כי את הכסף הזה אף אחד לא מגביל בתקנות האלה. אף אחד לא אומר להם לגבות כך, את ה-7% רווח לעומת זאת, לוקחים ב-100% על העובדים. כלומר, את החלוקה הזאת של שני שליש–שליש לא עושים על הרווח של ה-7%.

כלומר, מדובר פה בעצם על משהו שהוא מאוד יוצא דופן מבחינת דיני העבודה. ולכן כל הטענה הזאת שהם כן מרוויחים או לא – הם עסק, הם אמורים לקבל את הכספים שלהם באופן חוקי מהמעסיקים. זה דבר אחד, ולכן זו לא שאלה של האם אנחנו מגנים רק על אחרים. אנחנו לא מגנים על אחרים. מדובר פה על חריגה וחשוב מאוד להבין את זה. דבר שני, חשוב מאוד להבין שלא מוצע פה הסדר של שילום לשיעורים, כלומר שבאמת יוחזר מידי חודש החלק היחסי, אלא מוצע פה הסדר שמשולם בבת אחת עם ההגעה לארץ, סכום על חמש שנים. ולכן חייבים לקחת בחשבון איזושהי הגנה. הגנה על העובדים שרוצים לעבור בין לשכה ללשכה, כלומר שיהיה מעבר של כספים בין לשכות, אחרת מה האינטרס של לשכה חדשה לקבל עובד? אנחנו הרי לא רוצים לכבול עובדים למעסיקים. צריך לתת מענה לסוגיה - - -

למעסיקים ולא ללשכות. את כרגע מדברת על לשכות.

סליחה, ללשכות. אנחנו רוצים שיהיה איזשהו החזר כמובן. אם הבן אדם עוזב מרצונו, זו סוגיה אחת, אבל משרד הפנים הרי לא מתחייב ל-63 חודשים. כלומר, יכול להיות שהוויזה של הבן אדם תיגמר אחרי שנה, שנה וחצי או שנה ושמונה חודשים, וזה לא בהחלטתו שלו, זה בהחלטה של משרד הפנים לא לאשר לו את הוויזה. אין למדינה שום התחייבות בנושא של לעשות את מלוא ה-63 חודשים. ולכן חייבים להתייחס לסוגיה הזאת. הסוגיה השלישית שגם עלתה פה, זה מה קורה - - -

לפני שהוא בא לארץ, הבן אדם יודע בדיוק את התנאים שלו?

IOM אמורים לעשות את זה.

הוא יודע שיכולים לשלוח אותו אחרי חודשיים, והוא מעל גיל 18 והוא לוקח סיכונים. הוא לא יודע? הוא יודע.

אבל מה זה קשור?

הוא יודע.

הוא משלם עבור שירותים. הוא לא משלם עבור לבוא.

נכון, אבל הוא יודע את כל הסיכונים שלו.

אבל עדיין, הוא משלם עבור שירותים.

הוא יודע שהוא ישלם?

בוודאי שהוא יודע.

הוא הולך לפרויקט לא קל בחיים שלו. הוא עוזב את המשפחה שלו והוא לוקח סיכונים. כנראה שכלכלית הוא עושה את החשבון – עם כל הסיכונים – שזה כדאי לו. הוא עושה. הוא יודע, זה לא שהוא בא לפה ונדמה לו שהוא יהיה פה את כל ה-63 חודשים, שלרוב זה קורה. הוא יודע שיכולים אחרי חודשיים – אם הוא לא בסדר או כן בסדר או שנמאס לו – לקום וללכת, והוא מפסיד סכום ענק, שבדרך כלל הוא גם גובה אותו מהמשפחה שלו כי אין לו את זה.

בסדר, אבל זה לא תקין. זה לא תקין גם אם מיידעים אותו מראש - - -

את יודעת כמה זמן אנחנו דנים בזה? ארבע שנים. ואם אנחנו לא נגמור את זה, לא ייגמרו את זה עוד 200 שנה - -

בסדר. סליחה, חבר הכנסת כץ - - -

סליחה, עכשיו אני מדבר. והרי הם לא יעבדו בחינם.

אבל הם לא אמורים לעבוד בחינם, וזה מופיע בתקנות. אני בסך הכול מחזקת את התקנות כפי שהן מופיעות, שהדברים האלה מופיעים בהן. דבר שהתקנות לא מתייחסות אליו זו הסוגיה של מה קורה במידה וחברה פושטת את הרגל או נסגרת. אין שום מחויבות להמשיך את השירותים עבור העובד. ואף חברת השמה אחרת לא תיקח את זה על עצמה בגלל שהיא לא מקבלת כסף, כי כתוב בתקנות במפורש שאסור לה לגבות עוד כסף. אז זו כן סוגיה שאני חושבת שכדאי להתייחס אליה.

סוגיה אחרונה שאני חושבת שמאוד כדאי להתייחס אליה זה העניין של התשלום, וגם מה שהתייחסו אליו עם העניין של המע"מ. כשאדם עוזב את הארץ שלא מרצונו, כלומר שהפסיקו לו את הוויזה על-ידי משרד הפנים, את השהות, יש תקופה – 45 או 60 יום? או 45 או 60 יום, אני מצטערת, אני לא זוכרת. השאלה היא למה לא לחייב את חברת ההשמה להחזיר את הכסף הזה במהלך הזמן שהוא נמצא כאן? כלומר, למה בכלל להיכנס לכל ההסדר של – ואז הוא יצטרך לרדוף – תודה רבה.

תענה לשאלה האחרונה שלה.

תודה, אדוני היושב-ראש. עורך הדין דן כרמלי, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר. קודם כל, לא מדובר בחברות השמה, מדובר בלשכות פרטיות. אני רוצה להתייחס כאן לעוד אמירה של הגברת בנושא.

לא, אבל תענה על השאלה האחרונה שלה. למה לא מחזירים לו את החלק היחסי בפרק הזמן שהוא נשאר בארץ עד שהוא טס? למה הוא צריך מחו"ל לרדוף אחרי כסף שכנראה לא יגיע אליו חזרה אף פעם?

