הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב חמישי

<פרוטוקול מס' 4>
מישיבת ועדת משנה לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש

של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום ראשון, י"ז בטבת התשע"ג (30 בדצמבר 2012), שעה 13:00

<פנסיה בקיבוץ המתחדש>

חברי הוועדה: >
אילן גילאון – היו"ר

>
מארי קושניר-הררי - סגנית רשם האגודות השיתופיות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רו"ח אליהו עצמון - מנהל מחלקה חשבונאית, רשם האגודות השיתופיות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עבד חסדייה - מנהל מחלקת קופות גמל, אגף שוק ההון, משרד האוצר

צור גינת - מנהל תחום מפקח ארצי מקצועית, רשות המיסים, משרד האוצר

יובל כהן - פ"ש ת"א 5, רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד אסתר פלדמן - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עירית גוטמן - מרכזת בכירה פניות הציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

מזל דהרי - מרכזת בכירה באגף זקנה, המוסד לביטוח לאומי

בועז אפלל - עמותת פנסיה בראש

גור אריה (גוגה) קוגן - יועץ תקשורת, עמותת פנסיה בראש

אריה שרייבר - חבר קיבוץ, עמותת פנסיה בראש

אמציה רייז - עמותת פנסיה בראש

אמרי רון - עמותת פנסיה בראש

ראובן בויימל - יועץ פנסיוני, התנועה הקיבוצית המאוחדת - תק"מ

עמרי כנען - רכז אגף הרכזים, התנועה הקיבוצית המאוחדת - תק"מ

עו"ד יעקב אברהמי - יועץ משפטי, התנועה הקיבוצית המאוחדת - תק"מ

רו"ח ירון רייכמן - יו"ר ועדת המיסוי הבין-קיבוצית, התנועה הקיבוצית המאוחדת - תק"מ, ברית הפיקוח

גלעד ברנע - חבר מטה הפנסיה, הסתדרות החלוצה

ליאור לויתן - חבר מטה הפנסיה, הסתדרות החלוצה

עמרי סיני - רכז מטה הפנסיה, הסתדרות החלוצה

יונתן שחף - חבר מטה הפנסיה, הסתדרות החלוצה

נגה גולדפינגר - עוזרת של חה"כ אילן גילאון

תומר רזניק - עוזר של חה"כ אילן גילאון

נעה בן שבת

ענת כהן

אירית שלהבת

<פנסיה בקיבוץ המתחדש>

שלום לכולם, חברות וחברים. אנחנו שוב נפגשים בשמחה. הישיבה היום תהיה קצרה מן הרגיל, משום שזה כבר דיון רביעי שבו אנחנו נביא את המלצותינו. מראש אני רוצה להזכיר כאן שהתחלנו להיפגש בפברואר 2012, לפני 11 חודשים. זאת הישיבה הרביעית שאנו מקיימים. כל הצדדים נשמעו, כל הצדדים נפגשו, אנחנו פגשנו את כל הצדדים. קיבלנו עשרות פניות, אם לא יותר, מחברים בקיבוצים. בכול ביחד מגיעים לאיזה סיכום שהוא מעין המלצה, הוא עדיין איננו בבחינת נקיטת פעולה או פעולת חקיקה, של חקיקת משנה או חקיקה ראשית, משום שקיבלנו מנדט להמליץ בפני התנועה ובפני הצדדים. בעניין הזה קשה מאוד להגדיר את הצדדים, כי נמצאים כאן גם "ההסתדרות החלוצה" וגם "פנסיה בראש" וגם נציגים של "התנועה המאוחדת" ושל "התנועה הקיבוצית" וגם עמותת "ידיד" השתתפה בדיונים הללו וכל מיני קבוצות חברתיות ואחרות.
בכל אופן, ההמלצות של הוועדה אמנם לא סטטוטוריות, אבל אנחנו מצפים שהן יתקבלו על דעת הצדדים, וככל שהצדדים יגיעו להבנה ביניהם אנחנו רק נשמח. היות ואנחנו לא בטוחים בכך, אם בעוד 6 חודשים נראה שהדברים לא מתקדמים, ייתכן שאז נפנה לחקיקת משנה באמצעות משרד התמ"ת וגם לחקיקה ראשית, אבל כרגע ראינו רצון טוב מכל הכיוונים, מכל הצדדים.
העקרונות נשמעו בכל הכיוונים ונדמה לי שאנחנו יכולים להגיע להמלצות שלנו. בהחלט אשמח לדעת אם יש דברים חדשים בדיון בין התנועה ובין הקבוצות באשר לערבות ההדדית, אם יש איזו התקדמות מבחינת רשם העמותות באשר לאופן החיסכון וקופת החיסכון. לפני הקראת ההמלצות שלנו נשמח לשמוע את המעוניינים. אם אף אחד איננו מעוניין, אקרא את ההמלצות, נערוך הצבעה וניסע כולנו הביתה.

