PAGE
16
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/01/2013

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי
<פרוטוקול מס' 684>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ט בטבת התשע"ג (01 בינואר 2013), שעה 10:30

<1. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר ללוד), התשע"ג-2012>
<2. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר להוד השרון), התשע"ג-2012>
<3. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לנצרת עילית), התשע"ג-2012>
<4. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לרמלה), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אברהם מיכאלי

אורי מקלב

>
יפעת רווה - משרד המשפטים

ליאורה אשד - יועמ"ש ע. לוד, מרכז השלטון המקומי

יהודית שקד - תובעת עירונית ע. לוד, מרכז השלטון המקומי

אולגה קוניצר גורדון - יועמ"ש נצרת עלית, מרכז השלטון המקומי

דנה ולדיסלבה זלוטין-אנדרייב - עורכת דין - עיריית הוד השרון, עיריות ומועצות מקומיות

ירון סולברג - יועץ משפטי - עיריות הוד השרון, עיריות ומועצות

דורון דבורי - יועץ משפטי, עיריית רמלה

סופי ויטלם - תובעת עירונית, עיריית רמלה

אבי מזרחי - מנהל מחלקת פיקוח וחנייה, עיריית רמלה

אפרת חקאק

תמי ברנע

הדס צנוירט
<צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר להוד השרון), התשע"ג-2012>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

נתחיל עם הוד השרון. בבקשה.

אנחנו מבקשים להפוך את כל ההליכים של ברירות קנס בעבירות על חוקי עזר של עיריית הוד השרון להליכים מסוג ברירת משפט. למעשה, ברירות קנס זה הסדר היסטורי שהיה ונוצר, ועכשיו הרבה רשויות עושות את המהפך הזה. אנחנו גם בדקנו את התהליך, והגענו למסקנה שזה תהליך שהוא הרבה יותר טוב מבחינת כל הצדדים, מבחינת האזרחים, מבחינת בית המשפט וגם מבחינת העירייה. ההתמודדות עם ההליכים היא הרבה יותר קלה.

מה ההבדל בין ברירת קנס לברירת משפט? אין הבדל בכלל, זה הרי הכול בלוף אחד גדול. אני מקבל ברירת קנס – אני מבקש להישפט. אני מקבל ברירת משפט – אני הולך להישפט.

זה בלוף אצלך, אבל לא אצל כל האנשים.

אצל 90 אחוז מהאנשים.

ממש לא.

אדם צריך לבקש להישפט, ונעביר מסר טוב לאזרחים, שהרשויות לא יעשקו אותם. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, במסגרת הדיון, לבקש מכל הרשויות לקחת מדגם של רשויות שהעברנו אותן ממשפט לברירות קנס, ולשאול, כמה עלו הקנסות שהם נתנו מאז שקיבלו את האפשרות לעשות את זה ברירות קנס, כמה אנשים השתמשו.

איפה בית המשפט שלכם?

בית המשפט לעניינים מקומיים – כפר סבא.

אתם מממנים חלק מבית המשפט הזה?

זה לב-לבו של העניין, ההקלה המשמעותית מאוד על בית המשפט. כלומר אם במצב של ברירות קנס בית המשפט לפני יום דיונים, המזכירות שם פותחת שבעים תיקים, וכל היום מתמלא, ויכול להיות שבכלל לא יגיעו אנשים להישפט, כי זאת ברירת המחדל, שהם מוזמנים לבית המשפט, ובסוף מגיעים חמישה אנשים מתוך השבעים, הרי שבית המשפט בזבז יום שלם של דיונים לחינם. בברירות משפט ההיערכות היא הרבה יותר טובה - רק האדם שביקש להישפט מגיע, עשרה אנשים יבקשו להישפט, ואז יתרת היום של בית המשפט – אנחנו יכולים להכניס פנימה תיקים של תכנון ובנייה, של רישוי עסקים – למלא אותו בהרבה נפח של עשייה. היתה לי פגישה עם סגן הנשיא, וזה הגיע למצב של מבוי סתום. ברירות הקנס פשוט פוקקות את יום הדיונים, ויש לנו יום דיונים אחד בחודש בערך, ולא ניתן להכניס תיקים אחרים. מכאן נולד צורך אמתי.

