PAGE
16
ועדת הכלכלה
26/12/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי
<פרוטוקול מס' 974>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ג בטבת התשע"ג (26 בדצמבר 2012), שעה 12:45

<צו הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134) (הוראת שעה), התשע"ג-2012>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

>
חן בר יוסף - מנהל מינהל הדלק, משרד האנרגיה והמים

נחום יהושע - מינהל הדלק, משרד האנרגיה והמים

יהודה גסנר - מינהל הדלק, משרד האנרגיה והמים

אחמד עאמר - מינהל הדלק, משרד האנרגיה והמים

איגור דוסקלוביץ - מרכז תקינה בכיר מינהל סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אורן תמיר - מחלקת ייעוץ וחקיקה - כלכלי-פיסקלי, משרד המשפטים

רותי שרון - מנהלת יח' מסחרית דלקים, בתי זיקוק לנפט - חיפה

איילת קוליש - מנהלת מכירות שוק מקומי, בתי זיקוק לנפט - חיפה

אלי פרשטר - סמנכ''ל כספים, אמישראגז, חברות הגז

סער פרג - עו"ד, בתי זיקוק לנפט - אשדוד

מלאכי אלפר - מנכ"ל, בתי זיקוק לנפט - אשדוד

אהרון אביטן - מנכ"ל גז יגל, חברות הגז

אילן מירון - סמנכ"ל הנדסה, חברת פזגז, חברות הגז

עמירם גרובייס - כימאי ראשי, בתי זיקוק לנפט - אשדוד

אתי בנדלר

לאה ורון

אתי אפלבוים
<צו הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134) (הוראת שעה), התשע"ג-2012>

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: צו הגז (בטיחות ורישוי (החלת תקן 1134) (הוראת שעה), התשע"ג-2012.
משרד האנרגיה והמים, בבקשה.

אני מהלשכה המשפטית.

אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לצו הגז (בטיחות ורישוי (החלת תקן 1134) (הוראת שעה), התשע"ג-2012.

חן בר יוסף יסביר את הרקע.

בעיקרון, אנחנו קיבלנו פניה של אחד מבתי הזיקוק שהודיעו לנו שהחל מתחילת השיפוץ במפעל "כרמל אולפינים", הוא למעשה לא יוכל לספק גפ"ם למשק, כל עוד מתנהל השיפוץ. ההסבר לכך הוא ש"כרמל אולפינים" זאת חברה שלוקחת אולפינים, משחררת גז יותר נקי ולמעשה מאפשרת לצרכנים ולציבור ליהנות מגז שרמתו לא עולה על 20% ברמת האולפינים שבו.

מה המשמעות של רמת האולפינים?

מה זה אולפינים?

אולפינים זה חומר שעווני שעלול או יכול בסיטואציות מסוימות להצטבר בתחתיות מיכל, או בסיטואציות אחרות להצטבר על הדיזות, על המרכיבים שבהם הגפ"ם מוזרק וחלקו לפחות לא נשרף בתהליך.

זה תוצר הלוואי שלא נשרף?

כדי לפשט, האולפינים זה מרכיב שבסופו של דבר ממנו מייצרים את הפלסטיק. יושבים פה אנשי בתי הזיקוק שיוכלו לפרט את זה הרבה יותר טוב. ככל שיש רמת אולפינים יותר גבוהה, כביכול, כאילו שבגז יש מרכיבים פלסטיים כאלה ואחרים, שכשהם נשרפים הם גורמים בין השאר לפליטות כאלה ואחרות שאינן אם הגפ"ם נקי.

זאת אומרת שזה גורם מזהם סביבה כשהוא נמצא בתוך גז?

זה לא מזהם סביבה אבל זה גורם שלא נשרף בצורה נקיה כפי שהגז הנקי יישרף.

ברמה גבוהה הוא יכול להזיק גם למכלי הדלק במכוניות?

לא. מנהל מנהל הדלק התחיל להסביר שכששורפים אותו לאורך זמן, לא לתקופה שאנחנו מבקשים, זה דורש יותר עבודת תחזוקה של ניקוי אותו נחיר שדרכו מזריקים אותו ושורפים.

זה לא קשור למכוניות בכלל. הגפ"ם שמשתמשים במכוניות זה תקן אחר ובו אין שום החרגה והוא נשאר כפי שהוא.

אני כימאי ראשי של פז חטיבת הזיקוק.

אולפינים זה חומרים גזיים שנמצאים בתוך הגפ"ם, שהם משאב תעשייתי יקר ומשתמשים בהם לצורך ייצור פלסטיק או לצורך ייצור מרכיבי בנזין גבה אוקטו. בסיטואציה מסוימת, הם עלולים להתפלמר בתוך מיכלים ואז נוצרת הבעיה. זה לא שהבעיה היא אינהרנטית למוצר הזה.

