PAGE
31
ועדת הכלכלה
21/01/2013

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי
<פרוטוקול מס' 982>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י' בשבט התשע"ג (21 בינואר 2013), שעה 12:00

<אישור תקציב רשות השידור לשנת 2012 בהתאם לסעיף 32א לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
אופיר אקוניס

נחמן שי

>
עידו אציל - עוזר היועמ"ש, משרד ראש הממשלה

אייל בן ישעיה - עורך-דין, לשכה משפטית, משרד האוצר

עפר מרגלית - רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיטל בשרי - מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות

אמיר גילת - יושב-ראש רשות השידור

יוני בן מנחם - מנכ"ל רשות השידור

ערן הורן - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

אבי כץ - סמנכ"ל גבייה, רשות השידור

מודי בן צבי - מנהל מחלקת תקציבים, רכש, רשות השידור

איתנה גרגור - מבקרת הפנים, רשות השידור

אסף אמיר - יושב-ראש איגוד המפיקים

רננה סייג - אחראית היצירה המקורית, איגוד התסריטאים

אורי רוזנווקס - יושב-ראש פורום היוצרים הדוקומנטריים

רן מלמד - עמותת ידיד

דוד דהאן - איגוד הארגונים החברתיים

נסים עוג'ר - יועץ משפטי, איגוד הארגונים החברתיים

ליאור רותם - דובר הוועדה

אתי בנדלר
מיכל צוקר (מתמחה)

לאה ורון

טלי רם
<אישור תקציב רשות השידור לשנת 2012 בהתאם לסעיף 32א לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965>

צהרים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה השלישית היום בעניין אישור תקציב רשות השידור לשנת 2012, בהתאם לסעיף 32א לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965. זוהי ישיבה שנייה בעניין זה. מי מחברי הכנסת מעונין לומר משהו?

אולי נשמע את אנשי רשות השידור לגבי ביצוע התקציב.

אני רוצה לשאול שאלה אחרת, אדוני היושב-ראש. האם יש תקדים - אולי היועצת המשפטית, אולי מנהלת הוועדה תזכיר – שוועדה מתכנסת פחות מ-24 שעות לפני יום הבחירות כדי לקיים דיון מהותי בשאלה לא טכנית אלא בשאלה מרכזית? תקציב רשות השידור זה עניין מאוד מרכזי, יש לי הרבה מה להגיד ואני מניח שגם לכם. האם אי-אפשר לדחות זאת ליום אחרי הבחירות או אולי בכלל לממשלה חדשה?

לא, אבל זה תקציב שכבר בוצע.

אני שואל על הצד הפורמלי, אבל נדמה לי שיש פה שאלה מאוד משמעותית.

אדוני שם לב באיזה תקציב מדובר, לאיזו שנה?

כן, אני יודע ואני מכיר את ייסורי רשות השידור ואני יודע שהם נלחמו קשות, ועזרנו להם וניסינו לעודד את האוצר סוף סוף לאשר את התקציב – הייתי שם, לחצנו על האוצר, אבל אנחנו עומדים 22 שעות לפני יום בחירות – פחות, 20.

פחות מ-20. 19.

חבר הכנסת נחמן שי, הוועדה התכנסה כדי לדון בתקציב רשות השידור לשנת 2012 ב-31 בדצמבר 2012, והדיון החל, אלא שיושב-ראש הוועדה סבר שבתקציב רשות השידור לא ראוי שהוא ידון לבד, ולכן הוא הודיע שהוא יקיים עוד דיון.

הוא היה לבד באותה ישיבה?

אכן, ולכן הוא ישתדל לזמן כדי שגם קול חברי הכנסת האחרים של הכנסת הנוכחית יוכל להישמע בדיון הזה. לכן, אם הדיון היה נעשה לפני שבוע או היום, זה חסר משמעות מבחינה זו.

יש טעם לפגם לדעתי בדיון הזה.

שנת 2012 הסתיימה. אם אפשר לדעת האם התקציב הזה בוצע או לא בוצע, האם יש בו חסרים או יש בו יתרות. מה הסטטוס, מה אנחנו מאשרים? מה אנחנו מאשררים, יותר נכון, כי אני מבין שהוא אושר בממשלה, ולפי מה אנחנו מאשרים אותו?

גם זו שאלה בפני עצמה – שאלה בפני עצמה – איך מאשרים תקציב בדיעבד. אולי נקבל את התקציב של 2013 עכשיו לשם שינוי, זה היה עושה לי את החיים יותר קלים.

לא, זה דווקא היה צריך באמת להיות על-ידי הכנסת הבאה והרכב הממשלה הבא, של 2013, כפי שהמדינה תאשר תקציב ב-2013 על-ידי הכנסת הבאה והממשלה הבאה. היועצת המשפטית, לפי מה בעצם ועדת הכלכלה מקיימת את הדיון הזה?

חוק רשות השידור קובע מפורשות, סעיף 31 אומר כדלקמן: "דרכי הכנת התקציב, מסירתו לממשלה לאישור ודרכי אישורו ייקבעו על-ידי שר האוצר בתקנות" – ואכן נקבעו התקנות שמדברות על אישור תקציב רשות השידור, שזה כולל כאמור את אישור הממשלה, וסעיף 32א לחוק רשות השידור אומר: "אגרות, פטורים וקנסות לפי סעיף 29(א), והתקציב לפי סעיף 31, טעונים אישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת."
לגבי לוחות הזמנים - מתי רשות השידור הכינה את התקציב, אישרה אותו, מתי זה הועבר לממשלה ומתי הממשלה אישרה את התקציב - כמובן זה יישמע על-ידי נציגי הרשות או משרד ראש הממשלה.

בבקשה.

צהרים טובים. כמו שאמרתי בישיבה הקודמת, אנחנו התכנסנו ב-31 בדצמבר 2012 כדי לאשר את תקציב 2012, וברוח הומור אמרתי גם טוב מאוחר מאשר לעולם לא, אבל זה היה ממש בהומור, זה כנראה לא הובן כהלכה.
עד 2011 לרשות השידור לא היה במשך שנים, כפי שהצביע על כך מבקר המדינה, תקציב מאושר. אנחנו תיקנו את הליקוי הזה. ב-2011 מוסדות רשות השידור אישרו – כאמור, לראשונה מזה שבע שנים – תקציב מאושר על-ידם, כך היה גם ב-2012.
אלא ש-2012 התחילה מבחינתנו באיחור – אני מזכיר לכולכם את בג"ץ היוצרים שמנע מאתנו לאשר תקציב כל עוד הוא לא שיקף את עמידת רשות השידור במחויבות בחוק הפקות המקור. גם בחסות הוועדה הזאת נעשו הדיונים ותוקן המתווה של החוק, כך שעם החקיקה של חוק רשות השידור שהסדיר את המתווה ההדרגתי יכולנו לגשת לאישור התקציב.
בחודש אוגוסט מוסדות רשות השידור – ההנהלה קודם כול ואחר כך המוסדות – סיימו את הכנת תקציב 2012 והוא עבר לאוצר, נציג האוצר כאן ידווח.
אגיד בסוגריים ש-2013, כבר אישרנו אותו במוסדות רשות השידור. כמובן, ההנהלה עשתה את עבודתה קודם, מוסדות רשות השידור אישרו כבר בסוף 2012 את תקציב 2013 והוא עבר במועד לשר האוצר ומכאן להמשך הפרוצדורה.