אני מניח שלא כולם הספיקו לקרוא את ההמלצות.

אני כבר מזהיר אתכם מראש שרק לי, לצערי, יש זכות הצבעה, ויש לי רושם שאצביע בעד מה שכתבתי כאן. אלה כמובן המלצות ולא מעבר לכך.

אני רק רוצה להעיר הערה אחת לגבי פסקה שכתובה כאן בעמוד 7. בהערה למטה, בכתב קטן כתוב: "השכר הממוצע בקיבוץ יחושב כסך המשכורות לצורך פנסיה של חברי הקיבוץ" – עד כאן זה בסדר – "חלקי מספר החברים בקיבוץ". צריך להיות כתוב: "מספר החברים בקיבוץ בגיל העבודה".

העובדים בגיל העבודה.

זה לא כתוב. זה משנה את כל הסיפור. אני מבקש לתקן את זה.

בסדר, זה טעות סופר.

אתחיל לקרוא את ההמלצות לאט-לאט. הן כבר לא לדיון כי הן כבר נכתבו, עליהן לא אתדיין, בוודאי לא בכנסת הזאת.

"המלצות בעניין האחריות הפנסיונית של הקיבוץ כלפי החבר

תיקון תקנות הערבות ההדדית על פי העקרונות הבאים:

1. הגדלה בגובה הגמלה הפנסיונית המשולמת לגמלאי. שינוי שיטת הקביעה של גובה הגמלה הפנסיונית כך שתכלול את מרכיב הוותק של הגמלאי ואת השכר הממוצע בקיבוץ כנגזרת מרמת החיים בו, בהתאם למתווה של פרופ' שישינסקי כפי שהוצג בדיוני הוועדה. בכל מקרה, סכום הגמלה לא יפחת מ-40% מהשכר הממוצע."

בנוסח שלפנינו כתוב: "הגדלה משמעותית". זה נשמט, כנראה.

זה לא נשמט. "הגדלה משמעותית" היא מונח ערכי, לכן נאמר "הגדלה". אם תחשוב שהיא משמעותית אז היא משמעותית. מפאת העינא בישא לא מכניסים מילים מעין אלה.

המשמעות של המשפט הזה היא ש- - -

אני לא דן במשמעויות. אני קורא את ההמלצות ולא דן במשמעות של כלום. המשמעויות יתפרשו ביניכם. אנחנו ממליצים לתנועה הקיבוצית מה שאנו חושבים לנכון.

השאלה אם זאת היתה הכוונה. כפי שהיתה קודם הערה שנלקחה בחשבון. המשמעות של ההמלצה הזאת היא שחבר ותיק, מי שהוא 40 שנים חבר קיבוץ, הפנסיה שלו תהיה 80% מן השכר הממוצע במשק.

אם זה לפי מתווה שישינסקי, או שתגיעו להבנות אחרות, על 2%, 1.5%, 1.25%. זאת בדיוק המטרה, שתיכנסו למשא ומתן.