יש משמעות לאחוז האולפינים לגבי עלות הייצור של המוצר?

אני מחברת פז-גז.
האלטרנטיבה של המוצר הזה זה בעצם יבוא של גפ"ם מחו"ל, מה שמייקר בצורה מאוד משמעותית את הסך הכול שייגרע מהשוק בישראל.

כרגע אנחנו מייבאים או לא?

מייבאים. אני מניח שכתוצאה - - -

איזו אופציה הכי זולה לצרכן?

היצור המקומי.

הייצור המקומי או הייצור ברחבי העולם מייצר גפ"ם משלל מקורות, בין אם מזיקוק ולפעמים חלקו מגיע בעוד גז טבעי. הגפ"ם הזה נמכר בשוק הבינלאומי בנקודת הייצור שלו במה שנקרא מחיר FOB, שזה בעצם המקומי של המוצר. פה בישראל, לאור העובדה ששני בתי הזיקוק לא מצליחים לייצר את הכמות הנדרשת במשק, נקבע בעת הפרטת בתי הזיקוק, ששני בתי הזיקוק לא יעלו במחיר שהם מוכרים בשגרה גפ"ם שהוא גפ"ם תקני, זאת אומרת ב-20% אולפינים, לא יעלו על מחיר היבוא של הגפ"ם.

מחיר היבוא של הגפ"ם מופיע בפניכם. אנחנו מפרסמים את המחיר כל חודש. המחיר מתבסס על העלויות בפועל שהיו לחברות הגז שמייבאות את זה. יש 4 או 5 חברות גז שיודעות לייבא היום גפ"ם. זה מחיר "רפרנס" כדי להביא אותו כאן לארץ.

זה 4,345?

בדיוק. זה היה המחיר של גז מיובא לארץ נכון ל-1.12. לבתי הזיקוק נאמר שאסור לעבור את המחיר הזה כאשר הם מוכרים בארץ.

בתי זיקוק ברחבי העולם, על פניו, מוכרים אותו במחיר שהוא מחיר ה-FOB, שזה המחיר הבינלאומי בשוק מקומי.

אני מנכ"ל בית הזיקוק באשדוד.

לשאלה הקודמת, הגפ"ם האולפיני שנמכר בדרך כלל לתעשייה הפטרוכימית, הוא נמכר בפרמיה. הוא מוצר יקר יותר, הוא בדרך-כלל נמכר בפרמיה של כ-80 דולר לטון, מעבר לגפ"ם הרגיל/
במקרה דנן אנחנו למעשה לא רק שנשווה את המחיר שלו למחיר של הגפ"ם הרגיל, אלא אנחנו נפחית את סך העלות של הגפ"ם בנוסף לכמות הנוספת שתתווסף. כלומר, אם במצב רגיל אנחנו מספקים לשוק בערך 10,000 טון בחודש, ההקלה הזמנית תאפשר להוסיף כמעט 15,000 טון בחודש, כאשר על כלל הכמות אנחנו נפחית את המחיר לפחות בשיעור של 10 דולר ואולי יותר לטון.

שאלת מה עולה לייצר פחות?

לא מדובר פה על עלויות ייצור. הסוגיה שנקראת עלויות ייצור בתחום הדלקים, היא לא הסוגיה שבה אנחנו עוסקים. אנחנו תמיד עוסקים ב-Benchmark  בינלאומי של המחיר, של המוצר. כמה הוא נמכר בשוק בפועל ולא כמה עלה לייצר אותו. לדעתי מדינת ישראל כמעט 30 שנה לא בודקת כמה עלה לייצר.

מה היחס במחיר היבוא בין שני המוצרים?

לא מיובא גפ"ם רווי אולפיני למשק. גפ"ם רווי אולפינים מגיע בעצם משני בתי הזיקוק.

והיחס למחיר הבינלאומי?

הם לוקחים תוספת של 50 דולר. קיבלנו את זה גם בכתובים מאחת מחברות הזיקוק שיש תוספת של 50 דולר על המחיר הבינלאומי FOB, המחיר הבינלאומי התחתון ולא המחיר הבינלאומי כולל היבוא לישראל. זה מה שנמסר ונכתב לנו.

לגבי התהליך והשפעות סביבתיות. בוצעה התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה, למרות שהצו לא מחייב. בוצעה התייעצות עם הממונה על התקינה במשרד התמ"ת. הצו מחייב התייעצות עם שר התמ"ת. התקבל אישורו של שר התמ"ת להתייעצות הזאת. התקופה היא לתקופה מוגבלת של חודשיים. אנחנו לא מדברים על שינוי התקן או שינוי הצו לתמיד.
דרך אגב, עד לפני סדר גודל של שנתיים שלוש 40% אולפינים היה המצב הקבוע במשק במשך שנים רבות.

