ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 20/12/2012

חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע"ג-2012

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי

פרוטוקול מס' 969

מישיבת ועדת הכלכלה

יום חמישי, ז' בטבת התשע"ג (20 בדצמבר 2012), שעה 18:00
סדר היום
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע"ג-2012
נכחו
חברי הוועדה: כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

נינו אבסדזה

רוברט אילטוב

אופיר אקוניס

דני דנון

יואל חסון

איתן כבל

נחמן שי

יוליה שמאלוב-ברקוביץ'

רחל אדטו

אללי אדמסו

אבישי ברוורמן

אילן גילאון

זהבה גלאון

אחמד דבאח

ניצן הורוביץ

נסים זאב

דב חנין

אכרם חסון

שלמה מולה

אלכס מילר

אורי מקלב

יוחנן פלסנר

יובל צלנר
מוזמנים
דנה נויפלד - יועצת משפטית, משרד התקשורת

טל רוזנפלד - לשכה משפטית, משרד התקשורת

אייל בן ישעיה - מחלקה משפטית, משרד האוצר

נטע דורפמן-רביב - המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

ענת לינדנבאום - רכזת משרדים כלכליים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

יעל מבורך - רכזת תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

עפר מרגלית - רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

נמרוד ספיר - יועץ לשר האוצר, משרד האוצר

אסי קליין - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

יובל רז - עוזר החשבת הכללית, משרד האוצר

דפנה גלוק - ייעוץ חקיקה, משרד המשפטים

טל רוטשטיין - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

אורי שוורץ - יועץ משפטי, רשות ההגבלים העסקיים

אמיר ברקן - ראש האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה

לירן אבישר - עוזרת מנכ"ל רה"מ, משרד ראש הממשלה

עדו נורדן - עוזר מנכ"ל רה"מ, משרד ראש הממשלה

עידו אציל - עוזר היועמ"ש, משרד ראש הממשלה

אילת מצגר - מנכ"לית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אילן אבישר - יו"ר המועצה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

גילה ורד - עו"ד, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

יהודית לויט - מ"מ סמנכ"ל טלוויזיה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיטל שגב - דוברת, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

הילה שמיר - יועצת משפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

אבי בלשניקוב - יו"ר דירקטוריון, ישראל 10

יואב הלדמן - מנכ"ל, ישראל 10

דוד אוחיון - מנהל מש"א, ישראל 10

יורם בונן - עורך דין, ישראל 10

איילת בן חיים-גת - יועצת משפטית חדשות 10, ישראל 10

אמנון ברקאי - סמנכ"ל חדשות, ישראל 10

מיכל גרייבסקי - יו"ר ועדת כספים, ישראל 10

דוד ועקנין - סמנכ"ל תקשורת, ישראל 10

דבורה קמחי - סמנכ"לית רגולציה וייעוץ משפטי, ישראל 10

דן רון - סמנכ"ל מסחרי, ישראל 10

יורם שכטר - דירקטור, ישראל 10

מתן חודרוב - כתב כלכלי, ישראל 10

דב גילהר - מגיש, ישראל 10

שרון גל - מגיש לילה כלכלי, ישראל 10

דורון הרמן - כתב פלילי, ישראל 10

אורלי וילנאי - מגישת תוכנית הבוקר, ישראל 10

גיא מרוז - מגיש תוכנית הבוקר, ישראל 10

אושרת קוטלר - מגישה, ישראל 10

נדב אייל - כתב, ישראל 10

הילה אלרואי - כתבת, ערוץ 10

אלון בן דוד - כתב, ערוץ 10

אבישי בן חיים - כתב, ערוץ 10

אהרון גולדפינגר - עורך, ערוץ 10

ניב גלבוע - כתב, ערוץ 10

אמנון לוי - מגיש, ערוץ 10

נגה ניר נאמן - כבת, ערוץ 10

ברוך קרא - כתב, ערוץ 10

אבי צבי - מנכ"ל, חברת רשת

אפרים אופק אהרון - עו"ד, מייצג את רשת נגה בע"מ, חברת רשת

ארז בן הרוש - סמנכ"ל תכניות, חברת רשת

לינוי בר גפן - טאלנט, חברת רשת

יעל גאוני שקד - דוברת, חברת רשת

אברי גלעד - טאלנט, חברת רשת

אורית ישראלי - עורכת דין , מייצגת את רשת, חברת רשת

אילאיל לבנת - יועצת משפטית, חברת רשת

אבי ניר - מנכ"ל, שידורי קשת

רון גזית - עו"ד, מייצג את שידורי קשת, שידורי קשת

יואב לימור - שידורי קשת

אלדד קובלנץ - מנכ"ל, הטלוויזיה החינוכית

אביגדור דנן - יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית

עידן אור - מנכ"ל, אקט – איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית, ארגוני יוצרים ומבצעים

דורלי אלמגור - יועצת משפטית איגודי היוצרים, ארגוני יוצרים ומבצעים

אסף אמיר - יו"ר איגוד המפיקים, ארגוני יוצרים ומבצעים

שחר בוצר - מנכ"ל שח"ם - איגוד שחקני המסך, ארגוני יוצרים ומבצעים

עמית ליאור - יו"ר איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

רננה סייג - אחראית היצירה המקורית באיגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

חיים הר-זהב - עיתונאי

נסים עוג'ר - יועץ משפטי, איגוד הארגונים החברתיים

פרופ' אלי פולק - יו"ר, האגודה לזכות הציבור לדעת

ג'עפר פרח - דירקטור, הלא טי וי, ערוץ ייעודי בערבית
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר
רכזת בכירה בוועדה
עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי
אור שושני

רמי בן שמעון

<הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע"ג-2012>
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
ערב טוב. אנחנו פותחים את הישיבה השנייה של ועדת הכלכלה, ישיבה מיוחדת במהלך פגרת הבחירות. על סדר היום הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע"ג-2012. זו הצעת החוק ממשלתית, שעברה רק היום בקריאה ראשונה בכנסת. הרעיון של הצעת החוק הוא חילוץ ערוץ 10 מהמצוקה הפיננסית רגולטורית שהוא נקלע אליה, ומתן אפשרות אמתית לערוץ להמשיך לשדר, לעובדיו להתפרנס, ולצופים לבחור באיזה ערוץ הם רוצים לצפות.

זו לא פעם ראשונה שהנושא מגיע מזווית כזו או אחרת לוועדת הכלכלה. היו פעמים רבות שהוועדה נתנה את הסיוע, והיו פעמים שהצעות הסיוע לא זכו לרוב בוועדת הכלכלה. אנחנו נמצאים היום פחות משבועיים לפני התאריך שבו פג הזיכיון של ערוץ 10, וברור שנדרשת הכרעה ברורה ומידית. אנחנו נשאף למצות את הדיון ולהעביר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית עוד היום בלילה במליאת הכנסת, כדי שגם הנהלת ערוץ 10, גם המשקיעים, הבעלים, העובדים, הספקים, והבנקים שמממנים את ערוץ 10 יקבלו אות של רגיעה, מנה של ודאות שתאפשר לתעשייה הזאת להמשיך ולהתפתח ולפרוח. אני מחכה כבר ליום שהחברות האלה ישלמו מס חברות למדינה.

הנושא לא פשוט, הוא מורכב מהרבה בחינות. הוא יורד ליסודות הדמוקרטיה, שהיא יקרה לכולנו. נשמעו המון אמירות שמטילות ספק בדמוקרטיה הישראלית, בהגנה על חופש הביטוי, ביכולת של כלי תקשורת - - -
דב חנין
הטלות ספק במחויבות של ראש הממשלה לדמוקרטיה. לא בדמוקרטיה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת דב חנין, אתה נרשמת לזכות דיבור, ואם אתה רוצה שאני אאפשר לך לדבר, ההסכם בינינו הוא שלפחות לא תפריע.
דב חנין
אז אני עומד בהסכם, בסדר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אין דמוקרטיה חזקה בלי תקשורת חופשית וחזקה. תקשורת חזקה היא תקשורת שעומדת על רגליים פיננסיות איתנות, ויש לעובדים שלה ולמנהלים שלה ודאות ועצמאות. וזה לא רק ברצון לחשוף ולחקור ולדווח, אלא גם בעצם הידיעה שאין חרב של סגירה שמרחפת מעל ראשו של הערוץ. הביטוי הידוע והמוכר לכולם, "התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה", הוא דבר שצריך לשמור עליו מכל משמר.

אבל אני חייב לומר שבימים האחרונים, כשם שהכלב הזה צריך להיות עצמאי וערני - - -
איתן כבל
כלב רעב.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
זה כבר נהיה צ'יוואווה.
נחמן שי
הדמוקרטיה הלכה, ונשאר רק הכלב.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
כל מי שמדבר עכשיו כנראה לא רוצה לדבר בהמשך.

אני חייב להעיר את ההערה הזאת, כדי שתירשם וגם כדי שמי שירצה יוכל להתייחס אליה בהמשך. אותי מאוד הטרידה ההתנהלות של כלי התקשורת בימים האחרונים. הכלב אמנם אמור לשמור עלינו, אמור להיות ערני, חזק, עצמאי, עם שיניים - - -
נינו אבסדזה
אתם הוצאתם לו את השיניים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חברת הכנסת אבסדזה, נגמרו הפריימריז בעבודה ובליכוד. באנו לעזור, באנו לעבוד, לא באנו לעשות פה...

כמו שאמרתי, אנחנו באמת רוצים את הכלב הזה חזק, לא תלוי בנו, לא מגיע לפתחנו לבקש את מנת האוכל היומית שלו.

אבל אסור גם שיהיה מצב הפוך, שבו הכלב תוקף את השלטון מהאינטרס של הכלב ולא רק מהאינטרס של הציבור. זה מה שקרה בימים האחרונים, לדעתי בצורה לא מידתית ולא ראויה וללא שום תכלית. זה פגע גם בצופים, גם בנו, ופגע בכל דבר שיכול היה להיות בבסיס של מערכת היחסים בין נבחרי הציבור לבין כלי התקשורת. אני מקווה שזו הפעם האחרונה שצופי ישראל וגם אנחנו חוזים במחזות כאלה, מחזות של שקופיות שהתוכן שלהן לא תמיד מחובר בצורה אמתית וישירה, אלא בצורה די מניפולטיבית.

אבל אנחנו היום מתעלים מעל הנושא הזה, ובאים עם יד מושטת ועניינית לעזור. אנחנו מבינים את החשיבות, גם מבחינת החוסן הדמוקרטי של מדינת ישראל, גם מבחינת הפרנסה של אלפי משפחות בצורה ישירה ועקיפה. ואנחנו ננסה לא להמעיט מהעזרה שמציעה הצעת החוק הממשלתית אלא אפילו לנסות לגבש הסכמות בדבר הקלות ועזרות נוספות. הלוואי והצעת החוק הזאת לא הייתה בדקה ה-90, אלא הייתה באה אחרי עבודת רוחב ועומק, גם לגבי התקשורת הכתובה והתקשורת הישראלית בכלל. כי אין ספק שכלי התקשורת פועלים בכשל שוק אדיר, בלתי אפשרי. בעצם מנסים למצוא פתרון למשוואה שאין לה פתרון. עוגת התקשורת קטנה על שוק התקשורת הישראלית. היא קטנה גם בגלל אילוצים ודרישות שאנחנו, המחוקק והממשלה – ואני לא מדבר על הכנסת הזאת או הממשלה הנוכחית, אלא מאז שהתחילה ההסדרה של שוק התקשורת – העמדנו מפעם לפעם, וגם בגלל כל מיני מטלות, דוגמת דמי תמלוגים ודמי זיכיון ודרישות תוכן כאלה ואחרות. לבד כל דבר כזה נראה נורמלי וראוי ונדרש, אבל כשמעמיסים את כל זה ואת כל זה ואת כל זה, כששמים את הכול, משהו קורס פעם אחר פעם.

אמר היום שר התקשורת במליאה, כשהציג את הצעת החוק, שאין לו ספק שאנחנו ניפגש שוב באותן הנסיבות. וזה הדבר שאנחנו הכי לא רוצים שיקרה. כי המפגש בנסיבות שבהן כלי התקשורת צריכים את עזרת הכנסת ועזרת הממשלה הוא מפגש מאוד בעייתי. אני חושב שככל שנעזור לכם היום יותר וככל שהעזרה תהיה עזרת שורש ועומק, אז הסיכוי שניפגש בנסיבות כאלה ילך ויקטן, וזאת המטרה שלנו.

ראשוני הדוברים יהיו ערוצי התקשורת, ולאחר מכן חברי הכנסת. הצעת החוק באה על בסיס המלצות ועדת לוקר, ועדה שישבה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמעה את כל הצדדים, בחנה את הסוגיות והמליצה - - -
קריאות
לא את כולם. חלק.
דב חנין
אולי שהממשלה תציג קודם את החוק.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
שנייה רגע. היא שמעה לא "את כל הצדדים", אלא "את הצדדים", בסדר? אנחנו נברר את זה בהמשך.
דב חנין
שמעה צדדים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
שמעה צדדים רבים, גיבשה המלצות, הציגה אותן לממשלה, והממשלה גיבשה הצעת חוק, שמעבר לה יש גם תיקונים שהממשלה מציגה שנוגעים גם לערוץ 2. גם אותם נבחן, גם בהם נדון, וגם עליהם נרצה להחליט עוד הלילה. אני יודע שבדרך כלל הממשלה מציגה את החוק, אבל בגלל הייחודיות של העניין אני מציע שלפני שהממשלה תדבר, ערוץ 10 יציג את המצב שלו, ואם ערוץ 2 ירצה אז שגם יציג את המצב שלו, ולאחר מכן הממשלה תציג ואחרי זה חברי הכנסת.
איתן כבל
ברשותך, זה יעזור לנו מאוד להבין נכון יותר את הדרישות של ערוץ 10 ו-2 אם נקבל קודם כול את המתווה. אני לא מבקש לרדת לכל הפרטים, אלא את המתווה הכללי.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אבל המתווה בא כמענה למצוקה של ערוץ 10. חברים, יש לכם זיכרון ליותר מעשר דקות? זה מה שהוא ידבר, לא יותר מזה. ערוץ 10, בבקשה.
אבי בלשניקוב
אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, כל החברים הנוספים שנמצאים כאן אתנו – אני מבקש להודות ראשית הן ליושב-ראש הכנסת והן לך, על הפעילות הזריזה מאותו הרגע שהממשלה קיבלה את ההחלטה. גם יושב-ראש הכנסת וגם אתה החלטתם על סיוע מידי והקשבה.

בעצם הגענו לרגע שאנחנו, אנשי ערוץ 10, מחכים לו כבר למעלה משנה וחצי. ערוץ 10 התחיל את המשא ומתן עם הממשלה לפני שנה וחצי בדיוק. ואנחנו נמצאים כאן עכשיו. עבורנו זה עוד רגע היסטורי. אני מכיר את כל הטענות שזאת לא הפעם הראשונה שערוץ 10 מגיע לכנסת ישראל. אני הייתי מנכ"ל משרד התקשורת בשנות האלפיים המוקדמות, ובאתי כמנכ"ל משרד התקשורת לוועדת הכלכלה ואמרתי שאני מתחייב בשם ממשלת ישראל שזאת הפעם האחרונה שהממשלה מגיעה עם הסוגיה של ערוץ 10. אבל מאז הגיעו עוד ארבע פעמים. ואם ממשלות ישראל העתידיות, לדורותיהן – בלי קשר למי יעמוד בראשן ומאיזו מפלגה – לא ייקחו את שוק הטלוויזיה המסחרית לטיפול רציני ויסודי ומהיר, אז ערוץ 10, רשת, קשת, רשות השידור, ערוץ 23, ערוץ 9 וכל הערוצים הייעודיים, יגיעו לכאן פעם אחר פעם, לא אחת לשנתיים וגם לא אחת לחודשיים, אלא כל שבוע. כל שבוע.

אני חושב שאחת המטרות הכי חשובות של הממשלה שתקום בעוד כחודשיים זה להקים ועדה רצינית, כמו שהוקמה ועדת לוקר, שהוקמה כוועדת אד הוק על ידי שר האוצר, באופן מהיר וזריז. ישבו שם חברים שעברו קורס מזורז להבנת התקשורת במדינת ישראל. כולנו שמענו את חברי ועדת לוקר – כולם מזועזעים ממצב הרגולציה במדינת ישראל ויחסה לשוק התקשורת במדינת ישראל. ושוב, זו לא אשמתה של ממשלה כזו או אחרת, אלא יש כאן כשל שוק מתמשך, כי פשוט מפחדים להתעסק ומפחדים לגעת.

ישנם אפילו מספר אנשים שאולי נהנים להתעסק. אבל אני יוצא מנקודת הנחה שקל יותר להתעסק עם קליינטים אחרים. אתנו זה בעייתי. זו בכל זאת התקשורת, בכל זאת חבורה של ברקודות, של עיתונאים, של אנשים שבאים ושואלים ומתעניינים ומפשפשים. אבל זאת תעשייה שמעסיקה אלפי אנשים. עשרות אלפי אנשים. ולא בשכר מינימום. ואנחנו מתגאים בכך. אנחנו מתגאים, ולא ניתן לאף אחד לרדת עלינו ולהגיד "איזה משכורות ואיזה שכר...". אנחנו כולנו גאים לשלם לעובדים שלנו שכר טוב. כולנו. לא על הגב שלנו יהיה כאן פופוליזם.

אני חושב שהגיע הזמן שתשחררו אותנו מלבוא אליכם ולהתחנן אליכם. אני באמת קורא לממשלה החדשה שתקום - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
שחררו אותנו מזה.
איתן כבל
גם תתחילו לנהל את העסק.
אבי בלשניקוב
אני אגיע גם לזה. אתה צודק, אני אגיע גם לזה. תאמין לי, מה שקורה בחודשים האחרונים – ואני חושב שכולכם רואים את זה וקוראים על זה – זה לא עצימת עיניים ולא סיטואציה של פופוליזם. תקראו מה קורה בערוץ 10 ורשת וקשת: אנשים הולכים הביתה, מצמצמים משרות, מצמצמים תכניות, מקצצים שכר, לכולם, עד 15% לכולם. לבעלי השכר הנמוך – פחות. המשבר בשוק התקשורת מגיע לכולם. אני יכול לומר לכם, על דעת חבריי בכל תחום התקשורת, שכולנו מבינים ויודעים ומפנימים והפנמנו את המצב שלנו, של השוק ושל שוק התקשורת בעולם כולו, ואנחנו יודעים לעשות את ההתאמות.

אני רוצה להגיד לכולכם, רבותיי, ובמיוחד לך, חבר הכנסת כבל, כי אתה הערת את ההערה: בשוק הטלוויזיה במדינת ישראל נמצאם המנהלים הטובים ביותר שיש במשק. לא קל לנהל שוק תקשורת במדינה. אגב, באף מדינה. אלה צריכים להיות אנשים מאוד מחוספסים. אני לא אדבר על עצמנו, אבל אני יכול לומר לכם שאין עוררין על כך שמהמנהלים הטובים בשוק התקשורת במדינת ישראל יש את אבי ניר, יש את אבי צבי, יש את יואב שלנו. אין עוררין – אלה המנהלים הכי טובים שיש. אי אפשר לבוא לאף אחד בתלונות שהרצפה עקומה. סיפור הרצפה העקומה – לא אצלנו. לתעשייה שלנו יש את האנשים הכי מוכשרים שיש, ואנחנו ידעים מה לעשות ואנחנו מצטמצמים. והתחלנו כבר לנהל את העסק בצורה שונה. למה? כולם כאן מבינים למה.

אנחנו ניהלנו משא ומתן במשך שנה וחצי, ובשלב מסוים הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו החליטה לחלט ערבות שנמצאת אצלה, כדי שהיא תוכל לגבות מערוץ 10 חוב ישן שתחילתו בשנים 2004, 2006, 2007. שנים רחוקות. חוב שמתגלגל. חברים, הרשות השנייה החליטה לחלט חוב, בדין ובצדק. לא הייתה לנו רבע טרוניה כלפי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שמילאה את חובתה כלפי משלם המסים הישראלי. היא אמרה: החוב לא הוסדר – שלמו אותו. בעקבות החלטת המועצה והבלגנים שעשינו, שר האוצר החליט להקים את ועדת לוקר. ועדת לוקר הוקמה, בראשה עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לוקר, החשבת הכללית באוצר, ראש אגף התקציבים באוצר והצוותים שלהם. הצוות כולו לווה על ידי אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עם ליווי צמוד של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין. למה? במיוחד כי נכנסנו לתקופה של הקדמת הבחירות. לכן כל דבר שעשו אתנו עשו בזכוכית מגדלת. בגלל תקופת הבחירות. באו אלינו עם מספר בקשות, בגלל הבחירות. למשל, "אל תיקחו את הרישיון שאתם זכאים לקחת בעוד שבועיים". בגלל הבחירות. הסכמנו. "ניתן לכם זיכיון לשלוש שנים". הסכמנו. לאחר מכן, שוב בגלל הבחירות, "זיכיון לא לשלוש שנים אלא שנתיים". הסכמנו. הסכמנו כמעט לכל דבר שממשלת ישראל והוועדה המקצועית הזאת דרשה. אנחנו אמורים, רבותיי חברי הכנסת, להכניס לקופת משלם המסים הישראלי, ליעל מבורך, שיושבת פה כנציגת אגף התקציבים, בדיוק עד ה-31 בחודש, את כל החובות מהשנתיים האחרונות של ערוץ 10, עד הגרוש האחרון, בלי הנחה ובלי תספורת. עשרות מיליוני שקלים. עד ה-31 בחודש הכול נכנס. עד הגרוש האחרון. אין הנחה של שקל. הכול משולם, עם ריבית. על החוב שערוץ 10 סוחב משנת 2004 קיבלנו הלוואה ממשלת ישראל בתנאים של ריבית והצמדה של חשב כללי, בלי הנחה. אמרתי לחשבת הכללית: על כל ריבית שאת תאמרי לנו כאן ועכשיו, אני נותן לך את מילתי, בגלל שאני מייצג כלי תקשורת. שלא תחששי, אני נותן לך את מילתי. מה שתחליטי – אני לא מתווכח. לא מתווכח, על מנת לא ליצור שום סיטואציה של אי נוחות. מה שקבעה החשבת הכללית, להלן שומרת הסף של המדינה, זה מה שהחלטנו וזה מה שקיבלנו. בניגוד לפרסומים כאלה ואחרים, ערוץ 10 לא קיבל לצורך העניין הנחות כאלה ואחרות. גם את ההלוואה הזאת אנחנו משלמים תמורת ערבות, כולל ערבות בנקאית של בעל הבית, בריבית והצמדה מלאה. ערוץ 10 לא קיבל שום הנחה.

בא בעל הבית של ערוץ 10... אגב, לערוץ 10 יש ארבעה בעלי מניות. בעל מניות הרוב, שיש לו 51%, שתופס את הישראליות, זה יוסי מימן, שהכניס עד היום לערוץ 10 מעל מ-120 מיליון דולר מכספו הפרטי. הוא לא יראה את הכסף הזה לעולם. ישנם עוד שני שותפים. האחד ארנון מילצ'ן, שהוא טייקון תקשורת עולמי, שלפני שלוש שנים החליט מסיבותיו הוא שבמדינת ישראל הוא לא יכול להסתדר עם הרגולציה. יש יותר מדי כאבי ראש. עדיף לעשות טלוויזיה בכל מקום בעולם, אבל לא במדינת ישראל. הגיע עוד אחד, טייקון קטן בתחום הטלוויזיה: רופרט מרדוק, שפתח את כנס המשקיעים של שר האוצר לפני חצי שנה בניו-יורק, שבו קראו למשקיעים לבוא לארץ. גם הוא בעל מניות בערוץ 1, וגם הוא התייאש מהרגולציה של מדינת ישראל. גם הוא. לפני שלוש שנים הוא אמר לנו:don't call me, I will call you. גם הוא עדיין בעל מניות, כמו ארנון מילצ'ן. אבל הרגולציה של מדינת ישראל, לדורותיה הרחיקה את שניהם מכאן. נשאר בעל מניות אחד, כולו 24.5%. זה הכול. בשנתיים האחרונות רונלד לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, הוא זה שמחזיק ומזרים את הכסף לערוץ 10. אנחנו, חבריי ואני, שאגב מובילים יחד אתי את המאבק, כולל חברתי הטובה ושותפתי מיכל גרייבסקי, יושבת-ראש ועדת הכספים של הערוץ ויושבת-ראש "נענע", נפגשנו בשנתיים האחרונות עם עשרות משקיעים בעולם. לאן לא הגענו. כל אחד בא ואמר לנו: תגמרו את ענייני המשא ומתן עם הממשלה, ואז נדע לאן אנחנו נכנסים ונבוא בשמחה. שנה וחצי, חברים, אנחנו לא מסוגלים לתת להם תשובות. לא מסוגלים לתת להם תשובות. "מה עם החוב?", "מה עם זה?", "מה עם זה?" ו"מה עם זה?" – אין תשובות. אנחנו שנה וחצי מתברברים בתוך עצמנו, ולכן גם לא באים משקיעים. משקיעים מגיעים איפה שיש אופק ברגולציה. תן לנו אופק, נביא לך משקיעים. משקיעים זה לא עם של מטומטמים. הם באים לשים את הכסף הפרטי שלהם ורוצים רווח. רונלד לאודר לבד שם בשנתיים האחרונות למעלה מ-100 מיליון שקל. בהסדר הנוכחי רון לאודר התחייב להזרים בשנה הקרובה עוד 80 מיליון שקל בנוסף ל-100 מיליון הדולרים שהוא שם עד היום, כשהוא יודע שגם את 80 מיליון השקלים האלה הוא לא יראה לעולם.
נחמן שי
אז למה הוא משקיע אותם?
אבי בלשניקוב
כי "ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא". אין סיבה אחרת, נחמן שי. אני אומר לך, לרונלד לאודר יש אחריות קודם כול כלפי העובדים שלו.
נחמן שי
אני לא מלגלג.
אבי בלשניקוב
הוא רואה את עובדי ערוץ 10 כעובדים שלו, כמשפחה שלו, וכואב לו עליהם. ויש לו גם ערכים. הוא נשיא הקונגרס היהודי העולמי. הוא יהודי, וחשובה לו מדינת ישראל. הוא רוצה שזו תהיה מדינה דמוקרטית, עם פלורליזם וחופש ביטוי.

חברים, שלא יהיו אי הבנות – תמחקו את כל הקלישאות שטייקונים מגיעים לשלוט בכלי תקשורת מסחריים על מנת לשלוט. תשאלו את מוזי ורטהיים או את אודי אנג'ל ושאר החבורה הנפלאה הזאת, שכולם פילנתרופים בתעשייה הזאת, האם אפשר להשפיע על אבי וייס. אני מודיע לכם שלא, אי אפשר. לכן הקלישאות האלו של טייקונים שמחזיקים כלי תקשורת על מנת להשפיע – אין השפעה ולא כינים, כלום, אלה שטויות במיץ עגבניות.
קריאה
אלה לא קלישאות.
אבי בלשניקוב
חברים, לנו יש כוונה, אנחנו רוצים להמשיך לעבוד, אנחנו רוצים להמשיך ליצור, אנחנו רוצים להמשיך לפרנס. זאת תעשייה שנותנת מקומות עבודה לעשרות אלפי משפחות. אנחנו צריכים אופק ברגולציה. אני אומר לכם פה דבר שלא כל כך נהוג להגיד בין קולגות בתחומים כאלה ואחרים ובין מתחרים: אני קורא בעיתונים וגם יודע משיחות שהדרישות של רשת וקשת הן גם הדרישות שלנו. זה מאותו הפה, אותה הצעקה.
איתן כבל
אבי, על מה אתם מתחייבים לנו כדי שבסופו של התהליך לא נגיע לכאן?
אבי בלשניקוב
חברים, ממשלת ישראל, באמצעות ועדת לוקר ושר האוצר, הגיעה אתנו להבנות וחתמה על הסדר. חברי הוועדה גם שמעו על המצוקות, ועל חלק מהנושאים הם אמרו לנו: "אחרי הבחירות, כשתקום ממשלה חדשה. אנחנו מבינים ללבכם, אתם צודקים בנושאים כאלה ואחרים, אבל יש גבול לכמה אנחנו יכולים לתקן את השוק ערב הבחירות". ואתם יודעים מה, אפשר להבין.

