PAGE
2
ועדת הכספים
25/12/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי
<פרוטוקול מס' 1230>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב בטבת התשע"ג (25 בדצמבר 2012), שעה 10:00

<תקציב בנק ישראל לשנת 2013>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
אבישי ברוורמן

יצחק וקנין

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

שכיב שנאן

עתניאל שנלר

>
סטנלי פישר - נגיד בנק ישראל, בנק ישראל

דן פרופר - יו"ר המועצה המנהלית, בנק ישראל

חזי יחזקאל כאלו - מנכ"ל, בנק ישראל

אדי אזולאי - רמ"ט הנגיד, בנק ישראל

דוד דהאן - פעיל, רעיונות הציבור

שגית אפיק

טמיר כהן

שרון רפאלי
<תקציב בנק ישראל לשנת 2013>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אני מקדם בברכה את נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שהוא אורח קבוע בוועדה, ואנחנו מתכבדים בהשתתפותו. יש לנו אורח חדש שאנחנו הבאנו – דן פרופר, שהוא יושב ראש המועצה המנהלית של בנק ישראל. אנחנו הבאנו אותו בגלל החוק, ואני אמרתי לנגיד קודם שלו היינו יודעים שזה הוא היינו מאשרים פעמיים את החוק.

אני חושב שזה יום ג'.

בטח, פעמיים כי טוב. אנחנו מאחלים לך הצלחה בתפקיד.
המטרה שלשמה התכנסנו היא התייעצות על תקציב בנק ישראל כפי שקבענו גם בחוק. אבל אני אבקש ממך, אדוני הנגיד, עכשיו או אחרי שנסיים את הנושא של התקציב לדבר על שני דברים: גם על נושא ההפחתה של הריבית שהחלטתם לגביה וגם לגבי התחזית בעניין המצב הכלכלי, מה הולך לקרות כאן, לפי דעתך, אחרי הבחירות, מה יצטרכו לעשות. אני לא יודע מי יהיה יושב ראש ועדת הכספים בכנסת הבאה - -

על דבר אחד אין ספק – אתה תהיה.

לא יודע. בבחירות אתה יודע איך אתה נכנס, אתה לא יודע איך אתה יוצא. אבל להגיד לוועדה מה הולך לקרות אחרי הבחירות. לא נעשה את זה באריכות מכיוון שיש לנו כל התקציבים, גם של מבקר המדינה וגם של הרשות לניירות ערך וגם יש לנו פה קיצוץ רוחבי שפרופ' ברוורמן מתכונן לזה כבר מהשבוע שעבר.

כן, אבל אני לא רוצה להתחיל - -

כן, זה ברור.

אדוני הנגיד, בבקשה, התקציב.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מודה לך שוב על כך שהדיונים החשובים על החוק קרו בוועדה הזאת, והם היו מאוד חיוביים ועזרו לנו בגיבוש הגישה הנוכחית הסופית של החוק. לדעתנו, אנחנו עובדים במסגרת הרבה יותר טובה על קבלת ההחלטות בבנק – גם החלטות על הריבית, ואני אדבר על המצב במשק בסוף, אם זה מקובל עליך.

בבקשה.

לא פחות חשוב זה שיש לנו מערכת ניהול בנק הרבה יותר טובה משום שיש לנו מועצה מנהלית שיושב בראשה דן פרופר. אני רואה כל פעם שיש פגישה כמה חשוב לנו כשמישהו בודק אותנו מבחוץ ומוביל את הצעדים האלה. האחריות להעברת התקציב ולקבלת ההחלטות על הריבית הן מבחינת הבנק בידי המנכ"ל חזי כאלו, ומבחינת המועצה המנהלית בידי היושב ראש דן פרופר. אני אבקש שנוכל להעביר למר פרופר את זכות הדיבור, ואחר כך ניתן לחזי לפרט יותר.

דבר נוסף, אנחנו שונים בהרבה משני הגופים האחרים שבאים לדון בתקציב היום, בכך שזה דיון על תקציב בנק ישראל, לא אישור.

התייעצות.

דיון.

כן, דיון. דיון הוא לפעמים גרוע יותר מאישור. אבל זה נכון.

בשני המקרים זה תלוי כמה מהר עושים את זה.

זה בסדר. אנחנו אז החלטנו שאת תקציב בנק ישראל לא נאשר כאן. אתם תאשרו את זה במועצה המנהלית, והדיון יתקיים כאן.

14 יום אחרי הדיון.

כן, נכון, שבועיים אחרי הדיון. אנחנו לא מתחרטים על ההחלטה הזאת.

לקחת סיכון, אדוני היושב ראש, כי אתה עדיין לא יודע מה אני הולך לומר.

מה יכול כבר לקרות?

אני עכשיו אענה על הציפיות, אם כך.

אני לא צריך להציג מה עשה הנגיד ולא להגיד חוץ מתודה לוועדה שאישרה את החוק, שלדעתי הוא טוב מאוד, כי לא כל בעל כוח היה מקבל על עצמו מטריה כזאת של פיקוח, וזאת בעצם הזכות הגדולה של פרופ' פישר שלקח על עצמו את העול הזה ונושא בו בגאווה. שיתוף הפעולה בין המועצה המנהלית לבין הבנק, שבראשו עומד סטנלי פישר ואותו מנהל חזי כאלו הוא שיתוף פעולה מצוין. עוד לא קרתה פעם אחת שהבנק התווכח על איזושהי פעולה או לא נאות לבצע איזושהי פעולה, והכול ברוח טובה. אני מאחל לעצמנו המשך כזה ושעוד גופים אחרים דומים שיקומו ויתנהלו בצורה כזאת.

התקציב שאנחנו מגישים היום שהוא התקציב השני שאני מגיש, כי בתקציב הראשון הייתי רק בחלק מהשנה. הגשנו אותו כאן, והפעם אני מרגיש שיש למועצה אחריות מלאה על שנה תמימה. אנחנו מגישים תקציב שיש בו מצד אחד קיצוץ בהוצאות, ומצד שני יש בו שני אלמנטים חריגים: האחד הוא הדפסת כסף. אנחנו אישרנו תקציב של 150 מיליון ₪ להדפסת כסף לאחר כחמש עשרה שנה שישראל חיה עם השטרות הנהוגים היום. הסיבה היא שבכל ארצות העולם רואים ב-15-10 שנים זמן נכון להחלפת שטרות כדי למנוע זיופים ופעולות אחרות שמנוגדות לחוק. אנחנו נראה את השטרות האלה במהלך השנה בשוק.