באילו חוקי עזר אתם מבקשים להפוך?

אנחנו בדרך כלל לא מביאים לכם את העבירות, אבל יש לי – אם אתה רוצה לרפרף על העבירות של הוד השרון.

חוקי העזר בהוד השרון הם הניסוח הרגיל? יש חוקי עזר שמנוסחים בצורה מיוחדת או מאוד ישנה. כבר בעבר נתקלנו ברשויות שביקשו לעבור לברירות קנס, אבל הניסוח של חוקי העזר היו מאוד מיושנים, מאוד לא ברורים.

החוק המרכזי הוא מ-97', כך שכל החקיקה שמסדירה את איכות החיים בעיר, שהיא מרכז הכובד, היא יחסית חדשה.

אני מבין שאין לנו הרבה שיקול דעת בעניינים האלה, אבל מניסיוני – הייתי תובע עירוני של אחד הישובים באזור לפני הרבה שנים. אני רואה מה קורה בבתי משפט עם ערימת תיקים שאני מביא לאותו בוקר שאני מביא לבית המשפט. אני חושב שהמערכת מתבזבזת. אתה צודק בהערה שלך. מי מממן את כל היום של השופט? ויושבים שם שופטים מכובדים, לא שופטים טירונים. זה יום דיונים שחסר לאזרחים בתיקים אחרים. ההערה שלך היא נכונה.

ההערה נכונה. אומר לך איפה הבעיה הגדולה – במשרד הפנים לא בודקים את חוקי העזר, אף פעם לא בדקו. לכן אתה תמצא חוקי עזר שכתוב בהם שמי שלא מוריק את בור הביוב המשותף, דינו כך וכך, ואין בורות שופכין בכלל.

זה היה פעם, כשאדוני היה מייעץ לרשויות מקומיות.

יש לכם משחטת עופות?

לא, אבל יש בדיקה של עופות.

רציתי לציין שיש לכם דווקא בעיה בחוק. בעניין חוק עזר להוד השרון, שחיטת עופות, לא כתובה דרגת הקנס.

כי אין שם בכלל שחיטת עופות.

יש סעיף של בדיקה וטרינרית, שהווטרינרית עושה אותה.

לא, אני מדבר על משחטת עופות. אין לכם משחטת עופות, וזה בסדר. זה קיים מזמן המנדט, וגם אתם לא עשיתם כלום כדי לתקן.

כמה בקשות למשפט אתם נותנים בהוד השרון, חוץ מעבירות בנייה?

זה משתנה לפי עונות. אם לוקחים ממוצע מכל השנה, זה יוצא כארבעים דוחות בחודש. זה משהו כמו קצת יותר מ-400 בשנה, אבל זה תלוי בעונות, ובעיקר על פסולת ועל גזם.

כמה הקנס?

הקנסות הם משתנים.

שאלתי על הגזם.

אני לא מאשר את הקנס.

מאשרים את הקנס, אבל לא היום.

זה דוח ולא דווקא הזמנה לבית משפט.

בין 320 ל-475.

את הקנס כבר אישרתם.

ראינו רשויות שבהזדמנות זו גם העלו.

לא. לא נוגעים פה בקנסות ובעבירות – את זה אישרתם כבר.

אדוני היושב-ראש, אם תהיה יושב-ראש הוועדה בקדנציה הבאה- - -

אני לא אהיה יושב-ראש הוועדה בקדנציה הבאה...

בכל אופן, ברירת הקנס הזאת גם מגבירה את המוטיבציה לשמור חוק וגם של פיקוח, לתת קנסות. אין לי ספק שאם ניקח מספר רשויות, שהעברנו אותם – אנחנו העברנו כבר עשרות ישובים וערים מברירות קנס למשפט, נראה לי שגם מתן הדוחות הוכפל ושולש.

אנשים הופכים להיות עבריינים.