אתה שואל מה אנחנו מתחייבים? אנחנו מתחייבים שאם ממשלת ישראל תיתן לנו לעבוד ותיתן לנו אופק רגולטורי, אנחנו נעסיק עוד עובדים. אנחנו נגדיל את התעסוקה במדינת ישראל, אנחנו נקלוט עוד עובדים. אנחנו נגדיל את התעשייה הזאת. רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם: התקשורת זה לא איזשהו ענף, זו תעשייה. כמו תעשיית ההיי-טק והטקסטיל. זוהי תעשייה לכל דבר ועניין.
דני דנון
אבי, שאלה פשוטה: יש פה הצעת חוק, היא מקובלת עליך או לא?
אבי בלשניקוב
רק עוד משפט אחד שחשוב לי להגיד.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מר בלשניקוב, תתייחס בסיכום של דבריך לשאלה האם הצעת החוק הממשלתית שהונחה על שולחן ועדת הכלכלה היום היא נוסחה שתאפשר לכם לעבוד, או לא.
אבי בלשניקוב
אני אגיד רק עוד שני משפטים. רבותיי, לא כל יום יש הזדמנות לכנס את הוועדה לנושאים האלה ולנושא הזה. עוד משפט אחד, חברים. התעשייה הזאת היא תעשייה שמייצאת היום. חברים, תעשיית התקשורת במדינת ישראל מייצרת פורמטים שמוקרנים ומועתקים היום בכל העולם. אנחנו, רשת וקשת הופכים להיות אימפריה של פורמטים שמכניסה המון כסף למדינת ישראל. וצריך לראות את התעשייה הזאת כאחד ממנועי הצמיחה במדינת ישראל. לא רק היי-טק, גם אנחנו.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך את שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, שהיה אתנו לאורך כל הדרך, מהיום הראשון, ביושרה ובהגינות. הוא נתן לנו תמיד אוזן קשבת. הוא קיבל החלטה, מינה צוות מקצועי, ואמר שמה שהצוות המקצועי יחליט ברוב קולות, הוא יקבל. והוא קיים את הבטחתו. ואני חושב שהצעת החוק שמגיעה היום לכאן, שמבוססת על מתווה לוקר, מבורכת מבחינתנו. אני מודה לממשלת ישראל על כך שיזמה את זה, אני מודה לעומד בראשה על שהחליט לאשר את המלצות הוועדה. אני מאוד מודה לכל אלה שסייעו לנו ועזרו לנו.
איתן כבל
בלשניקוב, כמה שנים לא נראה אותך אחרי זה? אני מדבר ברצינות. אחרי כל הדברים האלה וכל התודות האלה, האם יש מצב שלא תידרשו לבוא לכאן לפחות קדנציה?
קריאות
שנתיים מקסימום.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חברים, לשמור קצת על סדר.
שלמה מולה
אבי, אתה מתנה את זה שלא תבואו אלינו לכאן בזה שאפשר יהיה להתמודד עם שאלת הרגולציה. מה זה אומר?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חברים - - -
קריאות
- - -
יובל צלנר
יש לי שאלה קצרה. אבי, במצב הנוכחי, האם אתם מגיעים לסוג של פשרה עם משרד האוצר בגלל שיש חרב על הצוואר או בגלל שאתם באמת חושבים שזה המודל שנכון לערוץ 10?
נחמן שי
אנחנו עוד לא יודעים את הפשרה. לא שמענו, הממשלה לא הציגה.
אבי בלשניקוב
אני רוצה לענות לדברים של חלק מחברי הכנסת. אני חושב שגם אמרתי וגם רמזתי יותר מדי. אני חושב שהדבר החשוב ביותר ברגע שימונה שר תקשורת חדש בממשלה הבאה, זה שהוא יקים ועדה באופן מידי בגיבוי מלא של ראש הממשלה, והוועדה הזאת תשב ותוך שלושה חודשים תמליץ לממשלה על שינויים אמתיים וחשובים בתחום הרגולציה בטלוויזיה המסחרית. אני חושב שכל סיסמה וכל אמירה כרגע תהיה מיותרת. אני חושב שזה נכון שהכנסת תקבל החלטות על בסיס של ועדות מקצועיות. אני חושב שוועדת לוקר, שבראשה עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עשתה עבודה טובה. היא לא השלימה אותה, אבל אני חושב שהיא עשתה צעד חשוב, ואני רוצה לומר, בשם משפחת עובדי ערוץ 10, שאנחנו מודים על כך. והדבר הכי חשוב בשבילי ובשביל עמיתתי: כאלה שמובילים היום את דירקטוריון ערוץ 10, אנחנו רוצים היום בסוף הקריאה השנייה והשלישית לקבל החלטה שמבטלת את מכתבי הפיטורים של 600 העובדים של ערוץ 10, כדי שיוכלו להיות רגועים בשישי שבת. תודה רבה לכם.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה לאבי בלשניקוב, יושב-ראש ישראל 10. הדובר הבא, אבי צבי, בבקשה.
אבי צבי
האמת היא שאין לי ספיץ' מוכן לרגע הזה. אני מרגיש שאת הספיצ'ים עשינו בעבר, כשישבנו לפני שנה וחצי בפורום הזה. ערוץ 10 אמרו אז שהם בחדר מיון, ואני אמרתי שאם הם בחדר מיון אז אנחנו באמבולנס בדרך.
נסים זאב
סליחה, אנחנו בפגרת בחירות - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת זאב, מה הבעיה?
נסים זאב
תסיימו את הישיבה ותעלו לכנסת להצבעה בבקשה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת זאב, אנא תפוס את מקומך. בבקשה, מר צבי.
אבי צבי
יש לי שתי נקודות חשובות, ואז אומר מילה על המתווה. אנחנו חזרנו ואמרנו בצורה ברורה בעיתונים, בוועדות, בכנסים, בחדרים סגורים, בכל פורום אפשרי, שמדינת ישראל צריכה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי להציל את ערוץ 10. אנחנו אומרים את זה בצורה ברורה. אנחנו לא יפי נפש, אנחנו לא דמוקרטים גדולים, אנחנו לא פלורליסטים – אנחנו עושים את זה מתוך חשיבה עסקית ואחריות לתפקיד שלנו. אם אתם שואלים אותי האם המתווה של ערוץ 10 מספיק טוב כדי לפתור את הבעיה לטווח ארוך, אז התשובה היא לא. האם זה מספיק כדי לפחות להעביר אותנו פרק זמן כלשהו עד שהדיון האמתי במבנה השוק יתקיים? כן, זה מספיק. חובתה של הכנסת הזאת, בימיה האחרונים, להציל את ערוץ 10, נקודה.

דבר שני, זו לא פעם ראשונה שמצילים את ערוץ 10. לערוץ 10 קשה להתמודד עם ערוץ 2. קשה במבנה השוק הזה, קשה בשוק המתכווץ הזה, קשה. זו לא פעם ראשונה. בכל הפעמים הקודמות ישבנו מנגד, כי מצבו של ערוץ 2 היה לפחות סביר. לפחות לא ריחף איזה איום מעליו. ישבנו בשקט ונתנו לכנסת הזאת להקל על ערוץ 10. וערוץ 10 אכן קיבלו הקלות אין-סוף, ואין טעם לדבר על זה, זה עבר. לא ביקשנו ולא נלחמנו. אבל היום, ברגע הזה, מצבנו דומה אם לא זהה. הדרכים שלנו שונות, יש לנו דרכים שונות להעביר את המסר שלנו אליכם, לעיתונים, לדעת הקהל. אבל אני אומר לכם שכשמסתכלים על המספרים, על הזרמות הבעלים, על הקושי, על הקיצוצים, לחץ, ביטולי הפקות, מבנה התחרות – מצבנו זהה. והפעם ערוץ 2, כמקשה, חייב לקבל כל הקלה – כל הקלה – שמדינת ישראל עומדת לתת לערוץ 10, אחד לאחד.

ברור לנו, לצערנו, שהימים הם ימים של לפני בחירות, והכול מסריח. הכול לא נראה טוב. פעולות המחאה שלנו נראות לא טוב בתזמון שלהן – כאילו אנחנו עושים אותן כדי להפעיל לחץ על הפוליטיקאים רגע לפני הבחירות וכדי להשפיע על דעת הקהל.
קריאות
"לא, מה פתאום".
אבי צבי
אבל הוא לא טוב גם מהצד השני. כי כשמנהלים דיון עם הרגולטור, שמורכב במדינת ישראל מהמון גופים, אז יש לרגולטור קושי להיענות מבלי להיראות כאילו הוא קונה את דרכו לתקשורת. גם זה לגיטימי. ובלחץ הזמן שאנחנו נתונים בו קשה מאוד לבנות משהו יסודי. כרגע, אם תאפשרו את החקיקה לתיקון התנאים של ערוץ 10 ואת החקיקה המשלימה לתיקון התנאים של ערוץ 2, אתם תיתנו את האוויר הנדרש לשנה וחצי-שנתיים הקרובות, ואז אפשר יהיה לקיים דיון ולפתור את בעיות השורש של השוק המשתנה הזה.
יואל חסון
ההצעה שמונחת על השולחן עונה על מה שאתה אומר?
נחמן שי
אנחנו עוד לא יודעים אותה.
אבי צבי
אני לא אדבר רגע על ערוץ 10, אלא אגיד מילה הזווית של רשת, ויש לי יסוד סביר להניח שזה לא רחוק גם מהזווית של קשת. ביקשנו שבע נקודות שמתאימות את התנאים שלנו לתנאים של ערוץ 10. קיבלנו נקודה וחצי. חמש נקודות, שהן הנקודות הכלכליות, הפיננסיות, התזרימיות, אלה שיורידו לי את פלטפורמת ההוצאות – אותן לא קיבלנו. לא קיבלנו, כי זה לא נראה טוב לתת.
נסים זאב
אבל למה התעוררתם רק עכשיו? זה לא נראה טוב.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
תאמין לי שהם התעוררו לפני הרבה זמן. מנסים להרדים אותם אמנם, אבל הם כולם התעוררו מזמן כבר.
נסים זאב
בעידן הזה, כשערוץ 10 נמצא בקריסה, להעלות את ערוץ 2 – אתה יודע שהדבר הזה לא ילך. אפשר אולי לבקש שהממשלה הבאה כן תדון ב - - -
אבי צבי
אדוני, אני מבקש סליחה, אבל אני לא חושב שהתעוררנו עכשיו. אני ישבתי בכנסת ישראל הרבה יותר פעמים ממה שתכננתי בחיי. אני לא נואם כיכרות, אבל אני נואם פה פעם עשירית. הפרוטוקולים מלאים בדברים של ערוץ 10, קשת ורשת. אנחנו זועקים. מבחוץ זה נראה אחרת, אני יודע. מבחוץ רואים "דה ווייס", רואים "מאסטר שף", רואים את יונית לוי - - -
קריאה
זה כל מה שרואים אצלכם.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אני מבקש לא להפריע לו.
אבי צבי
מבחוץ זה נראה כאילו העוצמה הכלכלית קיימת, אבל הדוחות הכספיים של שלוש החברות יושבים אצל הרשות השנייה וקל מאוד לראות מה המשכורות שמשלמים בתעשייה הזאת, קל מאוד לראות מה עלות ההפקה, וקל מאוד לראות בעיקר מה הזרמות הבעלים שנעשו. חברים, מדובר על עשרות מיליוני שקלים. האם מישהו זוכה להשפעה או לכוח מזה? לא, זה הולך לתרבות. זה הולך גם לדרמות של האדון שיושב מאחוריי, זה הולך לדוקומנטרי, זה הולך לחדשות ואקטואליה שלוש וחצי שעות ביום, וזה הולך לבידור. רק כדי שנקבל מושג, מדובר על 92 מיליון שקל בשנה. כן, זה הולך לכל סט הדברים האלה.

אני אתן לכם מספרים. קשת ורשת שילמו בשש וחצי שנות הזיכיון הראשונות שלהן מעל 700 מיליון שקל למדינת ישראל. שמעתם את המספר? 700 מיליון שקל. תמלוגים, דמי זיכיון, חלק יחסי של BID, עמלות הפצה... תדמיינו רגע את המספר.
איתן כבל
אבל אתם ידעתם על מה אתם מתמודדים.
אבי צבי
במכרז? זו השאלה הכי טובה.
איתן כבל
אני לא עוקץ אותך.
אבי צבי
אני יודע שאתה לא עוקץ אותי. אני עונה ברצינות. היה סעיף אחד במכרז שהתעלמו ממנו: שבתום שנתיים לתקופת הזיכיון תיעשה בדיקה כלכלית של מצב השוק וייעשו התאמות. ההתאמה הזאת לא נעשתה. תיקון: היא נעשתה באופן חלקי. הרשות השנייה בדקה את מצב התוכן ועשתה התאמות תוכן. אבל כל התשלומים למדינה, 700 מיליון שקל בשש שנים, הדברים האלה לא נעשו. והלחץ נערם ונערם ונערם, והוא מכופף אותנו למטה. אם הייתי יכול לבקש היום, הייתי מבקש שתאשרו לערוץ 10 ותאשרו את המתווה של ערוץ 2, שעוד מתקיים עליו סוג של דיון. תחפשו את הדרך להקל עלינו כלכלית ולעבור את החודשים הקרובים. ובכנסת הבאה, כשיהיה שר תקשורת חדש, שר אוצר, רשות שנייה, נלך לדיון עומק.
נחמן שי
אל תהיה אופטימי יותר מדי.
אבי צבי
אני לא אופטימי.
היו"ר תכרמל שאמה-הכהן
תודה רבה, מר צבי. מר ניר, בבקשה.
נסים זאב
בכל מקרה, זה נושא חדש.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה נושא חדש?
נסים זאב
ערוץ 2. גם אם נרצה לאמץ את התאוריה הזאת, זה לא בחקיקה הזו.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת זאב, אני אתן לך לדבר. תחשוב על מה שאתה רוצה להגיד.
נסים זאב
אני לא יודע אם מבחינה חוקית, טכנית, ניתן להכניס נושא נוסף.
אלכס מילר
הממשלה יכולה להכניס כל דבר לחוק שלה, תאמין לי.
אתי בנדלר
זה לא מדויק, מר מילר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אבי ניר, בבקשה.
אבי ניר
אני אפתח ואומר שגם אנחנו תומכים בסיוע להמשך קיומו של ערוץ 10, נקודה. ואנחנו מחזקים גם את ערוץ 10 וגם את המחוקקים כדי שיבצעו את המהלך הזה, ויבצעו אותו בהקדם.

חקיקה לערוץ 10 ללא התאמות מתחייבות לערוץ 2, משמעותה קריסה כלכלית של ערוץ 2, חד וחלק. אני רוצה רגע להסביר את המצב של השוק הזה, ולמה אי אפשר לפתור את זה על ידי פעולה פרטנית לערוץ 10 בלבד. לא במקרה מגיע לכאן ערוץ 10 בפעם החמישית או השישית לתיקוני חקיקה ופריסת חובות. לא במקרה. השוק הזה – וזה הדבר שאתו הגענו לוועדת לוקר – כשמנתחים את מבנה ההכנסות וההוצאות של השוק הזה, מקבלים מספר שהוא מינוס. המינוס הזה הוא בערך 140 או 150 מיליון שקלים. זה המספר של השוק הזה. ואני אגלה לכם עוד סוד: אני לא יודע את המצב של רשת, אבל אם אני עושה אקסטרפולציה מקשת, בשנה הזאת ערוץ 2 יפסיד הרבה יותר מערוץ 10. מחויבויותיו של ערוץ 2 הן בערך פי חמישה מערוץ 10; ערוץ 2 נמצא בירושלים, בנווה אילן; לערוץ 2 יש BID של 30 מיליון שקלים בשנה לעומת ארבעה מיליון שקלים לערוץ 10. להערכתי, ערוץ 2 יפסיד השנה הרבה יותר כסף מערוץ 10. זאת האמת הכלכלית.

למה אנחנו וערוץ 10 מגיעים הנה שוב ושוב? כי מבנה הרגולציה הנוכחי – ולכן המצב מגיע לפתחכם – אינו מאפשר לשני הגופים האלה לחיות. למה הוא לא מאפשר? אני אגיד לכם סיבה אחת פשוטה, אחת מני רבותי: המכרז או החקיקה נעשו לפני שחלו אי אילו שינויים "מינוריים" בעולם. המכרז הראשון היה בשנת 93', לפני שהיה הדבר המשונה הזה אינטרנט. המכרז השני נעשה לפני גוגל ויוטיוב. הגוף שמקבל את תקציבי הפרסום הכי גדולים במדינת ישראל זה גוגל ויוטיוב. הגופים האלה, משום מה, לא נלקחו בחשבון. אנחנו חיים במציאות כלכלית שהמכרז לא צפה אותה. ולכן, אם אתם לא תעשו את התיקון ותסייעו לערוץ 10 ולנו, אנחנו נחזור ונמצא את עצמנו כאן שוב ושוב. זה לא במקרה.
יוחנן פלסנר
מה גורם למינוס הזה, התמלוגים או ה - - - ?
אבי ניר
מבנה ההוצאות וההכנסות של הענף הזה. ההוצאה לפרסום בישראל לא גדלה כמעט, ואילו ההוצאות על ההפקה גדלו מאוד. וגם התחרות בתחום הפרסום והווידאו. בתחום הווידאו, כשאנחנו נכנסנו, התפיסה של הזיכיון הייתה שאנחנו נהיה שני ערוצים. אבל יוטיוב היום זה גורם הווידאו הכי גדול בעולם. הוא לא היה קיים כשאנחנו נכנסנו למכרז. ולכן השינויים שאתם מתבקשים לעשות הם שינויים שהסביבה התחרותית פשוט מחייבת אותם. לא בכדי אנחנו מגיעים לכאן שוב ושוב ושוב. זאת הכלכלה ואלה החוקים של המספרים הגדולים או הקטנים. ולכן, כשאנחנו באים ומנסים לפתור את המשבר הזה או המחלה הכרונית הזאת... הלכו פה חזק מאוד הדימויים של המחלות. לדעתי, הדימוי של טיפול נמרץ ואמבולנס הוא פחות רלוונטי, אני חושב שהדימוי הנכון היום הוא שאחד נמצא על ערש דווי על שולחן הניתוחים, והשני בכניסה למיון. אגב, אני לא בטוח מי זה מי. השני כבר במיון, אבל הרופאים מטפלים בשניהם. אני חושב שהרופא צריך לטפל במחלה. לא לטפל בחולה שקוצב הלב שלו הולך לפוג עוד רגע, אלא לטפל במחלה. וזה הרגע שאתם צריכים לעשות את זה – רגע לפני תום השנה הזאת.

אני חושב שבראש ובראשונה הפתרון הוא פתרון כלכלי, אבל אני חייב להגיד שזה לא רק פתרון כלכלי. אני חייב להגיד לכם שאנחנו מקיימים מגוון אדיר של חובות. זכייני ערוץ 2 הם הגוף הממוסה ביותר בישראל. לא הרווחי ביותר בישראל – הממוסה ביותר בישראל. הם משלמים. וזה עניין מאוד יצירתי. זה אולי אחד הדברים היותר יצירתיים בערוץ 2 – הם משלמים BID, הם משלמים דמי זיכיון, הם משלמים תמלוגים, יש להם חובות תוכן גדולים מאוד, הם משלמים הפצה, והם צריכים לשדר את שידורי החדשות מירושלים. לבוא לגוף כזה ולהגיד לו שהוא לא זכאי לעזרה של המחוקק כי אולי הוא הצליח יותר בעבר או אולי כי הוא קיים את מרבית חובותיו – אני לא חושב שזה מסר שכנסת ישראל צריכה להעביר לנו או לאזרחי מדינת ישראל. אנחנו העברנו סכומים חסרי תקדים – אבי אמר את המספרים – לענף הטלוויזיה בישראל, ואנחנו עדיין מעבירים אותם. ואם לא קיימנו חלק מהוראות החוק בשנה מסוימת, נתבקשנו על ידי הרשות השנייה להשלים, ואנחנו משלימים. אנחנו כל השנים האלה – והשידור מירושלים הוא משל – קיימנו את החוק, ולכן תנהגו בנו באותה הגינות ואותו סיוע שאתם נוהגים כלפי ערוץ 10. אל תפלו את מי ששמר על החוק בכל השנים האלה.

ורק עוד אמת כלכלית אחת שצריך להגיד לחברי הכנסת: אנחנו, אם נרצה או לא נרצה, מתמודדים מול ערוץ 10 על אותם תקציבי פרסום. הסיוע לשחקן אחד במשוואה, ללא איזון, יגרום בהכרח לכך שאנחנו נבוא לכאן עוד חצי שנה או עוד חודשיים או ארבעה חודשים. כי בסופו של דבר הסכום בעסק הזה הוא סכום מוגבל מבחינה כלכלית. האמת הכלכלית הזאת היא האמת שצריכה להיאמר. היא טובה גם לאנשי הטלוויזיה בישראל. כי כשיהיו בישראל שני זכיינים יציבים שלא יפסידו – אנחנו לא מעיזים לדבר על רווח – העשייה הטלוויזיונית והיצירה הטלוויזיונית יוכלו לפרוח ולהגיע לממדים שהן לא יכולות להגיע אליהם היום. אבל כאשר אתה לא פותר את המשוואה אלא אתה מסייע, בדין ובצדק, לחלק אחד במשוואה מבלי ליצור איזון, משמעות הדבר, ואני אומר את זה חד משמעית, היא ריסוק מוחלט של ערוץ 2. זה ריסוק הערוץ, ריסוק הפקות הערוץ, ריסוק חברת החדשות.

אלה המספרים, זאת הכלכלה וזאת ההחלטה. ולא בכדי אנחנו נמצאים בוועדת הכלכלה – בקשתנו מוועדת הכלכלה היא לשקול גם את ההיבטים האלה. גם את ההיבטים הציבוריים של עשיית ערוץ 2, גם את ההיבטים אולי אפילו המוסריים, וגם את ההיבטים הכלכליים. ולפעול בדרך הנכונה כלפי כל ענף הטלוויזיה המסחרית בישראל. תודה רבה.
דני דנון
אבי, אתם תומכים במתווה שהוצג לפנינו?
נחמן שי
הוא לא הוצג לפנינו. אתה לא היית פה.
דני דנון
אני הייתי פה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חברים... תודה רבה למר ניר.
יוחנן פלסנר
אני רוצה לשאול מה המרכיב הגדול בדרישות של הרגולציה שמפר את האיזון במשוואה הכלכלית? הבנתי שההכנסות ירדו בגלל הפרסום, אבל יש לכם את ההוצאות שלכם. מה הן? הדרישות להפקות מקור? הרי תמלוגים זה בשוליים יחסית.
אבי ניר
לא, זה לא בשוליים. 30 מיליון שקלים בשנה BID, דמי זיכיון... תשמע, זה פשוט עולם נפלא שאתה לא מכיר אותו. אבל אם תרצה נכיר לך אותו. זכייני ערוץ 2 שילמו 300 מיליון שקלים לפני כשמונה שנים, לפני שהם נכנסו בדלת של הזיכיון. אולי אם לא היו משלמים - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
זה מה שאתם הצעתם לשלם.
אבי ניר
נכון.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חברים, בואו נסכם. בואו נגמור עם כל התיאורים של בתי חולים ואמבולנסים, ונסכם בזה שגם חולים לא תוקפים את הרופאים שבאים לטפל בהם. מי מטעם הממשלה מציג את המתווה? בבקשה, גברת נויפלד.
דנה נויפלד
אני מציגה את הצעת החוק. הצעת החוק שמונחת לפניכם באה לעגן חלקים מתוך המלצות שהועברו לשר האוצר על ידי הצוות שהוא מינה, שבראשו עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והיו שותפים לו החשבת הכללית והממונה על אגף התקציבים באוצר.

הנחנו לפניכם נוסח מתוקן להצעת החוק, כי הצעת החוק שעברה היום בקריאה ראשונה עסקה בעיקר בערוץ 10, ובהצעת החוק המתוקנת יש סעיפים שמתייחסים גם לערוץ 2, והם רלוונטיים גם לקשת ורשת.
אופיר אקוניס
אדוני היושב-ראש, האם הנוסח שהונח פה התקבל בשתיים וחצי? האם בין שתיים וחצי לבין רבע לשבע הוכנסו עוד שינויים שאינם מופיעים בנוסח הזה?
דנה נויפלד
התשובה היא כן. זה מה שחולק לכם עכשיו.
אופיר אקוניס
לא חולק כלום.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
לא, השאלה של חבר הכנסת אקוניס היא האם בשעה שתיים וחצי - - -
דנה נויפלד
כן, יש שינויים. אני אציג אותם ואסביר. השינויים הם יחסית מינוריים, והתיקונים הם אלה שראיתם בנוסח עם השינויים שלפניכם.

אני אתן הסבר כללי לגבי הצעת החוק, ואז אתחיל בהקראה. אני אתחיל דווקא בערוץ 10. המתווה שהתקבל בסופו של דבר הוא הארכה של שנתיים נוספות בתקופת הזיכיון של הערוץ, וזאת בכפוף למספר דברים. זה גם יאפשר בבוא העת את המעבר שלהם מזיכיון לרישיון אם הם יעמדו בתנאים שאפרט עכשיו.

קודם כול, אני רוצה להסביר שאין פה מחילה על חובות, כפי שאבי כבר אמר, ובצדק. הממשלה עומדת על זה שכל החובות של ערוץ 10 ישולמו, וכך גם הוסכם על ידיהם, ואין ספק בעניין הזה. חשוב להגיד את זה פה. בנוסף לזה, חשוב להגיד שעל אף כל ההפרות שתכף נדבר עליהן, אם הם יעמדו בתנאים שאני אפרט, הם יוכלו לעבור בסוף 2014 לרישיון. בתמורה לכך הם נאלצים להעמיד ערבויות להלוואה שמוענקת להם, ואתה הם ישלמו את החובות שלהם. יש להם חובות לדמי זיכיון ותמלוגים בסך של 65 מיליון שקלים, והם יצטרכו לשלם את זה בעזרת ההלוואה עד ה-31 בדצמבר 2012. אלה חובות עבור תמלוגים, דמי זיכיון ודמי הפצה.

חוץ מזה, הם התחייבו להעביר את חברת החדשות לירושלים עד חודש ספטמבר 2013. בתקופת ההארכה יחולו עליהן אותן מחויבויות שחלות עליהן עכשיו, ובנוסף - - -
נחמן שי
להעביר את כל חברת החדשות?
דנה נויפלד
במלוא פעילותה.
קריאה
זה לא בהארכה, זה בחוק.
אופיר אקוניס
לא, לא, החוק אומר עד עכשיו. עשינו את זה כבר לפני שנתיים או שלוש.
קריאה
- - -
אבי בלשניקוב
מדובר על ירושלים רבתי, מנווה אילן עד - - -
קריאות
- - -
דנה נויפלד
מעבר לחברת החדשות, בתקופת ההארכה יחולו על ערוץ 10 כל המחויבויות שחלות עליהם היום באותו אופן. אין שינוי לעניין הזה. בנוסף, הם ישלמו תמורה עבור השנתיים הנוספות האלה, וגם תמורה עבור השנה שכבר הוארכה להם בעבר.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
איזו תמורה?
דנה נויפלד
תמורה היא העלות הכלכלית של - - -
יוחנן פלסנר
מה זה תמורה, דמי זיכיון?
דנה נויפלד
לא, הכוונה היא לדמי מעבר, דמי שימוש באפיק.
איתן כבל
למה?
דנה נויפלד
כי הם מקבלים אפיק, והם ישלמו עבורו.
נחמן שי
עד עכשיו הם לא שילמו?
דנה נויפלד
עד עכשיו הם שילמו. יחד עם זאת, עבור שנת 2012 ועבור התקופה הנוספת שבה מוארך להם הזיכיון, הם אמורים לשלם עבור השימוש באפיק. זה כבר קבוע היום בחוק.
קריאות
- - -
דנה נויפלד
אדוני היו"ר, אני יכולה להשלים את הכול?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
כן. אני מבקש לא להפריע לגברת נויפלד.
דנה נויפלד
תודה רבה. לצד זאת - - -
נסים זאב
יש לי שאלה קצרה. היא אומרת שישלמו. מאיפה ההבטחה הזאת? אולי זה חובות אבודים.
דנה נויפלד
לא, יש חובה על פי חוק לעשות את זה. על פי ההסדר הם גם הסכימו לעשות את זה. התמורה תיקבע בהמלצת הרשות השנייה, על ידי שר האוצר ושר התקשורת.
נסים זאב
שהאוצר ישלם.
דנה נויפלד
זה לא האוצר, זה ערוץ 10.

אני ממשיכה. לצד זאת, על מנת להבטיח את הקיום של ההוראות האלה, נקבע שאי עמידה בתשלומים או אי העברת חברת החדשות או אי תשלום התמורה עבור האפיק, יביאו לפקיעת הזיכיון של ערוץ 10 אם לא ישלמו במועד. וזאת פקיעה אוטומטית, כפי שאפרט עוד מעט בהצעה.
איתן כבל
יש להם אפשרות לערער, או שזו פקיעה אוטומטית בלתי נשלטת?
דנה נויפלד
כתוב "יפקע". יפקע זה יפקע.
אתי בנדלר
את זה החוק קובע, ואין כאן שיקול דעת.
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חברים, תרשמו את השאלות ואחר כך תשאלו אותן. דנה, בבקשה.
דנה נויפלד
כמו שאמרתי, בצד השני עומדות גם החובות לשלם במועד, כי אם לא – הזיכיון פוקע.