הדבר השני הוא שיפוץ הבנק. אנחנו נמצאים במבנה שכבר לא מקבל אישורי כיבוי אש, לא עומד בתקנים של בטיחות, וחוץ מזה, כמובן בגלל השנה שבה הוא נבנה הוא איננו בנוי לרעידות אדמה. במבנה ציבורי כזה שיש לו חשיבות אדירה לא טוב, אם לא אסור, להתנהל בצורה כזאת, ולכן המועצה המנהלית תומכת בשתי ידיים בתקציב השיפוץ שיביא פתרון לבעיות שהזכרתי פה, למעט לא פתרון כולל לבעיות רעידת אדמה כי זה אי אפשר לעשות מבחינה הנדסית היום. מצד שני אנחנו מקפידים על כך שהבנק לא ייראה מבחינת תוצאות השיפוץ טוב יותר מאשר משרדי הממשלה החדשים שנמצאים באזור, דהיינו ישתלב בסטנדרט הנהוג באזור הזה. העלות הישירה של השיפוץ היא 179 מיליון ₪.

כמה זה למטר מרובע? מעניין אותי כי אני חי עם ארכיטקטית.

אני חושב שיהיה מי שיוכל לענות לך כאן.

הארכיטקטית שאני מכיר ומוקיר בוודאי תרצה להוסיף עוד כמה דברים יפים שאנחנו נפסול. אבל העלות היא עלות שבדקנו אותה. הבנק לקח מספר חלופות, דנו בזה ארוכות, נכנסנו לכל סעיף, ואני מאמין שהגענו לתוצאה טובה. תהיה עלות נוספת של שכירות בעת שבניין הבנק יפונה לצורך השיפוץ עצמו, וזה לא יקרה בשנה הקרובה.

מעבר לזה עסקנו רבות בנושא חירום - -

נושא השיפוץ חוזר על עצמו. זה היה גם בפעם הקודמת. איפה זה עומד? זה הרבה כסף.

יש התקדמות?

בוודאי.

אתם בשלב תכנון? בשלב ביצוע?

ודאי. אנחנו סיכמנו לאחר תכנונים ראשוניים את החלופה שאליה אנחנו מתכוונים. כפי שאמרתי הדיונים ארוכים כי הסכום לא מבוטל. אנחנו היום עומדים ערב תכנון מפורט. בחצי השני של השנה ייצא מכרז ונקבע את הזוכה, ויתחילו בעבודות השיפוץ.

אז הסכום הזה של 176.9 מיליון זה למחצית השנה, גם לתכנון וגם לתחילת ביצוע?

הוא לכל השנה, ולא כולו ימוצה.

יש שני סכומים: יש סכום של התכנון של כ-10 מיליון שקל שכלול בהשקעות, והוא סכום שאנחנו נוציא השנה על תכנון וכיוצא בזה. יש סכום של 176.9 מיליון שזה בהרשאה להתחייב. מדוע? מפני שאנחנו צריכים להשלים את כל ההליכים של המכרזים והתכנון - -

ולחתום על חוזה.

לאחר מכן יהיה שלב של מעבר לדיור חילופי, ובמקביל נפנה את כל העובדים - -

אבל הדיור החילופי לא נמצא עדיין בתקציב הזה. כתוב לך בכוכבית שזה לא כולל.

כתוב בהערה, ואנחנו מציינים את זה למען הדיוק. בעצם הדיור החילופי ייקח כחצי שנה, ובמחצית השנייה של 2014 אני מניח שנוכל להעביר את העובדים לדיור החילופי ולהתחיל את השיפוץ בכל הבניין.

מאוד יכול להיות שב-2013 על אף התכנון הזה והאישור התקציבי זה עדיין לא יבוצע.

מה שיבוצע ב-2013 זה רק המכרזים.

בוודאי שזה לא יבוצע. כדי לחתום על החוזה מול הקבלן אנחנו זקוקים לתקציב הזה.

זה ברור לי.

אני מקווה שנתחיל בהכנות לשיפוץ עצמו, אבל השיפוץ עצמו יימשך בשנת 2015-2014, והוא לא ייגמר גם לא בשנתיים.

מאה אחוז. הלאה.

נושא החירום העסיק אותנו רבות, גם תכנון מוקדם שבנק ישראל עשה בעניין הזה. בלי להיכנס לפרטים רבים מדי גם הכנות פיזיות למצב של חירום, גם למתקפות סייבר כאלה ואחרות וגם לבעיות של אפשרות של העובדים לתת מענה בזמן חירום לבעיות שנוצרות – כל זה הבנק יישא בצורה נאותה. יש פרטים שיסתיימו בשנה הקרובה. למעשה, העיקר, להערכתי, יסתיים במחצית הראשונה של השנה הקרובה, וזה נושא שגם לו הקצבנו כספים.

ישנם נושאים נוספים, שוטפים, כדי לעמוד בחוק: תחום האינטרנט – כדי להיות שקופים יותר כלפי הציבור; נושאים של פניות הציבור כדי להיות נגישים יותר לציבור השואלים; נושא נוסף הוא העברת הפיקוח על הבנקים לאוטומציה יותר גדולה, לדרגות מחשוב יותר גבוהות. בכלל, נושא המחשוב מקבל תשומת לב גדולה יותר בשנה הקרובה. בנושא השכר אנחנו דבקים בהסכמי השכר של בנק ישראל. זה אמנם מגדיל במידה מסוימת את התקציב, אבל זה דבר שנעמוד בו.

אתם כותבים על פיתוח ההון האנושי של הבנק. אתם שונים ממשרדי ממשלה, מגופים אחרים? זאת אומרת אתם עושים דברים נוספים? יש פה הדגשה של הנושא הזה.