קודם כל, הרבה מאוד מהעובדים הללו יוצאים את הארץ מבלי שיש שליטה לחברות שנותנות שירותים לעובד ולחקלאים - - -

שמע, יש Incentive לחברה הזאת. אם הוא עוזב את הארץ, יש לה Incentive לעכב את התשלום אחרי שהוא בחו"ל. אין שום סיבה בעולם שהיא תשלם לו את זה. למה שלא יכניסו פה בתקנות שהחברות האלה יצטרכו להחזיר לו את הכסף אם הוא עוזב את הארץ תוך פרק הזמן שהוא עוזב את הארץ, קרי 30 יום? אתה יודע, המעבר בין קרנות פנסיה – בין קופה לקופה – זה ארבעה ימי עבודה. שזה הרבה יותר מסובך מזה. למה שתוך 30 יום לא יחזירו לו את הכסף? תכניסי את לתקנות.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר שמר בורנשטיין יענה על העניין הזה, ואחר כך אומר את דברי.

לא, תגיד את דבריך ואחר כך - - -

תודה אדוני. אני באמת רוצה לחזור על הדברים שנאמרו כאן. קודם כל להודות לאדוני. אדוני שלח את הלשכות הפרטיות - - -

עכשיו אנחנו ב"אדוני", אחר כך זה יעבור ל"חברי". איפה זה ייגמר?

נגמור רק במקומות טובים, אדוני היושב-ראש, אתה יודע.

זה יגיע ל"כבוד השר".

נכון, ב"כבוד השר".

דבר. העבודה פה יותר מעניינת מאשר שר.

זה נכון. החברות, יחד עם משרד התמ"ת ומשרד הפנים, ישבו למעלה משנה, אדוני, על-פי דרישת אדוני. לא בגלל בג"ץ, אלא בגלל שאדוני שלח אותם לשבת.

זה יסתיים היום.

כל מה שאנחנו מבקשים הוא שזה יסתיים היום - -

אתם מפריעים לי שזה יסתיים.

- - בדיוק כפי שאדוני היה יכול לסיים את זה עוד בפעם הקודמת אם היתה הסכמה מצד משרד התמ"ת ומשרד הפנים.

ממש לא. אז המספרים היו אחרים.

נכון מאוד אדוני. נכון מאוד. וזו ההצלחה הגדולה של השנה הזאת. אבל בינתיים מה-1 בספטמבר 2010 אסור ללשכות הללו – והן לא גובות כסף.

את מכניסה לתקנות שתוך פרק הזמן של 30 יום יחזירו לו את הכסף?

זה עובד שמורחק לא מיוזמתו.

מורחק מכל סיבה שהיא.

יש פה בעיה אחת, כי ברוב המקרים כשעובד יוצא בשנה הראשונה זה כי משהו קרה. כי הוא בא היום ואומר מחר אני טס, כי אמא שלו מתה או - - -

גם אם משהו קרה, יחזירו - - -

אבל אין את ה-30 ואין את ה-45 יום.

תמיד יש - - -

אבל למה עם הפסיקים?

סליחה, גברת, את לא עונה לו.

גברת, את אומרת דברים שהם לא נכונים.

ואתה גם כן, סלח לי. הוא עוזב? יש לך 30 יום, תחזיר לו.

אבל ה-30 יום זה אם הוא רוצה. 30 יום הם במצב שבו נגמרה לו האשרה, ואז המדינה נתנה לו 30 יום. זה בסדר. אבל האשרה לא נגמרת לו בשנה הזאת או בשנה וחצי, ואת יודעת את זה. איפה הבעיה? אותו עובד שנמצא פה חמישה חודשים, או שמונה חודשים, ופתאום אבא שלו נפטר והוא מתקשר בדמעות למתורגמן ואומר לו היום אני רוצה לטוס. הנה, שושנה פה והיא תגיד לך. היום. איזה 30 יום ואיזה נעליים?

אז אין לך בעיה.

מה זאת אומרת אין בעיה?

אז אם הוא ירדוף אחריך מחו"ל ותחליט – אני לא יודע מה שתחליט, אבל זה לא אותו מקרה כמו שיש לו אשרה של 30 יום ואתם לא מחזירים לו. זה מקרה אחר לגמרי. אתה מערבב מין שאינו במינו.

אני רוצה לסיים בדקה בדיוק. לי לא ברור, אדוני, האם לנוסח שהוגש לוועדה היום, שנולד לפני כ-48 שעות, יש הסכמה של השרים הרלוונטיים. הסכמה, לא אישור, כפי שאדוני אמר, ובצדק. הסכמה. בפנינו יש נוסח אחר לגמרי - - -

יש לממשלה ברירה – למשוך, לא לפרסם את התקנות. ברגע שזה עובר פה, הם יכולים לעשות מה שהם חושבים.

אוקיי. אני מבין את מה שאדוני אומר, ותודה רבה. אני רוצה לציין שהסכום שמופיע – יילקח בחשבון מע"מ של 16% ולא 17% כפי שהוא קיים היום - -

תספגו את זה.

- - מכיוון שמדובר על - - -

נגמר, אני לא משנה שקל אחד. גם את השקל לא נוריד ל-3,100, למרות שאני לא יודע מי כתב את השקל הזה.

אוקיי. צריך לקחת את הדברים בחשבון. יש כאן איזשהו סעיף תחולה מאוד מוזר - - -

הוא רומז לכך שהמע"מ יעלה ל-18% אחרי הבחירות.

כן, אבל על תרופות ומזון הוא ירד ל-8%. אתה מוכן כמרצ?

הדובר מוציא את זה? עכשיו אני חותם.

לא ברור לי, אדוני, מדוע סעיף התחילה של התקנות האלה – שאנחנו יודעים שהן מעוכבות כבר הרבה מאוד זמן, כפי שאדוני אמר – הם ה-1 לאפריל 2013, כאשר הם היו, כפי שהוגשו לוועדה, 1 בינואר.

לא, אבל 3 זה ה-1 בינואר.

תקשיב, קודם כל, בתקנות שירותי קבורה ראיתי שאין רטרואקטיביות. היה סיפור גדול עם העניין, בנושא הרטרואקטיביות, ואני אפתור לך את בעיית המע"מ. אנחנו נלך לסכום הבסיסי, ועליו אנחנו נעשה מע"מ אחר כך.

ואני רוצה לבקש מאדוני לבחון - - -

ראית איך הרווחת קצת את האחוז, אם ייקח לך, שלא תספוג כלום? תעשה את הסכום הבסיסי, ואם המע"מ יעלה, אז הסכום יעלה.

אני רוצה לבקש מאדוני ומחברי הכנסת - - -

אבל הסכום בכלל ירד מה-3,100. הוא ירד לסכום הבסיסי בתוספת מע"מ.

אמרנו שאנחנו לא נוגעים בסכום כי התחייבנו והגענו להסכמות עם משרד התמ"ת בעניין הזה, אז אני לא רוצה לדבר על הסכום, למעט רכיב אובייקטיבי כמו המע"מ.