בנוסח שמונח לפניכם יש גם התייחסות לערוץ 2. עד עכשיו דיברנו רק על ערוץ 10. לפי ההצעה שמונחת לפניכם, תהיה אפשרות לערוץ 2, קשת ורשת, להאריך את זיכיונן באפיק 22 עד לשנת 2017. גם הן יצטרכו לשלם תמורה עבור ההארכה הזאת, וגם עליהן יחולו בין סוף 2015 לסוף 2017 אותן מחויבויות שחלות עליהן עכשיו.
איתן כבל
ואם ירצו לעבור לרישיון?
דנה נויפלד
אם ירצו לעבור לרישיון, יוכלו לעבור לרישיון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
- - - לא, אני זוכרת שכולנו ישבנו פה שעות רבות - -
דנה נויפלד
אם היית נותנת לי להשלים, היית מקבלת מענה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
- - ובסוף הגענו בדיוק לאותו מקום שהיינו בו.
דני דנון
פרה פרה, יוליה, זה נמצא.
דנה נויפלד
מ-1 בינואר 2013 אנחנו מוסיפים אפשרות לעבור לרישיונות, גם לקשת וגם לרשת. תכף נסביר באילו תנאים.
איתן כבל
ומה לגבי מחלקת החדשות?
דנה נויפלד
זה לא קשור למחלקת החדשות.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
לא, אי אפשר ככה, איתן, בלי השאלות. היא עוד לא הגיעה לנקודה וכבר שאלת אותה שאלה אחרת.
דנה נויפלד
זאת אומרת שאנחנו נותנים לרשת וקשת הזדמנות נוספת לעבור לרישיונות כבר מ-2013, דבר שלא היה להם לפני ההצעה הזאת. הם יכולים לבקש לעבור מ-1 בינואר 2013, ויש להם אפשרות לעבור מה-1 בינואר 2014.
לצד זאת, יש הטבה נוספת
יש להם אפשרות לפרוס את מחויבויות התוכן שיש להם היום. הם יוכלו לפרוס אותם עד 36 חודשים לאחר קבלת הרישיון. בנוסף, לגבי מחויבויות התוכן שלהם בשנים 2013, 2014 ו-2015, יש להם אפשרות לפרוס 27% ממחויבויות התוכן שלהם עד שש שנים לאחר קבלת הרישיון.
יוחנן פלסנר
רגע, אמרת את זה מהר מדי. זה החלק הכי חשוב.
נחמן שי
זה חשוב מאוד אז אל תבלעי את המילים בבקשה.
דנה נויפלד
אני אגיד את זה עוד פעם. יש להם אפשרות לפרוס 27% ממחויבויות התוכן שלהם בשנים 2013, 2014 ו-2015, למשך שש שנים לאחר קבלת הרישיון.
יוחנן פלסנר
אמרת 36 חודשים.
נחמן שי
לא, לא, לא כרמל, בוא נסביר את זה, זה מאוד חשוב.
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אני אתחיל מעכשיו לקרוא לסדר חברי כנסת שמפריעים לדנה. דנה, בבקשה.
דנה נויפלד
כמו שאמרתי, התפיסה היא לגבש שני סוגים של מחויבויות: מחויבויות עבר, שלגביהן יש להם הפרות, והרשות השנייה תציג אחר כך את המספרים אם תהיו מעוניינים בכך; בנוסף לזה, מחויבות עתידיות, כלומר בשנים 2013, 2014 ו-2015. אפשר יהיה לפרוס 27% מהמחויבויות האלה לאחר קבלת הרישיון.
יוחנן פלסנר
את מחלקת את זה לפי סוגה עילית ואחרים?
נחמן שי
יש רק סוגה עילית.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
זהו, הצגת את זה?
דנה נויפלד
אני חושבת שהצגתי.
קריאות
- - -
דנה נויפלד
יש עוד תיקון אחד שהוא משמעותי, בסעיפי התשלום של דמי הזיכיון, התמלוגים ודמי ההפצה. בשביל לתת הקלה, אנחנו נאפשר חלוקה של הכספים. אם אתם זוכרים את התיקונים הקודמים של ערוץ 10, יש שם סעיף שמאפשר החזר של דמי זיכיון על חשבון התייעלות - - -
נסים זאב
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
נסים זאב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
דנה נויפלד
יש סעיף שמאפשר החזר של דמי זיכיון שהצטבר בגלל התייעלות של הרשות השנייה, אולם הכספים האלה לא חולקו, בין היתר בגלל שערוץ 10 לא שילם את חלקו בדמי הזיכיון. יש כאן אפשרות, לאחר שישלמו את החוב שלהם שנדחה, חוב שהם אמורים לשלם עד סוף השנה זאת, לעשות את זה בדרך של קיזוז, כדי שלא יצטרכו לתת כסף ואז לקבל כסף. כלומר, יש אפשרות של קיזוז הסכומים, גם הפרשים שהם עדיין תאורטיים.
נחמן שי
זה נוגע גם לערוץ 2?
דנה נויפלד
לכל בעלי הזיכיון.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה רבה לדנה. אני רוצה להציע משהו לסדר. נרשמו כאן מספר רב של דוברים. אני לא מדבר על חברי הכנסת. האינטרס של כולם הוא לסיים את החקיקה היום - - -
איתן כבל
אפשר לוותר על ה - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
שנייה, חברים, זה מה שאני מציע. המדיניות שלי היא שכל מי שרוצה לדבר, ידבר. אבל אני מציע, לא דורש, שאנשים יוותרו. שמי שלא ממש מרגיש חובה, שיוותר, כי הזמן שלנו הוא יקר, ואנחנו רוצים לסיים את החוק הזה בכל מקרה הלילה.
קריאות
לא הלילה, הערב.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
הערב זה כבר לא יהיה. כדי להבטיח - - -
אילן גילאון
אני מציע שחברי הכנסת ישמשו דוגמה - - -
אבישי ברוורמן
אני חושב - - -
איתן כבל
חבר'ה, כבר סיכמנו. חאלס.
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
קודם כול אל תפריעו. אחרי זה תשמשו דוגמה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חברים, אני אקרא שמות הדוברים, ומי שיוותר – אנחנו נשמח על כך. חבר הכנסת דב חנין?
דב חנין
מדבר. בוודאי שמדבר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אילטוב?
רוברט אילטוב
מוותר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
פלסנר?
יוחנן פלסנר
מדבר קצר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
צלנר?
יובל צלנר
מבטיח לקצר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
הבנתי.
איתן כבל
אז עזוב, זה לא ילך.
נחמן שי
תן דקה לכל אחד.
אילן גילאון
אני לא מבקש, אתה רואה?
יוחנן פלסנר
יש לנו שאלות רציניות על ההסדר הזה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אוי, באמת. תגיד לי, חבר הכנסת פלסנר, אתה נולדת אתמול בכנסת? אני לא ביקשתי שלא תשאל שאלות בחקיקה, אני מדבר על השלב של הדיבור הכללי, לפני שמתחילים בחקיקה.
יוחנן פלסנר
אני רוצה להעלות נושא אחד שהוא עקרוני.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אתה תוכל להעלות נושא כשנצביע עליו. אני מדבר עכשיו על דיבורים כלליים.
יוחנן פלסנר
אז תחליט באופן גורף ש - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
לא, אני לא אסתום פיות.
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חברים, אתם לא רוצים לקצר תהליך? אין בעיה, לי יש כוח. דב חנין, בבקשה.
דב חנין
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתחיל בנקודה שבה אסיים, והיא שחייבים להציל את ערוץ 10, וגם אין לנו שום עניין בקריסה של ערוץ 2, ככל שיש בעיה כזו. ככל שיש בעיה כזו. אני דיברתי על הנושא הזה בהרחבה במליאה, ולכן אוכל לקצר כאן. זה מקום עבודה של הרבה מאוד עובדים, ולכן זה מאבק מאוד מוצדק של עובדים שהתגייסו להגן על מקומות העבודה שלהם.

אבל זה גם עניין ששייך לכולנו. מדובר על ערוץ תקשורת חשוב, חיוני, ויש לכולנו אינטרס בפלורליזם הזה. בנקודה הזאת אני מתחיל ובנקודה הזאת גם אסיים. אגב, כשאני אומר פלורליזם זה לא אומר שאני כל כך מרוצה מהמצב, לא בערוץ 10 ולא בערוץ 2. הפלורליזם רחוק מלהיות מלא. יש לפנינו למשל נייר של מרכז "מוסאוא" שמדבר על היעדרו של פלורליזם לגבי השפה הערבית. קחו את הדברים האלה לעיונכם ותחשבו עליהם. ויש עוד הערות על הפלורליזם שיש שם.

אדוני היושב-ראש, חשוב לי לומר בדיון הזה שבפרשה הזו הכול עקום. הכול עקום. זה מתחיל מהמלחמה של הממשלה נגד ערוץ 10. הדיונים האלה הרי לא התחילו היום. אנחנו מגיעים פה לרגע האחרון, וההתנהלות של הממשלה מזכירה שודד דרכים שמגיע אליך הבית ואומר: החיים או הכסף. וכך מביאים אותנו למצב בלתי אפשרי, לא ראוי, לא נכון, לא מתאים למדינה דמוקרטית, לא מתאים לכנסת רצינית שמכבדת את עצמה. לא כך היה צריך להיעשות הדיון בנושא הזה, ואני אומר את זה כמי שרוצה להציל את ערוץ 10.

הסיפור הוא מאוד בעייתי. המלחמה של הממשלה בערוץ 10 הייתה בעייתית ומסוכנת. אף אחד לא צריך להיות פה תמים. הסיפור הזה לא היה צריך לרגע האחרון, לא הייתה שום סיבה שהוא יגיע לרגע האחרון, אבל יש אינטרסים שגרמו לכך שהוא יגיע לרגע האחרון.

וגם הפתרון הוא עקום. הפתרון הוא עקום. אני רוצה להתחיל בפרוצדורה, כי הפרוצדורה היא לא רק פרוצדורה. בפעם האחרונה שאני זוכר, היה בישראל שר תקשורת, נדמה לי שאפילו אמרו שהוא היה שר תקשורת מוכשר. ככה לפחות התקשורת כתבה. איפה שר התקשורת בפתרון הזה? מה פתאום הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הוא זה שמוביל את העניין, בתקופה של מערכת בחירות? איזו מין פרוצדורה זו? איזה מין מתכון זה? ככה זה צריך להיראות? מנכ"ל ראש הממשלה צריך לקבל את ההחלטות כאשר ראש הממשלה הולך לבחירות? זה דבר חמור, זה דבר פסול, זה דבר שהוא לא הגיוני.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה, השרים לא הולכים לבחירות?
דב חנין
השרים גם הולכים לבחירות, אבל זה מדהים אותי שפתאום שר התקשורת נעלם. זה מדהים אותי. לפחות תנו לנו הסבר.
יואל חסון
כנראה שלא היה לו זמן לבדוק את הדבר הזה. הוא אמר את זה במליאה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אני זוכר שהוא הציג את החוק במליאה.
דב חנין
השאלה היא לא מה הוא הציג, אלא השאלה היא איפה הוא היה בגיבוש של הדבר הזה. והפרוצדורה כאן היא לא רק פרוצדורה, היא גם מהות.

אני רוצה להגיד מילה גם על המתכונת. במתכונת שמציעים לנו להעביר יש פגיעה מאוד קשה. כאשר מציעים ויתורים על החובות לסוגת עילית, אנחנו בעצם מציעים - - -
דנה נויפלד
אין ויתור על חובות.
דב חנין
דחייה. בעולם שלנו דחייה זה ויתור.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אתה מדבר במקום כולם?
דב חנין
לא, אני מסיים, זה משפט הסיום שלי. אני אומר שהוויתור הזה הוא ויתור חמור, והוא פוגע קשות ביצירה הישראלית. יהיה לזה מחיר, ואנחנו כולנו נשלם את המחיר הזה. היצירה הקולנועית הישראלית זה אחד הדברים שאנחנו צריכים להתגאות בו. היא באמת מרשימה מאוד, בין היתר בגלל החובות של הזכיינים לסוגת עילית.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה רבה.
דב חנין
משפט אחרון.
דני דנון
דב, אתה תומך או מתנגד?
דב חנין
רגע. צריך בתחום הזה רפורמה גדולה. מר בלשניקוב אמר היום משפט מאוד נכון: טלוויזיה היא לא ביזנס. אתה צודק, התשובה לטלוויזיה היא לא בעולם האינטרסים הפרטיים אלא בעולם האינטרסים הציבוריים. כי זה אינטרס ציבורי שתהיה טלוויזיה, והפתרון צריך להיות ציבורי. אבל לא את זה הממשלה מביאה לנו. היא מביא לנו דבר עקום, ולא תהיה ברירה אלא לאשר אותו. תודה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה רבה.
נינו אבסדזה
אפשר הצעה לסדר, אדוני היושב-ראש? לכל אחד מאתנו יש משהו חשוב מאוד להגיד לציבור, אבל הקשבתי לכל מילה שאמר אבי בלשניקוב. הוא אמר שאם אנחנו נגמור כמה שיותר מהר עם הפרוצדורה הטכנית, 600 איש שמחכים למכתב פיטורים יכולים לא לקבל אותו. בתור מי שחיכתה למכתבי פיטורים לא פעם אחת, אני מבקשת: בואו נגמור עם זה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
עשינו ניסיון כזה, אבל מה לעשות... הדמוקרטיה היא לתת לאנשים לממש את זכות הביטוי שלהם.
דני דנון
אפשר לשאול האם כל בעלי העניין מסכימים למתווה?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
כן, הם דיברו.

מתן חודורוב, יושב-ראש ועד העובדים, בבקשה.
מתן חודורוב
אני אדבר ממש בקצרה, לפי בקשתה של חברת הכנסת אבסדזה. תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני מבקש מכם בשם 500 עובדי ערוץ 10, שרק השבוע קיבלו מכתבי פיטורים, לאשר בהקדם האפשרי, ודאי עוד היום, את המתווה להצלת הערוץ.
קריאה
יש 600.
מתן חודורוב
לא, 600 זה מספר העובדים בכל הקבוצה, כולל "נענע 10". 500 זה מספר העובדים שקיבלו מכתבי פיטורים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מבחינתנו אפשר לגרוס אותם. הנושא גמור, תהיו רגועים.
מתן חודורוב
אני מקווה ומאמין שאתה צודק. ברגע שהוועדה תאשר את הצעת החוק אנחנו נגרוס אותם בשמחה. השאלה שאתה העלית בפתח הדיון, מתי תהיה הפעם הבאה שנחזור לכאן, תלויה בנו, אין ספק. אנחנו, העובדים, גם נרתמים לכך. אנחנו מנהלים היום שיחות עם הנהלת הערוץ על תהליכי התייעלות, כולל קיצוצים בשכר. זה יהיה חלקנו בחבילה שתאפשר את הצלת הערוץ. אבל היא גם תלויה בכם, אדוני היושב-ראש, כי כפי שציינו כאן הדוברים הקודמים, המשטר הרגולטורי שמופעל כיום על ערוצי הטלוויזיה בישראל אינו מאפשר להם לעבור לרווחיות, ולכן הם נאלצים להזדחל פעם אחר פעם לבית המחוקקים ולשולחן הממשלה.

אבל גם חשוב לומר שיש מחיר לדחיות הרבות שליוו את הדיון בהצעת החוק להסדרת שידורי ערוץ 10. העובדה שאנחנו נמצאים 11 יום לפני תום תקופת הזיכיון הגם שהמשבר הזה מוכר לכל המעורבים זה שנה וחצי, תבעה וגבתה מחיר עיתונאי. אני לא נכנס לשיקולים שגם אתה רמזת להם בפתח הדברים: האם היה או לא היה ניסיון להשתיק עיתונאים, האם הדבר קשור או לא קשור לתחקירים ששודרו על אישים במערכת הפוליטית ואף על שרים בממשלה. אני רק אומר שבמבחן התוצאה ברור שהייתה פה דחייה, ברור שהנושא לא טופל מהר, ברור שלא היה צורך להגיע למערכת הבחירות כדי להסביר שאנחנו במערכת בחירות ולכן אי אפשר להעביר חקיקה מרחיקת לכת אלא רק הסדר לשנתיים, וברור שפער הזמנים שבין מועד התגלות המשבר בערוץ 10 לבין מועד הטיפול בו, תחילה על ידי הממשלה ועכשיו גם על ידי הכנסת, תבע מחיר עיתונאי מעיתונאֵי הערוץ. כי כשאתה יודע שאתה תלוי לחלוטין במערכת הפוליטית, אתה לא יכול לייצר ולבצע כל יום עיתונות חופשית, אפילו אם אתה מאוד רוצה וזה האתוס שלך והדנ"א של המקום. הרי היתרון הגדול של הטלוויזיה המסחרית אמור להיות אי התלות שלה במערכת הפוליטית. לכן אני מבקש ממך, אדוני, להידרש לנושא אחרי הבחירות ולחשוב על משטר רגולטורי אחר.

לסיום, אני מבקש בשם עובדי ערוץ 10 להביע תמיכה בעמיתינו מערוץ 2, מקשת, רשת וחברת החדשות. אנחנו תומכים מאוד בהקלות המוצעות ביחס אליהם, וחושבים שגם הן הן רק ראשיתה של הסדרת שוק טלוויזיה מתפקד.
אילן גילאון
יש לי הצעה לסדר: שכל אחד מערוץ 10 וחברי הכנסת שרוצה להתבטא, יקבל עשר דקות לבטא את עצמו.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
ניסיתי. ניסיתי לקצר את הזמנים, אבל זה בלתי אפשרי. הדובר הבא הוא חבר הכנסת אילטוב.
רוברט אילטוב
מוותר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
כל הכבוד. חבר הכנסת פלסנר.
יוחנן פלסנר
תודה. אנחנו מדברים על הנושאים הללו כמעט מתחילת הקדנציה. רישיונות, זיכיונות, העקרונות של שידור חופשי, חברות חדשות חזקות ועצמאיות, תקשורת חופשית... היה בעולם התקשורת שר תקשורת אחד שעשה רפורמה שנחשבה מוצלחת והכניסה מאות שקלים לכל צרכן בתחום הסלולר. אבל בתחום הזה הגענו למצב שבו כל אדם דמוקרטי שחושב שאנחנו צריכים תקשורת חזקה, איתנה פיננסית ועצמאית, אמור להרגיש לא בנוח. שלוש שנים אנחנו מזחילים את החבר'ה האלה, ובלי שום סיבה מגיעים דקה לפני הבחירות למצב שבו אנחנו יוצרים איזה מין הסדר אד הוק, עד לתחילת הקדנציה הבאה, שאז הם יבואו לזחול כדי להתחיל לדבר על מעבר מהסדר הביניים להסדר ארוך הטווח.
יש בעיה אחת יסודית
שכל הנחות היסוד של התעשייה הזאת מבוססות על הנחות לא נכונות מבחינה כלכלית. על גודל שוק הפרסום. ראינו בזמנו את כל הגרפים העולים של המספרים של הפרסום, אבל ברגע שהעוגה הצטמצמה אז כל המודל הכלכלי לא עובד.

ברור שאנחנו צריכים להעביר היום הצעה, כדי לאפשר לתעשייה הזאת להמשיך להתקיים. אבל יש לנו אחריות לדאוג שזו תהיה טלוויזיה איכותית, שמחוללת לא רק חדשות עצמאיות וחופשיות וטובות, אלא מחוללת גם תרבות. במדינת ישראל ערוצי השידור הם מחוללי תרבות כמעט יותר מכל מוסד תרבותי אחר. ולכן כל הדיבור הזה על "בואו מהר נעביר את זה", "חברי הכנסת ידבר אחרו כך" – סליחה, חבר הכנסת גילאון, אפשר להציע פה מתווה אחר. מתווה שתהיה לו משמעות זהה מבחינת האיתנות הפיננסית של הערוצים.

עכשיו אני מגיע לנקודה שאותה רציתי להדגיש. אנחנו מדברים כאן למשל על דחיית 27% ממחויבויות הסוגה העילית בשש שנים. או במילים אחרות: אחרינו המבול. מבחינת הערוצים, אם היית אומר להם לדחות את זה או להשקיע את אותה השקעה אבל שאתה תוותר על תמלוגים, BID, דמי שימוש, דמי זיכיון, כל הדברים האלה, כל הכסף שהמדינה לוקחת... עכשיו אנחנו יודעים שסכום הכסף שהמדינה לוקחת מבוסס על הנחות שגויות לחלוטין. ולכן, עם כל הכבוד לחבר'ה מהאוצר, אנחנו יכולים להגיד שההנחות האלה לא נכונות, ולהשאיר את מחויבויות התוכן מבלי לשנות אותן בפסיק, כדי שאזרחי ישראל לא יקבלו רק "דה וייס" ו"מאסטר שף" אלא שיקבלו גם את הדרמות האיכותיות - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
נא לסכם, חבר הכנסת פלסנר.
יוחנן פלסנר
זה הסיכום. אנחנו צריכים להכניס שינוי שאומר שאין שום ויתור על מחויבויות התוכן. אנחנו יכולים לוותר על תמלוגים וכולי... תמצא את האקווילנט הכספי. כי לא נכון שהמדינה תדרוש את מה שהיא דרשה בראשית העשור, לפני עידן האינטרנט.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה. חבר הכנסת צלנר, בבקשה.
יובל צלנר
אדוני היושב-ראש, מה שמפריע לי במתווה הזה זו אותה תרבות ישראלית קלוקלת של טלאי על טלאי. אנחנו עוד פעם שמים על עצמנו חגורה כדי להחזיק תאוריה שפשטה את הרגל. אני לא אצטט פה את קון והתאוריות שלו על המדע. השידור הוא משאב ציבורי, הוא צריך לשקף אינטרס רחב. אני פתאום מוצא את עצמי מסכים כמעט לחלוטין עם דעותיו של חבר הכנסת דב חנין.
יוחנן פלסנר
מה רע?
יובל צלנר
זו פעם ראשונה, אני חייב להודות.

אני לא מצליח להבין את המדיניות הממשלתית בנושא הזה. צריך להבין שיש פה אינטרסים הרבה יותר רחבים מהכיס העמוק. זה לא עוד קרדום לחפור בו כדי להכניס כסף לאוצר המדינה. זה אפילו מזכיר לי קצת את תחום הקרקעות, וערוץ 2 יעיד שאני קצת מבין בזה. במשך שנים מדיניות הקצאת הקרקעות לא שירתה את האינטרס הציבורי אלא את הכיס של משרד האוצר. אותו דבר פה. אנחנו שמים עוד טלאי, שלא באמת יאפשר פתרון. אנחנו יושבים פה היום מסיבה אחת פשוטה: שעובדי ערוץ 10 כבר עם החרב על הצוואר, ואנחנו כולנו רוצים לתת להם מוצא. אבל לא זה המוצא. אז נכון שאנחנו מחויבים היום להצביע בעד, כי אין אופציה אחרת. אבל, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה חייב להגיע למצב שאנחנו לא נמצאים פה עוד שנתיים כשאנחנו שמים עוד טלאי ושהכול יקרוס. יש גבול כמה אצבעות אפשר לשים בסכר. צריך דיון עמוק, אמתי, עם פתרון ארוך טווח לשוק התקשורת בישראל, בטח לערוצים המסחריים.

לעובדי ערוץ 10 אני חייב להגיד שלדעתי אנחנו פה בזכותכם. כי לולא הקמפיין המאוד מוצלח שעשיתם, כנראה שהכול היה קורס. שמעתי היום חבר כנסת נכבד מדבר במליאה על כך שאולי זה לא היה ראוי הקמפיין של "עוד ארבעה ימים הערוץ סוגר, עוד חמישה ימים...". זה היה קמפיין נכון, קמפיין מדויק. בצוק העתים אתם הפעלתם את כל הכלים הנכונים, ובזכותכם תהיה פלורליזציה וריבוי דעות, שכל כך נדרשים בדמוקרטיה, בטח ובטח ערב בחירות.
נסים זאב
יש פה 120 חברי כנסת. אם כל אחד יביע את הדעה שלו...
יובל צלנר
זה הפרלמנט. המטרה פה היא לדבר, להביע את דעתנו. בשביל זה נבחרנו לפה.
אילן גילאון
אבל החבר'ה האלה צריכים מחר לקבל משכורת. אתה הרי לא תשנה בדיבור הזה שום דבר שכתוב פה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
נציגי היוצרים, מי מדבר מכם, אסף אמיר או עמית ליאור?
אסף אמיר
אני, יחד אתכם, מגיע הנה מאות פעמים בכמה השנים האחרונות. חשוב לנו להגיד שאיגודי היוצרים לכל אורך הזמן ולכל אורך הדרך תמכו בקיומו של ערוץ 10 ותמכו בהסדר שכולנו זוכרים, ההסדר שבו הגיע חבר הכנסת אלקין, אותה הצבעה שהבנו שלא יהיה הסדר. זה היה לפני שמונה או תשעה חודשים.

הבעיה שלנו היא קודם כול בפרוצדורה. דיברנו עם משרד ראש המשלה, והסבירו לנו שההסדר שהולך להיות הוא הסדר עם ערוץ 10, ואת כל הבעיות האחרות נסגור לאחר הבחירות בצורה מסודרת. יהיה שולחן עגול או לא יהיה שולחן עגול, וכולם ישבו וידברו ויחליטו איך לא שמים טלאי על טלאי.

היה הסדר של ערוץ 10, ואז באו לחצים של ערוץ 2. אני לא אומר... זה ברור שלערוץ 2 יש בעיות וקשיים עם שוק הפרסום. לכל מי שבא לוועדת הכלכלה ברור וידוע למה אנחנו נמצאים במצב שאנחנו נמצאים. ועדיין, הפרוצדורה... קודם כול, מנכ"ל משרד ראש הממשלה שומע חלק קטן מהמשתתפים. אני לא חושב שהוא שמע את היוצרים כיוצרים ואת הציבור כציבור, אלא פשוט ישב עם גופי השידור וסגר את מה שהוא סגר. עד רגע זה לא הספקתי לקרוא את זה, כי זה משתנה כל הזמן. מעבר לזה, במשך שנים היה את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, ויש שר תקשורת. בשנים באחרונות ועדת הכלכלה החליפה – בוא נודה: החליפה – את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין.
נחמן שי
זה נכון.
אסף אמיר
היא לא סתם החליפה אותם – זה כל כך נוח. אז בואו לא נפיל את זה על גופי השידור. זה לא סתם הגיע הנה, זה לא שגופי השידור מתים לבוא לירושלים ולבקש הטבות, יש פה גם עניין של בית הנבחרים וחברי הכנסת, שגם להם מאוד נוח... הדבר הזה התבצע 40 שנה בערוץ 1, וכשעלה השידור המסחרי, הכול היה בסדר. אבל לאט לאט, בשנים האחרונות, זה נראה כמו ערוץ 1 בתקופות הכי גרועות שלו. על כל דבר מגיעים הנה ומבקשים... הגדלנו לעשות – הגענו חודש לפני הבחירות לעשות את הדבר הזה. הרי ברור לנו למה כולם מסכימים על הכול ולמה כולם משבחים את ההסדר ואת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואת ראש הממשלה ואת עובדי ערוץ... כולם משבחים את כולם כי אנחנו חודש לפני הבחירות.

אנחנו יושבים פה שעה וחצי, שמענו את מר בלשניקוב, שמענו את אבי צבי, שמענו את אבי ניר, אבל שימו לב שלא ביקשנו לשמוע את הרשות השנייה בכלל. הם לא קיימים, חבר'ה, בואו נכיר בזה: אתם מחקתם - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
נא לסכם.
אסף אמיר
אתם מחקתם את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין. מחקתם אותם והם לא קיימים. אתם לקחתם את מקומם. וכל זה, שוב אני אומר, חודש לפני הבחירות.

כל ההסדרים – הכול מקובל והכול אפשרי. אנחנו הרי אמרנו כל השנים שהרפורמה של הרישיונות היא בלוף. היא בלוף. הרי אין פה יותר משני שחקנים. אנחנו אמרנו את זה וכולם הסבירו לנו שאנחנו לא מבינים בכלכלה. כל המומחים הסבירו לנו שיהיו חמישה שחקנים. איפה כל השחקנים? אני שומע את אבי ומסכים אתו: אנחנו צריכים שני גופי שידור, לא יותר. 14 ימי שידור בשבוע, זה כל מה שצריך.

אבל הדבר שכל פעם קורה הוא שכשבאים לפתור אז נותנים הטבות. ואיפה נותנים את ההטבות? תמיד בסוגה העילית. לא בסוגה התחתית, לא ב"מאסטר שף", לא ב"דה וייס", לא בתמלוגים, לא ב-BID, שמבחינתי זה הדבר הראשון שהיה צריך להחזיר. גם את הפס הרחב אני לא יודע כמה מדינת ישראל ממסה. הפס הרחב לא תורם שום דבר. אבל גופי השידור תורמים גם תורמים, ואותם ממסים אבל את אלה לא ממסים. ומי משלם בסוף? או עובדי ערוץ 10, שיפטרו אותם או יקצצו בשכרם... בטוח שיקצצו בשכרם, אפילו אחרי שנעביר את החוק.

במה מקצצים? בסוגה עילית. סוגה עילית, מעבר לזה שזו תרבות, שאולי הפכה למילה מגונה במדינת ישראל; מעבר לזה שאלה הפקות מקור, שאני בטוח שזה דבר שכולנו תומכים בו; מעבר לזה שזו השפה העברית, שכולנו תומכים בה; מעבר לכל הדברים האלה – יש תעשייה שלמה. יש תעשייה שלמה של אנשים שלא גומרים את החודש. הם התבשרו לפני כמה ימים, תוך כדי לחצים שהופעלו, שנעצרו איזה 20 או 30 הפקות, שזה אומר המון אנשים שמפסיקים לעבוד.

