PAGE
34
ועדת הכלכלה
20/12/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי
<פרוטוקול מס' 968>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, ז' בטבת התשע"ג (20 בדצמבר 2012), שעה 16:30

<הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשע"ג-2012 – כפוף לקבלת הצעת החוק בקריאה הראשונה במליאת הכנסת ולאישורים המתחייבים לקיום ישיבות ועדה בפגרת הבחירות>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
רוברט אילטוב

אופיר אקוניס

דני דנון

יואל חסון

נחמן שי

יוליה שמאלוב-ברקוביץ
רחל אדטו
אללי אדמסו

אורי אורבך
אחמד דבאח

דני דנון
דב חנין
אכרם חסון

איתן כבל

שלמה מולה

אלכס מילר

יוחנן פלסנר

יובל צלנר

>
הראל לוקר - מנכ"ל רה"מ, משרד ראש הממשלה

יוסי קטריבס - סמנכ"ל רה"מ, משרד ראש הממשלה

אמיר ברקן - ראש האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה

אבי כהן - כלכלן, משרד ראש הממשלה

מיה אבישי - דוברת מנכ"ל רה"מ, משרד ראש הממשלה

לירן אבישר - עוזרת מנכ"ל רה"מ, משרד ראש הממשלה

עדו נורדן - עוזר מנכ"ל רה"מ, משרד ראש הממשלה

עידו אציל - עוזר היועמ"ש, משרד ראש הממשלה

אריאל שמואל - עוזר היועמ"ש, משרד ראש הממשלה

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

טל רוזנפלד - לשכה משפטית, משרד התקשורת

נטע דורפמן-רביב - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

יעל מבורך - רכזת תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

אסי קליין - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

נמרוד ספיר - משרד האוצר

דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיקי מירו - מנהל קול ישראל, רשות השידור

נתי שובט - מ"מ יו"ר המועצה, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

דודו קובסניאנו - יועמ"ש, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אבי אזוז - כלכלן, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

עודד חביב - יועץ חדשות מקומיות, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

צחי פנחס - עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

רם לנדס - מנכ"ל, חברת קודה (הפקת החדשות המקומיות)

ענת וינר - סמנכ"ל, חברת קודה (הפקת החדשות המקומיות)

מיכל דגון - סמנכ"ל, חברת קודה (הפקת החדשות המקומיות)

נועה גבע - יועצת משפטית, לחברת קודה, חברת קודה (הפקת החדשות המקומיות)

ג'עפר פרח - דירקטור הלא טי וי, ערוץ ייעודי בערבית

עמי הולנדר - עו"ד, ערוץ ייעודי בערבית

רן אדליסט - יזם, הלא טי.וי, ערוץ ייעודי בערבית

מיכל ריבלין - מנהלת מחלקת ערוצים ורגולציה, חברת הוט

יורם מוקדי - סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת הוט

חיים סלוצקי - בעלים, סלוצקי הפקות (הוט בידור ישראלי)

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

יריב הורוביץ - יו''ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל

אסף כרמל - אחראי עידוד יצירה מקורית, איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל

עמית ליאור - יו"ר איגוד התסריטאים

רננה סייג - אחראית היצירה המקורית באיגוד התסריטאים

עידן אור - מנכ"ל, איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

שחר בוצר - מרכז פעילות העמותה, שח"ם-איגוד שחקני המסך

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית

אסף אמיר - יו"ר איגוד המפיקים

דורלי אלמגור - יועצת משפטית איגודי היוצרים

חיים הר-זהב - יו"ר ועד עיתונאי החדשות המקומיות, ארגון העיתונאים, ההסתדרות הכללית החדשה

יאיר טרצ'יצקי - ארגון העיתונאים, ההסתדרות הכללית החדשה

אפרת דרור - מנכ"לית הפקות ותוכן , אולפני הרצליה, נציגי אולפנים

נילי בן גיגי- וולף - מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת

רמי סדן - חבר הנהלה, האגודה לזכות הציבור לדעת

אליהו פולק - יו"ר, האגודה לזכות הציבור לדעת

חיים הכט - רדיו קול רגע

גילה ורד - עו"ד, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אתי בנדלר
אלקנה אפרתי

עידית חנוכה

רמי בן שמעון
<ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון מס' 5) (הארכת תוקף הוראות שעה), התשע"ג-2012 >

ערב טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום בישיבה זו הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון מס' 5) (הארכת תוקף הוראות שעה), התשע"ג-2012. הדיון נקבע בכפוף לקבלת הצעת החוק בקריאה ראשונה במליאה בכנסת ולאישורי המתחייבים לקיום ישיבת ועדה בפגרת הבחירות.
הצעת החוק עברה לפני דקות ספורות במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ונתקבל אישור גם של יושב-ראש הכנסת וגם של ועדת הכנסת לקיום הישיבה בזמנים ובנהלים שהיא זומנה.

הצעת החוק הזו היא פרק נוסף בסיוע וביד שמושיטה ועדת הכלכלה והכנסת, יחד עם הממשלה, להמשיך ולהבטיח את קיומן של החדשות המקומיות, שמבטיחות גם אייטמים ברמה המקומית, סיקור קהילתי-מקומי וגם מהוות קן גידול לעיתונאים בתחילת דרכם. הכנסת רואה בכך, פעם אחר פעם, אינטרס ציבורי מובהק שהפרויקט הזה ימשיך ויתקיים, ולכן מדי שנה מנסים למצוא איזושהי פונקציה שתממן את קיום החדשות המקומיות.

הצעת החוק הזו באה בהמשך להצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ ושלי ושעברה ועדת שרים לחקיקה - - -

ההצעה גם שלי.

ושל נחמן שי, סליחה. של נחמן שי, חבר במפלגת העבודה. ההצעה עברה טרומית?

ההצעה עברה בוועדת שרים ולמחרת האוצר מיד התעורר ובלם את זה.

האוצר הגיש ערר. האוצר מגיש את הצעת החוק יחד עם משרד התקשורת ולא משנה בסוף מי היוזם - -

האנשים הרעים.

- - העיקר שיהיה פתרון. מי מציג את הצעת החוק? בבקשה, גב' נויפלד.

שלום, תודה רבה. הצעת החוק שמונחת לפניכם היום באה להאריך הסדר קיים שמתחדש מדי שנה בשנה ועוד היה קיים עשור לפני כן, שעניינו החובה על חברת "הוט" לשדר שידורי – בעל רישיון לשידורי כבלים, בעניינינו זאת חברת "הוט" – לשדר שידורים של חדשות מקומיות. להסדר הזה יש גם את הטלת החובה על חברת "הוט" לעשות כן וגם את אופן המימון של אותם שידורים.

על פי ההסדר שמונח לפניכם יוארך ההסדר בהארכה נוספת של שישה חודשים, עד ל-30 ביוני 2013. כן הוסדר אופן המימון – אם עד היום השידורים היו ממומנים מדמי התמלוגים, כיוון שנכון ל-2013 יבוטל תשלום התמלוגים, המימון של החצי שנה הנוספת הזאת, שהוא עד לסך של 9.25 מיליון שקלים חדשים, ימומנו מייתרת דמי התמלוגים ששולמו על-ידי חברת "הוט" וחברת "יס" בשנת 2012.

בסדר. חיים הכט, רדיו "קול רגע", בבקשה.

אני מבקש לומר באוזניכם את המובן מאליו ואני נתלה באילנות גבוהים – מנחם בגין אמר בבית הזה פעם: יש עיתים שבהם חשוב לומר את המובן מאליו וחשוב שהוא יירשם בפרוטוקול – התקציב שמונח כאן לפניכם מובן מאליו שהוא חייב להינתן בתנאים של מכרז.

ברור לכולי עלמא שמדובר בכסף ציבורי ויש אמירה מפורשת של היועץ המשפטי לממשלה שקובעת שכך זה צריך להיות. זו לא תובנה שניחתת פתאום על המבצעים – משרד התקשורת, מועצת הכבלים – מסמכים שהגשתי אתמול לוועדה מלמדים שלפני שנה וחצי פניתי לשר המשפטים וזה מתגלגל.
בכל זאת חשוב שחברי הכנסת יידעו שזו לא פעם ראשונה שהצעה שמונחת כאן מציעה להעביר את הכסף בלי מכרז, לא פעם שנייה אלא פעם שלישית, והסכומים הם 25.5 מיליון, עוד 25.5 מיליון. ועכשיו, אם זה יינתן לשנה, זה 18 מיליון – מדובר ב-69 מיליון שקלים שניתנים בלי מכרז.
עוד לדעת, מחוקקים, הכסף לא עובר לפריפריה שנישאת כאן בפי כל. הוא עובר לחברה פרטית חשובה, טובה, מכובדת, ראויה, אבל הוא לא מגיע ישירות לפריפריה. אני אומר כאן מפורש: אם הכסף הזה היה מגיע ישירות לפריפריה בלי איזו אומנת באמצע, היו מועסקים בפריפריה מספר כפול של עיתונאים.
ברשותכם, הערה אחרונה. יש חשיבות מכרעת לשאלה אם הוועדה המכובדת תיתן את האישור להפעיל את החדשות האלה שנה או חצי שנה. אם האישור יינתן לשנה בדרך כלשהי, הרי שוב לא השתנה כלום – שוב כסף ציבורי מופעל לא על פי מכרז והחוק יוותר נכלם.