אז מה אם התחייבתם? איזו סמכות יש לכם?

התחייבנו כי אדוני שלח אותנו לדון עם משרד התמ"ת, והגענו להסכמות. למרות שזה לא מוצא חן בעינינו, הגענו להסכמות. אלו לא סכומים ריאליים. כנראה חלק מהגבירות שיושבות כאן לשמאלי, לימינך אדוני, לא באמת מבינות אילו שירותים הלשכות האלה נותנים לעובדים ולחקלאים.

הן מבינות והן עושות עבודה יפה - -

אולי מזכ"ל התאחדות החקלאים יגיד את זה.

תאמין לי, הן מבינות ועושות עבודה יפה.

אני חש – יכול להיות שאני - - -

בסדר, משלמים לך בשביל שתחוש. אם הן היו משלמות לך אז היית חש אחרת.

גם להן משלמים כנראה שיחושו. זו עובד באותה מידה, לכולנו משלמים רק כדי שנחוש.

אני מוחה, לפרוטוקול, שמשלמים לי כדי שאני אחוש.

הוא עורך דין, משלמים לו בשביל שהוא יחוש. בשביל זה הוא עורך דין, תאמיני לי. הוא מייצג את זה - - -

הוא אמר שלי משלמים כדי שאני אחוש.

הוא מדבר על עורך דין, הוא לא מדבר עליך.

דבר נוסף ואחרון שאני מבקש שהוועדה תבחן - - -

זה במסגרת הדקה.

לקחתי בחשבון את עצירות הביניים – הוא להחיל את התקנות האלה רטרואקטיבית מה-1 לינואר 2012. אני אסביר לאדוני.

אתה יכול להסביר מה שאתה רוצה. זו תקופת מעבר?

בתקופת פגרת בחירות, כמו שאנחנו נמצאים.

בתקופת פגרת בחירות אני לא יכול לאשר שום דבר רטרואקטיבית. אמרתי לך, ולא צחקתי, בעניין שירותי קבורה, שהיו הסכמות על קבורה רוויה, שהמדינה התחייבה. היה לנו דיון, משם אני יודע את זה, אחרת לא הייתי יודע את זה.

אני רוצה להדגיש שרטרואקטיביות פה היא בעייתית במיוחד כי אנחנו מדברים על כך שאנחנו מחייבים את העובדים רטרואקטיבית. זאת אומרת שעובד שעד היום לא היה - - -

אין, אי-אפשר.

אז למה ה-1 באפריל? למה לא - - -

- - - שעורכת הדין בן-שבת אומרת - - -

סליחה, אולי תרשה לי רק להשלים את הדברים. גם שלא בפגרת בחירות, רטרואקטיביות כזאת היתה בעייתית.

- - -

השאלה היא באמת, כפי שחברי כאן אומרים, למה לא להחיל את זה באופן מידי? הרי יש היגיון בזה. אנחנו מחכים לאפשרות הזאת.

מוצע שהן יכנסו לתוקף מ-1 באפריל 2013 - -

למה ה-1 באפריל?

- - אולי אני אסביר באמת. יש כרגע עובדים שנמצאים בתוך התהליך, שהובאו במסגרת ההסדר הבינלאומי הזה. העובדים החדשים שיכנסו ולא נמצאים בתוך התהליך יכנסו רק מחודש אפריל 2013.

ב-1 לפברואר תעשי את זה.

אבל השאלה אם זה תואם את מועד ההגעה של העובדים.

מי שנמצא, נמצא. מה-1 לפברואר.

אני מרשות ההגירה. רציתי להזכיר את הנושא של התהליך - - -

תסבירי את הנושא של אפריל. למה אפריל?

העובדים שמגיעים בינואר, בפברואר – יש טיסות עד סוף פברואר – הם כבר בתוך התהליך, לא נאמר להם שהם צריכים לשלם. אני רוצה להזכיר – אדוני הזכיר - - -

סליחה, לא.

תסלח לי רגע. דברי אלי, אבל תקשיבי למה שאת אומרת. אמרת ינואר-פברואר. אז למה את לא מתחילה במרץ?

כדי לתת צוואר ביטחון, ביקשנו מה-1 לאפריל. אני לא יודעת מבחינת הכרטיס – אנחנו התחייבנו שניתן הודעה סבירה מראש לכל הרשויות, לכולם, להתכונן, לפני שזה יכנס לתוקף - - - שלפי המאגר של העובדים שכבר בתוך התהליך, שלא ידעו על זה, אנחנו ניתן להם עד ה-1 לאפריל. העובדים - - -

זה ירד למרץ כבר. עכשיו זה מרץ.

לא, העובדים שמגיעים ל-1 באפריל כבר מתחילים את התהליך בימים אלו. זאת אומרת שהם צריכים יידוע, פרסום. אנחנו רוצים שהעובדים שיגיעו יגיעו עם כל המידע, שהם לא יוכלו אחר כך לטעון לא ידענו, לא הסבירו לנו כראוי.

בקצרה.

בקצרה. קובי גבאי מלשכת המסחר. קודם כל, העובדים שהגיעו ב-2012 וגם עכשיו כן ידעו שהם צריכים לשלם. הם ידעו על 2,100 שקלים שרצו אז. זאת אומרת שכן היה פרסום, שושנה, והפרסום בתאילנד דיבר על 69,306 באט. 69,306 באט. הם ידעו שהם צריכים לשלם, רק אמרו להם - - -

הם שילמו את זה.

כן, הם ידעו, גברת היועצת המשפטית, אני אראה לך את הפרסום של משרד העבודה התאילנדי, כמו שעכשיו הולכים לפרסם. זאת אומרת ש-2,100 לא היתה בעיה לשלם לנו עבור העובדים האלה שנכנסו. אין שום בעיה, הם ידעו את זה. לעניין ה-400 דולר ש-TIC מקבל, סתם דוגמה, אתם דורשים מאתנו החזר החלק היחסי. כשעובד לא מחכה 30 יום, למה TIC לא מקבלת את החלק היחסי של ההחזר של ה-400 דולר? למה הוא לא מחזיר?

הוא מחזיר .

למה הוא לא מחזיר?

כי TIC לא נותן שירותים מתמשכים.

מה זה לא נותן שירותים? עובד שחוזר - - -

תן לי לסיים. אתם נותנים שירותים מתמשכים - - -

אוקיי, אין לי בעיה עם השירותים, אבל כשעובד חוזר אחרי שנה וחצי, אם זה לא באשמתו, יש היגיון במה שאת אומרת. אבל אם עובד מחליט שהוא רוצה לקום וללכת, למה הוא צריך לקבל? הרי זה נזק שהוא גורם לחקלאי. הרי כשעובד - - -

- - -

אתה צריך לשאול את עצמך לגבי אותו עובד, למה הוא חושב שהוא צריך לקום וללכת?