בנק ישראל שמהמחקר שלו, מהפעולות שלו נובע עמוד השדרה של הכלכלה צריך לצורך העניין הזה כוח אדם מעולה. לא תמיד זה ניתן להשגה בדרכים הרגילות שהשירות הציבורי יכול לשלם. דרך אחת היא אטרקציה גדולה שיש למחלקת המחקר ולכלכלנים. כלכלנים מוכנים לעשות לפעמים דברים בשכר נמוך יותר. מצד שני יש לנו גם בעיה בהשגת אנשי I.T ואנשי המחשוב, ואנחנו מתלבטים בזה. יש לנו דיונים פנימיים איך לעשות את זה, במיוחד לאחר שבהסכמי העבודה עברנו לנושא של דור ב' ששכרו יותר נמוך. אנחנו מנסים למצוא את הפתרונות כדי שאנשים שיש להם ייחודיות יוכלו להשתבץ במסגרת הבנק. לומר לך שכבר מצאנו את הפתרונות? עדיין לא. אבל אני מקווה שנמצא אותם, זה חיוני.

אתם מודעים לכך שבמשרד האוצר עשו עכשיו אגף מחקר ושמו בראשו בן אדם שממונה גם על המחלקה של הכנסות המדינה? אתם מודעים לזה? יש קשר בין הדברים?

כן. יש תמיד קשר.

אבל זה לא נראה כפילות כזאת? מה ההבדל בין אגף המחקר החדש שהוקם במשרד האוצר לבין המחקר שלכם?

אני מניח שיש כפילות במובן מסוים. הם יוציאו תחזיות על רמת הצמיחה וגם אנחנו. בזה זה לא רע שיש יותר מאומדן אחד, משום שאלה אומדנים, הם לא עובדות. מעבר לזה יש כל מיני תחומים בצד הפעילויות של האוצר שאנחנו לא נכנסים אליהם לעומק. אני מניח שהם יתמקדו בבעיות שהם צריכים לטפל בהם יום-יום בתוך משרד האוצר, ואנחנו נותנים עצה ביחס לגודל הגירעון ודברים ברמה יותר כללית, יותר מצרפית לממשלה. אז אני לא חושב שתהיה הרבה כפילות, חוץ מאשר בתחזיות.

יכולות להיות שתי תחזיות שלפעמים יהיו גם סותרות. זה לא נורא, אני בעד. אני חונכתי על מחלוקות.

איפכא מסתברא.

ודאי. זה דבר מפרה מאוד. אני שואל אם אתם מודעים לעניין הזה.

אנחנו מודעים.

לאחרונה משרד האוצר הקים אגף, הוא שם בן אדם, הוא גם היה פה בוועדה.

הם עדכנו אותנו ודיברנו על זה.

בייחוד שהנגיד הוא היועץ הכלכלי של הממשלה ברפורמות. כשהממשלה מחליטה על רפורמה מסוימת היא תקבל שני מחקרים, מחקר שלכם ומחקר של האוצר? איך זה ילך?

בדיווח על נושא חשוב אנחנו מחליפים דעות, אז גוף אחד יכתוב את הדוח, אבל תהיה ביקורת. אם יהיו דיונים במשך הגיבוש של חוות הדעת של מי שמציג את זה ויהיו חילוקי דעות אז הם יכתבו או אנחנו נכתוב שהם לא מסכימים אתנו.

תודה. פרופ' ברוורמן רוצה לשאול שאלה.

הערה קצרה ושאלה קצרה. ההערה היא שדווקא המשכורות הגבוהות יותר בבנק ישראל צריכות להיות דוגמה לאוצר כי בבנק ישראל אנשים נמצאים תקופה ארוכה. החולשה של משרד האוצר היא שאנשים באים לתקופה קצרה, מיד מחפשים את הדרך החוצה – רובם, מי שמצליח, לחברות הגדולות עם כל ה-moral hazard ביחסי הון-שלטון, ולכן דווקא בנושא הזה זה חיובי.
השאלה שלי לידידי פרופ' פישר, בזמן שהייתי השר האחראי לענייני ערבים ומיעוטים הצגנו את הנקודה שבגופים המרכזיים בישראל יש בעיה שאני קורא לה לא "אפליה מתקנת", אלא "תיקון אפליה" לגבי אנשי מיעוטים איכותיים שלא הצליחו להיכנס. בזמנו היה בבנק ישראל ערבי אחד. מה קרה מאז בבנק ישראל לגבי הכלכלנים מאז אותה שיחה שהייתה לנו לפני שנה וחצי-שנתיים? אני לא מדבר על משרות אחרות.

אני מעביר את השאלה הזאת לחזי.

אני דיברתי אתך רבות על הנושא הזה. בשנים האחרונות עשינו מאמצים רבים לקלוט כלכלנים ורואי חשבון בעיקר במקצועות הליבה רבים. עשינו גם מכרזים מיוחדים כדי לאפשר לאוכלוסייה הזאת לגשת. יש, כמובן, כל מיני בעיות של ריחוק מהגליל וגם מהמשולש. לא פשוט להגיע - -

אבל יש לזה - -

מה התוצאה?

התוצאה היא ששמנו לנו יעד להגדיל את הכמות הזאת בשמונה עובדים - -

ברמה גבוהה של כלכלים ורואי חשבון – כמה?

- - יש ביניהם גם דרוזית אחת.

כלכלנים ורואי חשבון?

כן, כלכלנים ורואי חשבון.

לפני שנתיים היה רק אחד.

נכון.

אני לא אתן את האחוזים.

אנחנו עושים מאמץ גדול, ואנחנו ממשיכים לעשות, ואנחנו בהחלט ממשיכים, ומדי פעם מוציאים מכרזים ייחודיים למגזר.

חבר הכנסת שכיב שנאן.

רק כדי להבין את הנתונים – כמה עובדים יש בבנק ישראל?

בבנק ישראל יש 740 עובדים.

10% זה צריך להיות 70.

הם התחילו מאחד.

בקדנציה שלך זה עלה ב-800%.

עשינו כל דבר.

זה לא בזכותי. אני מודה ומתוודה שידידי פרופ' ברוורמן לקח לי את השאלה שהתכוונתי לשאול, ואני שמח שנשאלה דווקא על-ידי אדם גדול כמוהו. השאלה, מה בתכנון?

התכנון שלנו להמשיך ולנסות לקלוט. אני אמרתי, אנחנו ממשיכים לפרסם מכרזים.

אם יש לך בעיה של קורות חיים של כלכלנים אני אעביר לך היום מאה. אני יכול לסגור לך את הפער ביום אחד.

אין שום בעיה, תעביר. במידת הצורך שאנחנו קולטים אנחנו ניתן עדיפות לעניין הזה בתנאי שהם מתאימים בכישורים.