היו שנים שזה היה גבוה מזה.

לכן, על-מנת למנוע משבר אספקה. בית הזיקוק באשדוד אמר לנו שאם אין אישור להחרגה הזאת הוא לא יכול לייצר. בית הזיקוק בחיפה מסר שהוא יוכל לייצר אבל לא את הכמות המקסימאלית שהוא יודע לייצר עם ההחרגה. אנחנו מגיעים למצב שבו למשק יסופקו על-ידי שני בתי זיקוק סדר גודל של 40,000 טון מתוך צריכה חודשית קלאסית בחורף של 50,000 – 60,000 טון. אם נהיה במצב שבו ההחרגה לא תאושר, אנחנו ניאלץ להסתפק ב-20,000 טון שבית הזיקוק בחיפה אמר שהוא יודע לייצר ואפס טונות מבית הזיקוק באשדוד.
לכן, לדעתנו, ראוי לתקופה הקצובה הזאת, כן לאשר את ההחרגה.

לגבי המחיר, אכן מדובר פה לא במוצר השגרתי שהמשק מקבל. יש לזה השלכות על רמת הניקיון או על רמת התפעול שחברות החשמל יצטרכו להתעסק בהן. יש לזה השלכות כנראה גם על הרמה האנרגטית של המוצר שהציבור יקבל. לכן, לדעתנו, למכור אותו במחיר הרגיל זה לא הדבר הנכון.

הצו עצמו, כצו בטיחות, לא נוגע בזה.

מה הכיוון הנכון?

הכיוון הנכון צריך להיות סביב אותו Benchmark  של מוצר גפ"ם רווי אולפינים שנמכר כבר במשק. דרך אגב, שם רמת האולפינים היא יותר גבוהה והיא מגיעה עד 77%. יכול להיות שזה מותר שיש לו את היתרונות שלו ברמת האולפינים ומי שנהנה ממנו בכלל לא רוצה את הגפ"ם והוא רוצה את האולפינים. אבל, סביב המחיר הזה FOB פלוס 50 דולר כנוסחה.

כמובן שהמספרים פה הם מספרים של סוף חודש קודם. אנחנו מדברים על מספרים של סוף חודש הבא וסוף החודש שאחריו.

זאת הצעתנו. אם מאשרים את ההחרגה הזאת נראה לנו נכון שהמשק ישלם על המוצר הזה כמה שצריך ולא יותר מידי.

יש הפרש של 3%-4%.

כן.

מה תגובתכם לנושא הזה?

אני מבית הזיקוק בחיפה.

בנושא המחיר, האולפינים שנותנים לתעשייה הוא 77%. זה יהיה נכון לקחת את השיפוע בין 20% ל-77% ולא לתת את המחיר של ה-77% כי זה לגמרי לא אותו מוצר. זה גם משהו שהצעתי לחן ואני מניחה הוא ישקול את זה.

בפועל הם יספקו 40%. הם מבקשים לתת בנוסחת המחיר - - -

אני מנכ"ל גז יגל.

מבחינה פרקטית, מניסיון עבר שלנו בגז שהוא עשיר באולפינים, למעשה האיכות של הגז היא נחותה. גם כשאנחנו מאדים אותו וגם מלאי תחתיות שנוצר. בגפ"ם רגיל אנחנו מגיעים לאפס. פה למעשה אנחנו נרכוש גז שמייצר לנו מיני מלאי תחתיות כמו שקיים היום בתזקיקים האחרים שבג"פ טוב הוא לא קיים בכלל. זאת אומרת, אנחנו נרכוש גז שכנראה לא נוכל להשתמש בו כלל. הוא ישכב כל הזמן בצוהרים ובתחתית וזה חייב לבוא לידי ביטוי במחיר שלו. זה ייצור לנו גם עלויות תפעול יותר יקרות.

עובדתית, מה שחברי אמר לא נכון משום שהעובדה שכרמל אולפינים לא יעבוד, יגרום לכך שמה שיהיה ביתר בתוך הזה מבחינת אולפינים זה פרופילן. זה דווקא יאפשר ניצול של מיל הגז יותר ממה שהוא היום בתחילת החורף.

בעבר, כאשר נעשו הקלות במצבים דומים של המשק – הרי האולפינים מורכבים משני סוגים של אולפינים, בוטילן ופרופילן. הבוטילן הוא בדרך-כלל נשוא הבעיה שאביטן מדבר עליה. במקרה הנוכחי, למעשה לבוטילן נמצא פיתרון אחר ולכן ההקלה שנדרשת היא רק בגין הפרופילן. הפרופילן עצמו הוא דווקא תורם לניצולת של המיכל כיוון שהוא מרכיב קל יותר והוא משפר את הנדיפות של כלל התערובת.