אם זה יינתן לחצי שנה – יש כאן אמירה של הוועדה הנכבדה: לא נחה דעתנו מהדרך שבה הוא מחולק, איננו רוצים לזרוק עובדים הביתה, יתכבדו הרשויות המבצעות ובמהלך החודשים הקרובים יכינו מכרז.

רק עוד הערה אחת, ברשותך אדוני היושב-ראש, הטיעונים ששמעתי שהנה הכנסת מתפזרת, הממשלה מתחלפת, הם לא רלוונטיים. המחוקקים מתפזרים אבל הפקידים והיועצים המשפטיים ממשיכים לקבל משכורת, יושבים על כסאותיהם. אם אתם יכולים להעביר חוק ביום אחד – יתכבדו ויכינו מכרז כראוי במהלך שישה חודשים וכך זה צריך להיות. תודה רבה.

תודה רבה. מר יאיר טרצ'יצקי מארגון העיתונאים, בבקשה.

באתי לדבר בשם ארגון העיתונאים כשלנגד עינינו אנחנו רואים מצד אחד את העיתונאים של החדשות המקומיות שאותם אנחנו מייצגים, 180 עובדים, שרובם עובדים בפריפריה. מצד שני את האינטרס בכלל של העיתונות בישראל וזה שהמענה שהחדשות המקומיות נותנות הוא למעשה סיקור של הפריפריה, שלא תמיד בא לידי ביטוי בצורה מוצלחת בערוצים המרכזיים. משני המניעים האלה אנחנו חושבים שזה נכון להאריך את האפשרות של החדשות המקומיות לשדר.

כל הזמן אומרים שזו תקופת בחירות ושלא רוצים לעשות צעדים דראסטיים בתקופת בחירות, לנוכח זה די תמוה שדווקא בתקופת בחירות באים ומקצצים למעשה את התקציב של החדשות המקומיות שאם עד עכשיו הם שדרו לפי 25.5 מיליון לשנה, אז כשיורדים לחצי שנה עושים את זה על בסיס של 18 מיליון וזה נראה בעינינו מאוד תמוה.
זה מוביל לנקודה השלישית שהיא אחד הדברים שהכי מדאיגים אותנו – למעשה, בכל פתרון שיהיה פה בסופו של דבר מה יהיה עתיד העובדים? כשאנחנו רואים את הקיצוץ הגדול של כמעט 30% בתקציב החדשות המקומיות, עולה אצלנו חשש מאוד-מאוד גדול שהעובדים האלה יפוטרו. 30%, 20% אני לא יודע כמה אבל יש חשש שיפוטרו עובדים.
לא צריך יותר מדי להכביד על המצב הקשה היום בשוק התקשורת כשהרבה עובדים הולכים הביתה ולא צריך להוסיף עליהם עוד אחרים שלא ימצאו עבודה בענף התקשורת. כמובן שגם לא צריך לספר יותר מדי על המצב התעסוקתי בפריפריה, שם חיים רוב העובדים האלה, ויהיה להם קשה למצוא עבודה גם שם.
אנו רוצים שבכל פתרון יוודאו שלא יפוטרו עובדים בתוך הסיטואציה הזו וייזרקו למעשה לשוק האבטלה. מדובר בעובדים טובים, בעיתונאים טובים, שמבצעים תפקיד חשוב.

תודה רבה. חיים הר-זהב, יושב ראש ועד עובדי החדשות המקומיות.

שלום אדוני ותודה שנתת לי לדבר. קודם כל, אני מסתכל על שולחן חברי הכנסת כאן ואני יודע שרובם ככולם הם באמת ידידים של החדשות המקומיות כבר שנים. הזכרת את זה בפתח דבריך, אדוני היושב-ראש.

אני רק עורך משנה – אני לא מבין במכרזים, אני לא מבין בכספים. אם הייתי מבין בזה כנראה שהייתי הרבה יותר עשיר – יכול להיות שלא הייתי עיתונאי אלא יזם ואז הייתי מקבל משכורות קצת יותר גבוהות, אבל אני לא.

יש אצלנו 180 עובדים, אדוני היושב-ראש, מתוכם בסך הכול 30 עובדים במרכז וגם הם מסקרים את ראש העין הרבה יותר מאשר את תל אביב.

בצדק, בגלל שאיתן מראש העין.

בהחלט, בזכות איתן בעיקר.
180 עובדים, אדוני, שכרגע ניצבים בפני שני סדים – אומרים לנו: כתוצאה מהקיצוץ הזה, גם של תקופת המכרז וגם של הסכום, תפטרו חלק גדול מהעובדים כבר עשיו בינואר וכל השאר יעלו על קרחון ביוני וינדדו להם לאוקיאנוס אל מותם התעסוקתי.

תנו לנו להתפרנס, תנו לנו להביא את הקול של הפריפריה. אנחנו היחידים שמביאים אותו למסך ואני חושב שכל מי שנמצא פה יודע את זה. תסתכל על ה-Lineup של ערוץ 2, של ערוץ 10, של מבט – כדי שיהיו שם כתבות ממצפה רמון צריכה להיות, לא עלינו, חדירת מחבלים. אצלי זה קורה כל יום על המסך.

נמצאים כאן עובדים מבאר שבע, מקרית שמונה, מחיפה, מהכפרים הדרוזיים, מירושלים – תנו לנו לעבוד. הקיצוץ הזה, הן בזמן והן בסכום משמעותו פיטורים שלנו. פיטורים שלנו יביאו לפחות אייטמים, פחות פריפריה על המסך וזה עוד מובטלים באותם מקומות שבהם לא רק שאין עבודה בעיתונות – אין עבודה בכלל, אדוני. אנחנו מבקשים מהוועדה: הצילו אותנו. זה הכול.

תודה רבה. רמי סדן, האגודה לזכות הציבור לדעת.

אנחנו חושבים, אדוני היושב-ראש, שהמושג "הוראת שעה" חי פה יותר מדי זמן – זה הופך כבר למגוחך. צריך לוודא שיש חדשות מקומיות, צריך לוודא שהפריפריה מקבלת ביטוי אבל יחד עם זה גם צריך, בהצעת החוק, לוודא שזה נעשה בצורה מתוקנת ושהצעת החוק הזו מבטיחה גם שיהיה מכרז שיבטיח את המשך הקיום של החדשות המקומיות.
אם יש החלטה של חברי הכנסת שמבינים את החשיבות של זה – צריך לדאוג שאכן יהיו חדשות מקומיות, אבל החדשות האלה, כמו שכל חברי הכנסת יודעים, בתקופת בחירות לשלושה חודשים ירוצו אחר כך אוטומטית.

הניסיון לתת להם כרגע עוד שישה חודשים בלי מכרז באופן שהוא לא תקין, בצורה לא שוויונית, נראה לנו לא נכון – לא ציבורית ולא כלפי החשיבות של עצם החדשות המקומיות שחשוב להבטיח גם את קיומן כרגע אבל גם להבטיח שיש מכרז שיאפשר להן לפעול באופן שוויוני והוגן הלאה.

תודה רבה. רם לנדס מחברת "קודה תקשורת", המפיקים של החדשות המקומיות.

בחדשות של ערוץ 2 הגדולות והחזקות יש כתב אחד שמכסה את כל אזור הדרום וכתב אחד שמכסה את כל אזור הצפון. אותו דבר בחדשות של ערוץ 10. בחדשות המקומיות יש 30 אנשים בדרום ו-30 אנשים בצפון.

אני מבין שאפשר להסתכל על כל החיים והעל העולם דרך הפריזמה הכלכלית – היא פריזמה מדויקת, אפשר למדוד אותה. אני לא יודע איך למדוד תחושה של שייכות של קבוצות שלימות באוכלוסייה שלא מקבלות שום ביטוי בערוצי התקשורת המרכזיים ועם כל הרצון הטוב, הם לא יכולים עם כתב אחד לתת שום ביטוי לשום דבר.