2% לכל שנת ותק.

חבר'ה, אני מבין לאן זה מוביל. זה לא יוביל לשם. אנחנו ממליצים לכם לקחת בחשבון את הוותק, את ההכנסה הממוצעת בקיבוץ. על כל הדברים הללו תתדיינו ותגיעו להסכמות ביניכם. בשלב הזה אנחנו לא פונים למאמץ של חקיקה, בכלל לא. כך אמרתי מראש. אני מתחייב. ראיתי רצון טוב. זה כתוב, חברים, ואני לא מתכוון לפתוח את זה לדיון. אם מישהו רוצה לומר דבר מה – איך אומרים בחתונה של הקתולים: יאמר עכשיו, ואם לא – לעולם לא, כי אני קורא, מאשר ואנחנו מתפזרים.

במקום "40%" צריך לכתוב: "ובנוסף ל-40% או כפי שייקבע מעת לעת ".

לא, סלח לי. שום דבר. מה שכתוב כאן. לא אכנס אתך לדיון על זה.

איך יתנהל הדיון היום?

היום הוא המעמד שאנחנו מוסרים את ההמלצות בעקבות שלושת הדיונים שהתקיימו כאן ובעקבות כל הדיונים שהיו לנו אתכם, איתם, עם האחרים וכולי. הגענו למסקנות הללו.

כלומר, לא יישמעו כאן הערות?

אין לשם מה, כי אני גם לא מחוקק חוקים כאן. לא צריך הסתייגות. אני ממליץ המלצות ואתם רשאים לקבל אותן או לדחות אותן. אם הדברים הללו לא יסתייעו ולא יגיעו להבנות, בסופו של דבר אנחנו נזדקק להגיע לחקיקה. כך אמרתי מראש ולכן שיהיה ברור העניין הזה. זה המעמד שלנו. עליכם להבין, גם לא ניתן לנו מנדט מעבר לדבר הזה.

2. "כל קיבוץ יבנה תוכנית ארוכת טווח לכיסוי חובו האקטוארי לחברים על-פי שיטת החישוב החדשה. התוכנית תאושר באסיפת הקיבוץ ובידי רשם האגודות השיתופיות.
3. במקרה של מימוש נכסים תינתן קדימות לתשלום פנסיה והחזר חוב אקטוארי על פני כל השימושים האחרים.
4. יינתן מענה ראוי לשאריו של חבר הקיבוץ.
5. הגמלה הפנסיונית תוגן מפני עיקול, שעבוד או כל פגיעה מכוח זכות אחרת של צד שלישי ו/או הקיבוץ, ויחולו לגביה הגנות הקבועות בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, לגבי גמלת פנסיה המתקבלת מקופת גמל.
6. הגבלה תינתן בכסף בלבד."
בהמשך יש פסקה שהחלטתי להשמיט, שאולי כתובה אצלכם.

1. קביעת עצם הזכאות לגמלה הפנסיונית;

2. קביעת שיעורה המזערי של הגמלה הפנסיונית והדרך לעדכונה ושמירת ערכה הריאלי;

3. הגנות על הגמלה הפנסיונית מפני עיקול, שעבוד, קיזוז וכל זכות אחרת של צד שלישי;

4. קביעת עיקרון "קדימות המשאבים" לשם מימון תשלום הגמלה הפנסיונית לחברות ולחברים הוותיקים;
5. קביעת העיקרון "גמלת הכסף " – הגמלה הפנסיונית תשולם בכסף ולא בכל צורה אחרת.
הוועדה ערה לכך שהסדרת נושאים אלו בחקיקה ראשית מחייבת את הסדרתם של נושאים נוספים בחקיקה מעין זו, אך מהלך מעין זה חורג ממסגרת עבודתה של ועדת המשנה אשר התמקדה בנושא הפנסיה בקיבוץ המתחדש. על כן המלצות ועדת המשנה נוגעות אך ורק לנושאים בהם הוסמכה לטפל.
המלצות לעניין כלי השקעה פנסיוני ייחודי לקיבוצים

מוצע ליצור כלי פנסיוני ייחודי למענה לצורכי הפנסיה של הקיבוצים. לכלי זה יהיו התכונות הייחודיות הבאות:

1. הקרן תוכל לקלוט סכומים חד פעמיים משמעותיים שיפקיד בה הקיבוץ.