בסופו של יום מה שקורה זה שאתם מחליטים... "מה ניתן? האוצר לא נותן לנו לתת, גופי השידור חזקים מדי ואנחנו לפני בחירות, אז הכי קל... מה הכי קל לתת? בוא ניתן את הסוגה העילית, מי צריך את הדבר הזה?". באמת, יש לנו את כל תכניות הריאליטי הנפלאות. דרך אגב, לא מעט אנשים בטלוויזיה יגידו לכם שזה מה שדרדר את המצב הכלכלי של גופי השידור. יגידו לכם אנשים שהם מומחים בתחום. "הישרדות" התחיל את העסק, העסק הזה נמשך, וזה המקום שבו הם כולם מדממים.

"מה ניתן להם? בואו ניתן להם בסוגה עילית".

יש לי שאלה, גם ליועצת המשפטית של הוועדה: איך אפשר לפרוס לגופים כלכליים חובות שקיימים היום לרישיון שלא ברור שהם בכלל יבקשו ולא ברור שהם יקבלו? הרי הם לא ברישיון. איך אפשר לפרוס למישהו משהו למקום שאתה לא יודע שהוא מבקש אותו? אף אחד לא מכריח אותו. הוא יכול ב-2015 או 2017 להחליט שלא בא לו או לא מתאים, שהוא לא רוצה רישיונות. איפה הכסף יהיה אז?

ועוד דבר אחרון. הרי כל פעם אנחנו מגיעים... אנחנו בשיטת הסלאמי המוחלטת. כל פעם שאנחנו מגיעים הנה - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
את זה כבר אמרת.
אסף אמיר
לא. הקלה שניתנה אז, עכשיו משכללים אותה. אז מי אומר לי ש-27% שעכשיו אתם דוחים לא יהפכו עוד חמש שנים לשלושה אחוז? מי אומר לי את זה? אתם מבטיחים לי? הרי אתם לא יכולים להבטיח כי אתם משנים את החוקים כל הזמן. כל הזמן אתם משנים את אותו החוק.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה רבה. חבר הכנסת - - -
עמית ליאור
סליחה - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
לא, אני אמרתי שרק אחד מכם מדבר.
אסף אמיר
למה? הוא איגוד התסריטאים, הוא לא קשור אליי.
עמית ליאור
- - - אנחנו רוצים להביע את דעתנו.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יקיריי, אני שאלתי בצורה ברורה, ואף אחד לא טען אחרת. אז מרגע זה אל תפריעו.
עמית ליאור
מה שאלת?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
שאלתי מי מכם מדבר ולאף אחד מכם לא הייתה טענה.
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חברים, אם לא הייתי במצוקה של זמן הייתי נותן לכולכם לדבר. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה.
עידן אור
מדובר על 4,000 שילכו הביתה. לא 500 – 4,000.
אסף אמיר
בואו נגיד את האמת: הם לא ילכו הביתה, הם יישארו בבית.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת כבל, בבקשה.
איתן כבל
אני רוצה לומר שאני לא מאמין בהסכם הזה. אני אומר את זה בכנות וביושר. אני אתמוך בסוף ב - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אתה תומך במשהו שאתה לא מאמין בו?
איתן כבל
אני אגיד את זה בדיוק, אני לא מבקש עכשיו מעודדים ומעודדות מהקהל, אני אומר את מה שאני מאמין. אין שום סיכוי בעולם... אני מסתכל עליך בלשניקוב, אחרי הנאום חוצב הלהבות שנתת, אחרי שה"אבים" הציגו את כל הבעיות שיש להם... אנחנו נגיד לכם בצורה ישרה: אנחנו רוצים עד אחרי הבחירות לעבור בשלום את כל הסיפור הזה, ושתרדו לנו מהגב. אני אומר את זה כאן, בצורה הכי ברורה: אין שום סיכוי בעולם שבמתווה הזה, כפי שאתם מציגים את הבעיות, שהפתרונות שאתם מביאים הולכים לפתור את הבעיות בשוק התקשורת. זה שקר. כולנו עסוקים פה עכשיו בלשקר. לא יותר מזה. כל אחד נואם פה נאומים יותר בומבסטיים מהשני, אבל אין כאן שום בשורה לשוק התקשורת. יש בסך הכול דחייה של חודשיים, עד הדיון הבא. חודשיים-שלושה. וכדאי שנגיד את זה. כדאי שנאמר את זה בצורה הכי ברורה. אני מקשיב ומנסה למצוא את הפתרונות. כל הזמן יש לי דז'ה וו. יש לי עשור של דז'ה וו. אותן מילים ואותן הבטחות. ואין כאן צדיקים.
אללי אדמסו
אתה מציע לשלוח את 500 העובדים הביתה?
איתן כבל
לא, זה לא מה שאמרתי.
נחמן שי
תן לו לדבר, הוא יודע על מה הוא מדבר.
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת כבל, בבקשה.
איתן כבל
חברים, אני לא מציע לשלוח 500 איש. אם מקשיבים לי ולא רק שומעים – אמרתי בפתיחת דבריי שלמרות שאני לא מאמין בהסדר הזה, אני אתמוך בו, רק כדי לעבור את ה-22 בינואר. זה הכול, לא מעבר.
קריאה
אז תתמוך ב-10, לא ב-2.
איתן כבל
סליחה, אני לא ביקשתי עזרה, אני מדבר שוטף. אמנם זה תורי ואני מדבר עכשיו, אבל אני מציע לחברי הכנסת: בואו נתחיל לקרוא את הסעיפים ולהצביע עבורם. נתקן קצת פה ושם, כי יש שאלות כמו "למה סוגה עילית יורדת?" למה לא ריאליטי?", כל מיני שאלות כאלה שצריכות להישאל. אלה שאלות שצריכות להישאל, אי אפשר להתעלם מהן, אפילו שאנחנו בסד הזה. יש כאן שאלות שצריכות להישאל וצריך לתת עליהן את הדעת.

לסיום, אני אומר לך שאני בכאב לב מצביע בעד הסדר שאין לי שום ספק שהוא לא ייתן מזור לשוק. תודה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.
נחמן שי
לפי דעתי קראת את הפסקה האחרונה שלי, כתוב בה "כאב לב". חברים, אני רוצה לומר שיש פה מעשה אונס שמסתיים כנראה בהצלחה. זאת אומרת, אנחנו חייבים לאשר את מה שאנחנו מקבלים היום, כי אני פשוט לא רואה דרך אחרת. אם אני הבנתי מכל ה"אבים" שדיברו היום, אין דרך אחרת אלא לקבל את המתווה הזה וללכת אתו קדימה, למרות העובדה שהוא משאיר את חבריי הטובים, היוצרים לסוגיהם, נפגעים.
אסף אמיר
קצת טאטאו אותם בדרך.
נחמן שי
אני לא מטאטא אתכם, ואתה יודע את זה היטב. כמו תמיד, אני אומר את מה שאני חושב. אני חושב שאתם נפגעים במידה מסוימת, אבל אני חושב שבסופו של דבר עדיף להשאיר את השוק הזה מתפקד עם מה שקיים ומה שעשוי להתפתח בעתיד, כי האלטרנטיבה היא הרבה פחות טובה.

המסרים שאנחנו מקבלים גם הערב, אבל לא רק, על מצבו הקשה של עולם התקשורת במדינת ישראל, באמת מחייבים איזושהי מנת חמצן כדי שהוא ימשיך לתפקד, וזה מה שאנחנו מקבלים היום. אני לא יודע לכמה זמן הוא יספיק, אבל אני מקווה שלא ניפגש ב-23 בינואר. לכן אני חושב שזה הפתרון היחיד המתקבל על הדעת, למרות שזה פתרון רע. יש מצבים בחיים שצריכים לקבל פתרון גם אם הוא פתרון רע.

אני רוצה להוסיף עוד שתי הערות, קודם כול לגבי הסיטואציה שנקלענו אליה. הרשות השנייה היא גוף שמדינת ישראל הקימה כדי להיות הבלם והמקשר ומגשר בין הזכיינים לבין הדרג הפרלמנטרי והממשלה במדינת ישראל. מחקנו אותם. מחקנו אותם. עצם העובדה שיושבים הזכיינים של מדינת ישראל עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם פקידי מדינה ומנהלים משא ומתן – לא יכולה להיות הפרה יותר גדולה מזה של העקרונות הבסיסיים של חופש הדיבור וחופש היצירה במדינת ישראל. מילא בכנסת, אבל מול פקידי מדינה. זה לא יכול להיות, אבל זה הפך לדבר של מה בכך.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
מול מי אתה רוצה שישבו?
נחמן שי
הרשות השנייה. היא הגורם שהכנסת במו ידיה חוקק חוק כדי שימלא את התפקיד הזה. הם צריכים לבוא לרשות השנייה והיא זו שצריכה להסדיר את הקשיים שפוקדים היום את זכייני הערוץ. לכן אני אומר שצריך לחזק את הדרג הזה ולשמור עליו, כי הסיטואציה הזאת היא לא בריאה, היא שלילית מכל היבט שהוא.
אופיר אקוניס
כשנחמן היה מנכ"ל הרשות השנייה, הוא אף פעם לא נפגש עם פוליטיקאים. מעולם לא.
נחמן שי
לא הבנת, הם כן צריכים להיפגש. אני לא רוצה שהזכיינים ייפגשו.
אופיר אקוניס
לא, גם אתה נפגשת כמנכ"ל הרשות השנייה.
היו"ר חכרמל שאמה-הכהן
חברים, מספיק עם הוויכוחים.
נחמן שי
הדבר האחרון שאני רוצה לומר, ועל כך אני מסכים עם ידידי איתן כבל, זה שברור שההסדר לא יחזיק לזמן ארוך. לא מפני שאתם לא רוצים שהוא יחזיק מעמד, אלא מפני שהחיים בתחום הזה יוצרים מציאות חדשה, כפי שאבי אמר. יש דברים שקיימים היום אבל לא ידענו עליהם לפני עשר שנים, ויש דברים שלא קיימים היום אבל יהיו בעוד חמש שנים והם ישנו את עולם התקשורת. לכן ההסדרים האלה לא יתפסו לאורך זמן אלא יתאדו בשלב כלשהו. לכן נדרשת חשיבה חדשה. אני לא יודע איזו ממשלה תהיה אחרי הבחירות, אבל היא תצטרך להשקיע בזה מחשבה. אבי, אתה הצעת רעיון מצוין: גורם או ועדה ממלכתית כזאת או אחרת, כפי שיש באנגליה, שתלמד כל פעם מחדש את שוק התקשורת ותתאים אותו. תודה רבה.
תהיו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. חברת הכנסת נינו אבסדזה? לא נמצאת. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.
אכרם חסון
תסלח לי, אדוני היושב-ראש, על כך שאני לא מוותר על זכותי לדבר, כי אני הגוי היחידי בחדר ואני חושב שמגיע לי להרגיש שווה בתוך החדר, כי מחוץ לחדר אני מרגיש סוג ב', בכל המוסדות. לכן חשוב שאני אגיד לכם כמה דברים.

אני חושב שהדבר הטוב ביותר שנוכל לעשות לתקשורת בארץ זה להפריט אותה מהפוליטיקה הרעה והזולה שיש במדינת ישראל. זה דבר הראשון. כי לצערי הרב אנחנו הדבקנו את התקשורת במחלה הקשה הזאת, וגם כי לתקשורת יש הרבה מינוסים וחסרונות, שתכף אדבר עליהם.

אבל לפני זה אני רוצה להגיד שאנחנו תומכים בבקשה של ערוץ 10, כי ערוץ 10 לא מבקשים משהו מיוחד. אני חושב שאם ערוץ 10 היו מפעל רגיל, לא היינו מגיעים לכאן. לא היה צריך ישיבה כזאת, לא היה צריך תקשורת ולא היה צריך לחץ. כי מפעל כלכלי במדינת ישראל, ברגע שהוא מבקש הלוואה בערבות המדינה, הוא הולך למרכז ההשקעות, וועדה של שלושה אנשים נותנים לו עשרות מיליוני שקלים, ואז לא צריך את כל העליהום הזה וכאילו אנחנו עושים משהו גדול. מה מבקש ערוץ 10? הם מבקשים לקחת הלוואה בערבות המדינה כדי לסגור את החובות שלהם ולעמוד בהתחייבויות שלהם. בערבות אישית גם. זה דבר מינימלי ביותר. הרי מה הם מבקשים, מיליארדים? תמיכה מיוחדת מהממשלה? זה דבר שכל מפעל כושל יכול לקבל במרכז ההשקעות. אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש, שבמרכז ההשקעות יש מפעלים שקיבלו יותר ממיליארד ו-200 מיליון שקל לפני שנים רבות והם עוד לא החזירו את ההלוואות. אתם ארבע שנים בממשלה והדיון הזה לא עלה פעם אחת במליאה. אז מה פתאום ערוץ 10? בגלל שזו תקשורת? בגלל שזה יכול להשפיע עלינו? בגלל שאנחנו רוצים להופיע שם?
שלמה מולה
גם את הרווחים הכלואים נתנו להם - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת מולה.
אכרם חסון
זה גם מה שאני רציתי להגיד.

אני שמעתי בקשב רב את דבריו של אבי ואת האכזבה שלו מכך שבמשך שנה וחצי לא קידמו את הדברים והיזמים מחו"ל לא נכנסו. זה מראה על הטיפול ועל הבירוקרטיה הקשה. אבל אני שואל אתכם: אבי הוא חזק, התקשורת מאחוריו, אבל מה קורה לעם הפשוט? אני אמרתי למבקר המדינה לפני יומיים שהאזרח הפשוט צריך לשלם שוחד כדי לקדם תור לרופא או כדי לקדם שירותים. לאן הגענו? מתי נתחיל לייצג את העמדות שלנו ואת הכבוד שלנו בצורה אחראית ועניינית? מתי נייצג את העם נאמנה? אצלנו הכול בשלוף, הכול בא בדקה.

לכן זה קשה לי מאוד כשאני רואה את העליהום הזה. זה לא מכובד להביא את זה חודש ימים לפני הבחירות. היה לשר האוצר שנה לקדם את זה. למה העסיקו את מנכ"ל ערוץ 10 שנה שלמה בלהכין מכתבי פיטורים או להחזיר את העובדים? במקום שיתעסק עם תכניות להעלאת המורל של עם ישראל, לחזק את הגאווה הלאומית, לקדם את המצוינות, במה אנחנו מתעסקים? בפוליטיקה זולה. שנה שלמה מתעסקים בפוליטיקה זולה. ולכן אני אומר שכולנו נכשלנו. אם הגענו עד הלום, כולנו נכשלנו.

אני גם רוצה לדבר על התקשורת, כי יש לי בטן מלאה עליה. אני שייך למגזר הדרוזי. כשאני מגיע למרכז הארץ אומרים: אנחנו לא שומעים על הבעיות שלכם. מתי הערוצים האלה באו והתעניינו בחייל הדרוזי? 60% מהבתים שלנו לא חוקיים, מפעל אחד לא קם בכפרים שלנו, 60% מהמשפחות שלנו חיות ממשכורת אחת. רק כשאתם רואים דם או רצח אתם באים, לפני זה אנחנו לא קיימים. אנחנו מרגישים סוג ב'. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו משרתים 83% בצבא לעומת 50% בתל-אביב. כל עם ישראל משרת 50%, ואנחנו 80%. לא מעניין אתכם הבעיות של המגזר שלנו. גם כשאתם עושים כמה תכניות בערבית אתם עושים לנו טובה. זו המדינה שלנו ואנחנו גאים בה, אז למה אנחנו צריכים לראות תכניות של לבנון, סוריה ומצרים? זה התפקיד שלכם? אתם מקדמים אנשי תקשורת שלא ניהלו גן ילדים, לא ניהלו מכולת, ואתם מקדמים אותם על פני אנשים שנתנו את הדם למדינה. זה גם לא הוגן שאתם קובעים לעם ישראל מה לשמוע ולמי להצביע. צריך שתהיה קצת בושה לאנשי התקשורת. הגיע הזמן שכל אחד ייקח אחריות ויתקן את הבעיות שלו.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת חסון, אני חייב להעיר לגבי הטענה שלך שנותנים כסף לכל מי שבקשיים: מפעל כיתן דימונה היה שמח אם מישהו היה מעמיד לו הזרמות כדי לעבור את המשבר.
אכרם חסון
אני מבקש ממך לקחת את הדוח של מרכז ההשקעות. אתה תראה שיש מיליארד ו-200 מיליון שהלכו למפעלים, ולא שואלים על זה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אבל יש קריטריונים. אם ערוץ 10 עומד בקריטריונים של מרכז ההשקעות, אף אחד לא חוסם אותו מלגשת ולהגיש בקשה. אבל זה לא העניין. אנחנו באמת באים לפה לפנים משורת הדין, מתוך עניין - - -
אכרם חסון
באים חודש לפני הבחירות ומעמידים אותנו במצב לא נעים. מעמידים את העובדים שלהם, אלפי העובדים שמתעסקים בתקשורת, במצב לא נעים. מביאים את ערוץ 2 לדבר נגד ערוץ 10. לא הגענו?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
לא, לא, לא.
אכרם חסון
לזה הגענו. שמים את חברי הכנסת במלכוד.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אכרם ידידי, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, באנו לעזור לאלה וגם לאלה. הם לא צריכים לריב ביניהם.
אכרם חסון
אני חושב שאתה עושה את עבודתך נאמנה, אבל הממשלה שלך פושעת בהרבה דברים, גם בנושא התקשורת. וקשה לכם לשמוע את זה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
לא, לא קשה. אתם באופוזיציה - - -
אכרם חסון
באים חודשיים לפני וממנים ועדה. למה שר האוצר לא יכול היה למנות ועדה לפני שנה? כשהוא רצה את הכספים הכלואים הביאו אותנו תוך שבועיים לישיבה בכפר המכביה. כדי לתת לטייקונים 60 מיליארד שקל.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אנחנו לא נפתח על זה דיון.
שלמה מולה
אבל הוא צודק.
קריאות
בכל מילה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה "בכל מילה"? מה, נתנו 60 מיליארד? נו, באמת...
אכרם חסון
חבל שלא היית בישיבה. קיבלו 60 מיליארד שקל מול שלושה מיליארד מסים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תאמין לי שאני מכיר את הסוגיה.
יואל חסון
כששר האוצר רוצה להיות יעיל, הוא יודע להיות יעיל.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
הדובר הבא הוא חבר הכנסת אלכס מילר. בבקשה.
אלכס מילר
אני חושב שצריכים להודות שהמצב שהגענו אליו הוא מצב לא פשוט, ובסופו של דבר אנחנו נמצאים כאן ומנסים למצוא פתרונות כאשר כולם מבינים שאלה פתרונות זמניים. אף אחד לא חושב שהטבה כזאת או אחרת של מהממשלה תציל את שוק התקשורת. אני בטוח שאם מצב הפרסומות היה הרבה יותר טוב, אף אחד לא היה מגיע לכאן, וכולם היו משלמים את חובותיהם לרשות השנייה ולמדינה.

רבותיי, בסופו של דבר אנחנו עלולים להגיע למצב שבו אנחנו מחוקקים חוקים שנותנים פטורים ממס למובטלים, ואז לא יוצא מזה כלום. אני אומר לכם שאם רוצים לטפל בסוגיה הזאת, צריך לעשות רפורמה לא בתוך המדינה, לא של הרגולציה מול התקשורת, אלא רפורמה בתוך שוק התקשורת עצמו. הרי זה שוק פרטי. צריך להבין שזה שוק פרטי והוא צריך להתנהל באופן פרטי. אני רוצה להגיד לכם שאם היום הייתם אוטונומיים לגמרי - - -
שלמה מולה
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת מולה, פעם ראשונה.
אלכס מילר
סליחה, אני הפרעתי לך? אז אל תפריע לי.

אם המחויבויות שלכם היו לא למדינה אלא לבנקים, תאמינו לי ששם כבר היו חותכים מזמן ואף אחד לא היה מביא חוקים ולא עוזר אפילו במילימטר כדי להציל את המצב. לפחות עכשיו יש לנו הזדמנות לסייע. אבל כולם מבינים שזה לא הפתרון שייתן את המענה הסופי לכל העניין שאתם נתקעתם בו.

אתם חושבים שנוח לנו לשבת כאן ולשמוע את כל הדברים ההזויים של האופוזיציה, שמאשימה אותנו בכל הבעיות? אנחנו ישבנו כאן בנושא מעריב, ישבנו גם בנושא "פניציה", ותאמינו לי שניסינו למצוא את כל הפתרונות לאנשים שעובדים שם. אבל צריך להבין שזה שוק פרטי, ושוק פרטי צריך לדעת להתנהל בעצמו. ואם הוא לא יודע להתנהל, לא הממשלה ולא אף אחד יציל אותו, הוא ימשיך לקחת הלוואות עד שזה יגיע למצב שאין כסף לתת ואז הכול נסגר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
- - - רגולציה.
יואל חסון
מה, אתה רוצה שלא תהיה פה טלוויזיה? - - -
אלכס מילר
יואל, גם אם תבטל להם את כל החובות, תמצא את עצמך יושב כאן עוד שנתיים בלי שום סיוע או פתרון.
יואל חסון
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת חסון.
אלכס מילר
אתם רוצים לקבוע רפורמה? אדוני היושב-ראש, תקבע עכשיו שעד 1 ביוני שר התקשורת יקים ועדה באישור ועדת כלכלה, ותוך חצי שנה היא תצטרך להביא לכאן מסקנות לגבי רפורמה ברשות השנייה וברגולציה. תקבע את זה כאן, תכניס את זה לחוק. תקבע שהוועדה שכולם כאן מדברים עליה תוקם עד 1 במאי על ידי שר התקשורת, ותוך שנה או חצי שנה היא תביא מסקנות. בואו נראה איך כולם מתייצבים אחרי הדבר הזה.
אסף אמיר
הם יתייצבו. הוועדה הזאת תמשיך לעבוד שנים, אתה תראה. אף אחד לא רוצה לסיים את העבודה הזאת אף פעם. היא תימשך לעד.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
עמית, אני קיבלתי את הערעור שלך, בבקשה.
עמית ליאור
תודה רבה. אני רוצה להזכיר ולהדגיש משהו שאסף אמר: יש איזו ברירת מחדל. כל היוצרים מסכימים שהשוק הזה צריך ללכת להסדרה עמוקה ואמתית, אבל הפתרונות הם לא אוטומטית לבטל הפקה מקורית וסוגה עילית. זו תמיד ברירת המחדל, כל פעם שהם נקלעים למשבר.

הצטערתי מאוד לא לשמוע אותך מדבר על הדרמות שנעשו, על כל הפורמטים שמכרתם. מכרתם הרבה מאוד דרמות. המדינה הזאת מתברכת בכישרון שאין במדינות אחרות. בכל מקום שיוצאים אליו בעולם, אנחנו, היוצרים הישראלים – בון טון. לא שמענו פה מילה אחת על היצירה הישראלית המקורית ועל הדרמה ועל הדוקומנטרי המדהימים שעושים פה.

דה פקטו, אנחנו כרגע בעצירה של 12 הפקות. 12 הפקות זה 12 בתי הפקה שהם בסכנת קריסה, זה 20 תסריטאים, 30 במאים. אנחנו כרגע ברחוב. וזה תמיד קורה. זה חוזר על עצמו כל פעם: יש משבר, עוצרים הפקות, מוציאים את היוצרים לרחוב, ורק אז מתחילים לדבר אתנו. ביקשנו מלוקר להכניס אותנו לחדר, אבל הוא לא הכניס אותנו. לא הכניס אותנו לחדר. לא סופרים אותנו כשבאים לדבר על הפתרון. אני בעד שיעזרו לערוצים המסחריים להמשיך להתקיים, אבל מי אמר שזה חייב לבוא רק מהסוגה העילית? אני בן 53 היום ב-12 בלילה, ואם העולם לא ייגמר היום, אני אשמח לדעת שסוגה עילית נשארה על המסך ואת "האח הגדול" ידחו ל-2018. למה זה חייב לבוא תמיד מהסוגה העילית?

אנחנו כרע מפוטרים, כרגע 12 הפקות נעצרו, אנחנו ברחוב, וכראשי איגודים אנחנו לא יכולים להשאיר את המצב הזה כמו שהוא.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה רבה לך. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה.
שלמה מולה
אני מוותר. אני אגיד את כל דבריי במסגרת ההסתייגויות.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יואל חסון, בבקשה.
יואל חסון
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שמעתי את חבר הנסת מילר, ואני חושב שהוא מבטא את העמדה המדויקת של מה שהממשלה והשלטון הנוכחי אולי רוצים. עיתון אחד, טלוויזיה אחת – זה מה שרוצים כאן.

למה קיימת בכלל רגולציה? למה התכוון המחוקק כשהוא יצר רגולציה על אמצעי התקשורת? הוא רצה שיהיה כאן פלורליזם, תקשורת חופשית, הצגת כל הרבדים בחברה הישראלית, שתהיה כאן תקשורת פתוחה. אבל מה קרה בפועל? אגב, זה קרה בשלוש-ארבע השנים האחרונות. הרי המופעים האלה לא היו כאלה אינטנסיביים בקדנציה הראשונה שלי. זה אמנם קרה, אבל לא היו מפגשים כל כך אינטנסיביים. מה קרה? יש פה ראש ממשלה ממוקד מטרה, שלוקח את הרגולציה ככלי משחק עבורו כדי ליצור לחץ. ידעו ויכלו לסיים את הסיפור הזה הרבה יותר מהר, אבל רצו ליצור את הלחץ הזה. רצו ליצור את המופע הזה, שבו כולנו שחקנים על לוח המשחק של נתניהו. שלא תטעו בכלל: כולנו שחקנים בלוח המשחק של נתניהו, שרצה ליצור את הלחץ, להראות באיזה צד מרוחה החמאה, להראות מה רמת השליטה. ואנחנו כולנו נרים את היד, כי לחוץ לעובדים ולחוץ לכולם. נעשה טוב לציבור? נעשה טוב לדמוקרטיה? נעשה טוב לתקשורת? לא נעשה שום דבר. שום דבר. זו האמת המצערת. אני עצוב על הסיטואציה הזאת.

כמו שאתה רואה, אדוני, אני באתי לפה חולה, כי אני חושב שזה דיון... אני אומר לכם, הדיון הזה ייזכר לדיראון עולם בתקשורת הישראלית. אנחנו רק יורדים מפה, אנחנו לא עולים לשום מקום. ועד שלא יהיה ניתוק אמתי, כמו שאנחנו ביקשנו כשהיינו בממשלה - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה זה "ביקשנו כשהיינו בממשלה"? הממשלה לא מבקשת, הממשלה עושה.
יואל חסון
עברה הצעת חוק בתקופת משלת קדימה של ניתוק השידור הממלכתי מהשפעת פוליטיקאים. שהמנכ"ל ויושב-ראש רשות השידור לא ימונו על ידי פוליטיקאים.
אלכס מילר
רשות השידור עכשיו מה זה פורחת.
יוחנן פלסנר
אבל עשו פוליטיזציה של הדבר, זרקו את זה לזבל.
אסף אמיר
למי שלא יודע, היינו בבג"ץ וצירפנו את השופט גרוניס. הוא עכשיו הרגולטור. הוא הולך לקבל את הדוחות של רשות השידור כדי לראות כמה הפקות עשו או לא עשו. כי הוא לא סומך על ה...
אלכס מילר
הם העבירו חוקים, ואנחנו אלה שאשמים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת חסון, נא לסכם.
יואל חסון
יותר מזה, כשאנחנו מדברים על ניתוק של פוליטיקאים, אני מדבר גם על ניתוק של פקידים. אני שומע ועושה פגישות וקורא ורואה. כמות הדרישות, התשלומים, "BID-ים", עניינים – על חשבון מה בא כל הדבר הזה? למה לא יכולה להיות פה תקשורת שאמנם מחייבת סוגה עילית אבל ללא העניין של השאיבה הכספית הזאת והראייה רק דרך החור של הגרוש? הרי מה יקרה בסוף? אם יבוא איש עסקים כזה או אחר ולא יוכל לעמוד בזה יותר, והוא יתחיל לקרוס... הרי אם לא הייתה ההצלה הרגעית של רון לאודר, יכול להיות שהם אפילו לא היו מגיעים לשלב של להתחנן על חייהם מול ראש הממשלה. אז מה יקרה בסוף? יהיה פה ערוץ ממלכתי וגם הוא יישלט על ידי הממשלה. יכול להיות שזה מה שרוצים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
עזוב אותנו מפוליטיקה.
יואל חסון
זו לא פוליטיקה, זו האמת וזאת המציאות. אני אומר לך שמהישיבה הזאת התקשורת הישראלית רק הולכת לרדת למטה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה רבה לחבר הכנסת חסון. חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ', בבקשה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אדוני היושב-ראש, אנחנו בילינו פה הרבה מאוד זמן. אתה יותר, אני פחות. שלוש שנים הגיעו לכנסת מנכ"לים, עורכים ראשיים, סמנכ"לים, העובדים, התחקירנים... מאות ואלפי שעות מבוזבזות של תעשיית הטלוויזיה, שהיו פה במשך שלוש וחצי שנים כדי להביא איזו בשורה שתמיד אמרתי – ואני לא רוצה להגיד "אמרתי לכם" – שאין בה שום היגיון ושום שינוי בשוק התקשורת. כי הדברים לא נלקחו בצורה גלובלית אלא, כרגיל, נקודתית.