או העיריות רואות את זה כמחולל הכנסה. באנו מהמקומות האלה, הוא בא כתובע עירוני, ואנחנו לא פעם רואים בדיוני תקציב של רשויות שיש צפי, יעד, ואתה רואה אחוז הגדלה של הכנסות מקנסות. אתה שואל, אתה רואה את האנשים יותר עבריינים ב-2012? מתברר שהרשויות רואות את זה כעוד אפיק הכנסות. אתה אומר – עד עכשיו זה רק היה גורם הרתעה, ועכשיו - כולל בדוחות חניה ובדוחות אחרים, אתה רואה גידול דרמטי – לא גידול של 5 אחוז; אתה מדבר על גידולים של בקשות ל-20 אחוז, 15 אחוז.

הערות?


מי בעד?

הצבעה
בעד – פה אחד

אושר.

צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר להוד השרון), אושר פה אחד. תודה.

<צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לנצרת עילית), התשע"ג-2012>

בבקשה.

יש לנו בנצרת עלית סדרה של חוקי עזר עירוניים, שכוללים חוק עזר שמירת איכות הסביבה – חוק מאוד גדול ומקיף מספר תחומים: ניקיון, שמירת הסדר הציבורי, רעש. הוא חוקק בתחילת שנות ה-2000.

זה אותו חוק עזר שכתוב בו שאם אני הולך בגן וקוטף עלה מהעץ, יש לי עונש כזה וכזה?

בדיוק. חוק עזר שמירת איכות הסביבה – אני חושבת שהוא מ-2001 - איגם בתוכו הרבה מאוד חוקים קטנים שהיו בנצרת עלית משנת 64'.

גברתי היתה אז היועצת המשפטית?

ב-2001 – כן.

גברתי כתבה את החוק הזה?

קיבלתי את המתווה מוכן.

למה לא תיקנתם אותו? יש פה דברים שהם בלתי-הגיוניים, שלא קיימים יותר. אני הולך בגן, ואני תולש עלים - אז מה? הגשתם אי פעם דוח על דבר כזה? בחיים לא. למה צריך שיהיו המון עמודים פה?

אחר כך יש לנו חוק עזר של תליית מודעות, חוקי עזר בתחום הווטרינריה, חוקי עזר נוספים בתחום- - -

יש לכם שוק בנצרת עלית?

כן, והנושא הזה מוסדר בחוק עזר: שמירת איכות הסביבה.

אני יודע – לא יכניס אדם לשוק בעל חיים חולה או חשוד- - -

יש לנו שוק. למעשה, המרכזי שבהם הוא חוק עזר שמירת איכות הסביבה, אבל גם חוקי הווטרינריה.
עיקר הדוחות שניתנים בנצרת עלית עוסקים בהשלכת פסולת במקומות ציבוריים, הקמת רעש והדבקה פרועה של מודעות. התחומים האלה – מבצע העבירה מקבל דוח, לא משלם אותו, ואז אנחנו מגישים אותו לבית המשפט. דוח ממוצע, הבירור שלו ככתב אישום בבית משפט אורך בין שנתיים לשלוש. בסוף התהליך הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מסתפקים בקנס המקורי של 290 שקלים למרות שכבר עברו שלוש שנים. הדבר יוצר עומס גדול בבתי המשפט. בנצרת עלית בממוצע יש דוחות פיקוח עירוני ממוצע של כ-300 דוחות לשנה שמגיעים ככתבי אישום לבית המשפט, עומס מאוד גדול של תיקים של נצרת עלית בתוך בית המשפט.

300 בשנה?

300 דוחות שהופכים לכתבי אישום בבית משפט. מי שלא משלם, אנחנו מגישים אותו ככתב אישום לבית המשפט, וכאלה יש ממוצע של 300. הטווח הממוצע לקבל הקראה ראשונה בבית המשפט היא בערך שנה.

בדרך כלל האזרחים מגיעים לבית המשפט?

נניח, מתוך ששים תיקים יגיעו כשליש; השאר - זה מתחיל להיגרר בתוך המערכת, לכן בירור כזה של דוח כזה יכול להימשך כשלוש שנים.

עכשיו מה יקרה?

הרעיון הוא שתוך 90 יום, ברגע שאדם לא שילם את הדוח ולא ביקש לבטלו, הדוח הופך לחלוט דוגמת דוחות החניה, ואז אפשר לגבות אותו בגבייה מינהלית ולחסוך את ההליך של בית המשפט.