איזה אחוז גז נשאר בבלון כשמחליפים אותו?

לא נשאר. אם המערכת מתוכננת כמו שצריך, לא נשארת כמות.

בבלון ביתי רגיל זה תלוי אם זה עונת הקיץ או עונת החורף ובוודאי נשאר חלק בתוך המיכל.

האיכות של הגז מאוד משפיעה. אם יש איזומרים של בוטילן ופרופילן וכל מיני חלקיקים אחרים, יש שאריות שלא מתאדות. זה גם אם המערכת מתוכנן נכון.

אין מלאי שאמור להספיק לתקופה של חודשיים?

זאת אחת הנקודות הכאובות במשק הגפ"ם בישראל.

מה קורה בשעת חירום?

3 ימים, לא יותר מזה.

זאת סוגיה נפרדת, נדון עליה אם תרצה בנפרד. זה לא המקום לדון בסוגיה הזאת.

מאחר ויש לי כמה שנים בענף אני מכיר זמנים שבהם היו למעלה מ-50% אולפינים. מאז שהתקן נכנס, ואני כמובן מברך עליו והקטין את זה ל-20%, עדיין במהלך השנים האלה סיפקנו גז בצורה רציפה ובאופן יחסי ללא תקלות.

יתרה מזאת. במהלך השנים גם נכנסו צווים של משרד התשתיות, שבעצם חייבו התקנה ושימוש במאיידים אך ורק שאינם עובדים בלהבה גלויה, מה שכמובן תורם לאפשרות להשתמש גם בגז אולפיני. זה לא שאנחנו מעדיפים אותו אבל בסיטואציה שנוצרת, שהחלופה של ייצור מקומי עם גז שיש בו 40% אולפינים או יבוא שהוא יותר יקר, וזה רק לחודשיים, גם המלאי שנמצא כרגע בצוברים, לאותם לקוחות אולי יהיו 3 או 4 אספקות במהלך אותם חודשיים. אני לא מעריך שזה יגרום לאיזה תקלות מהותיות בענף. כמובן אני ממליץ לאשר את הצו.

אין התנגדות שהם יספקו לנו יותר גפ"ם. כמובן שזה יותר זול לנו ולצרכן. בסופו של דבר האיכות של הגז צריכה לבוא לידי ביטוי במחיר.

אנחנו ניגשים לאישור הצו משתי זוויות. אחד, זה נושא התשתיתי והמקצועי. השני, הכובע השני של ועדת הכלכלה שהיא ועדה צרכנית. אם יש נסיבות שהצרכן אמור לשלם פחות, אין סיבה שזה לא יקרה. אפשר להתווכח איפה נקודת האיזון, האם החישוב המלא או החישוב הפרופורציונאלי, אבל עדיין מדובר פה, להערכתי, במיליוני שקלים בחודש שהצרכנים יכולים לחסוך.
איך אנחנו מגיעים ליעד הזה. אם אפשר בהסכמה, זה הכי טוב.

אנחנו כמובן נוריד את המחיר ונגיע להסכמה עם חן בר יוסף בקשר להפחתה. צריך לזכור שאנחנו את ההפחתה הזאת נותנים לחברות הגז והם למעשה רואים את הלקוח הסופי.

חן, מה יקרה?

לגבי הלקוח הסופי זה מתחלק לשניים. 65% מהגפ"ם במשק, למיטב ידיעתנו, מגיע לגופים תעשייתיים. הגופים התעשייתיים האלו, ברובם, נוסחת המחיר שלהם מבוססת על אותו מחיר בסיס פלוס איקס אחוזים מעליו. לכן ל-65% המחיר יגולגל.
לגבי הצרכן הביתי, נכון לעכשיו טרם הוחלט על פיקוח על המחיר לצרכן הביתי. אנחנו מניחים ומקווים שמתוך זה שגם ניתן פומבי לעובדה שמחיר היסוד של הגפ"ם החודש הוא קצת יותר נמוך, למרות שבסוף את הצרכן מעניין המחיר הסופי. יכול להיות שהמחיר הבינלאומי של סוף חודש דצמבר יותר גבוה. אנחנו בשיא החורף עכשיו. יכול להיות שהצרכן לא יראה הנחה מיידית. אנחנו בוודאי ניתן פומבי לזה שהמחיר צריך להיות יותר זול פרופורציונאלית מהמחיר המפורסם השגרתי, כדי שיידע הציבור להתמקח על זכותו מול חברות שיווק הגז.

והצרכן הלא מתוחכם?

אתה אומר שחברות הגז לא יורידו מיוזמתן?

יש פה נציגים של שתי חברות.