הוא יכול ללכת לעבוד במקום אחר, לחקלאי אחר. אין לו בעיה.

אם הוא הולך לחקלאי אחר אז אין בעיה פה.

אז למה הוא רוצה ללכת?

תשאל את החקלאי למה הוא רוצה ללכת.

אני שואל את החקלאי. על השמה שהיא טענה - - -

הוא לא נתן לו לשתות, נתן לו לעבוד 200 שעות, נתן לו לישון במקלט מתחת. למה?

לא. אנחנו מקבלים כסף גם מהחקלאי עבור ההשמה, כמו שאת טענת. זה בסדר. את אומרת שעובד ישראלי לא משלם – זה נכון, אבל עובד ישראלי לא מקבל טיפול כמו שעובד זר מקבל. עובד ישראלי חי בישראלי, הוא בא למקום העבודה, הוא לא צריך טיפול מחברת ההשמה. זה שונה לחלוטין מעובד זר.

אמרנו שיש פה הבדל.

יפה. לא, את אמרת הבדל בגלל ההחזר, זה לא נכון.

טוב, סליחה. תקשיב, אתה ביקשת ממני רשות דיבור, אבל לא ביקשת ממני רשות להתווכח אתה. אתה מדבר לפה, מדבר לוועדה. אבו, אחרון הדוברים.

אדוני היושב-ראש, המצוקה של כל הנושא החקלאי היא גדולה ואמתית. מוכרחים לסיים את זה היום. 3,100 שהם גובים פה, את המספר הזה בערך הם גובים גם מכל חקלאי. קח את זה בחשבון. יש פה גם לשכות של חקלאים שרוצות להתארגן כלשכות פרטיות, אני מקווה שזה יגיע לידי סיום ומיצוי. בסך הכול, ההסדר מתקדם מאוד קשה. רק לפרוטוקול, אנחנו קרוב ל-4,000 עובדים פחות ממה שהממשלה התחייבה בהסכם ארוך טווח אתנו. ועם כל ההתחייבויות של לשכת רשות ההגירה וכולי – לא עומדים בהתחייבות אחת. יש נזקים מאוד כבדים. לכן אני חושב שצריך להוציא את זה לדרך, שזה יהיה הוגן, שזה יהיה ענייני, ובעיקר שהממשלה תעמוד בהתחייבויותיה, כי לצערי הרב, מיום חתימת ההסכם במאי 2009 לא היה כמעט חודש אחד שהיא עמדה בהתחייבויותיה, ועכשיו נותר פער מאוד גדול שאם הוא לא ייסגר, כולנו בבעיה גדולה.

במסגרת סיום הדיונים של הוועדה, ואולי בגלל שהיא לא עמדה בהתחייבויותיה, מרצ עלתה משלוש לארבע?

מרצ כבר בשש, ולפי הסקרים שבידי - - -

בשש? אנחנו נראה את זה בעוד שבוע.

על-פי הליכוד-ישראל ביתנו אנחנו אפילו בשבע, אבל בסדר. אני כרגע מייצג את החקלאים. אם אני אעבור לצד השני של השולחן, נדבר.

חבר הכנסת כץ, יש לי רק שתי שאלות פיציות.

את התשובות לשאלות הפיציות תקבלי אחרי הדיון.

זה הערות לנוסח?

לנוסח.

הערות לנוסח, אתם תשבו אחר כך ותגמרו את הניסוחים.

אדוני, ברשותך.

מהתמ"ת? את יודעת איזו מלחמה עשיתי כדי שהדיון הזה יתקיים בכלל היום?

אני יודעת. תודה.

כנראה את לא יודעת איזו מלחמה עשינו כדי שזה יתקיים, כי לא רצו שזה יתקיים. שמעת? לא רצו שזה יתקיים. כן.

רק לגבי הסוגיה של הסכום הבסיסי פלוס מע"מ. נכון לעכשיו, ההנחיה שיש לי משר התמ"ת היא שהוא עומד מאחורי ה-3,101.

זה מיותר.

זה אמור להיות שווה? לפי התחשיב שעשיתי זה אמור להיות אותו דבר.

זה לא יהיה 3,101. זה יהיה הסכום הבסיסי. 3,101 מינוס מע"מ, זה יהיה הסכום, ועל זה יהיה פלוס מע"מ.

2,673.

כן, אותו הסכום.

זה הסכום שיצא.

זה מה שיהיה.

זאת ההנחיה שקיבלתי, אני צריכה להעביר אותה.

אם לא ידוע לך, אני לא עובד אצל שר התמ"ת.

אין בעיה, אבל הוא צריך לחתום על התקנות, ואז אני אפעל אך ורק לפי ההנחיות שלו.

בסדר גמור. אנחנו עוברים להקראה.

את מקריאה את המשולב או את המקורי?

את המשולב.

השילוב נעשה בתיאום איתם?

כן.

לא בתיאום אתנו.

עם משרדי הממשלה - - -

אתם לא פקטור בעניין הזה.

מה שהגיש השר?

כן.

"תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה)(תיקון), התשע"ג-2012
בתוקף סמכותי לפי סעיף 69ה לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים לפי סעיף 69יא לחוק, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1.
1.
בתקנה 1 לתקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ו-2006 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי "בתקנות אלה –" יבוא:
""התקשרות בין-לאומית" – התקשרות בין-לאומית שישראל צד לה בעניין תיווך לעבודה של עובד זר;"
תיקון תקנה 3.
2.
בתקנה 3 לתקנות העיקריות –
(1)
לפני תקנת משנה (ב) יבוא:

"(א1)
(1)
לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף החקלאות עם כניסתו לישראל ושהבאתו לישראל נעשתה במסגרת התקשרות בין-לאומית (להלן – לשכה פרטית ראשונה), רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגביה ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל; לעניין זה, "הסכום המרבי לגביה" – סך השווה ל-2,673 שקלים חדשים בתוספת מס ערך מוסף, ואולם אם הסכום שולם בידי העובד בהמחאה בנקאית בסכום נקוב במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני הגעתו לישראל – סך במטבע הזר שהיה שווה ל-2,673 שקלים חדשים בתוספת מע"מ, לפי השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע לפני מועד הוצאת ההמחאה הבנקאית.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), מעובד זר בענף החקלאות, שהבאתו לישראל" - - -

במה זה שונה מהותית מתקנה 1 של השר, בשינויים שהוספת פה?