אני מבין, אבל למה הוא לא בא עכשיו? התחילה כבר שנת 2013. איך אתם עובדים החודש, לפי 1 חלקי 12 מתקציב 2012 שעוד לא אושר?

קודם כול, אנחנו פועלים בהתאם לחוק, חבר הכנסת שי, ומעבירים לשר האוצר.

נכון, אז אנחנו שוב לוחצים על האוצר.

ובהקשר למה שאמרת אני רוצה לציין שבסך הכול אנחנו מדברים פה על הצעת תקציב 2012 כיוון שהתקציב הזה, לא פעלנו לפיו, אנחנו פעלנו לפי 1 חלקי 12.

של 2011.

כן, ולכן יש פה באמת מצב קצת אבסורדי, שמאשרים תקציב שהוא בעצם הצעת תקציב כבר בשנה שאחרי, כשאנחנו עבדנו כל הזמן בשיטה של 1 חלקי 12, למעט שתי חריגות שאושרו על-ידי מוסדות רשות השידור, וזה הקצאת יתר להפקות מקור כדי לעמוד במחויבות בחוק, והשקעה של 40 מיליון שקלים בטכנולוגיות. אלה שני הסייגים שהיו ל-1 חלקי 12, ואם תרצו עוד פרטים על גוף התקציב, נמצא פה סמנכ"ל הכספים.
אני באמת מקווה שכל הגורמים הרלוונטיים יאשרו בזמן את תקציב 2013 כדי שלא נמצא את עצמנו שוב פעם פועלים לפי 1 חלקי 12.

האם אפשר לשאול כמה שאלות?

כן, בבקשה.

אחת הנקודות הכי חשובות – ואתה הצבעת על זה, היושב-ראש – שהפריעו לכם בעבר היה הנושא של הפקות מקומיות קנויות, ואתה הסברת לנו שאתה מציג מתווה שבו תגדילו בהדרגה.

מתוקף של חוק.

נכון. גם לפי החוק וגם הבנו שבשנים קודמות זה לא התאפשר. אני מבקש לדעת האם המתווה הזה נשמר, האם קצב ההוצאות הוא בהתאם להתחייבות שלכם והאם אתה מניח שתעמוד ביעד שהחוק קבע לכם בשנה הקרובה, 2013 – נגיד שהיה צריך לסגור פערים אבל אנחנו מסתכלים עכשיו קדימה.

בדיוק לפני שנה התחייבתי שרשות השידור תעמוד ב-2012 במחויבות שלה בחוק, וכך היה - אפילו נדרתי נדר לא להגיע לפה שוב ולהגיד שאנחנו לא עמדנו במחויבות – ובשנת 2012 רשות השידור, כפי שדיווחתי גם ליושב-ראש הוועדה בכתב, בהתאם לחוק, גם ליושב-ראש ועדת החינוך, הוועדה המשותפת, הם קיבלו את הדיווח שאנחנו מילאנו את חובתנו בשנת 2012. השקענו כ-73 מיליון שקלים, שזה בדיוק המתווה, ואנחנו הולכים לעשות בדיוק את אותו דבר גם ב-2013.

כך עכשיו מדי שנה תשקיעו?

השנה – בגלל שהאגרה יורדת ב-5% - זה יהיה כ-70 מיליון.

עוד נזק אחד בהורדת האגרה. לאגרת הרדיו שעלתה אין - - -

אנחנו מקווים להשקיע. קודם כול, לצערי הרב, גם היום אנחנו עוד לא יכולים לבצע.

אם "עלה ירוק" תיכנס, היא עלולה לבטל את האגרה בכלל, או עשויה לבטל את האגרה. קחו את זה בחשבון.

בעיני המתבונן – עשויה או עלולה.

תעמולת בחירות.

לא, לגבי האגרה אני אומר.

הנה, זה דבר שלא הייתי מודע לו – כשמורידים את אגרת הטלוויזיה, אז גם מקטינים את ההפקות. למה לא אמרתם את זה?

החוק הוא 36% מהכנסות הטלוויזיה, כידוע.

בסדר. פיצינו אתכם על-ידי זה שעלתה אגרת הרדיו ואתם יצאתם פחות או יותר שלמים, אבל לא ידעתי שיהיה מחיר בהפקות המקומיות.

אני לא בטוח שרשות השידור ידעה את זה.

אתם לא עמדתם. היה צריך לחייב באיזשהו אופן.

יכול להיות שלא עמדנו על המשמר.

נכון.

אבל יכול להיות גם שרשות השידור – אם באמת חשוב לה, כמו שהיא מצהירה, שידורים והפקות מקור – היא היתה אומרת, בואו נמצא איזה איזון ולא נלך רק על הרדיו.

נכון.

אבל בסדר, יש עוד דברים שיש לנו טענות לגביהם.

לא, אבל זו נקודה חשובה. אני קיבלתי את ההתחייבות אז של יושב-ראש רשות השידור, שבאמת הם יעמדו במתווה הזה, ואני חושב שאתם צריכים לקבל את החלק הזה שלכם מתוך ההתנהלות הכספית של רשות השידור, וזה היה נכון. עכשיו זה ירד.

איך קרה שרק ברדיו זה עלה?

זה היה תרגיל שמשרד ראש הממשלה עשה יחד עם הרשות כדי להחזיר כספים.

בבקשה. בסדר.

אנחנו לא אהבנו את זה אבל זה נעשה. אני מקווה שרשות השידור יודעת לנצל את הכספים בצורה נכונה.

אני מזכיר שהמתווה עולה, אחוז עולה עם השנים.

כרגע אמרת שהוא יורד.

ב-2013. אחר כך הוא עולה.

אחר כך זה עולה מחדש?

בוודאי.

החלק של הפקות מקומיות יעלה?

האחוז יעלה אבל אולי התקציב ירד.

זה חשוב, זו נקודה מרכזית.

האחוז מטפס מ-15% ב-2012 ו-2013; ב-2014 – 20%, ב-2015 – 25%, ומגיע להבשלה מלאה – 36%, שהם בערך 160–170 מיליון שקלים הוצאה בכל שנה.

<להפקות מקומיות, קנויות. >

הוא עולה אפילו מעבר למה שהיה קבוע בחוק.

ברור. ועם כל הכבוד ליוצרים, ויש כבוד, אני מזכיר שגם בתוך הבית, רשות השידור מפיקה הפקות מקור ישראליות. הן אולי לא קנויות אבל הן הפקות מקור.

והן גם טובות.

נכון.

והן גם טובות. אין פה ביקורת על עובדי רשות השידור בהקשר הזה, אז זה בסדר, אבל יש חלק שהשוק צריך לצאת, בייחוד שהם קיבלו כמה חבטות מאוד לא ראויות בזמן האחרון.

אל תזכיר. זה היה בחדר הזה או שהם כולם נראים אותו דבר?

זה היה בחדר הזה.