אני מוכר כחברה תחרותית וכמובן שזה יבוא לידי ביטוי במחיר. אם המחיר יהיה הרבה פחות, אנחנו כל חודש מבטאים את המחיר לעומת העלויות שלנו. אם המחיר יהיה זול כמובן שזה יבוא לידי ביטוי גם בשוק הפרטי.

המחיר לא ירד דרמטית. הוא ירד בין 1.5% ל-4%, זה הכול.

אז נדע לבטא את האחוזים הבודדים האלה גם במחירונים שלנו.

אני סמנכ"ל כספים של אמישרגז.

גם אצלנו המחיר לצרכן הוא פונקציה של מחיר הקניה בתוספת של מרווח מסויים.

כלומר, ככל שמחיר הבסיס יורד, אתם תורידו לצרכן.

ככל שמחיר הבסיס יורד, המחיר לצרכן יורד.

חשוב לציין שלייצור בארץ יש חשיבות מאוד גדולה ברציפות האספקה של הגז. היבוא מוגבל במזג האוויר בנמל טעינה, בנמל פריקה. בארץ יש היום רק נמל אחד. נפח האחסון הוא מצומצם ולכן החשיבות של הייצור בארץ היא מאוד גבוהה כי מאפשרת רכישת גז באופן רציף ואספקה לצרכנים. אנחנו נכנסים לחודשי החורף הקרים כך שיש גם לזה חשיבות גדולה.

כמובן שאלה לא אחוזים בודדים כמו שאמרת כי עלויות היבוא הן הרבה יותר יקרות. בחישוב הכללי, למחיר הסופי לצרכן, אם נייבא פחות, זה יבוא לביטוי גם במחיר וזה לא רק באחוזים בודדים.

הפער בין אחוזים לדולרים הוא מאוד משמעותי פה. אם המחיר לטון הוא איקס, הצרכן משלם פי 3 או פי 4 מהמחיר. יש מרווח שלם של ההובלה ושל הבטיחות. בפועל המחיר לצרכן הביתי הסופי - - -

השאלה, האם הפונקציה זה 3 איקס, או הפונקציה זה איקס פלוס כל מיני דברים?

זה איקס פלוס כל מיני דברים כי הם חיצוניים לחלוטין למחיר המוצר. לכן אני לא בטוח בסדרי גודל של אחוזים כמה אחוזים ירדו לצרכן. הצרכן רואה בילינג, הוא רואה הובלה, הוא רואה תחזוקה שוטפת, בטיחות, עלות הטמנת הצובר. לכן באחוזים זה יהיה שברירי אחוזים. צריך לדעת את זה.

בדולרים או בשקל לקילו זה מוחלט וזה כן יגולגל הלאה.

אין הרבה צרכנים שצורכים טובות לחודש.

רק תעשייתיים.

בירושלים צורכים. משק בית ממוצע בחורף הוא טון גז לבית אחד. לקוחות שמסיקים את דירתם, צרכן צורך 1 טון גז בשנה.

לא הבנתי. לקוחות סופיים, בין ביתיים ובין תעשייתיים, האם המכשור שלהם אמור להיות מושפע בדרך כלשהי מכמות האולפינים בגפ"ם?

בוודאי לא לתקופה הזאת. זה בשולי השוליים. הייתי אומר שלתקופה שאנחנו מבקשים זה זניח.

לא צפוי איזה נזק לציוד צרכנים כתוצאה מהצו המוצע?

בדרך כלל הציוד הוא של ספק הגז ולא של הצרכן. בכיריים הביתיות אני לא צופה בעיה.

כיריים, מכשירי חימום להסקה.

הכנסת היא מקום ייחודי שכל הציוד שייך לה ואני לא ארחיב.

40% אולפינים היה המצב הרגיל עד סוף 2005, לפי התקן דאז.

יש הערות?

ישנו עוד איזה עיוות שנוצר אחרי ההפרטה של בז"ן. בזמנו נתנו לבז"ן את האפשרות להצמיד את הגז למחיר היבוא כשהיה ידוע שמחיר היבוא יקר יותר ב-100 דולר מהייצור המקומי. מהרגע שהם הופרטו זה נמשך עד היום וה-100 דולר נעלמו.

לאן הם נעלמו?

מישהו גובה אותם.

יש עוד הערות?

בין האופציה התחתונה לבין האופציה של רותי שרון מבז"ן, לשים את ה-40% בסקלה שבין 77% ל-20% זה שליש לכיוון למעלה מעל ה-50 דולר. אלה שתי האפשרויות שעומדות בפנינו.

מה סביר בעיניך?

מדובר באילוץ של שני בתי הזיקוק ואף אחד לא הזמין את התהליך הזה. מבחינתם הם היו שמחים לספק כרגיל.