2. הקרן תוכל לקלוט את כל החברים – גם חברים הנמצאים כבר בגיל פרישה.
3. במקרה של פטירת חבר יתרותיו הצבורות, אשר טרם חולקו, תשארנה בקרן ותחולקנה בין שאר חברי הקופה של אותו קיבוץ.
4. חיסכון טהור – ללא נכות ואובדן כושר עבודה וללא שאירים.
כדי להבטיח את יעילותו של כלי זה ככלי לחיסכון פנסיוני יובטחו הצעדים הבאים:
1. ההפרשה לקרן תהיה שמית.

2. הקרן תהיה קרן לקצבה.
3. הקיבוץ יפריש על כל חבר לפחות סכום מינימלי מדי שנה.
4. הכסף שיופרש לא יוחזר לקיבוץ בשום תנאי ולא יעשה בו כל שימוש למעט שימוש פנסיוני.
5. הקיבוץ וחבריו ייהנו מכל הטבות המס מהם נהנים עובדים ומעסיקים המפרישים לקרן פנסיה, בשלב ההפרשה, בשלב החיסכון ובשלב קבלת הקצבה.
לצורך מימוש המלצה זו מומלץ לתקן את "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005" באופן אשר יאפשר פתיחה מחדש של קופות גמל עמית חבר קיבוץ. מצורפת הצעת תיקון חוק בין הנספחים. נוסף על כך מומלץ שמשרד האוצר יפרסם תקנון אחיד מחייב לקופות גמל מסוג "עמית קיבוץ". מצורפת הצעה לתקנון בנספחים.

קיבוצים עם בעיה ביכולת התשלום – המלצות"

סליחה, שנייה. משרד האוצר ורשות המסים רוצים לחדד כאן משהו. קודם כול, לגבי זה שהקרן תהיה לקצבה בלבד, צריך לחדד שהיא תשלם את הקצבה. זאת אומרת, כל עוד יש נכסים בתוך הקופה – היא תשלם אותם. זאת אומרת, לא יהיה המנגנון שקיים היום, שהכסף חוזר לקיבוץ והקיבוץ משלם את הקצבה.

זה נאמר במפורש.

זה לא נאמר במפורש.

זה נאמר במפורש בכמה סעיפים. בזה שאין רוורסביליות לכסף בכלל אלא לצורך פנסיה, זה מחסן אותך באוצר מכל הכיוונים. אי אפשר לעשות בזה שום שימוש, אלא פנסיוני.

אני מבין שזה רק לשימוש פנסיוני, אבל אני אומר: מי שישלם את הקצבה בהגיעו של חבר הקיבוץ לגיל שבו יצטרך לקבל את הקצבה - - -

אתה חושש שיבואו למשרד האוצר ויבקשו את הפנסיה ממשרד האוצר?

לא, זה לא החשש שלי. אני חושש שאם הכסף יתקבל בצורה הונית על-ידי הקיבוץ הוא לא ישמש למטרה שלשמה ניתן הכסף.

אני רושם את הערתך, אך אני לא מכניס שינויים בנוסח.

ברשותך, עוד הערה אחת.

חברים, אלה הן המלצות. זה לא חוקים ולא תקנות.