כל חדרי העינויים נראים אותו דבר.

אנחנו נפגוש אתכם בסיבוב הבא ונעזור לכם ככל שנוכל. זאת לא הבטחת בחירות, זה אמת.

אני רוצה להעיר בעניין הזה, וזו גם שאלה. העניין של גודל הסכום שהולך להפקות המקור תלוי גם בעניין האגרה – תקן אותי אם אני טועה, אמיר. אם גובה האגרה יורד אזי יש גם הקטנה בהפקות המקור.

יחסית. ודאי.

הקטנה יחסית בהפקות המקור. השאלה בעניין הזה היא כזאת. כאשר האגרה מצטמצמת, ולרשות השידור יש עוד דברים על הפרק – כמו ערוץ הניו-מדיה שלה, כמו דברים אחרים שמפתחים – האם אנחנו שומרים על הבכורה של הפקות?

איזה ערוץ ניו-מדיה שאנחנו מפתחים?

ערוץ חדשות, דברים כאלה. האם יש העדפה בעניין הזה להפקות המקור? חשוב לנו לשמר את העניין הזה שאם הגבייה או שיעור האגרה יורד, יש עדיין העדפה להפקות המקור, וזה דבר חשוב.

לא הבנתי את השאלה.

אדוני היושב-ראש, הסוגיה הזאת של הפקות מקור בתוך שוק התקשורת הישראלי, גם בערוצים המסחריים וגם בערוץ הציבורי, זה רק חלק אחד מתוך תפיסה שאנחנו נצטרך לדון בה, וכבר אמרנו אם אינני טועה בסוף הישיבה על המשך פעילותו של ערוץ 10, שמי שלא יהיה כאן – וודאי יהיו כאן אנשים בעוד חודש וחצי או חודשיים, פחות או יותר כאשר תאויש ועדת הכלכלה ותאויש הממשלה החדשה והכנסת החדשה – צריך לדון בכל המכלול, אי-אפשר לדון רק במכלול של היוצרים או התקצוב שלהם לעומת הירידה באגרה.
אם רשות השידור או הממשלה חושבת, למשל בסעיף 13 של הצעת התקציב שהונחה פה – יותר נכון, הופצה באתר האינטרנט – שיהיה עדכון ריאלי באגרות הרשות, אני לא הייתי יוצא מנקודת הנחה כזאת. אנחנו בחדר הזה – גם היושב-ראש הנוכחי וגם היושב-ראש הקודם – פעלנו להקטנת האגרה, למורת רוחם של חבריי ברשות השידור, היו לנו ויכוחים עזים, אנחנו חושבים שצריך לשלם פחות. אנחנו בכלל אוהבים, אני באופן אישי אוהב שהציבור משלם כמה שפחות מסים, וזה אחד המסים. העניין עם המפלגה הקודמת היה עקיצה, לא היתה תעמולה, זו היתה אמירה. הם רוצים לבטל אותה לחלוטין, ואני לפעמים עומד מול קהלים שלי – אפילו עכשיו בחוגי בית ובכל מיני קמפוסים ובאוניברסיטאות, אומרים לי, תבטלו לגמרי, ואני צריך להגן על העובדה הזאת שיש אגרה מסוימת במדינה דמוקרטית כדי לקיים שידור ציבורי. הייתי יכול להיות הרבה יותר פופולרי אם הייתי אומר שהיא תבוטל.
מצד שני, אני גם לא יכול לקבל את הרציונל של ביצוע עדכון ריאלי באגרות הרשות למעלה. זה לא יהיה. זה ככל הנראה לא יהיה, וכל השיח פה הוא באמת שיח שיחזור על עצמו, בין אם נאשר ובין אם לא נאשר.

איך תיראה העיתונות הישראלית, איך תיראה התקשורת הישראלית בעשור שבו תעמולת הבחירות מותאמת לשנות ה-60 בערך, אולי לשנות ה-70 – אגב, אני לוקח על עצמי, גם נחמן, אתה וכרמל, לא טיפלנו בזה אנחנו בארבע השנים האחרונות – בחוק האנכרוניסטי הזה, ואנחנו מגיעים היום לוויכוחים תמוהים.

זה משאב ציבורי.

לא, לא, גם במשאב הציבורי. אנחנו כחברי כנסת יכולנו ליזום חקיקה פרטית – לא עשינו את זה אבל ברוך השם, תהיה לנו הזדמנות בכנסת הבאה – ואת כל העניין הזה נצטרך להסדיר. המחשבה הזאת איך תיראה תקשורת ומהם יחסי הגומלין בין רגולטורים, בין ממשל, בין ועדות כנסת לבין פעולה של תקשורת חופשית במדינה דמוקרטית – שאני מאוד בעדה, דרך אגב, היא רק צריכה להיות טיפה יותר מאוזנת בעיני, לא מזיק שתהיה קצת יותר מאוזנת ותשים על עצמה כללים גם ערב בחירות.
זה מדהים, כרמל, כל פעם שאני בא – כל משפט שני, אתה עושה תעמולה – אבל אפילו בדרך לפה, בתוכנית רדיו אני שומע מרואיין – אגב, ברשת ב' – שעושה תעמולה עשר דקות למפלגתו, בשם יאיר לפיד. הוא, כשהוא אומר את זה, הוא לא עושה תעמולה, אבל כשאנחנו מדברים זו כן תעמולה. אגב, בכל המשדרים זה אותו דבר.

מה שאתה שוכח, שזה מאוזן מצד שני, שכל דבר רע שראש הממשלה עושה, התקשורת מתאמצת למצוא את הצד החיובי שבו, אז זה מתאזן.

בהחלט. באומץ רב. באומץ רב. אגב, הערה גם ליושב-ראש, כיוון שהיתה לי שיחה עם המנכ"ל בימים האחרונים.

אני מבקש – בשם השקיפות הציבורית – להודיע לציבור מהיום, שעורך המדגם של ערוץ-1 הוא אדם שעושה סקרים לשתי מפלגות פוליטיות, אחת בשם התנועה והשנייה בשם הבית היהודי. גילוי נאות מעכשיו – הדבר הזה לא היה ביומן השבוע ביום שישי, לדאבון הלב. לא היה.

מי? מנו גבע?

היה סוקר שעושה סקרים לשתי תנועות פוליטיות – אחת היא התנועה של הגברת לבני והשנייה היא המפד"ל בראשות מר בנט, הבית היהודי, וזה צריך להיאמר בשידור. כך צריך לעשות. אני זוכר שאני ישבתי בשידור עם חבר הכנסת חסון - - -

רביב דרוקר אמר את זה.

זה לא נאמר.

אצל רביב דרוקר?

לא, לא, זה לא נאמר. אני מבקש - מחר הוא הולך לקיים את המדגם. אני יודע משיחות פרטיות שהיו לי - - -

מה זה משנה כל המדגם, זה הכול גמור.

לא חשוב. לא משנה.

· - -

בארצות-הברית הם לא אוהבים- - -

אתה צריך לתמוך בי ראשון לגילוי נאות.

אני חושב שאתה צודק.

אוקיי. מאה אחוז.

השקיפות.

לגילוי, לשקיפות, לומר את זה. הוא היה יכול לומר. זה לא נאמר, לדאבון הלב, ביום שישי.