טוב. אני חושב שכבר היום אין לכם גבייה מינהלית על הדוחות האלה. כשעסקנו בחוק של הגבייה המינהלית, הוצאנו חלק מהדברים מתוך הגבייה המינהלית.

מה קורה עם ההפרדה של אשפה, למשל? זה גם נכנס במסגרת בית משפט, בתוספת שכרגע מאשרים אותה?

תלוי בעירייה הספציפית. צריך לשאול את העירייה הספציפית, אם יש להם חקיקה בעניין.

אלה סוגיות שאנחנו כבר דנו פה בוועדה כמה פעמים, אם לאשר או לא לאשר את חוקי העזר עצמם, ויש עוד נושאים פתוחים – הרשויות עוד לא דאגו בדיוק לכל מה שצריך. בדקתם את זה? אני מתכוון להפרדת אשפה.

פסולת רטובה ויבשה - יש מעט מאוד חוקים שאושרו, למשל לעמק חפר, ראש העין.

גם בלוד עשינו את זה, נדמה לי, והתנינו את זה במודעות.

עשיתם את זה בכמה מקומות. מה שאני דנתי פה, התניתי לכולם. השאלה, אם זה נכנס בברירת משפט.

את זה צריך לשאול את נצרת עלית.

אצלנו בתחום הפסולת מדובר בהשלכת פסולת בציבור, נושא של אשפה ביתית, הנושא שאשפה מפעלית, לא ניתן לשים בפחי אשפה ביתית.

זה כולל גם את אלה ששמו פחים נפרדים?

אין ביטוי לזה בחוק העזר.

אם מישהו זורק בקבוק פלסטיק פח?

לא, אין את זה בחוק עזר; הוא ישן מדי.

את יכולה לקרוא את סעיף 66 ולהסביר לי אותו? איסור חסימת תעלה: לא יכסה אדם, לא יחסום, לא יגרום ולא יתיר למי שפועל מטעמו, לכסות או לחסום תעלה וכו'. מה פירוש – לא יתיר למי שפועל מטעמו?

למרות שאני מעיר אחרת, אומר לך מה קרה אצלנו – היו עבודות שחסמו תעלות ניקוז בעבודות מסוימות, שהרכבת נתנה לקבלן מטעמה לחסום. כתוצאה מכך נוצרו הצפות חמורות.

איך מוכיחים שאני התרתי למי שפועל מטעמי לכסות או לחסום?

במקרה ההוא ראינו שרכבת ישראל היא הבעלים, היא האחראית, והיה קבלן מטעמה, שהיה לו מכרז. מתוך ההסכמים שלהם ידענו שהקבלן מטעמם אכן חסם.

איפה ההיתר שנתתי לו? העבירה מדברת על לא יתיר לאחר, אז אני רוצה שתסביר לי, מה זה להתיר לאחר.

ברגע שהוא נתן לו לבצע עבודות, שחלק מהן היו במקום, והיה ברור לו שהוא יחסום כתוצאה מכך את תעלת הניקוז- - -

לא הייתי רוצה להיות התובע בתיק כזה, כשאני מגיע לבית המשפט.

נכון. יש בעייתיות.

כי אף אחד לא עושה עבודה רצינית על חוקי העזר. אני טוען את זה נגד משרד הפנים כבר עשרים שנה. הם לא בודקים את חוקי העזר. אתם מביאים להם חוקי עזר - הם קונים אותם ומחתימים אותם ושלום על ישראל. יש שם סעיף בחוק על חוקי עזר לדוגמה, שמשרד הפנים אמור לעשות – בחיים לא עשה, בהיטלי פיתוח.

רק בהיטלי פיתוח הם פרסמו קובץ.

אני יודע מאיפה הם לקחו את זה.

לא הבנתי את התשובה שלך - אנחנו מדברים על אדם שכבר כרה את הבור, והאיסור הוא לכסות את הבור. מה זה "לא יכסה אדם"?

התעלה היא עירונית, ניקוז, ואז באו עבודות כלשהן, וסתמו את תעלת הניקוז.

יש לך חוק עזר שלאדם אסור לעשות שום פעולה במקום שהוא לא קיבל היתר לכך. יש את זה ברשיון. אני בטוח שיש חוק עזר שהוא בבסיס.