החדשות המקומיות מייחדות אוכלוסיות גדולות והן המקום היחידי שיש להן קול ובית. אני לא יודע מה הערך הכלכלי של זה, אבל אני בטוח שיש לזה ערך חברתי מאוד גדול. אני בטוח שגם מבחינת הפרודוקטיביות של האנשים האלה שמרגישים שהם חלק מהחברה הישראלית, אם האוצר היה עושה תחשיב יותר מורכב, היה רואה שההשקעה בחדשות המקומיות בטלה בשישים לעומת התועלת שלהן.
אבל אני מבין שהדיון יותר מורכב מזה. אני גם קשוב ושומע שאנשים רוצים שהכול יתנהל בהליך תקין. אכן, במדינת ישראל יש מוסדות שהתפקיד שלהם לקבוע דברים והיועץ המשפטי לממשלה אמון על הצדדים המשפטים וקבע שמכרז לחדשות המקומיות ראוי שיהיה כאשר יש הסדר קבע בעוד שנה. קבע את זה, אז כל אחד זכאי לדעתו, אבל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, קבע קביעה מסוימת.

אגב, אין לנו שום התנגדות למכרזים. אנחנו נשמח ללכת למכרז – השאלה על מה? כאשר מקצצים לנו במבט שנתי שבעה מיליון שקלים וכאשר מורידים את האופק שלנו לחצי שנה, כל אחד שמבין קצת מבין על מה בעצם אנחנו נלחמים. אנחנו נלחמים כרגע על הקול של הפריפריה ועל 180 עובדים, 180 משפחות, באזורים שאין להם שום אלטרנטיבה תעסוקתית.

תודה רבה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברים. כצפוי, הנושא הזה מגיע ברגע האחרון כי לצערי הרב הממשלה לא יודעת לעשות משהו אחר אלא לחכות עד שהסכין מונח על צווארה. זה מה שאנחנו רואים – הפגנות ולחצים, כל הדברים האלה בסוף מגיעים במשפך אל הנקודה הזו. ואז, בשביל לעשות את הסיבוב האחרון של העינוי, מקצצים בתקציב מ-12.5 ל-9.25, ל-9.15 ומורידים את זה לחצי שנה.

כל פעם עוד טיפה אחת, טיפה אחת, עד שאתם יודעים – או זה ימות, או שזה ימות, או שזה ימות. זה ברור שלמשרד האוצר אין שין שום אינטרס בקיום החדשות המקומיות, הוא לא מבין את זה בכלל. הוא לא מבין את החשיבות של הוויה וחיים בפריפריה כי זה לא מדבר אליהם. הם לא יודעים שיש משהו שהוא מחוץ למרכז. זה נכון גם לגבי תחומים אחרים.

רק האנשים שגרים שם וכל הזמן אומרים להם: תסתכלו למרכז ותייחלו להיות במרכז ואל תקיימו חיים משלכם – לא תרבות, לא כלכלה, לא חיים מוניציפליים, לא צריך, שלא יהיה לכם. אני מבין שחלה בעיה במימון, אנחנו יודעים שקיימת בעיה במימון, שהתמלוגים הסתיימו, אני מבין את זה – זה נכון בדרכו.

אגב, אני לא קורא לחידוש התמלוגים האלה. אני חושב שהאוצר צריך למצוא פתרון ארוך טווח ולא קצר טווח ואני חושש מאוד שבעוד חצי שנה לא יהיה כבר כלום כי אז גם לא יהיו בחירות ברקע, לא יהיה לחץ ציבורי – כל הכלים שאפקטיביים כרגע ייעלמו.
לכן אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהאינטרס של כולנו פה בחדר הזה, בלי יוצא מן הכלל – ולא משנה מאיזו מפלגה אנחנו ואת מי אנחנו מייצגים – זה להעמיד את זה בדיוק באותו היקף שזה היה, אותם 25 מיליון לשנה אחת וניפגש בעוד שנה.

לעניין המכרז – אין לי מושג, חיים, אני לא יודע ואני לא מבין איך נעשה התהליך. אני לא חושב שזה התפקיד של הוועדה. אני חושב שכל הקצאת כספים ציבורית צריכה להיעשות באמצעות מכרז, אני אומר לך את זה בעיקרון.

זה כל מה שאמרתי, לא מבקש שום דבר יותר. אני חותם על כל מילה שאמרת, אלא עם הערה: המשאב צריך להיות מחולק בתנאים של מכרז.

אני מודה שאני לא יודע, כן אני לא נכנס לסוגיה. אבל אני אומר שממשיכים באותו היקף שהיה, אין שום סיבה - - -

למה אי אפשר לעשות את זה בעוד חצי שנה?

בעוד חצי שנה החיים יראו אחרת. בעוד חצי שנה לעשות עוד פעם את אותה הקצאה?

מה הבעיה?

מה יקרה בעוד חצי שנה שאנחנו לא יודעים היום?

הרי ההליך לא חוקי.

עזוב, עזוב - - -

נחמן שי, נא לסיים. חברים לא לדבר ללא רשות דיבור. נא לסכם.

הסיכום הוא כזה: צריך להמשיך באותה הקצאת כספים, באותו היקף, לאותו אורך זמן ובעוד שנה לדון בכך. אני כבר מבקש מהאוצר שישקיע מחשבה איך ממשיכים את זה מפני שהחדשות המקומיות הן לא סוכריה – הן חיוניות.

תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה, רשות הדיבור שלך.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כל פעם מביאים אלינו את העניין הזה שעוד רגע סוגרים אותנו וכמעט כל תחום היום בתקשורת נראה מאוד לא יציב, מאוד רעוע. עוד מעט זורקים אנשים לרחובות. ואנחנו המחוקקים הופכים להיות מין אנשים שצריכים לקבל החלטה בדוחק, לא מתוך חשיבה עמוקה, לא מתוך התייחסות רחבה לבעיה, ואנחנו פותרים את הבעיה.
אנחנו שוב עלולים, כנראה ככה זה יגמר היום, להיות סוג של חותמת גומי לבקשת הממשלה והאוצר רק כדי למנוע את הפיטורים של העובדים ולמנוע את העצירה של התחום הזה מלפעול. אני קודם כל אומר – הנה הפרוטוקול שבו הכול נרשם והכול נחתם – אם מישהו חושב שתוך חצי שנה יקרה משהו ויסדרו את המערכת ויעשו מכרז ויתקנו את כל מה שצריך ונבוא בכנסת הבאה ונקבל תמונת מצב מושלמת שבה החדשות המקומיות עובדות אז או שהוא עובד על עצמו או שבמקרה הגרוע עובד על הציבור.

זה פשוט לא יקרה, בוודאי לא בחצי שנה. אין כאן שום כוונה אמתית להסדיר את הנושא של החדשות המקומיות בישראל. מה שקרה כאן באמת זה בלחץ של בחירות, תוך כדי לחצים ציבוריים שהופנו לכיוונו של ראש הממשלה, הייתה כוונה להשקיט את המערכת, לתת אורך חיים נוסף של חצי שנה לעובדים.
אני מציע לאף אחד לא לבנות על זה ולא להיתלות בזה כי אני לא הייתי חותם כאן. לאף אחד מהעובדים לא הייתי מציע לקחת משכנתא ליותר משנה במקרה הטוב. לא הייתי הולך עם העניין הזה. זה דבר עצוב, זה דבר מעציב.

תראו מה קורה כאן בעיקר בשנתיים-שלוש האחרונות, איך התקשורת הישראלית הפכה להיות לאי של חוסר יציבות. תראו איך הציבור הישראלי מסתכל על זה – כל שנה, כל שנתיים, כל חצי שנה, מגיעה לפה כל צמרת התקשורת הישראלית להתחנן על חייה לפני חברי הכנסת. אני בכלל לא רוצה את השליטה הזאת. אני בכלל לא אוהב את העניין הזה שהרגולציה הפכה להיות כלי משחק בדי הפוליטיקאים ואני אומר את זה כפוליטיקאי.

נא לסכם, חבר הכנסת חסון.

לא הייתי רוצה את זה. אני חושב שזה מוטעה – אדוני, אני מסכם – אני חושב שזה מוטעה, אני חושב שזה לא נכון. בכוונתי להגיש הסתייגות למליאה שלחדשות המקומיות יוארך לא בחצי שנה אלא בשנה – אני חושב שזה הדבר הנכון – ובשנה הזאת הוועדה צריכה לחייב - - -

בשלב זה זו הצעה שהוועדה תצטרך להצביע עליה. אם הוועדה לא תקבל את הצעתך – אז תגיש הסתייגות.