אבל ברשת ב' כן עושים את זה.

מצוין. זה אותו דבר.

מה שדובר על סקרים בעבר – והמנכ"ל יושב שם בשקט מאחור ומסתכל על הדיון – שתהיה רוטציה בסוקרים שמגיעים לעשות סקרים ברשות השידור.

מאה אחוז.

זו נקודה שצריך בהזדמנות זאת לבדוק אם היא נשמרת, זאת אומרת אותם סקרים שעושה הרשות – ואני לא פוסל אותם – האם היא עוברת מסוקר לסוקר או שיש סוקר בית כזה.

רק ביקשתי גילוי נאות.

תרשו לנו להשיב. לגבי השאלה של חבר הכנסת שי – בעקבות דיון שהיה בזמנו בוועדה לביקורת המדינה - - -

נכון.

אנחנו, בשיתוף עם הלשכה המשפטית של רשות השידור ומבקרת הפנים של רשות השידור, עשינו רוויזיה בכל העניין הזה של הסקרים. אנחנו הקמנו מאגר, "פול" של סוקרים, יש נוהל ברור והכול נעשה בשקיפות לגבי סוקרים. אני רק רוצה לומר שהסוקרים הידועים והמוכרים והפועלים בשוק היום – לא תמצאו אחד מהם שלא עובד עם איזושהי מפלגה.

נכון.

נכון?

נכון, נכון. לכן, אי-אפשר להמציא סוקרים.

אמרתי את זה גם לחבר הכנסת אקוניס.

אמר לי, אכן כך.

אמרתי, דרך אגב - אין אחד שלא עובד עם איזושהי מפלגה בצורה כזאת או אחרת – זו הפרנסה שלהם, מזה הם מתקיימים.

נכון. עם זה אין בעיה, אדוני המנכ"ל, אין לנו שום בעיה עם זה.

אוי לאותו סוקר שייטה את הסקר ואחר כך יתברר שהוא היטה אותו בדיעבד כשיהיו תוצאות האמת.

זה נכון.

זה יהיה יום כיפור בשבילו, אז לכן אני מאמין שהם עושים את עבודתם נאמנה.

האמת שדברים השתנו, הסקר היה נכון לאותו יום.

יוני, אין לי טענה.

הכול ברוטציה, בשקיפות, בעקבות הדיון שהיה בוועדה לביקורת המדינה.

אין לי טענה לסוקר, גם אם המספרים לא מצאו חן בעיני, אני לא אומר. אני מבקש, אני חושב שהיה ראוי שייאמר בתחילת היומן או בתחילת האייטם עם מר גבע הדבר הזה, זה משפט של שבע שניות.

אוקיי.

אגב, צודק היושב-ראש, שנאמר ברשת ב'. כאשר עלה סוקר, אמר. זה הכול, זה מה שביקשתי.

אני מציע שבעתיד - כמו שמביאים שופטי כדורגל בין-לאומיים למשחקים חשובים - - -

לא מביאים מספיק.

תחשבו על איזשהו סוקר מבחוץ שאתם יכולים להשתמש בו כי קלפיות המבחן האלה הן חשובות.
אבל באופן עקרוני, אם נשמרת רוטציה ואם זה עובר את המבחן המשפטי שציינת ואם זה נמצא בבקרה של המבקרת, בעיני זה בסדר, לא מחיתי על זה. אני רוצה לשאול שאלה אחרת, ברשותך.

אני לא סיימתי. רציתי, אפרופו התקציב של רשות השידור.

אפרופו התקציב, איך זה משפיע על התקציב?

זו שאלה טובה, דרך אגב, כי זה תקציב לבחירות. אמיר, איך באמת הרשות עבדה עם תקציב של 1 חלקי 12 של 2011, איך עבדה ב-2012 והאם היא ממשיכה גם ב-2013 כאשר יש תקצוב מיוחד לבחירות? סליחה, אני צריך להתראיין בתחנת רדיו אזורית כלשהי.

בלי תעמולת בחירות.

אני רוצה לשאול את ההנהלה שנמצאת פה לגבי הרפורמה. עם כל ההסתייגויות שהיו פה בעבר, מסיבות כאלה ואחרות אנחנו קיבלנו את הרפורמה ועודדנו את הרפורמה ולחצנו על האוצר לסייע לכם בהוצאתה של הרפורמה לדרך. כבר חנכו, כבר הניחו אבן פינה למתקן רשות השידור בלוד.

לא הניחו.

לא אבן פינה אבל גזרו סרט או משהו.

לא, היה שם טקס. טקס חתימת הרפורמה היה בלוד.

היו כבר ארבעה טקסים לחנוך את הרכבת המהירה שם בתל-אביב.

טקס חתימת הסכמי הרפורמה נערך בלוד.

אז בסדר, יופי. אני קראתי כבר עכשיו בעיתון שיש קשיים בפינוי רשות השידור מהפעילות שלה בתל-אביב, כתוצאה מזה המעבר ללוד מתאחר, וכל הרפורמה עוד פעם תקועה.

אני מבקש גם מכם וגם מנציג האוצר סוף סוף להסביר, כי גם פה בתקציב אתם לוקחים את זה בחשבון, והרפורמה זה צל שמרחף מעל רשות השידור. מתי סוף סוף – אתה לקחת את זה על עצמך, אמיר, באמת בתור משימת חייך להוציא את הרפורמה – מתי אתם מוציאים אותה לפועל? מתי נראה את השינוי הגדול הזה?

העיצוב והבינוי של התפאורה ושל התאורה של אולפן החדשות החדש, איפה פיזית הוא צריך להיות? אני מדברת על סעיף 12.

סעיף 12, תפאורה? ברוממה.

מתוקצב סכום של 58 מיליון שקלים, מתוכם 49 מיליוני שקלים יהוו את תקציב הפיתוח, 8 מיליון שקלים מתוכם מתוקצבים לצורך מימון, עיצוב ובינוי התפאורה והתאורה של אולפן החדשות החדש. ברוממה?

כן. לשאלתו של חבר הכנסת שי. למרבה הצער – התחלתי להגיד את זה קודם - אנחנו לא יכולים לבשר גם היום שהרפורמה יצאה לדרך.

אנחנו – ואני באמת בהזדמנות זאת בישיבת הסיכום רוצה גם להודות לוועדה על המאמץ הרב שהיא עשתה כדי לעזור לנו לקדם את הרפורמה.

קיבלתם גיבוי כל הדרך.

אנחנו חתמנו ב-5 באוגוסט על הסכמי המימון מול האוצר, מול מינהל מקרקעי ישראל ומול משרד ראש הממשלה.
היו חמישה תנאים מתלים שעמדו בדרך, לשמחתי הצלחנו להסיר אותם במהירות, אחד מהם תוך יום – העברנו שלוש קריאות בכנסת לתיקון מתווה האגרה, כשהוועדה הזאת היתה שותפה לעניין הזה; היה צריך אישור של ועדת הכספים, שביום פיזור הכנסת אישרה לנו; היה צריך אישור של שר התמ"ת לחתימה על הסכמים בעניין חוק שעות עבודה ומנוחה, ועוד כמה תנאים שהצלחנו להסיר את כולם.
ואז למרבה הצער, דווקא אגודת העיתונאים מבית, תחת הכותרת "התאמות של ההסכמים" – ההסכמים נחתמו כידוע לפני שנה וחצי ואז נדרשו התאמות – תחת הכותרת של התאמות הכניסו פתאום דרישות חדשות, שלא אנחנו ולא האוצר יכולים לתת להן יד, וכרגע המשא-ומתן נמשך על הסעיף.