דבר ראשון, זה מדגיש את העובדה שאנחנו מדברים על סכום חד-פעמי. זה מבהיר את העניין שאנחנו מדברים על הלשכה הפרטית. מיד נראה בפסקאות האחרות, מי שגובה את הסכומים – הסכומים נגבים בתשלום חד-פעמי עם הכניסה לישראל, נראה לי שזה אפילו בשדה התעופה, בהמחאה בנקאית. העובדים מביאים איתם את הכסף. העובד מקבל על זה קבלה. מעבר לזה, לא אמור להיות לו שום מגע ומשא כספי עם הלשכות הפרטיות. אף אחד לא יכול להגיד אתה צריך עכשיו לשלם עוד איזשהו סכום. זה מה שאמור להפוך את זה לחד-פעמי. זה רק מודגש פה. זו גם היתה המטרה של ההוראה הקודמת, אבל זה רק מודגש פה בנוסח.

יש פה הסבר לגבי הצ'קים הבנקאיים, הם הרי מוציאים את הצ'ק הבנקאי זמן קצר לפני כן, אז שלא יהיה מצב של פערי שער שיפגעו או בלשכה הפרטית במקרה של ירידה, או שיפגעו בעובד הזר.

לא הבנתי מה זה אומר מבחינת השערים.

סלח לי.

מבחינת השערים, הם יכולים להוציא את הצ'ק 21 ימים לפני כן. אתה מקבל בשקלים את הסכום השווה במטבע חוץ למה שהיה בעת הוצאת ההמחאה הבנקאית.

זאת אומרת שאני כן יכול להיפגע או שהוא יכול להיפגע.

אתה יכול להיפגע והוא יכול להיפגע. אבל לפחות יש לנו מועד אחד קובע.

"(2)
על אף האמור בפסקה (1), מעובד זר בענף החקלאות, שהבאתו לישראל נעשתה מראש לתקופה פחותה מ-12 חודשים רצופים, לא תגבה לשכה פרטית ולא תקבל סכום כאמור בפסקה (1) או כל סכום אחר בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל".
אני רוצה להסביר. אנחנו מדברים פה על עובדים זמניים שמראש מובאים לתקופה קצרה, אני מבינה שאפילו לתקופה של פחות משישה חודשים, אם אני לא טועה - - -

אז שיהיה בהגדרה שאנחנו לא מטפלים בהם.

הם באים לתקופה קצרה, הם לא מקבלים מכם שירותים במשך חמש שנים - -

שישלם את החלק היחסי, מה הבעיה?

- - העובד והמתורגמן והרכב לא יועמד לרשותם במשך 20 פעמים במהלך התקופה, אלא רק בששת החודשים הראשונים. לגבות מהם סכומים - - -

כמה כאלה יש?

הם מדברים על אלפים זמניים.

אני יודע על 1,000 שצריכים עכשיו להגיע.

3,000.

בשלב זה אנחנו מתכוונים להביא בסביבות 1,500 באופן חד-פעמי.

מי ישלם אותם?

אנחנו לא מחייבים אף לשכה לחתום על כתב התחייבות לתת להם שירותים - -

אין בעיה, שיהיה מוגדר.

הם לא מקבלים שירותים?

- - החקלאי יכול להזמין אותם מהרשות באופן עצמאי. אם הוא רוצה להיעזר בלשכה, זה בינו לבין הלשכה. אין כתב התחייבות כמו שיש עם העובדים הקבועים. במהלך התקופה - - -

אז רק שיהיה בפרוטוקול שאנחנו לא מחויבים לטפל בהם. שזה יהיה ברור חד משמעית.

זה לא יהיה בפרוטוקול, זה יהיה בתקנות.

אתם לא מחתימים אותנו על כתב התחייבות ולא על שום דבר.

אין שום בעיה.

חוץ מזה, יש החלטת ממשלה, פיילוט, לעובדים עונתיים, דבר שיימשך. אנחנו עדיין מגבשים את הנהלים.

מה שאתם עושים ביניכם זה פשוט לא מעניין אותי. מה שאתם מביאים לפה לדיון, ואני אצביע על זה, אני רוצה שהכול יהיה ברור, כתוב, נהיר ומובן. העובדים האלה שאת מביאה לתקופה כזאת לא יקבלו שירותים. זה ברור לך?

כן.

וזה יהיה כתוב בתקנות.

אז מי יטפל בהם?

ומה עם עובד שהגיע לתקופה זמנית?

סלח לי, אני לא צריך ממך יותר עזרה. נגמר. הבנת?

אנחנו נגיד כך, שהבאתו לישראל נעשתה מראש לתקופה פחותה מ-12 חודשים רצופים ושהלשכה הפרטית לא נדרשה - -

את תשבי ותנסחי את זה יחד עם עורכי הדין.

- - לתת כתב התחייבות ונמסרת - - -

נכון.

- - -

שושנה, כולל עובד שהגיע לזמני ואתם הארכתם לו והשארתם אותו קבוע? תזכרו.

אני לא יכולה להגיד להם אם יינתן שירות או לא יינתנו שירותים, כי התקנות האלה לא עוסקות בשירות, הן עוסקות - - -

אני לא מבין את זה אחרת. נעה, סלחי לי.

זו חריגה מהסמכות של התקנות. אנחנו לא יכולים לכתוב תקנות על השירותים הניתנים.

זו הכוונה.

אבל זו המקבילה.

שיהיה סכום יחסי.

תוציאי את הסעיף הזה. אני לא מצביע עליו.

אבל אז זה אומר שגם עובד שמגיע לתקופה מאוד קצרה, של שישה חודשים - - -

תוציאי, אני לא רוצה שיביאו.

אדוני, פסקה 2 יורדת לגבי עובדים זמניים.
"(3) קיבלה לשכה פרטית ראשונה תשלום מעובד זר בענף החקלאות כאמור בפסקה (1), ולאחר מכן החלה לשכה פרטית אחרת" – אדוני, אבל זה אומר שעובדים זמניים כאלה – מה קורה? הם לא נדרשים לתת שירות ללשכות, אבל הלשכות כן יכולות לגבות תשלומים מהם כי אנחנו לא אסרנו עליהם.

שלא יתנו שירות. הם לא יגבו תשלומים.

הן כן יכולות לגבות תשלומים.