יש עבודות שלא בהכרח מחייבות היתר, ובמיוחד חברות התשתית – חברת חשמל, בזק - אלה בדרך כלל לא מבקשות היתר כמו שתושב שמבצע עבודת בנייה, מבקש היתר. יש להם סט שלם של פעולות. הם לא צריכים להוציא היתר במובן הזה, ופה יש סנקציה שמאפשרת לטפל בזה.

גם רכבת ישראל לא חייבת לקבל היתר על העבודות שהיא מבצעת בתחום הרכבת. זה דבר איום, אנחנו מתקוממים, אבל בתחום הרכבת הם עושים מה שהם רוצים.

גם בתיאום שאנחנו דורשים אנחנו נאלצים להגיע אתם לבתי משפט.

בנושא הכלבים, למשל – אני יודעת שזה היה הצעת חוק, ואיני יודעת אם זה הפך לחוק – רצינו שכל מה שעשינו בחקיקה של הכלבים, והפכנו את זה לעבירות מינהליות - שחוקי העזר יהיו בטלים. היתה הצעת חוק כזאת של משרד החקלאות. בסוף זה לא הפך לחוק, נדמה לי, אבל היינו בכיוון הזה של לעשות האחדה ארצית.

יש חוקי עזר שהותקנו לפי ארבעים-חמישים שנה, ולא מבינים מה כתבו אז. אם אנחנו כמדינה לא ניזום את זה, בסוף נשאיר אותם בבעיות, את הרשויות.

מה זה "אנחנו כמדינה"? ממתי אתה המדינה?

כנסת וממשלה. הניסיון שעשינו בוועדה המשותפת לגבי צווי חירום הוא ההוכחה לניצחון.

היה ניסיון לעשות את זה בחוק אכיפה סביבתית.

אתה יודע מה עשינו בוועדה המשותפת – צמצמנו 60 אחוז מצווי החירום שהיו רשומים – ביטלנו. אז מצליחים להגיע לזה.

עוד הערות?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

נצרת עלית - אושר פה אחד.

<צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לרמלה), התשע"ב-2012>

עיריית רמלה, בבקשה.

הבקשה שלנו היא בעצם לאכוף את חוקי העזר העירוניים באמצעות ברירות משפט ולא ברירות קנס, כפי שנעשה עד היום. השיקולים הם בעיקר איזון והורדת העומס על כל הרשויות, כולל בתי משפט, ואני אסביר.

עד היום כל מי שקיבל ברירת קנס במסגרת עבירה שנעברה באמצעות חוקי העזר, היתה לו אפשרות תוך 15 יום לשלם או לחלופין, להגיע לבית המשפט. לא פעם, ואפילו החלק הארי מהמקרים, לא מגיעים, ולא פעם הופכים בעל כורחם כנאשמים. המצב כיום יהיה שרק מי שיבחר להישפט, יגיע לבית המשפט, תינתן לו ארכה יותר ארוכה של 90 יום לתשלום, הסכום נשאר אותו סכום מקור, באמצעות ברירת קנס. כאשר זה מגיע לבית המשפט, זה מוכפל, ואנחנו גם רוצים התאמה עם כל הרשויות. חלק גדול מהרשויות כבר הפכו את זה, ואחידות היא גם שם המשחק. לכן אנחנו פה – לייעל ושוב לייעל, ולראות את טובת הכלל.

תאמרי לי בבקשה, "לא יקבע אדם לוחית מספר על גבי בניין, לא יסירנה ולא יחליפנה אלא ברשות בכתב מאת ראש העיר" - כמה דוחות כאלה הוגשו בעשר השנים האחרונות? אני מתייחס לבדיחות כששמים לי אותן על השולחן.

לכן הבדיחות לא בהחלט מיושמות. אנחנו מכירים גם בספר החוקים שיש מספר חוקים שהם לא נאכפים לא פעם, אבל הם נמצאים שם, לדאבוננו.

איך אמרת – לדאבוננו. צריך להוציא אותם.

יכול להיות שאני מקבלת את מה שאדוני אומר, אבל צריך אולי לעשות רביזיה של כל חוקי העזר.