מאה אחוז, את מבינה למה התכוונתי.

אולי הצעתך תתקבל.

אולי. אם הצעתי תתקבל, אני אהיה יותר ממאושר ולא נצטרך הסתייגות, אבל את מבינה למה אני מתכוון. אני חושב שבשנה הזאת, אם אכן זה יהיה, נצטרך להסדיר את הנושא הזה אחת ולתמיד.

תודה.

עוד משפט קצר, ברשותך. אני רואה פה את העניין הזה של מאבקי כוח בין חברות כאלה לחברות אחרות – זה לגיטימי, זה קיים במערכת העסקית, בסוף זאת מערכת עסקית. אני מציע לא להישאב למקום הזה כמו לא להישאב למקום שבו מישהו יגיד לנו שהחדשות המקומיות האלה – בעיני הן קודם כל צורך חברתי, הן לא צורך עסקי ולא צורך כלכלי. הן צורך חברתי וצורך לציבור – יבואו ויגידו שזה על חשבון דרמה או יצירה או כל דבר אחר.

תודה רבה, חבר הכנסת.

זה לא קשור אחד לשני.

תודה.

זה צריך להיות מופרד וצריך לתת להם לחיות.

תודה. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה.

תודה, אדוני. כמו שאמרו קודמי, אנחנו נדרשים לשאלה הזאת פעם אחר פעם. אני מבקש לעשות את האבחנה בין הנושאים המשפטיים, שזה לא המקום לעסוק בהם, כן או לא מכרז – אלו דברים שצריכים להיות נדונים במקום שלהם.
אני מצטרף לחברי ואומר: גדעון סער, נדמה לי, היה הראשון שנאבק עבור החדשות המקומיות, אחר-כך נכנסה לעניין הזה שלי יחימוביץ' ועכשיו נחמן - - -

וכרמל.

וכרמל, כן. נכון, אתה צודק, סליחה. תודה על התיקון. האוצר מחכה שהם ילכו ויתמעטו עד שבסוף כבר לא יהיה מי שייקח לידיו וירים את הכפפה הזו ואז לא יצטרכו יותר לעסוק בשאלה הזאת של החדשות המקומיות כי גם ככה הפריפריה היא לא בדיוק מאותם נושאים שאנחנו מצליחים תמיד לשים אותם בראש סדר יומנו.

אני מבקש מאוד ואני מבקש מכל חברי הכנסת, זה מסוג אותם נושאים שהם בכלל לא שאלה פוליטית-מפלגתית. זה בדיוק מאותם נושאים שהכנסת כולה יכולה להתאחד סביבם. כל ניסיון להביא את זה לחצי שנה הוא לא נכון. גם אם אחר-כך אנחנו עושים מכרז כזה או אחר ויזכה מי שיזכה, רצוי – ואני אומר את זה לכולם – שזה ייעשה מתוך פלטפורמה טובה, נכונה, ואני מקווה שאכן ההצעה הזאת תעבור. תודה.

תודה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.

תמיד מדברים על הפריפריה, על התמיכה ועל העזרה – זה בסדר עדיפות. אנחנו שומעים את זה במשך ארבע שנים בממשלה הזאת ושמענו את זה בממשלות קודמות אבל הכול נשאר בגדר הצהרות. הפריפריה תישאר סוג ב' במדינת ישראל, לא יעזור לאף אחד – לא רואים אותנו, לא חושבים עלינו.

כשאנחנו מדברים על חדשות בפריפריה אנחנו מדברים על תקציב קטן של תיאטרון עירוני בעיר גדולה בישראל. על מה מדברים, על כסף גדול? כסף כל-כך קטן שזה מבייש להביא אותנו בדקה ה-90. זה לא במקרה, אנחנו לא נאיביים – מביאים אותנו חודש לפני הבחירות, מחייבים את כל החברים האלה לבוא לכאן וכאילו שהכול רגיל. זה לא רגיל, זה לא תקין, זה לא מתאים לדמוקרטיה הישראלית. אני אישית מתבייש שרוב הדברים נעשים ככה במדינה מתוקנת.
כאיש פריפריה שחי בדלית אל כרמל אומר לכם שהחדשות האלה חשובות לנו מאוד. אנחנו כל הזמן מדברים על הפערים בחברה ועל הבעיות שיש לנו ואני מסתכל ורואה שבלבנון יש יותר ערוצי תקשורת משיש בארץ – לבנון היא מדינת עולם שלישי; יש במצרים יותר משיש בישראל.
אנחנו כל הזמן רואים תכניות בערבית שמתרגמים התורכים. אני רוצה שתבואו ותראו שיש אוכלוסייה של יותר ממיליון איש דוברי ערבית בארץ שרואה תכניות מתורגמות על-ידי התורכים לערבית במשך השנה. אז מה, תורכיה יותר עשירה מאתנו? היא יותר נאורה מאתנו? נושא התרבות מפותח במצרים ובלבנון יותר מאשר אצלנו?

בסופו של דבר מביאים את החברים האלה על ארבע להתחנן ולבקש. אני חושב שזה מבייש אותי כחבר כנסת, זה לא מתאים לנו. אנחנו צריכים להכניס את הנושא הזה בתקציב, בספר התקציב, של מדינת ישראל, כאשר בונים תקציב ומצביעים בעד תקציב לארבע-חמש שנים מראש, כדי שלא נגיע למצב מביש ולא אחראי כמו המצב שאנחנו נמצאים בו. תודה רבה.

חבר הכנסת אחמד דבאח, בבקשה.

כשנאמתי במליאה לפני שהגענו לכאן, התייחסתי לעניין של הפריפריה בכלל והמגזר הערבי או המגזר הלא יהודי בפרט ועל היחס כלפי הפריפריה. לפני ששמעתי את החברים שדברו כאן, חשבתי שהכוונות הן פוליטיות או מכל סיבה אחרת אבל אחרי ששמעתי אתכם, התברר שהבעיה העיקרית היא בעיה של תקציב לפריפריה. שמעתי גם שאחד הערוצים החשובים מעסיק רק כתב אחד בדרום וכתב אחד בצפון – זאת אומרת שאם יהיה פיצוץ – לא יהיה לנו כתב לא בצפון ולא בדרום.

לפי דעתי זאת תופעה מאוד חמורה ואני קורא לך, אדוני היושב-ראש ולחברי הכנסת, לפי דעתי את הקיצוץ הזה צריך למנוע וצריך להוסיף תקציב לערוצי התקשורת על מנת שיקבלו תושבי הפריפריה בכלל והמגזר הלא יהודי את היחס ההגון והראוי, תודה.

תודה רבה. היועצת המשפטית, בבקשה.

אני מבקשת להפנות את תשומת לב חברות וחברי הכנסת לשתי נקודות, בשעה שאתם מתבקשים להכריע: קודם כל לעניין תקופת ההארכה של שידורי החדשות המקומיות. בתזכיר שפרסמה הממשלה, תזכיר הצעת החוק, דובר על הארכה לשנה שלמה.

לא שומעים.

בתזכיר הצעת החוק הוצע, דובר, על הארכת שידורי החדשות בשנה שלמה. בהצעת החוק כפי שאישרה הממשלה או ועדת השרים – אינני יודעת, נדמה לי שהממשלה – ועדת השרים זאת ועדת השרים לענייני חקיקה, התקופה קוצצה לשישה חודשים.

ניסיתי לברר מדוע נעשה הקיצוץ הזה, מדוע קוצרה התקופה. ובכן, הבנתי שהממשלה החליטה ששר התקשורת בממשלה הבאה, לכשימונה, יבדוק את כל הנושא של שידורי החדשות המקומיות, כי בין היתר, יש בעיה של מימון החדשות האלה.

היום, החדשות המקומיות ממומנות מהתמלוגים שמשלמת חברת "הוט" וככל שהסכום הזה לא מספיק – אז גם מהתמלוגים שמשלמת חברת "יס". החל מ-2013 התמלוגים של שתי החברות האלה יבוטלו, דהיינו, לא ישולמו יותר תמלוגים ויהיה צורך בעתיד, ככל שיוחלט על המשך שידורי החדשות המקומיות, למצוא לזה מקור תקציבי אחר.

לצורך בדיקת העניין ולצורך המשך שידורי החדשות המקומיות מ-1 ביולי 2013 עד תום השנה, יש צורך בתיקון חקיקה. אני בספק אם עד אז כל השאלות האלה יוכלו להיבדק ויימצא להם מענה, מה גם שנכון שבשנת בחירות, ועדת הכנסת הבאה שתכונן בכנסת ה-19, היא זו שתקבע מתי יתחיל מושב הקיץ של הכנסת הבאה.