נפתח מחדש?

לא נפתח מחדש אבל נמשך על סעיף אחר.

זה ניסיון לפתוח את זה מחדש. זה ניסיון שלהם לפתוח את זה מחדש.

שלהם. אנחנו לא פותחים מחדש.

אולי יש לזה צידוק, אני לא יודע.

תיכף המנכ"ל יעדכן כי הוא מנהל את המשא-ומתן. הלילה צריכה להתקיים עוד פגישה, שהייתי מגדיר אותה כמכרעת, ואני מקווה מאוד שהעיתונאים יתעשתו.
אתם דיברתם קודם על מצבו של שוק התקשורת הישראלי, אני חושב שרשות השידור צריכה להיות עוגן איתן בשוק הזה היום, היא יכולה להיות. ההסכמים חתומים, המימון נמצא, וחבל לחכות. אני חושב שאנחנו פשוט מכניסים את הרשות למצב של מוות קליני אם אנחנו לא מתניעים את הרפורמה לאלתר.

אני רק אומר לך – קודם כול, באמת קיבלתם פה גיבוי. בי"ת, הרפורמה היא חיונית, היא חיונית. וגימ"ל, במצב הכספי-כלכלי של מדינת ישראל, שהוא לא נעלם מהעין, אני חושש מאוד שעכשיו כשתגמרו עם העובדים, האוצר יגיד: חבר'ה, מה שהיה נכון לפני חצי שנה ב-5 באוגוסט, לא נכון יותר. זה מה שאני חושב.

אנחנו שותפים לאותה דאגה. המנכ"ל ואני מבהירים את זה לאגודת העיתונאים בכל הזדמנות.

כן, הם יפסידו את הרכבת.

אני חושב שפה יש התעקשות שלא לשם מטרה מסוימת. אפשר למצוא גם מנגנונים כדי להתניע את הרפורמה, אפשר היה לעשות את זה גם לפני חודש וגם לפני חודשיים – למצוא מנגנונים מוסכמים להתנעת הרפורמה, ובלבד שהיא תותנע, כי אחרת באמת אני אומר, אנחנו במצב של מוות קליני. הרשות כבר מתה מוות קליני לאור כל מה שאתה אומר עכשיו, ועכשיו השאלה אם אנחנו מנתקים אותה מהמכשירים או שאנחנו מצילים את חייה.

גם פה אין לנו בשורה. אולי כחלון ייקח את זה על אחריותו. הוא עכשיו פנוי, יש הרבה תפקידים שהוא מקבל ברגע האחרון.

יש לו ג'וב אחר.

נוסיף לו את זה. נוסף על תפקידו, כמו שהיינו אומרים. נו, מה אתה אומר? מעולם לא היתה ישיבה שבה היית כל כך שקט, כרמל, אני מודאג.

אנחנו נשמח לעדכן בעניין הבג"ץ. כידוע, הבג"ץ שאנחנו הגשנו בדצמבר 2011, היה לו אפקט משמעותי על קידום הרפורמה וההליך והחקיקה כאן בכנסת. ההתנהלות סביב הבג"ץ הזה נמשכה במשך כל 2012, כאשר בדצמבר בית-המשפט בחר להכריע בבג"ץ, אבל בעצם בחר לא להכריע. כבוד השופט גרוניס אמר שהוא מטיל ספק רק בכוונתה של רשות השידור לעמוד בחוק והוא הצביע על כך שרשות השידור, ניטלה ממנה חזקת התקינות המינהלית.
עקב זה ובגלל זה, הבג"ץ מינה עצמו בשנה וחצי הקרובות לרגולטור של רשות השידור, היינו בעוד חצי שנה רשות השידור תצטרך להגיש דוח לבית-המשפט הגבוה לצדק על הוצאותיה בהפקות המקור, גם על 2012, גם על מחצית 2013.

לבג"ץ היא תגיש?

לבג"ץ. בחצי שנה לאחר מכן בג"ץ דורש דוח נוסף מפורט של ההפקות של רשות השידור על-פי סוגות, היינו שלושה דוחות – אחד על 2012, אחד על חצי 2013 ואחד על סיום 2013 – את כל זה בג"ץ עשה ובעצם הותיר את העתירה שלנו פתוחה.
אנחנו מניחים שחלק מהחלטה של בג"ץ נבעה מתוך ההתנהלות של רשות השידור בשנה בה התנהל הדיון בינינו וחליפת המכתבים והניירות, כאשר כל הדוחות שרשות השידור הגישו היו חסרים ובעייתיים, ואנחנו אומרים – עם כל הכבוד לעובדה שטוענים שהוצא פה כסף, עדיין אנחנו רואים פה בעיה גדולה בכל העניין של השקיפות והאופן שבו הדברים מוצאים החוצה להפקות חיצוניות.
יש פה בעיה. יש מאות יוצרים שמחכים כבר חודשים ארוכים לתשובות לגבי פרויקטים שהם הגישו על-פי קולות קוראים ובאמת זאת גם הזדמנות להודות לוועדה עם סיום הקדנציה, ליושב-ראש וליועצת המשפטית על הבמה שהם נתנו פה ליוצרים. לא תמיד הצלחנו להעביר את מה שרצינו – הזכרת מה שהיה פה לפני שבועיים, לצורך העניין, שבעניין הזה לא נשמעה המילה האחרונה שלנו, אבל יחד עם זאת, בעניין הזה אני חושב שראוי שהוועדה תשים לב למה שבג"ץ מאותת לה בעניין הזה כי בג"ץ בעצם לקח על עצמו להיות בשנה הקרובה הרגולטור של רשות השידור.

אדוני היושב-ראש, מאחר שהדיון כפי שנאמר פתוח בבג"ץ, אני לא חושב שמן הראוי לנהל אותו כאן, ויש לי גם מה להגיב, אבל אני לא אגיב כי התיק פתוח.

אנחנו לא ערכאת ערעור על בג"ץ.

נכון, אז התיק פתוח. לפרוטוקול אני אומר שלא כל הדברים שנאמרו כאן, אני מסכים איתם, הם לא מדויקים, אבל אני חושב שלא ראוי לנהל את הדיון כאן.

רק אוסיף דבר אחד. כאשר רשות השידור תגיש את הרשימות לבג"ץ, אנחנו אולי פעם אחת נראה סוף סוף על מה הוצא כל הכסף, כי זו דרישה שאנחנו ביקשנו כל הזמן – לקבל שקיפות – והעובדה שבג"ץ נענה לנו בעניין הזה, אנחנו מקווים עוד חצי שנה מעכשיו לראות לראשונה איך הוצא הכסף, על-ידי מי, באיזה תחומים ובאיזה סוגות, וזה יהיה מעניין מאוד.
עוד דבר שראוי לציין, שמבקר המדינה בימים אלה פתח בכתיבת דוח חדש על רשות השידור.