אני מדבר על כלכלנים ורואי חשבון שמעוניינים באמת להשתלב והם קיימים בשוק, והם פשוט לא מנוצלים. לפני שנה וחצי הייתי יחד עם פרופ' סטנלי פישר באירוע לזכרו של ג'רלד קאסל בסכנין. נהניתי שם לשמוע אותו מדבר בלהט על נושא הקיום המשותף והשילוב שלנו כאזרחי מדינת ישראל שאינם יהודים. אני לא מסתפק בתשובה שלך, שיהיה לך ברור. אני מכבד אותך על העלייה של 800%, ואני מקווה שבשנה הבאה תעלה ב-20% את מה שקיים בתוך ה-700%. תעשה כל מאמץ.

אם נצליח בעוד 800% אז נגיע לעשירית כמעט.

פרופ' פישר, תהיה בטוח שיש איכות מדהימה. אפילו הבעיה של המרחק – הממשלה פתרה אותה ונותנת דיור וסיוע מיוחד למי שבא לפה. רק צריך מאמץ אמיתי וכן. לפחות אני בטוח במיליון אחוז שאצלך בפנים זה קיים. אני רק מאוד מבקש ומודה שוב לפרופ' ברוורמן. כמובן, אני לא מדבר על חרדים שלא השתלבו.

רק להעיר הערה אחת – זה בכל מקרה לא בהכרח יעלה את מספר העובדים בבנק.

ודאי שלא.

זה אנחנו צריכים לומר בצורה ברורה. אנחנו מאוד מקפידים על זה. ההנהלה של הבנק, הנגיד ואנחנו מסייעים בזה מטעם המועצה. עובדה היא שעלות העבודה ירדה בשנה זאת.

באופן יחסי כשאתה בודק אותנו מול גופים אחרים אז אף בנק לא קלט כמונו. אנחנו בחוק המספרים הקטנים, אנחנו לא יכולים לקלוט מאות ואלפים. אני מדבר על גוף ציבורי.

אנחנו לא מתווכחים, אנחנו פשוט מדברים לטובת העניין.

זאת התקדמות. בעניין השכר של העובדים אנחנו ביקשנו שתהיה ירידה בשכר, וזה באמת נעשה. היום, כמו שאמרת, עלויות העבודה הן יותר קטנות. אני מברך על זה שהיה גידול במספר בני המיעוטים, ואני מקווה שהמגמה הזאת תימשך. הוועדה לא ביקשה להגדיל את מספר המיעוטים.

אני רציתי להדגיש שזה לא יכול להיות על חשבון של הגדלת מספר העובדים.

לא, לא.

לא, רק מהמשרות שמתפנות.

נכון. לא זאת הייתה הבקשה. להפך אנחנו חושבים שצריך להתייעל בעניין הזה. על חרדים הוועדה לא דיברה בכלל, זה לא תפקידה של הוועדה.

לא כדאי לדבר עליהם.

אין צורך, בלאו הכי לא יעזור כלום. לערבים ולדרוזים זה יעזור, אבל לחרדים זה לא יעזור. כשנהיה בשלטון, בעזרת השם, אנחנו נקלוט חילונים.

אתה יודע שגם פה גדלנו במאות אחוזים. בחוק המספרים הקטנים גם במגזר החרדי גדלנו.

מה?

קלטנו.

כמה?

שניים.

זה שכיב שואל, לא אני.

זה גם 200%.

אחד מהם אדוני הפנה אלינו. עובד ועובדת.

יפה, בסדר. לא שאלתי בכלל.

רק שתדע שאנחנו מנסים.

מישהו מחברי הכנסת רוצה להעיר על התקציב?

חזי, מעניין אותי לדעת מה עלות השיפוץ למטר מרובע בבנק ישראל?

אני אגיד לך, ביררו את זה כבר. העלות היא 8,000 שקל למטר מרובע. זה כולל את ביצור הבניין, הוספה של ספרינקלרים לכל הבניין, פתרון בעיות בטיחות בבניין.

זה יותר זול מעלות אדם בכנס היום בערב של הליכוד ביתנו. זה בטוח.

יש לי שאלה: סעיף העתודות, אני לא בטוחה שאני מבינה מהו, ויש בו גידול מאוד גדול לעומת שנה שעברה. מה המטרה של זה?

יש סכום קטן לטובת השקעות.

כן, זה הסברת קודם.

עיקר הסכום מיועד להסכמי שכר עתידיים שעדיין לא נחתמו, אבל ייחתמו, ואנחנו שמים אותם בעתודות. מדובר בהסכם של ההסתדרות, וההסכם השני הוא הצמדת הגמלאים למדד. אנחנו בין הגופים שזה עיקר העלות, משהו כמו 34 מיליון מתוך הסכום זה להצמדת הגמלאים למדד.

בנק ישראל הוא בין הגופים האחרונים, פרט לקהילת הביטחון, שהגמלאים בו לא הוצמדו למדד. כידוע לכם, היה הסכם מסגרת ב-2010 שעיני חתם עליו שהתווה את המסלול של המעבר של הגמלאים למדד. בנק ישראל עדיין לא עבר, זה מותנה. האוצר וההנהלה בעמדה אחת – תומכת בעניין הזה. יש לנו כמובן גם צד העובדים וההסתדרות. יש כרגע משא ומתן. אנחנו צופים שב-2013 ההסכם הזה ייחתם. מאחר שאנחנו לא חתמנו עליו זה מונח בתקציב - - -

זה מה שנקרא עתודות.

מה זה עתודות המועצה המנהלית?

נושא של השקעות - - -

יש נושאים בחיים השוטפים שלעיתים הם הפתעות, ואנחנו לא יכולים לקיים אותם. המועצה המנהלית, יש לה סמכות על-פי חוק, לאשר סכומים מעבר לסכום מסוים כחריגה. אנחנו לא עושים את זה, אבל הסכום הזה מונח, ואם יהיה צורך לדוגמה נולד עניין של חירום וצריך לבצע בינוי או לעשות דברים מעין אלה, המועצה תעמוד לרשות הבנק.

יש פה הכפלה של פי שניים וחצי לעומת שנה קודמת בעתודות של המועצה המנהלית. אתם צופים משהו חריג השנה?

את מדברת על הסכום של 57?

לא, 0.7, 0.1 – עתודה מועצת מנהלית – יש לך 48.671 לעומת 19.571 בשנה הקודמת. הוא הסביר שאלה דברים חריגים, השאלה אם אתם צופים דברים הרבה יותר חריגים ממה שהיה?