אבל אם ינהגו כפי שנוהגים בדרך כלל – כנס הקיץ מתחיל ביום שני הראשון שאחרי יום העצמאות, בדקתי ממש עכשיו, התאריך יוצא 22 באפריל 2013. אני אומרת לכם שזה לא תאריך קדוש כי בשנת בחירות, ועדת כנסת חדשה יכולה לקבוע מועד אחר.

בהנחה שזה יהיה המועד יש בסך הכול את סוף חודש אפריל, מאי ויוני כדי לטפל בתקציב המדינה, בחוקי ההסדרים, בעוד הרבה מאוד חקיקות דחופות ואולי גם בהארכת שידורי החדשות המקומיות. אני בספק עד כמה הממשלה והכנסת יתפנו לעסוק בעניין הזה.

מה גם שכאמור הוזכר, ואני חושבת שהדברים נכונים, שככל שיוחלט בתקציב המדינה – התמלוגים הם תקציב המדינה, לא נטעה בעניין הזה – להמשיך את שידורי החדשות המקומיות, יהיה צורך להכין גם מכרז כדי להמשיך את שידורי החדשות המקומיות.

לחשוב שאת כל זה ריאלי להספיק לעשות מ-1 ביולי, על סמך הניסיון הדל שלי בכנסות השונות, אני יכולה רק להביע ספק. אני מפנה את תשומת לבכם לאילוצים האלה כדי שתשקלו אם יש מקום להאריך את זה בחצי שנה או בשנה שלמה.

אני רוצה להעיר עוד הערה אחת בקשר לתקציב, לסכום המוקצה לחדשות המקומיות. בתיקון 35 לחוק התקשורת בזק ושידורים) משנת 2006 הוסף סעיף האומר: "משדרי החדשות המקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום ששודרו לפי הוראות סעיף 6כ לחוק העיקרי החל מיום תחילתו של חוק זה ואילך יהיו בהיקף ובמתכונת לפי הוראות המועצה לשידורי כבלי ולשידורי לוויין כפי שהיו בתוקף ביום י' כסלו התשס"ז, 1 בדצמבר 2006".
ההוראה הזאת הוכנסה לחוק כדי להבטיח שאם באמת רוצים להמשיך בשידורי החדשות המקומיות, ככל שיש לכך מקום, שלא ייבשו אותם עם התקציב, יגידו: יהיו חדשות מקומיות, אבל התקציב יהיה כל-כך נמוך כך שלא יהיה ניתן להפיק מהדורות חדשות מקומיות במתכונת סבירה ובהיקף סביר.

אני מניחה שהגיעו למסקנה היום, ומאוד ייתכן שזה אמתי – אין לי שום כלים לבדוק את זה – שבתקציב המוצע ניתן להפיק ולשדר חדשות בהיקף ובמתכונת ראויים. רציתי להפנות את תשומת הלב לכך שזו הייתה כוונת המחוקק מלכתחילה והוראה זו שולבה בחוק.

לפילוח הזמנים שתיארת, ברור לך לגמרי שאין שום כוונה בסופו של דבר לפתור את הבעיה, כי ברגע שבעוד ארבעה חודשים מעכשיו השר החדש רק יתחיל לפתור את הבעיה הזאת, ברור לחלוטין שכל הניסיון להגיד חצי שנה במקום שנה מלכתחילה, היה במטרה לזרות חול בעיניים כרגע ולא לפתור את הבעיה.

אפשר לבקש מנציג הממשלה שינמק לנו או היועצים המשפטיים?

בוודאי, יש כאן נציגי ממשלה.

הסתירה שהייתה בתזכיר ואחר כך - - -

זאת לא סתירה. ראה, תזכיר הוא מסמך שמופץ כדי לקבל הערות והרבה מאוד פעמים יש שינויים בנוסח הצעת חוק לבין התזכיר.

אז אולי שיסבירו לנו מה ההיגיון הכלכלי? מעבר לזה שרוצים להתעמר בהם – זה ברור לנו – מישהו יכול להסביר לנו? הממשלה הבאה כמעט לא תוקם עד חודש מאי, בסדר?

הגזמת.

אני מניחה שהרבה לפני כן.

זה לא ציפי מרכיבה.

רגע. אני אגיד לך, אדוני, אני אסביר לך למה אני אומר - - -

יכול להיות שכאשר ציפי לבני מרכיבה ממשלה – ככה זה לוקח, אבל מבחינתנו - - -

גם אם הממשלה קמה, יש דיוני תקציב, השר יגיד שהוא רוצה ללמוד את העניין. בסופו של דבר אתה מביא אותם בסוגיה הזאת עוד פעם על הברכיים. למה? מישהו יכול לתת תשובה? אולי מהממשלה, מהיועצים המשפטיים, ממשרד האוצר שמנהל לנו את המדינה?

איפה גברת נויפלד?

היא לא נמצאת.

אולי מישהו מהאוצר יכול?

כן, בבקשה, דובר אחרון ואנחנו מתחילים בהקראה.

אין ספק שלנדס עושה עבודה טובה וחשובה, אין ספק, אבל בסופו של דבר, תגידו, איפה אנחנו חיים? זה הליך בלתי חוקי. אני מבין שלוועדת הכלכלה קשה להודות בזה שהיא נותנת יד להליך בלתי חוקי ולכן, בגלל שהחיים דחקו אותנו למצב הזה, צריך למשוך את זה לתקופת זמן נוספת.
לפי הבנתי הדלה אפשר במשך חצי שנה להרים מכרז ובחודשיים, לפי חשבון הזמן שלך, אפשר לאשר אותו.

ומה עם העובדים, אדוני? מי מבטיח לי שבעוד חצי שנה יהיה לי כסף לשלם לגן של הבנות?

בעוד חצי שנה יהיה מכרז, ואז מי שייקח - - -

אם אתה זוכה - - -

מה שאתה אומר - - -

מה אתנו, אדוני?

אתה אומר שההליך הבלתי חוקי הזה יימשך לעד.

אני אומר שאנחנו עובדים יום-יום, מביאים - - -

המכרז צריך להתפרסם הרבה לפני - - -

אבל מה יקרה בעוד שנה וחודש?

אני אומר שאנחנו מביאים יום-יום את מה שצריך למסך. 180 אנשים עובדים במקום הזה שאתם כל-כך ששים ולחוצים להכרית אותו. אין לי שום בעיה, תעשו אלף מכרזים, אבל בואו נזכור את הבעיה שלנו - - -

כרגע אני מייצג את "הלא טי.וי", אנחנו הרי נעבוד אתכם. בחצי שנה הקרובה אנחנו עובדים אתכם.

אני צריך פתרון כרגע. לי יש מכתב פיטורים שקיבלתי ב-1 בחודש יחד עם עוד 180 עובדים. בכל הכבוד, צריך פתרון עכשיו - - -

אתה אומר שההליך הבלתי חוקי בעליל הזה יימשך תמיד – זה מה שאתה אומר.

בוא נאמר שיש מכרז - - -

חברים, אני מבקש להפסיק את הוויכוח הזה. נא סיים את דבריך, בבקשה.

כל מה שאני אבקש זה שאת ההליך הבלתי חוקי הזה לקצר כמה שאפשר. להערכתי, במשך חצי שנה, אם עושים שריר – אפשר לעשות גם מכרז וגם לסכם אותו.

לוח הזמנים הפוליטי לא מאפשר.

לוח הזמנים הפוליטי הכניס את הסיפור הזה לסד של היום.

מאה אחוז, אני מסכים אתך.

מה האינטרס שלך? מה מביא אותך - - -

אני מייצג כרגע את "הלא טי.וי", הערוץ הערבי-ישראלי. בערוץ הערבי-ישראלי, באותו כסף שמוקצב לחדשות המקומיות, זכאי לקבל כ-20% מתוך התקציב הזה.

בגלל זה אתה רוצה לפטר - - -

אני בעד מכרז מפני שאני יודע שברגע שפותחים מכרז אז נפתח גם הסיפור של חלוקת תקציב.

טוב, תודה רבה. מי מקריא את החוק?

אדוני לא רוצה לקבל תגובת - - -

בסעיף הרלוונטי אנחנו נשאל.

כרמל, רגע. ביקשתי מהממשלה לתת לי תשובה לזה, אדוני. אני מאוד מעריך את היוזמה - - -

מה הייתה השאלה שלך?

מה הנימוק של הממשלה לחצי שנה? אני לא רוצה לשמוע - - -

בסעיף של החצי שנה נשמע את הנימוק. בסעיף של החצי שנה הם יענו לך.

"הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה)
(תיקון מס' 5) (הארכת תוקף הוראות שעה), התשע"ג-2012
תיקון סעיף 3
1. בחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה),
התשס"ח-2007 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3 המתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים)
(תיקון מס' 35), התשס"ז-2006, במקום "י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012)" יבוא "כ"ב
בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013)"."

הסבר.

זה הסעיף שמאריך את ההסדר בחצי שנה נוספת עד ליום 30 ביוני 2013.

למה דווקא חצי שנה?

למה חצי שנה?

הם שמעו את השאלה והיא עכשיו עונה.

ההנחה הייתה, כמו שנאמר פה קודם, שצריך לגבש הסדר נוכח ביטול התמלוגים. יש צורך לגבש הסדר שהוא הסדר מימוני שונה מדמי התמלוגים. בחצי השנה הקרובה יגובש הסדר ככל שיימצא לנכון עם מקור מימון שונה מדמי התמלוגים.

יהיה הסדר - - -

את מתחייבת - - -

למה לא שנה, דנה? למה זה לא צריך - - -

האם את מחייבת שיהיה הסדר? כי עשיו סייגת את זה.

אני לא מתחייבת כי אני לא יכולה להתחייב. הולכת להיות ממשלה אחרת ויהיה שר תקשורת אחר - - -

רק רגע - - -

אם אדוני חושב אני יכולה לחייב את הממשלה – אני לא יכולה. מי שיחייב את הממשלה יהיו הממשלה ושר התקשורת שייכנס לתפקידו לאחר שתיבחר ממשלה חדשה והוא יצטרך לבחון את ההסדר הקיים - - -

למה לא להאריך פשוט עד לשנת התקציב הבאה? עד סוף שנת התקציב הזאת? למה לא? לפחות פשרה. אם גם ככה התקציב הבא ייקבע בממשלה הבאה - - -

אפשר, זה בעוד שבועיים.

לא. זה 30 ביולי, התקציב הבא, הבא. לא התכוונתי לתקציב הבא עכשיו.

טוב, סיימת עם התשובה שלך? אתה רוצה להעלות את ההצעה שלך לשנה?

כן, כן.

אני גם רוצה. אני חושבת שאפילו יותר בגלל שאני בטוחה - - -

אנחנו נצביע על שנה.

עוד מעט תהיה פה ישיבה על ערוץ 10, נכון? כבר ישבנו על הדברים האלה, הזזנו אותם לחצי שנה ואחרי זה עוד חצי שנה, והיום אנחנו מדברים על זה שהוא הולך להיסגר – זה בדיוק אותו סיפור.

ההצעה שלי לשנה.

גם ההצעה שלי לשנה.

הצעה של חבר הכנסת חסון - - -

בשם התנועה.

בשם התנועה; חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ בשם מפלגת כלכלה - - -

בשם מפלגת כלכלה.

איתן כבל בשם מפלגת – קשה לעקוב אחריכם. מי עוד מציע שנה ורוצה קרדיט? חבר הכנסת דב חנין מציע שנה.

אז של מי ההצעות?

של דב חנין, ברקוביץ', חסון יואל, כבל איתן ונחמן שי.

יואל דיבר בשם כל הסיעה שלנו.

בשם כל סיעת תנועה. מי בעד הצעתם של חברי הכנסת – אני אגיד בדיוק למי יש זכות הצבעה - - -

האם אפשר לציין שבמהלך השנה הזאת ייצא מכרז כחוק?

לא להפריע בעת הצבעה, חיים.

חבר הכנסת אופיר אקוניס בעל זכות הצבעה; במקום חבר הכנסת דני דנון יצביע חבר הכנסת אללי אדמסו, נמצא?

נמצא.

נמצא. חבר הכנסת רוברט אילטוב; חבר הכנסת מילר במקום חבר הכנסת חמד עמאר; דוד אזולאי, יצחק וקנין, ישראל אייכלר, יואל חסון, אחמד דבאח, יוליה שמאלוב ברקוביץ, נחמן שי ואיתן כבל – בבקשה.

אני מציע הצבעה שמית, בבקשה, לסעיף הזה. רגע, יש שינוי בבקשות הסיעה – אכרם חסון. טוב, תקראי את השם שלי ראשון. חברים, שקט, אנחנו מצביעים. מי שיקריאו בשמו – יצביע. ומי שלא – אין לו זכות הצבעה.

חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן – נגד
חבר הכנסת אופיר אקוניס – נגד

חבר הכנסת אללי אדמסו – נגד

חבר הכנסת רוברט אילטוב – נגד

חבר הכנסת אלכס מילר – נגד

חבר הכנסת יואל חסון – בעד

חבר הכנסת אכרם חסון – בעד

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ – בעד. את מדברת על השנה, נכון?

כן.

חבר הכנסת נחמן שי – בעד

חבר הכנסת איתן כבל – בעד

מה התוצאה?

שוויון. ההצעה לא התקבלה.

שוויון. מה תגיד לנו היועצת המשפטית? ההצעה לא נתקבלה? ההצעה לא נתקבלה.

אפשר לבקש רביזיה, אדוני?

בקשה לרביזיה של חבר הכנסת יואל חסון נרשמה ותבוצע. עכשיו אנחנו מצביעים על הנוסח הממשלתי.

אפשר להעיר הערה קטנה, אדוני?

אחרי ההצבעה.

אני מבקש להעיר טרם ההצבעה כי זה משפיע על - - -

אין לך מה להציע ולשנות כרגע. אני מצביע על הנוסח הממשלתי שהוקרא על-ידי משרד התקשורת. בבקשה.

חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן – בעד

חבר הכנסת אופיר אקוניס – בעד

חבר הכנסת אללי אדמסו – בעד

חבר הכנסת רוברט אילטוב – בעד

חבר הכנסת אלכס מילר – בעד

חבר הכנסת יואל חסון – נגד

חבר הכנסת אכרם חסון – נגד

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ – נגד. אבל אם זה מה שנשאר – אני בעד.

רגע, רגע. יושבת-ראש מפלגת כלכלה - - -

- - - לב העיסוק - - -

אל תפריע, חבר הכנסת חסון. חברים, שקט. יוליה שמאלוב-ברקוביץ – את צריכה לענות בעד או נגד. את היום כבר יושבת-ראש מפלגה, זאת לא חברות בקדימה – אחת מ-28 – מה הצבעתך, בבקשה?

אני נגד אבל אם אין סיבה – אני רוצה בעד.

אז מה בסוף?

מה יהיה – שנה או חצי שנה?

אני מבקש לכנס את ועדת הכנסת.

תלכי אתנו.

תשמע, אין לי - - -

יוליה, דעה עצמאית. אל תלכי אתו.

את רוצה לכנס את מוסדות המפלגה שלך?

דיון סיעתי.

אני רואה שנהיית בדחן.

נו, לעניין – מי בעד ומי נגד.

אתה במקום שאני לא כל-כך הייתי שמחה להיות בו כרגע.

אני מאוד מרוצה, אני מאוד מרוצה. מי בעד, מי נגד?

אני כרגע נגד.

בעד?

נגד.

חבר הכנסת נחמן שי – נגד

חבר הכנסת איתן כבר – נגד.

שוויון.

משמעות ההצבעות, אדוני, שהסעיף הזה לא התקבל בכלל.

אפשר להגיש רביזיה?

רביזיה של חבר הכנסת רוברט אילטוב. הכול יתקבל בסוף, אל תדאגו.

הרביזיה שלי קודמת לרביזיה של רוברט אילטוב.

אין בעיה.

זה לפי אל"ף-בי"ת, יואל.

אפשר להגיע להסכמה עם הקואליציה על מועד ארוך יותר?

אפשר שבעה חודשים. שבעה חודשים בדיוק עד תום מועד מושב הקיץ. ממילא אחרי זה יש פגרה, בתחילת אוגוסט יוצאים לפגרה. כרגע זה 30 ביוני – 30 ביולי זה סוף המושב הזה. אחרי זה חוזרים באוקטובר, אחרי החגים.

אז מתי זה יהיה?

במקום 30 ביוני זה יהיה 30 ביולי.

31 ביולי.

אז מה זה נותן?

עוד חודש ימים.

זאת הצעה שלי. במקום 30 ביוני – 31 ביולי.

למה לא תשעה? בחודש אתה לא תוכל לעבוד על זה.

חברים, קודם כל - - -

יואל, יש כסף עד אוקטובר. חברים, יש כסף, אנחנו יודעים כמה כסף יש שם – יש כסף עד אוקטובר. תנו להם לעבור את החגים ותעשו מכרז.

נשאיר כסף לישיבה הבאה.

רגע, למה לא באמת אוקטובר?

יש כסף באוקטובר ויש גם כנסת באוקטובר.