מה הוא היה עושה אם לא היתה לו רשות השידור?

בעניין הזה להוסיף משפט בבקשה בעניין של הרשימות ושל ההפקות שהוצעו לפי המתווה שנקבע פה בוועדת הכלכלה. רשות השידור אמורה, וכנראה הגישה בתאריכים כאלה ואחרים רשימות. אם הרשימות האלה היו מלאות ומפורטות, אני מעריך שיכול להיות שזה היה מייתר חלק מכל הבג"ץ.

העניין שאנחנו כל הזמן חושבים, ואנחנו חושבים שזה חשוב גם להנהלת רשות השידור ובטח חשוב לוועדת הכלכלה וחשוב באופן כללי זה נושא השקיפות. אנחנו יודעים איך רשות השידור התנהלה במשך המון שנים, ועכשיו כשמדובר על רפורמה ומדובר באמת על לפתוח דף חדש ובאמת להגיע לדברים ולעשות דברים אחרים, העניין של השקיפות הוא מהותי, הוא פשוט מהותי.
אני מדבר עכשיו כמפיק, כיושב-ראש איגוד המפיקים. התחושה של אנשים, ויכול להיות שזה לכאורה ויכול להיות שהם גם טועים, אבל התחושה היא שיש קול קורא, שזה מין הליך פורמלי, הליך פתוח.

רבותי, תקצרו. אנחנו כבר בדיון הבא.

ויש חוזים שנחתמים שהם לא דרך הקול קורא - אני אומר, הכול לכאורה. התחושה היא שאם היתה יותר שקיפות, יכול להיות שכל הטענות האלה הן בטלות ובאמת אין להן שום ביסוס, אבל כל עוד השקיפות הזאת לא קיימת, זאת התחושה והיא תחושה שעוברת, ואם גם הדברים נכונים, את זה נראה כבר בעוד חצי שנה כשהם יגישו דוח לבג"ץ, או הדוח שצריך להגיע לוועדה הזאת מתישהו לדעתי כי אנחנו קבענו פה תאריכים כל רבעון. אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה, ואני אשמח לדעת מתי בפעם האחרונה התקבל פה דוח ומתי הפעם הבאה שצריך לקבל.

האם אפשר לבקש שרשות השידור תדווח נגיד אחת לרבעון לוועדה?

זה בחוק.

בחוק.

אנחנו פרסמנו בסדר-היום לחברי הכנסת: יושב-ראש רשות השידור העביר לוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך, בהתאם לסעיף 81(ג) לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, דוח לעניין הפקות מקומיות קנויות לשנת 2012. הדוח מצוי במזכירות הוועדה לעיונם של חברי הכנסת.

זה דוח חדש או מה שהוגש לפני חצי שנה?

הוועדה קיבלה את הדוח לפני ארבעה ימים.

האם אנחנו יכולים לראות אותו?

האם לנו מותר לראות אותו?

אם לי מותר, גם לכם מותר, אבל איפה זה? זה לא ועדת חוץ וביטחון.

במזכירות הוועדה.

פתוח, שקוף.

אני אומר שהעניין של השקיפות הכי מהותי.

על פניו זה בסדר. נסתכל, נראה אם זה מספיק מפורט. האם זה אחת לשנה מוגש?

כל חצי שנה. פעמיים בשנה.

אוקיי, נסתכל על זה. בואו תלכו לראות את זה בעצמכם. אני לא שמעתי פה התנגדות למימוש החוק.

· - -

רק חשוב לציין שהדוח שהוגש במחצית השנה היה חלקי וחסר מאוד.

בסדר. אז תסתכלו על הדוח, תגידו, ובעזרת השם – כמו שאומרים בזמן האחרון – נמשיך ללוות את זה.

אני מניחה שהנהלת רשות השידור תשמח להעביר את זה.

אני מוכן להעביר את הדוח.

אתם יכולים להעביר להם ישירות את הדוח?

זה מה שהם הציעו.

תקבלו את הדוח ונשמע את ההערות.

חבר הכנסת אקוניס חזר ממשימה חשובה והוא מדווח על התחזקות של הליכוד.

העירו לך על תעמולת בחירות באמצע או לא?

ברור שאמרו. אדוני היושב-ראש, אני מוכרח להגיד לך – נחמן לא נתקל בזה כי הוא כביכול במפלגה הנכונה. זה מדהים, תשימו לב לזה.

מה זאת אומרת כביכול במפלגה הנכונה?

לא, מבחינת התפיסה התקשורתית. זה מדהים, ותבדקו את זה בכל הערוצים, גם ברשות השידור וגם בערוצים המסחריים, אדוני היושב-ראש. כל פעם שיש מרואיינים – או שלי או יאיר או ציפי, שאגב מתראיינים בלי סוף – מה שהם אומרים זה לא תעמולה, אבל כשאנחנו עולים לשידור, כל משפט שני זה תעמולה.

גם אתה לא סובל מחוסר - - -

לא, לא אמרתי.

מספיק כבר עם "מיסטר קיפוחי", אתם כבר שלושים שנה שם ולא מפסיקים - - -

לא. לדאבון הלב, דבר אחד לא באמת עשינו.

מה תעשו בלי - - -

הנה אני אומר לך את זה, וזה מוקלט פה על-ידי ערוץ הכנסת. דבר אחד לא הצלחנו לעשות. לעולם אף אחד לא יתפוס אותי – כולל בפרוטוקולים של ועדת הכלכלה – שאני רציתי תקשורת אוהדת. לא הייתי מתנגד לזה, אבל לא אמרתי - תאהדו אותי. אמרתי – תהיו מאוזנים, תהיו שקולים, אל תתנו עדיפות לצד אחד על חשבון הצד השני, ולדאבון הלב זה נעשה ככה שנים ארוכות.

רציתם למנות את המינויים של רשות השידור – קיבלתם את זה; רציתם לנהל את התקציב – קיבלתם את זה.

ברשות השידור לא עשינו שום דבר שקודמינו לא עשו על-פי חוק. על-פי חוק, לא עשינו שום דבר שקודמינו לא עשו.

יכולנו לשנות את החוק.

לפני שלושה שבועות בוועדה הזאת עברו חוקים על-ידי משרד ראש הממשלה - - -

רבותי, אנחנו כבר רבע שעה אחרי תחילת הישיבה הבאה.

רק משפט אחד להערתו של חבר הכנסת שי, כי הוא העיר הערה על מינויים שלנו ברשות השידור.

לא, לא אמרתי המינויים האלה. אמרתי שרציתם בחוק – הלוא העברנו חוק במהלך - - -

והוא תקף למליאה הבאה.

עמדתם על כך שבמינויים תישמר השפעתה של הממשלה.

במועצה, נכון.

ברור שזה יסייע לממשלה הבאה.

אבל הם באמת לא שונים מקודמיהם בעניין הזה.

בעניין הזה נכון.

אבל אני אומר, למרות הכול, עדיין אתם מתלוננים, אז אני לא יודע.