אבל ההמלצה הזאת סותרת מדיניות שממש עכשיו מיושמת, מדיניות חדשה למדי. הסעיף שקובע שאם חבר נפטר הכספים יועברו ליתרת החברים, המהות של ההמלצה הזאת היא למעשה להחיות את הקופות המרכזיות שהיו עד לאחרונה ובוטלו וכבר לא קיימות. למעשה בקופות המרכזיות המשמעות שיש סל אחד של כסף שמשמש את כל אותם האנשים שעבורם אנחנו חסכנו. אם אנחנו מיישמים את ההמלצה הזאת למעשה אנחנו - - -

הישות המשפטית כאן היא כל קיבוץ וקיבוץ. זאת הישות המשפטית. מה מצופה לעשות מכספי החבר שנפטר?

אני לא כאן להמליץ מה מצופה לעשות. אני אומר רק שזה נוגד את המדיניות.

של מי?

של משרד האוצר, של אגף שוק ההון.

לא אמרתי שאני חותם על המדיניות של משרד האוצר. אני ממליץ כאן המלצות ואתם רשאים להתווכח. אני ממש לא חתום על משרד האוצר, בשום מקרה.

תודה, אנחנו בפרק האחרון.

"קיבוצים עם בעיה ביכולת התשלום

1. תוקם קרן של התנועה הקיבוצית ובאחריותה אשר קיבוצים בצורה וולונטרית יתרמו אליה אחוז אחד מהכנסות חריגות שלהם".
וולוולה העלה את הרעיון הזה בזמנו.

"קרן זו תשמש לעזרה לחברים בקיבוצים אשר אינם יכולים לעמוד בתשלום הפנסיה לחבריהם.

2. יוסדר בתוך תקנות אופן קביעת יכולת הקיבוץ (ראה הצעה לתיקון תקנון הערבות ההדדית בנספח).
3. סכומים שיאושרו לקיבוץ להפחית בתשלום הפנסיה ירשמו כחוב של הקיבוץ לחבר."
כלומר, אין כאן מחיקה.
חברים, אלה הן ההמלצות. אני בטוח שכל הצדדים לא מרוצים לגמרי, ואני שמח על כך, כי אז כנראה המלצנו אילו המלצות שהן הגיוניות. השתדלנו מאוד ללכת על-פי הדין והצדק הטבעי, להביא בחשבון בעיקר את "דור המדבר", שהוא דור שאנו מייחסים לו כל-כך הרבה כבוד, ולהתייחס באופן ייחודי לקיבוץ, למהות, להוויה שלו, לחצר הקיבוצית, למה שנקרא "פנסיה" באופן כוללני יותר ומתוכלל יותר.
הרקע להמלצות מפורט בדוח.

בנוסף לכך, לא הזכרתי, גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת היה שותף לעבודה הזאת.

אלה הן המלצותינו. אנחנו נותנים עכשיו זמן לצדדים להתדיין. אם לא יחזרו אלינו, סימן שהכול בסדר, אבל אם יחזרו אלינו סימן שנצטרך לחשוב איך נוכל לפתור את הבעיות באמצעות חקיקה, וזה הדבר האחרון שהייתי רוצה במקרה הזה. כאשר לקחתי על עצמי את המשימה הזאת חשבתי בהחלט שאצליח להגיע באמצעות הוועדה לגישור בין הצדדים.

אני מוכרח להגיד לכם, הלוואי וזאת היתה ההשראה לפנסיה ממלכתית במדינת ישראל, גם באופן הכי גרוע שלה, זאת אומרת, הרצפה של מה שייצא כאן. הייתי רוצה שזה יהיה הבסיס לפנסיה ממלכתית במדינת ישראל, לא הייתי מתנגד לכך. אבל אלה רק הערות "פוסט מורטם" כי אני עובר להצבעה.

רק שאלה טכנית לבורים. על הדבר הזה חל איזה כלל של רציפות? זה יעבור לכנסת הבאה למליאת הוועדה? מה יהיה ההמשך של זה?