אנחנו צריכים את הפסקה הזאת - - -

תקשיבי, אתם עובדים במשרדים הממשלתיים כל כך לא מסודר. אתם לא סוגרים, אתם זורקים ואחר כך צריך להיכנס לפרטי פרטים. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אתם נוגעים באנשים. אתם לוקחים אנשים, מביאים אותם לפה, צריך לסגור הכול. שיהיה סגור.

מי יטפל בהם? 1,500 איש יסתובבו אצל החקלאים בלי פיקוח על שום דבר?

פיקוח יש.

אז נגיד ככה, שהלשכה הפרטית לא נדרשה לתת כתב התחייבות להבאתם ולא נותנת להם שירותים.

כן, היא לא נותנת להם שירותים.

ולא מחויבת כלפיהם.

לא מחויבת כלפיהם למתן שירותים. אם החקלאי אומר אני לא רוצה להתעסק עם זה, אני רוצה - - -

זה משהו אחר, שהוא ישלם.

- - אבל היא לא מחויבת כלפי העובד.

וגם כלפי המדינה אנחנו לא מחויבים לספק להם שירותים, לא רק כלפי - - -

אדוני, אנחנו משאירים את פסקה 2, אבל אנחנו מתנים תנאים – התנאי שהם מגיעים לתקופה שפחותה מ-12 חודשים, אבל הלשכה הפרטית לא מחויבת כלפיהם במתן שירותים.

מחויבת מטעם המדינה לתת שירותים, כי מחר היא תוציא נוהל שאתה כן רוצה שאני אטפל בהם.

מחר יהיה יו"ר ועדה אחר ואם יעשו תקנות אחרות, הוא יעשה מה שהוא רוצה. בנוהל הוא לא יוכל לעשות את זה.

היא לא מחויבת לתת להם לא מטעם המדינה ולא מטעם - - -

הוא לא יכול בנוהל.

בסדר.

אז המדינה לא מחויבת כלפיהם במתן שירותים.

"(3) קיבלה לשכה פרטית ראשונה תשלום" – זה אותה אחת שטיפלה בו עם כניסתו לישראל – "מעובד זר בענף החקלאות כאמור בפסקה (1), ולאחר מכן החלה לשכה פרטית אחרת לטפל בעניינו של העובד הזר, חייבת הלשכה הפרטית הראשונה להעביר מתוך הסכום שגבתה את הסך העולה על חלקה היחסי בטיפול בעובד הזר ללשכה האחרת; לעניין זה, "החלק היחסי" – הסכום המרבי לגבייה כפול יחס מספר החודשים שהלשכה הפרטית הראשונה טיפלה בעניינו של העובד הזר ל-63".

לדעתי זה לא צריך להיכנס. אני אגיד לך גם למה. עד היום גם כשהשגרירות היתה מעורבת – והיינו באמת מעורבים – הרי כשחקלאי עובר, הוא יכול לעבור מלשכה ללשכה. כל לשכה טיפלה בחקלאי עצמו, ואז היא טיפלה בכל העובדים שלו. עד היום הנוהג היה כזה, לא המצאנו את הגלגל. גם כשחברות, כמו שהיא טענה, פשטו רגל או סגרו, אז החקלאי לא נשאר בוואקום. הוא פנה לחברה אחרת, ואז אנחנו כן ממשיכים לטפל בעובדים. הטיפול נמשך. אם מחר בבוקר לא יהיו בכלל חברות, אז המדינה תטפל, אבל כל עוד קיימות חברות – גם אם תישאר חברה אחת – העובד יקבל טיפול.

אבל העניין הוא כזה שיכול להיות שלשכה פרטית חדשה יכולה להגיד אני לא קיבלתי כסף.

בחקלאי היא מטפלת. ברגע שהיא מטפלת בחקלאי, היא מטפלת בכל עובדיו. אין דבר כזה.

אנחנו מטפלים בעובדים עכשיו בלי לקבל כסף, אז למה כשנקבל לא יהיה לנו אינטרס?

אם יש המשך טיפול, אז הסעיף הזה לא נכנס. הסעיף הזה נכנס לתוקף רק אם - - -

זה לא מה שכתוב.

שושנה, את יודעת את זה.

אבל זו מראית עין של כבילה.

איזו כבילה? הוא לא כבול אלי.

החקלאי.

גברתי, התנהגת כל כך יפה.

אני רוצה לשאול אתכם, נניח שאתם לשכה פרטית שתקלוט אחר כך את העובדים. אתם לא רוצים לקבל חלק עבור - - -

לא.

עכשיו אתם צריכים להעמיד נהג.

לא, לא, לא. אי-אפשר להתעסק עם הדברים האלה.

- - - של ימי הביניים ולתת לזה שקל וההוא שקל. אני מטפלת בחקלאי על מלוא העובדים שלו.

אבל 63.5% עלות התפעול היא על העובדים - - -

גברת.

אני מבינה מה שהם אומרים, אבל יש פה איזושהי בעיה בקשר. הרי הכול מבוסס על איזשהו תחשיב שאומר לקחנו את סך ההוצאות שקשורות בעובדים שהלשכה הפרטית מטפלת בהם, אנחנו רואים כמה עלויות לכל - - -

נעה, אני לא רוצה לשאול אותך למה זה לא נגמר בהכנות של התקנות הקטע הזה. אני לא רוצה לשאול אותך. אני לא רוצה לבוא לדון בוועדה על דיון שהייתם צריכים לעשות אותו שם.

נעה, לא רק זה. הם מגישים לנו תקנה הרבה יותר יבשה. אני מבין שהם סיכמו ביניהם שזאת התקנה. למה לי להיכנס לכל זה? אלא אם כן אנחנו נחליט שאנחנו לא רוצים לאשר את זה בכלל.

יש פה בעיה. הציגו בעיה לגבי עובד שלא נשאר בישראל. האם אנחנו מפרטים פעולות שצריך לתת לו, ומתייחסים לזה - - -

כל השאלות האלה לא פה בדיון. ישבתם עם התמ"ת, ישבתם עם החקלאים, עם כולם. לא הבאתם לפה עבודה מושלמת שהיה צריך להביא אותה. יש המון חורים. המון חורים.

נכון. למרות שהיתה הסכמה.

אדוני, אני מקבלת את הדברים. יכול להיות שגם בלחץ הזמן - - -

אין לחץ.