אני מסכים במאת האחוזים. אני חושב שהגיע הזמן שאחד היועצים המשפטיים יחליט שהוא הופך להיות הרציני, יעבור על כל חוקי העזר, יכין קובץ של חוקי עזר לדוגמה, ויבוא למשרד הפנים, ויגיד להם: בתמורה לסכום פעוט אני מוכן למכור לכם את הספרון הזה.

אני מסכימה עם אדוני, אבל בעצם חוקי העזר – כל רשות מקומית מקדמת את האינטרסים שלה. זה המנגנון האכיפתי שבאמצעותו כל רשות מקומית יודעת מהם הנושאים שהיא רוצה, ולכן לעשות חוקי עזר לדוגמה הם נורא טובים, אבל תמיד תהיה רשות אחת שתרצה לאכוף נושא אחר, שהוא בעוכריה.

זה לא רק הנושאים אלא גם הניסוח. צריך לעשות ספר של חוקי עזר שמנוסחים בשפה אחידה לכולם. זה מקבץ. לא כל רשות חייבת לאמץ את כל החוקים. אבל ראינו דברים שהם מנדטוריים בכלל.

ברמלה אני רואה שיש עיר מסודרת – אסור לשחק בכדור ברחוב. אתם יודעים מה אתם מזכירים לי? ברעננה, נדמה לי, שזה היה, שכתוב שאסור להשמיע רעש מרדיו.

הרצליה. אתה קיבלת שם דוח.

זה היה דבר נורא. מדליקים את הרדיו באוטו - זאת עבירה על חוק עזר עירוני שאוסר להשמיע מוזיקה מתוך מכוניות.

לפחות בנושאים האלה אנחנו מנחים את הפקחים בצורה חד-משמעית. יש לנו בקרה מאוד קפדנית לגבי הדוחות בעיר רמלה.

כי מי משחק ברחוב בכדור? ילדים. אז תרשום לו דוח?

כמה קנסות אתם נותנים?

בשנה יש לנו כ-800 ברירות קנס, וכ-10,000 – אלף לחודש – בעבירות חנייה, ו-12 אלף - חניה.

כמה אנשים לא מגיעים לדיון?

80 אחוז מברירות הקנס, אני מרשה לעצמי לומר. אותם 80 אחוז הופכים לנאשמים בעל כורחם, הקנס מוכפל, כי סעיף 240 לחסד"פ קובע: מי שלא מגיע, רואים אותו כמי שמודה באשמה, ומרשיעים אותו וקונסים אותו, ובדרך כלל זה כפל קנס.

בעיר רמלה אין, למשל, כחול-לבן. ראש העיר אומר שהמדרכות נועדו לכולם, ואנחנו קונסים רק באדום-לבן ורק בפגיעה בחניה. אנחנו לא גובים חניה בתשלום. אנחנו אוכפים רק כשזה מפריע – באדום-לבן- - -

אין סעיף הכנסות מחניה? קודם דיברתי על כאלה שרואים את זה כמחולל אפיק הכנסות ברשות.

ראש העיר סבור שהחניה שייכת לכל תושבי העיר, ולכן הם יכולים לחנות במקומות שמותר לחנות בהם.

פה - זה אומר שביום כיפור מותר לפתוח עסקים – בימי מנוחה, למעט יום הכיפורים וליל תשעה באב, לא יפתח אדם ולא ירשה לפתוח בית עינוג.

יש לנו קודם כל את החוק. חוקי העזר הם חקיקת משנה, ואנחנו רק באים את מה שלא מופיע בחוק, באים לעגן. ודאי לא בא במקום ולא בא להחליף אלא בא רק להוסיף. אנחנו ביום כיפור דואגים שהכול יהיה סגור.

שיהיה פתוח; יש אצלכם אוכלוסייה מוסלמית גדולה.

אבל הכול מכבדים אחד את השני.

יש לנו גם חוק חזיר חדש, למשל.

המוסלמים לא אוכלים חזיר.

יש אצלנו גם נוצרים. אבל קבעו אזורים שמותר ואזורים שאסור.

אני חושבת שהכוונה שם, שאפילו לצורך פעולות תרבות וחינוך בחינם - עדיין אסור לפתוח.