שאלת ההמשכיות היא שאלה נכונה לגבי כל נושא, לא רק לגבי הנושא הזה. ההמלצות הללו הן המלצות של הוועדה ומטבע הדברים הן צריכות להתקבל ברציפות. הוועדה הבאה מחויבת למה שהוועדה הנוכחית עושה. יכול להיות – אם תיווצר מציאות שכל הצדדים יגיעו אל המוגמר, כלומר התנועה והחברים והוותיקים, אז מצוין, נוכל לעשות כאן איזו מסיבה קטנטונת, להרים כוסית ולגמור את העניין, אם אתם תגיעו לעמק השווה.

כלומר, זה יובא למליאת הוועדה ויתקבל כהחלטה של מליאת הוועדה?

יש דין רציפות לגבי המלצות. זה לא חוק.

זה לא הצעת חוק שאפשר להחיל עליה דין רציפות, אבל יש כאן ועדת משנה שדנה והציגה המלצות. אפשר יהיה להתייחס להמלצות הללו בדיונים בכנסת הבאה. חברי הכנסת יוכלו להיעזר בהמלצות בהגשת הצעות חוק, אם יהיה צורך בכך.

זה לא דורש מעבר בקריאה ראשונה?

לא, אין בכך שום צורך. זה המלצות בלבד, המלצות הוועדה.

יש לי רק הערה אחת. היה וכן יגיעו כל הצדדים היושבים סביב השולחן כאן לסיכום וכולם יסכימו, אין כאן אלמנט שמחייב את הקיבוצים אכן לנהוג לפי זה. לפי דעתי אי אפשר להימנע בכל תנאי, בין אם תהיה הסכמה ובין אם לא תהיה הסכמה, מכך שתהיה בסופו של דבר איזו תקנה. אם היה כאן רשם האגודות – ישנו כאן מישהו?

כן.

צריך לדעת, כי גם רשם האגודות, אכן כבודו במקומו מונח, אבל יש את שר התמ"ת. אם זה ייגמר בנייר מוסכם - - -

ההמלצות הללו מחייבות את כולם. אבל אני אומר יותר מזה, מישהו קפץ ואמר: מה, מתווה שישינסקי? מדובר על 2%? או על 80%? אני לא נכנס לרזולוציה כזאת.

אני לא נכנס לשאלה הזאת.

נשאיר את זה פתוח למשא ומתן. ובכל אופן, נקבעה כאן הרצפה שממנה אפשר יהיה ליפול. מי שייפול מן הרצפה הזאת - - -

אבל הסיפה צריכה להיות – הגורמים - - -

אתה שואל אותי בעצם: האם ההסכמה שנגיע אליה, תעגנו אותה בחקיקה?

בוודאי, אחרת זה יהיה - - -

אני מקווה שלא נצטרך. יכול להיות.

איך יכפו את זה על קיבוץ שלא ירצה לקיים את ההסכמות?

אתה יודע, יש הרבה מאוד חוקים שלא מקוימים. אני יכול למנות לך 8,000 כאלה אם יש לך מספיק זמן. מאין החוקים מגיעים? החוקים הם ברירת מחדל למציאות. אגיד אחרת: החוק היחיד שאנחנו לא יכולים לחוקק בשום פרלמנט הוא החוק הקובע שאנשים יהיו בני אדם. אנחנו לא יכולים לחוקק חוק כזה. לו יכולנו לחוקק חוק כזה, לא היינו נזקקים לשום חוקים אחרים.

תגיד להיפך: שבני אדם יהיו אנשים. אחר-כך אסביר לך למה.

אני רק רוצה לוודא. הפרשה לקרן תהיה שמית?

כן.

אבל האדם שיש לו מיעוט, או קצבתו נמוכה מן המינימום, הוא לא בא קודם?

אני לא מבין את השאלה.

האם אדם שאין לו קצבה – לאחד הקצבה היא 12,000 שקל ואילו אחר צבר זכויות של 2,000 שקל. כתוב כאן שיש איזה 40% שהוא מינימום. האם ה-40% בא לפני?