אנחנו צריכים לזכור שאנחנו לא בוועדת פיקוח מחירים.

אנחנו לא מכניסים שום סעיף לצו שקובע מה המחיר.

לדעתי לשים את זה בנקודה הליניארית בין שתי האפשרויות נותן איזון סביר.

כלומר, הקו נמתח בין 4.194 לבין 4.345?

לא. בעצם בין 1,026 ל-1,076, שם עובר הקו בין גפ"ם רווי אולפינים של 77%, שהוא לכאורה מקבל תוספת של 50 דולר, לבין גפ"ם של 40% שצריך לקבל תוספת יותר גבוהה. הפער הוא של 87 דולר.

בין 1,076 ל-1,113.

יש פה 151 שקלים שעליהם צריך את הפרופורציה של 20 חלקי 57 כפול 151.

נעשה חישוב ונוציא אותו לכולם.

זה 55 שקלים לטון.

שוב, כל זה מסתמך על נתוני סוף נובמבר. אנחנו נצטרך להתייחס לנתוני סוף דצמבר.

יש הסכמה?

מבחינת פז יש הסכמה.

כל השאר זאת הסכמה שבשתיקה? אין הערות, כולם מסכימים.

נא להקריא את הצו.

"צו הגז (בטיחות ורישוי)(החלת תקן 1134)(הוראת שעה), התשע"ג-2013

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 29 ו-30 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
הוראת שעה

1
בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום י"ח באדר התשע"ג

(28 בפברואר 2013) -

(1)
יראו על אף האמור בתקנה 2 לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134) , התשס"א-2001, כאילו התכולה המרבית המותרת של אולפינים בייצור גפ"מ היא בשיעור של 40 אחוזים;

(2)
לא יספק אדם גפ"מ שתכולת האולפינים שבו עולה על הקבוע בתקן 1134, למיתקן גז שמותקן בו מאייד, ולא יעשה בו שימוש, אלא אם כן המאייד מטופל ומתוחזק לפי נהלים כתובים של ספק הגז והוראות היצרן; התחזוקה מתבצעת בידי מתקין גז בעל רישיון כדין, שקיבל מידע בדבר כמות האולפינים בגז והדרכה מספק הגז לעניין הספקת גז מסוג זה;

(3)
לא יספק אדם גפ"מ שתכולת האולפינים שבו עולה על הקבוע בתקן 1134, למיתקן גז שמותקן בו מאייד, והוא מצוי באזור מגורים או במבנה תעשייתי, ולא יעשה בו שימוש, אלא אם כן המאייד איננו מבוסס על חימום ישיר, ומצוי בו חומר תווך בין מקור החום לבין הגפ"מ. "

פסקאות 2 ו-3 מחייבות הסברים.

מטרת הסעיפים היא להביא לידי הציבור את השינוי בהרכב הגפ"ם.

עדיין אני לא מבינה מה כתוב כאן.

שמעתם את העמדה של ספקי הגז. הם יודעים להתעסק עם הגפ"ם הזה. הם התעסקו עם הגפ"ם הזה עד לפני מספר שנים וזה היה הגפ"ם התקני.
צריך להביא לידיעתם. עצם הדיון כאן, כשחברות הגז נמצאות, זה חלק מההבאה לידיעתם של ספקי הגז שזהו הגז שיסופק במהלך התקופה.

אני עדיין לא מבינה את מה שכתוב כאן. עד כאן הצלחתי להבין את הדברים אבל זה עדיין לא הסבר לגבי מה שכתוב בצו.

"לא יספק אדם גפ"ם שתכולת האולפינים בו עולה על הקבוע בתקן 1134", דהיינו על 20%. בתקן כתוב 20% ועכשיו מבקשים לתקופה מוגבלת 40%. עדיין מפנים כאן ל-20% הקבועים בתקן 1134.

אינני יודעת מה זה אומר "לא יספקו למתקן גז שמותקן בו מאייד".

כתוב "ולא יעשה בו שימוש". מי לא יעשה בו שימוש? אינני יודעת על מי מדובר כאן.

"אלא אם כן המאייד מטופל ומתוחזק על-פי נהלים כתובים של ספק הגז". איך ספק הגז יודע אם המאייד מטופל לפי נהלים שהוא סיפק?

זה שלו, זה באחריותו. הציוד הוא בדרך כלל של ספק הגז.

אבל זה לא מה שכתוב כאן.

משרד האנרגיה, אתם כתבתם צו. תסבירו את מה שכתוב כאן. אני נכשלת כאן בהבנת הנקרא. למשל, מי האחראי לתחזוקה? איך מוודאים שהמתחזק קיבל את המידע ואת ההדרכה?