יש הסכמה עם האוצר - - -

יואל, יש עמדת ממשלה מאוד ברורה על חצי שנה - - -

אתה לא חייב לקבל את עמדת - - -

אני יודע, תאמין לי שאני יודע. אתה רואה שאנחנו לא מקבלים את עמדת הממשלה, אנחנו חורגים מעמדת הממשלה. מה שאתה לא עושה – אף פעם לא מצטרף לממשלה – אנחנו יודעים לעשות.

מה אתה אומר?

אתה מושך את הרביזיה שלך? שניכם מושכים את הרביזיה כדי שנוכל להתקדם?

על מה?

על ה-31ביולי. אז נמשכו שתי הבקשות לרביזיה ואנחנו מצביעים עכשיו על הצעתי – 31 ביולי במקום ב-30 ביוני. מי בעד? תקראי שמות, בבקשה.

לא צריך שמית.

לא, שיהיה ברור. זה על חודו של קול.

חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן – בעד

חבר הכנסת אופיר אקוניס – בעד

חבר הכנסת אללי אדמסו – בעד

חבר הכנסת רוברט אילטוב – בעד

חבר הכנסת אלכס מילר – בעד

חבר הכנסת יואל חסון – בעד

חבר הכנסת אכרם חסון – בעד

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ – בעד

חבר הכנסת נחמן שי – בעד

חבר הכנסת איתן כבל – בעד

פה אחד.

אפשר להירשם לדיבור, בבקשה?

הסתייגות לדיבור.

הסתייגות לדיבור בשם התנועה כולה.

בהחלט אפשר. אני רק מזכירה שבקשת רשות דיבור - - -

ומי בשם החובות מדבר?

זה רק מי שלא מגיש הסתייגות על אף אחד מסעיפי הצעת החוק. אנחנו רק בסעיף הראשון אז - - -

אני יכול להרחיב את ההסתייגות שלי לשנה?

ההצעה הזאת לא נתקבלה, אבל אין לנו בעיה אם אתה נהנה מזה.

אתה רושם מי מסתייג?

אנחנו עוברים לסעיף הבא.

"תיקון סעיף 4

2. בסעיף 4 לחוק העיקרי, במקום "י"ח בטבת תשע"ג (31 בדצמבר 2012)" יבוא "כ"ב בתמוז
התשע"ג (30 ביוני 2013)"."

זה תאריך מקביל לתאריך הקודם?

כן.

לפחות נשנה את זה בהתאמה לתאריך הקודם ששנינו. אנחנו נצביע פה אחד, אני מקווה, גם פה 31 ביולי. מי בעד הסעיף בנוסח הצעת החוק הממשלתית עם השינוי שהוועדה הכניסה בסעיף הקודם? מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 2 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 בנוסח הצעת החוק הממשלתית עם השינוי שהכניסה הוועדה נתקבל.

פה אחד, יופי. שני הסעיפים הראשונים אושרו. נא להקריא את סעיף 3 בבקשה.

"תיקון חוק התקשורת בזק ושידורים

3. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת), בסעיף 6כ, לפני
סעיף קטן (ז) יבוא:

(ו3)
בוצע ניכוי כאמור בסעיף קטן (ו1) מהתמלוגים ששולמו או שיש לשלמם בעבור שנת 2012
לצורך מימון, ההפקה והשידור של משדרים כאמור בסעיף קטן (א) בשנת 2012, ונותרה יתרה של
תמלוגים לאחר הניכוי האמור, תשמש היתרה לצורך מימון ההפקה והשידור של משדרים כאמור
בסעיף קטן (א) במחצית הראשונה של שנת 2013.
(ו4)
לסכום היתרה כאמור בסעיף קטן (ו3) ייווסף סכום נוסף לצורך מימון ההפקה והשידור
של משרדים כאמור בסעיף קטן (א) במחצית הראשונה של שנת 2013, מתוך התמלוגים שבעל
רישיון לשידורי לוויין משלם לפי סעיף 6נו(א) בעבור שנת 2012, באופן שכלל הסכום שישמש לצורך
מימון ההפקה והשידור של משדרים כאמור במחצית הראשונה של שנת 2013 לא יעלה על 9.25
מיליון שקלים חדשים."

את הסכום הזה צריך לתקן לפי החודש הנוסף.

אנחנו יודעים.

לא רק את הסכום, גם את התקופה.

"(ו5)
חשב משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין אופן העברת היתרה כאמור בסעיף קטן (ו3) והסכום כאמור בסעיף קטן (ו4) לידי מי שמפיק בפועל את המשדרים כאמור בסעיף קטן (א).".

אני מזכירה שבכל מקום, במקום "מחצית השנה" יהיה רשום "שבעה חודשים" והסכום – צריכים להוסיף עוד שישית, נכון?

שישית, כן.

10.8.

טוב, למישהו יש הערות מיוחדות לסעיף? כן, בבקשה.

הדברים כבר נאמרו, אבל תידרש התאמה של מדיניות המועצה כדי להתאים את הסכום הזה לחדשות מקומיות - - -

זה משהו שאנחנו צריכים לעשות או המועצה?

המועצה.

בסדר? למישהו יש עוד הערות לגבי הסעיף, השינויים? אם לא – אנחנו מצביעים. מי בעד הסעיף עם השינויים, עם העדכון של הסכום?

אדוני, ברשותך, הערה קטנה.

כן.

הצעת החוק במקור הייתה 25.5 מיליון, אחר כך האוצר הוריד את זה ל-18.5 ואחר כך היה כבר סיכום על 20. בקופה יש 20. בשבעה חודשים אלו אפשר להימנע מהקיצוץ הזה שהאוצר רוצה לעשות כי הסכום כבר נמצא.
כדי להימנע מפיטורי עובדים כבר בחודש ינואר, אני מבקש שלפחות תתנו לנו לעבוד כמו בני אדם בשבעת החודשים האלה. שיעשו את ההתאמה לפי הסכום המלא של השנה שעברה, שיחתכו מזה את שבעת החודשים ושזה יהיה התקציב. אני מבקש, זה ימנע פיטורי עובדים לפחות עד סוף יולי. לפחות בזה תעזרו לנו.

יש פה נציג של האוצר? מה עמדת האוצר ביחס למה שנאמר כרגע?

עמדת האוצר, כמו שצוין פה כמה פעמים בדברים שנאמרו, שהמקור שמממן את הפעילות של החדשות המקומיות הוא התמלוגים שהוועדה הזאת אישרה את ביטולם החל משנת 2013 ואילך לחלק מהחברים שיושבים פה, ל"הוט" ל"יס" וגם לגופי התקשורת האחרים והיא גם צפויה להרחיב את ההחלטה הזאת היום לגופים נוספים.

בהעדר מקור תקציבי אין מקור שמאפשר להרחיב את הסכומים האלה, בוודאי לא מסגרת יתרת התמלוגים של 2012.

תודה רבה. אנחנו עוברים - - -

אתה יכול לי מה הסכום?

הסיכום איתם היה על 20 מיליון כשהם הציעו 18.5. זה 18.5 לחלק 12 חודשים כפול 7 זה פחות מ-18.5.

אני מבקשת לא לצטט סיכומים שלא היו. הסיכומים מכובדים מאוד אבל יש פה הצעת חוק ממשלתית, הצביעו עליה שרים בממשלה – זאת עמדת הממשלה.

מדובר על פיטורים של עובדים בפריפריה וזה לא מפריע לך. זה לא מעניין את האוצר, מדובר פה באנשים שעובדים בפריפריה - - -

כל הפער פה הוא 3 מיליון שקלים בערך, זה כל הפער.

כמה עובדים - - -

- - - לפטר בין 40 ל-60 עובדים - - -

חברים, חברים - - -

אני מציע לשקול את העמדה שהביע חיים, אני רוצה לשקול אותה בכובד ראש. שמעתי את עמדת הממשלה – אנחנו לא הממשלה, אנחנו הכנסת. לכן אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ואנחנו נעשה דבר שיהיה טוב לציבור וגם טוב לעובדים.

אכן, חבר הכנסת אקוניס, הסכום הוא 10.5 מיליון שקלים. אני מציע שנציג את זה - - -

הצענו יותר, למה אתה מוריד להם? הצענו 10.8 מיליון.

10.8 זה לפי 18 מיליון שזה אחרי הקיצוץ התקציבי. זה צריך להיות 25 מיליון לחלק ל-12 כפול 7 בדיוק. זה הסכום שימנע פיטורי עובדים ומבחינתנו זו הבשורה הכי גדולה שאפשר לקבל.

- - -

אני מבקש מהקהל לא לדבר. סדרנים, אפשר להשליט סדר בקהל? בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.

תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו נמצאים פה בהליך מאוד מיוחד והמטרה היא לפתור כרגע בעיה קשה של עובדים שנמצאים בסכנת פיטורים ושל מערכת שעלולה להינזק. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת אקוניס ואני מציע שבהסכמת כל חברי הוועדה נקבל את המספר הזה. זה סכום כסף קטן, אבל אם כבר מתקנים – אז בואו נתקן כמו שצריך.

נעשה את זה עד הסוף – יש הסכמה.

חנין ואני לא מרבים להסכים.

גם איתי אתה לא מרבה להסכים.

גם אתך.

לעוד מישהו יש משהו לומר בעניין?

כן. אני גם בעד ההצעה הזאת.

יושבת-ראש כלכלה, היא עשתה חישוב כלכלי, אדוני.

כלכלה – זאת אמירה.

טוב. משרד התקשורת?

רק אם אפשר לבקש מהמועצה, כרמל, שהחלק שבו רם לנדס מכסה את המגזר הערבי יהיה מתואם והוא יועבר גם לערוץ הטלוויזיה הערבי-ישראלי.

איך כל פעם שיש איזה דיון אתה בא עם הערוץ הערבי. לא משנה מה הנושא, אתה מגיע - - -

קוראים לזה דמוקרטיה, אולי את לא יודעת, קוראים לזה דמוקרטיה וקוראים לזה תקשורת ולפעמים גם שני הדברים קשורים.

אם אפשר להעיר, כרמל, למרות שלכאורה העלאת הסכום היא לטובתנו, אני כמפיק אומר שאם השינוי בחקיקה יגרום לכך שהאוצר יתנגד באופן כזה שהצעת החוק לא תעבור היום – אני מוותר על זה.

למה שהאוצר יתנגד?

בקשתי לשמוע עמדה סופית של הממשלה – משרד התקשורת ומשרד האוצר – לעשות את הנגזרת של שבעה חודשים מהסכום המקורי לפני הקיצוץ.

מ-25. זו תוספת של 4 מיליון מתוך החוק.

- - - בעיית מקורות - - -

את מוכנה להתייעץ בעניין הזה?

- - -

סדרנים. נראה לי שצריכים פה יותר סדרנים – כל הזמן יש רעש בקהל. אני לא יודע להשתלט על הקהל.

מה סכום המוצא שדיברת עליו, 20 או 25?

לפי 25 זה יוצא 14.875 מיליון.

לפי 25?

לפי 25.5 מיליון.

האוצר מבקש זמן לבדוק את עמדתו? נעבור לסעיף הבא.

אנחנו חוששים שהם יברחו לנו לגמרי ואז לא יהיה לנו - - -

הם לא בורחים, חברה, מספיק. ביקשנו לבדוק - - -

נא להקריא את הסעיף הבא, דנה.

"תחילה ותוקף

4. (א)
תחילתו של חוק זה ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013).
(ב)
הוראות סעיף 6כו(3) עד (ו5) לחוק תקשורת כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יעמדו בתוקפן עד

יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013).".

טוב, צריך לתקן רק את התאריך. תיקנתם את התאריך? חוץ מזה, אפשר להצביע, נכון? אין עוד הערות. אנחנו מצביעים על סעיף 4. חבר הכנסת חסון וחבר הכנסת אקוניס, מצביעים על סעיף 4.

אי אפשר אתנו ואי אפשר בלעדינו, אדוני.

רק רגע, אדוני היושב-ראש, יש לנו הערה - - -

מה ההערה?

מצביעים על סעיף 4 עם התיקון לסעיף.

רגע, יש לנו עוד הערה. אם הסכום הוא ביחס ישיר ל-9.25, אנחנו צריכים להסמיך את המועצה לעשות תיקונים ביחס - - -

עוד לא גמרנו - - -

השארנו את זה פתוח כרגע – האוצר בודק.

אנחנו מצביעים עכשיו על סעיף 4 שדן אך ורק בתחילה ותוקף. השינוי היחידי שהכנסנו – אני מבהיר כדי שתבינו על מה אתם מצביעים – השינוי היחיד שהכנסנו בסעיף הזה לא קשור כרגע לסכום, הוא קשור רק לשאלה מתי החוק מתחיל ומתי הוא מסתיים. תחילתו לא השתנתה. סיומו – חודש לאחר מכן, בהתאם לשינויים שעשינו בסעיפים הראשונים בהצעת החוק. מי בעד סעיף 4 עם השינויים?
הצבעה

בעד סעיף 4 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4 עם השינויים נתקבל.

פה אחד. מה נשאר לנו עוד? הסכומים. מישהו יכול לקרוא לנציגי האוצר?

אפשר להתייחס בינתיים לעוד נושא אחד?

כן, בבקשה, אדוני.

תנו לאוצר לדבר.

הם יצאו להתייעצות.

אני רוצה רק בקצרה לציין, לאור פתיחת הדיון - - -

מי אתה?

אני ממלא מקום יושב-ראש המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין. כיוון שנאמרו פה דברים בתחילת הדיון בעניין נושא המכרז לעניין הפקת החדשות המקומיות, אני רוצה להבהיר שעמדתנו היא שאנחנו מקבלים את הטענה הנכונה שמשאבי ציבור צריכים להינתן במכרז ולא בדרך אחרת.

אכן שמנו לעצמנו, המועצה שמה לעצמה, את הנושא הזה לדיון וקיבלנו את העמדה הזאת והבענו אותה גם בכתב – אנחנו נטפל במהלך שנת 2013 בכך שיהיה מכרז שיאפשר את המשך השידורים משנת 2014 ואילך בדרך של מכרז. תודה.

תודה רבה. נציגי האוצר?

יש לנו כרגע בעיה במקורות בסכום של 15 מיליון שקל.

מה הסכום המקסימלי שהאוצר מוכן להסכים?

עוד 1.5 מיליון לשבעה חודשים.

עוד 1.5 מיליון לשבעה חודשים? כמה זה יוצא?

החלק היחסי.

זה יוצא מה שהצענו. חברים, זה או לגמור את החוק עם 10.8 או לצאת להפסקה. יפה, אנחנו מצביעים על סעיף 3 עם 10.8 מיליון.

לשבעה חודשים.

מה הסכום?

10.8 מיליון.

אז אנחנו מבקשים להסמיך את המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין - -

אנחנו נצביע על זה.

- - להתאים את המתכונת - - -

לשנות את הסעיף שקראתי קודם?

זה לא בדיוק. זה בשרשור אבל - - -

תני קודם לגמור את ההצבעה. מי בעד סעיף 3 עם השינוי?

הצבעה

בעד סעיף 3 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 עם השינוי נתקבל.

פה אחד. כן, דנה.

אנחנו מבקשים להוסיף לנוסח סמכות למועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין - -

תקריאי את הנוסח.

- - שתקבע את היקף ומתכונת משדרי החדשות המקומיות והתכניות המקומיות בענייני היום בהתאם להיקף הסכום שנקבע בסעיף קטן (ו4).

למישהו יש התנגדות לנוסח הזה שהוקרא? הסמכת המועצה?

אתה יכול להסביר למה צריך את זה?

למה צריך את הנוסח הזה?

בגלל שהסכום קטן מהסכום שהיה עד כה והוא מחייב התאמות לעניין מספר המהדורות.

לבטל מהדורות – זאת המשמעות. בעברית פשוטה זה לבטל שתי מהדורות לפחות, לכן הם רוצים את ההסמכה כי צריך לשנות את הרגולציה כי לא יהיו המהדורות שיש היום. מפטרים עובדים – סוגרים מהדורות.

- - - מאחר ומורידים את הסכום אז המועצה לשידורי כבלים ולוויין באה להתאים את המתכונת של המהדורות וההיקף שלהן לתקציב החדש.

אין עובדים – אין מהדורות.

אולי תפטרו את העובדים רק בחודש השישי כי עד אז כבר יהיה לכם פתרון אולי?

כן, בטוח.

מי בעד ההצעה של משרד התקשורת להסמיך את מועצת הרשות?

הצבעה

בעד הצעת משרד התקשורת – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת משרד התקשורת להסמיך את מועצת שידורי הכבלים ושידורי הלוויין לקבוע את היקף ומתכונת משדרי החדשות המקומיות והתכניות המקומיות בענייני היום בהתאם להיקף הסכום שנקבע בסעיף קטן (ו4) נתקבלה.

פה אחד. הצעת החוק מוכנה ומאושרת מבחינת ועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית. אני מודה לכל המשתתפים והאורחים. נחזור לדיון הבא ברבע לשש. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 17:35.>