חלק מזה זה גם השכר.

אמרתי, 34 מיליון זה רק הסכם אחד.

אז אתה בעצם אומר שהסכום נשאר כמו שהיה קודם. 19, והיתר זה שכר.

נכון.

שלא היה קודם.


יש מישהו מחברי הכנסת שרוצה להתייחס לעניין?

רבותיי, בזאת מילאנו את חובתנו לקיים את הדיון בעניין. אני מברך אתכם על התקציב, ואני מאחל לכם הצלחה בניהול הבנק ובכל מה שקשור. אתם מביאים כבוד למדינת ישראל. כשאני מסכם את הקדנציה – זה לא עוזר לי בבחירות, אבל אני עושה את זה לעצמי – אחד הדברים החשובים שעשיתי יחד עם חברי הוועדה זה חוק בנק ישראל שעומד במטלות שלו, מתאים לנושאים שעליהם דנו וקבענו. אתה לא היית, אתה נפגשת איתי במקום אחר; אבל הייתה מסיבה להעברת חוק בנק ישראל בבנק. היה ראש הממשלה ושר האוצר – היו כולם. אמרתי שם שעוד ילמדו בפקולטות למדעי המדינה איך בן אדם מוריד מעצמו סמכויות ונהיה עוד יותר חזק. הרי עד היום מי שהיה צריך לאשר את מכירת המטבע וכיוצא בזה, זה רק איש אחד, זה סטנלי פישר. הוא הוריד מעצמו סמכויות, עשה מועצה מוניטרית, ויש מועצה מנהלית – והוא נהיה עוד יותר חזק. איך קורה דבר כזה? ילמדו את זה. תודה רבה.

אדוני הנגיד, בבקשה, לגבי הנושא שאינו קשור לעניין - - -

- - - התייעצות.

לא צריך להצביע. לדיון. במבקר המדינה צריך להצביע.

אילולא היינו בפגרת בחירות היינו מזמינים אותך כמו תמיד. זה מאוד אקטואלי לשמוע את דעתך בעניין. כמובן, בנושא של הפחתת הריבית וגם התחזית הכלכלית לגבי מה שהולך לקרות. אנחנו מנצלים את המעמד הזה. אדוני הנגיד, בבקשה.

אני אדבר בקיצור, אם מותר לי, אדוני היושב ראש, ואני גם מודה לך על ההתייחסות לתקציב.
בגדול אנחנו במשק צריכים לקחת בחשבון את המצב במשק העולמי. זה מה שקובע את המסגרת שבה אנחנו עובדים. במובן מסוים זה השתפר הרבה. ברור שהאירופים הצליחו להוריד את ההסתברות שיהיה פיצוץ, משבר, בסדר גודל של Lehman Brothers בגלל בעיית היורו. ברור לכולם היום שהם יעשו הכול כדי שגוש היורו לא יתפרק, והם שכנעו את כולם. זה חשוב מאוד, וזה שיפור גדול. אבל בינתיים המשק האירופי נכנס למיתון. זה מיתון רגיל, זה לא מיתון ענק, אבל זה מיתון, וזה פוגע במשק הישראלי, בעיקר דרך הייצור שלנו. זאת בעיה. אנחנו מחכים לראות מה ארצות-הברית תעשה ביחס לשוק הפיסקלי שלה. אחר כך נדע. אבל בינתיים המצב במשק העולמי בעייתי, שיעור הצמיחה של השכר הבינלאומי ירד, אז זה גם לא טוב למשק הישראלי וגם לא טוב לייצוא. אלה פני הרקע העולמיים.

ביחס לבעיות אצלנו, יש הבעיה של הדיור. אני רוצה להדגיש כאן דבר אחד: יש לנו בבנק ישראל כלים שמאפשרים לנו לשנות את המונחים או את העלות של המימון למשק בית. זה צד הביקוש לדיור. כשאתה מוריד את הביקוש אתה גם מוריד את שיעור הבנייה. מה שחיוני עכשיו הוא שהמדינה או המשק או העם – אנחנו צריכים להגדיל את ההיצע, והגורם העיקרי בהיצע הוא הקרקע. זה בידיים של הממשלה. כשאתה מגדיל את ההיצע אתה מגדיל את שיעור הבנייה, ומוריד את המחירים. זה מה שאנחנו צריכים. אז אנחנו ניסינו בכל מיני צעדים - - -

בגלל זה מחליפים את שר השיכון בקדנציה הבאה.

אנחנו מדברים על - - -

הנגיד אומר שזאת הבעיה. הוא לא מתייחס לשאלה מי יקבל את תיק השיכון בקדנציה הבאה.

אמרתי שבגלל זה מחליפים את תיק השיכון.

הוא לא מתייחס לעניין הזה.

אנחנו מנסים לרכך את המצב במשק.

עד היום לא הצלחנו.

כל עוד בנינו בקצב של מעל 40 אלף, היה סביר לעבוד בצד הביקוש משום שירידה מסוימת בשיעור הבנייה לא הייתה גורמת הרבה נזק. ברביעי האחרון, השלישי של 2012, ירדנו לקצב רבעוני של קצת מעל 8,000, כלומר בקצב שנתי של 32 אלף. זה נמוך. אז אנחנו צריכים עכשיו לעבוד בצד ההיצע. זה לא שהממשלה לא ניסתה. היו ניסיונות לעשות רפורמות - - - ורפורמות בחוקים ותכנון, אבל זה עוד לא הצליח. אבל צריכים להמשיך בצד הזה.

הבעיה השנייה שאני רואה במשק – הבעיות ברקע – זה התקציב. כולנו יודעים, ואתה בוודאי יודע משום שזה מגיע לוועדה הזאת כל הזמן, שמצב התקציב מאוד לא נוח עכשיו. לפי מגבלת ההוצאות, אנחנו נהיה בערך ב-15 מיליארד מעל 5% גידול ריאלי שמותר לממשלה. יהיה קשה לקצץ, אבל זה יהיה מאוד חשוב. יכול להיות שהם גם יצטרכו להעלות מיסים. חשוב שהם העלו את המסים למס הכנסה כבר בנובמבר משום שלולא זה היה עובר הם לא היו יכולים לעשות את זה השנה. זה תורם ליציבות המשק, אבל יש שם בעיה גדולה שנצטרך לטפל בזה אחרי הבחירות, וזה לא יהיה קל.