ספקי הגז הם בעלי הציוד. הם מתחזקים אותו. הם מודעים לגפ"ם.

אז למה זה מנוסח בצורה כזאת. צריך להיות כתוב "למתקן גז שלהם".

איך אני יודעת? אתם הרי נתתם דוגמה שבכנסת המתקנים הם של הכנסת.

זה המקרה היחיד בארץ ואני לא ארחיב על המשמעויות החוקיות.

אני מציעה שלא תרחיב כי זה לא הנושא לדיון. אם תירצו, תגישו בקשה ונזמין את כל הנוגעים בדבר.

לכן, כל שאר המתקנים הם בבעלות והם בתחזוקה של חברות הגז. על פי הנהלים שלהם ועל-פי כוח האדם המקצועי שלהם, הם יודעים איך לטפל.

כשכתוב "לא יספק אדם גפ"ם", למי הכוונה? מי הספק?

להבנתי הדברים האלה מוסדרים בחוק הגז בטיחות ורישוי באופן כללי. יש חוק שקובע את הסדרת העיסוק ולכן ההקשרים האלה - - -

אורן, מבקשים שהוועדה תאשר כאן צו שניסיתי להבין את האמור בו ולא הצלחתי. אני חושבת שאולי יהיו עוד שלושה אנשים, שאם הם יטרחו לקרוא את הצו הזה, אולי גם הם לא יבינו. אחרים יבינו, שלושה אנשים ואני ביניהם לא יבינו. אם אתה מבין, תסביר לנו.
הוועדה לא יכולה לאשר צו אם הוא לא ברור. מה גם שיש לזה ענישה פלילית לפי החוק הראשי. אני חושבת שצריך להיות מובן מה כתוב כאן, לפחות ברמה של הסברים.

אנחנו נסביר.

מדובר פה על שלל מתקנים שצריך להתייחס אליהם. למעשה, שלל המתקנים האלה, תחת עיקרון היד האחת – הספק אחראי, מתחזק, מתפעל את כל המתקנים שדרכם הוא מזרים את הגז שהוא מספק לציבור. זה מופיע בחוק הבטיחות וגז. זה נמצא תחת החוק הזה ותחת הכלל הזה.

שימו לב חברות הגז, בחודשיים הקרובים אתם הולכים לקבל גז אחר מהגז בתקן. אם את שואלת אותי, לא מופיע פה בצו, אבל אנחנו, ביחד עם ההוצאה של המספר, בכמה הולכים למכור החודש את הגז, נוציא גם את ההודעה. שימו לב, אושר צו החרגה לתקופה זמנית. בחודשיים הקרובים יש לשים לב יותר טוב לדיזות למבערים ולמאיידים, כל אחד בהתאם ליכולתו וידיעתו המקצועית.

חן, אתה מטיל כאן איסורים שיש להם משמעויות פליליות. אני יודעת שלא תרוצו מהר למשטרה ולא תנהלו חקירות כלפי מי שלא יבצע את הוראות הצו ככתבו וכלשונו, אבל עדיין כשחותמים, צריכים להבין מה כתוב.

מי מספק למי? איך הוא מוודא ויודע שבאמת ההוראות של הצו מקוימות? תראה מה כתוב כאן.

אולי אפשר לכתוב "ספק ומשווק לא יספק" ובכך אנחנו משתמשים במונחים הברורים והידועים.

תקרא עם התיקונים כדי שנראה שזה ברור.

"ספק או משווק גפ"ם לא יספק גפ"ם שתכולת האולפינים בו עולה על הקבוע בתקן 1134". אני מבקש להעיר שמכיוון שזה תחת הכותרת של הוראת המעבר בחודשים הללו, זה מפנה ל-1134 עם ה-40% ולא עם ה-20%.

לא, ממש לא.

הוא מקבל את ההחרגה אם הוא עומד בתנאי.

שים לב, הכול פה תחת הכותרת של התקופה הרלוונטית הזאת. ברגע שהתקופה הזאת תחלוף, סעיף קטן 2 לא יהיה יותר.

לא, כי הוא לא משנה את התקן.

פסקה 1 לא משנה את תכולת האולפינים הקבועה בתקן. פסקה 1 אומרת שעל אף ההפניה לתקן בתקופה הזאת ניתן יהיה לספק גז עם תכולת אולי פינים גבוהה יותר.

מה הייתה הכוונה?

אנחנו לא משנים את התקן. אנחנו משנים את צו הבטיחות של השר שהתייחס לתקן. אנחנו אומרים התקן בעינו עומד. למרות האמור בתקן, לתקופה הנתונה, אם פעלת א', ב' ו- ג', מותר לך לספק.

א', ב' ו-ג' הם לצורך הספקת גפ"ם ששיעור האולפינים בו גבוה מהקבוע בתקן.