- - - מאז שנודע שהתקנות יעלו לדיון, וגם פה נוצר לחץ. אני מתנצלת אם יש דברים שעדיין לא סגורים. אני רוצה להבין את הנקודה הזאת. הרי מדובר פה בתחשיב שנעשה לגבי טיפול של 63 חודשים. זה מובא פה בחשבון. אם אנחנו מדברים על כך שהלשכה לא נותנת את הטיפול הזה, היא נותנת את הטיפול לחקלאי, אבל פה מדובר על כל עובד ועובד שמחויב בתשלומים האלה. אז בעצם אתם מדברים על כלל הלקוחות שכולם - - -

נעה, אני עוצר את הדיון לשעה. שבו ביניכם – התמ"ת ויועצים משפטיים – ותראו איך אתם עושים את זה. אם לא, אני לא הולך להצביע.

בסדר גמור אדוני.

אני לא הולך להצביע ולא הולך לאשר פה תקנות לא מושלמות. תודה רבה, יש הפסקה של שעה. נתכנס פה בשעה 14:00.

<(הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 14:00.)>

צהריים טובים. אני מתכבד לחדש את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.

אדוני, הגענו עד פסקה (3). בפסקה (3) המשכנו – היה לנו דיון עם היועצים המשפטיים ועם נציג אחד של הלשכות. מה שאנחנו רוצים להציע לגבי פסקה 3 הוא:

"קיבלה לשכה פרטית ראשונה תשלום מעובד זר בענף החקלאות כאמור בפסקה (1), ולאחר מכן החלה לשכה פרטית אחרת לטפל בעניינו של העובד הזר, חייבת הלשכה הפרטית הראשונה להעביר ללשכה האחרת על-פי בקשתה בכתב מתוך הסכום שגבתה את הסך העולה על חלקה היחסי בטיפול בעובד הזר; לעניין זה, "החלק היחסי" – הסכום המרבי לגבייה כפול יחס מספר החודשים שהלשכה הפרטית הראשונה טיפלה בעניינו של העובד הזר ל-63".
בעצם אנחנו אומרים הלשכות לא חייבות להתחשבן בינן לבין עצמן. אם הלשכה החדשה רוצה להתחשבן, חייבים להעביר לה את הסכומים, אבל לא חייבת להיות התחשבנות. זה לפי בקשתה של הלשכה המקבלת. מכך גם נובעת פסקה (4):

"(4)
הוראות פסקה (3) לעניין לשכה פרטית ראשונה ולשכה פרטית אחרת יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין לשכה פרטית שאליה הועברו הכספים ולשכה פרטית אחרת שהחלה לאחר מכן לטפל בעניינו של העובד הזר". זו כמובן ההתגלגלות הלאה. ושוב, הכול תלוי בבקשה של הלשכה המקבלת.

את יכולה לחזור עוד פעם על סעיף (4)?

סעיף (4) אומר: "הוראות פסקה (3) לעניין לשכה פרטית ראשונה ולשכה פרטית אחרת" שיתייחסו להעברת החלק שעולה על החלק היחסי - - -

אוקיי, בסדר.

פסקה (5) נוגעת להחזר. היא היתה פסקה יותר מרכזית. אנחנו רוצים להציע נוסח כזה: "אם נודע ללשכה הפרטית המטפלת בעובד הזר" – אנחנו רוצים להוסיף גם – "שקיבלה כספים לפי פסקאות (1), (2) או (3) לעיל" – זאת אומרת כמובן אם היא לא קיבלה כספים - - -

אין (2), את (2) מחקנו.

את (2) לא מחקנו. השארנו את (2) ואמרנו שיש שני תנאים – אם הבאתו לישראל נעשתה מראש לתקופה הפחותה מ-12 חודשים וגם שהלשכה לא מחויבת כלפי העובד הזר במתן השירותים בכתב התחייבות. זה מה שנאמר פה לפני ההפסקה.

תמשיכי.

סליחה, אתה צודק. זה צריך להיות (3) ו-(4).

לא נכון, אנחנו אמרנו שמורידים.

אתה צודק, סליחה, זו טעות שלי. אלו פסקאות (1), (3) או (4). סליחה.

בוודאי. סיכמנו את (2). זמניים לא קשור, לא במשחק וזהו.

לא, זה לא מה שסוכם. לפני כן – אם נחזור לזמניים – דובר על כך שהזמניים נשארים אבל בתנאי שאין מחויבות של הלשכה הפרטית כלפיהם. אם יש מחויבות, אז - - -

במסגרת כתב התחייבות.

לכן אנחנו אומרים ש-(2) נשאר. אנחנו אולי נקרא שוב את (2), אדוני.
"(2)
על אף האמור בפסקה (1), מעובד זר בענף החקלאות, שהבאתו לישראל נעשתה מראש לתקופה פחותה מ-12 חודשים, ושהלשכה הפרטית אינה מחויבת לפי כתב התחייבות כלפיו במתן שירותים, לא תגבה לשכה פרטית ולא תקבל סכום כאמור בפסקה (1) או כל סכום אחר בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל".

אולי כתב התחייבות או חוזה כי אחר כך יש לנו את שתי האפשרויות.

מי מחליט שהם לא יתנו כתב התחייבות?

הם עצמם, זה עניין עובדתי. אם הם יתחייבו או בחוזה או בכתב התחייבות, אז הם מחויבים. אם הם לא התחייבו כלפיו אז הם לא עושים - - -

אבל אמרנו שזה יהיה יחסי גם.

לא. מהעובדים הזמניים לא גובים.

לא גובים, אבל אם יש כתב התחייבות וכולי אז זה צריך להיות - - -

לא, אנחנו מתייחסים כרגע למצב כפי שתואר המצב היום. המצב היום, כפי שתואר, הוא או שהרשות נותנת להם את השירות של ההשמה בעבודה, או מצב שבו הלשכה הפרטית נותנת להם את השירות, ואז היא מחויבת כלפיהם, ואז זה לא חל. אם הרשות נותנת להם את השירות, הלשכה לא יכולה לגבות מהם. אם יהיה שינוי במצב ויראה שהלשכות מתחילות לתת שירותים, או מחויבות לתת שירותים, יהיה איזה נוהל חדש, יצטרכו לבוא ולתקן את התקנות ולאפשר איזושהי יחסיות. אבל אני חושבת שאתם יכולים להתנות את - - -

לא, אז אני רוצה שיהיה ברור שלא יכול לצאת נוהל שאנחנו מחויבים לטפל בהם בלי עדכון התקנות.

זה גם מה שאמר היושב-ראש.

אני חושבת שהנוהל הזה - - -

אבל שיהיה ברור שלא יכולים להטיל עלינו נוהל בלי אישור.

המשמעות של הנוהל הזה תהיה שאתם מחויבים, וממילא אנחנו לא הפטור הזה שבסעיף.