הסיבה שאנחנו נמצאים כאן היא הנאום חוצב הלהבות של חבר הכנסת יואל חסון, ששכח שלפני ארבע שנים הוא ישב בממשלה, וגם הוא לא הסדיר את שוק התקשורת. אז במקום להפיל את זה אחד על השני ולעשות פוליטיזציה של עצמכם, הגיע הזמן, חבר הכנסת יואל חסון וחבר הכנסת פלסנר וכל מי שמדבר פה וחושב איך להביא לעצמו מנדטים אבל לא חושב על אף עובד שנמצא פה ומפחד לאבד את מקום עבודתו...
יואל חסון
ואת לא רוצה?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אני גם רוצה, אבל בזכות האמת ולא מפופוליזם.
אסף אמיר
אפשר להישאר בנושא?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אני מבקשת לחזור לנושא, על אף שדיברתי בנושא גם קודם. הטיפול בערוץ 10 והחזרה שלו לכאן, שכל פעם גוררת גם את ערוץ 2, זה לא טיפול מיוחד בתקשורת הישראלית – ככה בכנסת ישראל מטפלים בהרבה דברים אחרים. ככה אנחנו מטפלים במפעלים שנסגרים, ככה אנחנו מטפלים בעובדים שפעמיים באים לכנסת ואנחנו מצילים אותם ממפעל כזה או אחר. אבל בגלל שזה לא כזה סקסי ועסיסי, יש עובדים שמפוטרים. אבל על ערוץ 10 אנחנו ממשיכים לדבר, ומכניסים "פלורליזם" ו"דמוקרטיה" וכולי.

אני אומרת מראש שאני נמצאת כאן כדי לעזור לערוץ 10. אבל אני רוצה לומר את האמת ולחשוף את האמת. יכול להיות שאם התקשורת הייתה יותר חושפת את העוולות של הטיפול של הכנסת בבעיות שלא קשורות לתקשורת, אז אולי גם הטיפול בתקשורת היה הרבה יותר רציני.

אני חושבת שאין שום סיבה לא להצדיק את בקשתו של ערוץ 2 להתאים את התנאים שלהם לערוץ 10. אני אומרת מראש שהם צודקים. מצד שני, אני גם אומרת שאנחנו נמצאים כאן כדי להציל את ערוץ 10, ואנחנו לא רוצים לפגוע כרגע בערוץ 10 בגלל דרישה של ערוץ 2. לא זו הכוונה. אני יכולה להרגיע אותך, אבי, ואותך, אבי, שההסכם הזה הוא הסכם זמני. אין לו שום משמעות למעט להעביר אותו כרגע. ואני רוצה להרגיע גם אתכם, היוצרים - - -
אסף אמיר
אנחנו נקפוץ עליו יום אחרי הבחירות הקרובות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
שנייה. הדחייה של 27% של הסוגה העילית, גם היא לא רצינית. גם על זה עוד נדבר בכנסת הבאה.
שלמה מולה
אבל בינתיים לא יהיה להם מקום עבודה. הם ישבו בבית.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אז הם יבואו לעבוד אצלך. באיזה מפלגה אתה?
שלמה מולה
אני לא ב"כלכלה", זה בטוח.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אנחנו לוקחים רק ראויים.

אני רוצה לומר שערוץ 2 צודק. אי אפשר עשר שנים להתייחס לערוץ 10 כמו לינוקא. ערוץ 10 לא יכול להיות ינוקא כל החיים. אבל זו ההתייחסות אליו. עוד פעם אני אומרת: אני כאן כדי לעזור לערוץ 10, אני כאן כדי להציל אנשים שעובדים שם, כי כל איש שיעזוב עכשיו את ערוץ 10 – זה על מצפוננו. עם זאת, יש להסדיר את שוק התקשורת בכמה וכמה תחומים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יוליה, אני מבקש ממך לסכם.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אני מקצרת.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
לא לקצר, לסכם.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אין מנוס מלהסדיר את ערוץ 1, כדי לתת מקום לסוגה עילית בטלוויזיה הציבורית, ולרדת מערוץ 2 ו-10. אין מנוס.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה רבה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
שנייה רגע - - -
קריאות
- - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
דבר שני, אני רוצה לומר שיש להפסיק את הרגולציה בטלוויזיה המסחרית לאלתר. הרגולציה צריכה להיות רגולציה ערכית ורגולציה של סוגה עילית בלבד. נקודה. מספיק עם זה כבר, זה הזוי. אני הצטלמתי היום לטלוויזיה בפייסבוק, ואין שם שום רגולציה. תכנית של חצי שעה. אז אני לא מבינה מה אנחנו רוצים מהם. האינטרנט עושה טלוויזיה, עושה סרטים, עושה דרמות, עושה חדשות. אז מה אנחנו רוצים מהטלוויזיה המסחרית? די כבר עם זה.
יוחנן פלסנר
שעשועונים כמו באיטליה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אני רוצה להגיד דבר אחרון. מנכ"לי ערוץ 10 ו-2, אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק מהבעיה נובעת גם מכם. אתם חייבים להסדיר את נושא עמלות היתר למשרדי פרסום. זו בעיה שלכם, לא של מדינת ישראל, לא של ראש הממשלה ולא של אף אחד. הגיע הזמן שאתם תעשו סדר בנושא הזה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה רבה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
והדבר האחרון באמת - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אמרת קודם "דבר אחרון".
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
דבר אחרון באמת, אדוני היושב-ראש. אין מנוס מלהסדיר את הנושא של בעלויות אלכסוניות.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
צולבות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
הם הפסיקו לפרסם בטלוויזיה הישראלית כי אין להם צורך. כשאתה נכנס לסופרים גדולים, אז אותם בעלי מניות שנמצאים בערוץ 2 ו-10 לא צריכים לפרסם כי גם ככה הם נמצאים על המדף הראשון. וגם את זה אנחנו צריכים להסדיר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה רבה. חבר הכנסת אקוניס, בבקשה.
אופיר אקוניס
אני התכוונתי לוותר משני טעמים: א', כדי לקצר - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אתה מוותר או לא?
אופיר אקוניס
לא, ואני אגיד לך למה לא.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אם לא אז למה צריך את הנימוקים האלה?
אופיר אקוניס
אני אגיד לך בדיוק למה לא. משני טעמים: הטעם הראשון הוא שהדברים המוזרים שנשמעו פה מחייבים תגובות חדות וברורות; והטעם השני הוא שהתכוונתי לוותר כי בלאו הכי כל אחד מחברי הכנסת שיושב כאן יצביע בעד בקריאה השנייה והשלישית. אין פה ויכוח בכלל. אנחנו לא בוויכוח אבל אנחנו כן בישיבה חשובה.

אבי, על הכיסא שלך ישב בחודש הזה ב-2010 יוסי ורשבסקי. תיקחו את הפרוטוקול של הישיבה, ותראו שם את אותן שאלות, את אותן אמירות של המפיקים, את אותן אמירות של ערוץ 10 וגם את אותן אמירות שלנו. אנחנו בשידור חוזר טוטאלי, למעט המקום. גם האנשים הם אותם אנשים, למעט אבי בלשניקוב וכמה חברי כנסת שהתחלפו. גם הישיבה ההיא הסתיימה, אם אינני טועה, ב-11 בלילה, והנחנו את זה כמה ימים - - -
אסף אמיר
אתה מדבר על ירושלים?
אופיר אקוניס
ירושלים היה בסוף. זה היה - - -
יוחנן פלסנר
עושים טלאי על טלאי כי לא רוצים לפתור את הבעיה. אפשר היה לפתור את הבעיה, אבל ראש הממשלה רוצה להזחיל את - - -
אופיר אקוניס
לא נכון. אני אענה על זה. מכיוון שהדיון הפך, לצערי, פחות ענייני ויותר פוליטי - - -
יוחנן פלסנר
זה הכול פוליטי - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יוחנן.
אופיר אקוניס
הטענה שאנחנו מצמידים את זה לבחירות היא טענת שווא, משום שהכנסת הזאת הייתה אמורה לסיים את דרכה בסוף השנה אבל אנחנו הקדמנו את הבחירות ולכן זה הצטלב. אין לזה שום קשר לבחירות. אני אומר גם להנהלת ערוץ 10 וגם לפוליטיקאים וחברי הכנסת שנמצאים פה שאין שום קשר, זה הצטלב במקרה.
יוחנן פלסנר
אבל למה זה קורה לאורך כל הקדנציה?
אסף אמיר
למה זה קורה בשלוש שעות?
אופיר אקוניס
אני אענה לך. אם היושב-ראש ירצה, והיועצת המשפטית ודאי תתמוך, אפשר לדחות את זה גם לשבוע הבא. אבל אנחנו רוצים לסיים את זה הלילה.
אסף אמיר
אבל זה נסגר במשרד ראש הממשלה בשלוש שעות.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אני אומר לך שזה ייגמר מחר. היום זה כבר לא ייגמר.
אסף אמיר
לא, אבל הפתרון שאתו באו הנה הוא מדיון שנעשה בין ארבעה או חמישה אנשים, ואף אחד מאלה שפה לא היה שם.
אתי בנדלר
אסף, לאחר מכן יהיה דיון בכל סעיף. הממשלה תיתן את התשובה להצעות שלכם.
אופיר אקוניס
מכיוון שהחוק הזה יעבור הלילה... אני מקווה שהיושב-ראש יסיים את הישיבה כמה שיותר מהר.
כולכם, תפתחו יומנים
אנחנו ניפגש פה מחדש, כולם, כל שוק התקשורת, במרץ או באפריל או במאי שנה הבאה. למה? לא כי אנחנו רוצים בזה. אנחנו בטח לא רוצים בזה, כי אני באמת מאמין במצב שבו הזכיינים והמפיקים והפוליטיקאים לא יתערבבו. אנחנו צריכים שהדבר הזה יהיה פתוח. אנחנו צריכים להסדיר במהירות, בתחילת שנת 2013, שוק שמותאם לתחילת העשור הקודם. זאת הבעיה כרגע. זאת לא בעיה של ממשלת נתניהו, יואל, זו לא בעיה של ממשלת אולמרט, זאת לא בעיה של שתי ממשלותיו של מר שרון – הבעיה הזאת של ערוץ 10 נמשכת בערך - - -
יואל חסון
למה הבאתם את זה ברגע האחרון? למה?
אופיר אקוניס
הסברתי לך את עניין התאריכים, חבל לפתוח את זה מחדש.

הבעיה לא קשורה לממשלה כזו או אחרת. מה שקורה בעולם וגם במדינת ישראל – ואני שמח שאנחנו חלק מן העולם – זה שאנחנו חיים בעולם משתנה - - -
יואל חסון
בסוף העולם.
אופיר אקוניס
לא בסוף העולם. תפסיק להיות כזה פטליסט, תהיה קצת יותר אופטימי. אנחנו חיים בעולם שמשתנה בכל הגזרות. גם אם עיתון כזה או אחר עומד תחת... ואני לא רוצה שאף עיתון ייסגר פה.

אגב, בהערת סוגריים, אני לא זוכר שבתקופת הממשלה של יצחק רבין, כשנסגרו שני עיתונים, "דבר" ו"חדשות", האשימו את הממשלה בסתימת פיות. הם נסגרו כי היו צרכים שהצריכו אותם להיסגר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת אקוניס, נא לסיים.
אופיר אקוניס
אני אגיד לך מה אנחנו נעשה פה בעוד מספר חודשים. קודם כול, אני חושב שהערב יש פה הסכמה מלאה.

יואל, שינויים בעולם אינם קשורים לממשלתו של מר נתניהו או מישהו אחר. הרגולציה הזאת, שהתחילה להיכתב פה, בתחילת שנות ה-90, צריך לשנות אותה בצורה מאוד רחבה.

וכן, אנחנו ניפגש פה בתחילת 2013, בכנסת ה-19, כדי להביא לשינוי ארוך טווח. ומי ישנה את זה? הרי מדברים פה על זה שלא יהיה קשר בין פוליטיקה ל... אבל מה לעשות שחברי הכנסת הם אלה שמחוקקים. זה הקשר. ולכן הפגישות תימשכנה, ואני מקווה שלזמן קצר.

ברגע זה אני אומר לערוץ 10, למר חודורוב, שמודאג מאוד, אתם באמת יכולים למשוך את כל מכתבי הפיטורים ולהסיר דאגה מוצדקת מלבם של עובדי ערוץ 10, כי החוק הזה יעבור בהסכמה רחבה. את העניין הרחב יותר, הכללי יותר, נתחיל בתחילת הכנסת הבאה.
עמית ליאור
אתה יכול להבטיח גם ל - - - ?
אופיר אקוניס
לכולם. לכולם אפשר להבטיח - - -
עמית ליאור
אתה יכול לחזור - - - ?
אופיר אקוניס
נחזור כדי לעשות - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לחברים שלא מכירים את המערכת הפוליטית ואת איך שהיא מתנהלת, והם מודאגים מכך שכל הנושא הזה הוא זמני ומכך שנראה את עצמנו בשנה הבאה באותו מצב: אני רוצה לומר לכם שהחוקים הכי קיימים ונצחיים בכנסת הם אלה שקשורים להוראת שעה. כל מה שהוא הוראת שעה, הוא בא כל שנה כהוראת שעה. הוא כבר 50 שנה קיים. זאת אומרת, הוא לא משתנה. אז קחו את זה כהוראת שעה.

אני לא חי באשליות: לא יהיו רישיונות. כי איך שאני שמעתי פה את החברים ואיך שאני רואה את ההתמודדות של ערוץ 2 ו-10, אני לא רואה שהם הולכים לשלם את החובות. הממשלה בסופו של דבר תגיד לכם: "מחולים לכם, שרויים לכם", ולא יהיו כאן לא חובות ולא הדברים שאתם כל כך חוששים מהם. כי בסופו של דבר הממשלה צריכה את הערוצים ורוצה בקיומם, וטוב שכך.

אני רוצה להתייחס לרון לאודר, שאני חושב שהוא עושה מעשה נכון, חכם ואמיץ. אני מקווה שהוא לא יברח יום אחד מהמערכת. יש מושג בהלכה: "בא עוזר ונפל עזור". כלומר, לפעמים אדם בא לתמוך במישהו, ובסוף הוא מתמוטט ומשאיר אותו למעלה. אני אומר לכם שטוב שהוא באמת מנסה לרומם ולתמוך.

אני לא אוהב לשמוע כאן את ההתקפות על הממשלה. לדעתי עושים כאן פופוליזם זול ביותר. כפי שאמר חבר הכנסת אקוניס, עם ממשלת קדימה כפי שהתחייבה לתמוך בראש הממשלה לפחות עד 2013, היינו שלווים ומאושרים בממשלה רחבה שבה יכולנו להעביר כל חוק שקדימה רק הייתה חפצה בו, בוודאי כדי לשפר את המצב של העובדים בערוצים השונים. אבל מה עשיתם? נתתם בעיטה לראש הממשלה, ועכשיו אתם אומרים - - -
שלמה מולה
לא הבנתי את ההערה.
אופיר אקוניס
הוא דיבר על הקדמת הבחירות.
נסים זאב
אתם באים ואומרים - - -
מתן חודורוב
מה זאת אומרת "בעיטה לראש הממשלה", חבר הכנסת זאב? מי נתן בעיטה לראש הממשלה?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
הוא התכוון שאלוהים יסלח לפלסנר.
יוחנן פלסנר
הוא התכוון שיציאתנו מהממשלה היא הסיבה לכך שאין רפורמה שמסדירה את השוק החופשי ואת עצמאות הטלוויזיה המסחרית.
נסים זאב
אני מתכוון לאנשי קדימה - - -
שלמה מולה
לא המשכנו להיות חברים בקואליציה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תנו לו לסיים בבקשה.
נסים זאב
ולכן, אדוני היושב-ראש, בוודאי שאף אחד לא תכנן את הדיון הזה ערב הבחירות. תסתכלו על הצד החיובי, על זה שבאים לפה כל החברים בערב הבחירות, במאמץ רב, למרות שלכל פוליטיקאי יש את העבודה שלו, באים ודנים שעות ארוכות בכובד ראש. זה לא כדי להיות בתקשורת, אלא בגלל שזה באמת חשוב לכל אחד ואחד מאתנו. אני אמרתי כבר במליאה שאני באמת חושב שאתם, גם ערוץ 2 וגם ערוץ 10, צריכים לשפר... אתם רוצים להחליף פרה בחמור, סוגה עילית בתכנית כזאת או אחרת.
שלמה מולה
אתה רואה טלוויזיה בכלל?
נסים זאב
אני לא רואה טלוויזיה, ברוך השם. לתכניות מהסוג הזה אין לי זמן, אבל אני רואה חדשות, כי כפוליטיקאי חשוב לי לראות את זה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
חבר הכנסת זאב, יש לך עוד משהו לומר בעניין?
נסים זאב
אני חושב שצריכים לשנות את התכנים. אני חושב שסוגה עילית זו הזדמנות לתת תכנים אמתיים, חינוכיים יותר, ברמה גבוהה - -
יוחנן פלסנר
נו, אבל פה מצמצמים את זה.
נסים זאב
- - יותר מ"האח הגדול" הזול והנלוז.
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה. אלי פולק, יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת, בבקשה.
אלי פולק
כבוד היושב-ראש, ישבנו פה הרבה זמן ושמענו המון אנשים, אבל לא שמענו אדם אחד שאמר שאת החוק הזה צריך לדחות. זה כמו בית דין של 23, שכשאומרים "כולו חייב", הוא יוצא זכאי אבל בכיוון ההפוך. הרי אנחנו באמצע מערכת בחירות. כולם יודעים מדוע חתן וכלה נכנסים לחופה. וכולם יודעים מדוע החקיקה הזאת עוברת. היא עוברת משום שהערוץ השתמש בערוץ שלו בצורה לא חוקית, כפי שהיועצת המשפטית של הרשות השנייה הבהירה לו, כדי להפעיל לחץ על פוליטיקאים. בגלל זה היועץ המשפטי, יושב-ראש הכנסת, אמר שאין לחוקק חוקים חפוזים בתקופה הזאת. ולמרות האמירה הזאת, אין לי ספק שהחוק הזה יעבור הערב, משום שהלחץ שיש לתקשורת על הפוליטיקאים הוא כזה שאין פוליטיקאי שיכול להרשות לעצמו לעמוד בפני ערוץ אחד או שני ערוצים ולומר להם: אני מצטער, ערוץ 10, היו לך שלוש שנים לסדר את מה שהיה צריך לסדר. ערוץ 10, אתה לא קיימת את המחויבויות שלך לעבור לירושלים, אפילו לא לנווה אילן. ערוץ 10, אתה ניצלת לא רק עכשיו אלא גם לפני כמה חודשים, ואתה יודע שאת המדיום שלך אסור לך לנצל למטרותיך, אבל אתה עושה את זה.

אנחנו היינו כאן לפני שנה-שנתיים-שלוש והתרענו שהערוץ הזה לא יצא מהבוץ שהוא נמצא בו. לא משום שחלו תמורות בשוק התקשורת. שוק התקשורת באמת צריך רפורמה ובאמת צריך לדון בו, אבל הערוץ הזה נוהל מאז תחילתו בצורה כושלת, וכל אקמול שאתם נותנים היום לא יעזור לו, וחבל לבוא ולתת - - -
שלמה מולה
אז אתה מציע ש-600 עובדים ילכו הביתה?
אלי פולק
אז בוא נדבר על 600 עובדים שילכו הביתה. אנחנו ראינו לא - - -
אבי בלשניקוב
רוע, רוע, רוע לב. בגלל אנשים כמוך בית המקדש נחרב. שנאת חינם. רוע, רוע, רוע לב. לך לבג"ץ. את מי אתה מייצג? אנחנו חתמנו עם ד"ר יובל שטייניץ, שהיה נשיא הארגון שאתה עכשיו מייצג. הוא חתום לנו. איש ישר והגון. איש ישר והגון, הד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר, שהיה נשיא הארגון שאתה מייצג אותו. אתה רוע, רוע, רוע לב. 600 איש הביתה? תתבייש לך. תתבייש לך. חוצפן.
אלי פולק
אנחנו ראינו יותר מפעם - - -
אבי בלשניקוב
בית המקדש נחרב בגלל אנשים כמוך. שנאת חינם. שנאה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מר בלשניקוב, זה כבר עצבים חינם. עזוב.
אלי פולק
אנחנו ראינו יותר מפעם אחת במדינת ישראל, ובצדק, שאת החוק צריך לכבד, גם כאשר המחיר הוא מחיר מאוד מאוד כבד, הרבה יותר כבר מאשר 500 עובדים. אבל כאן נוצר מצב שבו אתם יוצרים דוגמה לאומה, שאומרת: חבר'ה, לפני בחירות אפשר להפעיל לחץ, החוק הוא צחוק, לא צריך לכבד אותו. וחבל. בעצם העובדה שהדבר הזה נדון כאן, אתם פוגעים בדמוקרטיה הרבה יותר מהפגיעה שיש בדמוקרטיה מכך שערוץ שני נסגר. יש רק להצר על כך.

אני מסכים אתך, מר בלשניקוב, אנחנו הולכים לבג"ץ על הדבר הזה. הגשנו עתירה לבג"ץ על הדבר הזה, כי אנחנו חושבים שלא היה ראוי שהדיון הזה יתקיים עכשיו, אלא רק לאחר הבחירות. ואם אתם עשיתם טעות בחשבון של הלחצים שלכם, אתם צריכים לשלם את המחיר.
מתן חודורוב
זה אנחנו עשינו טעות, או ששנה וחצי אף אחד לא הסכים לדון בחוק שלנו למרות שאנחנו התרענו מראש על הבעיה בערוץ 10? סליחה - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מר חודורוב, אתה לא ברשות דיבור.
מתן חודורוב
יש גבול גם לשקרים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אני רק אומַר שהדיון הזה והצעת החוק הזאת מתקיימים ומקודמים באישורו של היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת ועוד כמה יועצים משפטיים מכובדים, ולא פחות מכל מי שהזכרתי עכשיו – היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה.
שלמה מולה
רק אזכיר לאדוני שזו סמכותו של יושב-ראש הכנסת לכנס את הכנסת היום, ולכן החוק נדון. אז אני מציע לא לזרוק אבנים. אתה מקדם אג'נדה ועמותה, אז לך תקדם...
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אתה יכול אולי לחשוד בנו, אבל לא בכל מי ש - - -
אלי פולק
אני מבין שבצוק הימים ובצוק העתים יש החלטות שמתקבלות כפי שהן מתקבלות, אבל זה עדיין לא הופך אותן - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
זה לא השלמות - - -
מתן חודורוב
בצוק הימים יש עתירות מטופשות שמוגשות לבית משפט.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יש כאן איזונים בין דברים.
אלי פולק
אני חושב שהדיון הזה מראה עוד דבר: במקום להתייחס לדברים בצורה עניינית, אתם בערוץ 10 מעולם לא ידעתם איך להתייחס עניינית, אלא להשמיץ - -
מתן חודורוב
יש לך ביקורת על הערוץ, והיא שורש הקו האנטגוניסטי שאתה מוביל.
אלי פולק
- - ולומר דברים שהם פשוט לא לעניין, וחבל. וזאת אולי אחת הסיבות שאתם נקלעתם למצב שנקלעתם.
אתי בנדלר
אני רק רוצה לחזור על דבריו של יושב-ראש הוועדה. מפאת לחץ הזמן לא אפרוס כאן בפני הוועדה חוות דעת מדוע אנחנו סבורים שאין מניעה להתעסק בחוק הזה. אני לא אדבר כרגע על כל פרטי החוק, האם כולם קשורים לצוק עתים או לא, אבל בהינתן העובדה שללא תיקון חוק לא ניתן יהיה להמשיך בשידורי ערוץ 10, ובהינתן העובדה שהמצב שאליו נקלע ערוץ 10, מקורו לא במחדלים שלהם, כפי שהוסבר לנו, אלא בתמורות שחלו, בעיקר בשוק הפרסום – בהינתן אלו, אנחנו סברנו שבהחלט ניתן לדון בחוק הזה בנקודת הזמן הזאת.
אלי פולק
אני מניח שניפגש בבית המשפט העליון.
שלמה מולה
בסדר.
אתי בנדלר
אכן.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
הדובר האחרון לפני שאנחנו מתחילים בחקיקה – ג'עפר פרח, ערוץ "הלא TV", בבקשה.
ג'עפר פרח
אני יושב פה, הערבי הנוסף, ומקנא: יש פה מישהו שדואג לתעשייה גוססת. לנו, הציבור הערבי, אין תעשייה. זה אולי לא משהו חדש, אבל הוועדה ורוב משרדי הממשלה לא התעסקו בהקמת תעשיית קולנוע וטלוויזיה ערבית. כל הנתונים מראים שזה בשולי השוליים. אני מציע שאם הדיון הזה באמת יתקיים אחרי הבחירות, יילקח בחשבון שתעשיית הטלוויזיה לא תהיה יהודית בלבד, אלא תתייחס לחמישית מאזרחי המדינה, שצריכים גם השקעות בהפקות מקור. זה הכישלון של כל גופי הרגולציה עד היום – הם לא הבינו שצריך להקים את התעשייה הזאת גם בשפה הערבית.

הנושא הזה, חברי הכנסת, הרגולציה, יכול להיות שהוא לא מעניין אתכם - - -
אלכס מילר
אתה מצפה שאנחנו נקים ערוץ פרטי?
ג'עפר פרח
הרגולציה במשך 30 שנה הקימה פה כבלים, הקימה פה ערוצים פרטיים, הקימה פה תעשייה שלמה - - -
אופיר אקוניס
נדמה לי שהוועדה הזאת - - - את המכרז.
ג'עפר פרח
נכון. ואני אומר לך שהערוץ הזה גוסס - - -
אופיר אקוניס
זה לא שייך אל - - -
ג'עפר פרח
גם ערוץ 10 לא שייך אליך, נכון? יש פה תעשייה שלמה שדורשת התערבות, כולל מה שקורה בתוך האוכלוסייה הערבית.
אופיר אקוניס
הכול דורש התערבות.
ג'עפר פרח
נכון. ואני מבקש את עזרתך, חבר הכנסת אקוניס. אולי פעם אחת תקדיש קצת זמן לראות איך מצמיחים תעשייה של טלוויזיה גם בשפה הערבית ולא רק בשפה העברית.
אופיר אקוניס
בזמן האחרון אני הקדשתי המון לעניין הזה. "המון".
ג'עפר פרח
חבר הכנסת אכרם דיבר על כך שיש פה ערוצים שמדברים על זה שאנחנו רוצים פה פלורליזם ורב-תרבותיות. חבר'ה, ערוץ 10, בפעם האחרונה שראיתי ערבי אצלכם זה לא היה ב-24 השעות האחרונות. וגם בערוץ 2 אני כמעט לא רואה ערבים, גם לא כתבים. וגם מעט מאוד אתיופים, וכמעט ואין חרדים, ובקושי יש רוסים. הערבים, חמישית מאזרחי המדינה, לא נראים אצלכם. אז בשם הדמוקרטיה והפלורליזם אני מבקש מכם שתתחילו להתייחס לחמישית מאזרחי המדינה.
אופיר אקוניס
סליחה, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה הופיע אתי אתמול בתכנית הבוקר, והוא קיבל הרבה יותר זמן - - -
ג'עפר פרח
לא צריך לספור כל ערבי - - -
אופיר אקוניס
לא, אני במקרה הייתי אתו. במקרה. אז למה אתה אומר שהוא לא הופיע? הזמינו, הוא הופיע, טען את טיעוניו יפה מאוד - - -
ג'עפר פרח
תסתכל על הנתונים: כמה עובדים ערבים יש בכל הערוצים בישראל?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה. אילן אבישר, ואחרי זה הפסקה קלה.
יואל חסון
למה הפסקה?
אופיר אקוניס
אולי היושב-ראש רוצה להתרענן.
יואל חסון
שיחליפו אותו בינתיים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אילן אבישר, בבקשה. ואחרי זה אנחנו יוצאים להפסקה קלה.
אילן אבישר
אני רוצה להגיד כמה דברים מהפרספקטיבה של הרשות השנייה. לפעמים גם אנחנו מתוסכלים מכך שסוגיות של רגולציה נדונות על ידי המחוקק. מצד שני, אנחנו גם מכירים את ההיררכיה שקיימת במספר נתונים בסיסיים שהוגדרו בחוק ושלגביהם הרשות השנייה היא לעתים זרוע מבצעת בלבד ולעתים אפילו לא רלוונטית.

דיברו על דרישות רגולטוריות מפליגות, בעיקר בהקשר של כספים. אנחנו פנינו בקריאה להורדת התמלוגים, גם לפני כשנה וחצי, קריאה שנענתה, וגם לאחרונה. ואנחנו צריכים לראות את ההתקדמות בכיוון הזה.

העניין העיקרי שלנו הוא בתוכן, אבל אנחנו עוקבים אחר הסיטואציה הלא קלה של הזכיינים שלנו זה זמן רב. כדאי לשים את הדברים בקונטקסט, כדי שלא ניכנס להיסטריה חסרת גבולות. המשבר הכלכלי החריף בצורה מאוד דרמטית אחרי המחאה החברתית. אם הייתה איזושהי ציפייה להתאוששות לאחר הגל שהמחאה החברתית חוללה בתעשייה ובמשק, הסתבר שהיא לא קרתה, ו"עמוד ענן" היה עוד איזשהו פרק שהמחיש את הקשיים הגדולים של הזכיינים.