אתה התבטאת שאתה מדבר על דוגמת מה שהיה ב-2003? 2003 אנחנו לא זוכרים לטובה.

זה היה קשה מאוד, אבל על הבסיס הזה הגענו למצב הרבה יותר טוב ממה שהיה ב-2003. על בסיס זה יכולנו לצמוח כמעט בלי בעיות עד המשבר הגדול ועברנו את המשבר הגדול יחסית בקלות על בסיס השינויים שהם עשו שם.

לגבי ההחלטה האחרונה מאתמול – שני היבטים. שינינו את התחזית שלנו לשנה הבאה. השינוי היה מבוסס על שני היבטים: היבט אחד, מה קורה למשק בלי גז. שם אנחנו רואים ירידה קטנה בשיעור הצמיחה. אמרנו 3% לפני רביעי, ועכשיו אנחנו אומרים 2.8%. זה המשך של תהליך של ירידה קטנה, הדרגתית, אנחנו לא יודעים מתי זה יעצור. מעבר לזה, הלמ"ס פרסם את העקרונות ביחס לבסיס שבו הם יכניסו את ייצור הגז לתמ"ג. הם עושים את זה באופן מקובל בעולם, אבל במקרה זה יגדיל את התוצר ב-2013 באחוז אחד. זה מגדיל את שיעור הצמיחה ל-3.8%. אבל עכשיו צריכים להבחין: צמיחה של 3.8% כשאחוז מזה מבוסס על ייצור גז שיושבים שם אנשים על במות באמצע הים - -

אסדות.

- - - לא יושבים שם המון עובדים, אז אחוז הצמיחה הזאת לא יגרום להרבה תעסוקה, זה לא יהיה כמו צמיחה כללית בתוך המשק, של אחוז אחד.

אבל סביב העניין הזה תהיה תעסוקה, לא בים.

לא בים וגם לא הרבה בתוך המדינה. אנחנו מביאים את הגז במקום גז שהיה מגיע מסולר שהיינו צריכים לייבא, וזה כאילו יש לנו ייבוא ממקור אחר, אבל אנחנו מקבלים חלק מזה.

יש לזה צמיחה עקיפה כי זה מגיע למפעלים.

זה עקיף, אבל יש בכלכלה מונח שנקרא "מכפיל". המכפיל הוא למשל אם מישהו משקיע X, כמה יגדיל את התוצר כתוצאה מההשקעה הזאת.

זה בכלכלה ככה?

אפילו בכלכלה לפעמים - - -

אצלנו בכולל דיברו על זה בהיבט יותר רחב, שיש לזה השפעות עקיפות, וזה מגדיל את מספר העובדים. יש מפעלים שכתוצאה מהגז הזה, אם אכן הכול יתנהל למישרין, הם יוכלו לפתוח מפעלים חדשים ולהגדיל מפעלים קיימים.

או להוזיל.

גם להוזיל, ודאי.

זה יוזיל, זה יעשה כל מיני דברים טובים. אבל בטווח הקצר עלייה של אחוז בצמיחה זה לא עלייה כמו כל עלייה אחרת.

לגבי ההחלטה על הריבית – יש האטה לא גדולה בצמיחת המשק. רואים את זה למשל בכך שהייצור התעשייתי ירד בחודשים האחרונים, והייצוא לא צומח מהר. יש כל מיני סימנים. אז כדי לעודד את הביקוש החלטנו להוריד את הריבית. זה לא שאנחנו רואים את עצמנו במיתון, אנחנו רואים משק ששיעור הצמיחה יורד, ואנחנו רוצים לתת דחיפה לצמיחה. זאת הסיבה שקיבלנו את ההחלטה שם. זה גם ישפיע קצת על שער החליפין שהתחיל להיתוסף. אז ככה עשינו את זה. זה לא שיש משבר שעומד לפנינו, אבל הייתה ירידה, זה לא רצוי, ואנחנו מנסים לטפל בזה.

תודה רבה.

הוויכוח שיהיה בממשלה הבאה ובכנסת הבאה – אין ספק, יצטרכו לעשות קיצוץ קשה. אני חולק על הגובה שמדברים עליו. אני חושב שאפשר יהיה להסתדר עם קיצוץ קטן יותר, אבל עדיין הקיצוץ יהיה מאוד גדול ומאוד כואב. הוויכוח יהיה האם אנחנו לוקחים את זה מהשכבות החלשות וממעמד הביניים; זאת הפעולה הכי קלה לעשות – מגדילים את המע"מ, פוגעים בקצבאות, מעלים מיסים לכולם או שמטפלים בעניין של החברות, מטפלים בנושאים המסובכים יותר, יותר קשים שיש להם השלכות גם על הרווחים הכלואים. אם יהיה אומץ לממשלה הבאה, ואם אכן תהיינה פעולות. אני אומר, צריך לעשות הכול בזהירות מכיוון שאחרת זה יכול לפגוע גם בתעסוקה, גם בתפקוד של מפעלים ושל חברות, וזה ודאי שלא צריך לעשות. זאת תהיה הדילמה של הכנסת הבאה ושל הממשלה הבאה. מכיוון שאם יילכו רק על החלק החלש תתחיל המחאה החברתית ביתר שאת. גם את זה צריך לקחת בחשבון. אם יתחילו העלאות מחירים במוצרי מזון בסיסיים, בדלק, במים, בחשמל, בכל מה שנלווה לעניין הזה – צריך לקחת גם את זה בחשבון. זה גם חלק מהנושא הכלכלי, אבל זה באמת נושא לכנסת הבאה, לממשלה הבאה.

זה נושא מאוד חשוב, אבל אנחנו גם צריכים לשאול את עצמנו, איך זה שבמשך העשור האחרון או כמעט עשור עכשיו, היינו בין המובילים בצמיחה בעולם המערבי.

צריך להמשיך את זה.

אנחנו צריכים להמשיך את זה. אנחנו קרובים עכשיו לתעסוקה מלאה. יהיה לנו השנה גירעון בתקציב של 4%, וזה מאוד גבוה למצב הנוכחי. אם ניכנס למיתון הגירעון יקפוץ קרוב ל-7%-6%. שם יהיה לממשלה בעיות מימון רציניות, ואז הם יצטרכו לעשות את הצעדים שאנחנו לא רוצים לעשות עכשיו. עדיף בתחילת הממשלה לעשות את זה.