טוב, זה גם נאמר לפרוטוקול, ואני חושב שזה ברור.

עכשיו אנחנו בסעיף (5). אנחנו אומרים "נודע ללשכה פרטית המטפלת בעניינו של העובד הזר, שקיבלה כספים לפי פסקאות (1), (3) או (4) לעיל, שהעובד הזר עוזב את ישראל עזיבה שאינה זמנית בלבד, חייבת הלשכה להחזיר לו את הכספים" – אולי נגיד – "שלהלן תוך 30 ימים מיום שנודע לה על עזיבתו". מיום שנודע לה על עזיבתו זו עזיבה מוחלטת.

מאיפה את קוראת?

היא קוראת את התיקונים.

ואז יהיה פירוט: "אם עזב לפני שחלפו 18 חודשים, חייבת להחזיר לו 60% מהסכום שנגבה ממנו כאמור בפסקה (1); ואם עזב כאמור אחרי שחלפו 18 חודשים וטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל, תחזיר לו כאמור 33% מהסכום האמור". אז יש לנו את ה-30 ימים. 60% אחרי 18 חודשים, או 33% אחרי 36 חודשים.

וזה מתואם איתם?

כן.

רק מה לעניין התשלום?

זה לא בהסכמה, זה תחת מחאה.

אם זה תחת מחאה כזאת גדולה, זה יחזור ל-66%.

אדוני היושב-ראש, אתה רואה שאנחנו לא מתנגדים, אבל אני אומר עדיין שזה תחת מחאה.

אנחנו מדברים על תשלום תוך 30 יום מיום שנודע לה על העזיבה שלו.

אבל אם הוא לא עזב את הארץ? איך אני יודע שהוא עזב את הארץ?

מיום שנודע לה שהוא התכוון לעזוב את הארץ?

- - -

מיום שנודע לי על עזיבתו. מיום שנודע לי שהוא עזב.

הרי התנאי להחזר הוא שנודע על העזיבה שלו. מאותו יום יש לך 30 - - -

עזיבה מאיפה? עזיבה את הארץ?

עזיבה את הארץ.

אז בואו נכתוב שזה עזיבה את הארץ.

ברור. "עזב את ישראל עזיבה שאינה זמנית". אנחנו לא רוצים שגם אם הוא יצא לדודה שלו - - -

זה לא מספיק לך? "עזב את ישראל עזיבה שאינה זמנית" – זה לא מספיק לך - -

לא, זה מספיק לי.

- - מה אתה רוצה, במטוס "אל-על"?

מספיק לי, אדוני היושב-ראש.

עכשיו אנחנו עוברים לפסקה (2), שהיא (6).

"(6)
בתקנות משנה (ב), במקום "(א)" יבוא "(א1)".
(3)
בתקנת משנה (ג), במקום "(א)" יבוא "(א1)", ובסופה יבוא "אין בהוראת פסקה זו כדי למנוע העברת כספים לפי תקנת משנה (א1)(3) או (4)"". כיוון שאסור ללשכה פרטית לגבות כספים מעובד שנמצא כבר בישראל, כמובן לא מתכוונים – עובד שנמצא בישראל אבל עובר ללשכה אחרת, אפשר לעשות את העברות הכספים, זה לא מונע את העברות הכספים.

"תיקון תקנה 4.
3.
בתקנה 4 לתקנות העיקריות, במקום "הסכום האמור" יבוא "הסכומים האמורים" ובמקום "בתקנה 2" יבוא "בתקנות 2 ו-3(א1)".
"תיקון תקנה 5.
4.
בתקנה 5 לתקנות עיקריות –
(1)
ברישה, אחרי "כאמור בתקנה 3" יבוא "ולא יועברו אליה כספים כאמור בתקנה 3(א1)(3) או (4)"". אנחנו מדברים על כך שאנחנו צריכים לשכה פרטית שהיא מורשית והיא יכולה לעסוק בעיסוקים האלה.

"(2)
בפסקה (1), המילים "רישיון לעסוק כלשכה פרטית לפי סעיף 63 לחוק, וקיבלה" יימחקו". אנחנו משאירים רק "לשכה פרטית שקיבלה היתר", הנושא של הבאת עובדים זרים.
"(3)
בפסקה (2), אחרי "בכתב" יבוא "או חתמה על כתב התחייבות במסגרת התקשרות בין-לאומית", ובמקום "בחוזה יפורטו" יבוא "בחוזה או בכתב ההתחייבות יפורטו"". שוב, אנחנו מדברים פה על שני מצבים, או חוזה אישי כלפי העובד או כתב ההתחייבות במסגרת ההתקשרות הבינלאומית.

רגע, אז צריך להכניס מה ששושנה אמרה קודם בסעיף (2) גם כן, שזה או כתב התחייבות או חוזה.

כן, הוספתי את זה. "מחויבת לפי כתב התחייבות או חוזה במתן שירותים".

"תחילה ותחולה –
5.
(א) תחילתה של תקנה 2 ביום 1 במרץ 2013, והיא תחול על עובד זר, כאמור בתקנה 2, שנכנס לישראל ביום זה ואילך.
(ב) תחילתה של תקנה 3 ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014)".

כבוד היושב-ראש, עוד הפעם, תאריך התחולה – הודיעו לי שלפי הטיסות שמאורגנות, הקבוצה הזאת תיכנס עד 28 לפברואר, אבל תמיד יכולים להיות שינויים בטיסות.

ה-1 למרץ.

אי-אפשר ב-15 במרץ?

רבנו שלום יעזור לנו. בשעה טובה, הגיע הרגע. אני רוצה, בפעם ה-42, להגיד תודה רבה לכל הצוות המשפטי על 799 ישיבות. הצוות של הוועדה – 799 ישיבות שערכתם במהלך ארבע השנים האלה. 799 ישיבות בלא מעט נושאים. זה בלי ועדות משנה. אני מודה לך, לצוות הוועדה וליועצים המשפטיים, ולכל אלה שסבלנו אותנו ואת השיגעונות שלנו. אנחנו נעבור להצבעה על התקנות. מי בעד כפי שהוקראו?

הצבעה

בעד אישור התקנות – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

תודה רבה. כל חברי הכנסת שנמצאים פה ויש להם זכות הצבעה אישרו. מרוצים והלא מרוצים, התקנות אושרו. אני מקווה שאלה שבאים לארץ יישארו את כל התקופה, שיתייחסו אליהם יפה, שירוויחו בכבוד ושייתנו תמורה נאותה עבור הכסף שהם מקבלים. שייהנו גם אלה וגם אלה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:15.>