אני לא התלוננתי על גוף מסוים. אמרתי – בתפיסה, בדבר הזה לצערי לא הצלחנו. לאיזון.

מה עכשיו? כרמל, אם לא תדבר אני אחשוב שאיבדת את מיתרי הקול.

לא, אני מקשיב לדיון העמוק.

הבנתי.

זה דיון חשוב.

אני רוצה לומר מילה אחת. מדובר כאן, כאמור, באישור תקציב 2012, שאין משמעות מעשית אמיתית לאי-אישורה, ככל שהוועדה היתה מחליטה לא לאשר סעיף מסוים נניח בתקציב. הרי התקציב כבר בוצע, בדרך זו או אחרת.

ואם לא מאשרים את כל התקציב, מה המשמעות?

אם לא מאשרים את כל התקציב, המשמעות היא נו-נו-נו לוועדת הכלכלה, שלא ביצעה את המוטל עליה על-פי החוק, לאשר.

למה אנחנו?

מה זאת אומרת? החוק מחייב אותנו לאשר?

לא. היא יכולה לאשר בשינויים.

מה, בשינויים רטרואקטיביים?

אנחנו לא יכולים.

לכן אני אומרת, אבל אין לזה משמעות מעשית כרגע.

האם היה בעבר כזה דבר?

לא היה תקציב, לא היה מה לאשר - - -

אבל היו תקציבים שאושרו לאחר מעשה? את הזיכרון המהלך של הוועדה.

לאה, מנהלת הוועדה - - -

ועדת הכלכלה נדרשת לראשונה לאשר את תקציב רשות השידור. עד כה, עד לתיקון האחרון לחוק רשות השידור, מי שאישר את התקציב זו היתה ועדת הכספים, אינני יודעת מה היה שם ואינני יודעת באיזה מועדים אישרו את זה.

בואו נחשוב שזה תקדים רע, שעדיף להימנע ממנו.

מכל מקום, בישיבה הקודמת אני שאלתי את עורך-דין אציל ממשרד ראש הממשלה מה המשמעות של ישיבת ועדת הכלכלה בסוף 2012, שהיא נדרשת או מתבקשת לאשר את תקציב 2012, ואמר עורך-דין אציל שככל שלוועדת הכלכלה יהיו הערות לתקציב הזה, הן יילקחו בחשבון בגיבוש תקציב 2013. האם אני אומרת את הדברים נכון?

מטבע הדברים, הדברים שתקבע הוועדה ביחס לתקציב 2012, אני מניח שהגורמים הרלוונטיים יידרשו לשים לב אליהם.

כן, אבל הוועדה שמעה כבר שרשות השידור העבירה לשר האוצר את התקציב של 2013.

שר האוצר כרגע בוחן את התקציב.

המשמעות הפרקטית, לדעתי, אם לא יאושר, אנחנו נצטרך עוד פעם לפעול לפי 1 חלקי 12, עד אישור 2013 לעשות לפי 2011 ולא לפי 2012.

אני רוצה לומר לחברי הכנסת – אני עברתי על המבוא לתקציב ועל דברי ההסבר לתקציב, ואצלי לפחות היו מספר שאלות שהתעוררו. אני לא יודעת אם יש כרגע טעם לדון בהן או על כל פנים להפנות את תשומת הלב אליהן.
כך למשל, נאמר באיזשהו מקום שבכוונת הרשות להתחיל בשנת 2012 בשידורי הניסיון של ערוץ החדשות המתוכנן, והמקור למימון שידורי ניסיון אלה, כאשר יחלו, יהיה באמצעות העברות תקציביות פנימיות. אני לא יודעת, אני מניחה שהשידורים האלה לא החלו.

כן החלו.

ואיזה העברות תקציביות נעשו לצורך העניין, זה אינני יודעת.

תוכנית בוקר מתוכננת?

תוכנית בוקר לא.

למה?

לא עלתה, אין תקציב. לא היה תקציב.

לא הבנתי, זה חלק מהתקציב.

אבל זו הצעת תקציב שהיתה אמורה להיות מאושרת.

דרך אגב, אני אומר לכם באמת שיהיה טוב גם לערוץ הראשון תוכנית בוקר.

לא נכון.

כך אני חושב.

הבעיה שאנחנו לא יכולים להפעיל את זה.

הרייטינג הוא נמוך וההוצאה - - -

לא נכון. אבל יש גם דבר כזה שנקרא הציבור.

אופיר, תנסה להביא עובדים ברשות השידור לשלוש שעות עבודה.

זאת לא הבעיה, נחמן. הבעיה שאנחנו רוצים להפעיל את זה אחרי הרפורמה כי אז מתבטלים ההסכמים. ההסכמים שנעשו אז במיליון שקלים לחודש להפעיל תוכנית בוקר, אני לא מוכן להפעיל את זה.

זה מה שאמרתי.

עלויות גבוהות מאוד.

אדוני יושב-ראש הרשות, בהתאם להחלטת המוסדות תחזור הרשות להפיק בשנת 2012 תוכנית בוקר יומית, וזה מה שיש בתקציב.

אבל התקציב לא אושר.

לא היתה תוכנית בוקר ב-2012. אם נאשר את התקציב של 2012, האם תהיה ב-2013 תוכנית בוקר?

אמרתי בהתחלה. זה אישור פורמלי כיוון שהשנה כבר הסתיימה, התקציב בוצע.

אני באמת שואל האם תהיה ב-2013 תוכנית בוקר.

אם תהיה רפורמה – כן; אם לא תהיה רפורמה – לא.

תלוי ברפורמה.

ודאי, זה תקציב מותנה רפורמה. אם אין רפורמה, אי-אפשר לעשות, אין מימון.

אם אפשר לקבל סטטוס לגבי מכירת הנכס בקריה.

הכול תקוע.

תוכנית בניין עיר לשערי צדק.

ומכירת המתקן באזור המרכז.

המתווה המקורי של הרפורמה – אני מזכיר – היה צריך להיות 90 מיליון מענק של האוצר, 240 מיליון הלוואה, והיתרה מהעלאת האגרה, שגם הוועדה הזאת לא נתנה לזה יד, והאגרה ירדה כפי שאתם יודעים, ולכן בקופה היו חסרים 400 מיליון שקלים כדי להתניע את הרפורמה. זה הסכום שהיה חסר.
אנחנו הצלחנו להשיג אותו לאחר משא-ומתן ממושך עם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ואתנו, בשלב מסוים גם עם המינהל, והפתרון שנמצא הוא כזה – על שליש ממתחם שערי צדק אנחנו בונים קריית שידור מודרנית, מגדל בן 24 קומות שיאחד את כל פעילות רשות השידור בירושלים.

איפה?

על שליש משערי צדק. שני-שלישים הולכים למדינה ותמורת זאת אנחנו מקבלים 250 מיליון. עוד 40 מיליון יבואו מנכס שיש לנו ברחוב ירמיהו.

24 קומות?

כן, זו התוכנית.

כולן יהיו של רשות השידור או שיושכרו?

אבל הם מתחילים מהקומה ה-24 ויורדים...

אנחנו תמיד שואפים גבוה.