אני חייב להגיד שבאופן כללי, עם כל הבעיות ולמרות שהזכייניות הן לא מושלמות, אנחנו בהחלט מודעים לזה שהן מעניקות שירות עצום לאזרחי מדינת ישראל, הן מבחינת שירותי החדשות, הן מבחינת הבידור, הן מבחינת יצירה. בעיקר במפת תקשורת שבה הערוץ הציבורי בקושי מתפקד. אני חושב שגם מבחינת תכניות המקור הן עושות מעל ומעבר – המסך שלהן הוא בדרך כלל מסך עברי.

אני חושב שמה שנעשה כאן היום בחוק הזה, ההקלות שיינתנו, יש בהן הרבה צדק. זה מגיע להן. הן בהחלט השקיעו לא מעט בשנים האחרונות, והייתי אומר שיש גם הישגים בין-לאומיים.

בקשר להקלה או הדחייה של סוגה עילית, אני רוצה להגיד לחברינו היוצרים שגם בסוגה העילית יש עילית-עילית ויש עילית-תחתית. העילית-עילית זה הדרמה והסרטים הדוקומנטריים, והעילית-תחתית זה תכניות התעודה והתכניות המיוחדות. הכוונה של הרשות השנייה היא להבטיח שהפגיעה בעילית-עילית, בדרמה ובסרטים הדוקומנטריים, תהיה מינימלית, אם בכלל.
עמית ליאור
ובקולנוע.
אילן אבישר
קולנוע זה גם כן משהו - - -
אסף אמיר
אנחנו מאוד נשמח - - -
אילן אבישר
אני לא בטוח שאפשר לנתח את זה כאן, אבל זה בהחלט הדבר - - -
אתי בנדלר
לא בטוח שתהיה לכם זכות לעשות את זה אם זה לא ינוסח כאן.
אסף אמיר
בדיוק.
אילן אבישר
זו בדיוק הנקודה, אתי, שהייתי מעדיף שתהיה לנו הסמכות.
אתי בנדלר
אז כשהסעיף הזה ייקרא, יהיו הערות והוועדה תחליט. יישמעו הערות למיניהן.
אילן אבישר
אפשר לדחות את הדיון הפרטני בזה לדיון בחוקים. אבל הגישה העקרונית היא לתת לנו את המנדט לקבוע את זה לפי הכללים הקיימים.
קריאה
זה יהיה לפי הכללים הקיימים ברשות השידור.
אילן אבישר
אבל זה יהיה עם איזושהי מדיניות מאוד ברורה, כדי להבטיח שהפגיעה בז'אנר האיכותי, העילי, תהיה מינימלית או אפסית. תודה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תודה. אנחנו יוצאים להפסקה עד רבע לתשע.

(הישיבה נפסקה בשעה 20:30 והתחדשה בשעה 20:55)
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אנחנו מחדשים את הדיון. סיימנו עם ההערות הכלליות להצעת החוק, ואנחנו עוברים לדיון והצבעה בסעיפי הצעת החוק. אנחנו נדון סעיף-סעיף ונצביע. אם יהיו אחרי זה הצעות לסעיפים נוספים, אנחנו נשמח לדון בכך. אמרתי שהמגמה היא לבחון את הרחבת הסיוע במגבלות האפשר, ולכן לכל מי שתהיה הצעה נוספת, יהיה רשאי להציג אותה ולהגישה. נא לקרוא את ההצעה.
טל רוזנפלד
"הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע"ג-2012

תיקון סעיף 1
1.
בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "תיקון מס' 33" יבוא:



""תיקון מס' 37" – חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע"ג-2012;"."
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה המהות של הסעיף הזה?
דנה נויפלד
זה תיקון טכני. הוא מוסיף את ההגדרה של התיקון שאנחנו עושים עכשיו.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
למישהו יש הערות לסעיף הספציפי הזה? אין הערות. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד סעיף 1? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

הסעיף התקבל.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
הסעיף אושר פה אחד. נא לקרוא את הסעיף השני.
דנה נויפלד
אנחנו קוראים עכשיו נוסח של סעיף שלא היה בוועדה, שהוא שיפור של הנוסח שהיה בפני הוועדה.
טל רוזנפלד
"תיקון סעיף 34
2.
בסעיף 34 לחוק העיקרי –



(1) סעיף קטן (ב2) – בטל;
(2) לפני סעיף קטן (ג) יבוא –




"(ב3) על אף הוראות סעיף קטן (ב1), ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, עד לא יאוחר מיום ו' בחשוון התשע"ה (31 באוקטובר 2014), כי יוארך זיכיונו האמור, וניתנה הסכמת בעל הזיכיון השני לכך, תאריך המועצה את זיכיונו עד ליום י"א בחשוון התשע"ח (31 באוקטובר 2017) (בסעיף זה – תקופת הארכה נוספת), ובלבד שמצאה כי לא חדלו להתקיים בבעל הזיכיון אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, וכי לא מתקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה. בתקופת ההארכה הנוספת יחולו הוראות אלה:





(1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי החוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הנוספת, אלא אם כן קבעה המועצה, כי תנאים או התחייבויות שתקבע לא יחולו עליו, או שיחולו בשינויים שקבעה;
(2) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות השנייה לעניין זה, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו;
(3) הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות סעיף 55(א1), יוארך עד לתום תקופת ההארכה הנוספת;
(4) פקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בסעיף זה – זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר יחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, לרבות שימוש ביחידת השידור האמורה על ידי בעל הזיכיון שנותר, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל הזיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים בתוספת הראשונה ובכללים לפי חוק זה.""
דנה נויפלד
הסעיף הזה הוא סעיף שמתקן את תוקף הזיכיון לשידורים. היום לקשת ולרשת, בעלי הזיכיון בערוץ 2, יש תקופת זיכיון של עשר שנים, והסעיף הזה מאפשר להם להאריך את זה בשנתיים נוספות, ובלבד שהם עומדים בתנאים שנמנו בסעיף. התנאי הראשון הוא שבעל זיכיון אחד ביקש והשני נתן את הסכמתו לכך; ושהבקשה הוגשה עד 31 באוקטובר 2014.
אתי בנדלר
דנה, אני מבינה שבהתאם לנוסח המתוקן שהעברתם עכשיו, לא מדובר בהארכה דווקא של שני בעלי הזיכיון, אלא יכולה להיות סיטואציה שבה בעל זיכיון אחד מבקש להאריך את זיכיונו והשני אינו מעוניין בהארכת זיכיונו אלא רוצה לעבור לרישיון למשל. אבל הוא עדיין יכול להסכים לכך שבעל הזיכיון המבקש, זיכיונו אכן יוארך. כלומר, יכולה להיות סיטואציה שבה רק זיכיון של אחד מבעלי הזיכיונות יוארך והשני יעבור לרישיון, נכון?
דנה נויפלד
נכון. זה דומה למצב היום, גם ללא תיקון הזה. לו היה אחד מבעלי הזיכיון בוחר לעבור לרישיון ב-2013, הוא היה יכול לצאת, בעוד השני נשאר. זה לא קרה כי ב-2012 אף בעל זיכיון לא ביקש לעשות את זה.
אתי בנדלר
נזכור את ההערה הזאת בפסקה 4, שאליה תגיעי עוד מעט.
דנה נויפלד
בסדר. אז אם ביקש בעל זיכיון להאריך את זיכיונו, מה שיחול עליו זה ההתחייבויות והתנאים שחלו עליו בשנת הזיכיון העשירית, וחוץ מזה הוא ישלם תמורה למדינה בעד הארכת הזיכיון. התמורה תיקבע על ידי שר האוצר, לאחר המלצה של הרשות השנייה, בהסכמת שר התקשורת ובאישור הוועדה. אם הוא לא שילם את התמורה האמורה, זיכיונו יפקע. חוץ מזה, באותו אופן מוארך גם הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית.

כמו כן, סעיף קטן (4) מתייחס למצב שבו פקע או בוטל הזיכיון שתוקפו הוארך. במצב כזה, מועצת הרשות השנייה תקבע הוראות לעניין השימוש ביחידת השידור שנותרה, על ידי בעל הזיכיון שנותר. זה במקרה שבו יש שני בעלי זיכיון, ואחד מהם פוקע והשני לא. הוא לא חייב להתקיים. אבל במידה שהוא כן מתקיים, או אז תחול ההוראה הזאת.
אתי בנדלר
אם כך צריך להשלים את זה, כי זה מכוון לסיטואציה שבה שני בעלי הזיכיון ביקשו את הארכת הזיכיון, נכון?
דנה נויפלד
כן.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תסבירי את התיקון הזה.
אתי בנדלר
פסקה 4 מדברת על סיטואציה שבה יש בעלי זיכיון באותו ערוץ, וזיכיונו של אחד מהם פקע או בוטל. אבל צריכה להיות הנחה - - -
דנה נויפלד
אתי, יש פה התייחסות לשניים: בעל זיכיון לשעבר, שהוא זה שפקע או בוטל זיכיונו; ובעל זיכיון שנותר. זאת אומרת, הסעיף מניח שיש אחד שנותר, ואחד שהוארך ואז בוטל או פקע.
אתי בנדלר
טוב, נבהיר את זה בנוסח בהמשך.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אז לא צריך תיקון פה?
אתי בנדלר
אנחנו נתקן את זה ברמה של הנוסח.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
למישהו יש הערות על הסעיף הזה?
טל רוטשטיין
לי. אני יועצת משפטית מהרשות להגבלים עסקיים. אנחנו רוצים להתייחס לסוגיה של הצורך בהסכמת בעל הזיכיון השני.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
על איזה סעיף את מדברת?
טל רוטשטיין
(ב3). כדי להאריך זיכיון, צריכה להינתן הסכמת בעל הזיכיון השני, ויש עם זה בעיה בהיבט התחרותי. אני יכולה להצביע על שני היבטים. הצורך בהסכמה בין שני בעלי זיכיון מופיע פעמיים בתיקון הזה. מדובר בהחלטה מאוד משמעותית ודרמטית לכל בעל זיכיון. הצורך לקבל הסכמה מהמתחרה הישיר שלך, יכולה להיות לו השלכה על יתר השדות התחרותיים של שני בעלי הזיכיון. מעבר לכך, אם המעבר לרישיון נועד לקדם תחרות, אז הצורך בהסכמה בין שני המתחרים הוא צורך שקצת מקשה על הרצון לקדם את התחרות.
אתי בנדלר
- - - שמעו אתכם לפני שהציעו את ההצעה הזאת?
טל רוטשטיין
אנחנו למדנו על ההצעה הזאת היום.
אתי בנדלר
כולנו למדנו על ההצעה הזאת היום.
שלמה מולה
מה החלופה שאתם ממליצים עליה?
טל רוטשטיין
שלא צריך לבקש הסכמה. זכות הווטו הזו - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
למה יש צורך בהסכמה?
אבי ניר
כי אחרת יש מועד אחד בלבד על פי החוק היום. אני גם לא מבין את ההיגיון – אם אחד יוצא לרישיון לפי כן אז הדעת נותנת שיש יותר תחרות, לא פחות תחרות. לכן אני לא מבין את ההיגיון. ב-15 ממילא שניהם יכולים ללכת הביתה, ואז לא תהיה תחרות אולי בכלל. כאן, לפני 15, יש אפשרות להתחרות. היום אם מישהו רוצה לצאת לרישיון, הוא לא יכול.
טל רוטשטיין
אבל למה הוא צריך הסכמה? אם אתה צריך לקבל הסכמה מהמתחרה שלך, שזה דבר כל כך משמעותי, הדעת נותנת שהתחרות ביניכם במקומות אחרים אולי - - -
אבי ניר
להפך, הדעת נותנת שאחד מוכן להיות ברישיון אחר, ואחד נשאר בזיכיון. זה בדיוק ההפך.
טל רוטשטיין
זו החלטה שלדעתנו צריכה להיות לה הצדקה.
שלמה מולה
אבי, למה זה מפריע לך?
אבי ניר
כי ברגע שיש שני בעלי זיכיון שחיים תחת חוק, תחת זיכיון שהמדינה נתנה להם עד 2015, אתה לא יכול לשנות את הכללים באופן חד צדדי על ידי אחד מהם. אתה לא יכול. זה בלתי אפשרי.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יש לך פתרון לזה?
אתי בנדלר
אני יכולה להבין מדוע מבקשים את הצורך בהסכמה: משום שאם אחד מבעלי הזיכיון רוצה לצאת לרישיון, הוא משפיע בהחלטה שלו על בעל הזיכיון הנותר. יכולים למשל לתת לו, כבעל זיכיון, הוראה להתחיל לשדר בכל יחידת השידור. כלומר, שבעה ימים בשבוע במקום שלושה או ארבעה. יש לזה השלכות מאוד משמעותיות על בעל הזיכיון שנשאר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
מה אם הוא לא מסכים?
אבי ניר
אם הוא לא מסכים, החוק מתקיים כהוראתו היום. כלומר, הזיכיונות פוקעים בנובמבר 2015. ולכן זה הגיוני.
דוברת
זה חוק בעל מבנה מאוד מיוחד, שבו שתי הזכייניות קשורות אחת בגורל השנייה. בגלל המאפיינים המאוד מיוחדים האלה של החוק, נדרשת ההסכמה.
קריאה
נכון.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה המשקל של ההערה של ההגבלים העסקיים מבחינתך?
אתי בנדלר
בדרך כלל אנחנו נוטים לתת בוועדה הזאת משקל מאוד משמעותי להערות ההגבלים העסקיים, משום שאחד הדברים שהוועדה שוקדת עליהם הוא פיתוח התחרות, ומי כמוהם אמונים על העניין הזה. אבל אין לי כרגע פתרון שמונע את המצב הזה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אז נדלג בשלב הזה - - -
אלכס מילר
אם יש בעיה עקרונית מיוחדת, אם תרצו לבטל או לשנות משהו, אתם יכולים להביא אחרי הבחירות תיקון נוסח בעניין הזה. אם עכשיו נתחיל להתעסק בעניין הזה, אנחנו פשוט ניתקע עם איזשהו סעיף טכני עד מחר בבוקר.
דנה נויפלד
אני רוצה להעיר שאמנם ההערה של חברתי היא טובה, אבל צריך לשים לב שהפגיעה מוגבלת בזמן, כי אנחנו מדברים בסך הכול על תקופת הארכה של שנתיים, והמשטר עצמו כבר היום מאפשר לאחת להישאר ולאחת לצאת. לכן הפגיעה, ככל שהיא קיימת, מוגבלת במשך שלה.
אתי בנדלר
הפגיעה הזאת קיימת לתקופה מוגבלת, עד 2015, ואת אומרת שאם יש כבר פגיעה, אז בואו נמשיך את זה לעוד שנתיים.
דנה נויפלד
לא, אתי, זה לא מה שאני אמרתי.
אתי בנדלר
צריכים לזכור שיש לזה השלכות מרחיקות לכת על הבעל הרישיון שנשאר.
דנה נויפלד
סליחה, זה ממש לא מה שאמרתי. המצב עד 2015 הוא מצב שהחוק מאפשר – מצב של שני בעלי זיכיון. אם מדובר על פגיעה, זו פגיעה בין 2015 ל-2017, שזו תקופת ההארכה שעליה מדובר כרגע.
רון גזית
אני רוצה להוסיף משפט בעניין הזה. הסעיף הזה הא סעיף חשוב, בלי הסעיף הזה אף אחד לא יֵצא לרישיון. אם מישהו יצא לרישיון, קשת או רשת, התחרות תגבר. ואם לא יצאו לרישיון, אז תהיה פחות תחרות והמצב ימשיך כמו עכשיו, מצב "אינוולידי" שהמחוקק יצר לפני הרבה שנים. לכן הסעיף הזה הוא חיוני מבחינת התחרות, ואני חושב שהגברת מההגבלים העסקיים פשוט טועה במקרה הזה.
דנה נויפלד
לא, היא לא טועה, אבל הפגיעה היא פגיעה מוגבלת.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
בואו ניתן לרשות להגבלים עסקיים לבצע עוד בדיקה של הנושא ולתת לנו חוות דעת סופית בהמשך הדיון. נעובר לסעיף הבא.
דורלי אלמגור
יש לנו עוד הערה לסעיף. בסעיף קטן (1) יש אמירה שההתחייבויות שחלו בשנה העשירית יחולו גם בתקופת ההארכה הנוספת אלא אם כן המועצה קבעה שהתנאים האלה לא יחולו. רצינו להבין מה בדיוק המשמעות של סמכות שיקול הדעת של המועצה להפחית מחויבויות. דנה, מה משמעות הסיפה שאומרת שהמועצה יכולה - - -
דנה נויפלד
אנחנו מסכימים להוריד את הסיפה. הכוונה הייתה להחיל בכל העת את אותן מחויבויות שחלות על השנה העשירית. היא צודקת, אנחנו מבקשים למחוק את הסיפה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תציגי לנו את השינוי.
טל רוזנפלד
בפסקה הראשונה, בסעיף (ב3)(1), צריך למחוק את הסיפה שמתחילה ב"אלא אם כן קבעה המועצה".
קריאות
זה לא נכון.
אבי ניר
סליחה, חלק מכל הדיון הזה מתקיים בגלל שינויים בסביבה. לכן המועצה צריכה שתהיה לה פריבילגיה לשקול שינויים בסביבה ולקבל החלטה. הבעיה הכי גדולה של המכרזים האלה היא שאין בהם שיקול דעת והתאמה לסביבה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
דנה, מה הבעיה עם שיקול הדעת הזה?
דנה נויפלד
הכוונה הייתה להחיל עליהם בשנות הזיכיון המוארכות את אותן המחויבויות שחלות עליהם היום. הסעיף הזה מאפשר למועצה סוג של גמישות ושיקול דעת. אגב, שיקול הדעת למועצה קיים ממילא בסעיפים אחרים בחוק.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אז נותר שיקול דעת למועצה?
דנה נויפלד
כן, יש שיקול דעת כללי למועצה. היועצת המשפטית של הרשות השנייה יכולה להסביר את זה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
כלומר, השמטתה של הסיפה לא פוגעת.
רון גזית
אני מבקש להתייחס לנושא. אנחנו מתנגדים מאוד להוריד את הסיפה. הדרישה היא לקבל בהארכת הזיכיון, בדיוק כמו ערוץ 10, את התנאים הבסיסיים שבחוק. אבל באו ואמרו, "לא, אתם תמשיכו הלאה, לשנה העשירית, עם מה שהצעתם במכרז", למרות שמדובר בשנתיים הארכה. אמרנו, בסדר, זה היסוד. אבל אם תנאי השוק לא יאפשרו את זה, אנחנו לא רוצים לבוא לפה ולבקש שתורידו לנו תנאים. הכוונה היא שנשתחרר מהצורך הזה. צריך שהמועצה, בתוקף סמכותה, תשקול את התנאים ותראה אם צריך להחיל על קשת או רשת את התנאים שבמכרז, או להפחית אותם.
דובר
זה גם קיים גם בסעיף 37ג, לגבי הארכת הזיכיון בערוץ השלישי. בסעיף 37ג(ד)(1) כתוב: "אלא אם כן קבעה המועצה כי התחייבויות או תנאים הקבועים בכללי המועצה או בזיכיון לא יחולו עליו". זה בדיוק מה שיש לגבי ערוץ 10.
אסף אמיר
אם רוצים להשאיר את התחרות אז עדיף לשמיט את הסעיף הזה, כי אז יש יותר תמריץ לעזוב ולא להאריך את הזיכיון.
אבי ניר
הסעיף הזה הוא רק שיקול דעת. הוא לא אומר כלום, הוא רק שיקול דעת.
אסף אמיר
אבל זה אומר שיורידו את המחויבויות בצורה כזאת שיהיה עדיף להישאר בזיכיון במקום לצאת לרישיון.
דנה נויפלד
על פי הזיכיון, ממילא יש למועצה שיקול דעת לבדוק ולבצע התאמות. לכן הסעיף זה לא מעלה ולא מוריד.
קריאה
אז תשאירי את זה.
אסף אמיר
אתם זוכרים ש-27% כבר ירדו, נכון?
קריאה
זה לא קשור.
אתי בנדלר
אנחנו עוד נגיע לזה.
אסף אמיר
לא, כשיעבור החוק אז ה-27% כבר ירדו.
קריאה
לא ירדו, נדחו.
אסף אמיר
ירדו מאותה שנה, ועכשיו אנחנו - - -
הילה שמיר
27% יורדים מהשנים 2013, 2014, 2015. פה אנחנו מדברים על תקופת ההארכה של השנים 2015, 2016, 2017. כלומר, אלה השנים שדווקא בהן צריך להשלים את ה-27% שירדו, אלה לא השנים שבהן זה יורד. אם עוברים לרישיון.
אסף אמיר
אז כבר מראש ברור שלא יחזירו בשנים האלה את ה-27%, ולכן משאירים את הסעיף הזה – כדי לבקש הקלה נוספת.
אילת מצגר
לא, לא, אסף. הכוונה הברורה היא שהארכת הזיכיון היא בתנאים של הזיכיון הקיים.
אסף אמיר
אז למה צריך את הסעיף הזה? הרי יש לה כבר שיקול דעת. אתם רוצים להרחיב את שיקול הדעת.
אילת מצגר
למועצה יש גם היום שיקול דעת, והיא יכולה לבצע שינויים בתנאי הזיכיון בהתאם לשיקול הדעת שיש לה. לכן זה לא משהו שמעלה או מוריד.
אסף אמיר
היועצת המשפטית של משרד התקשורת אמרה שמבחינתה אפשר להוריד את זה, כי ממילא יש לכם שיקול דעת.
אילת מצגר
לכן זה לא מעלה ולא מוריד, גם אם יהיה שיקול דעת וגם אם לא יהיה.
הילה שמיר
גם בזיכיון עצמו, אם יש התפתחויות כלכליות, אנחנו יכולים להתחשב בהן לצורך - - -
קריאה
אם זה לא מעלה ולא מוריד, אז אפשר להשאיר את זה.
דורלי אלמגור
הילה, אין פה שום פירוט של שיקולים לגבי באילו נסיבות אפשר להוריד. זה שיקול דעת מאוד רחב, הוא כמעט מרוקן את הרישה מתוכן.
אתי בנדלר
אני רוצה לומר משהו. נכון שהנוסח הזה קיים גם היום לגבי הארכת הזיכיון של הערוץ השלישי, אבל הכוונה בפירוש לא הייתה לתת לרשות השנייה סמכות לסטות ממחויבויות מכרזיות או מחויבויות שנקבעו בחוק, אלא יותר ברמה של התאמה, כמו הדוגמה שגברת מצגר או שמיר הציגו עכשיו: כשיש למשל מלחמה ומשדרים יותר חדשות אז מורידים להם ממחויבויות אחרות. זה יותר התאמה מאשר הפחתת מחויבויות. אבל, כפי שזה מנוסח, ניתן לתת לזה פרשנות שמעניקה לרשות השנייה גם סמכות להפחית מהמחויבויות.
אבי ניר
או להעלות. כתוב להפחית?
אתי בנדלר
כתוב "לא יחולו" או "יחולו בשינויים...".
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה את מציעה?
אתי בנדלר
אני סבורה שצריך למחוק את זה בשני המקומות, ולהשאיר את הסמכויות הכלליות של המועצה כפי שהן מופיעות בסעיפים אחרים. זאת כדי שלא יהיו אי הבנות בתחום הזה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יש למישהו משהו לומר בעניין הזה?
נסים זאב
תשאירי את אותו ניסוח. אם את לא משאירה אפילו את שיקול הדעת - - -
קריאות
אבל יש שיקול דעת.
אתי בנדלר
לו דעתי הייתה נשמעת, הייתי אומרת שבחוק הזה הוועדה לא צריכה בכלל להחליט אילו מחויבויות יפחיתו לזכייני ערוץ 2, אלאל להשאיר את זה לרשות השנייה. להסמיך אותה באופן מפורש לבדוק את תנאי השוק ולעשות את ההתאמות.
אסף אמיר
אנחנו בעד.
אתי בנדלר
אבל מאחר שלא זו ההצעה הממשלתית אז צריך להחליט: אם ההצעה הממשלתית היא לתת הארכת זיכיון, לדחות מחויבויות בתחום התוכן ואולי עוד הטבות כלשהן, אז אי אפשר להשאיר גם את ההטבות האלה וגם להסמיך את הרשות השנייה להפחית עוד יותר מהמחויבויות.
קריאה
אבל תשאירי להם שיקול דעת.
אתי בנדלר
יש להם שיקול דעת כללי. אבל כאן, כשמדובר בפירוש על התאמה של התנאים בתקופת הזיכיון המוארכת, אני חושבת שצריך להיות ברור שהתנאים הם התנאים שחלו עליהם בשנה העשירית, וכל מה שיש להם זה הסמכויות הכלליות לעשות התאמות. שלא תהיה קביעה ספציפית בסעיף הזה שעלולה לקבל פרשנות מעוותת.
אבי ניר
את לא חושבת שעד 2017 יכולים להיות שינויים בסביבה? בשוק הפרסום למשל. ואולי בכלל לא תהיה תחרות ואז יצטרכו להעלות את מחויבויות התוכן.
אתי בנדלר
מר ניר, אני משוכנעת שיהיו שינויים. אני חושבת שהיו שינויים מפליגים ואני חושבת שהיה מקום לבחון את כל שוק הטלוויזיה, ואני כבר התבטאתי בעניין הזה יותר מפעם אחת. אבל אני חושבת שלא זו הדרך לעשות את זה. צריך להקים ועדה כמו שצריך ולעשות את הדברים כמו שצריך, ולא שהחוק יקבע שורה של מחויבויות אבל הביצוע בפועל יהיה אחר, בגלל דברים שנחתכים בדרך לא שקופה ולא מספיק פומבית.
אבי ניר
במבחן התוצאה, ההתאמות לתנאי הסביבה פשוט לא מתרחשות.
הילה שמיר
יש לנו סכמות מכוח הזיכיון לעשות התאמות אם חלו התפתחויות כלכליות. יש סעיף ספציפי כזה בזיכיון, כך שגם אם הסיפה תימחק אנחנו עדיין נוכל לעשות התאמות.
קריאה
מה אנחנו עושים פה אם לא התאמה?
איתן כבל
אדוני היושב-ראש, הסעיף הזה מנוסח בצורה שבעצם - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אתה תומך בעמדת היועצת המשפטית?
איתן כבל
חד משמעית.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יש מישהו מחברי הכנסת שמתנגד לעמדת היועצת המשפטית? לא. עמדת היועצת המשפטית התקבלה.
אתי בנדלר
אם כך, אני מבקשת שהוועדה תצביע גם על תיקון הסיפה של סעיף 37ג(ד)(1). צריך למחוק שם את המלים "אלא אם כן קבעה המועצה כי התחייבויות או תנאים הקבועים בכללי המועצה או בזיכיון לא יחולו עליו, או יחולו בשינויים שקבעה", ככל שמדובר בערוץ השלישי.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אוקיי, אנחנו מצביעים על תיקון סעיף 34... בעצם לא גמרנו את הנושא של ההגבלים העסקיים. אפשר לדלג על פסקה 4, או שזה ישפיע על שאר הפסקאות?
קריאות
- - -
דנה נויפלד
אפשר להצביע על הפסקאות מבלי להצביע על הרישה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
בקיצור, אנחנו מצביעים על הכול למעט הקטע שבו יש לכאורה את הבעיה של ההגבלים העסקיים.
אתי בנדלר
לא מצביעים על הרישה, אלא על פסקאות 1, 2, 3 ו-4, פלוס התיקון לסעיף 37ג(ד)(1).
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אני קורא את בעלי זכות ההצבעה. חבר הכנסת אופיר אקוניס או אדמסי אללו במקומו, חבר הכנסת דני דנון – לא נמצא, חבר הכנסת רוברט אילטוב, חבר הכנסת אלכס מילר במקום חבר חמד עמאר, חבר הכנסת דוד אזולאי – לא נמצא, חבר הכנסת יצחק וקנין – לא נמצא, ישראל אייכלר – לא נמצא, יואל חסון – שלמה מולה במקומו, חבר הכנסת אכרם חסון במקום ישראל חסון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ' במקום חבר הכנסת רוברט טיבייב, נחמן שי – לא נמצא, אבל אדטו יכולה להצביע במקומו, וחבר הכנסת כבל, שהוא חבר מלא בוועדה מהיום. ברוך הבא. יצביע רק מי שקראתי, שיש לו זכות הצבעה. מי בעד אישור הסעיפים, למעט הסעיף שהוזכר?