אפילו מקומות שתמיד בימי מנוחה מותר ללא תשלום, ביום כיפור גם את זה אסור.

אפשר להצביע?
מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

אושר פה אחד.

<צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר ללוד), התשע"ג-2012>

לוד, בבקשה.

הבקשה שלנו דומה לבקשה של עיריית רמלה.

וגם בחוקים שלכם יש המון היגיון. זה פנטסטי – אסור לשחק בכדור ברחוב ואסור לעשן.

לעשן – אין בזה היגיון?

לא ימכור אדם בבית עינוג ולא יפצח גרעינים, בוטנים וכיוצא באלה. מה זה "וכיוצא באלה"?

אתה אישרת את זה כעבירת קנס.

מה פתאום? זה מ-1960.

מה זה הנפת דגל שחור? רחצה בבריכות שחייה.

יש משחטת עופות בלוד?

יש.

יחסית למצב העיר, חוקי העזר הם בסדר... הבעיה ביישום. ממתי חוקי העזר?

רובם ישנים. אבל במהלך השנים אנחנו מנסים לשפר ולעדכן. יש לנו חוקי עזר גם מהשנה האחרונה.

כמה ברירות קנס יש לכם?

היה לנו גידול די משמעותי במספר ברירות הקנס. בעבר מי שנתן ברירות קנס בעיר זה רק הפיקוח העירוני. לפני כשנה הוקם השיטור העירוני בלוד, כמות הפקחים עלתה משמעותית. בממוצע לחודש יש לנו כ-200 ברירות קנס, לשנה, אם מכפילים את זה, מגיעים ליותר מ-2,000 ברירות קנס, ובאמת התהליך, כפי שהוא היום, הוא תהליך מאוד מסורבל, שבו אדם מקבל דוח. ראשית, התושבים מבולבלים, כי חלק מהדוחות שהם מקבלים זה ברירת משפט, חלק זה ברירת קנס. קשה להם מאוד עם ההבדל – אם כאן אני רוצה להישפט, אני צריך להגיש בקשה, אבל בדוח השני אני כבר מוזמן לבית המשפט.

אחת המטרות היא שכל הדוחות בעיר יהיו אחידים. גם מבחינת התושב, כשהוא מקבל דוח, הוא יודע שכל דוח שנותנים לו, ולא משנה על מה זה – אם זה בשוק שהוא חרג קצת עם הבאסטה, אם זה עם הכלב, שהוא לא אסף את הצרכים של הכלב, ואם זה שהוא שפך פסולת באמצע הרחוב – מדובר באותו דוח.

מעבר לזה, גם מבחינת הליכי האכיפה, כיום אנחנו חודש לפני הדיון פותחים תיקים בבית המשפט. ההליך הוא מאוד מסורבל. להערכתי, מגיעים כעשרים אחוז מהנאשמים לדיונים. מי שלא מגיע, מקבל כפל קנס, ואחר כך יש בקשות שונות לבית המשפט לדון שוב, והליך מאוד מסורבל. ברגע שזה יהיה ברירות משפט, הגבייה תהיה מינהלית, ההליך יהיה הרבה יותר פשוט.

איך אתם שולחים את הדוחות – בדואר רשום או בדואר רגיל?

רוב הדוחות היום ניתנים במסירה ידנית, כלומר נותנים את זה לאזרח בזמן ביצוע העבירה ביד. אם לא, זה נשלח בדואר רשום עם אישור מסירה.

יש שם שכונות שאני לא יודע בכלל איך אפשר לקנוס אותם. צריך לעודד אותם, שימשיכו לגור שם. כל חיזוק ללוד, אם נעזור בכך אולי לעשות שם סדר, אנחנו בעד. לצערי, המצב שם כל כך גרוע - לא זה מה שיעזור ללוד.

מי ראש העיר שם?

כרגע ממונה על-ידי שר הפנים. זה המינוי הכי מוצלח של העיריות לפחות בעשרים השנה האחרונות.

זה המינוי הכי מוצלח שעשה השר ישי בעשר השנים האחרונות.

יש דברים טובים שעושה שר הפנים, רק אתם לא משבחים אותו.

יש הערות?

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

אושר פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:20.>