אני אומר שצריך לעשות, רק היה ויכוח איך עושים את זה, וודאי יצטרכו לעשות. יש כבר עכשיו בעיות קשות של מימון. בהמשך אנחנו דנים על קיצוץ רוחבי.

אני רק רוצה לסיים בשני דברים, אדוני היושב ראש. אתה שמעת והבנת, אני מניח, ממה שיושב ראש המועצה המנהלית אמר שיש ממש עבודה משותפת. אנחנו מאוד מעריכים את זה. יש חמישה חברים חיצוניים ורק שניים מתוך הבנק במועצה המנהלית. הם שולטים. בעצם הוא שולט, אבל אסור לי להגיד את זה. לא אגיד את זה.

אבל לא שמענו, אל תדאג.

טוב שלא שמעתם.

תשמעו מה שאמר יושב ראש הוועדה – ככל שהחוק שם מטריה על הבנק, כך הנגיד מתחזק.

נכון.

אין בעיה.

אני חושב שאתם לא מבינים כמה דיקטטור הייתי קודם.

דבר שני – הוועדה המוניטרית. הדיונים בעבר היו מצוינים, ועכשיו הם הרבה יותר טובים, להפתעתי. אני תמיד אמרתי לאנשים שאני מקווה שכשהוועדה המוניטרית תגיע הדיונים יהיו ברמה הנוכחית. את זה אמרתי לפני שהם הגיעו. בעצם זה משפר את המצב בהרבה. אנחנו נכנסים לעומק, והדיון אתמול היה יוצא מן הכלל.

תודה רבה.

חברת הכנסת פניה קירשנבאום, בבקשה.

בוקר טוב. אני לא אחלוק על הפרק האחרון שלכם. אני חושבת שאין לנו מנוס גם מקיצוץ רוחבי וגם מדברים אחרים כי אם לא נעשה את זה הפועל היוצא יהיה מיסוי עודף על הציבור, ואנחנו באמת לא יכולים. אני גם לא חולקת על כך וחושבת שהשנה, ואני בטוחה שגם השנתיים הבאות יהיו מאוד קשות וגורליות למשק הכלכלי של מדינת ישראל, וכל ממשלה שלא תהיה וכל הרכב שלא יהיה היא תצטרך לקבל הכרעות מאוד קשות.

אבל אני רוצה לחזור לנושא הנדל"ן כי דווקא בנקודה הזאת, אני מצטערת, ידידי סטנלי פישר, אבל אני קצת חולקת עליך. אני אגיד לך במה, ואולי זאת אי הבנה שלי, ואולי באמת נמצא מכנה משותף. אני לא חושבת שהוזלה של הקרקע תביא בהכרח להוזלה של הדירות. ממה שאני זוכרת שלמדתי בכלכלה המחיר של דירה נקבע מהיצע וביקוש. לדעתי, כמה שההיצע יהיה יותר גדול כך מחיר הדירה יהיה יותר נמוך, ואני לא בטוחה שההורדה של מחיר הקרקע תביא להורדה במחירי הדיור. ראינו כבר שהיו ירידות במחירי הקרקע, והיחידים שנהנו מזה היו דווקא משקיעים.

ראשית, אתה יודע שמשק הבינוי נמצא במצוקת אשראי. אבל מצוקת האשראי נובעת מכך שהמשק הזה לא יציב. הוא בא בגלים, עליות וירידות. אני מאוד מבינה את המערכת הבנקאית או הפיננסית בכללותה שלא יודעת לתת אשראי למשק לא יציב כשהוא נמצא פעם בעלייה ופעם בירידה, ואתה לא יודע מה יהיה הגל הבא. לכן המטרה או המדיניות של הממשלה הבאה צריכה להביא לרצף, להביא לקו ישר שבו יש צמיחה של הבנייה, ואז אולי המשק ייתן לתת את הערבויות או הלוואות, וכך האשראי יהיה יותר קל. אתה בטח מבין שהורדה של הריבית – ואני מבינה את המטרות שלך, ואני מבינה שאתה רוצה לשמור על יציבות המשק – אבל אתה מבין שההורדה של הריביות תורמת לניפוח בועת הנדל"ן כי המקום היחידי שנשאר להשקיע בו במדינה הזאת זה באמת נדל"ן. ומה שאנחנו לא עשינו פה במקביל לכך – שלא מיסינו את הרווח מאותו נדל"ן. כי מי שמשקיע היום 100 אלף שקל בבורסה ומרוויח על זה 50 אלף שקל, משלם 25% רווח.

מס.

מס.

מי שקונה איזשהו נכס ב-100 אלף שקל, לדוגמה, ומרוויח את אותם 50 אלף שקל לא משלם שום מס.

- - - מספיק. יש לו קרוב ל-39% מס שהמדינה לא לוקחת ממנו. תוסיפי לו עוד מס.

אני אומרת שהתנאים צריכים להיות זהים. אני שוב אומרת – יש הרבה דרכים לפתור את הבעיה. אני גם לא פוסלת באלו דרכים ניתן לעשות את זה. לא נפתח פה את כל המשנה. אני לא חושבת שרק הורדת מחירי קרקע זה מה שיביא להוזלת הנדל"ן.

תודה רבה.

תן לי רק להגיד דבר אחד, בבקשה.

אבל ממש בקצרה. המבקר מחכה.

כמו שאת יודעת, אנחנו תמכנו בזה שיעלו את שיעורי המס על רווחים מנדל"ן, וזה לא עבר. האוצר הביא את זה לכאן, וזה לא עבר.

נכון.

אני יודעת. על זה אני לא מתווכחת, אני רק פרסתי.

אנחנו, הוועדה, אנחנו אחראים לזה. לא אתם. יש דברים שאתם אחראים להם. לזה אנחנו אחראים.

חבר הכנסת ברוורמן. אחריו חבר הכנסת עתניאל שנלר. אם אפשר בקצרה, פשוט המבקר מחכה.

מכיוון שלא ניכנס לדיון בהחלטות האלה שיהיו של הכנסת הבאה, יש לי רק שתי הערות. דבר אחד, ברור לחלוטין שנגיד בנק ישראל, שאני לא צריך להגיד עד כמה אני מוקיר אותו, במכשיר שלו בשער הריבית לא יכול לשחק גם על הנדל"ן, גם על המיתון, ולכן הבעיה היא מדיניות אוצר, מדיניות היצע בשילוב של מה שאמרה פניה.
אני רק רוצה להתייחס בקצרה למה שיקרה בממשלה הבאה.