הצבעה

בעד אישור הסעיף, למעט הקטע האמור – פה אחד

הסעיף התקבל.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
הסעיפים אושרו פה אחד. אנחנו עוברים לסעיף הבא: תיקון סעיף 37. נא לקרוא בבקשה.
טל רוזנפלד
"תיקון סעיף 37
3.
בסעיף 37 לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (א1), במקום " 71ה(ה)(1)" יבוא "71ה(ד1)(1) או (ה)(1)", במקום "71ד(ה)" יבוא "71ד(ה) או (ו)(1)" והסיפה החל במילים "המועצה תפרסם" – תימחק;



(2) בסעיף קטן (ב) –




(1) ברישה, במקום "יפוג" יבוא "יפקע";




(2) אחרי פסקה (3) יבוא:





"(4)
החשב הכללי במשרד האוצר הודיע למועצה, לאחר מיצוי כל הליכי הגביה, כי המורשה לשידורים לא עמד בתשלום החזר הלוואה שהוא חב בו בהתאם להסכם שנחתם בינו ובין מדינת ישראל;





(5)
המורשה לשידורים לא שילם חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי רישיון או דמי הפצה שהוא חב בהם לפי סימן א' לפרק ח';





(6)
בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לא קיים את הוראות סעיף 3א, ביום כ"ו באלול התשע"ג (1 בספטמבר 2013) או לאחריו.";



(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ב1)
המועצה תפרסם הודעה ברשומות על פקיעת זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי סעיפים קטנים (א1) או (ב)(4) עד (6).""
דנה נויפלד
זה הסעיף שדן בעילות לביטול זיכיון או להגבלה שלו. הוספנו כאן עילות למקרים שבהם יפקע הזיכיון, זאת כדי להגביר את האכיפה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה העילות?
דנה נויפלד
העילות הן: אחת, אחרי שהחשב הכללי הודיע שמוצו כל הליכי הגבייה ובעל הזיכיון לא עמד בתשלום של החזר ההלוואה בהתאם להסכם שנחתם עמו - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה זה מיצוי כל הליכי הגבייה?
דנה נויפלד
נציג החשב הכללי נמצא פה והוא יכול להסביר את זה.
יובל רז
מיצוי כל הליכי הגבייה זה אחרי שהחשב הכללי פעל לגבות את חוב ההלוואה של הזיכיון ולאחר שבעל הזיכיון מימש את כל הביטחונות שבעל הזיכיון נתן לחשב הכללי לטובת ההלוואה. אם אחרי כל זה עדיין יש חוב שהחשב הכללי לא מצליח לגבות, אז החשב הכללי יודיע למועצה שהוא לא מצליח לגבות את החוב.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
איזה ביטחונות יש להלוואה?
יובל רז
כ-50% מסכום ההלוואה צריך להיות ערבויות בנקאיות אוטונומיות, ועוד כמחצית לשביעות רצון החשב הכללי בהעמדת ההלוואה, למשל בטוחות או נכס אחר שיש למקבל ההלוואה, תזרימי מזומנים שהוא מקבל וכן הלאה.
אתי בנדלר
אני רק רוצה לוודא שהבנתי נכון. התנאים היחידים שמביאים לפקיעה של הזיכיון ללא שיקול דעת כלשהו הם תנאים כספיים מול המדינה, בלי כל קשר לנושא של הפקות ותוכן, נכון? אם יהיו הפרות בתוכן, יש למועצה שיקול דעת להורות איך לתקן את ההפרות האלה ומתי. אבל אם יש חובות למדינה – זה פקיעת זיכיון. נכון?
דנה נויפלד
נכון.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
והמעבר לירושלים.
דנה נויפלד
נכון.
איתן כבל
בחוק הקיים יש תנאי של פקיעה אוטומטית בגלל אי עמידה - - - ?
הילה שמיר
לא, יש שיקול דעת. בהפרה של תנאי שהוגדר תנאי מהותי, יש למועצה שיקול דעת אם לבטל, לצמצם או להפסיק רישיון. לצד זה, יש כמה עילות של תפוגה אוטומטית.
איתן כבל
בסדר, כבר עשר שנים חיים עם העילות.
רון גזית
אני רוצה להסתייג בעניין הזה. כמו שבסעיף (א) העילה לפקיעת זיכיון היא מיצוי כל הליכי הגבייה, באותה מידה בסעיף הבא, סעיף (5), צריך שיהיה: "המורשה לשידורים לא שילם חובותיו לאחר מיצוי הליכי הגבייה, בשל דמי זיכיון, דמי רישיון ודמי הפצה". צריכה להיות גזרה שווה בין אי תשלום על ידי ערוץ 10 לבין אי תשלום על ידי ערוץ 2. כלומר, האחידות שבין סעיף (4) ל-(5) מחייבת שגם בסעיף קטן (5) יהיה כתוב: לא שילם חובותיו לאחר מיצוי הליכי הגבייה, ורק אז יפקע הזיכיון.
נטע דורפמן-רביב
את ההלוואה שאנחנו מציעים לערוץ 10 אנחנו גם מציעים לזכייניות ערוץ 2, באותם תנאים. כך שאם זכייניות ערוץ 2 לוקחות הלוואה, הן יקבלו את אותם תנאים. צריך לזכור שזו הלוואה שהיא חיצונית לחוק, ויש לנו אמצעים ודרכים לגבות אותה גם בלי קשר לחוק ובלי קשר לסעיף שהוכנס כאן. לכן לא ניתן לגזור גזרה שווה בין הלוואה של החשב הכללי שהיא חיצונית לחוק וגם אתם יכולים לקבל אותה, לבין חובות שלכם כלפי הרשות השנייה והמדינה שהן בתוך החוק.
רון גזית
זה לא משנה אם מדובר בהלוואה או בחוב אחר. זה בא סעיף אחר סעיף, ומדובר על הפקעת זיכיון במכה אחת. בשני המקרים יש היגיון זהה לעשות את זה - - -
איתן כבל
סליחה, הרי - - -
רון גזית
- - -
הילה שמיר
- - - לחשב הכללי יש כלים מסוימים – כלים של גבייה ועוד, ולרשות רגולטורית יש כלים אחרים.
איתן כבל
רגע, כל העניין כאן זה לא אם אתה כן מחזיר או לא מחזיר. כל התהליך פה הוא ניסיון ליצור מצב של עמידה בתנאים. הרגולטור קיים, אבל אף אחד לא עמד בשום תנאי שלו עד היום. אז מה? קרה משהו?
הילה שמיר
זה לא מדויק.
איתן כבל
זה מדויק לחלוטין. בואי לא נתווכח על הניואנסים, אנחנו מכירים את הדיון הזה מספיק זמן. אם הולכים אז צריך שיהיה קו משותף, וזה לא משנה אם זו ריבית חשב כללי או ריבית אחרת. אם אנחנו סוף-סוף מנסים לחצות את ה-22 בינואר, אז לפחות שהכללים יהיו אותם כללים. המשמעות היא שצריכים לעמוד בכללים.
רון גזית
אני רק אומַר שאנחנו לא רוצים שהדיון הזה יעכב את קבלת החוק, ולכן משאירים את זה לשיקול הדעת שלכם.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יש עוד הערות לגבי הסעיף הזה? אנחנו מצביעים על הנוסח הממשלתי ללא שינוי. מי בעד הסעיף כפי שהוצג?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

הסעיף התקבל.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
הסעיף אושר. נא לקרוא את הסעיף הבא.
טל רוזנפלד
"תיקון כותרת סימן א'2 לפרק ג'
4.
בכותרת סימן א'2 לפרק ג' לחוק העיקרי, במקום "תקופת הזיכיון הראשונה" יבוא "תקופות הזיכיון"."


היום הכותרת היא "הארכת תקופת הזיכיון הראשונה בערוץ השלישי", אך מאחר שזה הוארך כבר כמה פעמים, זה צריך להיות "תקופות הזיכיון בערוץ השלישי".
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אני מניח שאין הערות לגבי הסעיף הזה. מי בעד הסעיף? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

הסעיף התקבל.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
הסעיף התקבל פה אחד. הסעיף הבא בבקשה.
טל רוזנפלד
"תיקון סעיף 37ג
5.
בסעיף 37ג לחוק העיקרי –



(1) סעיף קטן (א2) – בטל;



(2) בסעיף קטן (א3), במקום "בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע או בהוראות סעיף קטן (א2)" יבוא "או בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע";



(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ב1) תקופת הזיכיון של בעל הזיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תוארך עד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014) (בסעיף זה – תקופת ההארכה השלישית), ובלבד שהמועצה מצאה כי מתקיימים כל אלה:





(1) בעל הזיכיון שילם עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה, ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי סימן א' לפרק ח' עד המועד האמור;





(2) בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;





(3) בעל הזיכיון העביר לידי המועצה עד יום י"ז בטבת התשע"ג (30 בדצמבר 2012), התחייבות שלפיה מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי יהיה, לא יאוחר מיום כ"ו באלול התשע"ג (1 בספטמבר 2013), בירושלים, בהתאם להוראות סעיף 3א.";"


את המשך התיקון אני קוראת כפי שהוא אושר כבר על ידי הוועדה:


"
(4) בסעיף קטן (ד) –




(1) ברישה ובפסקה (1), אחרי "בתקופת ההארכה השנייה" יבוא "ובתקופת ההארכה השלישית"; והסיפה שתחילתה במילים "אלא אם כן קבעה" תימחק.




(2) בפסקה (2), אחרי "תקופת ההארכה השנייה" יבוא "ותקופת ההארכה השלישית" ובמקום הסיפה החל במילים "לתקופה זו" יבוא "לתקופות אלה, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות השנייה לעניין זה, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו.""
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
הסבר בבקשה.
דנה נויפלד
סעיף 37ג מדבר על הארכת הזיכיון לשידורי הערוץ השלישי, שהוא ערוץ 10. אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה לעניין של ביטוח הערבות להשלמת ההוצאה לקולנוע.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
לא הבנתי מה זה.
דנה נויפלד
בתיקון שעשינו ב-2010 נקבעה ערבות ייעודית למחויבויות הקולנוע, ובתיקון הזה אנחנו למעשה מוחקים את אותה ערבות ייעודית ומאחדים אותה עם הערבות הכוללת שיש לכל בעל זיכיון אצל הרשות השנייה. הדבר השני שאנחנו עושים זה קובעים את התנאים לתקופת ההארכה השלישית. התנאים הם כאלה: הדבר הראשון שצריך לקרות בטרם תוארך התקופה הנוספת הוא שבעל הזיכיון ישלם את מלוא חובותיו בשל דמי הזיכיון, דמי ההפצה והתמלוגים שהוא חייב לשלם עד 31 בדצמבר 2012; תנאי נוסף הוא שלא חדלו להתקיים אצל בעל הזיכיון אחד מתנאי הכשירות שהיו מזכים אותו מלכתחילה להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון, ולא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון. חוץ מזה, בעל הזיכיון יעביר התחייבות שלפיה מקום מושבה של חברת החדשות יועבר לירושלים עד 1 בספטמבר 2013.

התיקונים הנוספים של הסעיף מחילים על בעל הזיכיון בתקופת ההארכה השלישית את אותן מחויבויות שחלות עליו עכשיו. הסעיף האחרון הוא סעיף התמורה, שאומר שבגין ההארכה של השנתיים הנוספות תיקבע תמורה שתשולם על ידי שר האוצר, וזאת לאחר ההמלצה של הרשות השנייה, בהסכמת השר ובאישור הוועדה. וגם בעניין הזה, אם לא שולמה תמורה – הזיכיון יפקע.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
עד מתי צריך לשלם את התמורה?
דנה נויפלד
לא קבוע בחוק מועד לתשלום התמורה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
ואפילו לא נקבע כמה.
אילת מצגר
אנחנו צריכים לקבוע אותה. אנחנו צריכים להמליץ לשר על הסכום של התמורה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
איך ערוץ 10 מסכים לזה? מה אם תחליטו על תמורה ש - - -
הילה שמיר
זה לא שונה מהמנגנון של סעיף שהיה עד כה. גם בהארכה הקודמת, שהייתה עד 2012, מוטל על השרים לקבוע את התמורה. כשתיקבע התמורה הזאת, אנחנו מניחים ש - - -
איתן כבל
אני לא הבנתי את הסיפור של הקולנוע - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
רגע, אל תקפצו מדבר לדבר.
איתן כבל
אבל זה הדבר הראשון.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אבל היא דיברה עכשיו על משהו אחר לגמרי.
איתן כבל
הבנתי, אבל היא כבר נתנה על זה תשובה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
לא, אני לא הבנתי.
איתן כבל
סליחה, אני מתנצל.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תענו לחברת הכנסת ברקוביץ'.
דנה נויפלד
בעת הזאת טרם נקבעה תמורה ולכן היא לא ידועה. הרשות השנייה תעשה עבודה בעניין הזה, תקבע מה ערך התמורה של ההעברה לשנתיים האלה, וזה התשלום שערוץ 10 ישלם.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
זה קביל גם לערוץ 2?
דנה נויפלד
כן.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אז אני לא מבינה איך אתם מסכימים לזה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
דווקא נראה לי שהם רוצים את זה.
אילן אבישר
יוליה, זה תמורה לזיכיון, לא רישיון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
כרגע בכיתם פה שאתם משלמים BID, "שמיד", "קיד"... ועכשיו עוד פעם יבואו אליכם ויבקשו מכם...
קריאות
- - -
רוברט אילטוב
יוליה, יש לך הצעה?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אני חושבת שצריך להיות איזשהו מנגנון.
דנה נויפלד
זה המנגנון.
אסף אמיר
בואו נבטל את התמורה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
למה צריך לבטל את התמורה?
אסף אמיר
כי הם אומרים שמקשים עליהם במסים.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
התמורה זה בעצם דמי הזיכיון?
דנה נויפלד
לא, לא, לא, זה לא דמי הזיכיון, זה דמי השימוש באפיק. לערוץ 2 וערוץ 10 מוקצה אפיק באופן בלעדי.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
זה דמי הזיכיון?
דנה נויפלד
לא, דמי הזיכיון נועדו לצורך אחר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אני רוצה לדעת כמה תשלומים הם משלמים: תמלוגים, עד שנבטל היום; את ה-BID הם שילמו מראש - - -
דנה נויפלד
התמלוגים יבוטלו. ה-BID לא קשור לעניין הזה. אנחנו מדברים עכשיו על ערוץ 10.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
בסדר, אבל אני רוצה לדעת כמה הם משלמים.
קריאה
במידה מסוימת יש פה BID.
קריאה
הם שילמו BID.
דנה נויפלד
אבל זה לא ה-BID שהם מדברים עליו.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
ומה זה דמי הזיכיון?
אילת מצגר
דמי זיכיון זה התשלום השוטף לתקציב הרשות השנייה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
זה לא התמורה הזאת?
דנה נויפלד
לא, זה לא קשור אחד לשני.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אז עבור מה התשלום הזה?
דנה נויפלד
עבור השימוש באפיק.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
לא הפצה?
דנה נויפלד
לא, הפצה זה משהו אחר.
קריאות
- - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
השאלה היא האם האפיק של ערוץ 2 יכול לעלות חצי מהאפיק של הערוץ 10.
דנה נויפלד
כנראה שלא.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
הרי זה שני מתחרים... או שאתם תבואו ותיקחו מכל אחד אותו מחיר... על סמך מה? לא ברור לי.
דנה נויפלד
אני אסביר שוב. ההמלצה של הרשות השנייה תובא בפני שר האוצר ושר התקשורת, והיא גם טעונה אישור של ועדת הכלכלה. ולכן תהיה שקיפות, ויסבירו מה המנגנון, יסבירו איך נקבע הסכום, ואם יהיה הבדל, גם יסבירו למה אלה שילמו ככה ואלה שילמו אחרת.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אני רוצה להרגיע את היוצרים. אפשר להעביר את התמורה ישר ליוצרים?
אסף אמיר
אנחנו לא מבקשים את התמורה.
איתן כבל
מה לבי הקולנוע?
אילת מצגר
בידי הרשות השנייה נמצאות ערבויות של ערוץ 10 בגובה נכבד של 43 מיליון שקלים. הערבויות האלה ישמשו להבטיח את קיום כל המחויבויות, לרבות התשלומים לקולנוע. היום יש לערוץ 10 מחויבות שוטפת להוצאה על קולנוע בסכום של כארבעה מיליון שקלים בשנה, ובנוסף יש להם חוב של 20 מיליון בקולנוע, שאמור להיפרס על שלוש השנים, כולל 2012.
איתן כבל
עדיין לא הבנתי. כתוב: "במקום 'בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע או בהוראות...' יבוא 'או בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע'".
דנה נויפלד
זה לא אותו סעיף.
איתן כבל
חבר'ה, אני שואל את השאלה, לא את מה שאתם עונים לי.
אילת מצגר
הערבויות ששימשו עד כה לנושא של הקולנוע בעצם מוסבות - - -
דבורה קמחי
זה לא רק לקולנוע, זה לסוגה עילית וקולנוע - - -
אילת מצגר
- - -
איתן כבל
שנייה, אני מנסה להבין. תסבירו אחד אחד בבקשה.
אילת מצגר
הערבויות ששימשו עד עכשיו לנושא של קולנוע וסוגה עילית יוסבו לערבות להלוואה שמתקבלת מהמדינה. ערוץ 10 השלים את תכנית ההשלמה של חסרים בסוגה עילית בסוף שנת 2011, ומעכשיו נשאר לו להשלים רק חלק מהחסרים מן העבר, שהם בנושא הקולנוע.
קריאה
אז למה לא להשאיר את הערבות בגובה ההשלמה לקולנוע?
אילת מצגר
כי יש הרבה ערבויות בידי הרשות השנייה שיכולות לשמש גם לעניין הזה.
אסף אמיר
מה גובה הערבות לקולנוע כרגע?
אילת מצגר
20 מיליון.
אסף אמיר
מה החובות לקולנוע?
אילת מצגר
20 מיליון.
דבורה קמחי
12 מיליון.
קריאות
- - -
איתן כבל
חבר'ה, אני רוצה לסיים את השאלה. אני מנסה להבין מה המשמעות. אני מרגיש שיש מין טריק כזה... אולי אני טועה, אבל אני מרגיש שבעניין של הקולנוע יש משפט כזה ואז משפט אחר... מחליקים את זה. אני רוצה לדעת האם זה יגרום לכך שתהיה פגיעה בהפקות המקור וביצירות הקולנוע, או לא?
אילת מצגר
חד משמעית לא.
הילה שמיר
בידי הרשות השנייה יש ערבויות - - -
איתן כבל
הא ענתה לי.
אילת מצגר
חד משמעית לא. החוב של ערוץ 10 בנושא הקולנוע נמצא על השולחן, ולפי הזיכיון שלו הוא מחויב להשלים את החוב הזה. עם סיום החקיקה כאן ובמסגרת ההסדר, הוא מתחיל בהשלמת החוב הזה. במסגרת ההסדר הוא כבר משלים חלק מחובות העבר, והוא ממשיך לעשות את זה עד שנת 2014, ובכך הוא משלים את המחויבויות שלו. אם הוא לא יעשה כן, הוא פשוט יחלט ערבויות לצורך העניין הזה.
אסף אמיר
אני רוצה להגיד משהו קצר בעניין הזה. ברור לי שפינוי הערבויות האלה נועד לעזור לחלץ את ערוץ 10 מהמצב, דבר שאנחנו בעדו. מצד שני, כשהיה את כל העניין של ערוץ 10 בפעם שעברה והיה את כל העניין של הקולנוע, שקצת תקע את זה, אז הפתרון היה שתהיה ערבות מול חובות הקולנוע. אבל אנחנו רואים שכל דבר שהחוק משית על הזכיינים, תמיד אפשר לשנות אותו. לכן אני מבקש שבמקום 20 מיליון השקלים, שכנראה באמת אי אפשר - - -
דבורה קמחי
סליחה, זה לא 20. החוב המקורי היה 20, אבל בשנת 2012 שליש ממנו נגרע כי השקענו בקולנוע, והיום החוב הוא כ-12 מיליון שקלים. הערבויות בסכום של 20 מיליון שקלים כיסו חוב לסוגה עילית בסדר גודל של 85 מיליון שקלים ועוד 20 מיליון קולנוע. דהיינו, על חוב תוכן של 105 מיליון שקל, היו ערבויות בגובה של 20 מיליון שקל. מתוך 105 מיליון השקלים האלה, החזרנו 92 בערך, ונשאר סכום נמוך יותר, שהוא הרבה יותר נמוך מגובה הערבויות שנמצאות בידי הרשות השנייה. תביא בחשבון עוד משהו - - -
אסף אמיר
אני רק אומר ש - - -
איתן כבל
סליחה, האם המשמעות של הקטנת הערבויות - - -
דבורה קמחי
אנחנו לא מקטינים את הערבויות - - -
אסף אמיר
הייתה ערבות ייעודית, ועכשיו הערבות הזאת מתערבבת עם כל שאר הערבויות.
דבורה קמחי
אני רוצה לדייק: היא הייתה לקולנוע ולסוגה עילית. בסוגה עילית השלמנו את כל החוב.
אסף אמיר
אבל הייתה ייחודית לקולנוע.
דבורה קמחי
לא, היא הייתה לסוגה עילית וקולנוע.
אסף אמיר
היא התחילה ייחודית ואחר כך הפכה ל - - -
דבורה קמחי
לא, לא, לא.
דורלי אלמגור
אז למה לא להתאים את הערבות ליתרה שנותרה? הרי הייתה מטרה לערבות הייעודית הזאת: שתעמוד כנגד החובות האלה.
הילה שמיר
יש לנו גם ערבויות וגם מנגנון. כלומר, ברגע שמשתמשים בערבויות לצורך דבר אחר, שהוא לא הקולנוע, יש מנגנון של השלמה: בעל זיכיון צריך תוך שבעה ימים להשלים את הערבויות.
אסף אמיר
תראו, אנחנו היינו כבר בעניין של ערבויות והקלות וכולי, ואני חושב שערוץ 10 צריך את הסכום הזה כדי שיהיה ערב לשאר התכנים, אבל אולי אפשר למצוא משהו שבכל זאת יחזק את המחויבויות לקולנוע, כי אנחנו יודעים שהקולנוע הוא המחויבות האחרונה של גופי השידור - - -
דבורה קמחי
סליחה - - -
אסף אמיר
רגע, שנייה, דבורה. אני לא מציע שתשלמו כסף, אלא אני מציע להכניס משהו שאומר שאם אתם מפירים את העניין של הקולנוע אז שזה לא ייכנס ביחד עם תכניות תעודה ודוקומנטרי ואודישנים ל"כוכב...
אבי צבי
למה להכביד? למה להכביד?
אסף אמיר
אבי, הפרדנו כי הייתה סיבה טובה להפרדה.
אבי צבי
לא הפרדה, הכבדה. לא צריך להכביד.
אסף אמיר
אני לא ביקשתי להכביד, אני ביקשתי להוריד את זה. בעצם לא ביקשתי להוריד, אלא ביקשתי שאולי יימצא מנגנון אחר - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
כבר אמרת את זה.
אבי צבי
אני גם רוצה להציע משהו. אולי זו הזדמנות למחוק את מחויבויות הקולנוע של הזכייניות. בואו נעשה את זה. מספיק. אם התעשייה הזאת קורסת ואנחנו לא יוצאים לבלות ולשתות הערב אלא מתעסקים בחוק הזה כדי להציל את הטלוויזיה, אז בואו לא נטפל גם בקולנוע הערב. בואו נפסיק את התמיכה של הטלוויזיה המסחרית בקולנוע - - -
אסף אמיר
אני מציע גם בז'אנר העליון. בכלל, השפה העברית היא מיותרת. יש פורמטים מחו"ל, אז בוא נביא אותם לפה וזהו - - -
אבי צבי
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
שנייה, תסביר לנו מה זה מחויבות הקולנוע?
אבי צבי
אני אסביר לך. הטלוויזיה המסחרית היא טלוויזיה מאוד "מצליחה", והיא מרוויחה "הרבה" כסף.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
הפרוטוקול לא קולט את הציניות.
אבי צבי
חלק מהרווחים האלה אנחנו מחויבים להשקיע בקולנוע. ארבעה מיליון שקל בשנה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מכל זכיין?
אבי צבי
מכל זכיין ו... וכמה אתם?
דבורה קמחי
ארבעה מיליון, ועוד 20 מיליון - - -
אבי צבי
אני רוצה שהוועדה תכיר את הדיאלוג. אנחנו השקענו עשרות מיליוני שקלים בקולנוע לאורך הזיכיון. אנחנו שותפים בסרטים. אנחנו שותפים בהם. אני משקיע מיליון שקל, למשל, ומחזיק אחוז מסוים בסרט. אבל מעולם לא קיבלתי צ'ק - - -
אסף אמיר
סליחה, אני שלחתי לך צ'ק לפני כמה חודשים.
אבי צבי
רבותיי, "איי רסט מיי קייס".
קריאות
- - -
אבי צבי
אני רוצה לספר לכם סיפור. הדיאלוג עם יוצרי הקולנוע מתקיים כך: "אבי, אני עושה לך טובה, עדיף לך לבחור בסרט שלי, כי הוא יכול לעשות רווח. אם אתה לא תשקיע בי, יכול להיות שתשקיע בסרט הלא נכון. אני נותן לך הזדמנות להשקיע בסרט שלי". חברים, ככה מתקיים הדיאלוג שלי עם יוצרי הקולנוע.
אסף אמיר
מי אומר כזה דבר? אני לא זוכר ש - - -
אבי צבי
אני לא ראיתי מזה צ'קים, אולי רק בשוליים.
עידן אור
למה אתה צריך לקבל צ'קים? אתה משקיע רק 200,000 שקל. אם תשקיע מיליון, תקבל צ'קים.
אבי צבי
תגיד לי רגע, למה אני צריך להשקיע בך? למה?
קריאות
- - -
אבי צבי
אחרי כל ההומור והציניות, אני מבקש מוועדת הכלכלה לשקול להוריד - - -
עידן אור
רשת רוצים לבטל את הקולנוע. זו הכותרת. אין לך גבול.
אבי צבי
חברים, זה האבסורד של הטלוויזיה המסחרית.
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אל תפריעו לו.
אבי צבי
אולי זו הזדמנות לבקש: תעשו אתנו חסד ותבטלו לשנתיים הקרובות את חובת ההשקעה של הזכייניות המסחריות בקולנוע ישראלי. אני מבקש. אם תגידו לי לא – גם בסדר.
קריאה
למה?
אבי צבי
מה "למה"? למה אנחנו יושבים פה?
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה העמדה של הרשות השנייה?
עידן אור
העמדה של הרשות השנייה היא - - -
אילת מצגר
העמדה של הרשות השנייה היא התנגדות להצעה של מנכ"ל רשת, כי יש חשיבות מאוד גדולה בהשקעה של גופי שידור בקולנוע. זה דבר שקיים במדינות רבות בעולם. היוצרים - - -
ארז בן הרוש
בואו נשקיע גם בתאטרון.
קריאות
- - -
ארז בן הרוש
התאטרון בישראל גם קורס, "הבימה" לקראת סגירה. בואו נשקיע גם בהם. לא נעשה ריאליטי, נשקיע בתאטרון. בואו נשקיע את הכסף גם במשרד החינוך...
עידן אור
די עם הציניות הזאת.
ארז בן הרוש
מה הקשר בין זה לבין טלוויזיה?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יש מישהו שתומך בהצעה של מר צבי?
קריאה
אבי ניר לא תומך?
אבי ניר
אני תומך, אבל אני פשוט מתקשה לבחור מתוך כל ההיטלים והמיסויים... מכיוון שהיושב-ראש מעניק לנו אפשרות לבטל את אחד המיסויים, אז אולי נבטל את ה-BID.
קריאות
- - -
אסף אמיר
אבי, אתה תומך? חייבים לדעת את זה.
אבי ניר
רק שנייה, אסף. קודם אדוני היושב-ראש ניסה להבין את כמות המסים המיוחדת שמוטלת עלינו. הקולנוע זה עוד מס אחד. אני תומך מאוד בהורדה דרמטית של המסים על זכייני הערוצים המסחריים. כמויות המסים שאנחנו משלמים הן חסרות תקדים ואין להן אח ורע. כנראה בגלל שאנחנו גופים כל כך רווחיים. וזו דוגמה לאחד המסים.
אבי צבי
מר בלשניקוב, תגיד גם אתה שאתה תומך בזה.
אסף אמיר
למה לא אמרתם ללוקר? הייתם אומרים ללוקר וזה היה סגור.
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מישהו יודע להגיד לי כמה דמי השימוש שמשלמים?
אבי ניר
אנחנו משלמים בתקופה הזאת, שבה קשת היא הזוכה הגדולה, 17.5 מיליון שקלים בשנה במונחי 2005, ורשת כ-12 מיליון שקלים בשנה. זה מה שנקרא ה-BID.
אבי צבי
זה נומינלי. נתנו את זה במזומן לעשר שנים, לפי שש וחצי.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
ה-BID זה השימוש באפיק?
אבי צבי
כן.
אבי ניר
כן. יש שימוש באפיק, יש שימוש ברשות השנייה, יש שימוש בתמלוגים, יש שימוש בקולנוע, יש שימוש באגרות תדרים... יש לנו הרבה שימושים.
אסף אמיר
אבי, איך אתה שם את הקולנוע בתוך הדברים האלה? באמת, אבי. יש פה תכנים ויש פה מסים. אנחנו בעד הורדת המסים - - -
אבי ניר
אנחנו בעד העלאת התכנים והורדת המסים.
אבי צבי
גם אנחנו .
אסף אמיר
אז איך אתה שם את הקולנוע במסים, אבי?
אבי צבי
אני מוכן שכל מס שירד, ילך לסוגה עילית. רדו ממני, עזבו אותי בשקט, הכול ילך לסוגה עילית, התחייבות כתובה.
אסף אמיר
מצוין, אנחנו בעד. היינו אצל כחלון. כמה הפס הרחב משלם? כמה מסים חברות האינטרנט משלמות למדינה? כלום.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אדוני היושב-ראש, זה בדיוק מה שצריך לעשות. כל המסים שיש על הטלוויזיה המסחרית צריכים ללכת לסוגה עילית.
קריאות
נכון.
אסף אמיר
אבל משרד האוצר לא מסכים לזה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
לפני שעה אמרתי שצריך לבטל את הרגולציה ולהשאיר אותה רק בסוגה עילית. צריך לרדת מהם ולתת להם להרוויח כסף.
אבי ניר
יוליה, יכול להיות שצריך לעשות את זה, אבל מכיוון שהתכנסנו כאן הערב כדי לחוקק חוק שיאפשר לערוץ 10 וערוץ 2 להתקיים, קודם כול צריך לייצר את החוקים שיאפשרו את המשך העבודה של ערוץ 10 וערוץ 2, ורק אחרי זה לטפל לעומק בכל נושא המיסוי. אם אנחנו ננסה לפתור את כל הבעיה היום, יכול להיות שנישאר בלי כלום.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
צבי, אתה מוכן לשבת ולכבד אותנו בצורה מסודרת?
אבי צבי
- - - עורכת הדין יודעת מה היא עושה, אני לא - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אבל פה יש עוד מקום. אני רוצה שמישהו יסביר לי בצורה מסודרת ואיטית – מה זה דמי השימוש המופיעים בסעיף הזה?
דנה נויפלד
דמי התמורה?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
התמורה.
קריאה
זה ה-BID.
דנה נויפלד
לא, זה לא ה-BID - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
כל פעם מישהו אומר משהו אחר.
דנה נויפלד
לא, כי ה-BID היה – קראו לזה - - -
קריאות
- - -
דנה נויפלד
אני אסביר. כשהתמודדו קבוצות בסוף 2004 ו-2005 על הזכות לשדר בערוץ 2 הן שילמו BID. הן שמו במעטפה סכום ואמרו: זה הסכום שאנחנו מוכנים לשלם עבור השימוש באפיק. זה נקרא BID. זה היה - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
BID או בַּיָּד?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
שילמו את זה מראש ל-10 שנים.
דנה נויפלד
כן, בדיוק. זה סכום ששמו במעטפה - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
- - - המוערכת לא תהיה פרופורציונלית ל- BID שהם נתנו אלא משהו חדש שיוערך.
דנה נויפלד
ככל הנראה. אני לא יודעת מה יהיה המנגנון כי הוא עוד לא נקבע. הרשות השנייה תציע ומשרד האוצר יבדוק את זה, יבואו לפה לוועדה ויסבירו ויציגו ויראו – אז צריך לדעת על בסיס מה זה נקבע. לכן, ה- BID הוא לתקופה שאמורה כבר להסתיים, והם בכלל - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
ועדת כלכלה צריכה לאשר את זה?
דנה נויפלד
כן.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
כלומר, כל עוד היא לא מאשרת – הם לא משלמים כלום.
דנה נויפלד
כן.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אבי, שמור על היחסים.
אסף אמיר
יצא המרצע מן השק.
אבי צבי
שבועיים אתה לא עונה לי לטלפון. מי שיישמע עוד יאמין.
אסף אמיר
אפשר לבטל את זה עכשיו. בטלו את זה עכשיו, ממילא זה הולך למליאה ויצביעו בעד. הרי מה יעשו? לא יצביעו בעד? הממשלה תתנגד? אף אחד לא יתנגד. בטלו את זה עכשיו. היום אין להם ברירה, הם יצביעו, אז אפשר גם להקל עליהם בהצבעה הזאת.
קריאה
כולל סוגה עילית.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
המנגנון פה – אני אומר לך שהמצב בשוק התקשורת לא ישתפר. אני לא רואה ועדת כלכלה שתטיל עליהם את ההוצאה של ה- BIDהזה.
אסף אמיר
בסדר, אבל אתה יכול לעשות את זה עכשיו.
איתן כבל
אבל אי אפשר לקבוע את זה ככה על פי מידת הבכי.
אסף אמיר
למה? עד עכשיו מה קרה?
איתן כבל
בינתיים בכיתם הכי פחות.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
טוב, חברים, אנחנו מצביעים על הסעיף.
אסף אמיר
מה בסוף נסגר עם הקולנוע?
קריאה
הלכה הערבות.
איתן כבל
תמשיך לקבל 200 אלף, לא מיליון.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מי בעד הסעיף? לא שינינו בו כלום, נכון?
אתי בנדלר
רק בפסקה (4) - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מי בעד הסעיף עם התוספת?
דנה נויפלד
אתי, לא הייתה לך הערה?
אתי בנדלר
הייתה לי הערה שהתלבטתי אם לומר אותה אבל אני - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
היד עוד למעלה, תגידי.
אתי בנדלר
כל מה שאמרתי הוא שיש כאן איזושהי תוספת שאני לא הצלחתי להבין אותה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה היא?
אתי בנדלר
אבל חשבתי לוותר כבר על ההערה. מבקשים מהזכייניות לתת התחייבות שהן תקיימנה את החוב – אני לא נתקלתי עוד בחוק שמחייב : "אני נותן התחייבות לקיים חוק".
אסף אמיר
בואו נעשה שגם ועדת הכלכלה תעמוד - - -
אתי בנדלר
מה שווה ההתחייבות? אלו שמפירים את החוק יפרו גם את ההתחייבות. הסעיף הזה נראה לי מיותר, לא עניין, מה גם שיש סנקציה שאם הם לא עושים את המעבר לירושלים עד ספטמבר 2013 אז הזיכיון פוקע מאליו. לכן אני חשבתי שפסקה (3) כולה היא מיותרת אבל לא רציתי - - -
רון גזית
זה נובע מההיסטוריה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
לאור הניסיון הטוב.
אתי בנדלר
אז תאמר לי: מי שמפר את החוק, ההתחייבות שהוא נתן היא זו שתמנע ממנו להפר?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
- - - אלא אם כן את רוצה שנעשה רביזיה - - -
אתי בנדלר
לא, אני לא רוצה רביזיה. אני מפנה את תשומת לבכם לתנאי שלדעתי הוא לא ראוי - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אבל דנה כתבה את זה.
אתי בנדלר
- - להיכתב בכלל בספר החוקים, שמישהו נותן התחייבות לקיים חוק.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
טוב, אנחנו מתקדמים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אז זאת לא התחייבות, גברתי היועצת המשפטית?
אתי בנדלר
לא, לא, מדובר על - - -
אסף אמיר
אני מבקש, בכל זאת היה פה דיון של רבע שעה לעניין של הקולנוע והערבויות. מראש אמרנו שהערבויות לא מעניינות אותנו – מעניין אותנו קיום השקעות. שמענו ברבע שעה הזאת שכל גופי השידור לא רוצים להשקיע בקולנוע.