"לא יספק למתקן גז שמותקן בו מאייד". אני מניחה שהספק או המשווק יודע אם ההספקה שלו היא למתקן שמותקן בו מאייד. אני לא יודעת, זאת שאלה.

בהנחה שהוא יודע אם מותקן או לא מותקן בו מאייד, והוא לא יעשה בו שימוש. אני לא יודעת מי לא אמור לעשות בו שימוש. עכשיו אנחנו יודעים שזה לא סתם אדם אלא רק הספק או המשווק לא יעשה בו שימוש.

"אלא אם כן המאייד מטופל ומתוחזק על-פי נהלים קבועים של ספק הגז". איך הוא יודע אם אכן כך?

הוא המטפל.

אז למה אתם מנסחים בצורה כזאת?

זה ניסוח שהיה בו כבר שימוש בעבר ולכן הוא מנוסח כפי שהוא מנוסח.

למיטב הבנתי, במקום להגיד "יראו כאילו" להגיד "לתקופה הזאת תכולת האולפינים תהיה 40%" ואז לשנות את הסעיף בעצם בתקן לאותה תקופה.

בתקן אנחנו לא מנוגעים.

שהצו ישנה ואז כל ההגדרות יחולו בהתאמה.

שיגידו את העקרונות, על מי הם רוצים להטיל איסורים ואז את הניסוח נוכל להתאים לאחר מכן. אני באמת לא הבנתי למה הכוונה כאן. האם האיסורים או ההוראות חלות רק לגבי ספק הגז ולמתקנים שבאחריותם ובתחזוקתם או שזה מעבר לזה וזה רחב יותר.

דיברנו על זה בהסבר הכללי. למעשה, הגפ"מ הוא סביר, אפשר להשתמש בו ואין איתו בעיות. בתקופה הנתונה של החודשיים גם לא צפוי שיקרה שום דבר. אנחנו מרגישים חובה ליידע את הספק כדי שהוא יכניס למודעותו את העובדה שהגפ"ם הזה הוא יותר רווי אולפינים מהגפ"ם שהוא מתעסק בו בשגרה. ככל שהוא מוצא ברמה המקצועית צורך להסתכל יותר על הדיזות, לעשות עוד ניקיון, לעשות משהו שהוא מעבר לשגרה - - -

זה לא אם הוא מוצא לנכון, אתם מטילים - - -

לא, הוא חייב להסתכל ולהתייחס לזה.

אני מבקשת מנציג משרד המשפטים, אורן, ונציג הלשכה המשפטית של משרד האנרגיה והמים. לי לא תהיה התנגדות שיו"ר הוועדה יאשר את הצו אם הוא ימצא לנכון לעשות זאת, בתנאי שיהיה ברור שמדובר כאן על איסורים והוראות שחלות על משווק גז או ספק גז שמספק גז לספק גז ועל מתקנים שבבעלות ובאחריות של ספק הגז עצמו ולא של צד שלישי, כי אנחנו לא יודעים מי הוא צד שלישי. לא יכולנו לשמוע מה הם הערותיו לגבי הצו המוצע. .

אולי צריך הבהרת נוסח מעבר לספק או משווק – לדעתי לא.

לדעתי כן, חד משמעית. כתוב "למתקן גז", צריך לכתוב "מתקן גז שלו או שבתחזוקתו".

נוסיף סעיף קטן בסוף שיגיד שהחובות בסעיפים 2 ו-3 יחולו לגביהם - - -

אנחנו לא צריכים לדון כרגע בנוסח. תעבדו את הנוסח אחר-כך ותעבירו לנו. שיהיה ברור שההוראות האלה חלות על ספק גז, משווק גז ולגבי מתקני גז שבבעלותו או בתחזוקתו של ספק הגז.

האם הדברים נכונים גם לגבי פסקה 3 שהוקראה כבר? גם כאן מדברים על ספק גז, משווק גז ומתקן גז שבאחריותו או בבעלותו של ספק הגז.

הייתי מוסיף בנושא של מאיידים באזור בנייני מגורים, להדגיש איסור להשתמש במאיידים עם להבה גלויה.

זה כתוב בסעיף 3.

אני לא יודעת על מה מדובר במכשירי חימום. למשל, כל מכשירי החימום בגז שמאוד נפוצים בירושלים.

לא על זה מדובר. מדובר על חימום הגז לפני שהוא בוער.

אני ממליצה בפני יו"ר הוועדה. אם תמצא לנכון לאשר להם את הצו, בתנאי שהם יעבירו נוסח מותאם לדברים שנאמרו כאן. .

אני מאשר עם התיקונים של היועצת המשפטית.

אני אאשר להם שהנוסח שם העבירו לי תואם להחלטות הוועדה.

בסדר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:35.>