יש לי בקשה – אל תתקוף את הממשלה הבאה כי יכול להיות שתהיה בקואליציה, ותהיה שר.

אתה רוצה קודם לשמוע את דבריי?

בטח.

הממשלה הבאה תצטרך להתייחס קודם כול לגירעון. לצערי, הגירעון הזה נבע מכישלון ניהולי מחפיר. אני רק רוצה להזכיר שכשבנימין נתניהו נבחר ב-96' אחרי רצח רבין הוא האשים את בייגה שוחט ש"הוריד את המכונית מהדרך" עקב הניהול הכושל. הגירעון שנמצא כאן הוא עקב ניהול כושל.
אבל אני מגיע עכשיו לנקודה הבאה: המחלוקת שיש לי עם ידידי פרופ' פישר לגבי דרך המימון – קודם כול מדינת ישראל היא מדינה עם דיסציפלינה, בנק ישראל עם הנהלה נכונה, גם מדיניות, ולכן אני לא רואה שהבעיה האמתית היא גירעון. כל ממשלה שתהיה כאן צריכה לדאוג שהגירעון לא יעלה על 3%. כמובן, יש לפעמים תנודות, אבל מצד שני לגבי מגבלת ההוצאות – כשאנחנו אומרים שהכלכלה בישראל היא כלכלה טובה, ואנחנו מדברים על משתנים של תוצר לאומי לנפש, צמיחה, מספר הסטרט-אפים ואינפלציה – בשבילי זאת לא הגדרה מספיקה לכלכלה טובה. כלכלה טובה לאזרחים זה רמת אי השוויון, רמת העוני, רמת החינוך, יוקר המחיה. לכן מספר הנתונים שהם רק חלק מהווקטור להגדרת כלכלה – בבית הספר שלי כלכלה זה הווקטור של כל הדברים. לכן לדעתי, הדיון שיהיה בממשלה הבאה, ברור שיצטרכו גם לעשות קיצוצים, ברור שיהיה שינוי במידה שיהיה לנו יותר כוח במבנה המיסוי. מס החברות בארצות-הברית הוא 35%, בגרמניה הוא 30% - אפשר לעלות, אפשר ללכת לדברים האלה. לגבי מגבלת ההוצאות – אני כבר אמרתי, אני הייתי הלוחם בכל הכנסות להעלות את מסגרת ההוצאות שנתניהו קבע אותה ב-1%. אינני מכיר מדינה בעולם – אולי תתקן אותי סטנלי, אולי זאת הולנד – שיש לה מגבלה על הוצאות. יש מגבלה על גירעון – זה הוצאות והכנסות. הבעיה שנוצרה כאן היא שהייתה פה התפקרות ב-84'-85', הפקיעו את הכוח מהשרים, אמרו, אנחנו נוריד את הגירעון, ישראל היא מדינה שנמצאת במקום אחר. לדעתי, זה יהיה הוויכוח הפוליטי כי נגיד בנק יש לנו – שר אוצר אין לנו.

תודה רבה. חבר הכנסת שנלר. אם אפשר בקצרה, פשוט המבקר מחכה.

בקצרה מאוד. יש לי שתי הנחות מקלות אתנו, ואני רוצה להעיר אותן לאור הדברים ששמעתי מהנגיד. הנחה אחת ששמעתי גם השבוע בנושא מחירי הדלקים היא שיש לנו ב-2013 גז for granted. אני שם על זה סימן קריאה עם סימן שאלה – איך אנחנו ניראה אם יהיה עיכוב בנושא הגז המהווה אחוז שלם מכלל התחזית? נדמה לי שההיערכות לא תוכל לקחת בחשבון אפריורי שיש גז ב-2013.

נדמה לי שאין עוד הרבה מקומות שבהם אי היציבות שאיננה דווקא רלוונטית לצד הכלכלי משפיעה כל כך הרבה על הנושא הכלכלי כמו באזור שלנו. אני צופה דווקא מתוך הכובע של חוץ וביטחון ולא מוועדת הכלכלה, שאנחנו לא נכנסים לתקופה של יציבות באזור שאפשר יהיה לתכנן לאורך זמן. נדמה לי שגם כאן אנחנו קצת מקלים על עצמנו.

אסור להסתכל על 2003 כמודל – תסתכל על 2006-2003. אי אפשר לתכנן, ודאי לא ערב בחירות, מודל של שנה מסוימת גם אם אתה נמצא, אלא חשוב יותר שאנחנו, ועדת כספים או אלה שיחליפו אותנו בקדנציה הבאה, יסתכלו על התהליך ולא על השנה. אחרת לא נתקדם לשום מקום, אנחנו נחפור לעצמנו בור.

הנושא התודעתי בהצגת הדברים הוא נושא סופר-כלכלי. הפרשנות האם אנחנו בתחילת תהליך מתון או פרשנות אחרת המנסה לייצר איזונים הופכת את התגובה הציבורית לתהליך בהחלטות – בין החלטות של הנגיד ובין החלטות של הכנסת, התקציב וכולי. לכן נושא התכנון התודעתי הוא חלק מהתכנון הכלכלי.

תודה רבה.

גפני, אפשר כמה מילים?

אני לא יכול, המבקר מחכה. אני נורא מצטער. קבעתי עם המבקר ב-10:45.

הנושא של הדיור.

בסדר, זה לא נושא הדיור עכשיו, זה התקציב.

הוא העלה את זה - - -

אני לא יכול עכשיו.

ישבתי מול ראש הממשלה - - - והם הפילו את האחריות אחד על האחר, והיה לי פתרון לכל - - -

בסדר, אבל אני לא יכול עכשיו.


אדוני הנגיד, אני מודה לך על ההשתתפות. יושב ראש המועצה המנהלית מר פרופר, אני מודה לך. חזי כאלו, המנכ"ל, אני מודה לכולכם. אני מודה לכל אלה שהשתתפו. אנחנו סיימנו את הדיון בנושא התקציב. אני מאחל לכם הצלחה. ההצלחה שלכם היא הצלחה של כולנו.

בשם כולנו, אדוני היושב ראש.

בשם כל חברי הוועדה. תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>