אני שואל אתכם: האם בכל זאת תתחייבו לעמוד במה שכרגע קיים בחוק ולהשקיע בקולנוע בשנים הקרובות? כרגע אנחנו מסירים את הערבות.
אבי בלשניקוב
תאמין לי שעמד לי על הלשון להצטרף לחברי הטוב אבי צבי ולהגיד לו שהוא צודק אבל סתמתי את הפה מפאת כבוד הקולנוע במדינת ישראל. חברה, בואו נתקדם.
אתי בנדלר
אני רוצה לוודא שהייתה הצבעה ברורה על סעיף 5. כתוב אצלך?
עידית חנוכה
כן, כן, כתוב.
אתי בנדלר
כי אני קצת הפרעתי למהלך ההצבעה ולכן אני רק רוצה לוודא – אם כך, הוועדה הצביעה פה אחד בעד סעיף 5?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
כן. נא לקרוא את סעיף 6.
טל רוזנפלד
"תיקון סעיף 37ד

6. בסעיף 37ד(ב)(4) לחוק העיקרי, אחרי "ו-71ה(ב)" יבוא "ו-(ב1)"."

זה תיקון טכני שמתקשר לתיקון שנגיע אליו אחר כך בסעיף 71ה שמאפשר לבעל הזיכיון בערוץ השלישי להגיש בקשה לרישיון לפני תום תקופת הזיכיון שלו בשנת 2014. זה פשוט תיקון טכני שנדרש.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יש הערות, טענות, למישהו? הצבעה – מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 6 – פה אחד

סעיף 6 התקבל.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
פה אחד.
טל רוזנפלד
"תיקון סעיף 54

7. בסעיף 54(א) לחוק העיקרי –


(1)
בסעיף קטן (א), במקום "עד למועד המעבר" יבוא "בתקופת תוקפם של הזיכיונות

לשידורי טלוויזיה", במקום "37א(א)(1) או 37ג(א) או (ב)" יבוא "34(ב3), 37א(א)(1) או

37ג(א), (ב) או (ב1)", והסיפה החל במילים "לאחר תום התקופות האמורות" – תימחק;


(2)
אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:



"(ה)
בסעיף זה –




"יחידת שידור" – ימים, לרבות ימים מסוימים בשבוע כפי שתקבע




המועצה בזיכיון;




"יום" – תקופה משעה 05.00 עד 05.00 שלאחריו."."

אלה שוב תיקונים טכניים שנדרשים בסעיף בעקבות התיקונים שאנחנו עושים כאן בעקבות הארכת הזיכיון שמוצעת כאן לערוץ 2 וגם לזכיינית ערוץ 10.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
מה זה "משעה 05.00 עד 05.00"?
טל רוזנפלד
הסעיף הזה קיים - - -
איתן כבל
זה כשמשדרים דורה.
קריאה
אתה בקי.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
- - - מהבוקר עד הערב או מהערב עד הבוקר?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יש לך שאלה, חברת הכנסת ברקוביץ'?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
כן, אני לא מבינה - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה השאלה בבקשה?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אני מבקשת להבין מה זה תקופה משעה 05.00 עד 05.00.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
תסבירו בבקשה לחברת הכנסת ברקוביץ' את הסעיף שמדבר על "משעה 05.00 עד 05.00".
דנה נויפלד
זה מגדיר יום. זאת רק הגדרה של יום. בעבר - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
את רוצה את זה מ-06:00 עד 06:00?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
לא. סליחה, אני אגיד לך למה אני אומרת – כי ממש לא כתוב 24 שעות. זה נראה יום וזה נראה מחמש בבוקר עד חמש בערב או מחמש בערב עד חמש בבוקר.
אילת מצגר
זה לא משנה. זה סעיף ישן שדיבר על חלוקת יחידות השידור בין בעלי הזיכיון ועל האופן בו הן מתחלקות. זה היינו הך אם היה כתוב חמש עד חמש או מעשר עד - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
ומה קורה עם ערוץ 10, שאין להם - - -
אילת מצגר
הכול בסדר. כשערוץ 10 זכו במכרז היו שני בעלי זיכיון, אחר כך היו מיזוגים ואחודים – בסופו של דבר מדובר על בעל זיכיון אחד שלוקח את כל יחידת השידור לאורך כל השבוע. בסדר גמור.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
יוליה, זה בסדר גמור. מי בעד סעיף 7?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אני בעד, אני בעד.

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

הסעיף התקבל.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
פה אחד. נא לקרוא את סעיף 8, בבקשה.
טל רוזנפלד
"תיקון סעיף 62ג

8. בסעיף 62ג(א) לחוק העיקרי –


(1)
ברישה, במקום הסיפה החל במילים "ועד יום" יבוא "וכל עוד קיימים בעלי זיכיון


לשידורי טלוויזיה יחולו עליהם הוראות אלה:";


(2)
אחרי פסקה (2) יבוא:



"(3)
בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2) –



(א)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות ביצוען של מחויבויות



במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שלא קוימו עד


לתיקון מס' 37, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון


לשידורי טלוויזיה שיינתן לבעל הזיכיון האמור;".
אנחנו מבקשים להוסיף פה גם הבהרה בסוף הפסקה הזאת
"את ההתחייבויות האמורות יהיה על בעל הזיכיון לקיים כבעל רישיון בנוסף על


כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי



הרישיון"



"(ב)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של עד עשרים


ושבעה אחוזים ממחויבויותיו במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות


סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי התוספת השנייה, ביחס לכל


שנה בשנים 2013 עד 2015, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף


של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לבעל הזיכיון האמור;"
גם פה אנחנו מבקשים לעשות תיקון קטן
"(ג)
דחיות כאמור בפסקאות (א) ו-(ב)
ייעשו בכפוף למתן הודעת בעל הזיכיון


למועצה והפקדת כתבי התחייבויות שתורה עליהן המועצה להבטחת קיומן של


המחויבויות האמורות.".
אתי בנדלר
זה במקום ערבויות?
רון גזית
רצו להקל.
אתי בנדלר
זה כדי להקל? כדי שלא יצטרכו להפקיד ערבויות בנקאיות?
רון גזית
כן, כן, הכוונה היא להקל. יש לי הערה שאני חושב שתסכימו לה - - -
קריאה
מישהו יכול להסביר באלו סכומים מדובר?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
בשמונים מיליון.
טל רוזנפלד
להסביר את הסעיף?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
כן.
רון גזית
רגע, סליחה. יש לי הערה ואני מבקש שדנה והילה יקשיבו כדי שיסכימו להערה - - -
דנה נויפלד
אבל עוד לא הסברתי מה הסעיף אומר.
רון גזית
אני מתנצל.
דנה נויפלד
לא להסביר?
איתן כבל
תסבירי. צריך עורכי דין בשביל להבין.
דנה נויפלד
הסעיף הזה הוא סעיף שרלוונטי לערוץ 2, לזכייניות של ערוץ 2. הסעיף הזה מאפשר דחייה של מחויבויות. הפסקה הראשונה מתייחסת למחויבויות שלא קוימו עד לתיקון החוק הזה, כלומר, הפרות שהן הפרות צוואר. הסעיף הזה מאפשר לפרוס את זה לתקופה של שש שנים שייכנסו לתוקף כאשר יינתן רישיון לשידורי טלוויזיה, כאשר אותו בעל זיכיון יעבור לשדר ברישיון.

הפסקה השנייה היא הפריסה של 27% מההתחייבויות במכרז, כלומר זה חל על ערוץ 2, שעניינם מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית ביחס לכל אחת מהשנים 2013, 2014 ו-2015. אותם 27% נדחים לתקופה של שש שנים שתחילתן כשייכנס לתוקף הרישיון שהן קיבלו.

רצינו שיובהר בנוסח שכל הסכומים שנדחו הם On-top על המחויבויות בתוספת השנייה ולא במקום, זאת אומרת, במעבר לרישיון זה בנוסף למינימום שמוגדר בחוק.
איתן כבל
דנה, אחרי שהבנת, את מוכנה להסביר לי?
דנה נויפלד
כן. אחרי שאני הבנתי, אין שום בעיה. הסעיפים האלה נועדו לתת - - -
איתן כבל
את זה הבנתי. מה המשמעות.
דנה נויפלד
המשמעות היא שאנחנו עושים דחייה של מחויבויות תכניות. יש פה שתי תקופות זמן רלוונטיות: אחת – תקופות העבר, הפרות של מחויבויות התוכן של "קשת" ו"רשת" נכון להיום עד ליום חקיקת החוק - - -
איתן כבל
כמה המחויבויות שלהם?
דנה נויפלד
תכף איילת תסכם את המספרים. זאת תקופה אחת וזאת פריסה אחת. הפריסה השנייה והנוספת מתייחסת לשנים מעתה ואילך – זאת אומרת, 2013, 2014 ו-2015. 27% מהמחויבויות המכרזיות, שהן מחויבויות לסוגה עילית, הן נדחות כמו ההפרות שנדחו, הן נדחות שש שנים מרגע מתן הרישיון, זאת אומרת כאשר הם יעברו מזיכיון לרישיון, זה On-top על המחויבויות שלהם לפי הרישיון.
איתן כבל
במערכת היחסים הזו יכולה שתהיה שוב הפרה.
דנה נויפלד
זה לא נכנס לכאן. פה אנחנו מסדירים משהו מאוד מוגדר במובן של הפרות שנוצרו עד היום. אני לא מניחה שיש בכוונתם להפר - - -
איתן כבל
כשישבנו על זה בעשר השנים האחרונות, לאף אחד לא הייתה כוונה לכלום, ועובדה – אנחנו פה.
דנה נויפלד
בסדר, אני אסביר שוב. ההפרות בהן מדובר הן: ראשית, עד החקיקה של החוק, זאת אומרת עד לרגע שהחוק יעבור - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
כמה כאלה יש? על מה מדובר?
איתן כבל
תכף יגידו.
דנה נויפלד
ו-27% ממחויבויות עתידיות - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
את זה הבנו, אבל מה הסכום, דנה?
אילת מצגר
אני אסביר. החוק מחייב הוצאה מזערית, הוצאה מינימלית לסוגה עילית של 50 מיליון שקל, הסכום הזה עומד היום, כולל מדד, על כמעט 60 מיליון שקל. זכייני ערוץ - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
של מי מהם? של ערוץ 2 ו-10?
אילת מצגר
זה החוק, המחויבות היא מינימום והיא חלה היום על ערוץ 10 מכיוון שההוצאה על הסוגה העילית היא בעצם נגזרת של ההכנסה של הערוצים: ככל שההכנסה גבוהה יותר – ההוצאה לסוגה עילית גבוהה יותר.

זכייני ערוץ 2 לקחו על עצמם מחויבויות במכרז והם מוציאים פי ארבעה ביחד מהסכום הקבוע בחוק. היום, בכל שנה, זכייני ערוץ 2 מוציאים קצת יותר מ-200 מיליון שקל על סוגה עילית בכל שנה. למעשה, מה שאנחנו קובעים כאן זה שסכום של כ-50 מיליון שקל מתוך ה-200 מיליון הללו יועבר לתקופה של הרישיון.

למה הדבר הזה טוב? מכיוון שבתקופת הרישיון תחול על הערוצים המחויבות המינימלית שדיברתי עליה, של ה-50 מיליון, ולזה תתווסף עכשיו הוצאה נוספת שכרגע לא קיימת שם. למעשה זאת פוליסת ביטוח לשוק היצירה לשנים קדימה, לשש שנים, של תקופת רישיון שהמחויבויות ירדו.

אני רוצה להגיד בהקשר הזה, כי אני שומעת הרבה אמירות לגבי ההוצאות של זכייני ערוץ 2 בנושא של הסוגה העילית, במהלך שבע השנים האחרונות, ערוץ 2 הוציא למעלה ממיליארד שקל על תכניות סוגה עילית - -
קריאה
ומיוחדות.
אילת מצגר
- - אז כשאומרים כן עומדים, לא עומדים במחויבויות, אנחנו מדברים על הוצאה מאוד-מאוד משמעותית של כספים רבים מאוד שאתם רואים את זה על המסך כל הזמן, גם בתכניות איכות של דרמה, תעודה וז'אנר מיוחד שהן בהחלט תכניות מאוד-מאוד מושקעות – המון כסף נכנס לדבר הזה.

למעשה, מה שאנחנו עושים כאן זה לתת את האפשרות שעוד כספים יושקעו בתכנים האלה גם בשנים של הרישיון.
קריאה
אילת, תגדירי סוגה עילית, בבקשה.
אסף אמיר
אבל יש חוק, אילת, זה חלק מחוק, נכון?
אילת מצגר
בוודאי שזה - - -
אסף אמיר
אנשים לקחו מכרז - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
זה לטובתכם, היוצרים, זה לטובתכם.
אסף אמיר
מה לטובתנו?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
בוודאי שכן. היא בעצם מוסיפה לכם עוד 50 מיליון שקל ברגע שהזיכיון שלהם יהפוך לרישיון. אתם צריכים להגיד תודה. הם לא חייבים עכשיו, היא יכולה להגיד עכשיו שהם לא חייבים - - -
אסף אמיר
בטח שהם חייבים כי זה 17% או 50 - - -
אילת מצגר
כרגע לוקחים את המחויבות השוטפת שלהם ומצמצמים אותה, אבל לא - - - שום דבר, לא מפחיתים את המחויבות הזו וגם כך הם עדיין עושים פי שלוש מהמינימום - - -
אסף אמיר
רגע, רגע, אילת. בואו נזכור איך הגענו - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
- - - בעצם יותר משהחוק מחייב היום - - -
אילת מצגר
כן, אבל זו המחויבות שהם לקחו על עצמם במכרז.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אבל זה לא מה שהחוק מחייב?
אסף אמיר
קצת היסטוריה: המינימום הזה נולד מהקפאת הליכים של ערוץ 10. נקראנו למשרד ראש הממשלה דאז ונתבקשנו כולנו להגיד: חברה, ערוץ 10 הולך להתמוטט, תאפשרו את התיקון לחוק, תיקון מספר 17, משהו כזה - - -
אילת מצגר
מספר 19.
אסף אמיר
בסדר. 50 מיליון או 17%, הנמוך - - -
אילת מצגר
אתם המצאת את המספר.
אסף אמיר
50 מיליון או 17%, הנמוך ביניהם – זה מה שהיה. אחר כך הגיע הזמן לעשות רפורמה כי נהיו המון בעלי רישיונות. אז בואו נחליט שמה שהיה באותו רגע בו ערוץ 10 התמוטט והוקפאו ההליכים, זה יהיה הסטנדרט, זה יהיה הרף החדש – 50 מיליון. עכשיו אנחנו אומרים שהם עושים פי שלושה מהקפאת ההליכים של ערוץ 10 – את אומרת את זה - - -
אילת מצגר
זאת המחויבות של - - -
אסף אמיר
אני אומר: כמה שהמחויבות תהיה ידועה - - -
אילת מצגר
אסף, זאת דמגוגיה.
אסף אמיר
רגע, לפני שאני מתנגד – המחויבות נלקחה במכרז, בואו נתחיל בזה. היה מכרז - - -
אילת מצגר
בסדר, אבל - - -
אסף אמיר
- - - אל תגידי לי שהם מוציאים פי שלושה - - -
הילה שמיר
לכן אנחנו מתקנים את החוק. מתקנים את החוק כשהנסיבות מצדיקות.
אסף אמיר
ועכשיו, כשהם יוצאים לרישיון – אני מאחל להם שייצאו ויהיו שניים – כשדיברנו בחדר השני, בוועדת הכלכלה, הזכירו לנו שה-50 מיליון הם 50 מיליון כי יהיו חמישה. אז מה אתם אומרים עכשיו? אז יהיו חמישה וזה יהיה 250, זה אותו דבר. עכשיו כולם יודעים שזה שטויות, שלא יהיו חמישה אלא יהיו שניים - - -
הילה שמיר
דיברו על שלושה בעלי רישיון.
אסף אמיר
שלושה? את רוצה שנוציא פרוטוקולים?
קריאות
לא, לא - - -
אסף אמיר
- - - תחרות, פלורליזם, אבל ה-50 נשאר. אנחנו מזמן לא שם אבל ה-50 נשאר. אנחנו עכשיו ב-50 מיליון ועכשיו אומרים לנו - - -
אילת מצגר
סליחה, זה לא מדויק, זה לא מדויק. אסף, בתיקון 33 לחוק הרשות השנייה נקבע מדרג חדש להוצאה על סוגה עילית כך ש-50 מיליון זה המינימום ולפי ההכנסה – המחויבות גדלה ל-17%, ל-23% - -
אסף אמיר
זה תמיד היה. זה היה גם בערוץ 10 - - -
אילת מצגר
- - והמספרים הם גבוהים יותר. אז ערוץ שההכנסות שלו יהיו גבוהות יותר מהמינימום שקבוע ל-50 מיליון – ההוצאה הבסיסית שלו על סוגה עילית תהיה אפילו גבוהה יותר מ-50, ואני מזכירה שזה כבר לא 50, זה 58 - - -
אסף אמיר
זו כבר לא סוגה עילית, אני מזכיר לך, אלו תכניות מיוחדות - - -
אילת מצגר
- - - סליחה, תכניות - - -
אסף אמיר
- - אנחנו בעד הכול, רק תעשו שתהיה באמת סוגה עילית, זה הכול.
אילת מצגר
אי אפשר עכשיו לדבר על כל ההגדרות הבסיסיות הקיימות בחוק ולטעון שהן לא - - -
אסף אמיר
סליחה? סליחה?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אדוני, אדוני, מספיק. אל תנהל פה ויכוחים. מר צבי, ויתרת? עוד הערות לסעיף הזה?
הילה שמיר
לי יש הערה. חשוב להבהיר לגבי סעיף קטן (ב) שכאשר כתבנו "התחייבויותיו במכרז" הכוונה היא לא 27% להתחייבות במכרז שהיא On-top החוק, אלא להתחייבות במכרז שכוללת גם את מחויבויות החוק וגם את המחויבויות מעבר לחוק, שאילת דיברה עליהן קודם.
אילאיל לבנת
אז אולי אפשר להוסיף: "המכרז והחוק".
הילה שמיר
אבל כתבנו למעלה: "בלי לגרוע מהאמור בפסקה (1) ו-(2)". ההתחייבות במכרז כוללת גם את מה שיש בחוק וגם מעבר לזה. אני חושבת שההבהרה הזאת מספיקה.
חיים הר-זהב
לפני שיצאנו להפסקה את רצית להחריג את הסוגה בתוכה, מה קרה לזה?
הילה שמיר
אני לא רציתי - - -
חיים הר-זהב
אילן דיבר על זה.
אילן אבישר
אני אומר את זה ואני עומד מאחורי זה.
חיים הר-זהב
אז בוא נדבר על זה.
אילן אבישר
אני לא רוצה - - -
חיים הר-זהב
שזה ייכנס כסעיף לחוק.
אילן אבישר
לא. אני אמרתי קודם שאני מסתייג מכל דבר שמגביל את שיקול הדעת של המועצה והעמדה שלנו בעינה עומדת ונאמרה גם בעבר. הכוונה שלנו היא בהחלט להוציא את המשאבים לאותם ז'אנרים שאנחנו מערכים כעילית בסוגה העילית.
דורלי אלמגור
אנחנו מבקשים שהפריסה של ה-27% האלה כמה שנים קדימה, תתייחס לתכניות מסוגה עילית – אם היא כבר מתייחסת לסוגה עילית – שהן תכניות מיוחדות או סרטי תעודה שאינם מיוחדים על מנת שחלק הארי של הסוגה העילית, הליבה המשמעותית של הסוגה העילית, לא תידחה שנים קדימה. אני חושבת שזה המינימום שאפשר לבקש.
אסף אמיר
אני רק רוצה להסביר שכשמדברים על סוגה עילית: כוכב נולד נוסע לברזיל הוא גם סוגה עילית, אז בואו נבדיל בין סוגה עלית לסוגה עילית.
אילת מצגר
בואו לא נעסוק בדמגוגיה. יש הגדרות ברורות מהי תכנית סוגה עילית בחוק. ההגדרות האלה קיימות בכללית שלנו. אני רוצה להזכיר לכל היושבים באולם הזה שאין מדינה אחרת בעולם שיש בה בכלל הגדרות של תכניות סוגה עילית - -
קריאה
נכון, נכון.
אילת מצגר
- - ובוודאי לא ברמת הפרוט שקיימת אצלנו. אז אנחנו יכולים להיות מאוד גאים בכל שהמערכת שלנו מקדמת את ההפקות האלה באיכות הזו וברמת הדווקנות והדקדקנות - -
אסף אמיר
זה כל-כך לא מדויק.
אילת מצגר
- - שזה נעשה על-ידי הרשות השנייה. זה לגמרי מדויק ובכל מקום אני מוכנה לדבר על הדבר הזה. הדוחות השנתיים - - -
אסף אמיר
- - - כאן זה נעשה בצורה אחרת - - -
אילת מצגר
זה לא נעשה כאן. בטח, כשלמדינה יש קרן של 500 מיליארד אירו - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
גב' מצגר, גב' מצגר - - -
אסף אמיר
נו באמת, מה את משווה את זה? כל מדינה מוצאת את המנגנון שלה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
אדוני, מיצינו את העניין הזה. היועצת המשפטית, הערות, בבקשה.
אתי בנדלר
שתי הערות קטנות: אחד, תוקפו של הסעיף כולו, בהתאם לתיקון 33, אמור לפקוע ב-1 בנובמבר 2015 ולכן, לכאורה, אם לא יתוקן התיקון שנעשה בעבר ושקבע שתוקפו של סעיף 62(א)(ג) יפקע ב-1 בנובמבר 2015, הרי שלא תהיה משמעות לסעיף שמוצע עכשיו. לכן אני מבקשת שהוועדה גם תחליט לתקן את אותו סעיף, שאיננו בפני, שקבע שתוקפו של סעיף זה יתבטל כאמור.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
מה עוד?
אתי בנדלר
הערה שנייה – בסעיף קטן (ג) המוצע נאמר: "דחיות כאמור בפסקאות (א) ו-(ב) ייעשו בכפוף למתן הודעת בעל הזיכיון למועצה והפקדת כתבי התחייבויות". לא נאמר כאן מתי צריכה להימסר ההודעה הזאת, האם למשל בנקודות בהן המועצה תבדוק אם קיימו את המחויבויות ותגיע למסקנה שיש הפרה? אז הם יגידו: בעצם אנחנו מודיעים לכם עכשיו שאנחנו דוחים חלק מהמחויבויות.
הילה שמיר
לא, לא, אתי. הכוונה הייתה – ואם צריך להבהיר את זה, זה צריך להיות מובהר בנוסח - - -
אתי בנדלר