זה כמו בסרט של חבר שלנו - - -

כך שיש לנו כבר 290 מיליון שקלים למימון החסר. עבור פינוי הקריה בתל-אביב אנחנו מקבלים מהמינהל 150 מיליון שקלים.

מתי?

עם התנעת הרפורמה. 110 מיליון שקלים הולכים להחזר הלוואת הגישור של ה-400, כלומר 290 פלוס 110 נותנים את ה-400 מיליון החסרים, ו-40 מיליון שקלים הולכים לבניית קריית שידור מודרנית בגוש דן.

מוסדות רשות השידור וההנהלה סיכמו על כך שהקריה הזאת תוקם בלוד. שוב, למרבה הצער, היתה עתירה לבית-הדין לעבודה, שעיכב את התהליך הזה.

שתי אגודות העיתונאים עתרו לבית-הדין לעבודה בתל-אביב.

נגד המעבר.

נגד המעבר.

כרגע אנחנו נמצאים בהליך שהטיל עלינו בית-הדין, אנחנו מקווים למצות אותו.

אבל יישאר מתקן בתל-אביב.

בגוש דן.

לא. בלוד יהיה – אני לא יודע מה העתירה של אגודת העיתונאים – אני שואל האם יהיה אולפן שידור טלוויזיה.

יהיה מתחם שידור בגוש דן, ואנחנו מקווים שיהיה גם חדר פיקוד קדמי – אנחנו קוראים לזה – מתחם שידור קדמי בתל-אביב.

פעיל.

ודאי שפעיל.

לגבי המתחם שהתכוונתם לבנות בלוד, בהתאם לאמור במסמך שלכם, ההוצאה היתה מותנית בהכנסה.

הזכרתי אותה כרגע. בניית מתחם השידור בלוד היתה אמורה לבוא מה-40 מיליון – הכסף שנקבל מהמינהל.

מתוך ה-150.

וכדי לסגור את המעגל עבור פינוי רוממה ואולפן החוטים הסמוך – להלן רוממה רבתי, שני המתקנים שלנו ברוממה – הם יממנו את בניית אותה קריית שידור בשערי צדק, כך שזה הדיל.

השמאי הממשלתי עשה אינוונטר לנכס?

הכול, הכול יחד.

וכמה הוא עולה, כמה הוא שווה?

השמאות שאנחנו עשינו היא יותר גדולה בהרבה מהשמאות הממשלתית, אבל הם לא הסכימו לתת לנו את הכסף הזה.

מה זאת אומרת? ה-150 מיליון או יותר?

יותר.

אתה מדבר על ה-150 מיליון. אני מדבר על הנכס בתל-אביב, הוא הקריה.

המתחם של דרום הקריה. השמאות שאנחנו עשינו היא כמעט פי-שניים ממה שעשה השמאי הממשלתי.

זה נותן לכם המון כסף. אתם יכולים להקים בניין של 48 קומות.

אולי כשכחלון יהיה יושב-ראש המינהל הוא יחזיר לנו את הכסף.

אתם תתחילו את הקדנציה הרביעית שלכם – אתם מתחילים את השנייה בקרוב – את הרביעית, ועדיין אני חושש שזה לא יצא לפועל כי כל פעם יש איזו חוליה חלשה פה, כל פעם אני מאתר חוליה.

מה החוליה החלשה?

צריך לצאת מתל-אביב, יש התנגדות - - -

סליחה, אגודת העיתונאים - - -

לא משנה.

אנחנו נעמוד בהסכם, חבר הכנסת שי.

תמיד יש משהו שעוצר את המהלך הזה.

תמיד יהיה מישהו שמתנגד לרפורמה, נחמן. תמיד יהיה מישהו.

בסדר, אבל זה הכול תלוי אחד בשני ואתה לא יכול להוציא את מהלך א' בלי ב', ו-ג' ו-ד', ובסוף זה נתקע.

חברים, מה אתם מציעים?

אפשר שאלה אחת או בקשה?

כן.

כמובן, היועצת המשפטית יכולה לעזור לנו. יש אפשרות שהעניין הזה – המשחק הזה בין אגרת הרדיו לאגרת הטלוויזיה – לא ימשיך להשפיע על הפקות המקור ועל המתווה שעשינו בוועדת הכלכלה?

בואו נדבר על זה בעוד שלושה ימים.

בוודאי שיש אפשרות – תיקון חוק, והכול מסתדר.

לא, אנחנו לא מבקשים עכשיו להחזיר אחורה.

לא כרגע, בוודאי.

לגבי הפקות מקור מדובר בדיוק שהן יהיו הכנסה - - -

נגזרת מתקציב הטלוויזיה.

לא מהתקציב. מהכנסות מסוימות, כתוב בחוק בפירוש מאיזה הכנסות.

זה כולל גם תעודה ודרמה?

הכנסות מאגרת רשות השידור, מהאגרה לפי חוק רשות השידור.

נגיד הסרט על אמנון ליפקין, זה כולל את זה?

· - -

הכנסות רשות השידור.

הכנסות הטלוויזיה.

אתם לא הבנתם. סליחה, אתי, ההגדרה היא הכנסות הטלוויזיה. מה שהייתי מבקש, ויכול להיות דורש - - -

אני חושב שזה ראוי לחקיקה.

יש את הנגזרת. ישבנו פה בוועדת הכלכלה, נסגר הכול בברכת ועדת הכלכלה ובשיתוף פעולה בין רשות השידור לבינינו, שייצגנו את היוצרים. בסופו של דבר, היה ברור באותו רגע מהו האחוז מסך הכול הכנסות רשות השידור.

מה פתאום.

אבל מאז - - -

- - -

זה לא מסגרת הדיון הזה.

למנוע מצב שכל פעם שרוצים להעלות – יעלו ברדיו, ובעצם - - -

אבל זה לא מסגרת הדיון הזה.

זה חוק.

אבל זה המתווה שקיבל תוקף של חוק.

זה חוק. מה זאת אומרת כל פעם שירצו?

כן אבל זה משחקים, והמשחק כבר קרה, ברור. הרי היו יכולים להעלות את האגרה ב-2.5% לשניהם ביחד אם היו רוצים, אבל החליטו – בואו נכניס קצת להפקות מקור, נעלה ברדיו. הרי הכסף הוא אותו כסף. גם זה סוג של קומבינציה, נו באמת, זה ברור לכם.

ישבת באולם כשהיה הדיון הזה.

אמיר, אתה לא מבין מה אני אומר? זה לא נשמע לך הגיוני?

אבל זה לא משנה כרגע, אתה לא יכול לעשות כלום.

אני פה מציע, הרי כולכם תהיו כאן בדיונים הבאים.

אלה דברים חשובים, לא היינו מודעים, נעשה את זה.

מה שאתה מציע מחייב תיקון של ההגדרה "הכנסות" לתוספת לחוק רשות השידור. שם מדובר על הכנסות מאגרות המשתלמות לפי סעיף 28(א) לחוק.

זה לא ועדת הכלכלה, זה המליאה.

גם וגם.

תודה. מי בעד אישור התקציב?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין
תקציב רשות השידור לשנת 2012, בהתאם לסעיף 32א לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, נתקבל.

אושר פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>