40% שהוא מינימום מהשכר הממוצע. זה הרצפה.

הוא בא לפני? כלומר, יקחו מהחבר העשיר, או לא? זה חשוב להיבטי המס.

אני לא יודע אם יבואו ישירות לחבר הביתה וייקחו לו את הכסף.

כשזה ברישום אי אפשר לקחת מאף אחד. הקיבוץ ישלים לו ל-40%.

מההפרשות שהקיבוץ מפריש לזה שאין לו.

לא כפי שנהוג במדינה.

יש לי שתי הערות. כפי שאתם רואים, אני מהחשמונאים.

דעו לכם שאמרי רון הוא אחד המחנכים והמדריכים שלי בחיים. התנגדתי לו במשך מחצית חיי, התנגדתי למערך, אבל היום רציתי דווקא שזה יחזור.

אבל הוא עשה עבודה טובה.

הוא עשה עבודה מצוינת.

בלי קשר לזה, בין שאר הדברים, אני חתום על הסדר הקיבוצים. כאשר התחילו לדבר על הסדר הקיבוצים אז באו סוארי וברוך, משרד האוצר של אז, כל הקיבוצים היו שיתופיים, ואמרו: אתם לא צריכים שום דבר בשביל פנסיה כי הרי אתם דואגים לפנסיה של החברים, שזה שוויוני.

המשק שלכם זה הפנסיה.

שוויוני. אז מה אתם צריכים? היה אז ויכוח גדול, ובסוף משרד האוצר לא שם גרוש.

היום, אחרי כל התהליך, כאשר אנחנו רואים שיש הרבה קיבוצים שבהם זה לא בדיוק כך, אין להם את היכולת לעשות את מה שחשבו בשעתו שיהיה להם, רציתי להגיד שמן הדין הוא שגם משרד האוצר ישתתף קצת בקרן הזאת. זה דבר אחד.
דבר שני, תחשבו להפוך את המלצות ועדת שישינסקי כבסיס לקרן ממלכתית של פנסיה בכלל, לכלל תושבי מדינת ישראל. תחשבו על זה.

הם חושבים על זה.

זה לא הם. זה הפוליטיקאים צריכים לחשוב.

חבר'ה, אין דבר כזה, פקידי משרד האוצר לא אשמים בכלום. הנה, עכשיו אני אומר לכם. אגיד לכם גם מדוע. עוד אף פעם לא ראיתי אף שר האוצר שפקידי משרד האוצר תפסו אותו במרתף, כבלו או בחבלים, הרביצו לו מכות, ואמרו לו: תקבל את המדיניות שלנו. זה פשוט לא קרה. אני יודע שהם חבר'ה טובים, וכל הבעיות נובעות מן הפוליטיקה.

אני רוצה להודות באופן מיוחד קודם כול לכולכם, לכל מי שעזר לנו כאן, באמת לכולם, מכל הכיוונים וכל הצדדים: מן המחלקה הכלכלית ומן "הההסתדרות החלוצה" ו"פנסיה בראש", ולוועדה כמובן, ולעוזריי נגה גולדפינגר והכי הרבה לתומר רזניק שסיים להיות עוזרי אבל הוא הרוח החיה בהכנת הדוח הזה. תזכרו את השם הזה, הוא גוון מתוך חמישים של צדק, הוא האיש. רזניק, על שמו נקראים מעונות רזניק בירושלים.

אעבור להצבעה על ההמלצות האלה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד המלצות ועדת המשנה לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

ההמלצות נתקבלו.

ההמלצות נתקבלו. תודה רבה לכולכם.

יש לי הסתייגות על הסעיף האחרון שלך, כי התודות הולכות מן הצד הזה אל הצד הזה. תודה רבה.

תודה. אני מבקש להוסיף שהוועדה קוראת לעגן בתקנות הערבות ההדדית את ההסכמות שנתקבלו, של התנועה והפנסיונרים.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:25.>